|
||||
|
||||
זה אימוג׳י של Shrug. אני לא יודע מה להגיד ואיך להגיב. אני לא שותף (מעשית או רגשית) לסנטימנט מלחמת האזרחים שאתה מתאר. אם זה הכיוון שישראל הולכת אליו (וכך זה נראה), נראה לי ש ״אם תרצו״ היתה, בדיעבד ולמרות הכל, בכל זאת אגדה. (רשע, מה הוא אומר? מה מלחמת האזרחים הזאת לכם) |
|
||||
|
||||
זו דווקא שאלה טובה. אני לא חושב שמלחמת אזרחים זה משהו שאתה בוחר בו. א. אני חושב שהגירה מרצון היא פיתרון לפרט. לרוב האנשים זה לא אופציה. ירצו, לא ירצו, אין להם לאן ללכת. ב. חלק מאיתנו הם בעצם סוג של קהילה דתית שאין להם דרך להישאר עצמם אלא בחברה פתוחה וליברלית. אין להם שום רצון או אפשרות לחיות בחברה ריאקציונית-קלריקלית-פאשיסטית דוגמת החברות שמסביבינו. תנועת ההתנגדות אינה בחירה. היא כורח. ג. באופן אישי אני מאמין שאלימות היא דרך חד סטרית לאלימות הנגד. האופציה היחידה שבה התנגדות נמנעת מאלימות היא בחירה בעיקרון אי-האלימות. אי האלימות תבטיח גם שהאג'נדה שלנו לא תהיה כפייה על הזולת אלא התנגדות לכך שיכפו עלינו מעשים הנוגדים לאמונות ולשאיפות שלנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |