בתשובה לע', 11/04/10 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ענת קם עסקה בריגול. הנה קטע מכתב האישום נגדה: 3. א. במהלך שירותה הצבאי אגרה הנאשמת בתיקייה מיוחדת את המסמכים והמצגות ובסמוך לשחרורה מצה"ל, במאי 2007 או בסמוך לכך, העתיקה את תכני התיקייה באמצעות אחר לשני דיסקים, האחד למסמכים והשני למצגות. ב. הנאשמת עשתה כן ממניעים אידיאולוגיים ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, בין השאר באמצעות פרסום המסמכים בציבור. 4. א. לאחר ההעתקה, לקחה הנאשמת את הדיסקים, והעבירה את דיסק המסמכים לביתה הגם שלא הייתה מוסמכת לכך. ב. בחודש יוני 2007 או בסמוך לכך, העתיקה הנאשמת את דיסק המסמכים למחשב נייד IBM בביתה. ג. דיסק המסמכים כלל בתוכו מעל אלפיים מסמכים, מתוכם מעל 700 מסמכים שסיווגם "סודי ביותר" ו"סודי". ד. כל המסמכים כמפורט ברשימת המסמכים בנספח הסודי ביותר המצורף לכתב אישום זה (מסומן – נספח א'). 5. בקיץ 2008 הציעה הנאשמת את המסמכים שבחזקתה לעיתונאי יוסי יהושע, אך מסירת המסמכים ליוסי יהושע לא יצאה לפועל. 6. בחודש ספטמבר 2008 או בסמוך לכך מסרה הנאשמת, ללא סמכות כדין ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, לעיתונאי אורי בלאו (להלן – בלאו) מסמכים רבים מאד, ובכללם מסמכים רבים המסווגים "סודיים ביותר" ו"סודיים" (רשימות המסמכים – נספח ב' ונספח ג'). 7. לאחר מסירת המסמכים לבלאו, שוחחה הנאשמת מספר פעמים בלתי-ידוע עם בלאו כדי לתת לו, ללא סמכות כדין ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, הבהרות למסמכים שמסרה לו כולל הבהרות לגבי שמות מבצעים ויעדים, קודים של מבצעים, תאריכים וכדומה. --- אם ענת קם הייתה שוכחת מסמך סודי על שולחנה, במקום לסגור אותו בכספת בזמן שיצאה לאכול ארוחת צהריים, היתה עוברת עברת בטחון שדה. לאסוף מסמכים, להעתיק אותם ולשווק אותם לגורמי שמאל קיצוני מחוץ לצבא - זה נקרא ריגול. אגב, לפי החוק היבש, כמו שאתה קורא לזה, מה שענת קם עשתה זה ריגול חמור אפילו אם לא הייתה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. קרא בבקשה מתוך חוק העונשין: 113. ריגול חמור (תיקון: תשס"ב) ב. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם. ג. מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. --- לפי סעיף 113ג גם גיבורנו אורי בלאו, אשם בריגול חמור. אבל זה רק החוק היבש. אתה איבדת את הצפון לחלוטין. התבלבלת לגמרי. המציאות פשוטה. יש אירגון טירור שנקרא "הג'יהד האיסלמי הפלסטיני". על פי שם האירגון, אפשר לנחש את מטרותיו. מטרתו ויעודו של צה"ל להלחם באירגונים כגון זה. הריגת ראשי אירגון טרור השואף להשמיד את המדינה ולהרוג את אזרחיה, היא יעודו של הצבא. לכך נוצר הצבא. זה טבעה של מלחמה - שהורגים את האוייב. אין שום דבר רע בחיסול אנשי אירגוני טרור, ויש לפעולה זו תמיכה ציבורית עצומה. הציבור מבין שכך הצבא מגן עליו. הציבור מבין שכך הצבא משרת את האינטרס הציבורי. ענת קם, ואורי בלאו איבדו את הצפון, כנראה באופן דומה למה שקרה לך. הם עברו, בתפיסת עולמם, לצד השני של המתרס. הם התחילו להזדהות עם אוייבי המדינה. הם דומים בעיני לחברים בכת. אנשים קיצונים שאוטמים את עצמם למציאות, ומחליפים אותה במציאות וירטואלית. הכחשת כל מה שסותר את האידאולוגיה של הכת, אמונה בתאוריות קונספירציה - אלה הכלים שלהם להתמודד עם המציאות שמחוץ לבועה שיצרו לעצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חסרה אצלכה שורה שהיא המשך טבעי למה שכתבת: ענת קם ואורי בלאו עברו לצד השני של המתרס- הפכו לטרוריסטים. דינם כדין טרוריסטים... בבוא היום יותר ויותר מתנגדים לקו שלך יוגדרו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק לשם שינוי. לגבי אורי בלאו שלא משתף פעולה, ולא מסגיר את עצמו, כבר עכשיו מעמדו בעייתי מאוד. לאדם יכולה להיות כל דעה פוליטית שירצה, אבל כאשר עוברים מדיבורים למעשים, גם למדינה מותר לעבור למעשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה טכנית: אתה קובע ש־"ענת קם עסקה בריגול" לפי כתב אישום שהוגש נגדה. כלומר: היא נאשמת בכך שעסקה בריגול. העובדה הזו לא הוכחה בבית־משפט. לדוגמה: הכוונה לפגוע בבטחון המדינה שנויה במחלוקת במקרה הטוב. לא ברור לי על מה אתה מבסס את קביעותיך מהפסקה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא ברור? כמו הרבה תגובות אחרות פה, על דמיון ואידיאולוגיה. אגב, מישהו יכול בבקשה להעביר לי את נספח א' לכתב האישום? (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים." זו פסקה מלשון החוק שעוסקת ב"ריגול חמור", שהביא ירון. המעשים המתוארים בפסקה הינם לפי הגדרת החוק "ריגול חמור", גם אם נעשו ללא כוונה לפגוע בבטחון המדינה. כוונה כזאת עושה את העבירה חמורה יותר, אבל הינם "ריגול חמור" גם ללא כוונה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתבונן בסעיף 113ג - "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים;" אין מחלוקת שהיא בצעה את הפעולות המתוארות בסעיף זה, אין מחלוקת על העובדות. אם אין הוכחה לפגיעה בביטחון המדינה דינה קל יותר - רק שבע שנים, אבל עדיין העברה היא "ריגול חמור". אני לא נותן כאן יעוץ משפטי, והמצב החוקי אינו העיקר בעיני. הפעילות של קם היא חריגה ביותר. אין כאן מקרה של "גרון עמוק", אלא איסוף והוצאה שיטתית של מספר עצום של מסמכים מרשות הצבא. אין בשפה כינוי אחר מתאים אלא ריגול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז מה? יש כאן חזרה נלהבת על תאורית הקונספירציה בלי שום הוכחה שהיא אמנם נכונה. סוב טענה שבלאו הוא בסדר. כל מי שמקושר למציאות אפילו בקשר רופף מבין שאזרח שגונב מסמכים סודיים של הצבא, וגם שמאלן קיצוני וגם בורח איתם לחו"ל הוא לא אזרח נאמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אינה תיאוריית קונספירציה; המימסד הצבאי -בטחוני חזק ודומיננטי מדי במדינת ישראל . ההשתוללות של המימסד הזה עכשיו-נסיונותיו להפחיד את החלק העצמאי של העיתונות- רק מוכיחים את חולשתה ואת הצורך בעיתונות הזאת. אורי בלאו הוא אחת הדוגמאות שעדיין שומרות על מקצת מהכבוד של המקצוע הזה, אני מתכוון ליצירה של העיתונאי- הכתבה. ודאי שאלו אינם דן מרגלית, אלון בן דוד , אור הלר, יואב לימור וחבריהם. מהו אזרח נאמן? זהו האזרח הממושמע שאינו שואל שאלות? הכבש? הפכנו ממדינת היהודים שאנחנו מתיימרים להיות למדינת הקרנפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט קשה להבין אותך. מצטטים לך את החוק ומראים לך ברחל בתך הקטנה, שבכלל אי אפשר להתווכח על כך שלפי החוק בוצעה כאן עבירה שמוגדרת בחוק "ריגול חמור", ואתה מפנה לאיזה מאמר מקושקש: "מערך בטחון שדה של צה"ל נכשל בשמירה על מסמכים מסווגים". איזה שטויות. ייתכן שהכישלון הוא בתחקיר הביטחוני של ענת קם שאישר לה להיות חשופה לחומר סודי, אך כאן מדובר בבעיה לא פשוטה. הרי אי אפשר לפסול את כל השמאלנים מלעסוק בתפקידים צבאיים מסווגים. אתה תהיה הראשון שיצרח. למעט מחדל התחקיר הביטחוני שהוא , כאמור, בעיה לא פשוטה, האם באמת אפשר לשמור שמישהו שעובד עם חומר סודי לא יחשוף אותו ? זה עניין של אמון. מאמינים באנשים כאלה שלא ייעשו זאת. ועוד הערה שאני מצמיד לכאן מסיבות טכניות. בכתב האישום שהביא ירון נאשמת ענת קם בריגול חמור שכולל כוונה לפגוע במדינה (ושהעונש עליו לפי סעיף ב' מאסר עולם). זה אולי עניין יותר בעייתי להוכחה, ולדעתי ממש תלוי בשופט שישב בדין. כי הרי גם ואנונו טען שהוא לא התכוון לפגוע בבטחון המדינה, ונראה לי שטענתו לא התקבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל המסמכים כמפורט ברשימת המסמכים בנספח הסודי ביותר המצורף לכתב אישום זה (מסומן – נספח א')." אז תסביר לנו שוב, איזה קלף מיקוח יש לבלאו?! "דיסק המסמכים כלל בתוכו מעל אלפיים מסמכים, מתוכם מעל 700 מסמכים שסיווגם "סודי ביותר" ו"סודי"." מתברר שבמלחמת הגרסאות בין הארץ (700 מסמכים) לבין מערכת הביטחון (אלפיים מסמכים) הארץ צדק ומערכת הביטחון הגזימה. הפתעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא רוצה את המדיה עם המסמכים בחזרה כדי שלא תיפול לידיים של השכנים. אם לבלאו יש משהו שהמדינה רוצה, אז זה קלף מיקוח. כתוב שם אלפיים, והיה שם דיסק נוסף עם מצגות. לא מספיק לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלאק. בהחלט מספיק לי, 2,000 מסמכים *מתוכם* 700 סודיים. בדיוק כמו שהארץ טען, בניגוד מוחלט לטענות של דוברי מערכת הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע "הניצחון" הקטן הזה חשוב לך. בכל אופן, לפי מיטב זיכרוני, קיימים סיווגי ביטחון "מוגבל" ו"שמור". גם הם סודיים. הצבא רוצה את כל המסמכים הסודיים שלו ברשותו, אפילו אם הסיווג הביטחוני שלהם נמוך מ"סודי". ואם אתה מדקדק בפרטים על תשכח שבנוסף לדיסק עם 2000 המסמכים הסודיים היה גם דיסק עם מצגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים, אז מאיפה עיתון הארץ יודע שהיו רק 700 מסמכים סודיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יצא לו לשוחח עם ענת קם? ואם אורי בלאו קיבל מענת את הדיסק- אם קיבל -גילה לעיתון הארץ, איתו יש לו קשרים כלשהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, העולם מתחלק לשלוש. 1. אנשים שמאמינים לכל מה שאומרים להם אם הוא מתאים לתפיסת עולמם הימנית. 2. אנשים שמאמינים לכל מה שאומרים להם אם הוא מתאים לתפיסת עולמם השמאלנית. 3. אנשים שבודקים את מה שאומרים להם לפי הסבירות של האמירה והאמינות של האומר. אני שייך לחלק השלישי (שלפעמים נראה לי שמכיל אדם אחד בלבד). לכן, כשיש מקרה בו שני צדדים טוענים טענות לא סבירות (פקידה נכנסה ללשכת האלוף וצרבה דיסק עם אלפי מסמכים?!) מה שנשאר לי זה האמינות של הצדדים. במשחק הזה מערכת הביטחון מפסידה יותר פעמים מהארץ (וזה באמת מאבק קשה). זה חשוב לי כי זה הדרך היחידה בה אני יכול לקבל החלטה מושכלת "מי צודק" בלי לחכות לתוצאות של המשפט (והערעור, שגם אחריו אני לא אדע את כל הפרטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה סביר למדי, בעידן בו הדיסק-על-מפתח נפוץ וזול, והפקידה עובדת בלשכתו של האלוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודע כתב האישום שמטרתה של קם הייתה לפגוע בבטחון המדינה? אין ספק שאם זו הייתה מטרתה, לתת את המסמכים לעיתונאי ישראלי שגם נותן לצנזורה לעבור על הכתבות שלו היא דרך מטופשת למדי לעשות זאת. בפרט כשהאפקט היחיד של המסמכים הללו הוא כתבה על איך שצה"ל רוצח מחבלים, מה שלא מעניין אף אחד בישראל ומחוץ לישראל ממילא לא צריכים כדי לשנוא אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה קלה, בהסתמך על פסקים בכמה תחומים אחרים: התביעה יכולה לטעון, שאם אתה עברת סיווג ומודע למעשיך, אזי אתה יודע שהוצאת כמות כזו של מסמכים עלולה לפגוע בבטחון המדינה, אחזקתם על מחשבך יכולה להוביל לצרות, והעברתם לגורמים לא מוסמכים אחרים יכולה להוביל לתוצאות שלא תכננת. במקרה כזה, האדישות לכל אלה יכולה לבדה להוות 'כוונה'. כמו-כן, אפשר לנחש שאם יש שם 700 מסמכים מסווגים 'סודי' ומעלה, אז יש לענת קם בעיה. אם היא קראה את כל המסמכים ומודעת לתכנם, ויש שם תכניות מבצעיות וסד"כים (כבר טענו בנתיים שצה"ל נאלץ לשנות את תכניות 'עופרת יצוקה' בגלל הסיפור הזה, לא יודע מה מדובר), אז היא מדליפה תכנית מבצעית לגורם זר ללא שום סיבה אידיאולוגית וערך עיתונאי. ואם היא מדליפה בלי לקרוא את כל מה שהיא הדליפה, אז שוב יוצא שלא עומד בראש מעייניה גילוי פשע-כביכול, אלא משהו אחר, ושהיא מוכנה להתעלם מהאפשרות שיש שם משהו שבאמת אסור שמישהו לא מורשה יראה. בקיצור, אם חשקה נפשך להיות Whistleblower, גנוב רק מסמכים רלוונטיים בדיוק, ולא את כל הדיסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה קלה אחרת: היא נחשפה לתוכנם של רובם של המסמכים שללו ממילא עקב עבודתה בלשכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בהחלט; ואז שוב זה חוזר לטענה האפשרית הראשונה של התביעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם השורה האחרונה שלך אני כמובן מסכים, וזו גם הסיבה שאני חושב שיש בעיה מהותית ביותר עם מה שהיא עשתה - אבל מכאן ועד לכוונה לפגוע במדינה המרחק גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מאמר של משפטן בעניין זה אני הבנתי את זה כך: סיווג הסודיות של מידע נקבע לפי מידת הנזק שתגרום חשיפתו. ענת קם הציעה חומר מסווג לעיתונאים. לכן הייתה צריכה לצפות בהסתברות גבוהה שהחומר הסודי יחשף. לכן הייתה לה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. המשפטן הזה מבדיל מניע וכוונה. קרא את ההסבר שלו בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את שכל כך ברור לעוה"ד - נושא הפגיעה במדינה. מה למשל אם הוסכם שהדברים יעברו את ביקורת הצנזורה, כפי שאכן קרה? אני כן רואה כאן פגיעה עקיפה במדינה: הפירסום יביא לתהיה של מה עוד ידוע ולמי, מה שעשוי לגרום לביטול פעילויות, שינוי תוכניות מגירה והחלפת נהלים שאליהם היה חשוף מי שהיה חשוף למה שכן פורסם, לכאלו פחות מוצלחים (מבחינת סיכון חיים ויעילות השגת המטרות), לאחר שהאופטימליים ייתכן שהגיעו לידיי האוייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, איזו גסות רוח בפתיחה. עושה כל כך הרבה חשק לקרוא. לגופו של עניין, ה"בהסתברות גבוהה" זה בדיוק מה שמדובר עליו כאן. אני דווקא לא מסכים שמדובר כאן בהסתברות גבוהה, אם כי זה כבר תלוי בפרטים הטכניים של המקרה, כמו גם בהבנה הטכנית של ענת קם (אם, למשל, היא חיברה לאינטרנט את המחשב שעליו המסמכים היא צריכה להיות מפגרת גמורה כדי לא להבין שזה חושף אותם לכל העולם ואחותו; מצד שני, ייתכן מאוד שהיא מפגרת גמורה בתחום הזה, כמו הרבה אנשים אחרים). מה שכן, תודה על התזכורת לכך שמשפטנים מדברים בשפה שונה מבני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי לשון החוק קם עברה עבירת "ריגול חמור" גם אם לא הייתה מאחורי מעשיה כוונה לפגוע בבטחון המדינה, ואם לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה, עונשה צריך להיות פחות ממאסר עולם. לעניין השאלה "איך יודע כתב האישום", זו באמת שאלה לא קלה שהשופט בסופו של דבר חייב להכריע בה. גם ואנונו טען שלא התכוון לפגוע בבטחון המדינה. איך אפשר לדעת שכן התכוון ? זה עניין של ההערכה, וכאמור השופט צריך להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אבל כתב האישום טוען משהו, ורציתי לדעת איך הוא מנמק את המשהו הזה, כי נימוק לא ראיתי בציטוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שכתבתי בעניין זה הוא העניין. ''כוונה'' זה דבר שנמצא בראשו של העבריין, ובכל זאת המילה הזאת מקובלת בחוק. היא, למעשה, ההבדל בין הריגה ברשלנות, למשל, ורצח. השופט צריך להכריע בעניין, כפי שהוא מכריע באם להאמין לעדות מסויימת או לא. האבסורד בעניין שלנו הוא, שמאד סביר שהחלטתו של השופט בעניין ה''כוונה לפגוע בבטחון המדינה'' במקרה שלנו תהיה מאד קשורה בדעותיו הפוליטיות. פשוט קשה להימנע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאני תמים ולא מבין איך בית משפט מתנהל, אבל חשבתי שהתביעה צריכה לנמק את האישום שלה בצורה כלשהי, ועל פי הנימוקים הללו השופט מחליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ניקח את מקרה ואנונו. איך, בכלל, אפשר לנמק שכוונתו הייתה לפגוע בביטחון המדינה, כשהוא טוען שבכלל חשב שמעשיו יעזרו לה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ידי כך שטוענים שהוא ידע מה ההשלכות המזיקות על המדינה של פרסום המידע שפרסם, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק העניין. אני מניח שלא ''נימקו'' בכתב האישום, במקרה של רצח רבין שזה היה בכוונה, כי מתוקף הנסיבות זה כמעט מובן מאליו. במקרה של עבירת ריגול מהסוג שבדיון זה הרבה יותר מורכב. זה קשור מאד בהשקפה הפוליטית. אולי יש מישהו ש''באמת'' חושב שטיפוח החמס, למשל, הוא טוב למדינה, ולכן אם הוא מעביר אליו חומר סודי הוא עושה לנו רק טוב. . . אז לא נכון להאשים איש היפותטי כזה בריגול חמור ''בכוונה לפגוע בבטחון המדינה''. אבל יכולים להיות אחרים שדווקא כן רוצים באמת להזיק אבל מנמקים כך את מעשיהם כדי להימלט מעונש. העניין הזה לא פשוט, במקרה של מידע על יכולת גרעינית (אני חוזר לואנונו), יש איזה בעל תפקיד (שכחתי את שמו. פרופסור שאוהב גברים.) שטוען שצריך לנטוש את העמימות ולשים את כל הקלפים על השולחן לטובת מדינת ישראל. נניח שואנונו יאמר שמעשיו נבעו מכוונה כזאת. לא פשוט לסתור אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''אין שום דבר רע בחיסול אנשי אירגוני טרור'' לא רק ענת קם עברה לצד השני של המתרס אלא גם בג''ץ. אולי אתה חושב שגם הוא מורכב מ''אנשים קיצונים שאוטמים את עצמם למציאות, ומחליפים אותה במציאות וירטואלית'', ואכן יש לעמדה זו ''תמיכה ציבורית עצומה''. לענ''ד הלך הרוח הזה מסוכן לבטחון המדינה לא פחות מהלך הרוח של ענת קם ותומכיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |