בתשובה לירון, 11/04/10 20:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך יודע כתב האישום שמטרתה של קם הייתה לפגוע בבטחון המדינה? אין ספק שאם זו הייתה מטרתה, לתת את המסמכים לעיתונאי ישראלי שגם נותן לצנזורה לעבור על הכתבות שלו היא דרך מטופשת למדי לעשות זאת. בפרט כשהאפקט היחיד של המסמכים הללו הוא כתבה על איך שצה"ל רוצח מחבלים, מה שלא מעניין אף אחד בישראל ומחוץ לישראל ממילא לא צריכים כדי לשנוא אותה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה קלה, בהסתמך על פסקים בכמה תחומים אחרים: התביעה יכולה לטעון, שאם אתה עברת סיווג ומודע למעשיך, אזי אתה יודע שהוצאת כמות כזו של מסמכים עלולה לפגוע בבטחון המדינה, אחזקתם על מחשבך יכולה להוביל לצרות, והעברתם לגורמים לא מוסמכים אחרים יכולה להוביל לתוצאות שלא תכננת. במקרה כזה, האדישות לכל אלה יכולה לבדה להוות 'כוונה'. כמו-כן, אפשר לנחש שאם יש שם 700 מסמכים מסווגים 'סודי' ומעלה, אז יש לענת קם בעיה. אם היא קראה את כל המסמכים ומודעת לתכנם, ויש שם תכניות מבצעיות וסד"כים (כבר טענו בנתיים שצה"ל נאלץ לשנות את תכניות 'עופרת יצוקה' בגלל הסיפור הזה, לא יודע מה מדובר), אז היא מדליפה תכנית מבצעית לגורם זר ללא שום סיבה אידיאולוגית וערך עיתונאי. ואם היא מדליפה בלי לקרוא את כל מה שהיא הדליפה, אז שוב יוצא שלא עומד בראש מעייניה גילוי פשע-כביכול, אלא משהו אחר, ושהיא מוכנה להתעלם מהאפשרות שיש שם משהו שבאמת אסור שמישהו לא מורשה יראה. בקיצור, אם חשקה נפשך להיות Whistleblower, גנוב רק מסמכים רלוונטיים בדיוק, ולא את כל הדיסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה קלה אחרת: היא נחשפה לתוכנם של רובם של המסמכים שללו ממילא עקב עבודתה בלשכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בהחלט; ואז שוב זה חוזר לטענה האפשרית הראשונה של התביעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם השורה האחרונה שלך אני כמובן מסכים, וזו גם הסיבה שאני חושב שיש בעיה מהותית ביותר עם מה שהיא עשתה - אבל מכאן ועד לכוונה לפגוע במדינה המרחק גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מאמר של משפטן בעניין זה אני הבנתי את זה כך: סיווג הסודיות של מידע נקבע לפי מידת הנזק שתגרום חשיפתו. ענת קם הציעה חומר מסווג לעיתונאים. לכן הייתה צריכה לצפות בהסתברות גבוהה שהחומר הסודי יחשף. לכן הייתה לה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. המשפטן הזה מבדיל מניע וכוונה. קרא את ההסבר שלו בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את שכל כך ברור לעוה"ד - נושא הפגיעה במדינה. מה למשל אם הוסכם שהדברים יעברו את ביקורת הצנזורה, כפי שאכן קרה? אני כן רואה כאן פגיעה עקיפה במדינה: הפירסום יביא לתהיה של מה עוד ידוע ולמי, מה שעשוי לגרום לביטול פעילויות, שינוי תוכניות מגירה והחלפת נהלים שאליהם היה חשוף מי שהיה חשוף למה שכן פורסם, לכאלו פחות מוצלחים (מבחינת סיכון חיים ויעילות השגת המטרות), לאחר שהאופטימליים ייתכן שהגיעו לידיי האוייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, איזו גסות רוח בפתיחה. עושה כל כך הרבה חשק לקרוא. לגופו של עניין, ה"בהסתברות גבוהה" זה בדיוק מה שמדובר עליו כאן. אני דווקא לא מסכים שמדובר כאן בהסתברות גבוהה, אם כי זה כבר תלוי בפרטים הטכניים של המקרה, כמו גם בהבנה הטכנית של ענת קם (אם, למשל, היא חיברה לאינטרנט את המחשב שעליו המסמכים היא צריכה להיות מפגרת גמורה כדי לא להבין שזה חושף אותם לכל העולם ואחותו; מצד שני, ייתכן מאוד שהיא מפגרת גמורה בתחום הזה, כמו הרבה אנשים אחרים). מה שכן, תודה על התזכורת לכך שמשפטנים מדברים בשפה שונה מבני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי לשון החוק קם עברה עבירת "ריגול חמור" גם אם לא הייתה מאחורי מעשיה כוונה לפגוע בבטחון המדינה, ואם לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה, עונשה צריך להיות פחות ממאסר עולם. לעניין השאלה "איך יודע כתב האישום", זו באמת שאלה לא קלה שהשופט בסופו של דבר חייב להכריע בה. גם ואנונו טען שלא התכוון לפגוע בבטחון המדינה. איך אפשר לדעת שכן התכוון ? זה עניין של ההערכה, וכאמור השופט צריך להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אבל כתב האישום טוען משהו, ורציתי לדעת איך הוא מנמק את המשהו הזה, כי נימוק לא ראיתי בציטוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שכתבתי בעניין זה הוא העניין. ''כוונה'' זה דבר שנמצא בראשו של העבריין, ובכל זאת המילה הזאת מקובלת בחוק. היא, למעשה, ההבדל בין הריגה ברשלנות, למשל, ורצח. השופט צריך להכריע בעניין, כפי שהוא מכריע באם להאמין לעדות מסויימת או לא. האבסורד בעניין שלנו הוא, שמאד סביר שהחלטתו של השופט בעניין ה''כוונה לפגוע בבטחון המדינה'' במקרה שלנו תהיה מאד קשורה בדעותיו הפוליטיות. פשוט קשה להימנע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאני תמים ולא מבין איך בית משפט מתנהל, אבל חשבתי שהתביעה צריכה לנמק את האישום שלה בצורה כלשהי, ועל פי הנימוקים הללו השופט מחליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ניקח את מקרה ואנונו. איך, בכלל, אפשר לנמק שכוונתו הייתה לפגוע בביטחון המדינה, כשהוא טוען שבכלל חשב שמעשיו יעזרו לה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ידי כך שטוענים שהוא ידע מה ההשלכות המזיקות על המדינה של פרסום המידע שפרסם, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק העניין. אני מניח שלא ''נימקו'' בכתב האישום, במקרה של רצח רבין שזה היה בכוונה, כי מתוקף הנסיבות זה כמעט מובן מאליו. במקרה של עבירת ריגול מהסוג שבדיון זה הרבה יותר מורכב. זה קשור מאד בהשקפה הפוליטית. אולי יש מישהו ש''באמת'' חושב שטיפוח החמס, למשל, הוא טוב למדינה, ולכן אם הוא מעביר אליו חומר סודי הוא עושה לנו רק טוב. . . אז לא נכון להאשים איש היפותטי כזה בריגול חמור ''בכוונה לפגוע בבטחון המדינה''. אבל יכולים להיות אחרים שדווקא כן רוצים באמת להזיק אבל מנמקים כך את מעשיהם כדי להימלט מעונש. העניין הזה לא פשוט, במקרה של מידע על יכולת גרעינית (אני חוזר לואנונו), יש איזה בעל תפקיד (שכחתי את שמו. פרופסור שאוהב גברים.) שטוען שצריך לנטוש את העמימות ולשים את כל הקלפים על השולחן לטובת מדינת ישראל. נניח שואנונו יאמר שמעשיו נבעו מכוונה כזאת. לא פשוט לסתור אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |