בתשובה לצפריר כהן, 03/12/15 16:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת ועוד- וורן באפט גם רוצה לשלם יותר מס הכנסה |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוא מוכן לשלם רטרואקטיבית על כל השנים שבהן הוא צבר את הונו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב אצבע להמחשה. נאמר שבאפט בביזנס 40 שנה והגדיל את הונו פי 1000 או אולי פי 10,000, ניקח באופן שמרני רווח של 20 אחוז בשנה בממוצע. כעת, נאמר שהיה משלם מס רווח הון של 30 אחוז בכל שנה כמו שהוא רוצה, כלומר הרווח השנתי שלו יורד לבערך 14 אחוז בשנה. מה תהיה ההשפעה על פני 40 שנה? ירידה של בערך 90 אחוז בהון הסופי. אמנם באפט טוען שהוא מתכוון לתרום 85 אחוז מהונו, אבל משום מה הוא לא תורם את הכסף הזה לממשלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכספו יועבר לקרן שתחליט בעצמה על אופן השימוש בכסף, כפוף להנחיות (שאולי יכתוב בצוואתו או בחייו.). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האומדן שנתת נכון רק עבור הכסף שהוא הרוויח לפני 40 שנה. אם מדובר על כסף שהוא הרוויח השנה ההפרש הוא רק של 30%. לגבי שאר השנים אתה יכול לחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שהחישוב שלי נכון. ההנחות שלי הן שאחוז הרווח פר שנה הוא קבוע וכמו כן שבכל שנה מבצעים "מכירה רעיונית" כדי לשלם מס שנתי על רווחי אותה שנה. אם אתה מעוניין בפרטים: נניח שהתחלנו מ- X דולרים והגענו ל- Y דולרים אחרי T שנים. אז שיעור הגדלת ההון השנתי P הוא המספר כך ש- P^T=Y/X (במילים P בחזקת T הוא היחס בין ההון הסופי להון ההתחלתי, קל לחשב את P בהנתן X,Y,T). כלומר בכל שנה ההון גדל בפקטור של P (שהוא מספר גדול מ- 1). כעת, המצב האלטרנטיבי הוא לשלם 30 אחוז מס כל שנה על הרווחים, במקרה כזה שיעור הגדלת ההון לאחר מס הוא Q=1+(P-1)*0.7. כלומר משלמים 30 אחוז מס על החלק של P שגדול מ- 1 (הרווחים). בשיעור הגדלת הון של Q, אם מתחילים מ- X, מגיעים אחרי T שנים ל- X*Q^T במקום X*P^T=Y. כלומר, ההון הסופי יהיה קטן יותר בפקטור של Q/P בחזקת T. אתה מוזמן להציב מספרים ולראות מה קורה. אתה צודק באינטואיציה שלך, הרווחים בשנים הראשונות תורמים הרבה יותר לתוצאה הסופית מאשר בשנים האחרונות - פונקציות אקספוננציאליות הן דבר שקשה לתפוס אינטואיטיבית. מה אתה אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניכם אומרים אותו דבר (וכמו שהערתי כבר בהזדמנות דומה: זה לא צריך להפריע לכם להמשיך בויכוח). אגב, לידיעתך: בניגוד לצבי פרא, צב המעבדה שלנו יודע מה זה אקספוננט, יודע לחשב ריבית דריבית ויודע אפילו מה זה לוג (משום מה נמנעת מלהזכיר את המושג הזה בהסבר שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בלוג בחישוב הזה. מספיק לקחת שורש T של מספר ולהעלות בחזקת T (אפשר לבצע זאת באמצעות לוג אבל אפשר גם לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה. עכשיו תבצע את החישוב הזה עבור כל אחת מ 40 השנים ותחשב ממוצע. תקבל 63%. כך או כך, זה לא כזה משנה. אם באפט חושב שצריך לשלם מס יותר גבוה כדאי שיתחיל מעצמו וישלם קודם 63% או 90%, ואחר כך יתרום את מה שנשאר לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין מה אתה רוצה, חישבתי לכל שנה בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את הערך שקיבלת עבור כל שנה (החל מ 87% ל 40 שנה וכלה ב 30% לשנה האחרונה), ותחשב את הממוצע של כל השנים. תקבל 63%. עוד פעם, המספר המדוייק לא חשוב, הרעיון חשוב: אם באפט חושב שצריך לשלם מס גבוה שיפעיל את זה קודם על עצמו, ובזה אני מסכים איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה מראש על כך שהחישוב שלי מוטעה: ברווח פי 1000, מליון על כל אלף דולר התחלתיים ב-40 שנה, ההפסד דומה למה שנטען (86%). לא יודע אם זה רלוונטי לבאפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתכוונתי לשאול: לא עדיפה איזו מניפולציה ישירה על e? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א אם ידוע שבאפט ללא מיסים הכפיל את הונו פי אלף אז e^(6.91*0.7)/e^6.91 88% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה יש הרבה מה להשלים, אני אפילו לא בחצי התגובות לדיון הראשי ומוסיף כבר תה על קפה. רק רציתי להעיר שאם כבר מדברים על עולם של מגונני פק יותר מעל קיסמניקים שלא לומר פתא'אבים, אז אולי עדיף באמת שחלקו הגדול של המיסוי יעשה קרוב לסוף חיי האדם (במספרים של ימינו) ויופנה בעיקר ע''פ רצונו ועם הטייה מסויימת בכיוון קרנות הפנסיה של דור הנכדים-נינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגונני פק... תודה על התזכורת אבל מה ההקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקשר הוא לספרים האחרים שהזכרתי ויש פה איזו ביקורת קלה מנמוך על הכיוון של החור בגרוש, ערימת הכסאות? הירח? סימני הפיסוק יצאו בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שאר הרפרנסים אני זוכר פחות טוב* אז אולי זה אני, אבל לא הבנתי מה הקשר. *עברו בערך 15 שנה, אבל קיסמניקים זה האלה עם "מצד אחד X, מצד שני Y, ומהצד השלישי (והקובע) Z"? זה ספר קצת יוצא דופן - הוא לא חלק מ"היקום המוכר", לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהקיסמניקים זה מהקיסם בעינו של אלוהים (לא קראתי בעברית) והוא אכן לא חלק מ''היקום המוכר'' של ניבן אלא דווקא חלק מה''קו-דומיניום'' של ג'רי פורנל (שיחד איתו נכתב הספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני פשוט לא מבין מה אתה רוצה. ממוצע? למה חשוב הממוצע? אני אנסה להסביר את עצמי שוב. באפט ההיפותטי בעולם המיסוי ההוגן הוא באפט שיש לו אותם כישורים כמו באפט "האמיתי", אלא שהוא משלם מס בסך 30 אחוז בסוף כל שנה על הגדלת ההון שלו באותה השנה. מכיוון שיכולותיו וכישוריו לא משתנים, הוא עדיין יכול להפוך כל דולר בתחילת השנה ל- P דולרים בסוף השנה (לפני מס). השאלה שאני שואל היא מה יהיה השווי של באפט ההיפותטי לאחר T שנים, ומה היחס בין השווי של באפט ההיפותטי לשווי של באפט האמיתי בנקודת הזמן הזו (כלומר לאחר T שנים). בחישוב שלי יצא שבאפט ההיפוטתי שווה כעשירית מבאפט האמיתי. האם אתה טוען שהמספר שהגעתי אליו לא נכון, או שצריך לשאול שאלה אחרת ממה שאני שואל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שהחישוב שלך מאד רגיש לפרק הזמן בין אירוע מס לאירוע מס (אצלך זה פרק זמן של שנה אחת). למשל, נניח שיש לו 1000 דולר והוא מרוויח 10% כל שנה. בהורדת מס של 30% כל שנה, יישארו לו 7% רווח מדי שנה, וסה"כ הסכום אחרי 40 שנה יהיה אלף כפול (1.07 בחזקת 40), שהם 14,974 דולר. בהורדת מס של 30% רק פעם אחת - כשהוא מממש את רווחיו אחרי 40 שנה, הסכום המצטבר יהיה (1.1 בחזקת 40) כפול 1000 כפול 0.7, שהם 31,681 דולר. לכן בחישוב שלך יצא שבאפט ההיפותטי שילם יותר מדי מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור. פרק הזמן נבחר באופן יחסית שרירותי, אבל מבין הבחירות השרירותיות זו נראית לי המתאימה ביותר מכיוון שזו הדרך בה משלמים מס על הכנסה מעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא הדרך (כמו שאמר אחד-העם1) שמשלמים מס על רווחי הון. ולא בכדי. 1 והקשר לבורסה מקרי ועדיין משעשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש: לא "זו לא הדרך", אלא "לא זה הדרך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי- "לא נתנם לבם לנצור תאנה אשר יאכלו אחרים פריה בעת שיעלו כבר עשׂבים בלחייהם המה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד העם היה אחד הגדולים באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוסח הראשון שלי היה ''לא זו הדרך'' שאכן קרוב יותר למקור, אבל התיקון שלך במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "לא זה הדרך" אני מכיר בזכות בחינת הבגרות בספרות. בתקופתי - ואולי גם עכשיו - הבחינה היתה מחולקת לכמה נושאים: שירת ימי הביניים, מחזות קלאסיים, רומאנים, וכו', והיה צריך לבחור מביניהם כמה נושאים (משהו כמו שלושה-ארבעה) ולענות על שאלות בכל אחד מהם. המורה היתה בוחרת איזה נושאים היא תלמד, וכל כזה נושא הצריך קריאה של די הרבה עמודים וכמה חודשים של לימוד בכיתה. לא הרבה זמן לפני הבחינה מישהו (אחי הגדול, אם אני זוכר נכון) סיפר לי שאחד הנושאים, "מסה ועיון", הוא הכי קל: צריך לקרוא בשבילו רק שניים-שלושה מאמרים קצרים (אחד מהם הוא "לא זה הדרך"), ופשוט להבין מה הם אומרים. הנושא הזה לא היה בתכנית הלימודים של המורה שלי, אבל ביררתי אתה, והיא אמרה שכן - אני באמת יכול ללמוד את המאמרים האלה ולבחור את הנושא הזה בבחינה. כך עשיתי, חסכתי לעצמי הרבה זמן, וגם קיבלתי ציון טוב. כשהמאמר עלה עכשיו בדיון פה, יותר מ-25 שנה אחרי בחינת הבגרות שלי, ניסיתי להיזכר במה הוא עסק. לא היה לי שמץ של מושג. דווקא חלק משאר החומר שקראתי במסגרת לימודי הספרות בתיכון נחקק לי בזיכרון: אני יכול לדקלם בעל-פה לא מעט שורות מהשירים שלמדנו, וזוכר היטב את העלילה של הרבה מהספרים והסיפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע די דומה למבנה הבחינה בתקופתי. דוקא מאמר אחד שזכור לי מהתיכון היה של ברוך קורצווייל על הפואמה ''הברכה'' של ביאליק. דומני שקראו למאמר 'אני-עולם' או משהו כזה. זאת היתה הפעם הראשונה שנתקלתי חזיתית במאמר בלשון אקדמית ספרותית, וההתקלות היתה מאתגרת למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, פתאום אני חושב שהמאמר של אחד העם שלמדתי במסגרת לימודי הספרות היה "משה" (שגם ממנו אני לא זוכר כלום), ולא "לא זה הדרך" (שאולי הוזכר בהקשר ללימודי ההיסטוריה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שושו, לא זה הדרך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
;-) הייתי פעם בהופעה של ליידיסמית בלאק ממבאזו. היה מאכזב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעליתי על ההבדל בחישובים שלנו. החישוב שלך מתייחס רק לכסף שהופקד אצל מר באפט בשנה הראשונה. אני הנחתי שיש מצב שהוא המשיך לגייס כספים גם אחרי השנה הראשונה, לצורך הפשטות את אותו סכום. לכן, החישוב שלי מתייחס לכל הפקדה בנפרד ובסוף ממצע את תשלום המס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון "לגייס כספים"? מישהו נתן לו כסף במתנה או שבנוסף הוא עבד כשכיר והרוויח כסף שאותו המשיך להשקיע? באמת לא התייחסתי למקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר באפט הוא מנהל השקעות. אנשים נותנים לו כסף כדי שיעשה ממנו עוד כסף. לא תמיד זה מצליח, אבל באופן כללי הוא לא רע בזה. בתור מנהל השקעות, יש מצב שאנשים נתנו לו כסף בשנה הראשונה, והמשיכו לתת לו **עוד** כסף גם בשנים שלאחר מכן, ולכן יש לחשב את החישוב שהצעת (והוא נכון) עבור כל שנה. יאללה, בו נעבור לנושא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה לא יודע שמשלמים מס רווחי הון רק לאחר מימוש הרווח? נניח שקנית נייר ערך כלשהו, ערכו עולה, ואתה מחליט לא למכור אותו. אתה מציע לשלם מס על עליית הערך הזו? בכל פעם שמישהו יריץ מניה שרכשת תצטרך לשלם מס? בכל פעם שאיזה שמאי יחליט שערך הדירה שלך עלה, תשלם מס שבח? מאיפה בדיוק תקח את הכסף? אלוהים אדירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גס רוח שכמותך, תלמד לקרוא. כתבתי במפורש שזו הנחה שאני עושה לצורך חישוב אצבע. אתה מוזמן להציע מודל אחר, או לחלופין להתלהם ולפנות לאלוהיך לעזרה כפי שאכן עשית. אם כבר לנצל את הבמה, האפשרות לבחור לשלם מס הכנסה רק על ההכנסות שמשמשות לצריכה (כלומר החלק מהתיק שאתה מוכר על מנת לחיות) הוא עוד הבדל בין אנשים שמרוויחים מעבודה לאנשים שמרוויחים מהשקעות (שלא לדבר על אנשים שיש בבעלותם חברת השקעות). במחשבה נוספת אני חושב שהחישוב שביצעתי דווקא מתאים פה למרות שהוא לא מתחשב בהבדלים בין מיסוי רווחי הון למיסוי רווחים מעבודה. הרי באפט רוצה שימסו אותו כמו האדם העובד אז הוא צריך לשאוף לשלם על עליית השווי שלו מדי שנה (או מדי חודש), כמו האדם העובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לזכור שבניגוד לאדם העובד, באפט גם יכול להפסיד בחלק מהשנים. האם הוא אמור במודל שלך לקבל החזר מס במצב כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. איך באפט מציע להתמודד איתה בעולם המיסוי ההוגן שלו? אגב, זו שאלה שתקפה גם עבור עוסק עצמאי בעל דוכן מיצים שהרווחים שלו אינם משוק ההון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעל הדוכן לא משלם לפי שווי הדוכן שלו אלא לפי ההכנסות בפועל, ואם יש לו הפסדים הוא יכול במקרים רבים לקזז אותם על פני שנים מול הרווחים ובכך להפחית את חבות המס שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אידיוט. הוא דואג על כך שרמת המס של העשירים נמוכה מדי. הוא לא רוצה לשלם יותר מס לבד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי, שום דבר ממה שכתבתי לא כיוון לכך שהוא ישלם לבד. אתה מוזמן להחליף כלהלן: האם הוא היה תומך1 במהלך גם אם היה מדובר בהחלת המס רטרואקטיבית כך שהוא, ועשירים נוספים שנהנו מהשיטה במשך עשורים, יצטרכו להעביר 90 אחוזים מהונם לממשלה. הטענה שלי היא שיותר קל לתמוך במהלך שיעלה לך באחוזים בודדים מהונך, אבל לאחרים (וורן באפטים שרק בתחילת דרכם) ימחק את כל שווים העתידי. 1 מוסרית, כמובן שזה לא פרקטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באפט יודע טוב מאוד שתשלום מיסים לא רלוונטי עבורו, ועבור סופר עשירים אחרים. עשירים מסוגו של באפט אינם נושאים בשום נטל מס, מפני שרמת החיים שלהם אינה מושפעת כלל מהכנסה שוטפת. העלאת נטל מס ההכנסה על חברות, דיווידנדים ורווחי הון, מדכאת פעילות כלכלית. היא מורידה את רמת החיים של כלל הציבור ופוגעת בחוסכים מהמעמד הבינוני. המשמעות האמיתית של העלאת מיסים היא העברת משאבים משיטת ההקצאה ע"י השוק שנשלט ע"י הצרכנים, להקצאה פרוטקציוניסטית ע"י המנגנון הפוליטי. בגלל הפערים בכושר המיקוח של השחקנים השונים בשוק, נטל המס מחלחל למטה, וסיבסודים מחלחלים למעלה. כפי שאומר טוני סופרנו: ".Money flows uphill, shit flows downhill" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באפט יזם ותורם מזמנו ומרצו לקמפיין העלאת מס על עשירים, שאם יצליח יגרום לו לשלם יותר מס. לא הבנתי לשיטתך למה בדיוק הוא עושה את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהוא מפיק מכך תשומות פסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות? (סיפוק, דימוי עצמי חיובי, יוקרה, אהדה ציבורית, פרסום, קשרים חברתיים ופוליטיים, כניסה למועדון יוקרתי?) באפט הוא לא הסופר-עשיר הראשון שעושה לקראת סוף חייו סיבוב ניצחון פילנטרופי. למעשה, כשיש לך כבר כל מה שכסף יכול לקנות ורלוונטי עבורך, כיצד אתה יכול להנות עוד מהרכוש שלך? תשובה: להשיג אותן תשומות פסיכולוגיות וחברתיות באמצעות מופע אלטרואיסטי. כפי שכבר כתבתי, הוא ומשפחתו לא ישלמו שום מחיר חומרי ממשי, ולכן מבחינה כלכלית הוא לא יכול לשלם, ולא ישלם מיסים אף פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שתשלום מיסים רלוונטי לבאפט. צריך להבין שעבור אנשים כמו באפט הכסף הוא לא אמצעי להשגת משהו (חיים נוחים, דאגה למשפחה וכו') אלא הכסף הוא המטרה. זו הסיבה שבגללה הם לא עוצרים גם אחרי הנקודה שבה יש להם מספיק כסף לעשרה גלגולי חיים שלהם ושל משפחתם, גם אחרי צבירת מיליארדים רבים הם עדיין עמלים יומם ולילה כדי להשיג את המיליארד ה 32. כסף זה הזהות שלהם, זה התכלית, זו המטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיסים נועדו לממן אספקת "מוצרים ציבוריים", ולא לגרום כאב נפשי למשלמי המיסים. חלוקת הנטל הכלכלי של המיסים, היא לדעתי השאלה החשובה מבחינה ציבורית. חשוב להזכיר פעם נוספת שאותם סופר-עשירים אינם נושאים בנטל הכלכלי, אלא כלל הציבור. את נושא שינאת העשירים1 והאיפיונים הנפשיים המיוחדים להם, אני מציע לטאטא מתחת לשטיח. ___ 1 מחשבה: אם עקרון השיוויון קודם לזכות הקניין והתקינות הפוליטית קודמת לחופש הביטוי, מה המהות של הדמוקרטיה שאנחנו מאמינים בה באמונה יוקדת כל כך? הקרקס של הדיון הציבורי? חירות מגודרת ברגולציה, תלות בשירותים ממשלתיים ותכנון מרכזי? אני חושב שבעיקר הקרקס. אנחנו לא מאמינים יותר בדמוקרטיה, אלא ב"חגיגה של דמוקרטיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"... כסף זה הזהות שלהם, זה התכלית, זו המטרה" נו, אז מה? האם החברה/המדינה צריכה להגביל את המימוש העצמי שלהם? שמעתי על משוררים שאחרי מאות שירים קמים בבוקר לכתוב עוד שיר ועל אקדמאים שאחרי עשרות ספרים ומאמרים עמלים יומם ולילה כדי לכתוב עוד מאמר ועל כדורגלנים שאחרי שהבקיעו עשרות שערים טורחים להתאמן ולשחק כדי להבקיע את השער ה 32. האם יש סיבה להגביל את מספר השירים שמשורר רשאי לכתוב בימיו, או את מספר המאמרים שפרופסור כותב או את מספר השערים שכדורגלן רשאי להבקיע? השאלה בסופו של דבר היא לא כמה מליארדים יש לבפט. השאלה היא אם הגבלת מספר המליארדים שהוא רשאי לצבור (או מספר השירים שהוא רשאי לכתוב) תייטיב עם שאר אזרחי המדינה/העולם - ובמיוחד החלשים שבהם. וזה בכלל לא בטוח - למעשה, נדמה לי, בטוח שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שעשיתי הוא לסתור את הטענה כאילו באפט אינו מושפע כלל מתשלום מיסים. לא התייחסתי כלל לשאלה האם ראוי להגביל אותו או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה מתכוון שההשפעה עליו תהיה בכך שהוא יתרום פחות. אני לא חושב שזה סותר משהו ממה שנאמר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על תרומות? אני מתכוון שההשפעה עליו שהיה בזה שיהיה לו פחות כסף, ועבור אנשים כמוהו זה לא דבר של מה בכך. זה סותר את הטענה שעלתה כאן לפיה זה כאילו לא משנה לו בכלל כמה כסף הוא יפסיד כי רמת חייו לא תפגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה פחות? אתה חושב שהמספרים הגדולים עושים לו את זה? שאם יחליפו לו מיליון דולר ב 120 מיליון ין יפני, אז הוא יהיה יותר מאושר כי המספר יותר גדול? אולי אם יקחו לו/להם יותר מדי (מסים) אז יהיה לו קצת פחות אבל לאחרים הרבה פחות - ורמת האושר שלו לא תפגע אבל רמת התזונה של חלק מהאחרים כן תפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין המספרים הגדולים - אני ממש לא מסוגל להבין איך הבנת את זה ממה שכתבתי. אני מדבר על כמות כסף. אחזור שוב בפעם המאה (זה באמת לא מסובך): מה שאני טוען הוא שעבור אנשים כמוהו הכסף הוא מטרה בפני עצמה, והם מגדירים את הזהות שלהם לפי כמות הכסף שלהם. אם תיקח להם כסף הזהות שלהם תסבול, גם אם רמת החיים החיים שלהם לא תרד. לכן זה לא נכון שהם לא מושפעים ממיסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא הבנתי זה איך אתה סופר "כמות כסף": ריאלי, נומינלי, מוחלט, יחסי... ________ ת'שמע, זה לא ממש חשוב. אז אם אתה מאבד את הסבלנות אני יכול לחיות גם בלי להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות קריטי לטיעון שלי איך בדיוק מחשבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך מסתדר עם הנכונות שלהם לתרום מיליארדים מכספם הפרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה לא מסתדר? גם עניים תורמים למרות שהכסף חשוב להם מאד. זה שכסף חשוב למישהו לא אומר ששום דבר אחר לא חשוב לו או שהוא לא יהיה מוכן לתרום כף בשום מצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו מוכן לתרום 90% מהכסף שלו, לטעון שהוא "מגדיר את הזהות שלו לפי כמות הכסף" זאת טענה מאד מרחיקת לכת, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן נשנה קצת את ההגדרה: לא לפי כמות הכסף, אלא לפי כמות הכסף שנצברה על ידיו. אם ההנחה הזאת נכונה, מה שמניע את המילארדרים הוא לא סכום הכסף שיהיה להם אלא עצם הפעולה של השגתו. אני מנחש שבתחילת הדרך המשיכה העיקרית היא באמת לשורה התחתונה בחשבון הבנק, אבל אחרי שקנית כבר את כל היאכטות והמטוסים שהתחשק לך אתה מתאהב בתהליך. מבחינה מסוימת תרומות נראות כמו צעד די מובן: אחרי שהראת לכולם שאתה מוכשר יותר מהם בצבירת ההון, אתה יכול להראות להם שאתה גם נדבן יותר גדול. בעצם אני מציע להסתכל על "יוקרה" כעל עוד משהו שאפשר לקנות בכסף (כאמור, אחרי שכבר קנית פחות או יותר את כל השאר). זה מסביר טוב למה אותו טייקון יתרום ברצון מיליארד דולר אבל יכעס אם יכפו עליו לשלם מס של מליון שקלים, פשוט מפני שתשלום מסים לא מעניק שום נקודות זכות (להיפך, הוא ייחשב לפראייר, כמו שקרה לחבר'ה של מיראביליס ששילמו יותר מס ממה היו יכולים לשלם כשמכרו את ICQ. אם הם היות עושים זאת ותורמים את ההפרש היינו מוחאים להם מירי רגב). אז בסך הכל אולי מדובר ברצון העתיק והטבעי: להראות לכולם שיש לך זי"ן1 יותר גדול. נראה, אני אעשה משאל קטן בין חברַי המיליארדרים ואחזור עם תשובה. _____________ 1- זהב, יוקרה, נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה מה עשית שם, במשפט האחרון. אתה יכול לספר קצת יותר על למה מיראביליס שילמו יותר מדי מס? (אני לא ידעתי שהם נחשבו פראיירים, וגם אם שילמו קצת יותר מדי מס, אין לי ספק שחסינותם והישגיהם הפיננסיים ראויים לציון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא זוכר את הפרטים, אבל בשעתו דובר על כך הם מכרו את החברה במקום למכור את המוצר והמותג (או להיפך), ואם היו פועלים בצורה אחרת היו משלמים הרבה פחות מס. מובן שזה מתגמד מול ההצלחה הכבירה שלהם - הם היו הסטארטאפ הישראלי הראשון שנמכר במאות מליוני דולר - אבל אני זוכר שבשעתו חשבנו שהם פספסו כמה עשרות מליונים טובים. יש כאן בטח אנשים עם זכרון טוב יותר שיוכלו לאשש או להפריך את זה. גוגל לא ממש משתף פעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הם לא היו הראשונים - צ'ק פוינט הנפיקה שנתיים לפניהם. אבל לדעתי חלק מההישג שלהם1 הוא שהם הנפיקו בסכום אדיר, אבל עבור מוצר ורעיון לא כל כך קשים לביצוע מבחינה טכנית. אפילו לא ב-1998. אם תשווה את זה לצ'ק פוינט, שהיו צריכים להקים מערכת אבטחה ענפה ומסועפת, שמתמודדת עם מגוון איומים לא ידועים ולא רק לשדר כמה ביטים מפה לשם, נראה לי שהיחס הנפקה להשקעה/מאמץ/יכולת טכנולוגית אצל ICQ היה גדול משמעותית. נראה לי שהפעם הבאה שקרה משהו דומה הוא בהנפקת וואטסאפ. 1 אזהרת סיכון להדיוט - אם אני מדבר שטויות בטיעון הבא, אשמח מאד שתעמידו אותי במקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה הוא חבר שלך? אולי אתה פחות שוטה ממה שחשבתי עד היום. היית פעם רגולטור? נראה לי די ברור שמה שמניע אותם זה התהליך של הפקת הרווחים, ואילו הרווחים עצמם הם רק מדד ובטוי להצלחה שלהם ביחס לחבריהם. הם בעצם משחקים מין מונופול עצום שאינו נגמר לעולם. הכיף במונופול הוא בזה שהשחקנים האחרים נאלצים לעצור על החלקה שלך ולשלם לך; אתה נהנה יותר מחמישים לירות שקיבלת ממישהו שהגיע לחברת המים או האוטובוסים שלך מאשר מ-200 ב-"דרך צלחה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מונופול'' שאינו נגמר לעולם. נחמד, ובפרט בגלל כפל המשמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה לחברה שתשתלט על הפרוייקט הלאומי של רכבת-מהירה-חוצת-ישראל-בשעה שמבוססת על הנעה מגנטית, כך שסוף סוף נוכל להכריז על קיומו של מונופול מגנטי, ובא לציון1 גואל. 1 ולדיראק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נראה לי שהסינים הקדימו אותנו וכבר המציאו את זה. זה נקרא החברה לפיתוח תעבורת-ריחוף-מגנטי בשנחאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמם... יכול להיות שפיספסת את משחק המילים סביב "מונופול" (monopole / monopoly) ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא פיספסתי. אבל זה לא משנה את העובדה שבסין קיים בדיוק מה שהפונז מחפש, והוא כבר יכול לשלוח את דיראק להסתובב בקברו כאילו היה אלקטרון במאיץ חלקיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אם לחברה שהבאת יש חברה סינית מתחרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות כרגע יש רכבת maglev אחת ויחידה בסין (ובעולם), והיא מופעלת על ידי החברה הזו - מה עוד צריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם בסינית שתי המילים הנ"ל יאויתו אותו דבר (-; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אומר שהן כן. תוכיח שלא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונופול - מגנט חד קטבי: 单极 (דאן טשי) מונופול - בלעדיות עסקית: 垄断 (לונג דאן) (ותודה לדוד גוגל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהקליפ עם ריקוד הנצחון של אריק מתאים פה בול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משהו עם טקס קבלת חגורה שחורה, דאן 10. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמנו, בשביל חגורה ראוי לעבוד הרבה יותר קשה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמצא מונופול מגנטי תהיה זכאי לפחות לחגורת ואן אלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חגורת ואן אריק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "אתה נהנה יותר מחמישים לירות..." מעניין לשים לב שבניגוד למשחק הלוח של האחים פרקר, הכללים ב"מונופול" שבו משחקים הטייקונים לא קבועים מראש. גם הרגולטור, שקובע את הכללים, הוא שחקן פעיל במשחק. אם מדברים על מה שיותר כיף - ספורט אתגרי כזה - אז אולי הכי כיף זה לנצח את הרגולטור בכללים שהוא עצמו קבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... זה מתחיל להזכיר ''מבוכים ודרקונים'' יותר מאשר ''מונופול''... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |