|
||||
|
||||
כל נקודות המבט שהצגת בתגובתך חשובות ונכונות, למעט הראשונה. (חרדים מהגרים בין תפוצותיהם השונות בקלות שתפתיע ישראלים "תמימים". ולמרות ההטבות המפליגות שיש להם בישראל, רבים מהם מהגרים ממנה גם היום). אחת מהסחות הדעת המשעשעות בימים אלו, היה הראיון של אבישי בן חיים אצל רוני קובן בכאן 11, שם נחשף האידאולוג של הבשורה המזרחית המתוקה והדיכוי האשכנזי המר, כגזען פרובינציאלי ואידיוט עם דוקטורט. לשם שינוי אצטט ממקור ראשון את אלישיב רייכנר: "אם בן חיים לא מסוגל להכיר בכך שהמציאות מורכבת ושאין תיאוריה אחת שמסוגלת להסביר את כל מה שקורה במדינת ישראל, אם הוא ממשיך להתעקש שמחנה אחד אשם בכל תחלואי המדינה והמחנה השני חף מכל שגיאה, אולי עדיף שימשיך לשתוק." אני מסתייג מקריאת ההשתקה. יש חשיבות וטעם בהעלאת נקודות מבט שונות ומותר ואף רצוי לשאול שאלות תם. אבל חשוב מאד לחיות בתודעה שהמציאות מורכבת וכפי הנראה אין פתרונות קסם קלים. הרצון לפשט סוגיות מורכבות הוא בעל חשיבות עצומה בעולם המדע והתאוריה. במציאות הפוליטית, הוא הרבה פחות פרודוקטבי. בסה"כ מה שרציתי לומר לאביב הוא שהפתרון של הגירה מרצון אינו פיתרון ריאלי לרוב הישראלים. רובם ישארו כאן. מרצונם ושלא מרצונם. חוסר המוצא הזה אינו פוטר אותם מאחריותם למעורבות חברתית-פוליטית ובחירה נכונה במעט שכן נתון להכרעתם. ייאוש אינו פרוגרמה. |
|
||||
|
||||
״...רבים מהם מהגרים ממנה גם היום״ תלוי מאיזה פלג / זרם במגזר החרדי. זה בולט בעיקר אצל חלקים מסויימים בתוך המגזר הליטאי והספרדי ׳הליטאי׳ נוסח האליטות של ש״ס שיותר מהגרים לארה״ב. במגזר החסידי זה פחות בולט, אם כי ישנה מודעות גבוהה אצל הקבוצות העשירות שבהן, וזאת מעבר לחסידות סאטמר וחב״ד שהן קבוצות הגירה טבעיות ודי ממוסדות בארה״ב ובבריטניה. לעניות דעתי (והיא באמת ענייה מחוסר נתונים) החרדים יותר ׳מהגרים׳ מהחילונים לחוץ לארץ. |
|
||||
|
||||
עפ עליית האנטישמיות באירופה וגם בארה''ב, ובמיוחד בניו-יורק, יש לי הרגשה שגם אם אתה צודק זה לא יימשך לאורך זמן. מטבע הדברים לחרדים הכי קשה להצניע את יהדותם. |
|
||||
|
||||
׳עת לעשות, הפרו תורתך׳. אז במקום שטריימל שמים את הכובע של טראמפ. |
|
||||
|
||||
גם חלק מערביי ישראל שוקלים ברצינות הגירה ל> ברלין. |
|
||||
|
||||
לברלין? ואם נהגר דווקא לשטוטגרט? באשר לאנטישמיות בארה"ב, ובכן, להבדיל מאשר בחלק מן האליטה האמריקאית, התמונה הכללית שם דווקא פילושמית, כפי שמראה סקר של Pew Research מלפני שנתיים. |
|
||||
|
||||
בשטות-גרט המילקי יקר. והסקר שצרפת מעניין ותואם למסורת היהודית נוצרית, אבל האם הוא מצליח לדגום את הצעירים אפופי ווקיזם? ובכלל נדמה שמאז ה-7/10, האנטישמיות הורידה מסכות מה שעדיין מבהיר שעדיין מסוכן להיות עם חזות יהודית בחלקים מסויימים בארה״ב או להזדהות כיהודים בכלל. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאנקדוטות רלוונטיות (עקב ה"נדמה"): אני אמנם לא מסתובב עם שטריימל, אבל אני נושא עליי מבטא כבד שגורם להרבה אנשים פה (ארה"ב, ניו ג'רזי ספציפית) לשאול מאיפה אני. מעולם לא נתקלתי בעוינות אישית, אפילו ממי שרצה שאאמת או אפריך שמועות כזב שהוא שמע על צה"ל אחרי שחזרתי ממילואים. באנטי ציוניות רעיונית, מבוססת יותר או פחות, נתקלתי בעיקר ב-2020 עם פרוץ BLM1, ולמרות שזה בהחלט גרם לי להרגיש לא בנוח בקבוצות מסויימות, זה לחלוטין היה בגדר מחלוקת אידאולוגית לגיטימית. מצד שני, ישראלי אחר שאני מכיר פה דיווח שמפחיד להסתובב בקמפוס ושהוא חש מותקף. אני חושד שכגודל הזהות הלאומית, גם הגודל הנתפס של האנטי ציוניות והזיהוי המיידי שלה כאנטישמיות2. _____ 1. זה ממש מעניין בעיניי איך תרבויות שונות מתרגמות קונפליקטים זרים בשלמות לתוך עולם המושגים והרעיונות שלהם. מעניין ומצער. 2. אני מכיר בזה שאפשר למתוח קו היסטורי וסיבתי בין אנטישמיות לאנטי ציוניות, וטוב שלא להתעלם מזה. בעיניי, בכל זאת, יותר חשוב במה מאמין הווקיסט מאשר אילו בעלי אינטרסים השפיעו על חינוך הדור שלו. |
|
||||
|
||||
2 ז״א שככל שהיהודי לאומי יותר, ציוני יותר, ( לאוו דווקא דתי יותר) כך הוא מתרגם את העוינות כלפיו כאנטישמיות ואנטי יהודיות ולא כעוינות מקומית או ביטוי כללי של פשיעה. יכול להיות שאתה מכוון נכון. מדיווחים של בני המשפחה מהמזרח והמערב הם מדווחים שהם לא מרגישים עוינות כלשהי. אולי זה יותר צל הרים מהרים, אבל זה עדיין לא מסביר את הדיווחים הסטטיסטים אודות עליית האנטישמיות בארה״ב. |
|
||||
|
||||
גם זה (ומסכים שלאו דווקא דתי יותר, אבל כן ''מזדהה כיהודי'' יותר), אבל בנוסף גם הנטיה שלו לפרש אינטראקציות כעוינות מלכתחילה גבוהה יותר, ו(במקרה של ישראלים) הנטיה שלו לייחס אנטישמיות לאנטי-ציוניות גבוהה יותר. זה מזכיר לי ענייני זהויות אחרות, ופירוש של התנהגויות כגזעניות, סקסיסטית, הומופובית וכו' בהתאם לרגישויות הנמען יותר מכוונת המכוון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |