בתשובה לשוקי שמאל, 23/11/24 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מייחס לי תבונת יתר. לא הבנתי את האימוג'י. מודרתי ממידע חיוני. נראה שאפשר להוסיף כעת עוד נקודה למידע ההולך ומצטבר על הטרלול בחצר הBB. זה מרוקן עוד יותר את השאלה שלך. מה הטעם לחפש היגיון או עקביות במערכת שלתפיסתה שרוייה במלחמה לחיים או למוות עם האוייב שבפנים ומטילה עליו כל דבר שבטווח ידיה, בין אם הוא הגיוני או מופרך על פניו. קשה לי להבין את המנגנון שבו יכול אמ"ן למדר את הBB ממידע כלשהו, חיוני או לא. נניח וגונבה ללשכת הBB שמועה על מידע כלשהו המוסתר ממנו. לא צריך לגנוב מסמכים ולהדליף מידע מסווג לעיתון זר. אפשר פשוט לבקש את המידע. אני לא מכיר מנגנון כלשהו בין המחשב ב-8200 לבין האקווריום של המנהיג שמאפשר לחסום את העברת המידע לידיו בצינורות הרשמיים. רמת השקרים ואבדן האחריות בממשלת ה-64 הגיעה לרמה כזו שאינה מאפשרת כל דיון רציונלי עם דובריה. הדבר היחיד שיש לדון בו היא איך יוזמים מערכה של התנערות ואי שיתוף פעולה עם הממשל הנלוז הזה. קו מנחה אחד למערכה כזו הוא הפסקת ההתיחסות לאוסף נושאי הכלים המקיפים את הקוויזלינג (אמסלם, אוחנה, סעדא, גוטליב, ...). זהו צעד עם היזון פנימי חיובי. הרי הללו אינם מתחזקים מן התבונה, ההיגיון וצחות הלשון שלהם. הם נבנים מכך שדבריהם מרגיזים אותנו. תגובתנו צריכה להיות קיר ברזל: המלך מוקף בזוטרים מלחכי פנכה ובזויים שאין טעם להתייחס לטענותיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אימוג׳י של Shrug. אני לא יודע מה להגיד ואיך להגיב. אני לא שותף (מעשית או רגשית) לסנטימנט מלחמת האזרחים שאתה מתאר. אם זה הכיוון שישראל הולכת אליו (וכך זה נראה), נראה לי ש ״אם תרצו״ היתה, בדיעבד ולמרות הכל, בכל זאת אגדה. (רשע, מה הוא אומר? מה מלחמת האזרחים הזאת לכם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דווקא שאלה טובה. אני לא חושב שמלחמת אזרחים זה משהו שאתה בוחר בו. א. אני חושב שהגירה מרצון היא פיתרון לפרט. לרוב האנשים זה לא אופציה. ירצו, לא ירצו, אין להם לאן ללכת. ב. חלק מאיתנו הם בעצם סוג של קהילה דתית שאין להם דרך להישאר עצמם אלא בחברה פתוחה וליברלית. אין להם שום רצון או אפשרות לחיות בחברה ריאקציונית-קלריקלית-פאשיסטית דוגמת החברות שמסביבינו. תנועת ההתנגדות אינה בחירה. היא כורח. ג. באופן אישי אני מאמין שאלימות היא דרך חד סטרית לאלימות הנגד. האופציה היחידה שבה התנגדות נמנעת מאלימות היא בחירה בעיקרון אי-האלימות. אי האלימות תבטיח גם שהאג'נדה שלנו לא תהיה כפייה על הזולת אלא התנגדות לכך שיכפו עלינו מעשים הנוגדים לאמונות ולשאיפות שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |