בתשובה למיץ פטל, 19/03/02 15:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צפיתי בכתבה, אבל שמעתי עליה דווח ברדיו ושם נאמרו במפורש כל הדברים שכתבתי ("אין ספק" זה הניסוח המצוטט, ולא היסק שלי מהמסקנות המצוטטות). לינק לרדיו לא יכולתי להביא, ולכן הלכתי לאינטרנט. חפשתי תחילה ב ynet ושם לא מצאו לנכון להביא כלל את הידיעה (כמו באייל), ואחר כך ב walla ושם יש מה שיש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''ולא היסק שלי מהעובדות המצוטטות'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, כלומר - ליוצרי הכתבה אולי יש ספק, לך ולי אולי יש ספק, אבל לכתב ''קול ישראל'' שצפה בכתבה אין ספק. לכן שאלתי היתה צריכה להיות מופנה אליו, ולא אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הכתבה בטלויזיה הגרמנית ? הרי ואללה הביא רק תקציר של הדברים ולא את הכתבה כולה, ואיני חושב שהמקור של כתב קול ישראל היה הידיעה בואללה. כתב (בעצם, כתבת) קול ישראל ציטט, אם הבנתי נכון את מה ששמעתי, את יוצרי הכתבה הגרמניים, כלומר, אם הציטוט היה נכון "אין ספק" לגבי ירי פלשתיני היה במקור, בכתבה. ה "בכוונה" היה "בסבירות גבוהה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי שוב לכתבה בואללה (קודם לא קראתיה כלל אלא רק את הכותרת.) היא פותחת במילים: הילד מוחמד א-דורה לא נורה למוות מאש צה"ל - כך קובע תחקיר של רשת הטלוויזיה הגרמנית איי.אר.די (ARD). גם לפי ואללה, היכן הספק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספק הוא כמובן אצלי, ואולי גם אצלך, לפחות כל עוד לא ראינו את הכתבה הגרמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הכתבה האמורה ובכל מקרה אני לא דובר גרמנית. אבל הגעתי עכשיו מהרצאה של אסף יחזקאלי, שהוא כתב ועורך חדשות-חוץ בערוץ הראשון, ושהכין כתבה לטלוויזיה הישראלית שסיקרה את תחקיר הטלוויזיה הגרמנית. לדבריו, התחקיר היה חלש. הוא התבסס על החקירה של אלוף הפיקוד ששחרר מסמכים במיוחד לטובת התחקיר הנ''ל, ועל סקירה של זוויות צילום. אותו, כאיש תקשורת מנוסה, לא הצליחו לשכנע. לא שזה משנה למהלך העניינים, אבל הספקות שלי נשארו כשהיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לסכם שלבים בפרשה כפי שנצפתה מהכוון שלי. 1. ראיתי את המצלמה מתרכזת באב ובבן תופשים מחסה מאחורי חבית, כשהאב ליד החבית והבן מאחוריו, ופני שניהם לכוון החבית. לא היה ברור מה מוצאת המצלמה בשתי הדמויות האלה כי נשמעו יריות (אבל לא נראו פגיעות ונתזים מהמקום שבו מצאו השניים מחסה), והיה יותר הגיוני שהמצלמה תחפש בקטע כזה של חילופי אש דברים יותר מעניינים, כמו מקורות ירי וכדומה. אחר כך הראו תמונה של חייל ישראלי יורה אבל לא ראו שהמצלמה משנה את הכוון ונעה עד שהיא מוצאת את החייל היורה אלא, זה נראה כמו קטע מסרט אחר (כפי שהתברר באמת אחר כך, שהיה כאן בישול ושתילת קטע מאירוע אחר), אחר כך שוב הראו את אותם שניים שכבר הכרנו מקטע צילום ארוך, ולפתע בצורה ממש מפתיעה שהקפיצה אותי נראו שני גיבורי הסרט שכל כך עניינו את הצלם נפגעים, וכפי שהתברר הילד נפגע פגיעה ישירה ומת כתוצאה ממנה. היה ברור שהירי בא בערך מהכוון שבו הייתה ממוקמת המצלמה משום שהחבית נתנה פחות או יותר מחסה מירי מלפנים. ואכן התברר אחר כך שהילד נפגע בגבו. למראה הזה אמרתי מיד לאשתי שיחד עמה ראיתי את הקטע שלדעתי הילד נפגע מירי פלשתיני בכוונה. כל הסרט הזה נראה ממש לא אמיתי ולא משכנע. 2. אחר כך הייתה "הודאה" והתנצלות של צה"ל, והדבר הזה הפתיע אותי, אך הנחתי שהם יודעים מה שהם אומרים. אבל מאוחר יותר היה תחקיר נוסף של אלוף הפיקוד שאיני יודע את פרטיו (זה היה אחרי שצה"ל הרס את הגדר, דבר שהקשה כנראה על החקירה), שבעקבותיו חזר צה"ל מההודאה, ואמר שבכל זאת הפגיעה הייתה מצד הפלשתינים. 3. לאחר שבוע או שבועיים קראתי תחקיר על האירוע ב "מקור ראשון" מסקנתו של זה שפרסם את התחקיר הזה הייתה כדעתי, כלומר שבוצע כאן ירי *בכוונה* ע"י הפלשתינים. הדברים החדשים שלמדתי מהתחקיר הזה היו המיקומים של כוחתנו ושל כוחות האויב, והיה שם גם תרשים שתאר זאת. התברר שאנו היינו באמת בעמדה מלפנים, כלומר, החבית חצצה בין העמדה שלנו ובין האב ובנו. לעומת זה היו כוחות מקומיים חמושים באמת ממול, כלומר בכוון שממנו היה הצילום, וחילופי האש היו בין העמדה ובין הכוחות האלה. בעצם, השניים לא היו כלל בקו הירי בחילופי האש האלה ולא הייתה שום סיבה שכדור שנורה בין הכוחות מחליפי האש, יבקר פתאום באיזו תחנה צדדית, כי כדורים בדרך כלל נעים פחות או יותר בקו ישר. התחקיר הזה מאד הרשים אותי. היה ברור ממנו שהירי היה יכול לבוא רק מכוון החמושים הפלשתינים, ולא הייתה לו שום סיבה חוץ מהסיבה לפגוע בהם. 4. עכשיו אנחנו קופצים קפיצת זמן שבו לא עסקתי בפרשה, עד ימים אלה כששמעתי ברדיו ידיעה על התחקיר הגרמני. בשידור ברדיו שהיה תאור קצר של כדקה של התחקיר הגרמני הובאו שתי עובדות שלא ידעתי קודם (אבל אפשר להניח בודאות שהיו עוד עובדות שלא סוקרו בשידור בן הדקה ברדיו): שהפלשתינים סרבו לתת למפיקים הגרמנים את סרט הצילום המלא ושהמצלמה הוצבה במקום כשעה לפני התקרית, וגם נאמר שמסקנות התחקיר הגרמני הן שהירי בוצע מהכוון הפלשתיני ושישנה סבירות גבוהה שמדובר בירי מכוון. אני "קפצתי" על הידיעה הזאת לא בגלל שתי העובדות האלה, למרות שיש בהן חשיבות מסויימת (אבל ההערכות שלי הן כאמור בעיקר מצפייה בסרט ומהתחקיר והתרשים שראיתי ב"מקור ראשון"), אלא בגלל שהתברר שלא רק משוגע כמוני חושב כך, אלא הנה חושבים כמוני גם אנשים בעולם שעובדים בתחנה שבדרך כלל משדרת שידורים עויינים לנו (כפי שסופר). 5. אחר כך הייתה כתבה בטלויזיה, בערוץ הראשון על התחקיר הגרמני. הכתבה הזאת הייתה מאד מקוצצת, שתי העובדות המעניינות שאותן שמעתי ברדיו כלל לא הופיעו, ובסך הכל (הפעם הכנתי את עצמי והקשבתי קשב רב) די התאכזבתי. (ייתכן ומדובר בכתבה של אותו אסף יחזקאלי, וצורת הכתבה שקפה את מה שהוא חשב). אבל מיד אחרי כתבה זו שודרה כתבה אחרת ובה ראיון עם אלוף הפיקוד לשעבר יום טוב סמיה. בכתבה הזאת היו שני דברים ממש מדהימים. (אגב, דווקא העובדה שהאיש "הודה" תחילה ואחר כך חזר בו, מוכיחה בעייני על כנות. הפלשתינים ידעו כל הזמן מה בדיוק היה. היה להם סיפור אחד ויחיד, ודווקא זה מחשיד.) הדבר הראשון היה שהאב נחשד בעבר בשיתוף פעולה עם ישראל, הוכה ע"י הפלשתינים ורגליו נשברו. (אני יודע מסיפורים אחרים מה עושים הפלשתינים למי שהם חושבים למשתפי פעולה אתנו. שבירת רגליים בלבד היא ממש ליטוף לעומת מה שהם עושים לחשודים בשיתוף פעולה. היה פעם סיפור על הוצאת קרביים של אדם מבוגר, ש"פשעו" היה שבעבר, בעתות יותר שקטות שרת במשטרה שלנו. והיה סיפור אחר יותר ישן על הוצאה להורג של פלשתינית ש"פשעה" היה שעבדה בממשל הצבאי כאחות כדי לעזור לבני עמה) הפרט החדש הזה, היה משהו ממש מדהים, שיש בו אולי תשובה לשאלה איך הפלשתינים עשו דבר כזה לבן עמם. כל כך מאמת את החשדות הראשוניים שלי. הפרט השני היה שאלוף הפיקוד לשעבר עצמו (זה שבתמימותו "הודה" בעבר שהירי היה של צה"ל), מאמין היום שמדובר בהצגה שהכינו הפלשתינים, על כל פרטיה. הוא הביא עוד עובדות שתומכות בגרסה הזאת, כמו היעלמות כל מיני "מפגינים" לפתע והישארות אותם שניים לבדם. כמו כן הוא ציין שלדעתו בעתיד יוודעו עוד דברים חדשים על המקרה הזה, שיאמתו את אמונתו זאת. לסיכום: ההתרשמות שלי הייתה מייד מהתחלה שמדובר בהצגה תקשורתית שהכינו הפלשתינים, שקטע הרצח היה חלק ממנה. העובדות הנוספות שקראתי במקור ראשון חזקוני בדעתי. הכתבה בטלויזיה הגרמנית, הייתה מבחינתי בעיקר קוריוז שמראה שיש עוד כאלה שמעיזים לחשוב כמוני. שתי העובדות החדשות שהזכרתי הוסיפו מעט לחיזוק דעתי. העובדות החדשות שהביא יום טוב סמיה בראיון, בדבר היותו של האב חשוד כמשתף פעולה, ואמונתו שאכן דובר בהצגה שהוכנה באופן מדוקדק ע"י הפלשתינים, הוסיפו עוד פרט חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה היה קצת לא פייר כלפיך, אבל הבאתי את דבריו של יחזקאלי יותר כאנקדוטה לדיון מאשר מתוך רצון לדון בעניין. חוסר הרצון שלי נובע מכך שלא נראה לי שיש משמעות לשאלה מי הרג את הילד. לדימוי, כפי שיסביר מר גלבץ טוב ממני, יש כוח משל עצמו. ואפילו אם הדימוי הזה יתערער יהיו אחרים בעלי אותה משמעות שיתפסו את מקומו. אני מקווה שלא תיעלב, אבל התגובה הארוכה שלך מזכירה לי אדם שנאחז בשולחן בעוד כל הבית מסביבו מתמוטט. אנחנו נמצאים במלחמה אבודה מראש. אנחנו גם מבצעים מעשים לא מוסריים וגם מובסים במלחמה על דעת הקהל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עמך שבמלחמה הנוכחית וגם במלחמת ההסברה אנו מובסים, אבל המסקנות שלי בקשר לשאלה איך עלינו לנהוג כדי לנצח בשתי המלחמות האלה הפוכות לשלך. כבר נדמה לי בתגובה הראשונה שלי בזמנו שבה הזכרתי את עניין הילד הערתי שגם אם יתברר מעל לכל ספק שהילד נורה בכוונה ע"י הפלשתינים זה לא יעזור לנו במלחמת ההסברה. התגובה שלך כל כך מדגימה את ההערכות שלי: אירוע שתפס כותרות ענקיות ושבו הוצגנו כרוצחי ילדים, הפך עכשיו, כשכבר העובדות לא כל כך בטוחות וייתכן אפילו שרוצחי הילדים משני הצדדים הם דווקא הפלשתינים, לבלתי רלוונטי. אתה אומר עכשיו: "מה זה בכלל משנה ? ידוע שאנחנו מנוולים." לו היית בטוח שהילד נורה ע"י כוחותינו זה היה משנה לך ועוד איך. אני רוצה להביא רק שתי דוגמאות שמסבירות את דעתי בקשר לשאלה כיצד עלינו לנהוג. הדוגמה הראשונה היא מה שהיה בקמפ דויד ופתיחת האלימות. זו עובדה שברק התהדר בצדק בכך ש"הצליח לחשוף את פרצופו האמיתי של ערפאת" כמי שאינו רוצה לעשות שלום. מצבו של ערפאת עם כשלון פסגת קמפ דויד בדעת הקהל היה בכי רע באירופה ובמיוחד באמריקה. והינה, דווקא כאשר פתח במלחמה, מצבו ההסברתי התהפך. הדוגמה השניה היא מלחמת ששת הימים. לפני המלחמה נסע אבא אבן לאירופה ואמריקה כדי לקבל תמיכה ברצון לפתוח במלחמה. מה שקיבל היה סרוב. במיוחד מצד דה גול אבל גם ג'ונסון שהיה הנשיא הכי אוהד לישראל עד אז ביקש ממנו במפגיע לאפשר ל "דיפולומטיה" לעשות את שלה והפציר בו שישראל לא תפתח באש. אבא אבן, חזר. ישראל התקיפה. היה ניצחון גדול, ולפתע כולם נעשו חברים שלנו. זו הדרך. לנצח ולהיראות חזק. תרנגול פצוע שדם נוזל מקודקודו הוא מטרה לתקיפת הכלל. ואפשר לנצח. הסברתי כיצד לא פעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לנהל ויכוח על "האם אפשר לנצח". אני קורא את הודעותיך השונות בעניין רב ומכיר את דעותיך. אני לא שותף להן, אבל לא נראה לי שנוכל לשכנע איש את רעהו. שתי הערות לתגובתך האחרונה: 1. כתבת שאני אומר "הרי ידוע שאנחנו מנוולים". לא אמרתי זאת ואינני חושב כך. כתבתי שאנחנו עושים מעשים שאינם מוסריים. הקשר בין עשיית מעשה לא מוסרי לבין הגדרת העושה כלא מוסרי אינו ברור כל כך בעיניי. אני יכול לחשוב על משתנה מתווך כמו "כוונה" או "רצון" שעשוי לשנות את השיפוט שלי לגבי העושה אף כי השיפוט שלי לגבי המעשה נשאר בעינו. 2. כתבת "לו היית בטוח שהילד נורה ע"י כוחותינו זה היה משנה לך ועוד איך". אני לא מבין למה. כתבתי במפורש שאין בעיניי משמעות לשאלה מי הרג את הילד. אני חושש שאתה ממהר לייחס לי דעות, כוונות או תכונות שאינן שלי. הרשה לי להרגיע אותך: אני לא נוטה לאמץ לעצמי או לקולקטיבים שאני שייך אליהם זהות שלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי הערב בערב-עיון שנקרא "המלחמה על התודעה" של מרכז בסא בבר-אילן. אחד המשתתפים היה נחום שחף, פיזיקאי שעמד בראש הוועדה לבדיקת הירי במוחמד א-דורא מטעם הצבא הישראלי. ההרצאה שלו הייתה על האירוע. הוא ניסה להראות באמצעות חישובי מסלולי הכדורים, זוויות הפגיעה, צילומים שלא פורסמו והקלטות שהוא הביא מחקירות שהפלשתינאים הם אלו שירו בילד. כפי שכתבתי בעבר, אני לא חושב שלשאלה מי הרג את הילד יש משמעות. יותר מזה, פיזיקה מעצבנת אותי. אני באתי לשמוע הרצאות על לוחמה פסיכולוגית וקיבלתי פרופגנדה שכוונה אלי כקהל. אבל ישבתי באמצע השורה ולא היה לי נעים להתחיל להקים אנשים בשביל לצאת, מה גם שהכרתי חלק מהמרצים, כך שנשארתי בפנים והקשבתי להרצאה. אז טוב, אני מקבל את הניתוח שלך. שחף העלה נקודות שתואמות את מה שאמרת. ועוד כמה. יותר מאוחר ישבתי עם רמ"ד מדובר צה"ל בנושא אחר וסיפרתי לה על ההרצאה. היא אמרה לי "אתה יודע איפה היה הכשל התקשורתי הגדול בסיפור? הסיפור פורסם ועשה רעש. לא נורא,לא בכל קרב תקשורתי אפשר לנצח. אח"כ הוא דעך כמו כל סיפור. ואז, חודש וחצי אחרי המקרה מכנס האלוף סמיה שוב עיתונאים מכל הרשתות בעולם בשביל להציג את הגרסה שלו. ושוב, כל העולם מתרכז בסיפור מוחמד א-דורא. סיפורים כאלה אסור להעיר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיזיקה והממצאים לא מענינים אותך. באת לשמוע על לוחמה פסיכולוגית וקיבלת ממצאים פיזיקאלים. לא מעניין. זוהי פחות או יותר הרמה של הישראלי הממוצע. ראש קטן. והתגובה של הרמ''ד מדובר צה''ל ''הסיפור על א-דורה דעך כמו כל סיפור''. תספר לעולם מוסלמי בן מליארד ורבע איש. הם לא יתפלאו. זוהי הרמה הממוצעת של דובר צה''ל. הפכנו כולנו לראש קטן. והתוצאות בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת בתגובתך - "פיזיקה מעצבנת אותי". כמי שדוקא אוהב פיזיקה חוששני שאני יכול להבין העצבים שלך. יחד עם זאת נדמה לי שעמדתך הטוענת כי העובדות בסיפור הזה הן החלק הפחות חשוב של העניין, דוקא בארוע זה אינה מוצדקת. במקרה זה אם ננסה לבנות מעגל שיכיל את האדם הסביר והלא דוגמטי, נראה לי שהוא יכול לכלול רוב גם של השמאל וגם של הימין. האדם הסביר לא יטען שמותו של ילד הוא סיבה לשמחה או לגאוה. העניין כאן הוא בכל זאת באמת מה קרה בצומת נצרים ב-30 בספטמבר 2000. הסיבה לכך היא שעיון בהמחלוקת הזו מגלה כי בליבה ניצב פיל גדול ובלתי נראה שאיש אינו מדבר עליו. א. לאחרונה ראיתי שוב כתבה המתארת את הספקות שהועלו לגבי הארועים שם. בכתבה הוצגו גם טענותיו של הפיזיקאי איש הימין נחום שחף. ממה שהתרשמתי, לספקות שמעלים שחף ושותפיו יש בהחלט בסיס עובדתי והם אינם בבחינת טענות חסרות בסיס. הבעיה במסכת הטענות שלהם דומה לבעייתו של הנאשם בשוד הטוען שא. לא היה שוד, ב. לא הוא השודד וג. לא היה בכספת כסף. הייתי אומר שהם "צודקים יותר מדי". ב. שחף והאלוף סמיה ושותפיהם טוענים יותר מדי טענות. ראשית הם טוענים שהילד המת לא היה מוחמד א-דורא. שנית, הם טוענים שהילד שמת לא מת בזמן שנטען אלא קודם לכן או אחר כך. ושלישית הם טוענים שהירי הקטלני לא היה של צה"ל אלא של הפלשתינים. אילו היה ביכולתם להוכיח באופן בלתי ניתן להפרכה את אחת מטענותיהם הרי לא היה צורך בכל הטענות האחרות. דוקא ריבוי הפירכות שהם מגלים בנאראטיב הפלשתיני (שחלקן אינן מתישבות זו עם זו) מעלה את האפשרות שמדובר בסה"כ בכל מיני שבבי אינפורמציה מבולבלים ו/או שגויים האופייניים לזירת קרב. ג. בדיוק בנקודה זו תפקידו של המדען האובייקטיבי הוא השלילי והקונטרה פרודוקטיבי ביותר. אנשי מדע רבים וטובים יש להם נקודה עיוורת ביחס למגבלות של מקצועם. ברשותך ברצוני להביא שתי דוגמאות הנראות לכאורה בלתי קשורות לחלוטין לארוע הנידון. ד. איש המקצוע הראוי לבדיקת האותנטיות של מעשי הפלא של אורי גלר אינו הפיזיקאי או איש הדת, אלא הקוסם המקצועי. לפיזיקאי יש כלים ומתודות מרובות ובדוקות לבחינת העובדות שלפניו. מה שחסר לו בד"כ הוא היכולת להתמודד ולהעריך נוכלים מקצועיים המתמחים ב"ללמד את העובדות לשקר". בהקשר הזה עולה בזכרוני פרשת הכתובת המזוייפת של ירון גולן ממקדש שלמה כביכול. כזכור דוקא מכון מדעי כלשהו (המכון הגאולוגי או החקלאי או משהו כזה) נפל בפח של הזייפן לעומת למדני הכתב העתיק שהיו ספקנים כבר בתחילה. האדם המתאים לבדוק את ארועי 30 ספט' 2000 הוא איש התקשורת וקצין הצבא ולא נחום שחף או ריצ'ארד פיינמן (הפיזיקאי הדגול). ה. נחום שחף מעלה טענות מרובות שכולן סבירות ומבוססות בעולם בו העובדות אינן משקרות (תצלום המת אינו דומה לתצלום הילד החי, זויות הירי אינן מתאימות לכיוון של עמדות צה"ל, גופת הילד זזה לאחר שהילד כביכול מת). מה ששחף כנראה לא רוצה לשאול את עצמו הוא כיצד ניתן לערוך תחקיר אובייקטיבי בו כמעט כל מי שמעורב צריך להיות מוחזק בחזקת משקר עד שלא יוכח להיפך. מי קבע שמת צריך להראות כפי שנראה בחייו? מתי ההבדל המסתבר בין חי למת הופך לחשוד? מה המשמעות של תזוזת גוף מת? מתי תנועת מצלמה או אפילו תנועת התווך בינה לבין האובייקט הופכת לתנועה של האובייקט? מה המשמעות של זויות ירי במטחים של כדורים וריקושטים הנורים מכל הכיוונים על אבנים, אבני שפה וחביות? מי אמר שהעמדות של הפלשתינים היו במקום שנטען שהיו? אולי דוקא העמדות הללו היו במקום אחר? אם מוחמד א-דורא האמיתי מת שלוש שעות לפני התקרית מה המשמעות של תזוזת גופת מוחמד המזוייף שתי דקות לאחר שנורה או לא? התשובות לשאלות ידועות לעיתונאי או לקצין הצבא איש השטח ולא למדען שפיתח רכיב כלשהו של המזל"ט. ו. הפיל הסמוי מן העין בכל התחקיר הזה הוא השאלה מדוע צריך בכלל לחקור עד פרטי הפרטים את העובדות שעובדתיותן כל כל כך מסופקת ואי אפשר פשוט לשאול את פי הסוס? מדוע לא שואלים את חיילי צה"ל שהיו מעורבים, האם ירו כך וכך? מדוע נחום שחף נטפל לזויות הירי ולא שואל את היורים האם ירו? הניחוש שלי הוא שהחיילים מכחישים לחלוטין ירי בכיוון האב ובנו אבל מפקדיהם (ונחום שחף) אינם מאמינים להם. מי שסבור שאני מעלה טענות מהרהורי ליבי מוזמן להזכר בפרשת ירי כדור הגומי בנעלין 7/7/08 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3570573,00.h... . עצם העובדה שלא היה קצין אחראי באזור הארוע או שאף קצין לא מוכן להודות שהיה שם, היא מדאיגה בפני עצמה ומרמזת לתחושות החיילים שהופקד/רו שם. האם הודאה של החיילים שהיו שם שהם ירו לכל עבר, ללא שום מטרה מוגדרת תוציא את החיילים ממצבם הבעייתי או רק תסבך אותם עוד יותר מול מפקדיהם והפרקליטים של מפקדיהם? ז. לדעתי הבעייתיות שתארתי בפסקה הקודמת היא המניע האמיתי מאחורי עמדתם של אנשים כמו מופז, ברק וגיורא איילנד המנסים לסגור את התיק ולמנוע את העלאתו מחדש בכל פעם ולא היותם "עוכרי ישראל/שמאלנים תבוסתנים" כפי שעשויים לטעון נחום שחף, דב וחבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לשקר כדי להפוך ממצאים משפטיים לבדיחה. מספיק למרוח, להחליף את העובדות לשקרים קטנים, ללוגיקה מגוייסת, לבריחה מהעובדות. נתחיל עם לוגיקה. חיילים שמכחישים שהם ירו מהווה עבורך הוכחה? אם החיילים ירו על מוחמד א-דורה הם יודו ברצח? זאת הרמה הלוגית של שוקי שמאל? באשר לפרטים, קרא כמה ממאמריו של בועז מושקוביץ שלקח את הדברים יותר ברצינות, אתה יכול גם להכנס לאתר המצורף ולראות את הממצאים כולל תמונות ועדויות קול www.i2i.org.il כמה מהמריחות: אתה שואל: "מי קבע שמת צריך להראות כפי שנראה בחייו?" זה רציני? שמאלן ככל שיהיה יכול לטעון שיחסי הפרופורציה בפניו של אדם ישתנו? ששער שחור יכול להפוך נניח לבלונדיני? אתה שואל "מה המשמעות של תזוזת גוף מת?" שאלה רצינית באותה מידה. ממתי אדם מת יכול להרים יד וראש? אתה שואל: מתי תנועת מצלמה או אפילו תנועת התווך בינה לבין האובייקט הופכת לתנועה של האובייקט? זה רציני? אם המצלמה זזה, ידו של האובייקט תזוז ביחס לשאר חלקי הגוף? אתה שואל: מי אמר שהעמדות של הפלשתינים היו במקום שנטען שהיו? אולי דוקא העמדות הללו היו במקום אחר? תשובה - העמדות של הפלשתינאים ושל הישראלים הוצגו בתצלום אויר שהוצג בעתונות הישראלית זמן קצר לאחר הארוע. מכל מקום אם המיקום היה שונה מה שנטען לגביו, יש להניח שהפלשתינאים היו מדווחים על הטעות. האם שמעת אי פעם על הכחשת העובדות הנוגעות למיקום? אתה שואל: אם מוחמד א-דורא האמיתי מת שלוש שעות לפני התקרית מה המשמעות של תזוזת גופת מוחמד המזוייף שתי דקות לאחר שנורה או לא? תשובה - מוחמד א-דורה לא מת 3 שעות לפני התקרית, אלא ש-3 שעות לפני התקרית נקברה גופה שנטען לגביה כאילו היא של מוחמד א-דורה. מה שכמובן אינו אפשרי, אלא אם כן אתה מאמין בבית המשיח. ולסיכום, תכנס לאתר: http://www.i2i.org.il/?l=he&c=1218 ותגלה שהתחקיר הוצג בכינוס השנתי של ה-AAFS האקדמיה האמריקאית למדעי המשפט בפני מאות מדענים מהמובילים בתחום המשפט הפלילי. שמאלן יקר. דעה פוליטית ודעות קדומות אינן יכולות להחליף את המדע ואת המחשבה השיטתית. פראבדה ("אמת" ברוסית) טובה למי שלאמת ולחשיבה השיטתית יש את אותו ערך כפי שהיה לה בתקופתם של לנין טרוצקי וסטאלין. וכאלו לא חסרים לנו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא צריך לערבב כאן שמאל וימין. יתכן והפלסטינאים החליטו להפיק רווח תעמולתי מהצילומים; הספקות אכן גדולים לשני הכיוונים ולכן באמת עדיף היה לעזוב את העניין. כמו שהפלסטינאים רצו להפיק תועלת תעמולתית מהמקרה, כך גם פיסיקאים מסויימים מהימין רצו לעשות את זה.מספיק להביא את הסטטיסטיקות של האינטיפדה השניה: מספר הנפגעים המיקריים-לא שותפים בלחימה, כולל נשים וילדים. מה שהפיסיקאי וחבריו מנסים לטעון הוא שאם א דורא לא נהרג על ידי חיילי צה"ל- סימן שכל הסיפורים על ההרוגים הם שקר מצוץ מן האצבע. האם הריגת הילדה בקשר לסרן ר. היא עובדה מצוצה מן האצבע? היא לא נהרגה? היא נקברה שבועיים קודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לעזוב את העניין'' פירושו להשאיר את כל התעמולה הפלשתינאית ללא ערעור. אולי היית מציע גם לסרן ר. ''לעזוב את העניין'' ולהכנס לכלא בשקט על האשמות שהופרכו. הגיון ברזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר שוטה, אם הייתי רואה את הבעיה עם סרן ר. רק כוידוא הריגה -היית צודק. אני רואה את הבעיה בהריגה הקלילה של הילדה. אינני מתפעל כמוך מהתעמולה של הפלסטינאים. הם אינם מצליחים כל כך לשווק את העניין שלהם כפי שאתה מנסה לצייר והנסיון של המיקרה בצומת נצרים היה אחת ההצלחות התעמולתיות היחידות שלהם; חוץ מזה אנחנו מצליחים יותר לצייר אותם כטרוריסטים שנלחמים נגד מדינה שרוצה שלום וסדר. אני דוקא חושב שמכונת התעמולה שלנו פועלת באופן מעולה בגלל זה מופז, שאיננו חשוד בשמאלנות יתרה, קרה לעזוב את המיקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין. נניח שאתה צודק, ו"המיקרה בצומת נצרים היה אחת ההצלחות התעמולתיות היחידות" של הפלשתינאים. למה נובע מזה שמוטב לנו לא לנסות לערער את אותה הצלחה שלהם, אם היא מבוססת על שקר? אם הטענה שלך היא שכל נסיון לטפל בפרשה יגרום יותר נזק מתועלת, ומוטב להניח לה לגווע בשקט, זאת טענה שאותה אני כן מבין (גם אם לא מסכים), אבל לא כך קראתי אותך. ואשר לאותו סרן ר.: הריגת ילדה היא דבר נורא בכל מקרה. הריגה "קלילה" של אותה ילדה היא כבר פרשנות, ואני הייתי מציע להסברה הישראלית להלחם בפרשנות הזאת אם היא לא נכונה. האשמתו של סרן ר. ברצח אותה ילדה ווידוא הריגה לא הכרחי (מה שכשזכור התברר כלא אמת) היא עוד "עובדה" (pun intended) מפוקפקת שראוי להפריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתי אותו ברצח; הוא לקח אחריות על הריגתה. הבעיה כאן שהמיקרה התפרסם רק בגלל ההאשמה בוידוא ההריגה. אם לא היה וידוא הריגה, אף אחד לא היה עוסק בזה; שמירת שטחים סטריליים שכל מי שנכנס לתוכם הוא בן מוות, היתה כנראה פרקטיקה מקובלת ברצועת עזה. ההתייחסות ה"טבעית" להריגתה רק מראה את התהום המוסרית שכולנו הגענו אליה. הסיפור בצומת נצרים איננו ברור כפי שרוצים להציג הפיסיקאי וחבריו. אני מכיר היטב את הצומת הזאת ולא סתם מופז מייעץ לעזוב את המיקרה- לא בגלל שהוא יודע מה קרה, אלא בגלל שהוא יודע שאי אפשר לדעת בביטחון מה קרה שם. הוא יודע שעדיף לא לעסוק בילדים פלסטינאיים הרוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור א-דורה אינו ברור למי שלא רוצה לדעת. שהאמת לא חשובה לו. שאל מכחישי שואה לא מעטים ויגידו לך שהשואה אינה עובדה ברורה. לא מפתיע לגלות שלמרות שהתברר בתקשורת שוידוא ההריגה אינו אלא עלילה כמה מסמולנינו הטובים ממשיכים עם העלילה. וכל דמיון למכחישי השואה אינו אלא אגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין וידוא ההריגה אתה מתכוון ודאי למקרה אחר של הריגת הילדה. בעצמי יצאתי נגד הצגת וידוא ההריגה כעניין מרכזי; העניין המרכזי היה הריגת הילדה ואף אחד לא טען שזו עליה והילדה חיה עד היום בשלום בעזה- נו טוב, היום ודאי שלא בשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם הערבי מוסלמי כולל כמיליארד ורבע איש שהפכו את מוחמד א-דורה למיתוס. מרכזי תרבות רחובות ובולים הוצאו לזכרו של א-דורה בכל העולם הערבי כולל מדינות מתונות כמו ירדן מצרים ותוניס. בעולם הערבי והמערבי כאחד מוצגים סרטים באורך מלא בין השאר בהפקה אמריקאית. בין לאדן מפרסם בוידאו את תמונות א-דורה לשם גיוס מתנדבים טרוריסטים לאל קעידה. כלי תקשורת באירופה חזרו וטענו שתמונת מוחמד א-דורה דוחקת מהתודעה האירופאית את תמונת הילד היהודי מגיטו וארשה. שנה אחרי הארוע בנצרים פורסם שערפאת לקח לכנס האו"מ בדרבן את אביו של מוחמד א-דורה כנכס תעמולתי, בכנס עצמו הוצגו פוסטרים ופלקטים עם תמונות א-דורה בהפגנת שנאה אדירה לישראל. ישראל וארה"ב עזבו במחאה את הכנס, וארגוני הטרור איימו לנקום. יומים לאחר נעילת הכנס בדרבן, ב-9 לספטמבר 2001, התפוצץ הערבי הראשון בפיגוע בתחנת הרכבת בנהריה. יום אח"כ הוצגו בטלויזיה הישראלית צילומי המתאבד כאשר הוא מסביר את הסיבה לפיגוע בחובה לנקום את דמו של א-דורה. יום אח"כ ב-11 בספטמבר בין לאדן ביצע את פיגוע הטרור במגדלי התאומים בניו-יורק. בין לאדן חזר והסביר את הפגיעה באמריקאים בחובה לנקום באמריקאים על תמיכתם בישראלים הרוצחים ילדים ומותו של א-דורה מוכיח. מול העיסוק הטבעי של העולם הערבי מוסלמי המונה למעלה ממיליארד נפש ותוסיף לכך את תומכיהם הרבים בעולם המערבי (כולל בישראל) בתמונות א-דורה, הטענה שאם אנחנו הישראלים לא נעסוק בפרשת א-דורה העולם ישכח מהתמונות, מזכיר לי את ילדותי המוקדמת. כילד קטן נהגתי להסתיר את ראשי מאחרי המקרר כאשר ישבני הזעיר מבצבץ. ואז הייתי קורא להורי "איפה אני?" רמת האינטליגנציה שלך סמולן יקר, טובה כמו זאת של רב אלוף שאול מופז וכמה גנרלים עתירי ברזלים המשוכנעים שאם רק אנחנו הישרלאים נשכח את הפרשה, העולם הערבי/מערבי המונה מיליארדים טובים ישכח גם הוא ישכח את התמונות. הגיוני. לו טיפשות היתה מקצוע באינתיפאדה, גנרלים וסמולנים ישראלים לרוב היו יכולים להביא לנו הרבה כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרר כבר ישן הישבן כבר מדושן ויבלוס המון דורה ויגדל ויעש חיל - ובכל חור ברשת הוא צץ, יומם וליל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מת על מחשבה יצירתית, כל עוד אינה מבלבלת בין מציאות לאמת וירטואלית. אתה כותב: "מה שהפיסיקאי וחבריו מנסים לטעון הוא שאם א דורא לא נהרג על ידי חיילי צה"ל- סימן שכל הסיפורים על ההרוגים הם שקר מצוץ מן האצבע". איפה, טענתי שכל סיפורי ההרוגים הפלשתינאים מצוצים מהאצבע? כאמור דימיון יצירתי אינו יכול להחליף את המציאות. כן טענתי, וכאן הנקודה החשובה, שמי שביים את צילומי א-דורה אין לו בעיה לשקר במאות מקרים אחרים. כך מספר דוגמאות נוספות: הפלשתינאים דיווחו כי בפעולה בג'נין התבצע טבח במסגרתו חיילי צה"ל טבחו ב-3000 פלשתינאים, אלא שבבדיקת רופאים מטעם האו"מ התברר כי בארוע נהרגו 52 פלשתינאים, רובם טרוריסטים (בתוך האזרחים כמה מהם נהרגו כאשר מחבלים פלשתינאים ירו אחרי גבם של אזרחים). המשמעות הפלשתינאים ניפחו את מספר ההרוגים פי 30. פקטור דומה של הגזמה התגלה גם בארועים בנצרים. בסרט פוליווד שעשיתי בהפקת פרופ' לנדס נחשפו ארועים מבויימים רבים. יש פתגם שיקרו אותך פעם אחת הרמאי אשם,רימו אותך פעם שניה אתה אשם. שאלה למה ישראלים יתנו יד לעלילת דם נגד חיילים ישראלים, מדוע ישראלים לא מעטים מהשמאל הישראלי תומכים בפופוגנדה של המחבלים? על ראש הסמולן הישראלי כתוב "אני טמבל?" מצורף קישור בו תוכל למצוא התיחסות מדוייקת יותר אל מספר הנפגעים הפלשתינאים: "מוחמד א-דורה חי או מת? צילומי א-דורה מתגלים כעלילת הדם המצולמת הגדולה בהסטוריה" להלן - צילומים ועדויות עדכניות במחקרו של הח"מ, החושפים שתמונות המוות של הילד מוחמד א-דורה ופציאתו של האבא בוימו, ובכללם צילומי הילד "המת" הנתפס בשינוי תנוחות המוות, תנועת "הטייק 2" המסמנת וידאו מבויים, עדויות ראש הצלב האדום בעזה שנהג האמבולנס לא נפגע ע"י חיילי צה"ל, שחיילי צה"ל לא ירו על מי שלא ירה עליהם, עדויות הצלם וכתב הטלויזיה הצרפתית החוזרים בהם מהטענה שחיילי צהל הרגו את הילד. תוצאת עלילת הדם: אנתיפאדה חמושה והתגברות האנטישמיות בעולם, המחקר הוצג באקדמיה בישראל ובארה"ב כן ובעתונים מובילים בעולם. צילומי א-דורה מתגלים כעלילת הדם המצולמת הגדולה בהסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד, ושימו לב לתגובות לקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש הוא תעלומה. ייתכן שהוא מופיע ברשת גם כ"שחף פילוביץ". מתברר שכמעט כל מה שנראה כפרסומים עליו הם פרסומים מטעמו והטקסטים הם שלו-עצמו, בגוף שלישי. דבר אחד הוא כנראה אמיתי - הוא למד פיזיקה ברמה של תואר שני בבר-אילן. לגבי כל השאר אין לדעת מה מציאות, מה דמיון ומה בעיקר תערובת של השניים. גם טיב הקשר שלו עם הצבא ועם משרד הבטחון אינו ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה מעניין, אבל בתגובתי התכוונתי למגיב לשחף, אלברט שבות, מנוע החיפוש של האייל מוציא את התגובה המוזרה/ארוכה ביותר בתולדות האייל, (קראתי את כולה פעם, את כל הפתיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, הבנתי מיד, אבל ראיתי עניין להוסיף כמה זויות תצפית על האובייקט עצמו :-). אה, אז אתה האיש שקרא את התגובה ההיא של אלברט? נעים מאוד - אני שאלתי פעם אם יש מישהו שהצליח לקרוא את כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגללו קראתי גם את החייט מפנמה של לה-קארה, אבל סתם, אין קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי אותה פעם עד סופה. לא היה שווה את הטרחה. דרך אגב, התגובה הארוכה ביותר באייל היא תגובה 248257. אותה, דרך אגב, לא קראתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כבודו כותב ב-http://www.a-dura.com/?l=he&a=37134 על המאמר של ג'יימס פאלוז - http://www.theatlantic.com/doc/print/200306/fallows כך: "פאלוז קובע בפסקנות בהסתמך על ממצאי התחקיר, שמוחמד א-דורה לא נורה ע"י הישראלים. אלא שפאלוז מוסיף ומדווח על הממצאים החשודים שהתגלו במהלך התחקיר והמעלים ספק בשאלה האם מוחמד א-דורה נפגע ונהרג, ובתוכם תמונות הילד המת לכאורה המתעורר לחיים תוך שינוי תנוחות שכיבה, ועל ארועים מבויימים רבים מסביב לא-דורה." ב. מן המאמר הנ"ל: "Shahaf's evidence [...], based on his videos, is essentially an accumulation of oddities and unanswered questions about the chaotic events of the day.", "For anyone else who knows about Mohammed al-Dura but is not in either of the decided camps—the Arabs who are sure they know what happened, the revisionists who are equally sure—the case will remain in the uncomfortable realm of events that cannot be fully explained or understood." ההפניה למעלה למאמר תאפשר לכל קורא לשפוט בעצמו מהי רוח הדברים במאמר עצמו. האם כבודו שלוגיקה, "אמת והחשיבה השיטתית" הם נר לרגליו, סתם נכשל בחוסר הבנה או בגוזמא גרידא או שמא חלילה הוא משקר ממש ואף מסתיר ביודעין את העובדה כי לא הצליח לשכנע אפילו את הצד שלו (למשל, אסתר שפירא, יום טוב סמיה והסטודנטים של גבי ויימן בפו"מ)? ג. פאלוז מספר במאמרו: "Gabriel Weimann is to the left of Dan Schueftan on Israel's political spectrum, but both believe that Israel should end its occupation. I would guess that Nahum Shahaf thinks the same thing, even though he told me that to preserve his "independence" as a researcher, he wanted to "isolate myself from any kind of political question.". ממה שכתבת כאן עמדתך הפוליטית ונטיותיך ה"שמאליות" לכאורה ברורות. האם כבודו פשוט שיקר והטעה בזדון את פאלוז או שסתם ניסית להסתיר ממנו את עמדתך הפוליטית האמיתית? ד. האם העובדה שנמצאת לפחות פעמיים מפיץ שקרים של ממש, מלמדת שגם העובדות והספיקות לכאורה שאתה מביא הן שיקריות ומשוללות בסיס? ה. בשלב זה אודה כי ארבע הסעיפים הקודמים היו הדגמה כיצד ניתן באמצעות לוגיקה טהורה ו"חשיבה שיטתית" להציג את הטוען מולך עירום ועריה ולהציגו כנוכל ושקרן. למעשה בהחלט אפשר כי לא ממש קראת בעיון את מאמרו של פאלוז וקצת נסחפת ברוח הדברים. יתכן גם כי על אף היותך איש ימין אתה תומך בפינוי התנחלויות (איני יודע). חיינו מלאים תמיהות, סתירות ודברים בלתי ברורים ותמיד אפשר לפרש אותם כהוכחות למשהו. ו. לו היית פחות נלהב לחשוף את ערוותם של הסמולנים וקשריהם הנפשיים עם "לנין טרוצקי וסטאלין" היית אולי שם לב גם לשורות הבאות שכתבתי: "לספקות שמעלים שחף ושותפיו יש בהחלט בסיס עובדתי והם אינם בבחינת טענות חסרות בסיס", "לדעתי אפשר לאפיין את ההוכחות/עובדות/השאלות/העדר העובדות שמעלים החוקרים הללו [שחף ודוריאל] כענייניות ולא משוללות בסיס. העובדה הבסיסית היא כי לו יכלו ורצו החוגים הפלשתינאיים להזים את כל הטיעונים הללו הם יכלו לעשות זאת בקלות ע"י בדיקה משפטית אובייקטיבית של גופת הילד או של האב הפצוע. בעובדה הם לא עשו זאת. החוקרים מתבססים על שורה שלמה של מוזרויות וסתירות העולות מן התיעוד של הארוע." ז. לא עשיתי בדיקה רצינית של הטענות של שחף מאחר והן נראו לי סבירות ומטרתי לא היתה להפריך אותן. טענתי היתה שאיש מדע וכלים מדעיים הם לא בהכרח המומחים המתאימים לחשיפת תרמיות של תקשורת מגמתית. כשם שנוכלים ורמאים יודעים כיצד להטעות גם את אנשי המדע ולהציג להטים ואחיזת עיניים כאירועים אמיתיים, הנחתי שגם ההיפך אפשרי: יתכן שאנשי מדע יטעו לחשוב שמשהו אמיתי אינו אלא הונאה ואחיזת עיניים. בדיעבד חלק מן התשובות של שחף משכנעות יותר ואחרות פחות (ממתי אדם מת יכול להרים יד וראש? הרי אנשים עמדו והלכו במשך שעות ורק כאשר התמוטטו התברר שספגו פגיעות סופניות). אין זה העניין. ח. העניין הוא שאנשים הקרובים פחות למדע ויותר למציאות כמו ברק, מופז ואיילנד אינם משתכנעים מטיעוני שחף וסבורים כי ככל שדשים יותר בנושא רק משכפלים את הנזק לישראל. לעובדה זו אפשר לתת רק שני הסברים. ט. אפשר כמו שחף לטעון שהם סמולנים תבוסתניים ושונאי עצמם שיעשו הכל כדי לסייע לפלשתינאים ולהזיק לעמם. י. אפשר גם לשער שיתכן שהם יודעים כמה דברים ששחף אינו יודע או אינו מבין ובדרכם הם מחפשים את מה שהכי טוב למדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי שמאל, הציטוט הסלקטיבי שלך ממאמרו של פאלוז מעלה נשכחות מתקופת הפראבדה הרוסית, וכפי שתראה בהמשך אתה יחד עם "הארץ" העתון לאנשים חושבים, לא לבד. בפרשת א-דורה, נחשפת תופעה נוספת, תופעת "עדר הצאן", האמונה העיוורת של הסמולן הישראלי בכותרת עתון הארץ, עתון שהפך לחצר החסידית של השמאל הישראלי. מה אומר פאלוז? 1 - פאלוז קובע בכותרת המאמר (מהזכרון, אבל אל תסמוך עלי בדוק, קישור מצורף בהמשך): א - "חיילי צהל לא הרגו את מוחמד א-דורה, כך אני משוכנע לאחר שנפגשתי עם ישראלים רבים (ראה למטה)" ב - "תחקירו של נחום שחף במסגרת התחקיר הצהלי מוכיח שהחיילים הישראלים לא הרגו את מוחמד א-דורה". 2 - פאלוז תוקף במאמרו את עתון הארץ ואת שאול מופז, שבעקבות המאמר בהארץ דחה את התחקיר. 3 - פאלוז מסכם במילים קשות את היחס לתחקיר "בתחקיר א-דורה עולם ריאלי של גיאומטריה ובליסטיקה התחלף בעולם של פאנטזיה פארנויה פוליטיקה ושנאה". לאחר 10 שנים בהם הארץ דחה את התחקיר תוך הצגת הח"מ כהזוי,הארץ פרסם מאמר (שנת 2010) בו הוא קובע שפרשת א-דורה בויימה ושהילד לא נפגע: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1144610.html הארץ מציג את הנזקים האדירים שהפרשה גרמה לישראל, ותוקף את ממשלת ישראל שלא עשתה דבר עם ממצאי החקירה. הארץ כדרכו מנסה להסתיר את אחריותו הישירה לפסילת התחקיר, כאשר הוא מציג את אסתר שפירא מהטלויזיה הגרמנית ופיליפ קרסנטי, כמי שפענחו את הפרשה. הארץ כמו הפרבדה המקורית מצליח לשכתב את ההסטוריה בדרך אלגנטית כאשר הוא מעלים את בעל התחקיר אותו הם פסלו משך 10 שנים לא קלות (הארץ יודע מאסתר שפירא וקרסנטי שהם ישבו אצלי בבית וצפו בממצאים). שנתיים קודם, בפברואר 2008 הארץ פרסם את מקבלי הפרס לביקורת התקשורת והוסיף שהחקיר של הח"מ נדון בבית המשפט בפריז (ראה "קורות חיים מקצועיים" בהמשך) הסמולן הישראלי, עדר צאן "אינטלקטואלי", הרואה בעתון הארץ (וגדעון לוי נביאו) דבר אלוהים חיים, יקבל את השכתוב הפרבדאי בלא הרהור נוסף. השלמות 1 - קישור הכולל את המאמר של פאלוז באגלית: http://www.al-dura.net/a22760-a-dura-investigation-r... בעברית (בתוך קורות החיים המקצועיים): http://www.a-dura.com/?l=he&a=38843 2 - ישראלים ואחרים עליהם מסתמך ג'ימס פאלוז באטנלטיק: א - פרופ' גבי וימן ראש הפקולטה לתקשורת באונ' חיפה, שרבים מתלמידיו מאיישים משרות בכירות בתקשורת הישראלית ועתון הארץ בפרט. הצגתי לפרופ' וימן את התחקיר ובמהשך הנחה קורס בו נבחנו ממצאי התחקיר. ב - המזרחן דן שיפטן שבחן את התחקיר משך שעות ארוכות וכתב חוות דעת ברורה. ג - אמנון לורד ממקור ראשון שפרסם שורה של מאמרים על המחקר, המאמר הראשון והמקיף תורגם לאנגלית ופורסם במכון ירושלים (JCPA) ד - הפילוסוף והעתונאי ז'רר יוברט שכתב ספר על הפרשה לאחר שנוכח בממצאים שהצגתי במסגרת הכנת סרט תחקיר בז'נבה (ראה בקישור). ה - אנוכי, לאחר שפאלוז בחן את המחקר אצלי בבית במשך יומים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה הערה מקדימה על היותי "איש ימין". ובכן, אני לא ימין ולא שמאל, אני מדען חוקר, שהפוליטיקה מעניינת אותו כשלג דאשתקד. את תחקיר א-דורה כמו תחקיר רבין כמו תחקיר זיופי הפרימריס של מפלגת העבודה על חשבון אדיסו מאסלה האתיופי (שחור לא נחשב) בצעתי מתוך נטיה מוזרה לה שותף כל איש מדע אמיתי - לדעת את האמת. רצח רבין: http://www.i2i.org.il/a343394-rabin אדם הגון בכלל ואיש מדע בפרט אינו צריך לחשוש מחקר האמת. בעתונות הישראלית והעולמית ראו בשני מחקרי על א-דורה ורצח רבין, הוכחה לימניותי. וזה מעניין שכן על פי תפיסה זאת (אותה הוביל עתון "הארץ") איש השמאל הישראלי כמו אבותיו האידיאלוגים ברוסיה אינו מעונין בחקר האמת, אלא כאשר היא משרתת את האג'נדה הפוליטית. לשאלה הפוליטית, מודה, אני ציוני אני אוהב את המדינה למרות התיעוב הרב שלי לאוליגרכיה הישראלית (עתונות, בג"צ, והאקדמיה הישראלית הפקולטות למדעי הרוח והחברה). הערה למחשבה - בעוד השמאל הישראלי מיצג את האליטה הישראלית את בעלי ההון, הימין הישראלי ובעיקר הליכוד וש"ס מיצגים את האיש הפשוט את הפועל הפשוט, השמאל הקלאסי על פי מארקס ואנגל. הפראבדה הישראלית דגם עתון הארץ המציג את עצמו כשמאל הופך כדרכו, כמו ב-1984 של אורוול, בין אמת לשקר בין טוב לרע. פאלוס מצטט במאמרו את דברי על משמעות פרשת א-דורה על השנאה בין ישראל והפלשתינאים ועל הסיכוי לעשות שלום. הסמולן הישראלי הרואה את עצמו כ"לוחם שלום" הביא במו ידיו בתמיכתו בעלילת הדם של א-דורה, לשנאה בין הישראלים לפלשתינאים, ובכך פגע בסיכוי הקטן ליצור חיים בלא מלחמות במזרח התיכון. פאלוז שאיו מכיר את ההבחנה בין ה"שמאל" והסמולן הישראלי האנטישמי במהותו, האמין שאני בעד יציאה מהשטחים. בנקודה זאת בלבד פאלוז טעה כפי שתוכל לראות במאמרי: "רקח מנצחת; ביילין לוקח הקרדיט". בקישור: במאמר זה אני מוכיח שהחזרה לגבול הקו הירוק, כמו ההתנתקות מעזה, תביא להתגברות הטרור, ולפגיעה קשה בסיכוי הקטן ממילא לשלום במזרח התיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה: הליכוד וש"ס זוכים לקולו של הפועל הפשוט. הם לא מייצגים אותו, בשום צורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם אתה לא איש ימין אז אתהה באמת שונא את השמאל שנאת חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגורם הנכון לבדיקת פרשת א-דורה צריך להיות גוף משולב ובו אנשי צבא ותקשורת וגם פיזיקאים. לצערי אדבר בגלוי וללא כחל וסרק - הבעיה היא בכך שהפיזיקאי הנכון והאמין לנושא זה איננו דווקא נחום שחף, איש הידוע כתאב-פרסומת שהצליח להתברג ללמעלה מ-130,000 אתרי אינטרנט, רובם בעברית וקצתם זרים (כן, קראת נכון את המספר. סרוק בעצמך בעברית ובאנגלית אם אינך מאמין), הן בעניין א-דורה, הן בעניין תיאוריית קונספירציה משלו על רצח רבין והן בעניין איבתו הגדולה לאנשי שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה סיפור מטורף", אומרת ארלט שאבו, סמנכ"לית פראנס 2, על התמשכותה של הפרשה. "בכל פעם שאנחנו מתייחסים לשאלה אחת, צצה שאלה אחרת. קשה מאוד להיאבק בשמועות. הנקודה היא שארבע שנים אחרי האירוע, אף אחד לא יכול עדיין לקבוע בביטחון מי הרג אותו, הפלשתינאים או הישראלים". מתוך התגובות למאמר (כותב המזדהה בשם נחום שחף): " העובדות ...לא חשובות, תחי הדעה קדומה. לא נעים לחזור על הנוסח הישן "היהודים רוצחים ילדים" ולכן "הישראלים רוצחים ילדים". כמי שחקר את הפרשה (לה-אקספרס, ה- WSJ, והאטלנטיק), הילד לא נהרג באותו ארוע. אין צילום המראה אותו גוסס, או בפינוי. ולהפך הממצאים מוכיחים שהילד לא נפגע. העתונות הישראלית הנאורה נעדרת את הכלי היסודי במדע. הבדיקה, והאימות. עדיפה שיטת "הלא יעלה על הדעת", והחושב אחרת הזוי. ונקודה למחשבה הפלשתינאים רואים בא-דורה הוכחה לאופי הישראלי רוצח הילדים, ולכן הטרור לגיטימי, ולכן ניתן להוסיף מתים פלשתינאים ללא אימות, כמצופה מתקשורת רצינית, בודאי בעולם המדע. שהרי הפלשתינאים לא ירמו. "לוחמי חופש" שמפוצצים אוטובוסים של בית ספר כלאחר יד, לא ירמו. הגיוני. על ראש הג`יניס הישראלי היהיר כתוב לנו "אני חכם ולכן אף אחד לא ירמה אותי". בטח לא את כתבי "העתון לאנשים חושבים" ועורכיו." תגובה נוספת של אותו כותב: "כמי שעמד בראש ועדת החקירה, מטעם יום טוב סמיה, לבדיקת האחראים להרצחו של א-דורה, קיבלתי לידי את הסרט המקורי המלא. כך טען לפחות שאראל אדנרלין, שמסר לטענתו סרט מלא לבדיקה. באופן מוזר לא נראה הרגע בו הילד לכאורה נפגע, לא צולם רגע הפינוי ע"י האמבולנס, לא שלו ולא של אביו ג`מאל, למרות שהצלם נשאר לצלם עד שהחבית נותרה ריקה. הכיצד מעשרות צלמים במקום רק צלם אחד צילם את הארוע שהביא לו תהילה ופרסים? הכיצד צלמים מקצועיים רוטרס, אי.פי. ABC, CNN לא מתעדים צילום כה נדיר? למרות שלטענת הצלם והאב הארוע נימשך 45 דקות. מתלמדים? כיצד ילד מת מצליח לההליף תנוחות מוות? נס נוסף? ומדוע בין 2 תנוחות מוות הצלם מבצע תנועת "טייק 2", המוכרת בז`רגון המקצועי כסימן לצילום שני של קטע מבויים? ומדוע הארץ לא טרח לבחון את הצילומים שבידי? תמונת מוחמד א-דורה היתה האינסנטיב העיקרי לרצח ילדים ישראלים." אז: "האטלנטיק (עליו הסתמך הארץ במאמר ממאי 16 2003) שבדק את הממצאים שבידי, מדווח שהילד המת כביכול "א-דורה" נקבר בצהרים, כשעתיים עד שלוש לערך קודם לתחילת האירוע בנצרים. דא עקא, לפי דיווח שאראל אנדרלין בטלויזיה הצרפתית ארועי הירי החלו בשעה 3, ונמשכו 45 דקות. נס נוסף היה פה (רביעי כמדומני במספר). הארץ השמיט פרט זה מהמאמר דאז, וגם הנוכחי, למרות שפורסם כבר לפני כחודשיים ב-WSJ." ולבסוף: "אני עומד להרצות בחודש זה בכנס מדעי בארה"ב בכנס שעיקרו קרימינולוגיה יוצגו הממצאים כמקובל בעולם המדעי. היו במקום עשרות צלמים חלקם עמד במרכז הצומת וצילם תוך אירוע הירי ע"ג טרייפוד. צה"ל לא ירה כלל לכיוונו של הילד. עתון הארץ מחזיק צילומים בהם רואים 3 או 4 חורי ירי בחבית הבטון, למרות שלטענת הפלשתינאים הירי על האב והילד נמשך 45 דקות ללא הפסק (שאמרו להפיק בחשבון פשוט מאות חורי ירי). בדיקה פשוטה מראה שאותם חורים היו בצינור הבטון עוד קודם למות כביכול של הילד. נס מספר 5 כמדומני. ויש ניסים רבים אחרים (חוקי הטבע לא חלים על עזה והפלשתינאים בכלל)." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחום שחף הוא פיזיקאי בבר-אילן (תגובה 70905). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הכתבה בטלוויזיה הגרמנית ולכן, בין היתר, לא שוכנעתי מעבר לכל ספק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |