|
||||
|
||||
השיטה הזו מוצאת חן בעיני. נניח שנשיא בית המשפט העליון (קנאי בריאות נסתר) מודיע שכל אזרח בוגר השוקל למעלה מ- 100 קילו ומגיע בפני שופט - יוכרז כאשם, ללא קשר למשקלן של הראיות שנגדו. פסקי דין שאינם עונים לתנאי הזה יהפכו בערעור, וכל שופט שאינו מטיל את כובד משקלו כנגד השמנים, יושעה. כמו-כן יאסר על מתמחים לאכול גבינה צהובה. הועדה לבחירת שופטים תציג את התנאים הנ"ל לפני המועמדים לשיפוט; לאלו שיתהו מדוע דווקא גבינה צהובה, ...1. בית המשפט מנצל באופן שיטתי את הכללים המאפשרים לו לפסול חוקים, ומונע מהכנסת כל פעולה שמנסה להקל על חיי השמנים (יש איזה רזה אחד, נודניק מגבעתיים, שכל הזמן עותר נגד הכנסת ומאפשר לשופטים להתערב). מה עכשיו? הזו דמוקרטיה? 1 יאמרו"התקבלת". |
|
||||
|
||||
הצחקת אותך. בינתיים, עד היום, שופטי ישראל עוד לא גוזרים גזירות גבנ"צ. לעומת זאת, בכנסת ישראל היה מי שרצה לאסור פרסום גבינות צאן - ח"כ יוסי שריד (אדם חכם מאוד בד"כ, אבל כולנו עוברים רגעים קשים), לאחר שלקה בליבו ורצה מאוד למנוע סבל דומה מעם ישראל. שנים לפניו, ח"כ שהוא אדם חביב ונעים הליכות במיוחד, שגם פעל רבות וסיכן את נפשו במבצע העלאת יהודי עיראק ארצה ואף קיבל על כך את פרס ישראל - הח"כ לשעבר מרדכי בן פורת, נעשה, היכנשהו במשך חייו, בגיל לא צעיר - צמחוני. גם אני צמחונית, אבל משום מה לא זכור לי שהצמחונות גרמה לי אי פעם להשתגע, לרדת מהפסים ולפתח משנה פשיסטית. בן פורת, משנעשה צמחוני, החליט שכל עם ישראל צריך להצטמחן בהתאם, והציע חוק ל"עידוד הצמחונות", או "לעידוד אורח חיים בריא". במסגרת החוק אמורות היו להיות איזשהן סנקציות על גידול ושיווק בשר, והוא היה אמור להביא, לאחר זמן, לאיסור אכילת בשר - "מטעמים כלכליים-לאומיים ומטעמים בריאותיים". שני העניינים לא צלחו, אולי משום הצלחת, שהטעמים שבה הם עניין בעל חשיבות רבה לחברי הכנסת - אבל שניהם היה היו, קרה קרו. כך שה"נניח ש..." שלי הוגה בעיון נמרץ ובשקדנות רבה, ואילו ה"נניח ש..." שלך אינו מחזיק גבינת אמנטל, אף לא כדי חומר מספיק לפרק פיילוט יחיד בסדרת המד"ב העברית הראשונה אחר שנות אלפיים שאולי תיפול על ראשינו יום אחד, במהרה בימינו. וזה עוד כשמדובר בחוקים שרק *הוצעו* ע"י חברי הכנסת, נבחרי הציבור. ואשר לחוקים מן העולם השלישי שבחלקם כבר בוטלו מחמת אי סבירותם, אך פעם אכן *נחקקו* בארצנו - אולי מספיק שאזכיר: החוק לפיקוח על החזקת מטבע זר. החוק למניעת מפגשי אייבי נתן עם פיגורות אש"פיות - חוק שהביא לכך שבזמן שמדינאי ישראל הדגולים ניהלו מפגשים כאלה, באופן רשמי ובלתי רשמי - נשלח נתן לבית הסוהר. החוק למשלוח סיירים דרוזים וגששים בדואים חיוורים שיבדקו האם מישהו מוכר פיתות בפסח לאנשים מן העם (הגזע?) היהודי. החוק לאיסור אכילת סנדוויץ' בפרהסיה בפסח -- ועוד חוקים יצירתיים ומעניינים שאינם "נניח" - הם אמיתיים. מה שמראה לנו (שוב) כי בתחרות "מי מטומטם של אמא?" - הכנסת לוקחת בהליכה. שופטי ישראל, לעומת זאת, אמנם סובלים מפגם גנטי חמור - הם אינם "נבחרי העם" - אך הם מ*בכיריו*, בכל מה שנוגע לידיעת חוק מהו ודמוקרטיה מהי, גם אם זה נורא מרגיז הרבה אנשים. כך שהאנלוגיה שלך, משועשעת ו/או משעשעת ככל שתהיה - היא חסרת שחר אפילו בתור אנלוגיה, ואילו זו שלי - יתרונה בכך שיש לה רגליים במציאות. פסח שמח וכשר. 1 האייל/ה שת/יידע בשליפה, מבלי לבדוק, מי היתה הנ"ל - פרס נאה מחכה לו/ה במשרדי המערכת: סיור מודרך בכנסת וארוחת ערב חווייתית ובלתי נשכחת עם ח"כ רוחמה אברהם. |
|
||||
|
||||
האם שריד לקה בלבו מחמת גבינות הצאן? הכיצד? |
|
||||
|
||||
זה לא שיוסי שריד באופן לגמרי אישי, ישיר וברור, לקה בליבו דווקא בגלל גבינות הצאן. אלה אינם דברים שאפשר להצביע עליהם באופן מובהק, אלא אם כן האדם עצמו מעיד שהוא צורך מוצר מסויים מעבר לצריכה הממוצעת (ונדמה לי שגם במקרה כזה הדבר אינו יכול להוביל תמיד לאבחנה ברורה ומוחלטת). מכל מקום, ככל הידוע לי, מזונות עתירי כולסטרול ידועים כבלתי בריאים לדפנות כלי הדם וע''י כך - כגורמים המתגברים את הסיכוי למחלות לב, או, בעיקר - המגבירים את הסיכון למי שידוע שמצב ליבו כבר רע מקודם. גבינות צאן הן עפי''ר שמנות (מכל מקום, הן היו כאלה לפני שנים, לפני המאמצים שעושים היצרנים כיום להפחתת אחוז השומן), וכנראה עתירות כולסטרול. נדמה לי, אגב, שבאותה תקופה עדיין לא היו ידועים במלואם ההבדלים שבין ה''כולסטרול הטוב'' וה''כולסטרול הרע''. לשריד, כלכל חולה אחר, נקבעה דיאטה ובה הפחתת מזונות שמנים ועתירי כולסטרול, ובכלל, בעקבות האירועים שעברו עליו הוא התעניין בנושא (בעזרת הרופאים המטפלים, בקריאה, באמצעים אחרים כמו כל אחד במצב כזה). בדיוק באותו זמן היה מין מבצע פרסום קולני לגבינות צאן (של איזו מחלבה קטנה או יצרן גדול, לא זוכרת), מבצע שעבד על יצירת אווירה של ''טבע'' ו''בריאות'' סביב הגבינות האלה, ואזא''מ, על כך יצא קצפו של שריד. |
|
||||
|
||||
תודה לך, ד"ר ארנסטינה-ולנטיינה וכיו"ב.:) |
|
||||
|
||||
שריד לא ביקש לאסור פרסום (מסחרי) של גבינות צאן, אלא "תשדירי שרות" בערוץ הראשון 1, לעידוד הצריכה של גבינות צהובות. ___ 1 שם קוד לפרסומות (לכאורה) לא מסחריות למטרות קונצנזואליות. |
|
||||
|
||||
זה היה משהו עם העם בעד גבינה צהובה ו/או עם בחור עם קול בכייני שרצה יותר גבנ"צ בסנדוויץ'? |
|
||||
|
||||
הוא לא העדיף אותה בכריך??? |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה מה ההבדל בין חוק גבינות הצאן או חוק הצמחונות, לבין חוקים שנוגעים לפרסום סיגריות למשל. |
|
||||
|
||||
לגבי גבינות צאן או גבינות צהובות גם אני לא יודע. לגבי חוק הצמחונות, עד כמה שאני מבין, זה לא היה חוק בנוגע לפרסומות אלא חוק שהיה אמור בסופו של תהליך להביא לצמחונות אצל כולם ולחוקים מחמירים בקשר לגידול או ייבוא בשר. חוץ מזה, לגבי סיגריות, עד כמה שאני יודע הקשר בינן לבין נזקים לבריאות הוא ברור ומוכח, והקשר בין צמחונות לבין בריאות הוא טענה של קבוצות מסויימות אבל הוא לא מוכח, ויש רופאים שטוענים שהתזונה הצמחונית היא לא מספיקה. יש צמחונים שסובלים מחוסר דם ומחוסר בכמה ויטמינים ונדמה לי שהתפרסמו כמה מקרים של ילדים שגדלו בבתים של הורים צמחונים קיצונים והתזונה הדלה בחלבונים מהחי השפיעה בצורה לא חיובית על הגידול שלהם. כאן כתוב שמרדכי בן פורת הציע עוד בשנות השבעים לאסור אכילת בשר בישראל, אם כי אני לא בטוח עד כמה אפשר לסמוך על האתר הזה. אני לא אכנס לויכוחים הפילוסופיים (שאני לא טוב בהם) אבל יש הבדל בין כניסה של המדינה לתוספות שהן לא הכרחיות לחיים כגון סיגריות וסמים, לבין כניסה של המדינה לענייני תזונה, לתפריט ולהעדפות הקולינריות של האזרחים. |
|
||||
|
||||
אני מכירה את הטענות לגבי בשר וצמחונות (ובעצמי אוכלת בשר), אבל מי אמר שסטייק מידמם 400 גרם, או שניצל מאמא עוף כל יום, זה "הכרחי לחיים"?1 להפך. מקרים מראים קשר יציב ומוכח בין אכילה מופרזת של בשר לבין בעיות לב וכלי דם, וכולם יודעים את זה וממשיכים לצרוך כמויות. סגנון האכילה הזה מושרש מדי בתרבות שלנו כרגע. אבל זה יכול להשתנות בקרוב - בעיני עניין האיסורים על מזון הוא בעיקר שאלה של אג'נדה, תלוית זמן ומקום. מי יודע, אולי יאסרו פעם מכירת סטייקים במסעדות, או יגבילו את גודל המנה לסועד... אומנם להבדיל מסיגריות ועישון פאסיבי, אין "אכילת בשר פאסיבית" שמזיקה ליושבים מסביב, ולכן פחות סביר שיטילו איסור כזה במרחב הציבורי. אבל אם הנושא של נזקי צריכה מופרזת של בשר ייכנס לאג'נדה, המדינה ודאי תיכנס לתפריט האזרחים בדרך זו או אחרת - כמו שהיא עושה זאת בתחומים רבים אחרים. למשל קובעת תקנות על שימוש בצבעי מאכל מסוימים או תקנות המגבילות כמויות של חומרי הדברה. גם אם זה יתבטא רק במסע פרסום2 לחינוך הציבור, זה יהיה שם. אני בהחלט צופה תהליך כזה קורה לגבי המזון האורגני, אבל אולי אני סתם אופטימית. בכל אופן, זה פחות מטריד אותי מאשר מסעות שקריים כמו "הצהובה הטובה" (מה טוב פה?) או פרסומות ל"דגני בריאות", חתיכות קלקר עם קצת סיבי נסורת וסוכר להדבקה3. 1 לאחרונה קראתי דעה שלפיה מומלץ לאכול בשר פעם בכמה *חודשים*. על פי חישובים שם, כמויות החלבון שיש בצירופים מסוימים של מזון צמחוני בהחלט מספיקות לאדם ויותר מזה. 2 פרה מחייכת אומרת "חבר'ה, לא להגזים! לא את כל העדר בבת אחת!" קריין רציני אומר "משרד הבריאות ממליץ על אכילת בשר אדום לא יותר מפעם בשבוע". ברקע צילומים מפתים של עוף ללא עור, הודו ודגים. טבעונים מפגינים בדרישה להכניס גם צילום של קדירת אורז עם שעועית וסלט חסה. 3הבן שלי אוהב צ'יריוס, אם זה משמח מישהו. איזה רעים אתם. |
|
||||
|
||||
... וכדי לעשות סדר לעצמי בראש, יש ארבע רמות של התערבות המדינה בצלחת: 1. מסע פרסום ממשלתי לעידוד או אזהרה מפני מוצר מסוים. 2. תקנות הנוגעות ליצרנים (צבעי מאכל, הזרקת מים לבשר, סוגי חומרי הדברה וכדומה). 3. איסור שימוש במרחב הציבורי (עישון למשל). 4. איסור שימוש במרחב הפרטי (סמים קשים. או שזה רק איסור על סחר?) הגיוני מאוד בעיני שלגבי בשר אדום יתקיימו סעיפים 1 ו-2 (במקרה של 2 זה יהיה למשל איסור שיווק בשר שיש לו אחוז שומן גבוה מ-X). סעיף 3 פחות הגיוני. סעיף 4 לא הגיוני, אבל ייתכן שיחלחל ללא כפייה, בעקבות 1 ו-2 (אם כי המציאות לא תמיד מראה כך). |
|
||||
|
||||
4. לא רק על סחר (והחוק לא מבדיל בין "סמים קלים" ל"סמים קשים" אלא בין סמים מותרים1 לסמים אסורים). 1תרופות, סמים שלא נכנסו לפקודת הסמים האסורים ויש שיגידו - שוקולד וסיגריות. whatever |
|
||||
|
||||
טוב, הזכרת לי עוד סעיף: 5. הגבלה על רכישת המוצר ועל הכמות הנרכשת (כמו תרופות מרשם). |
|
||||
|
||||
דוגמה נוספת ל-5 היא קיצוב מפאת מדיניות צנע. |
|
||||
|
||||
טוב, לא שלא צפיתי את התגובה הארוכה שלך. אבל בכל אופן, אם זה הולך להיות פתיל ארוך על צמחונות כמו הדיונים הסוערים שהיו על טיטולים ומכנסיים עם חריצים ועל הנקה, לידות בית, וסליחה אם שכחתי משהו - אני אומר שלום יפה ומאחל לכם בהצלחה. אין לי הרבה מה לומר בנושאים האלה ואת כל מה שהיה לי לומר, אמרתי, פחות או יותר, בתגובה הקודמת. לפני פרישתי הסופית אני בכל זאת מסתכן בלהגיד שני דברים: 1 ב"הכרחי לחיים" לא התכוונתי לבשר אלא למזון. 2 אני רחוק מלהיות מהחסודים, אבל פרה שמחייכת ומקשקשת שלא את כל העדר וכולי - זה, תסלחי לי, זה רעיון גועלי בעיני. זה הצד השני של הסקלה של איזה פרסומת שהיתה פעם, עם עגל שאמר שהוא לא רוצה לעשות בושות, לכן כשיטגנו אותו, שיטגנו בשמן זה וזה (לא זוכר אם זה היה דוקא לשמן, אבל זה היה עם עגל מחייך ומאושר). אם מישהו ירצה להזהיר נגד בשר אדום שיתנו קריין שיאמר את זה באופן רציני, כמו בהצעה השניה שלך. אם מוכרחים בדיחה, שתהיה בדיחה בין אמא לילד, או בין בעל ואשה. לא עם פרה, שהיא בעצמה האובייקט למאכל ועוד מצפים ממנה שתחייך. איכס. |
|
||||
|
||||
2 אם לא הבנת את הסרקאזם שלי בדוגמא הזו, לא נורא. הוא שם. 1 מזון הוא ודאי הכרחי לחיים. אבל איזה מזון? ולגבי התגובה עצמה - אני רואה שאת מתה להגיע למקום הזה... חבל רק שהנושא שלי אינו צמחונות או תזונה נכונה, אלא צורות שונות של התערבות המדינה בחיי הפרט, והאופן שבו הצורות האלה משתנות בחלוף זמן/אופנות/מידע חדש. עכשיו, אם זה משפר את הרגשתך, תמחקי את כל מה שנאמר על בשר אדום ותדמייני שכתבתי על חוק המחייב מסעדות להגיש סלט ירוק לצד כל מנה מוזמנת. או אולי תסבירי לי במה חוק שכזה יהיה שונה מתקנות הפלרת המים. |
|
||||
|
||||
"פתיל ארוך על צמחונות כמו הדיונים הסוערים שהיו על טיטולים ומכנסיים עם חריצים ועל הנקה"? הו, תמימות הנעורים! הו, דור שלא ידע את דיון 792, דיון 692, דיון 1129, וגם דיון 99! |
|
||||
|
||||
תמימות נעורים זה הסעיף האחרון שבו הייתי מאשימה את הדודה. |
|
||||
|
||||
אין שום חוק נגד אכילת סנדוויץ בפרהסיה. ומעולם לא היה. גם אין "חוק למשלוח סיירים דרוזים וגו"'. יש חוק איסור הצגת חמץ למכירה באזורים יהודיים. את אולי לא מסכימה עם החוק, אבל להגיד שהוא בלתי דמוקרטי? זה קצת מוגזם. הוא אדיוטי, מרגיז, מטופש, וצריך לבטל אותו לאלתר, אבל זה לא בגלל שהוא לא מוסרי או משהו כזה, אלא בגלל שהוא אדיוטי, מרגיז, מטופש וצריך לבטל אותו לאלתר. (כן, זה היה הגיון מעגלי. ככה אני). את יודעת מה עוד אדיוטי, מרגיז, מטופש, וצריך לבטל לאלתר? פסק דין שקובע שמשהו הוא חמור, נורא, מעורר זעם, מכת מדינה וזוועת עולם, ולכן מגיע למי שעשה אותה 120 שעות של עבודות שירות ואין לו קלון. או פסק דין שנותן שלושה חודשים על תנאי למישהו על אונס שמוגדר כ"ברוטלי" וב"נסיבות מחמירות". זה גם אדיוטי, מרגיז, מטופש וצריך לבטל. לאלתר. זה השופטים שלנו, כן? לתת בידיים שלהם את הסמכות לקבוע מה ראוי ומה לא? אם לצטט אותך: הצחקתני. |
|
||||
|
||||
על איזו מציאות אתה בונה את דבריך? שוב ושוב מעלים את עניין פסילת החוקים על ידי בית המישפט העליון כמשהו שמתקיים יום-יום. בינתיים הבעיה של בית המישפט העליון היא זהירות -פחד יתר ומריחת הכרעות במשך שנים. חלק מהתמרחות ההכרעות נובעת מאי רצונו לגעת בדברים מסויימים ורצונו להחזיר לכנסת את העיסוק בהם. בינתיים הצד הסהרורי הוא אותם חברי כנסת שמעלים חוקים כמו הדוגמאות ממאיר כהנא. |
|
||||
|
||||
תגובה 433946 |
|
||||
|
||||
אינני מדבר על הרטוריקה אלא על הפרקטיקה. ראיתי ניתוח של פסק דין של נשיאת בית המישפט העליון על ידי דליה דורנר ועוד שני פרופסורים למישפט. הם הדגישו את הפער בין הרטוריקה המאד ליבראלית ובין מה שהופיע אחרי המילה "אבל". גם אצל ברק היה פער לא קטן בין הרטוריקה לבין הפרקטיקה. איזו מהפכה שיפוטית עצומה הוא עשה? הוא אמר שהכל שפיט אבל בחכמתו נמנע מלשפוט בהרבה סוגיות; הדבר התבטא בבקשה מהכנסת לומר את דברה ובמריחה מכוונת של הרבה עתירות. כדי לתת את פסק הדין (צו)בעניין הגדר, היתה צריכה להתפרסם חוות דעת של בית הדין הבין לאומי בהאג והיה צריך אחד מאנשי משרד הבטחון לנהוג בדרך כה בוטה ואידיוטית שלא היתה לברק ברירה אלא לפעול כפי שפעל. |
|
||||
|
||||
אז אם הפרקטיקה כה זהירה, לשם מה הרטוריקה הרדיקלית? נראה שהיא רק תורמת לניכור הציבור מבית המשפט, ואף לכעס ציבורי. ועדיין, נשארת הסכנה שדובי הצביע עליה, שהרטוריקה הזו יוצרת "מבנה חוקתי תודעתי" שיאפשר - אם לא לבייניש אז לבא/ה אחריה - להיות פחות זהיר. |
|
||||
|
||||
אני מודאג מהצמחונות של בית המישפט ולא מהמהפכנות שלו. |
|
||||
|
||||
אני מודאג מזה שיקום שופט עליון שיסכים איתך. |
|
||||
|
||||
סתם ניטפוק טרמינולוגי: השופט אינו עליון, מי שעליון הוא בית המשפט. ____ חשוב להזכיר את זה. בעיקר לשופטים. |
|
||||
|
||||
מה עושים גליליים בקוריאה? |
|
||||
|
||||
גולשים באייל. |
|
||||
|
||||
*ובינתיים מסתפקת במחשבות על גרוזיה ואוזבקיסטן |
|
||||
|
||||
צפונית? מה איבדתי שם? אני אפילו לדימונה לא מתקרב. מקסימום לעפולה. |
|
||||
|
||||
אם כך: האפשרויות היחידות הן שדמוקרטיה זה דיקטטורה שיפוטית או דיקטטורה של הרוב? |
|
||||
|
||||
והאם האפשרות היחידה לקבוע איך הכח צריך להתפזר, היא להמציא תרחישים מופרכים שמניחים שגעון קולקטיבי סלקטיבי? |
|
||||
|
||||
לא חושב. אבל השאלה ''איך הכח צריך להתפזר'' היא לא בהכרח השאלה ''מהי דמוקרטיה''. רותם מירון העלה טענה ש''זה'' לא דמוקרטיה. למיטב הבנתי, האלמוני ניסה להראות בתרחיש המופרך שלו שזה דווקא כן דמוקרטיה. אני לא רואה איך העלאת תרחיש מופרך הפוך תקדם את הדיון. |
|
||||
|
||||
התרחיש של עוזי הוא לגמרי בצחוק. בדיחה. אבל לגבי התרחיש השני - אולי הסיפור עם בן-פורת, גם בתגובה 436945 וגם בקישור בתגובה 437014, מראה שיש תרחישים מופרכים שיכולים, במספר צעדים לא גדול, לעבור לשלב התחלתי של חציית הגבול בין המופרך (לא ברמת המופרכות של שניהם, אבל מופרך) למציאותי. לא נראה לי סביר שסיטואציה גורפת כזאת יכולה לצמוח מהמערכת המשפטית. בכנסת, שממילא יש בה מפלגות שמשפיעות על מה שאנחנו אוכלים, על איך אנחנו מתחתנים ועם מי, איך מתגרשים וכולי - זה אפשרי. |
|
||||
|
||||
סיטואציה כזו אולי לא יכולה לקרות במערכת המשפטית בגלל זהירותה היתרה. תפקידה של המערכת המשפטית הוא לפסוק ולא לחוקק. אם בית־המשפט יתחיל לחוקק, הוא יצטרך להחליט כל־מיני החלטות לא פופולריות, וגם החלטות שיתבררו כטפשיות בדיעבד. למישהו צריך להיות הכוח לעדכן את מערכת החוקים למציאות המשתנה. אותו מישהו יכול לעשות גם שטויות, אם לא ימלא את תפקידו כהלכה (ואם לא יהיה לחץ ציבורי מתאים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |