בתשובה ליחזקאל, 06/08/03 2:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל כך הבנתי את השאלה, אז אענה על אפשרות אחת שאפשר להבין ממנה. ז"א, האם העברית מעורפלת יותר מהאנגלית. אחת ההתלבטויות שהיו לי היתה אם "לעברת" לגמרי את התרגום. למשל, האם לתרגם "האם זה כתוב בעברית רגילה" או להשאיר "אנגלית", או האם להשתמש במילון עברי במקום במובאות ממילון אנגלי. כשפתחתי את כל המילונים העבריים המוכרים - מהדורות שונות של אבן שושן, רב-מילים, ספיר - ראיתי עד כמה השפה העברית רוויה במונחים ומושגים לועזיים בעליל. בנוסף, אותם צרופי אותיות - שורשים - מופיעים במובנים שונים או בזמנים שונים. ז"א, קשה היה לי למצוא בדפי המילון הראשונים, מלים בעברית שיש להם הגדרה אחת. השפה העברית "עניה" יותר במילים, יחסית לאנגלית, אבל אני לא בטוח אם זה מעיד על יותר עירפול. יכול להיות שבגלל שלאסקימוסים יש 100 מלים שונות לשלג, הם יכולים להגיע לדיוק רב יותר, אבל מצד שני, אולי זה כן "עושר השמור לרעתם". אני רק יכול להניח שאולי העברית מתקשה יותר לתאר ניואנסים - אולי בגלל שהתפתחותה העתיקה היתה כשפת שירה ולא שפת "פילוסופיה" (כפי שאמר לי מישהו) - אך מצד שני, זה מוביל לפשטות בהבעה, אולי ישירות (ויש שיגידו - בוטות). אני לא יודע, אולי אחרים יודעים יותר טוב ממני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאסקימוסים. זאת אגדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז במקום באסקימוסים ובשלג אפשר להשתמש בעם הארץ הזאת ובכלי רכב: 4X4, קופה, סדאן, משאית, אוטובוס, סטיישן, וולבו, משפחתית, פורמולה-1, חיפושית, טרנטה, האץ'-בק, דו מושבי, BMW, ואן, מיניואן, SUV, ג'יפ... אפסיק כאן מפאת אצבעותי הדואבות והקומקום השורק אלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם מילה מיוחדת ל''סוס עם כתם על המצח'', ל''סוס עם כתם על הברך'', ל''גמל שהפסיק לינוק לפני חמישה חודשים'', ל''גמל לבן משובח'', ועוד ועוד.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, עדיין בנושא התרגום: במאמר מופיע הביטוי "צלע היתר של החזיר". אני מניח (ואולי אני טועה) שהמושג המקורי היה hypotenuse, כלומר אותו קו במשולש ישר הזוית המחבר בין שני קציני המשטרה הבכירים. אבל אני, כאשר קראתי את הבטוי הזה בנוסח העברי, מה שעלה על דעתי היה spare rib. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהלא אם טענתו הנכונה בחלקה של בואוסמה הייתה נכונה במלואה, מלאכת התרגום הייתה הופכת קלה. לאסקימוסים, למיטב ידיעתי, אין 100 מילים לשלג. הכי הרבה 12 וגם אלו מקבילות למילים באנגלית (sleet, snow, blizzard וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על משנתו של ויטגנשטיין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח מה בואוסמה רוצה לטעון. בעצם, אני חושב שיותר משהוא רוצה לטעון משהו, הוא מעוניין להאיר ולהזכיר לקוראים שהשפה היומיומית משרתת אותנו יפה להפליא, למרות קביעתם של ה"ה פייגל ומקסוול שהיא מעורפלת ורב משמעותית. אבל בעצם, אני רוצה לנצל את הפתיל הזה כדי לכתוב על מלאכת התרגום, גם בהמשך להערתו של דורון בתגובה 161853. נוכחתי לדעת שבזמן התרגום, צריך לשמור על כמה כדורים באויר. צריך לשים עין על כוונת המחבר, צריך לשמר את סגנונו, צריך לשמור את טון וצבע הדברים המקוריים. באות זמן, ואת זה יעצו לי חברים המתמחים בתרגום, צריך לזכור מי הוא קהל היעד של התרגום. ז"א, לנסות להעביר מלים ומונחים שמופיעים במקור לז'ארגון שנהוג "במילייה של החומר המתורגם", אם לעשות פרפרזה על מה שאמרו לי. כל זה נראה לי קל כשהתחלתי לעבוד, אבל כשקיבלתי את ההערות הראשונות על הטיוטא, ראיתי עד כמה לא הבנתי את העסק. החיבור של בואוסדמה ניראה פשוט בקריאה, ואכן יחסית הוא כזה בגלל השימוש המועט במינוחים טכניים ובשפה אקדמית יבשה וגבוהה, והסתבר לי שזה לא כך. חבר הפנה אותי להקדמה של יהודה איבן תיבון לתרגומו מערבית לספר "חובת הלבבות" של בחיי (מאה 11). בהקדמה הזו, איבן תיבון כותבעל הקשיים והאתגרים שעומדים בפני המתרגם. הוא גם עומד על קשיי התרגום משפה עשירה כמו ערבית, לעברית עניה. אני חושב שהעברית שלו לא צריכה פרשנות מיוחדת, למרות שהיא בת 1000 שנה: "רוב הגאונים בגלות...[כתבו פרושים] בלשון ערבית...[גם כי] היא לשון רחבה וממולאה...המליצה בה מיושרת ומבוארת ומגעת לתכלית כל ענין יותר ממה שיתכן בלשון העברית...". ובמקום אחר הוא כותב: "...כי כל אשר ראיתי מן הספריםן אשר העתיקו מלשון הערב אל לשון העברית לא נמלט אחד מהם, שלא השחיתו הודו...והפסידו את טעמיו. וההפסד הזה משלשת פנים...שאינם בקיאים וצחים בלשון ערבית, שמא לא היו בקיאים בלשון העברית...שאם היו בקיאים בשתי הלשונות, שמא לא יבינו דברי המחבר...והם מעתיקים כפי הבנתם...שלא כדעת המחבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי הזדמן לאחרונה לנסות לתרגם טקסט מאנגלית לעברית, וגם אני נוכחתי עד כמה קשה היא המלאכה. אותי מחרידה לפעמים איכות התרגום הנמוכה של ספרים המוצעים למכירה בכסף מלא. לא מזמן עיינתי שוב ב"ברוכים הבאים אל בית הקוף" של וונגוט, והזדעזעתי. מבלי לקרוא את המקור באנגלית, הרגשתי איך כמעט כל שורה מצלצלת כמו תרגום מילולי מדוייק שלו, ללא שום נסיון להתאים את התחביר, הדימויים, יחידות המידה וכו' לשפה העברית. דוגמא משעשעת: "מכונת חיוג אוטומטית שעדיין לא הוצאו מתוכה כל החרקים" (עמ' 29). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כנראה תורגם ע''י גרסת ב' של תוכנת תרגום אוטומטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולקח לי כמה שניות להבין למה מתכוונים שם כשמדברים על ''קוד החזרת העגלה'' (זה לא היה ''מדריך לרפתן'' וגם לא ''טיפים לעגלון המתחיל''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום, בכתבה על הטבח המחריד בפלורידה: "השריף יזראל סיפר כי הוא היה חמוש ברובה מסוג AR-15, וברשותו נמצאו עשרות מגזינים בנושאי תחמושת." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הוא התכונן בקריאת חומר מקצועי רלוונטי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כבר תוקן ל''עשרות מחסניות תחמושת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד פנינה, הפעם עם המקור + התרגום הכושל בגוף הטקסט, מתוך כתבה ב-TheMarker: "ברידג'ס ... הוא מחברו של הספר 'מהפכת הרכב האוטונומי: קנו ניידות, לא גוון מטאלי' (Driverless Car Revolution: Buy Mobility, Not Metal), שיצא בארה"ב ב–2015." כך מופיע במהדורת הדפוס שמונחת לידי. אני רואה שבאינטרנט כבר תיקנו ל"מתכת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום כזה דורש ז'קט מתכתי מלא, ויפה שעה אחת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מתבייש, אבל רק בזכות התגובה הזו שלך הבנתי שיש משהו שלא הבנתי כל השנים: Full_metal_jacket_bullet [Wikipedia] | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
כשקראתי הבוקר את הכתבה הזאת הבנתי מיד ש"תסביך התיעוש הצבאי" זה תרגום קלוקל ל-military industrial complex. במהדורת האינטרנט הטקסט תוקן ל"התעשיות הביטחוניות" (לא הכי מדויק, אבל יאללה), אם כי בתגובות אפשר עדיין לראות התייחסויות לפדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה, בחורה שאני מכיר היתה צריכה לתרגם גליון ציונים לעברית. המתרגם המדופלם נתן לה ציונים ב"אנושיות" ו"פיזיקה מתקדמת". (humanities, phys ed). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהיא יצאה אנושית ואף פיסיקאית דגולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, ''שתלו עצים בחול כדי לבדוק את הקרקע''...''הוא השליך את עצמו ללימודים הבסיסיים שלהם''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...והתבייש חודשיים בבר מצווה שלו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הבדיחה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
he was 2 months shy of his bar mitzva
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם משה נגבי מועד עם "אין ארוחות צהריים חינם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. וזו גם מעידה מוזרה במיוחד, כיוון שהתרגום ''אין סעודות חינם'' כבר תפס בציבור ממילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התכוונת "אין ארוחות חינם" - מנצח בגוגל את "סעודות" 169000:8) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, התלבטתי בעניין זה שניה קלה - אבל לא שניה שניה! - לפני האישור. אבל *התכוונתי* ל"סעודות" משום שהן מתאימות יותר למציאות. גם אם "ארוחות" מדויקות יותר כתרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן אמרה לי מישהי שכל ילדיה הם ''מלומדים ומדופלסים''. אולי גם המתרגם הזה הוא בעצם מדופלס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |