|
||||
|
||||
אצלי "הכנת אוכל" - במובן הרחב0 - מנצח ובגדול. אני דווקא נהנה מעריכת ארוחות חגיגיות, ומניסיונות הכנה של מנות גרנדיוזיות או מיוחדות (במידת יכולתי המוגבלת, שלרוב לא חורגת בהרבה מהפרעה לבת זוגתי המוכשרת, בעודנו מנסים להוציא לפועל "ביחד" איזה רעיון אדיוטי ומגלומני שדגתי מהאינטרנט\תוכנית אוכל\ארוחה במסעדה מעוטרת כוכבים\ספר-מופרע). אבל בשגרת היומיום? אני שונא את זה, והעובדה שאני בכלל נעשה רעב בכזו תדירות מציקה לי ומתסכלת. איך למען השמש וכל ירחיה הסוגייה "אני רעב" היא עדיין בעיה פתוחה בישראל, שנת 2013? אני מוכרח להודות שאני קצת מופתע מכמות הקולות המועטה שקיבלה האפשרות הזו. אחרי הכל, זו בעיה שחוזרת על עצמה בין 2 ל-6 פעמים ביום1, ובכל מופע כזה היא בעיה קשה: צריך למצוא משהו משביע, שהכנתו (או הזמנתו) לא תיגזול זמן רב או הכנות שאינן מינימליות2, שעונה על התמהיל המתאים של אבות המזון וערכים תזונתיים1, שלא יהיה יקר מידי2, תחת אילוצים אידיאולוגיים עונתיים שלי או לפעמים של שותפיי לארוחה (צמחונות, טבעונות, כשרות ושאר קשקושים) - והכי קשה: שגם יהיה טעים ושלא ישעמם. כמות המשאבים המנטליים (והאחרים, כמו זמן וכסף) שאני משקיע בעניין הזה היא לא סבירה בעליל לאור הטכנולוגיה הזמינה והמבנים החברתיים המשוכללים לפיהם האנושות כבר למדה להתארגן. עצם העובדה שזה בכלל עולה לתודעה שלי במהלך היום הרגיל, ולא מדובר בעניין פתור מאליו, היא אות קלון לארגון החברתי כאן באזור. ניסיתי שלל שיטות, כולל ניסיונות להרכבת תפריט שבועי קבוע, והכנה מראש של מנות מוכנות לאכילה שצריך רק לחמם. אבל התקורה הכרוכה בניהול כזו שיטה גרמה לתכנית לקרוס בכל פעם שניסיתי להוציאה לפועל. כשגרתי באנגליה זה היה פשוט בהרבה: אפשר היה לקנות בחלק מהרשתות ארוחות מוכנות לחימום בתנור או במיקרו, שאיכותן (הן התזונתית והן הקולינרית) מצויינת, תמחורן הוגן ומבחרן מגוון. בארץ אפשר להשיג ארוחות מוכנות בסופרים, אבל טעמן דוחה, הרכבן התזונתי גרוע, הן יקרות והמגוון שלהן עלוב. איך אתם מתמודדים עם הסוגייה? 0 "במובן הרחב" פירושו "השבעת רעב", לאו דווקא באמצעות הכנת אוכל. 1 בהתאם לדיאטה הרלוונטית באותו שבוע \ גחמות הרעב, וגם אופי הפעילות הגופנית סביב זמן האכילה. 2 בכל זאת, בין 2 ל-6 פעמים ביום, כל יום. |
|
||||
|
||||
בזמן שהותי האחרונה בבריטניה (לפני כמה שנים) רוב המנות המוכנות טבעו ב-Gravy, כך שלא היתי מגדיר אותן כבעלות איכות תזונתית. אבל אולי המצב השתפר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפספסתי משהו, אבל סנדוויץ' טוב אפשר להכין בתוך פחות מדקה. עם עוד כמה שניות אפשר לעשות ממנו טוסט (לצורך העניין אני מודד זמן עבודה). ביצה לוקח בערך אותו זמן. פסטה אולי עוד דקה. יוגורט הרבה פחות. רק זה נותן לך עשרות או אפילו מאות ארוחות זולות, קלות להכנה, בריאות, מזינות וטעימות. לא? |
|
||||
|
||||
פסטה לא מכינים בדקה, אלא אם זו פסטה מוכנה שחיממת במיקרו. |
|
||||
|
||||
''לצורך העניין אני מודד זמן עבודה'' |
|
||||
|
||||
גם זמן עבודה, אלא אם אתה משתמש ברוטב מוכן. |
|
||||
|
||||
אפשר לאכול גם בלי רוטב, רק עם קצת שמן זית, מלח ופלפל. אם ממש רוצים להתפרע אפשר להוסיף קוביות קפואות של שום/בזיליקום/כוסברה וכו'. |
|
||||
|
||||
מה שכן, אני חולק על ההכללה של הפסטה במסגרת ה''בריאות''. |
|
||||
|
||||
ואתה צודק, וודאי עם האין-רוטב שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
פסטה מוכנה שמרתיחים במים עם רוטב על בסיס של רוטב עגבניות מוכן עם שיפורים. כמה זמן עבודה זה? |
|
||||
|
||||
פסטה מוכנה שמרתיחים במים עם רוטב על בסיס של רוטב עגבניות מוכן עם שיפורים זה לא בישול. כמה זמן עבודה זה לקנות פלאפל? |
|
||||
|
||||
מה הופך את זה ל"לא בישול"? למה זה אמור לשנות לעומר? לקנות פלאפל (גם אם נתעלם מהתנאים של עומר) לוקח 20 דקות במקרה הטוב (אתה מתגורר מתחת לדוכן פלאפל) ויכול לקחת שעה במקרה הסביר (כמה מאיתנו מתגוררים מתחת לדוכן פלאפל). |
|
||||
|
||||
אבל זה לא עבודה... (ממש כפי שמתעלמים ממשך בישולה של הפסטה, משום מה, בדיון הזה). |
|
||||
|
||||
בזמן שהפסטה מתבשלת את יכולה לשבת מול הטלויזיה/מחשב/ספר או כל מה שבא לך. |
|
||||
|
||||
ואז איך תדע בדיוק מתי להוציא אותה? לפי שעון? זה לא עובד כמו ביצה קשה. |
|
||||
|
||||
שפסטה צריך לבדוק כדי לדעת מתי היא מוכנה בדיוק. זה תלוי בעצמת האש, כמות הפסטה, סוגה וכו'. באופן רגיל אני בודק כפעמיים לפחות לפני ההורדה מהאש, מה שיקצר את זמן הרביצה על הספה. כמובן שאם לא אכפת לך לאכול פסטה דביקה ורכה, תשכח מזה. |
|
||||
|
||||
אם אוכלים אנטיפסטה לפני הפסטה, זה מנטרל? |
|
||||
|
||||
הרבה יותר גרוע מזה, כשהפסטה פוגשת את האנטי-פסטה בקיבתך, הן משמידות זו את זו תוך פליטת אנרגיה אדירה ששווה שמסתן כפול מהירות האור בריבוע. אני לא רוצה לתאר לך איך זה נראה אחרי, אבל זה הרבה יותר גרוע מגזים. |
|
||||
|
||||
איך עוצמת האש יכולה להשפיע על זמן ההכנה? ברגע שהמים רותחים הטמפ' שלהם תהיה 100 מעלות, והיא תשאר כזאת כל זמן שעוצמת האש לא נמוכה מידי. עוצמת האש משפיעה (באופן מעשי) רק על קצב האידוי של המים (שאם שמת מספיק לא צריך להדאיג אותך). גם כמות הפסטה לא אמורה להשפיע (אתה לא מכין לגדוד, נכון), מספיק שתדאג שיהיה מספיק מים. את סוג הפסטה אתה אמור לדעת מראש. אם פעם אחת מדדת את כמות הזמן שמתאימה לטעם האישי שלך ולסוג הפסטה שבחרת, אתה יכול לבנות על המדידה שלך שתעבוד מספיק טוב. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין רתיחה חזקה לרתיחה איטית, ובין סיר זה או אחר. כשמכניסים את הפסטה לאש, לוקח למים זמן לרתוח שוב, בהתאם לכמות הפסטה. לא יודע איך זה אצלך, אני לא מצליח תמיד לבשל את אותה כמות ובאותו סיר. אני חושב שאפילו מה שאתה כותב על טמפרטורת המים לא מדויק. הייתי מאד מתפלא לראות את משוואות הולכת החום ששומרות על טמפרטורה קבועה בתווך טורבולנטי, עם עשרות חלקיקי פסטה בעלי צורות משונות שצפות בתוך הנוזל, בתוך כלי מתכת שטמפרטורת דפנותיו לא קבועה גם היא. אצלי בסיר אפילו משטר בועות הרתיחה שונה ליד הדפנות ובאמצע הסיר. |
|
||||
|
||||
שקית הפסטה מורה של שימוש בכמות עצומה של מים, כדי להקל של שמירת הטמפרטורה המקסימלית והשגת זמן בישול אחיד. |
|
||||
|
||||
כששני ילדים רעבים מנדנדים לך, אתה לא קורא כיתובים על שקיות ולא מודד כמויות. אתה מרתיח מים, כמה שיוצא, שופך מהשקית לפי העין, מוסיף מים/פסטה לפי העין השנייה, ומקווה שזה יהיה מוכן מהר. ומעבר לזה, הסיבה העיקרית שאני אוהב לבשל ולא לאפות, היא שבבישול לא צריכים להיות מדוקים מראש באשר לכמויות וזמנים, והאינטראקציה עם האוכל היא חלק מהכיף. ודבר אחרון - כדאי גם לחסוך מים ואנרגיה, במקום להרתיח את הכמויות העצומות הנ"ל (שגם מאריכות מאד את זמן הבישול - ואת זה רצינו לקצר מלכתחילה, לא?) |
|
||||
|
||||
גם להכין רוטב מוכן משקית וגם לדרוש בישול גורמה מדויק של הפסטה? |
|
||||
|
||||
מי מכין רוטב משקית? |
|
||||
|
||||
האלמוני. תגובה 615482 |
|
||||
|
||||
עוד לא ראיתי שקית של רוטב עגבניות. בדרך כלל זה מגיע בצנצנת (משהו כזה http://market.zap.co.il/productcard.aspx?modelid=758...). דווקא הפסטה מגיעה בשקית. |
|
||||
|
||||
אם אתה שם כמות מספיקה של מים ומחכה שהם יגיעו לרתיחה מלאה לפני תחילת הבישול אז כל שאר הדברים ממש לא מהווים פקטור בזמן הבישול של פסטה. תבדוק. |
|
||||
|
||||
הקפד תמיד להוסיף קצת מלח למים, זה מעלה את נקודת הרתיחה לבישול מהיר (וטעים) יותר. |
|
||||
|
||||
ניסית לבדוק את נקודת הרתיחה ומהירות הבישול עם מלח ובלי מלח? (אאז"נ היה איזה דיון באייל שהמסקנה שלו היתה שזאת אמונה טפלה) |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני מבטיח לך מאמר בעיתון מכובד מאוד אם תמצא שזה לא המקרה (אפשר לדון על עד כמה השינוי הזה משמעותי לבישול). |
|
||||
|
||||
תודה, כבר פירסמו מספיק מאמרים בנושא - 58 גרם יעלה את נקודת הרתיחה של ליטר מים בחצי מעלה (צלסיוס, קלווין... תבחר לבד מקור). כפית מלח זה 6 גרם (מקור). במילים אחרות, כמות המלח שאפשר להוסיף למים לבישול פסטה מבלי להפוך את הפסטה למלוחה מכדי להנות ממנה לא תשפיע על נקודת הרתיחה של המים או זמן הבישול של הפסטה באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
הפרש של חצי מעלת צלזיוס הוא כמובן זהה בדיוק להפרש של חצי מעלת קלווין. ההבדל בין הסולמות הוא רק במיקום נקודת ההתחלה, ולא ברווחים בין השלבים. |
|
||||
|
||||
רק בשביל לתמוך במספרים האלו - אפילו שימוש במי ים לא יחסוך משמעותית בגז בישול: "בוריקב 7% -ב ןטק (םיחלמ תסימת) םי-ימ לש םוחה-לוביק" ובעיברית: "קיבול-החום של מי ים קטן ב-7% בקירוב" ( מים וגרמחוצ ) |
|
||||
|
||||
כל אורז או פסטה או תבשיל הם למעשה תמיסה, באופן גס. טמפרטורת הרתיחה של התבשיל גבוהה מטמפרטורת הרתיחה של מים, אבל אם אני לא טועה באופן גס, דרושה השקעה של פחות אנרגיה, עלמנת להביא את ההתבשיל לטמפרטורה הזאת. אם מאן דהוא מעונין בהבאה מהירה של הפסטה שלו לרתיחה, הוא יכול לשקול שימוש במי ים. אני היתי ממליץ דווקא על הפחתת כמות המים בסיר, והעשרת התמיסה באותה הפסטה עצמה אותה אתה מנסה לבשל, שיטה המצמצמת, בתורה, גם את כמות המים מהם צריך להפתר בסוף הבישול עד קרוב-לאפס, תלוי ברוטב, ומן הסתם - מבטלת את הצורך במסננות המטופשות האלו ובשטיפתן. |
|
||||
|
||||
דומני שהיתרון של בישול במים (מעבר לכך שמטרתם להצטרף לפסטה היבשה) הוא פיזור אחיד של החימום על כל חלקי הפסטה, על מנת למנוע מצב שחלק מהפתית מבושל מדי בעוד חלק אחר עדייו קשה לנגיסה. כפי שניכר בבישול בשר, ללא מים או נוזל אחר (רוטב), משטר החימום של מוצקים הוא שונה מאד באחידותו. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבין למה אני לא עושה פסטה על המנגל! כמה מזמן בישול הפסטה מוקדש לכיסויה המלא בנוזל? מעט מאוד, מים שומרים על טמפרטורה אחידה באופן מרשים, גם תוך כדי שהם נספגים לאט במוצק, עד כדי 60%-70%? מגופו המאורך. מעיין תמיסה - פסטה היא מההכי מתמוססים שמוצקים יכולים להיות. |
|
||||
|
||||
100% מזמן בישולה הפסטה מכוסה לחלוטין בנוזל, אז אני לא בטוח למה הכוונה בשאלתך. |
|
||||
|
||||
בהתחלה, אם לא שוברים אותה, ולא מכסים אותה בכמויות המיים האסטרונומיות שמוזכרים במקורות מפוקפקים, כמו עטיפות של פסטות, היא בחלקה מחוץ למים. (אם היא ספגטי ושות' -מיינד מיי איטלקית) |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אתה חופן את צרור הספגטי ודוחף באלכסון כנגד מפגש קרקעית הסיר והדופן ומוסיף לדחוף מספר שניות עד שהוא מתקמט ונכנס כולו למים. |
|
||||
|
||||
אתה נותן לאותו הדבר להתרחש מעצמו, בזמן שאתה מוזג לעצמך (או גומע) משהו אלכוהולי, ומזרז את התהליך בסופו בבחישת-חצי-מעגל, המותירה את הפסטים שלובים זה בזה במידה הנכונה, ומציירים מעין גל. ופונה לדפוק רוטב. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, מלבד הסוף: מתפנה להכין את הרוטב אחרי ששמת את הפסטה על האש? על איזה רוטב בזק מיסתורי אתה מדבר כאן? |
|
||||
|
||||
הערה במקומה. לא בולונז משפחתי, ואת הירקות קצצת ברובם בעת חימום המים בסיר. |
|
||||
|
||||
מודה שאינני מכיר את הרוטב ''לא בולונז משפחתי''. אשמח גם אם תכיר לי את הירקות שמספיקים להתבשל בסיר תוך עשר הדקות של הפסטה על האש. |
|
||||
|
||||
האפשרויות הן בלתי מוגבלות. זכור לי כרגע, במיוחד, משהו שזוגתי עשתה עם שעועית ירוקה צרובה היטב, שום, עירית, סומסום (!) ואולי קצת רוטב סויה או משהו אחר שמעולם לא הצלחנו לשחזר. תרד וחבריו, פלפלים חתוכים דק וארוך, כל דבר אחר שחתוך דק וארוך, או רק דק. הרהר באבוקדו - לא דורש בישול כלל, בתוספת משהו קראנצ'י1 בשביל המרקם ותיקוני טעם קלילים. אבל, הכל נמצא בתהליך, היה והוחלט שנחוצה פסטה ושאתה הוא זה שייכין אותה, ניגשת למקרר והוצאת כמה דברים שנראו מושכים, הפסקת באמצע בשביל להעמיד סיר עם (מעט!) מים, נסה לשאול את עצמך בשלב הזה: בצל או לא בצל? ---- 1 אונומטופאות מותר. |
|
||||
|
||||
דופקים שניצלים. אם אתה דופק את הרוטב, אתה מקבל מטבח מטונף. |
|
||||
|
||||
אם אתה דופק מקלחת, או שתצטרך לתקן את הפאנלים, או שיש לך העדפות מיניות תמוהות, אבל מי אני שאשפוט. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהתכוונת לומר ו/או (ב'או' השני). אבל מי אני שאשפוט. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שזה מזיק לאריחים, אני אהיה יותר זהיר. |
|
||||
|
||||
לא אני לא. אני מרתיח הרבה מים (שני שליש בקומקום החשמלי, שליש בסיר) כמעט לפי ההוראות ומשרתחו דוחס לתוכם את הפסטה כאמור. אבל הזכרת לי - מאז שהפסקתי לעשן יש לי בעיה עם התזמון של בשר על המנגל. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתגורר מתחת לדוכן פלאפל אתה כנראה ג'וק. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה ככה. קשה. עד שיגיע הפתרון הטכנולוגי - אין בית תמחוי טוב בסביבה? תוכל לתרום למוסד ולצאת פילנטרופ על הדרך, או לחילופין להתלבש בבלואים ולחסוך גם בכביסה. |
|
||||
|
||||
זונדה? |
|
||||
|
||||
אבל לפחות בארוחות המוכנות בארץ אין בשר סוסים. |
|
||||
|
||||
אבל כל כך קל לחתוך 3-4 סוגי ירקות (פלוס חלבון רלוונטי), להכניס לתנור לחצי שעה, או להקפיץ לרגע במחבת, ולצקת על מנת פחמימות. אתה צריך שיהיו לך ירקות זמינים (הזמנה פעם בשבוע), חומרי גלם ותבלין רלוונטיים (שבועות רבים במקרר). פחמימות מבשלים בטרחה של רגע. המחשבה שכל יום צריך לבשל מחדש, ועוד לאדם אחד, אכן די מעצבנת. בשל כמות כפולה ושמור (בנפרד) למחר. סיר מרק גדול יישמר לך 3-4 ימים במקרר. אפשר גם להקפיא: אני מקפיאה לפעם הבאה אפילו חצי מבלילת העוגה (בתוך תבנית אינגליש קייק מוכנה להכנסה לתנור), או חצי מהקטניות המושרות (רק להוציא חופן ולזרוק לסיר). אגב, בארץ מוכרים עכשיו בקירור מנות פסטה אישיות די גדולות, שאפשר להרתיח או לחמם רגע ויש לך ארוחת רביולי (חלבית) מוכנה. צרף סלט ירוק ובהצלחה. |
|
||||
|
||||
אני מכין אורז. לשים בסיר עם שמן. אחרי דקה להוסיף מים (יחס של 1:2). להביא לרתיחה. להוריד את האש לאש קטנה. אחרי 10 דקות מוכן. (אם לא, מחכים עד שאין עוד מים). אפשר להוסיף ירקות / בשר כמה שאתה רוצה (אני מוסיף גזר, בצל ושום, וחזה עוף חתוך לקוביות, כתלות במה שיש) כ 20 דקות זמן הכנה כולל. כ 10 דקות לא זמן עבודה. סיר שלם יכול להספיק ליום - יומיים. |
|
||||
|
||||
לגבי האורז אתה צודק. לגבי השאר: לקלף 2 גזרים, לשטוף, לחתוך אותם, לקלף ולקצוץ 2 בצלים, כנ"ל 2 שיני שום, להוציא עוף (אם מהמקפיא אז צריך להפשיר - עוד 5-10 דקות), לנקות אותו, לחתוך לקוביות, ורצוי את כל זה לפני שעשינו את האורז כי אחרת לא היינו מספיקים לפני שהוא מוכן - לפחות 20 דקות עבודה נטו שבנטו, לא כולל האורז עצמו כמובן. ואז גם צריך לשטוף כלים (המהדרים/רות גם שוטפים כלי חיתוך במעבר מעוף לירקות - עוד כמה דקות). |
|
||||
|
||||
ותשובה עמוקה יותר - קרובת משפחה יקרה שאלה אותי לא מזמן: איך יש לך סבלנות לעמוד כל יום ולחתוך סלט ירקות? (אני ממלאת כל יום קערת סלט וגומרת את כולה). היא לא חותכת ולא אוכלת ירקות כמעט, מקסימום מוציאה לפעמים עגבנייה ומלפפון מהמקרר, "שיהיה מוכן". אחרי כמה שעות נזכרת בהם, לא בא לה עליהם, מכניסה חזרה. מאידך, הבישולים שלה כוללים אינספור תבשילים מסורתיים מושקעים, שצריך להכין אחד-אחד, במיומנות גדולה ובכמה שלבים. ממולאים, קובה וצפונה. דברים שבחיים לא חלמתי להכין. התשובה, בקצרה, היא: כל אחד מוצא כמה-שהוא-רוצה זמן ומשאבים למה שנמצא בסדר העדיפויות שלו. אז במקום לקרוא המון מתכוני אורז ולהיאנח בייאוש, אולי אתה פשוט צריך לוותר ולהסתפק בשייקים בן-רגע ובפיתה עם משהו, ולהשקיע את זמנך בדברים שחשובים לך יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |