בתשובה לעוזי ו., 01/04/07 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא חושב. אבל השאלה ''איך הכח צריך להתפזר'' היא לא בהכרח השאלה ''מהי דמוקרטיה''. רותם מירון העלה טענה ש''זה'' לא דמוקרטיה. למיטב הבנתי, האלמוני ניסה להראות בתרחיש המופרך שלו שזה דווקא כן דמוקרטיה. אני לא רואה איך העלאת תרחיש מופרך הפוך תקדם את הדיון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התרחיש של עוזי הוא לגמרי בצחוק. בדיחה. אבל לגבי התרחיש השני - אולי הסיפור עם בן-פורת, גם בתגובה 436945 וגם בקישור בתגובה 437014, מראה שיש תרחישים מופרכים שיכולים, במספר צעדים לא גדול, לעבור לשלב התחלתי של חציית הגבול בין המופרך (לא ברמת המופרכות של שניהם, אבל מופרך) למציאותי. לא נראה לי סביר שסיטואציה גורפת כזאת יכולה לצמוח מהמערכת המשפטית. בכנסת, שממילא יש בה מפלגות שמשפיעות על מה שאנחנו אוכלים, על איך אנחנו מתחתנים ועם מי, איך מתגרשים וכולי - זה אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיטואציה כזו אולי לא יכולה לקרות במערכת המשפטית בגלל זהירותה היתרה. תפקידה של המערכת המשפטית הוא לפסוק ולא לחוקק. אם בית־המשפט יתחיל לחוקק, הוא יצטרך להחליט כל־מיני החלטות לא פופולריות, וגם החלטות שיתבררו כטפשיות בדיעבד. למישהו צריך להיות הכוח לעדכן את מערכת החוקים למציאות המשתנה. אותו מישהו יכול לעשות גם שטויות, אם לא ימלא את תפקידו כהלכה (ואם לא יהיה לחץ ציבורי מתאים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |