 |
ממליץ שוב על מאמר של יגיל לוי בהארץ:
הצבא המוסרי בעולם?
כרגיל אינפורמטיבי, ענייני ולא מתלהם.
הערות:
א. יגיל לוי הוא תאורטיקן צבאי. ככזה, יתכן שהיכרותו עם השטח מצומצמת והוא עלול לפתח תאוריות אבסטרקטיות שאין להן בסיס במציאות. שימוש במאמריו עלול להיות חרב פיפיות למי שכמוני מנסה לפצות על העדר מידע ממקור ראשון. היות ולוי אינו פוליטיקאי/איש צבא/כוכב תקשורת, אני מניח שהסיכוי לכך די נמוך.
ב. לוי מוכיח בנתונים, מה שחשבתי מלכתחילה: הטבח והחורבן בעזה יסודו אינו בג'נוסייד או נקם אלא בניסיון לחסוך בקרבנות צה"ליים. לוי שם אצבעו על נקודה מאד רגישה באתיקת המלחמה שרק מעטים בישראל יוכלו להבין ולהסכים לה: יש מידתיות למספר אזרחי האוייב שצריכים לשלם בחייהם כדי למנוע פגיעה בחייל ישראלי.
ג. בהמשך להערה הקודמת, חסרה לי אצל יגיל לוי נקודה אחת. לוי אינו כותב זאת, אך משתמע מדבריו, שהיה ראוי להיות זהירים יותר בחיי האזרחים מעזה, גם אם זה היה מעלה את מספר נפגעי צה"ל. חסרה לי התיחסות לנקודה הבאה: מה אם הדבר היה הכרחי בגלל המדיניות של אביב כוכבי (תחת נתניהו, בנט, גנץ וגלנט) שצמצמה את הסד"כ הלוחם והפכה את מספר הנפגעים לעניין קריטי?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש