בתשובה להאייל הקוטב, 02/04/25 19:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובמקום הראשון - רשימת קניות מילים (מועתק משירונט): נסיה לוי, דור סורוקר, אודיה אזולאי, בן טרייבר, אוראל שמאילוב ומתן חוביאני 1 מחפשת איש פשוט עושה סיבוב בשוק לב טוב ושומר כשרות זה מה שחשוב שיהיה לו כסף כי זה לא קללה איש קליל, גר קל"ב גבר שאפשר לסמוך עליו בעל בלי כלה מחלקת נקודות, דוז פוואה אם הוא טוב עם אמא שלו, ממ - פלוס 2 לא חושב מהכיפה שלו - פלוס 2 יהודי כשר, ברוך השם - פלוס 2 איש רגיש, מתחשב - פלוס 2 (לא שה) לא שם פפרוני על הפיצה - פלוס 2 (אם הוא) אם הוא מנצח׳תי בפיפא - פלוס 2 מבשל לי שישי לקידוש (שיש) - פלוס 2 אני לא צריכה הרבה , איש פשוט, בקיצור… רשימת קניות: ביצים חלב הוא יקדש אני אפריש חלה שישי שבת עוד אחד לרשימת קניות קצת חריף וועג'ראס בסופ״שים הוא יוצא לשתות איתי שישי שבת אני מחפשת איש פשוט... לה לה לה … ------------ 1 ברכות לששת הכותבים המופלאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם במוסיקה עסקינן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למי שייכת השורה על אודות אותה מנגינה שאפשר - או שאי אפשר - להפסיק? לעודד פלדמן הכותב כי מוכרחים להמשיך לנגן כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, או לאהוד מנור הגורס שאת המנגינה הזאת כן אפשר להפסיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבי נוטה לאהוד מנור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפסיק להפתיע (לרעה) כמה המיינסטרים הישראלי דתי באופן מושרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתחבר עם יהדות א-לה-קארט, לפיה בשישישבת הוא עושה לה קידוש והיא מפרישה לו חלה ואז במוצ״ש הם יוצאים לשתות אלכוהול על הבר עם מיני וג׳ינס צמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, ליהדות אין בעיה עם אלכוהול. ומיני *וגם* ג'נס צמוד? תמהני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשליית/שקר האורתודוכסיה1 כ - Table d'hôte. משום מה המון יהודים מספרים לעצמם שללבוש ג׳ינס או חצאית מיני זה יהדות א-לה-קארט, אבל לחבוש שטריימל ו/או להסתובב עם לבוש פולני (ספציפית מהמאה ה-18/19) זה, כזה כאילו, היהדות אורגינל. __________________ 1 אשליה/שקר שקונים לא רק האורתודוכסים. את הכזב הזה איכשהו גם הצליחו למכור אפילו ל(חלק מ)חילונים הגמורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ככלל החרדים יותר מתנהגים ככת שיצאה מהידות מאשר כמו יהודים אורתודוקסים של פעם - וכאמור, יהודים הם לא רק אורתודוקסים. אבל אני נטפלתי לזוטות הסתירה הלוגית-אופנתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את המונח 'יהדות א-לה-קארט' באופן שבו היהודי האורתודוקס בוחר לעצמו את ההלכות ואת המצוות שנוחות לו לביצוע וזאת בהתאם לנסיבות וסיבוב מעגל חייו1. הוא מנהל עם אלוהים משא ומתן דמיוני שמניח את דעתו כי פשוט הוא שאלוהיו לא יריב איתו אם הוא לא יקיים את כל מצוותיו, והוא - אלוהים - מוכן לקבל ממנו כל מצווה ובאהבה גדולה והעיקר שיעשה משהו שיוכיח שהוא - האדם - נאמן לו. על ציר הנאמנות לאלוהים ניצב בקצהו העבד האולטימטיבי י.ליבוביץ המנוח ובקצהו השני יהודי בנוסח א-לה-קארט. הראשון עבד לאלוהים שעושה את כל מצוותיו מבלי להתווכח עם האדון ומבלי לצפות לקבל משכורת תמורת עבודתו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, כי הוא מבין את מעמדו כעבד אלוהים. האחרון ובניגוד לראשון הוא חבר של אלוהים, ומותר לתת ולקבל מתנות בין חברים. אלוהים יתו לו חיים טובים ומאושרים והוא בתמורה יאמין בו ויהיה אדם טוב. בסופו של דבר כל אדם שמאמין באלוהים בין אם הוא דתי או לא, מנהל משא ומתן כל חייו - עם אלוהיו - עם עצמו. 1. לא טענתי שיש איסור לשתות אלכוהול. כל היהדות זה אלכוהול. 2. מיני לגברת - ג׳ינס לגבר - או הפוך. איך גם? ------------- 1 מונח הזה הובא מספרו של בנימין בראון:חברה בתמורה - מבנים ותהליכים ביהדות החרדית וזאת בהקשר תופעת החזרה בתשובה בתחילת שנות השמונים ועליית וש״ס ובכך שכל אדם יכול להתקבל למועדון הדתיים ובתנאי שיאמין באלוהים ויעשה משהו ולו המזערי ביותר לטובת אלוהים ואז הוא חבר פעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא הסברת באיזה מובן ג׳ינס לגבר או מיני לגברת רומז ל״יהדות א-לה-קארט״. כלומר, לא הסברת למה הקידוש בשישי זה כן יהדות ותאור לבושם או הליכתם לשתות משקה במוצ״ש זה ״לא יהדות״ או ״מנוגד ליהדות״. מה הופך פריט לבוש סטנדרטי של אנשים במאה ה-21 למשהו שהוא ״חוץ יהודי״, בעוד (האבסורד הוא ש)שטריימל או חליפה שמתאימה יותר לישוב אירופאי קר במאה ה-19 מאשר היא מתאימה ליהודי בערב חם במזרח התיכון זה ״כן יהדות״? ה"לבוש הדתי-יהודי" הנפוץ היום בחוגים חרדיים (כמו שטריימל, קאפטען, מכנסיים בתוך גרביים וכו') מקורו בלבוש של אצילים או איכרים מזרח-אירופים — במיוחד בפולין, גליציה והונגריה של המאות ה-17–19. היהודים פשוט התאימו את עצמם ללבוש המקומי של זמנם ומעמדם, ואז עם השנים, קיבעו אותו כלבוש "מסורתי". זה יהודי זה?! טענה: הלבוש שאתה מתיחס אליו כאל ״יהודי״ איננו לבוש יהודי ואין להתיחס אליו כאל יותר יהודי ממכנסי ג׳ינס או חצאית מיני. אי שם לפני קצת יותר ממאה או שתיים, איזו קבוצה של יהודים אימצה סגנון לבוש לא יהודי והתקבעה על סגנון הלבוש הזה כסממן של יהדות (כלומר גם ההם במאה ה-19 וה-18 עשו יהדות א-לה-קארט). היהדות היא בת יותר מ-3000 שנה (2000 אם מתיחסים לצורה שדומה קצת יותר למה שיש היום). בהיסטוריה שלה היו השפעות מעמים שונים בזמנים שונים וההיסטוריה היהודית לא הגיע אל סוף דרכה. אין חדש תחת השמש בכך שיהודים מתלבשים בהתאם לזמן והמקום. מעבר לביגוד, זה גם לא עובד כשבוחנים את המנהגים והמסורות עם משקפיים אוביקטיביות ולא עם משקפיים אמוניות. סיווג היהדות האורתודוכסית כ״הדבר האמיתי״ (שזה ממש משמעות המושג ביוונית - "אמונה נכונה" או "דעה נכונה") או כיהדות שהיא לא Pick and choose זה שקר כשבודקים אותו מבחוץ ו״אמת״ רק בעיני אלו שמסתכלים על האורתודוכסיה מבפנים, תחת ההנחות האמוניות. כמו רוב הדתות שמתיחסות אל עצמן כאורתודוכסיה, חלק מנרטיב הדת הוא ״מנהגנו ומעשנו הם הדת המקורית ואלה איתנו מימים ימימה״ גם כשקל לאלו שמבחוץ להדגים שזה לא נאמן למציאות ההיסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> לא הסברת למה הקידוש בשישי זה כן יהדות ותאור לבושם או הליכתם לשתות משקה במוצ״ש זה ״לא יהדות״ >> השיר מדבר על רשימת קניות ולאורכו היא מבקשת שהוא יהיה גם וגם, גם שיהיה לו לב טוב וגם שישמור כשרות, גם שיקדש לה בשישי, וגם שיצא איתה במוצ״ש לבר לשתות אלכוהול. זה לא שלצאת לשתות אלכוהול על הבר עם מיני זה לא ׳יהודי׳, אלא הפוך - גם שתייה על הבר בלבוש לא הכי צנוע זה יהודי כל עוד אתה אדם שלא שם פפרוני על הפיצה ועושה קידוש בשישי. > "לבוש הדתי-יהודי" הנפוץ היום בחוגים חרדיים (כמו שטריימל, קאפטען 1, מכנסיים בתוך גרביים וכו') מקורו בלבוש של אצילים או איכרים מזרח-אירופים — במיוחד בפולין, גליציה והונגריה של המאות ה-17–19 >> הלבוש שתארת הוא אמנם שייך לחברה החרדית אבל לא לחלק המשמעותי שבה, שכן זהו לבוש של הקבוצה החסידית ולא הליטאית או הספרדית שלובשת לבוש די מודרני אם נוציא את כובע הפדורה שיותר מייצג את ההיפסטרים ופחות את החרדים. -------- 1 במקור זה בגד של נכבדי הערבים באימפריה העות'מאנית וכונה גם קאפטאן. בשנת 1720 היהודים האשכנזים גורשו מירושלים עקב חובות. האשכנזים שבחרו בכל זאת להשאר בירושלים, הסתפרדו או קיימו את מצוות האשכנזים בסתר מעל 100 שנים בירושלים. 'מערכת הלבוש של נכבדי הערבים, כשל רבים מתושבי אימפריה העות'מאנית, כללה את הדגם המקורי של מעיל הקאפטאן - מעיל פסים, בהיר בדרך כלל, וארוך. הקפטאן נקרא בערבית: قُفْطَان (קֻפְטַאן), בטורקית: kaftan, ובפרסית, שהיא כנראה מקור השם: خفتان (ח'פתאן). שמו ביידיש, כשגור בפי אנשי היישוב הישן האשכנזים, היה געלע קאפטן.' - מתוך ויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: חלקים נכבדים במה שנחשב היום חלק מ״היהדות״ האורתודוכסית, אלו התפתחויות מודרניות. מדובר בעצם בריאקציה למודרנה. אוסף של מנהגים והתנהגויות שהתפתחו ע״י הזמנתם אל תוך היהדות מתפריטים צדדיים. התעלמות של יהודים דתיים (מסוימים) מהחלקים הללו באורתודוכסיה, זה לא באמת 'יהדות א-לה-קארט'. זה פשוט להתעלם מהחלקים בתפריט שלא ממש שייכים אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר של החלקים הללו לדעתי זה כן מאפיין אותם בסוג זה של יהדות. החלקים הללו בולטים בשנים האחרונות בתחומי המוזיקה והתרבות והם מהווים מודל חיקוי לקבוצות מסוימות בנוער הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מאחר ואתה כתבת "לשתות אלכוהול על הבר עם מיני וג׳ינס צמוד", אזי משתמע הגם וגם, בדיוק כפי שהבחורות "עם הקוקו והסרפן" לא כיוון לאחת עם קוקו ואחרת עם סרפן. ומאיפה הגיע לכאן הגבר עם הג'ינס? עליו הג'ינס הוא בכלל לא עניין (ליהדות או בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> יכול להיות שהייתה אחת עם קוקו ואחת עם סרפן והוא שילב אותן ביחד. המשורר לא יכול לרשום ו/או כמו במכתב משפטי. > הג׳ינס כביטוי למרד נעורים השפיע על האולטרה אורתודוקסים הרואים בו כבגד אסור המסמל מרד במוסכמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אורתודוקסים מתנגדים (תמיד התפלאתי) דוקא לג'ינס על נשים, ומעדיפים חצאיות ארוכות שלי נראות יותר חושפניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוביל אותי לשאול - ולענות - מהו אותו איסור על בד כורים שלא נקרע בקלות וחסך את כספם של בני ישראל ובכלל הומצא על יהודי משבט הלווים. הסיבות לכך שחלק גדול מהחרדים נמנעים מלבישת ג'ינס הן תרבותיות בעיקרן החל משיקולי של צניעות וכבוד היהודי ובמיוחד מטעמים של בידול תרבותי מרצון. צניעות וכבוד נושאי הצניעות יכול שיחול על דגמים צמודים של ג'ינסים שאינם עומדים בסטנדרטי הצניעות המקובלים במגזר החרדי וכן בנושא לבישת מכנסיים לאישה שמקור כל איסורים אלו נובעים מהציווי המקראי ש -”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה”. לצורך הדיון, חז״ל דורשים שהאיסור הוא גם לאישה שלבשה בגדי גבר. הג'ינס לצורך הדיון נתפס כפריט לבוש רחובי, המוני וזול שלא מכבד את היהודי או את היהודי העוסק בתורה ומחוייב בעונש מוות באם מצאו רבב על חולצתו הלבנה. ההנחה היא שלא באמת היו מתיזים ראשי בחורי ישיבות בכניסה לישיבת ׳פומפדיתא׳ בבבל בגין חטאים של לבוש לא מכובד, אבל הגישה ברורה מדברי חז״ל , "רבי יוחנן קרי למאני, מכבדותא", ז״א שהבגדים מכבדים את האדם . יש הטוענים שהג'ינס, כפריט לבוש מודרני, הנתפס כסמל של תרבות, מהווה סמל למרד במוסכמות התרבותיות הישנות. יש כאלו כדוגמת אהרון ראטה, מייסד חסידות "תולדות אהרון״ הרואים בטעם הלבוש החרדי כהגנה על האדם מפני הידרדרות רוחנית בכך שהוא לא יוכל ללכת למועדון לילה או למקומות מפוקפקים לנוכח לבושו והוא יתבייש ללכת לשם 1. בידול תרבותי: סוג הלבוש הוא חלק חשוב ומהותי מהזהות התרבותית האדם והשייכות לקהילתו, והימנעות מלבישת בגד מסוים היא עוד דרך לבטא את השייכות לקהילה החרדית ואת הבידול שלה מתרבויות אחרות. המקור הכי מצוטט בעניין זה הוא הציווי המקראי ״לא תלכו בחוקות הגויים'' ממנו מפרשים שלבוש בגדים של גויים הוא הזדהות עם חוקות הגויים. דיני הריחוק ההלכתיים שנבעו מהאמור במס׳ עבודה זרה (תגובה 776601) חלים על ענייני האכילה, והשתיה והיחסים האישיים בין עדתיים, אבל לא עסקו בסוג הלבוש. האדריכל משה שפירא 2 מביא במאמרו את דבריו האדמו״ר בעלזא משנת 1957 לפיו ״ צריך כל אדם להיות נזהר שלא לילך בחוקות הגוי ויהיה מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו בכדי שלא יהיה מעורב ביניהם וילמד ממעשיהם, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים״ , דברים אלו מבוססים בין היתר על מאמרי/מדרשי חז״ל השונים : ״ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא היה אחד מהם פרוץ בערוה". ; "כנגד ד' זכיות שבידם ,שלא שינו את לשונם, ולא חילפו את שמלותם, לא גילו את סודם ולא ביטלו ברית מילה״ ועוד. כיום הנימוקים לאיסור ההשקפתי/תרבותי ללבוש ג׳ינס מבוססים על נימוקים רציונליים כאשר הנימוק הבולט הוא כבוד היהודי בלבוש בגדים מודרניים ומכובדים ולא ׳בגדי הגויים הכורים׳ כמו שמצויין באתר ״הדברות״ בו נכתב כך על הג׳ינס: ״מכנסי הג'ינס מגיעים במקורם מבגדי הגויים הכורים במכרות מ-1872, אשר היו זקוקים למכנס גס וקשה בעבודתם. חולצות טי-שרט צבעוניות נוצרו עבור כורים במאה ה-19 מלבוש הפיג'מה במטרה להתמודד עם החום במכרות!. כן, זו האמת. הלבוש המערבי מגיע במקורו ממכנסי כורים עניים וחולצות פיג'מה בני יותר ממאה שנה. במילים אחרות, אין באמת לבוש "מודרני", אלא חיקוי וחזרה על אופנות עתיקות״. הלבוש חרדי [ויקיפדיה] ובפרט זה החסידי משקף היסטוריה יהודית בת מאות שנים המגלם בחובו מאבקים חברתיים ותרבותיים פנימיים וחיצוניים החוצים מדינות ויבשות. הלבוש מבחין בין הקבוצות הדתיות ובין כלל הקבוצות הדתיות לעולם החיצוני. המאבקים כללו גם מאבק נגד השלטון וגם נגד קבוצות אחרות ביהדות ובכללן את ׳גזירות הלבוש׳ של ניקולאי הראשון משנת 1855 שזכו לתמיכת המשכילים היהודים. המאבקים התרבותיים בין יהודי המזרח והמערב היו גם הם בענייני לבוש ובעוד שהאחרונים שינו את לבושם ללבוש מערבי, יהודי המזרח לא שינו את לבושם. מאבקים אלו העניקו לזהות הלבוש מעמד גבוה שמגיע ממקור אלוהי המצווה זאת בבחינת זה ראה וקדש, ובחלקם מן האיסור שמוסד ע״י אבי התנועה האורתודוקסית ביהדות החתם סופר, ש׳חדש אסור מן התורה׳, וכך ציווה : "היזהרו משינוי שם, מלבוש ולשון ישראל". בעיתון המליץ בשנת 1861 נכתב : "בגד ארך משזר, וכובע מזנבות -אוחים הלכה למשה מסיני ואשר יזיד לכרות כנף בגדו ומכנסי צמר ילבש עד עקבות רגליו ומצנפת שער נישאה ישיר מעל ראשו חילל בריתו את אלהיו ואת עמו". קימי קפלן 3 בספרו המתאר את עמרם בלוי כותב על חובת לבישת השטריימל : ״ גברים, ילדים ומבוגרים כאחד חייבים היו לחבוש 'שטריימל' לראשיהם בשבתות וימים טובים, לרבות גם מוצאי שבת ויו"ט [ויום טוב], וכל מי שלא לבש את שטריימל היה נראה כעבריין". בהמשך הוא מתאר על האיומים שקיבל מהקנאים "מי הוא ה'שייגעץ' שמרשה לעצמו ללכת במו"ש [במוצאי שבת] בלי שטריימל ? ". ענת הלמן 4 מתייחסת בספרה ׳בגדי הארץ החדש׳ ללבוש החרדי ומדגישה את ההתעקשות על הלבוש הייחודי של החרדים כמעשה מכוון של ההנהגה החרדית כדי להמשיך בהתבדלות התרבותית וזאת על מנת להבדיל את חבריה מהאוכלוסייה הישראלית וגם על ידי כך לזהות את חבריה באופן מיידי. גם נושא האחידות בביגוד עולה כנימוק בין שלל הנימוקים, וכך עולה בשיחות עם חסידי תולדות אהרן עת עלתה סוגיית לבושם ״זה לא תחפושת של סתם ולא בדיחה, זה שיא ההידור. זה לבוש שמגלם בתוכו את הקדושה. תראה את היופי של להגיע בשבת לבית הכנסת, איך כולם לבושים בדיוק אותו דבר אין אחד ככה ואחד ככה, או כל כיפה משהו אחר. אין פנימיות בלי חיצוניות״ 6. חלק מהבגדים קיבלו אפילו מעמד קדוש ודתי כמו הגרטל - חגורה בעובי 1 ס״מ ועד 10 ס״מ המיועדת לחצוץ מחשבות זרות בין חלקו העליון - הרוחני (הלב) לחלקו התחתון (הערווה) והגשמי של גוף האדם בעת התפילה והוא מהווה חלק בלתי נפרד מפרטי הלבוש הטקסיים כדוגמת התפילין והטלית. הלבוש החרדי מתחלק בחלקו הארי לסוגת הלבוש החסידי וסוגת הלבוש הליטאי שהציבור הספרדי החרדי אימץ אותו כמו בעוד נושאים. הלבוש החסידי הבסיסי מורכב מכובע המכונה שטריימל [, ממעיל המכונה קפוטה וחגורה, חגורת הגרטל. השטריימל והקפוטה מקורם בלבוש הפולני בימי הביניים והם אומצו על ידי היהודים לפחות מתחילת המאה - 16 וזאת במקביל לנטישת הלבוש ע״י האליטה הפולנית שהעדיפה את הלבוש הקצר של הגרמנים. במהלך המאה ה-18 לבוש זה קיבל חזקת וותק וההכרה שזהו הלבוש היהודי בפולין וסביבותיה.לדעתי נכון יהיה לרשום כי הלבוש החרדי חסידי הוא לבוש בין 500 שנה לפחות. הלבוש הליטאי לעומת החסידי פחות מורכב בפריטיו ויותר חדש מהחסידי. הלבוש הוא חליפה קצרה וכובע מודרני שחור מלבד מתחילת המאה ה-20 ------- 1 מובא ע״י אמנון לוי,החרדים, עמ׳ 32 2 משה שפירא - הלבוש החרדי בשכונת מאה וסביבתה מתוך אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - מאה שערים וסביבתה - 2004 3 קימי קפלן - עמרם בלוי 5. 4 ענת הלמן, בגדי הארץ החדשה : מדינת ישראל הצעירה בראי הלבוש והאופנה, 2012. הפרק דן גם ביחס החברה החילונית בתחילת שנותיה הראשונות של המדינה כלפי לבושם של החרדים. כתבה בביטאון של הדור הצעיר של מפא"י חשפה איבה בלתי מוסווית כלפי החרדים: "על המדרכה, בין בני אדם מגומרי לבוש וגיל, פסע חפוזות כשראשו כבוש בקרקע אדם ללא גיל. חבוש שטריימל שעיר לראשו, גופו הצנום והסגפני עוטה קפוטה אבלה ומתנכרת, ורגליו נעולות אנפילאות מעוכות". המחברת מביאה עדויות של חילונים ירושלמים המנסים להסביר לכתב את סלידתם ושנאתם ל"לאנשים אלה ודומיהם", וסטודנט לרפואה מתוודה באוזניו: "מעולם לא הייתי מעלה בדעתי שאשנא אדם בשל לבושו...". 5 שיחות עם עמרם בלוי : ״טובה ממשלת אפיקורסים מאשר שרים בשטריימלים״ 6 שלמה גוזמן כרמלי - מפגשים מסביב לטקסט : אתנוגרפיה של יהדויות - 2020 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים מסוימים בחרו לאמץ סגנון לבוש של גויים בהתאם לזמן ולמקום מסוימים ויהודים אחרים בוחרים לאמץ לבוש של גויים בהתאם לזמן ולמקום אחרים. בקיצור, השטריימל איננו יהודי יותר מן הג׳ינס או מחצאית המיני. אפשר ומותר להתקדם (רחמנא ליצלן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: החסידים המשיכו ללבוש לבוש כזה גם כאשר שאר שכניהם (גם הפולנים) החשיבו אותו כמיושן. הליטאים ובוודאי המשכילים התקדמו. היום אם אתה רואה מישהו בארץ עם חליפה (אירופית, מודרנית למהדרין) יש סיכוי לא רע שמדובר על חרדי. החליפות הללו נוצרו במקור עבור מעמד הביניים הגדל. הן היו חליפות שאפשר היה לייצר במחיר סביר ושנראו סבירות, במקום הבגדים המחויטים היקרים להחריד של המעמד העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקי מסביר את השינוי במעבר לביגוד מודרני אירופאי בתחילת המאה-20 בקרב הליטאים בליטא והמרחב הליטאי כהגדרתו דאז: ״באותה תקופה היה מעמדם של בני הישיבות ירוד ביותר. השפעת הספרות המשכילית שהייתה אז בשיאה סחפה המונים ואילו בני הישיבה נתפסו כעניים, בטלנים ומוזנחים. מתוך רצון לשוות למעמד בני הישיבה ערך נוסף וכן להגביר את חשיבותם בעיני עצמם הורה ר' נתן צבי פינקל לתלמידיו להופיע בלבוש מודרני: תלמידי הישיבה נהגו ללכת בדומה ללבוש הסטודנטים באותה תקופה שכלל כובעים וחליפות. צורת לבוש זו עברה לכלל הציבור הליטאי.״ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |