|
למה לא לתת את הטקסט מעיקרו? בין כל מיני פסיקות שונות ומשונות בין ברכות מזון לאוכלים לאט ושבעים מפירות בלבד וביזאריות של פרשנויות לזוטות גמורות הנה הטקסט הרלוונטי:
*ברכה על סברס*
סברס - כתוב במנהגי ירושלים שהוא גדל רק בתקופת בין המצרים ולכן כולו קוצים. ומה ברכתו?
פעם אמרו - שברכתו "אדמה". כי הפרי לא עולה מענף אלא מהעלה. והיו שאמרו שברכתו "שהכל". כיון שלא זורעים אותו לפרי לאכול, אלא לגדר. אבל למעשה אנו מברכים עליו "העץ" וכיום אין על זה מחלוקת.
ומקור הענין דברי האר"י שאמר שעל בלוט מברך "העץ" אע"פ שהוא מעץ סרק. ואף על פי שהרבה פוסקים שעל פרי של אילן סרק מברך שהכל. וכל שכן שעל סברס יברך "העץ" ואפילו "שהחיינו".
וכיום צריך להזהר בסברס הקנוים בחניות מערלה. וצריך עליהם בירור והשגחה מיוחדת.
|
|