בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/03/02 23:46
דוגמה נכונה ל ''נורה למוות'' 61974
יהונתן אורן • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ה', 21/3/2002, 0:56
אולי זה היה קצת לא פייר כלפיך, אבל הבאתי את דבריו של יחזקאלי יותר כאנקדוטה לדיון מאשר מתוך רצון לדון בעניין.

חוסר הרצון שלי נובע מכך שלא נראה לי שיש משמעות לשאלה מי הרג את הילד. לדימוי, כפי שיסביר מר גלבץ טוב ממני, יש כוח משל עצמו. ואפילו אם הדימוי הזה יתערער יהיו אחרים בעלי אותה משמעות שיתפסו את מקומו.

אני מקווה שלא תיעלב, אבל התגובה הארוכה שלך מזכירה לי אדם שנאחז בשולחן בעוד כל הבית מסביבו מתמוטט. אנחנו נמצאים במלחמה אבודה מראש. אנחנו גם מבצעים מעשים לא מוסריים וגם מובסים במלחמה על דעת הקהל.
דוגמה נכונה ל ''נורה למוות'' 61978
דב אנשלוביץ • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 21/3/2002, 7:32
אני מסכים עמך שבמלחמה הנוכחית וגם במלחמת ההסברה אנו מובסים, אבל המסקנות שלי בקשר לשאלה איך עלינו לנהוג כדי לנצח בשתי המלחמות האלה הפוכות לשלך.
כבר נדמה לי בתגובה הראשונה שלי בזמנו שבה הזכרתי את עניין הילד הערתי שגם אם יתברר מעל לכל ספק שהילד נורה בכוונה ע"י הפלשתינים זה לא יעזור לנו במלחמת ההסברה.
התגובה שלך כל כך מדגימה את ההערכות שלי: אירוע שתפס כותרות ענקיות ושבו הוצגנו כרוצחי ילדים, הפך עכשיו, כשכבר העובדות לא כל כך בטוחות וייתכן אפילו שרוצחי הילדים משני הצדדים הם דווקא הפלשתינים, לבלתי רלוונטי.
אתה אומר עכשיו: "מה זה בכלל משנה ? ידוע שאנחנו מנוולים." לו היית בטוח שהילד נורה ע"י כוחותינו זה היה משנה לך ועוד איך.
אני רוצה להביא רק שתי דוגמאות שמסבירות את דעתי בקשר לשאלה כיצד עלינו לנהוג.
הדוגמה הראשונה היא מה שהיה בקמפ דויד ופתיחת האלימות. זו עובדה שברק התהדר בצדק בכך ש"הצליח לחשוף את פרצופו האמיתי של ערפאת" כמי שאינו רוצה לעשות שלום. מצבו של ערפאת עם כשלון פסגת קמפ דויד בדעת הקהל היה בכי רע באירופה ובמיוחד באמריקה. והינה, דווקא כאשר פתח במלחמה, מצבו ההסברתי התהפך.
הדוגמה השניה היא מלחמת ששת הימים. לפני המלחמה נסע אבא אבן לאירופה ואמריקה כדי לקבל תמיכה ברצון לפתוח במלחמה. מה שקיבל היה סרוב. במיוחד מצד דה גול אבל גם ג'ונסון שהיה הנשיא הכי אוהד לישראל עד אז ביקש ממנו במפגיע לאפשר ל "דיפולומטיה" לעשות את שלה והפציר בו שישראל לא תפתח באש. אבא אבן, חזר. ישראל התקיפה. היה ניצחון גדול, ולפתע כולם נעשו חברים שלנו.
זו הדרך. לנצח ולהיראות חזק. תרנגול פצוע שדם נוזל מקודקודו הוא מטרה לתקיפת הכלל.
ואפשר לנצח. הסברתי כיצד לא פעם אחת.
דוגמה נכונה ל ''נורה למוות'' 62059
יהונתן אורן • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ה', 21/3/2002, 18:27
אני לא רוצה לנהל ויכוח על "האם אפשר לנצח". אני קורא את הודעותיך השונות בעניין רב ומכיר את דעותיך. אני לא שותף להן, אבל לא נראה לי שנוכל לשכנע איש את רעהו.

שתי הערות לתגובתך האחרונה:
1. כתבת שאני אומר "הרי ידוע שאנחנו מנוולים". לא אמרתי זאת ואינני חושב כך. כתבתי שאנחנו עושים מעשים שאינם מוסריים. הקשר בין עשיית מעשה לא מוסרי לבין הגדרת העושה כלא מוסרי אינו ברור כל כך בעיניי. אני יכול לחשוב על משתנה מתווך כמו "כוונה" או "רצון" שעשוי לשנות את השיפוט שלי לגבי העושה אף כי השיפוט שלי לגבי המעשה נשאר בעינו.

2. כתבת "לו היית בטוח שהילד נורה ע"י כוחותינו זה היה משנה לך ועוד איך". אני לא מבין למה. כתבתי במפורש שאין בעיניי משמעות לשאלה מי הרג את הילד. אני חושש שאתה ממהר לייחס לי דעות, כוונות או תכונות שאינן שלי. הרשה לי להרגיע אותך: אני לא נוטה לאמץ לעצמי או לקולקטיבים שאני שייך אליהם זהות שלילית.
או קי 62062
דב אנשלוביץ • בתשובה ליהונתן אורן יום ה', 21/3/2002, 18:47
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות