 |
אני מכיר את החומר, או לפחות הכרתי אותו פעם. אבל הדיון כאן הוא עקרוני יותר. הגם שרוב ההחלטות של בית המשפט שנופלות תחת ההגדרה של ''אקטיביזם שיפוטי'' לא באמת מתאימות לתפיסה הציבורית של המושג הזה, עדיין היו החלטות כאלו, וחשוב יותר - יכולות להיות כאלו.
כל עוד אהרון ברק היה נשיא ביהמ''ש העליון, הייתי יכול להיות רגוע. הבעיה היא שכמו עם כל שליט חזק, הנטייה שלו הייתה לטפח תחתיו יורשים שאינם ברמתו, אלא הרבה מתחת לו. יסמנים אפרוריים. אבל כשהוא פרש מתפקידו, אותו אמון שאפשר היה לתת בו אמור לעבור לאותם יסמנים אפרוריים, ואלו, מוכי שכרון כח ממה שמעולם לא היה אמור להיות בידיהם, עלולים להשתמש בכוחו של השליט הנאור לשעבר באופן שיפגע בנו. כבר כתבתי בעבר על ההתקלות שלי עם הנשיאה הנוכחית של ביהמ''ש העליון, ומה אני חושב על מה שהיא אמרה אז. יותר מכל טרטמן או שרוני, נשיאת בית המשפט העליון שחושבת שיש לה סמכות לבטל חוק יסוד כ''לא תואם את עקרונות הדמוקרטיה'' (רק משום שהוא מבקש להגביל את כוחו של בג''צ), היא סכנה לדמוקרטיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש