בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 14/03/11 3:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר עניתי לLG אבל האינטרנט גנב לי את התגובה. אז הנה המקור: כתבה של ד"ר אודי בר על חשיבות החלבון המלא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא דווקא אומר ששילוב דגנים וקטניות מספיק (אם כי לא בהכרח עדיף על חלבון מהחי), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אכן, אני תמיד שוכח את הקטע של השילוב. 2) עדיין חלבון של ביצה עדיף כי אתה מקבל את החלבון המלא תמורת מעט קלוריות וללא שומן ופחמימות 3) מעניין כמה צמחונים באמת משלבים כי על פניו זה נראה מסובך. 4) אחד הדברים שמאוד חסרו לי בכתבה המקורית זה עומס גליקמי שהוא בעצם מי שמסבך לצמחונים את החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני לא משוכנעת כמה חלבון יש בביצה, לעומת כמה שיש במנה של אורז + שעועית. שלא להזכיר את הכולסטרול וכו'. 3. לא מסובך כלל. יש מגוון לא קטן של שילובים, עדשים לא דורשות השרייה ארוכה / לא דורשות השרייה כלל, ואם מכינים כמות של שעועית ומקפיאים במנות (מה שאני עושה), אפשר בדקות להוסיף קטניות לכל דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) על פי האתר הזה בחלבון ביצה יש 91% חלבון, באורז יש 8% חלבון ובשעועית יש 24% חלבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ אוכלים שעועית בכמות גדולה הרבה יותר מאשר ביצה אחת. כלומר, שעועית שגודלה כביצה, ביצה טובה הימנה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההיגיון, אפשר הרי גם לאכול מספר חלבוני ביצה. בכל מקרה כמה שעועית עם אורז אוכלים בד"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו? 97. ובסופי שבוע חורפיים 148. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, 97 מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעועית עם אורז (לא סופרת בנפרד, עזוב אותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת גרמים? תני לי לשאול דוגרי: זאת בדיחה? כי אני לא מכיר מספיק צמחונים כדי להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן... תשובה רצינית לתגובתך: בביצים יש כולסטרול ולכן נוטים להגביל את צריכתן היומית (ייתכן שכבר יצא מחקר חדש שמפריך את זה, ועוד אחד לאחריו שמפריך את ההפרכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהאגדות הקולינריות הנפוצות ביותר. את הכולסטרול הזורם בעורקינו הגוף שלנו מייצר, לא צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי. היתה לי הרגשה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (ודודה ויקי מסכימה), זה לא נכון. הכולסטרול בגוף (ובכלל זה בעורקים) מגיע גם מיצור עצמי וגם מהמזון. מה שכן, לא ברור האם הורדה בצריכה הכולסטרול מורידה את רמת הכולסטרול בדם, בגלל שהגוף מפצה על כך (מה שלא בהכרח נכון לגבי הורדת כמות השומן באוכל). "It is debatable that a diet, changed to reduce dietary fat and cholesterol, can lower blood cholesterol levels,4 (and thus reduce the likelihood of development of, among others, coronary artery disease leading to coronary heart disease), because any reduction to dietary cholesterol intake could be counteracted by the organs compensating to try and keep blood cholesterol levels constant."
http://en.wikipedia.org/wiki/Cholesterol#Dietary_sou... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לבוא אלי לארוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וביחד כמה יש בהם? כמדומני היתרון הוא בשילוב. עפ"י האתר שציינת, ב-1 ביצה קשה יש לך 6.3 גרם. ביצה היא דבר קטן, ואתה לא אמור לאכול ממנה המון. 4 ביצים ליום הן הרבה, ואם תאכל 4, תגיע לכמות החלבון שיש ב-100 גרם שעועית. 100 גרם שעועית זה גם לא מעט, אבל בהחלט כמות שניתן לאכול ביום. אגב, ב-100 גרם עדשים יש 28 גרם1. 1 אינפורמציה מכאן: http://www.free.org.il/nut/nut_values/protein.html. באתר הנטורופתי הישראלי מניחים שאין מזונות אחרי ח'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "וביחד כמה יש בהם?" זה תלוי מה היחס בין האורז לשעועית. את זאת שיודעת את תורת השילובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה 100 גרם שעועית יבשה. נראה לי קצת קשה לאכול ביום (מקיים הבטחה מתגובה אחרת, לשקול את מנת ארוחת הערב שלי - בערך מאתיים גרם אורז ושמונים גרם סויה; זו מנה בהחלט גדולה, אם כי אני מניח שאפשר לאכול קצת יותר קטניות, בעיקר אם זה קטנית שבאמת אוהבים1). אבל בעצם זה בכלל לא חישוב רלוונטי. הטענה היא שסתם לאכול חלבונים זה לא אתגר, והביצה לעומת הקטניות+דגן הן מקור לחלבון מלא, כלומר שמכיל את כל חומצות האמינו. אם התפלגות חומצות האמינו דומה בשניהם, אז החישוב נכון. אם לא, זה מסתבך: צריך לבדוק כמה יש בכל אחד מהם מחומצות האמינו שהכי נחוצות לגוף והכי קשה לקבל ממקורות אחרים, ושני הקריטריונים האלה עושים רושם די מסובך. 1 הגעתי למסקנה שלמרות שסויה בצורת אדממה היא אכילה, היא כבר רבע הדרך לטופו, שאינו אכיל. גם כאדממה זו הקטנית הכי פחות טעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מבשלת קטניות, אני משרה ומבשלת קילו שלם. לפעמים יותר - נניח קילו מאתיים. אחרי זה אני מקפיאה בכמויות של ספל אחד, (לפעמים יותר), בתוך שקיות. בד"ך, מסיר שבישל קילו, יוצאות לי 10-11 שקיות. מכאן - בערך 100 גרם שעועית יבשה בכל שקית. זו גם הכמות שאני משתמשת בה, כשאני באה להוסיף קטניות מוכנות לתבשיל. נראה לי לא בעיה לאכול את זה ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אוכלת את זה בארוחה אחת, או ביותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מוסיפים לזה. אם אתה מוסיף לזה ברוקולי, קולורבי וסלק, הכמויות יהיו הרבה יותר גדולות, ולא תגמור את זה בארוחה אחת. אם אתה מגלגל את זה בתוך בוריטו, תגמור את זה בארוחה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כמו שנועה כתבה, זה דווקא פשוט - היא הסבירה למה קטניות זה קל (אני אוסיף לנימוקים קטניות קפואות מהמכולת, שממש נותנות פתרון מהיר ומיידי, יותר מכמעט כל חלבון מהחי, ובמקרה של אפונה וסויה הן גם הצורה הכי טעימה לאכול את הקטניות האלו). והשילוב עם דגן? הוא מתבקש מבחינה קולינרית. אם יש לך קטניה מבושלת ואתה רוצה לעשות מזה ארוחת ערב (בלי בשר), מה תעשה - בכלל בלי שיקולי בריאות? מן הסתם תוסיף אורז או אטריות או לחם (וירקות ותבלינים ושמן). מה שכן, הלינק שנתת עם הערכים התזונתיים מראה שמבחינת כמות קשה לקבל מדגנים וקטניות את הכמות שיש בביצה - צריך לאכול ממש הרבה מהם (האחוזים שם הם בבירור למוצר היבש; במבושל זה הרבה פחות). בלבן של ביצה, לפי מקורות אחרים, יש כ-40 ג' חלבון (פרוטאין). אני אנסה לבדוק בארוחת הערב הבאה שלי כמה יוצא לי במנה די יפה של אורז מלא וסויה. השאלה שנשאלת כאן היא אם באמת הכמות שיש בביצה היא נחוצה (ולמי), או שאפשר להסתפק בפחות (במה שנוגע לחלבון מלא; חלבון "חלקי" אפשר להשלים בארוחות נטולות קטניות, מדגנים ואגוזים וכאלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מודדים את כמות החלבון? עם אורז מלא יש בעיה - הוא ממש ממש לא טעים. אני אפילו לא מסוגל להעמיד פנים כדי לשמח את אשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקלים את האורז המבושל, את הסויה המבושלת, ונעזרים בנתוני תכולת חלבון מהאינטרנט. אתה מנסה אורז מלא עגול או ארוך? הארוך, גם לי הוא לא טעים. הצלחתי לגמור חבילה, אבל לא אחזור על הניסיון. את העגול אני מאוד אוהב. הוא לא כל כך דומה לאורז לבן, ודורש מתכונים אחרים - ינתנו לפי דרישה (אבל אני יכול להבין אם תמשיך לא לאהוב אותו). יתרון מפתיע שלו על הלבן, שההכנה שלו טריוויאלית לחלוטין, ולא דורשת את המיומנות והעבודה שהלבן דורש כדי שיצא אחד-אחד (ארוך) או עם המרקם הראוי לריזוטו (עגול). טוב, לאוהבי בישול זה אולי חיסרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הולך לבדוק בארון... היא משתמשת בתערובת של סוגים שונים. אחד מהם, http://en.wikipedia.org/wiki/Wild_rice , הוא כנראה לא באמת אורז. קשה לי לשים את האצבע על מה שעיצבן אותי במיוחד בתערובת הזו, ולכן אשמח למתכון. האם תוכל לקשר לתמונה של העגול או למצוא את שמו? אני דווקא לא בררן בעניין הבישול, אם האורז עצמו מאיכות טובה. למעשה, כמעט כל ארוחות הצהרים שלי מתבססות על אורז בסמטי שמבלה 11 דקות במיקרו עם כף שמן, בדרך כלל בתיבול אבקת קארי. אפס טרחה. ריזוטו זו באמת אופרה אחרת (האם חילקת את המיומונות לארוך והעבודה לריזוטו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נראה כך (לעומת הארוך שנראה כך), ונקרא באנגלית whole round rice. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל מה עם המתכון? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תגובה 332745. ותחילה, תיקון לה, כי אייל שני טעה כשהוא כתב להוסיף מים רק עד כיסוי, ואז לבשל חמישים דקות בלי לפתוח ובלי לגעת. בשלב מסוים המתכון הפסיק לעבוד לי, והאורז שלמעלה לא היה מבושל דיו. זה כנראה היה בגלל סיר לא אטום מספיק, אבל בכלל אין סיבה לבוג'ראס: אם הניסיון שלי הוא יותר מאנקדוטה בלבד, אפשר לבשל בהרבה מים, לערבב מדי פעם, וזה לוקח פחות מחצי שעה, מתקבל בדיוק אותו מרקם, ומתבשל אחיד. זה בדיוק יתרון פשטות ההכנה של אורז מלא: הקליפה שומרת את העמילן בפנים, ולכן הוא יכול לעמוד בהרבה ערבוב בלי להפוך דביק. הרבה מים - בתור התחלה, כיסוי + סנטימטר בערך, ולבדוק מדי פעם אם חסר. ומה אם בסוף נשאר עודף? אין בעיה, פותחים את הסיר, ממשיכים לבשל ולערבב מדי פעם, ותוך דקות העודף מתנדף. האורז המלא הרבה יותר סובלני מהלבן גם לזמן בישול עודף, מאותה סיבה. ומאותה סיבה, גם אין סיבה לטגן אותו לפני הבישול, אלא אם ממילא אתה רוצה בצל או גזר או שום מטוגנים שיתבשלו איתו באותו סיר. אז המתכון ההוא באמת נהדר, אבל עכשיו אני צריך להיות קצת אייל שני בעצמי, ולרדת לשורשי מהותו הגסטרונומית של אורז מלא. אורז לבן הוא כמעט חסר טעם משל עצמו, וסופג נהדר כל טעם שמוסיפים לו. המלא הוא לא כזה, יש לו טעם משל עצמו ומאידך הוא לא סופג טעמים אחרים. לכן צריך יותר לבחור בקפידה מה מוסיפים לו. כתבתי שם שמספיק הבישול עם בצל וגזר מטוגנים כדי שזה יהיה טעים. עכשיו אני חושב שזה נכון אם מדובר בתוספת למנה עיקרית, אבל אם זו המנה העיקרית, או בעצם הארוחה כולה, אז זה עדיין יוצא כבד מדי בפה ונמאס. הוא צריך תוספות שיתנו טוויסט לטעם, ורעננות. במתכון ההוא של שני, השמן והסויה והעגבניות העשירו קצת את הטעם הבסיסי, ואז העשבים הרבים והקשיו נתנו המון טעמים ורעננות. מעולה, אבל אולי יותר מדי עבודה לארוחה של ערב חולין. אז השבוע עשיתי אורז מלא ברוטב עגבניות, וזה הרבה יותר קל (אם כי לא מתחרה באורז במיקרו עם קארי. צר לי), ומקבל באהבה לפחות שני סוגי קטניות. לפני הוספת האורז לסיר טיגנתי בו קצת שום פרוס1 בטיפה שמן זית. הוספתי את האורז, עירבבתי והוספתי מים לכיסוי + ~סנטימטר. יכולתי גם להתחיל מיד לבשל את האורז במים, ובמקביל לטגן שום ולהוסיף לסיר; זה חוסך כמה דקות ומבזבז עוד כלי. לקראת סוף החצי שעה הוספתי אדממה קפואה משקית של סנפרוסט מהפריזר. ביום השני הוספתי למה שנשאר גם אפונה קפואה כנ"ל. כשכבר היה די מוכן הוספתי עגבניות מרוסקות מקופסת שימורים. כמה? שיעטוף באדום את הגרגרים אבל לא ממש יציף כמו בפסטה. ביום השני הוספתי עוד אורז ולא נשארו לי עגבניות מרוסקות, אז הוספתי קצת רסק עגבניות כשעדיין היו מספיק מים בסיר לדלל את הרסק - עבד אותו דבר. בינתיים קצצתי דק מאוד הרבה בצל ירוק (כמה? כך שבכל מזלג שאוכלים תהיינה שתיים-שלוש חתיכות). אני מניח שכאן אני מאבד קוראים רבים, אבל זה חיוני: בלי הבצל, כבד ונמאס; עם הבצל, כיף. אפשר להתפשר על דקות הקיצוץ, אבל בהחלט כמה שיותר דק יותר כיף. הוספתי את הבצל אחרי כיבוי האש, יחד עם שמן זית בנדיבות. השמן הוא רק בשביל הטעם, ומי שסופר קלוריות יכול לוותר. זהו, זה טעים ככה, אבל השקעתי בעצמי והוספתי גם צנוברים, וגם, מה שהפך את זה לממש טעים, קליפת לימון מגוררת2.3 אם נשאר עודף, משאירים בסיר. למחרת מעמידים על האש, מוסיפים קצת מים רותחים ושמן, ומערבבים עד שחם. אבל הצנוברים לא עומדים טוב בשהיה של לילה בסביבה לחה, והבצל הירוק לא עומד טוב בחימום. את שניהם כדאי להוסיף ישר לצלחת, ואם נשאר עודף - לשמור לחוד ולהוסיף אחרי החימום. מה שעוד ניסיתי בעבר בהצלחה כנותן טעם לאורז מלא, חוץ מעגבניות, זה סלק מבושל, קצוץ די קטן - אם לא אכפת לך לאכול צלחת שלמה של משהו סגול. גם זה מתאים עם אפונה ואדממה, ואולי גם עדשים חומים. אפשר עדיין להוסיף בצל ירוק, אבל הסלק די מרענן בעצמו, אז לא חובה, ולעומת זאת כן חובה מיץ לימון. אפשר פטרוזיליה בסוף, אפשר לטגן בצל בהתחלה, גזר קצוץ קטן. כוסברה למי שאוהב, קליפת תפוז לנועזים, קשיו. 1 אפשר גם כתוש. אם יש לך סכין שף אפשר למעוך את השום בשטוח של הסכין, ולא להתעסק עם המכשיר היעודי הקצת מעצבן. 2 מי שרוצה לגרר לימון יותר מפעם בשנה, שישכח מפומפיה ויקנה מגרר קליפה של Microplane או חיקוי טוב שלו - חפשו בגוגל תמונות של Microplane zester. 3 ביום השני הוספתי, עם הבצל הירוק, כמה עלים קצוצים של חובזה שקטפתי בחצר. פעם ראשונה שניסיתי. לא היתה לזה שום השפעה על הטעם, אבל יש אומרים שזה בריא, והרגשתי מה-זה קוּל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המושקעת! קניתי כזה ובהחלט אנסה ואדווח. בדיוק עכשיו הגברת קנתה גם זסטר. בסך הכל נראה שאנחנו קרובים בסגנון; אני אוהב לערבב עם סלט קטן של עגבניה מלפפון ולימון, אם יש לי זמן. אפונה קפואה זו התוספת החצי קבועה בצהרים, כשאני מבשל במשרד.\ שום אני כותש באגרוף. לשבת אני מתכוון לבדוק את המתכון של ביסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה סוגים נוספים של העשרה כייפית שגיליתי לאחרונה: 1. קוביות שומר מטוגנות קלות ושבבי שקדים (הדקיקים ההם). 2. זיתים שחורים, עגבניות מיובשות קצוצות, כוסברה וטיפת לימון. 3. שום מטוגן קלות, להוסיף למחבת קצת פירורי לחם וסרדינים מזן איכותי, לטגן רבע דקה (אופציונלי: להוסיף שמיר קצוץ ואולי גם אפונה) ולערבב את האורז/פסטה פנימה. והפטנט הכי טוב הוא לבשל את האורז המלא בכוס של ציר ירקות. אבל האמת שכבר המון זמן לא הכנתי מלא-מלא והסתפקתי בעגול מלא, הוא טעים כמעט בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הפתרון האידיאלי לנקיון כותש השום - מברשת שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. שילוב של דגנים וקטניות זה מסובך? להשיג בכל דוכן פלאפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתה רגילה שוקלת בין 80 ל100 גרם יש בה 53 גרם פחמימות ל100 גרם והאינדקס הגליקמי שלה הוא 82 לכן העומס הגליקמי של פיתה קטנה הוא: 0.8X53X0.82=35.424 כאשר כזכור העומס הגליקמי המומלץ לפי הכתבה שקישרתי אליה הוא עד 10 ועוד לא ספרתי את המרכיבים האחרים. הבעייתיות נובעת מהעובדה שאתה צריך לקבל את החלבון (או את הקלוריות) בלי עומס גליקמי ובלי "עומס שומני" (שם לא רשמי אבל התופעה קיימת. כשאוכלים בארוחה אחת יותר מדי שומן הוא הולך ישירות ל"ירכיים").
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |