בתשובה להאייל הקוטב, 27/01/25 17:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז איך ליפנים לקח 6 ימים לחתום על הסכם כניעה ולעזתים לא קרוב אפילו, אחרי 15 חודשים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שלו היפנים ידעו שיש לאמריקאים רק 2 פצצות, הם היו ממהרים להודיע על כניעה מיידית לאחר הטלת הפצצה השנייה. ולהבדיל אצלנו - גם אם תהרוג להם מליון, הם יטענו שהם נצחו. ולכן עדיף שישראל תודיע מראש שהיא הפסידה ושהם נצחו ולהמשיך במלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז השיקולים האסטרטגיים שלנו נקבעים על פי זה שכמה מחבלים "יטענו שהם ניצחו"? או שאולי האנלוגיה לא היתה נכונה? אגב - ישראל אכן הפסידה במלחמה, לפחות על פי הפרמטרים שהיא לא השיגה (אחרי 15 F**ing חודשים) אף מטרה שהציבה לעצמה בתחילת המלחמה. האירוניה היא שכל הסמוטריצ'ים מצווחים עכשיו מרה ש"צריך לחזור להילחם כדי להשיג את מטרות המלחמה", כשהם לא מבינים שעל הדרך זו הצהרה מפורשת ש*הממשלה שלהם* נכשלה כשלון נוראי במלחמת ה-7 באוקטובר1. היו חודשיים-שלושה שבהם אפשר היה לעשות בעזה מה שאנחנו רוצים - אולי חוץ מהירושימה - והעולם היה מקבל את זה, וזה אמור היה להספיק כדי להשיג את מטרות המלחמה. משזה נכשל והמלחמה דעכה דה-פקטו אבל לא דה-יורה, מה שעלה זה בעיקר המחירים שמשולמים ולא התמורה. העסקה הנוכחית בעצם מפגישה את הממשלה עם המציאות שהיא בורחת ממנה כבר שנה - הכשלון המלחמתי הגדול בתולדותינו, מ-7 באוקטובר וגם אחריו. גם על זה הם צריכים למסור את המפתחות וללכת מבויישים הביתה. 1 לדעתי מבחינת טרמינולוגיה מלחמת לבנון ה-3 - שבה דוקא היו לישראל הישגים נאים - היא לא אותה מלחמה כמו ה-7 באוקטובר. מי שמרח את המלחמה הראשונה מסיבות הליוצנטריות, ופנה למלחמה השנייה באיחור אבל תוך כדי הראשונה, ירצה כמובן לאחד אותן. כמובן שהיו אחרים, גם בקבינט, שרצו לסיים את הראשונה מהר הרבה יותר כדי להתפנות לשנייה - שזה הרבה יותר יעיל והגיוני מבחינת סד"כ ועוד - אבל כמובן שהם לא קבעו כלום. המיקבול בין המלחמות2 היה קריטי למטרות הפנימיות של ממשלת ישראל. 2 שמחירו עצום מבחינת ימי מילואים, כלכלה, מפונים וחיילים הרוגים ופצועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אמור להכתב במרכאות. זה נכתב בהלצה. אנחנו הפסדנו ב7.10 . ואגב, ׳הנצחון המוחלט׳ נעלם מלקסיקון המלל של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עיוות העובדות ההיסטוריות. האמריקנים יכלו להמשיך להפיל פצצות אם היה בכך צורך ואם הם היו רוצים. ההסתפקות בשתי פצצות היתה תוצאה של הכניעה היפנית. לא מדובר היה בבלוף אמריקני / איום סרק. את הרכיבים המשיכו ליצר על סרט נע ולאחר הקטן והשמן, פצצה שלישית היתה כבר בשלבי יצור מתקדמים עם יכולת להגיע למוצר מוגמר אחרי מספר ימים (יפן נכנעה ב 15 לאוגוסט, ימים ולא שבועות לפני שלארה״ב היתה אמורה להיות היכולת המתוכננת למכה שלישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפסיק להרשים, היכולת הטכנולוגית העצומה שהראו האמריקאים במלחמה הזו ובפרוייקט הזה. תחשוב על זה במונחים של ימינו - נשק חדש בטכנולוגיה בלתי ידועה לחלוטין שעבר ניסוי בודד בתצורה מעבדתית לחלוטין בתאריך X, ואחרי X+3 שבועות כבר יש קו ייצור שמוציא אחד כזה בתצורה מבצעית להטלה ממטוס כל שבועיים, כשהוא תקין ומתפקד בשלמות. זה פשוט לא יאומן. היום אפילו הוצאת גרסה לתוכנה מצ'וקמקת לוקחת פי שלושים יותר זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היום אפילו הוצאת גרסה לתוכנה מצ'וקמקת לוקחת פי שלושים יותר זמן.'' בואו נעלה את זה לדיון בדיילי. אני בטוח שאם נעלה את הביקורת שלך זה יוביל למספר ישיבות בהן נוכל לתכנן את הדיון בו נחשוב על דרכים להתייעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכיוון שלי הפוך. אני לא טוען שהפיתוח היום לא יעיל. האנשים היום לא שונים מלפני 80 שנה. אני נפעם מהיכולת שלהם אז להתעלות בסדרי גודל מעל מה שאני מכיר היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרסא הראשונה של גיט נכתבה בעשר ימים. כשיש לך מנהלים מבריקים שמשתפים פעולה עם חוקרים גאונים (31 זוכי פרס נובל) בפרוייקט עם מטרה ברורה וניתנת להשגה ולמדידה, כשכולם השותפים רוצים להשיג את מטרת הפרוייקט לא פחות משאיפותיהם האישיות, ההצלחה די מתבקשת. ____ לפעמים אני שואל את עצמי אם לכל האנשים שמספרים לנו שאלון מאסק הוא ״האיש החכם ביותר בעולם״ יש קשר למציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לביבי יש IQ 180 למה שמאסק לא יהיה האיש הכי חכם בעולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הסיפור מאיפה הגיע ה-180 הזה הוא פשוט מדהים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לישראל כץ, דודי אמסלם ומאי גולן יש אייקיו 180. ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיט לא המציאה טכנולוגיה חדשה לגמרי מאפס (שלא לומר שתוכנה לוקחת הרבה פחות מחומרה חדשה לפתח), תשתיות ותוכנות ל-Source control היו קיימות כבר 20 שנה לפניה. אז זה בכלל לא דומה. המציאות מוכיחה שב-90% מהמקרים המשפט השני שלך לא מתאר את המציאות. רוב הפרוייקטים החדשניים, ולא משנה כמה מבריקים האנשים שם, נכשלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה דומה למה? כתבת - ואני מצטט - ״היום אפילו הוצאת גרסה לתוכנה מצ'וקמקת לוקחת פי שלושים יותר זמן.״ אז גיט הוא דוגמא לתוכנה לא מצ'וקמקת שלא לקח פי שלושים יותר זמן. יש לך דוגמא לפרוייקט דומה (לפי הקרטריונים שהגדרתי - (1)מנהלים מבריקים, (2)חוקרים גאונים, מטרה (3)ברורה ו(4)ניתנת להשגה ו(5)למדידה ו(6)כל השותפים רוצים להשיג את מטרת הפרוייקט לא פחות משאיפותיהם האישיות) שנכשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שאתה עוסק בטאוטולוגיה - אתה מגדיר פרמטרים שרק מראש אפשר לשפוט אותם לפי הצלחתם ואז מכריז שהם הצליחו. סטארטאפים שהשקיעו בהם מיליארדים ושיתפו מנהלים ואנשים מבריקים עם מטרות ברורות נכשלים על ימין ועל שמאל. משם הבאתי את ה-90% ההוא. אולי כדי לעשות בדיקת היתכנות לתיזה שלך - אתה מכיר פרוייקט אחר שלהגדרתך עונה לכל הפרמטרים שלך? גם כזה שהצליח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני לא מכיר אף פרוייקט שהעסיק כל כך הרבה אנשים כל כך מבריקים (לא שלא היה כזה, אני לא מכיר). בסדר גודל הרבה יותר קטן, יש פרוייקטים שהצליחו בזכות הפרמטרים האלה. סטארטאפים, בלי קשר למספר האנשים המבריקים בהם או כמות ההשקעה, הם עסקים למטרות רווח, ולכן לא עומדים בתנאי של ״כל השותפים רוצים להשיג את מטרת הפרוייקט לא פחות משאיפותיהם האישיות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם הורדת את כל הפרוייקטים המסחריים, נשארנו רק עם פרוייקטים לאומיים/צבאיים. חסרים כאלה שנכשלו? ואם אתה מבסס את הטיעון שלך על דוגמה אחת ויחידה (שהעסיקה כל כך הרבה מוכשרים ומנהלים וכ"ו) - קשה מאד לטעון שזה מבוסס סטטיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את רוב (רוב - ז״א כל אלה שאני מסוגל לחשוב עליהם כרגע) הפרוייקטים הלאומיים צבאיים אפשר להוריד. תיאורטית, אולי אפשר לכלול פרוייקטים אקדמיים, למטרות צדקה או קוד פתוח. בהחלט לא מבוסס סטטיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדי מיצינו, אבל אני רוצה להדגיש משהו מהסנטימנט שעלה בראשי בתגובה הראשונה - מעבר להישג המדעי הפנטסטי, עם כול הנובליסטים וכ"ו, אני רציתי להעלות על נס את ההישג ה*הנדסי*. ההישג המדעי הושלם כמעט ברגע שבוצע ניסוי מוצלח (עד כדי ההבדל בין ילדים קטנים לאנשים שמנים). אבל אני בטוח שאלפי המהנדסים שהביאו לזה שתוך שבועות היה קו ייצור שלם ומתפקד של פצצות מבצעיות, לא היו זוכי נובל, אלא מהנדסים נחושים ומוכשרים שגם הצליחו להקים פס ייצור כה על כל הבעיות הלוגיסטיות והטכניות הנדרשות שלא דורשות דוקטורט מהאקדמיה. ולפחות לגבי זה, יש מספיק והותר דוגמאות מההיסטוריה למאות ואלפי מהנדסים שלא הצליחו במשימה כה מורכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שובר כאן מיתוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפוצץ מיתוסים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |