|
||||
|
||||
כן, אבל בלי מוסר, לאוכל אין את אותו הטעם. |
|
||||
|
||||
תלוי אם הנקמה מוגשת קרה או חמה. |
|
||||
|
||||
יש אנשים בלי הבעיה הגנטית הזאת. צאצאיהם ייטיבו לשרוד מצאצאינו. |
|
||||
|
||||
צאצאיהם לא ייטיבו לשרוד, משום שתנאי הכרחי לשרידות (בכל מה שנוגע למין האנושי) הוא חברה, ותנאי הכרחי לחברה הוא מוסר. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני מוסר, ואפשר להיות מוסרי בביתך וברברי כלפי שכניך. ההפרדה בין ''אנחנו'' ו''הם'' אינה זרה גם ליהדות. |
|
||||
|
||||
חשבתי על משהו באותו עניין, ורציתי לשמוע דעה של אנשים מלומדים עליו: אסטרטגיה גנטית טובה למצבים של דילמת אסיר היא לשתף פעולה מול אח שלך ולהיות אנוכי מול אנשים זרים. מכיוון שלאח שלך יש גנים דומים לשלך, שניכם תשתפו פעולה ותרוויחו. מול איש זר תהיה אנוכי וכך לא תפסיד (אני יודע שבדילמת האסיר אתה לא מפסיד אם אתה משתף פעולה עם מישהו אנוכי או בכלל, אלא רק נמנע מלהרוויח, אבל במצב של תחרות על משאבים כל מצב שהשני מרוויח בו יותר ממך הוא הפסד). מכיוון שקשה לנסח גנטית את המושג "אח שלך" ו"שיתוף פעולה", מה שמתקבל הוא שאתה מחבב אנשים שדומים לך ושונא אנשים ששונים ממך. כלומר אמפתיה ושנאת זרים נובעות מריבוי מצבים של דילמת אסיר. ---- תזכורת - מצב דמוי דילמת אסיר הוא מצב בו שני אנשים מתבקשים כ"א להחליט אם לקבל שקל (להיות אנוכיים) או שהשני יקבל 3 שקלים (לשתף פעולה). |
|
||||
|
||||
איסטרטגיה טובה היא לשתף פעולה עם משתפי פעולה. עניין האחים נוגע לזה רק בעקיפין: אם יש לך גן של שיתוף פעולה, יש סיכוי גבוה שגם לאחיך יש כזה, לכן סיכוי קטן שתיפול בפח. נושא אחר הוא שיתוף פעולה בין אחים בגלל מה שקרוי "ברירת קרובים" והוא לא שייך לדילמת האסיר: גם אם אתה יודע שאחיך נבל, יתכן שכדאי לך לשתף עימו פעולה, שכן בניו ישאו גנים שאתה חפץ ביקרם, לאו דוקא גנים לשיתוף פעולה כללי. בכך אתה תורם למה שקרוי inclusive fitness. אפשר, להמשיך את זה באותו אופן לכיוון של עזרה לדומה לך, מתוך ההנחה שיש לכם מבנה גנטי דומה, רק שלא ברור לי באיזו מידה דמיון חיצוני באמת מלמד על קירבה גנטית. אין בתגובה זאת משום טענה שאני איש מלומד. |
|
||||
|
||||
אבל פיתרון של שיתוף פעולה גלובאלי הוא לא טוב (זו אסטרטגיה נשלטת), ולכן לא תמצא משתפי פעולה. לעומת זאת, אם יש שיתוף פעולה סלטקיבי כפי שהצעתי הוא יותאם לשיתוף פעולה עם אנשי סביבתך (שגם הם משתפים פעולה סלקטיבית איתך) ולאנכיות מול אחרים (שגם יהיו אנוכיים סלקטיבית מולך) ונדמה לי שזו אכן נקודת שווי משקל. ניסוח אחר של ההצעה: מוסר הוא רעיון טוב לחברה (ולא לפרטים) בגלל מצבים של דילמת אסיר. נניח לרגע שהוא מתפתח גנטית בגלל מצבים כאלו. הבעיה היא שבהתקלות עם חברה אחרת של אנוכיים החברה המוסרית תסבול, וזה מוביל לפתרון שבו שהמוסר הופך להיות סלקטיבי ע"י שנאת זרים ואמפתיה לדומים לך. |
|
||||
|
||||
זה די מאפיין את ההיסטוריה האנושית. |
|
||||
|
||||
יש נוסחה כזו בגנטיקה. נשתכח ממני שם הנוסחה, אבל היא הולכת בערך כך : b*c>r כאשר b הוא מידת הקירבה שלך לזה שאתה שוקל לעזור לו (איזה אחוז מהגנים אתם חולקים, נדמה לי שצריך לחשב כאן באופן יחסי), c הוא מידת התועלת שהצד השני מפיק מן העזרה וr הוא מידת הסיכון/נזק שאתה לוקח על עצמך אם אתה עוזר לו. על זה מתבססים חלק מהמודלים של אלטרואיזם-לכאורה. כמובן שאם יש תחרות עזה על משאבים, אתה יכול להוסיף לעצמך תרומה על פגיעה בכלל ובכך חיזוק עצמך. אם אי השוויון מתקיים כדאי לך לעזור לו (אתה מקדם את הגנים שלך בכך). |
|
||||
|
||||
דווקא יש חידושים בעניין הזה, מתוך http://www.ucl.ac.uk/media/library/wasp Previous scientific thinking indicated that the variation in help given might be proportional to genetic relatedness. Those less closely related to the queen would help out less. This new study, however, shows that more distantly related wasps aren’t in fact lazier.
|
|
||||
|
||||
המאמר מדבר על מקרה שונה, בו מסיבות אחרות לחלוטין (סטטוס חברתי) הנוסחה אינה תקפה. ממבט חטוף נראה שהעדר התוקף הוא בגלל תוחלת צאצאים אפסית לצרעות עצלניות ממעמד נמוך, לכן לחייהן אין חשיבות רבה גם מבחינתן וברירת שארים היא למעשה האופציה היחידה. תיקון סביר לנוסחה יהיה הכפלת r בתוחלת כמות הצאצאים העתידית. בכל מקרה זו לא נוסחה אוניברסלית, גם לא נדמה לי שאמא שרואה את התינוק שלה בסכנה שולפת ישר מחשבון, אבל זה כן הבסיס למודל המתמטי למקרה הפשוט ביותר, בו אין שיקולים אחרים. |
|
||||
|
||||
לצערי המאמר המקורי שמור אצלי על מחשב אחר ואיני יכול לצטט ממנו ישירות, אבל בהתחלה הם טוענים שההשערה על אלטרואיזם כתוצאה מברירת שארים הינה "חסרת כוח מסביר", ומביאים מספר מראי מקום. אם אזכור, אנסה להביא את הדברים בשבוע הבא (או אולי מישהו אחר,עם גישה לנייצר, יעשה זאת). אני זוכר את המאמר הזה בדיוק בגלל הטענה מרחיקת הלכת הזאת. אם אינני טועה מדובר על 10% תרומה אצל חולייתנים. |
|
||||
|
||||
אם הדיון הזה לא מעניין איילים אחרים (אם כן עכשיו זה הזמן למחות) אחסוך לך את הטירחה. יש לי גישה לנייצר מהבית, אני אשתדל לעבור על המאמר מחר. |
|
||||
|
||||
מצטער על העיכוב, נלקחתי מהמחשב לסוף השבוע. לגבי הטענה שלהם שרק 10% יכולים להיות מוסברים ע"י העדפת קרובים, המאמר שאליו הם מפנים (מספר 5) מכיל את השורה הבאה בתור סיכום הפתיח : These results suggest a general role for kin selection and that the relative importance of kin selection varies across species, as predicted by Hamilton's rule. הנתון של עשרת האחוזים מגיע מהממצא הבאThe estimated mean effect size of kinship on helping behavior was rkin = 0.33 and was significantly larger than zero [P < 0.01 (Table 1 and Fig. 1)]. This is a relatively strong effect when compared with the average effect size of r {approx} 0.19 for ecological and evolutionary variables (28) and suggests that, on average, approximately 10% of the variation in helping rates can be explained by relatedness על פניו נראה כי מחברי המאמר הפכו את כוונת המשורר. אינני בקיא מספיק כדי לקבוע מי מהם צודק, האם עשרה אחוז זה הרבה או מעט.בכל מקרה גם המודל המותאם שלהם, זה שמתחשב בגודל הקבוצה ובמעמד, יכול להיות שניתן להסביר אותו ע"י מודל משוכלל יותר של ברירת שארים (כמו הכפלה בתוחלת שהזכרתי). לגבי הצרעה אינני רוצה להיכנס לפרטים יתר על המידה, אבל את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה. בסופו של דבר אנו מנסים לבסס את הכל על מודל שיהיה בו הגיון תאורטי, יכול גם להיות שהמצב היום מבטא הגיון1 שהיה תקף בתנאים אחרים שהשתנו מאז. 1 הגיון אבולוציוני כמובן. מודל מתמטי שמבטיח שיגשוג מקסימלי לגן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאני מבין עוד פחות ממך, אבל ההסבר ''את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה.'' הוא לא ממש ברור- אם אין מנגנון לזיהוי קירבה, כפי הנראה אין בקיום מנגנון כזה תועלת. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לא כל מה שיכל להתפתח ורצוי שיתפתח אכן התפתח בכל היצורים. מעצם העובדה שאין חרקים אינטלגנטיים (אינטלגנטיים = בקיאים בתורת שטרום-ליוביל) אנחנו לא מסיקים שאינטלגנציה לא היתה מביאה תועלת לחרקים, אפילו לא שהיא לא סבירה בקרב חרקים מטעמי גודל (מה שמאוד יכול להיות), אלא רק שטרם התפתח מנגנון כזה (מי שלא מאמין בחרקים אינטלגנטיים יכול להחליף חרקים בדג גדול וטיפש לטעמו). |
|
||||
|
||||
מקבל, אבל היית מצפה שמנגנון לגילוי קירבת משפחה אינו כל כך מסובך, במיוחד אצל חרקים, שתיקשורת כימית היא חזקה מאוד אצלם. |
|
||||
|
||||
צריך רק להזכיר שמדובר רק על בני אותו מין (אנחנו חולקים הרבה גנים עם עכברים, אבל הנוסחה לא ישימה כאשר מישהו מכרסם בארון שלי). עבור בני אותו מין, b הוא אמנם מה שציינת, אבל הוא גם הסיכוי שהגן (או צרוף הגנים) שגורם לי להתנהג בהתאם לנוסחה נמצא אצל זה שאני עומד לעזור לו. |
|
||||
|
||||
הרבה זקנות שמאכילות חתולים חולקות עליך בעניין הצורך בזהות המין1. לגבי ההערה על הסיכוי לקבל עזרה, היא נכונה אבל חשוב להדגיש שהיא לא הסיבה לעזרה. גם אם מובטח לך שבשום מקרה לא תקבל עזרה מאף אחד, זה עדיין לטובת האינטרס שלך (שלך=של הגנים שלך, היות והגן הוא מה ששורד ועובר אבולוציה, ושאר סיפורי הגן האנוכי) לעזור בהסתברות הזו, כי אתה מעודד את המשכיות הגנים שלך. אמנם קשה לשער שהדבר קשור לחוק המדובר (מה גם שאין לנו באמת מישהו קרוב בקרב מינים אחרים, בין היתר כי הכחדנו את כל ההומינידים) אבל נדמה שכמה שיצור קרוב אלינו יותר גנטית, כך אנו מגלים כלפיו יותר חמלה (זה וכמה שהוא יותר צעיר). 1 למען האמת צריך למדוד קירבה יחסית, צאצאים נושאים מחצית מהגנים של ההורים, נכדים רבע, לגבי מישהו מהרחוב אפס יהיה מדד טוב (אלא אם הוא יהודי), היות ותחרות תוך מינית היא הגורם הדומיננטי. |
|
||||
|
||||
ההורים, הסבים וכן הלאה, אינם זרים מוחלטים. יש להם גנים משותפים, וכך גם עם האדם מהרחוב. חצי ורבע הן הערכות טובות איפה שהבאת אותן, אבל אפס לא. לגנים שלך משתלמת אמפתיה עם יצורים חיים ילידי כדור הארץ בכלל, ועם בני אדם בפרט. |
|
||||
|
||||
מהמעט שידוע לי על אקולוגיה, אחת הטענות המרכזיות היא שתחרות תוך מינית היא חזקה בהרבה מתחרות בין מינית (לפחות ברוב המקרים), לכן עבור מינים במצב יציב (זאת אומרת לא לפני איכלוס של יבשת חדשה, או פיתוח אנטיביוטיקה, שלא מאפשרת למות בזמן) אם אתה שורד, זה מקטין את הסיכויים שלי לשרוד. אין לי שום אינטרס לשתף איתך פעולה ולעזור לך אלא אם אני מקבל משהו בחזרה. שים לב, לפעמים יש לי אינטרס לתקוף אותך ולפעמים לא, זה תלוי בבחירה אסטרטגית שבד"כ נקבעת ברמת המין (מינים אלימים/קניבלים מול מינים לא אלימים). לעיתים קרובות ישנו שיתוף פעולה ועזרה בתוך המין, גם בין כאלו שאינם קרובים, לדוגמא ערפדים (עטלפים מוצצי דם, לא חברי מועדון מעריצי בראד פיט) נוטים להאכיל אחד את השני בדם שהם מגרים מקיבתם. זאת בגלל שלדם יש ערך קלורי נמוך מאוד, ערפד שלא אכל שלושה ימים כבר נמצא בסכנת מוות, שיתוף פעולה תורם פה לקהילה כולה, כי היום אני עוזר לך ומחר אתה לי (כמו כן יש להם נטיה להאכיל כאלו שהאכילו אותם). אבל למרות שהתוצאה היא זהה, שיתוף פעולה מהסוג השני נובע מסיבות אחרות לחלוטין, שעיקרן עקרון ההכבדה, שיפור המעמד החברתי ובכך העלאת סיכויי הרביה או סיכוי מוגדל לקבלת עזרה עתידית. קיצורו של סיפור ארוך, לגנים שלי לא משתלמת אמפטיה באופן כללי, בפרט לא בתוך המין, אלא אם גודל האוכלוסיה אינו משפיע על סיכויי ההצלחה שלי, אבל מסיבות אחרות היא כן באה לידי ביטוי. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הניסוח הזה, למרות שהוא מופיע בהרבה מקומות. "הגנים שלי" הם קבוצה גדולה מאד, ואין להם שום תודעה קולקטיבית - על זה אפילו מתנגדי סמיילי (מפתיל אחר) בטח מסכימים. הגן האלטרואיסטי שלי יתפשט באוכלוסיה רק אם מקבל העזרה שלי מכיל אף הוא את הגן הזה ממש. גם אם אני משתף איתו 99.9999% מהגנים אבל לא את האלטרואיסט הקטן, פספסתי: הגדלת השרידות של זה שאני עוזר לו לא תגדיל את תפוצת הגן האלטרואיסטי, והמחיר שהשקעתי בעזרה לאותו ממזר יפחית את השרידות שלי כך שבסה"כ הגן האלטרואיסטי נדון להכחדה. מכאן הטענה שלי, שהקרבה המשפחתית, ובמקרים אחרים הדמיון הצורני, משמשים רק כאינדיקטורים להסתברות שהגן האלטרואיסטי נמצא אצל זה שאני עוזר לו. והעכבר? אם במקרה יש לי גן לאהבת עכברים, והעבר המקומי נחן בגן של אהבת אדם, אולי אנחנו בתחילתו של תהליך סימביוטי שבסיומו אני אתן לו גבינה בבוקר, ובתמורה הוא ישעשע את החתול הקשיש שלי במשך היום. |
|
||||
|
||||
בוא נניח מצב בו אתה חולק את רוב הגנים שלך עם משפחתך, אבל ידוע לך (אני שוב משתמש בצורה המודעת, למרות שההוכחה לדברי נעוצה בהרצת מודל מתמטי, שהוא כמובן נעדר כל מודעות) בוודאות שאף אחד מהם לא ינקוף אצבע לעזור לך. האם לעזור להם זה עדיין אינטרס של כל אחד מהגנים שלך (להוציא את האלטרואיסטי) ? התשובה לדעתי היא כן, אמנם כל גן כזה בנפרד מוריד במעט את הסיכוי שלו עצמו לעבור לדור הבא דרכך, אבל הוא מגדיל בשיעור רב יותר (מהנוסחה, אחרת לא עוזרים) את הסיכוי שיווצר עוד העתק ממנו דרך עזרה לקרוב. עכשיו יושב אותו גן בכל תא בגופך וחושב, נכון שלא אכפת לי לדפוק את השכ"ג, שלא מטפל בי כראוי, גם מאחי לדנ"א לא ממש אכפת לי, אבל העתקים שלי שנמצאים אצל קרובי השכ"ג, הם חברי בנפש, אחי התאומים, להם אני אדאג. אין גן אלטרואיסטי, כל הגנים הם אגואיסטים, אבל טובתם מכתיבה עזרה למי שנושא את אותו הגן. בסופו של דבר לגן לא אכפת אם יווצרו עתקים שלו על סמך השכ"ג או מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
אבל מה שאותם גנים "רוצים" לא יכול לצאת אל הפועל אלמלא איזושהי פעילות אלטרואיסטית שלי. הגן לעיניים כחולות לא יכול להשפיע עלי לעזור לבעלי עיניים כחולות, לא משנה כמה הוא "רוצה" שזה מה שאעשה. כל מה שהוא יודע לעשות זה לייצר חלבון ששמפיע על הפיגמנט בקרנית שלי. מה שנותר הוא קבוצה לא גדולה מדי1 של גנים שיש להם השפעה על הפעילות שלי, כלומר גנים שמשפיעים באופן זה או אחר על המוח. לצורך העניין אני מתייחס אליהם כאל "הגן האלטרואיסטי", והאינטרס שלהם הוא לעזור רק לאנשים עם אותו גן אלטרואיסטי, ומצידם הגנים לעיניים כחולות יכולים ללכת לקפוץ לאגם. ____________ 1- בכל אופן, לא יותר מ 25000 :-) |
|
||||
|
||||
הגנים לעיניים כחולות לא יכולים לגרום לך להימשך לכחולי עיניים? |
|
||||
|
||||
הגן לעיניים כחולות יכול לעשות את העיניים שלי כחולות. אולי יש גן אחר שגורם לי להמשך לבעלות עיניים כחולות, אבל הוא לא שייך לצבע העיניים שלי. |
|
||||
|
||||
הרי ידוע שאנשים דומים נמשכים זה לזה. אז זה קצת תלוי בשאלה אם הדמיון הגורם למשיכה הוא רק זה שיצא לפועל, או גם הדמיון הלטנטי. |
|
||||
|
||||
זה מה שניסיתי להסביר: אנשים דומים הם בעלי מטען גנטי דומה (למדי), מה שמגדיל את ההסתברות שאם הגן1 למשיכה הדדית מצוי אצל אחד מהם, הוא מצוי גם אצל השני. לכן, הגן שגורם לך להמשך לדומים לך הוא בעל פוטנציאל טוב להגדלת תפוצתו באוכלוסיה. אגב, שמעתי שהסקנדינביות דוקא אוהבות אנשים שחומים. כמובן שגם את זה אפשר להסביר משיקולים אבולוציוניים, אבל נדמה לי שי. אורן יחגוג קצת יותר מדי אם אתן כאן באותה הודעה הסבר לשתי התופעות ביחד. _____________ 1- במובן הרחב של אוסף גנים בעל השפעה מסוימת על התכונה המדוברת. |
|
||||
|
||||
יש גם הרבה שחומים שאוהבים סקנדינביות. |
|
||||
|
||||
ואולי יש לך גן למשיכה, ותוכנו מתמלא בתהליך ההתפתחות וה-attachment או איך שלא קוראים לה בעברית. |
|
||||
|
||||
אהה: (דגדגן: גברים בעלי עיניים כחולות נמשכים לנשים כחולות עיניים. הסבר אפשרי ופשוט מתבסס על שיקולים של פס' אבולוציונית. השערתו של רב"י מתגובה 397693 תתקשה להסביר למה אין העדפה כזאת אצל נשים בעלות עיניים כחולות) |
|
||||
|
||||
אוי, בחייך. עד שהמחקר לא יעשה בחתך של תרבויות שונות כדי לפסול את האפשרות של השפעה תרבותית הוא חסר משמעות. אני מתפלא שאתה בכלל מתייחס אליו ברצינות. 88 סטודנטים מאותה אוניברסיטה, ועוד ארבע מאות ומשהו אנשים אנחנו לא יודעים מאיפה. |
|
||||
|
||||
השפעה תרבותית על גברים דוקא? כמובן שזה ייתכן. |
|
||||
|
||||
או על הפלורליזם של נשים. אגב, אני בכלל לא מבין את ההסבר המוצע. איך זה אמור לעבוד? אני מבין הסברים שמבוססים על הדחף להתרבות. אבל מה הקשר בין הדחף הזה לבין נאמנות האישה? זה לא כאילו שהדחף פוחת אם יש לגבר ילדים. אז למה מעניין את הגנים אם האישה הייתה נאמנה או לא? וגם: האם הגנים יודעים באיזו דרך מיסטית את חוקי התורשה? |
|
||||
|
||||
פלורליזם של נשים ושל גברים שאינם בעלי עיניים כחולות. הכל ייתכן. זכרים שמגדלים ילדים שאינם שלהם עוזרים להפצת את הגנים הלא נכונים, ולכן הגנים שלהם יילכו ויתמעטו באוכלוסיה. מה לא ברור כאן? הגנים "יודעים" המון דברים, אבל הדרך אינה מיסטית, היא מוסברת בפיסקונת הקודמת בלי שום רוחות, שדים או ספירות קבליות. האם הגנים יודעים באיזו דרך מיסטית את חוקי ניוטון? אם לא, איך אנחנו מצליחים ללכת? |
|
||||
|
||||
אני מצטער, עדיין לא הבנתי. הסיפור מתחיל בכך שבאיזשהו שלב, מוקדם מספיק, התרחשה מוטציה שגרמה לחלק מהגברים כחולי עיניים להימשך לנשים כחולות עיניים. עכשיו, מה קרה כשהנשים תכולות העיניים ילדו ילדים עם עיניים חומות? האם הגברים לא השתתפו בגידול שלהם (למרות שהם לא הכירו את חוקי התורשה)? |
|
||||
|
||||
אלה שטיפלו בכל הצאצאים שלהם באותה מסירות העבירו פחות גנים לדורות הבאים מאלה שקיפחו חלק על חשבון האחרים. סביר להניח שהם לא היו מודעים לסיבות בגללם הם מעדיפים לבלות זמן איכות עם תכול העיניים בעוד ההוא עם החומות מעצבן אותם אחרי כמה דקות. כידוע, גברים שטחיים (אבל לא אני ואתה, כמובן) נמשכים לנשים צעירות, סימטריות ועם היחס הנכון בין המידות השונות של הגוף. הם לא עושים את זה מתוך חישוב מודע שאלה פרמטרים שמרמזים על איתנות גנטית ופוטנציאל לצאצאים רבים ובריאים, אבל "חישוב" כזה מתבצע בפועל. זוכר את הזרזיר ההוא שמחליט אם לחפש מזון במחוזות בעלי שונות גבוהה או נמוכה בהתאם לטמפרטורה1? זה בדיוק אותו דבר. ____________ "איפכא מסתברא", פרסום עצמי, בלה בלה. |
|
||||
|
||||
האם אין כחולי עיניים עם גנים רצסיביים של עיניים חומות? ואם כן, האם לא ייתכנו שני הורים כחולי עיניים לילד שעיניו חומות? חוצמזה, בפעם האחרונה ששמעתי, היו עיניים גם בצבעים נוספים. מה קורה אתן? |
|
||||
|
||||
"גנים רצסיביים של עיניים חומות"? אין חיה כזאת. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי על העדפה של הורים לילדיהם הביולוגיים על-פני ילדיהם האחרים כאשר הם אינם חושדים בהבדל הזה. ואני לא מסכים להנחה שלך על הפרמטרים למשיכה (תגובה 407579). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא, שגם כשאבות אינם חושדים בילד שהוא אינו ילדם הביולוגי, ייתכן שהם מעדיפים את ילדיהם האחרים על פניו, רק שאתה (ברוב המקרים) לא תדע אם הוא אכן ילדם הביולוגי ואם לאו. |
|
||||
|
||||
כמו ששכ"ג אוהב לכתוב: הכל ייתכן. |
|
||||
|
||||
ניבוי: יש קורלציה חיובית בין מידת הדמיון של הצאצא לאביו לבין היחס שהוא מקבל מהאב. ניבוי נוסף: התופעה הזאת לא תובחן אצל אמהות (או שתובחן במידה פחותה). לא יודע אם זה נחקר, אבל קראתי (איפה? בחיפו, בבית המשטרה) שסבים מצד האם נוטים להשקיע בנכדים יותר מאלה מצד האב. |
|
||||
|
||||
אתה מסתבך שלא לצורך, לדעתי. גם כך יש מספיק תרבויות עם ירושה מטריליניאלית, שבהן מעדיף האב (או הנורמות שמנהלות אותו) את אחייניו מצד אחותו על-פני ילדיו-שלו1. אגב, עד כמה שזה אומר משהו, בדוגמה היחידה שאני מכיר2 יש לנשים חופש מיני נרחב3. ____________ 1 (?) 2 אשנטי http://en.wikipedia.org/wiki/Ashanti_people 3 במובן של חופש מיני נרחב אצל נשים חילוניות ישראליות, לא במובן של פנטזיית גיל התבגרות. |
|
||||
|
||||
תודה. (לא שאני רואה איפה הסתבכתי, אבל המידע מעניין) |
|
||||
|
||||
טוב, ''מסתבך'' זו מלה קצת חזקה. התכוונתי שאתה מחפש העדפה לא-מודעת ומוסתרת שצריך לגלות, בזמן שיש מספיק תרבויות שהעניין הזה (או דומה לו) ממוסד ומובן מאליו. |
|
||||
|
||||
לא ראית אף פעם אב מתמוגג מנחת כשאומרים כמה בנו דומה לו? (אם כך אני מקוה בשבילך שאינך מנהל בית זונות) |
|
||||
|
||||
אכן, הוכחה ניצחת. אני נכנע. (אני? הגעתי לכאן במקרה. חשבתי שמוכרים פה פיסטוקים). |
|
||||
|
||||
זה בגלל שהם בעצם נמשכים לאמא שלהם. (400 ש"ח עם קבלה, 300 בלי). |
|
||||
|
||||
טוב, את זה קל לברר במחקר שיבדוק אם המשיכה הזאת אינה קיימת אצל גברים כחולי עיניים שלאימותים עיניים חומות. אבל אם את פרוידיאנית באמת, עליך להסביר למה זה לא פועל אצל נשים שאבותיהם כחולי עיניים. אדיפוס שמדיפוס, גם אלקטרה היא לא רק חברת מזגנים. |
|
||||
|
||||
תמהתני עליך שוטה, שזה לא ברור לך מאליו- אצל הנשים המשיכה הזו מודחקת כמובן. [עד עכשיו לא הייתי פרוידאנית באמת אבל אני עלולה לאמץ גישה זו עקב יתרונותיה הגלויים לעין (ע"ע המאמר האחרון באייל).] |
|
||||
|
||||
היתרונות הגלויים לעין הם כאין וכאפס לעומת היתרונות הנסתרים (המודחקים, המוכחשים, המועתקים, המעודנים וכל האחרים). |
|
||||
|
||||
רבע מהילדים לזוג הורים ששניהם בעלי עיניים חומות יהיו כחולי עיניים??? |
|
||||
|
||||
המאמר קצת מקצר שם... רבע מאלה ששני הוריהם נושאים את הגן הרצסיבי. |
|
||||
|
||||
גם גן לעיניים כחולות משפיע על תפוצתו, שכן ידוע שעיניים כחולות טובות פחות מעיניים ורודות (אחרת עוד היו לוקחים אותי ברצינות) ולכן בעל עיניים כחולות לא רואה כל כך טוב למי הוא עוזר. ככל שהגן משתנה לטובת הראיה הוא משתנה לטובת עזרה לדומה (מתוך הנחה שאתה עוזר לדומה בגלל גנים אחרים) ולטובת שרידותך, בעוד ששינוי לרעה פוגע מעט בשרידות ומשפר את שרידות הכלל (שכן אתה עוזר לכולם כי הם קראו לך אחי ואתה לא ראית מי זה). בכל מקרה, לגבי המוני הגנים שהם יותר משמעותיים, אין לאף אחד מהם את האפשרות לדעת האם פרט כלשהוא נושא העתק שלהם (גם אם יש סימן כל שהוא, תמיד יכול לבוא חיקוי שרק נראה דומה אבל לא עוזר) ולכן הם נאלצים לעזור ע''פ קירבה משפחתית (למען האמת יש גם גורם של דמיון חיצוני). עזרה לכחולי העיניים היא באמת תוצר לוואי. |
|
||||
|
||||
התרחיש הסביר לדעתי, תחת הנחת היסוד שלך, שלא אפשרית/סבירה א-מוסריות יציבה (אני לא שותף להנחה): הם יכולים לשגשג בחברה שלנו כל עוד הם אחוז קטן ממנה. בשלב כלשהו הם יהיו רבים מדי, והחברה תקרוס. אם היא לא תשמיד את עצמה בצורה יסודית, התהליך יחזור על עצמו - חברות קטנות שבהן הם רבים מדי תיפולנה מוקדם, אלו שהם מעטים בהן תגדלנה, אולי אפילו תקפנה את כל כדור הארץ, אבל בסוף הם יתרבו בתוכה עוד ועוד, ואז הם יפילו אותה שוב. אבל, כמו שאמרתי, אני לא מסכים עם הנחת היסוד. המוסר התפתח בגלל שהוא עודד שרידה של הפרטים המוסריים, והוא ימשיך להשתכלל. וכשאני אומר להשתכלל, אני מתכוון שהוא יתפתח לעודד טוב יותר את השרידה של הגנים הקשורים בו, גם אם זה אומר שהוא ישתנה בצורה שאיננה תואמת את המוסר שנפל בחלקך. למשל... היית רוצח עשרה אנשים בכדי להציל את אחד מילדיך? יש היום אנשים שלא יהרגו אפילו זר אחד בשביל זה, ויש כאלו שיהיו מוכנים גם לרדד יבשת שלמה. נפריד את הקבוצה השניה הלאה - אלו שמאבדים את העשתונות במצב שכזה, ואלו שממשיכים להתנהג בהיגיון, שיודעים שאם הם ירצחו מישהו בכדי לארגן לילד שלהם את השתלת האיברים הנדרשת, זה לא בהכרח יעבוד, ונמנעים מהפעולה הזאת אם אין להם הזדמנות נאותה, לא בגלל שזה לא מוסרי אלא בגלל שזה לא פרקטי. יש לך ספק שבעוד כמה מאות אלפי שנים, החבר'ה משתי הקבוצות הראשונות יהיו מאוד נדירים ביחס לחבר'ה מהקבוצה השלישית? |
|
||||
|
||||
1) לא ברור שזה גנטי. 2) לא ברור שיש לסוציופטיות ערך הישרדותי. 3) אפשר לכלוא אותם במוסדות סגורים. 4) אז מה (או - יקפצו נא הדורות הבאים לאגם). |
|
||||
|
||||
1. מעט מאוד הוא "ברור". אף פעם לא טרחתי לבדוק שכדור הארץ באמת לא שטוח. עדיין, אני מרשה לעצמי להשתמש בזה כהנחת יסוד. אתה בטח גם עושה את זה, אולי לא עם הדוגמה הזאת, אבל עם משהו. 2. ברור לגמרי שיש ערך. לא ברור מי משמעותי יותר, היתרונות או החסרונות, וגם על זהותם המדויקת אפשר להתווכח, אבל אין שום ספק לקיומם של יתרונות. 3. אפשר ומומלץ. השילוב הנפוץ בחברה המערבית של מוסריות וסלחנות הוא הרסני, כבר לנו, ובטח שלצאצאינו, שעתידים לרשת גרסה חמורה יותר של הבעיה שלנו. 4. אני מסכים לגמרי. המחשבה על הדורות הבאים היא שעשוע בשבילי. הם מעניינים (יהיה כנראה מדויק יותר להגיד "מסקרנים") אותי, אבל אני לא מאבד שינה בגלל חרדה לגורלם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שוודאות של ההשערה שמוסר זה עניין גנטי הוא הרבה יותר קטן מהוודאות שהעולם לא שטוח. אם אינך חושב כמוני בעניין הזה, לא נוכל להמשיך הרבה בדיון הזה. אתה יכול להרחיב לגבי 2? יש הבדל רציני מאוד בין "לא ברור מי משמעותי יותר, היתרונות או החסרונות" לבין "צאצאיהם ייטיבו לשרוד מצאצאינו." |
|
||||
|
||||
אני יוצא בתחילה מההנחה שאנחנו לא צריכים לדבר על "נשמה" וכו', לזו הייתה בין השאר כוונתי בהשוואה לעולם השטוח. לא בדקתי שאין נשמה, אבל אני מתעקש לנהל את הדיון תחת ההנחה הזאת. תחת ההנחה הזאת, בוודאי יש השפעה גנטית כלשהי - לכרישים אין את אותה התפיסה המוסרית כמו לנו - השאלה היא אם יש גיוון בתוך הקבוצה של בני האדם, וכמה. היות ויש השפעה רבה על מוחנו לשינויים מזעריים בתכיפות ועוצמת החשיפה להורמונים שונים ברחם, ואלו בתורם מושפעים בישירין ובעקיפין מתכונות רבות מאוד אחרות (הבלונדינית היחידה באיזור - יחס מיוחד - תזונה כזאת וכזאת), אני חושב שהגיוני להניח שיש פוטנציאל עצום להשפעה גנטית. אם כזאת במקרה לא קיימת במידה משמעותית כיום, סביר להניח שתתפתח מתישהו. יש גם את האוטיסטים והפסיכופתים, שתי קבוצות עם תפיסה מוסרית שונה מהנורמטיבית, שקיים (אינני איש מקצוע ואינני מעודכן, אני מקווה שאני לא טועה ומטעה) חשד סביר שיסודן גנטי. לגבי 2 - אם לגנים המתאימים אין כרגע בבריכה ואריאנט שיתרונותיו עולים על חסרונותיו מספיק בכדי להפוך אותו לשכיח ביותר, אבל קיימים כאלו שיתרונותיהם מספיקים בכדי להשאיר אותם בתפוצה בינתיים, לא בלתי סביר שבשלב כלשהו אחד מהם יעבור מוטציה, או יהיה משולב עם גנים אחרים בצורה כזאת, שהיתרונות יעברו לעלות על החסרונות. |
|
||||
|
||||
סיבכת אותי. אם אתה מנסה להגיד שיש השפעה גנטית *כלשהי* על אופי האדם, אני מסכים. השאלה האם השינויים הגנטיים, הם מספיק חזקים כדי להסביר למה יש אנשים א-מוראלים. זאת שאלה פתוחה היום. לא רק שהיא פתוחה, היא לא לגמרי חשובה לצורך הטענה שלך כמו שאני מבין אותה ( בעתיד יהיו כאן יותר חולירות, כי משתלם להיות חולירע). אפשר אפילו לטעון את הטענה שלך עם ממים במקום גנים. את ההסבר שלך לגבי 2 לא הבנתי. האם אתה טוען שעצם העובדה שיש מיעוט מסויים של חולירות מוכיח שיש להם יתרון השרדותי כלשהו על פני ישרי הדרך? |
|
||||
|
||||
2 - אני לא אומר שזה מוכח, בטח לא על ידי העובדה ההיא. אני מנתח את המצב כמיטב יכולתי, ומגיע למסקנות. המסקנה: המוסריות שלנו, ככלי לשיפור סיכויי השרדות, היא כלי מיושן. אני אגלוש שוב לדוגמה - יצור שחי בסביבה שבה יש שני סוגי פירות אדומים, אחד רעיל ואחד טוב למאכל, אם תהיה לו רתיעה מצבע אדום, זה ישפר את סיכויי השרדותו. ביחס לדברים אחרים שירחיקו אותו מהפרות האלו, כמו למשל רתיעה רק מפירות אדומים הגדלים על עצים צהובים, הרתיעה מאדום פחות משוכללת גנטית, דורשת פחות מוטציות גנטיות ממה שלא היה לאבותיו של היצור, ולכן סבירה יותר להופיע. מרגע שהופיעה, היא תכה שורש. אבל אם יום אחד, הרבה יותר מאוחר, יופיע פתרון משוכלל יותר שגורם לך להרתע רק מהפרי הרעיל, ולהנות מטעמו של הפרי הטוב למאכל, סיכויי השרדותך ישתפרו עוד יותר. תריץ כמה שנים הלאה, ורובם המכריע של בני המין של היצור הזה נושאים את הפתרון הטוב יותר. דמיין אדם א-מוסרי, אבל הגיוני. הוא יודע איך אנשים יגיבו אם יעשה א' או ב' בדיוק כמו שאתה יודע, ויש לו שליטה עצמית בשפע. כלפי אנשים שדעתם משנה לו, אלו שבאים איתו במגע יותר מפעם אחת בחיים, הוא יהיה נחמד לא פחות ממך. לפחות כשהם יודעים. אבל בחשאי הוא יחבל בסיכויי חבריו לעבודה לקבל את הקידום שעליו הם כולם מתחרים עליו, בלי להתפס. או שלא. אולי הוא רק: אף פעם לא יתרום לקבצנים, לא יטרח לקנות את הביצים - היקרות יותר - שהוטלו על ידי תרנגולות שגדלו בכלוב גדול מספיק בכדי לזוז, לא יסכן את חייו ככבאי, חייל או שוטר, לא ינסה להרחיק את הכלב הנושך מהילד המותקף, וכו'. ליתר דיוק - הוא לא יעשה את אף אחד מאלו אם אף אחד ממכריו לא בסביבה. בחברה שלנו, הוא יזכה ליחס שונה מהיחס שאתה מקבל? בעתיד הרחוק, צאצאיו שלו לא יהיו רבים מצאצאיך שלך? |
|
||||
|
||||
א. כדי להביא ילדים לעולם היום לא צריך להיות נחמד, נדיב או מוכשר (ויש שיגידו שזה אפילו מפריע). כל שצריך לעשות הוא להסכים לקבל כמה שקלים עבור התייחדות עם כוס פלסטיק (מעבר לשיטה הרגילה של למצא אישה). ככה שנקודת הזמן בה אנו נמצאים היום, כאשר למעשה איש אינו מנצל את פוטנציאל הרביה שלו לתומו (מהגברים, אצל נשים רבות מנצלות) הוא מצב חולף. בכל מקרה תרומה לקמצנים אינה מעלה ואינה מורידה משיעור צאצאיך העתידיים. ב. לגבי סיכון חיים, אנו לא רואים כחברה באנשים כאלו נחותים אלא סתם פחדנים, אם כי לא נראה לי שניתן להסתיר תכונה כזו ממי שמכיר מקרוב. האם העמדת פנים היא האסטרטגיה הגדולה הבאה ? אולי, אבל ישנם רבים ה"מענישים" קשות את אלו שנתפסים, מה שפוגע בכדאיות האסטרטגיה. |
|
||||
|
||||
א. כדי להביא ילדים לעולם, צריך לחיות ולהגיע לבגרות מינית. סיכויי השרדותם של הילדים שלך עולים אם אתה שורד גם מעבר לאותה נקודה, מפרנס אותם, לא עולה על העצבים לאלו מבין שכניך שיש להם ילדים באותה שכבת גיל, וכו'. בשביל כל אלו, להיות מוסרי זה יתרון, ולהיות א-מוסרי עם שליטה עצמית זה יתרון גדול יותר. ב. העמדת פנים היא חלק גדול מכל משחק מאז ומעולם. אני חוזה הרחבה של השימוש בהעמדת הפנים, זה הכל. התהליך שחזיתי לא בלתי נמנע. החברה שתהיה כאן בעוד מאה שנים יכולה לכפות על כל אזרחיה בדיקה גנטית עוד לפני הלידה, ולהפיל עוברים מסויימים. אני לא יכול אפילו לנחש עד כמה סבירה או בלתי-סבירה האפשרות הזאת, או אחרות דומות. אבל בהנחה (הבלתי-הגיונית בעליל) של התארכות המצב הקיים והמשכותו למשך כמה אלפי שנים, אני חושב שזה מה שהיה קורה לנו. הענשה קשה של הנתפסים היא מבורכת בעיניי, אבל אני לא חושב שהיא תוכל לעצור את התפשטותם של אלו שידעו מתי להסתכן. אפשר גם בלי להסתכן בכלל - רק התחרות המלוכלכת על הקידום, מבין הדוגמאות שהזכרתי, תביא לעונש בחברה שלנו במידה ויובחן בה. |
|
||||
|
||||
"סיכויי השרדותם של הילדים שלך עולים אם אתה שורד גם מעבר לאותה נקודה, מפרנס אותם, לא עולה על העצבים לאלו מבין שכניך שיש להם ילדים באותה שכבת גיל, וכו'." למה ? גם בבית יתומים/משפחה מאמצת סיכוייהם לשרוד לבגרות הם מעל 99%. בימינו חשובה הכמות, כי כולם שורדים, אין כבר עניין של מקדם איכות. |
|
||||
|
||||
99% הם לא 100%. גם היום, לא כולם שורדים. כל שיפור בסיכויי ההשרדות מספיק, לאורך זמן, בשביל השתלטות של הגן המספק אותו. מרבית האנושות עדיין לא חיה בתנאים דומים לשלנו, ולא בטוח שאי-פעם תחיה. אבל נשכח מזה לרגע: אני מסכים לגמרי עם טענתך השניה, שהיום הכמות חשובה בהרבה מהאיכות. אבל זה לא סותר את דבריי, זה פשוט אלמנט נוסף, נפרד - הדחף (והיכולת) להעמיד כמות גדולה יותר של צאצאים מספקת יתרון שמגמד את רוב האחרים, והמוסריות/א-מוסריות ביניהם. אבל במידה ובשתי הקבוצות האלמנט הזה זהה, משקלם של כל שאר האלמנטים לא מבוטל (לאורך זמן רב). |
|
||||
|
||||
עם הפיסקה האחרונה אני בהחלט מסכים, רק שנראה לי שבקצב הנוכחי כמות הזמן שעומדת לרשותנו בטרם יכלה המקום על כדור הארץ היא קטנה לאין שיעור מכמות הזמן הדרושה לגן אי-המוסריות להשתלט. |
|
||||
|
||||
האסון הגלובלי הבלתי נמנע הבא, הזדקנות השמש, עוד רחוק. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אנחנו מסכימים שקצב הגידול באוכלוסיה צפוי לעלות ? |
|
||||
|
||||
למה שיעלה? קצב גידול האוכלוסייה בארצות מתועשות יורד בהתמדה, ביפן וחלקים מאירופה כבר הגיעו לקצב גידול שלילי, כלומר פחות משני ילדים לאישה, מתוך הנחה שרמת החיים הכללית בעולם עולה בהתמדה1, אזי קצב גידול האוכלוסייה עתיד לרדת, או שאני טועה?. בכל אופן שים לב שהדגש אצלי הוא שקצב הגידול יורד כלומר התאוצה יורדת, אבל נכון לעכשיו האוכלוסייה עדיין גדלה. 1 מלבד אולי באפריקה. |
|
||||
|
||||
אבל רוב אוכלוסיית כדור הארץ אינם חיים בארצות המפותחות, וקצב הגידול שם עדיין גדול מאוד, לא? |
|
||||
|
||||
גדול, אבל יורד. (עכשיו יבוא המתמטיקאי התורן וינסח את זה עם הנגזרת השניה) |
|
||||
|
||||
זה נכון שחלק גדול מאותו רוב הוא סיני, ושם ודאי יורד הקצב... טוב, בכל מקרה לא התכוונתי שהוא עולה. |
|
||||
|
||||
ועכשיו בוא ננסה לאמץ נקודת מבט אבולוציונית על התהליך. כשרמת החיים עולה, רמת הפוריות הממוצעת לאישה יורדת, רמת החיים העולמית נמצאת בעליה ותוך כמה עשרות שנים ימחק רוב העוני בעולם. אבל בוא נניח שיש קבוצה קטנה אחת שעמידה לשינוי הזה, למרות העליה באיכות החיים היא ממשיכה באותו קצב ילודה. מה יקרה תוך פרק זמן מסויים ? האם לא סביר שישנם אנשים שמסיבות גנטיות/תרבותיות יתעקשו על מספר ילדים גבוה, כאשר ילדיהם ממשיכים במסורת ? מסיבה טובה אין בטבע חיות עם אוכלוסיה שקטנה באופן טבעי, כל שיפור לטובת ריבוי צאצאים יועדף וישתלט על כלל האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
הזדקנות הגלובלי היא אסון שמתרחש הימים אלה ממש. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן שתעביר בהדרגה חלק מהתפקידים שלך לעוזר. |
|
||||
|
||||
:-) ראית את הסיסמא שלו: "Grant me the serenity to ignore the trolls, the courage to debate with honest opponents, and the wisdom to know the difference" |
|
||||
|
||||
אתה אמנם מזדקן, אבל מקורות יודעי דבר מוסרים לי שהנגזרת השניה של התהליך שלילית. |
|
||||
|
||||
ובעברית, בבקשה, למען קשי ההבנה שבינינו? |
|
||||
|
||||
הנגזרת הראשונה של משהו אומרת אם הוא גדל או קטן: אם הנגזרת חיובית, הוא גדל. אם היא שלילית, הוא קטן. למשל, אם אני במירוץ מכוניות והתקדמתי מנקודת ההתחלה לנקודת מאה המטרים, אז הנגזרת של ההתקדמות שלי היא חיובית. לעומת זאת, אם מסיבות השמורות עמי נסעתי מאה מטרים אחורה, הנגזרת של ההתקדמות שלי היא שלילית. במילים אחרות, במקרה הזה הנגזרת מתארת את המהירות שלי - מהירות חיובית פירושה התקדמות בכיוון הנכון, ומהירות שלילית - בכיוון הלא נכון. הנגזרת השנייה כבר אומרת אם *הנגזרת הראשונה* גדלה או קטנה. בדוגמה של מכוניות, הנגזרת השני היא התאוצה: אם המהירות חיובית והנגזרת השניה חיובית, אז המהירות שלי הולכת וגדלה - למשל, אם אני מאיץ מ-0 קמ"ש ל-100 קמ"ש, הגדלתי את המהירות שלי. נגזרת שניה שלילית כשהמהירות חיובית פירושה שאני בולם. |
|
||||
|
||||
תודה, יפה, אז מה זה אומר על השוטה? תגובה 397585 |
|
||||
|
||||
אולי שככל שמזדקנים יותר, מרגישים פחות בהשפעה של הזדקנות נוספת? |
|
||||
|
||||
אכן. דומני שזה מה שמכונה בכלכלה "תפוקה שולית פוחתת", ומאופיין בדיוק על ידי נגזרת שניה שלילית (בדיחה ידועה טוענת שבקורס מבוא לכלכלה *אסור* להגיד את המילה "נגזרת" בשלב הזה כדי לא להפחיד סטודנטים. מעניין אם זה נכון). |
|
||||
|
||||
ססטודנטית למתמטיקה בעברית, שלקחה את הקורס הזה כדי להשלים נקודות, אישרה את הסיפור. |
|
||||
|
||||
במקום אחר בדיון הנוכחי שוטה הכפר הגלובלי אמר שעוד רגע יבוא מישהו וינסח את זה עם נגזרת שניה, או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
אתה דורש ממני הרבה הנחות היפותטיות, חשבתי שאתה מדבר על דבר שהוא וודאי כמו עקמומיות העולם. איזה אינטרס יש לאדם כזה להוליד ילדים? מה בצע לו בכך? |
|
||||
|
||||
אותו אינטרס להוליד ילדים כמו לך - רצון מולד. נגיד שאחרי אלף מוטציות כאלו שהניבו בני אדם שלא חשקו בילדים (למה שהוא ירצה ילדים כל כך פחות הגיוני משאתה תרצה? טוב, ניחא), הגיעה מוטציה אחת שהשאירה בו את הרצון לילדים ואת הדאגה לשלומם. היא לא תשגשג? |
|
||||
|
||||
חשבתי שמדובר באדם א-מורלי אבל "הגיוני". יתירה מכך, אם אנו לא מתייחסים יותר מידי ברצינות לעניין ההורשה הגנטית של הנבזות (ואני לא מתייחס לכך ברצינות, כי חובת ההוכחה עדיין עליך), כדי שנבזות תחלחל דרך ממים, הנבזים צריכים ללמד צעירים להיות נבזים. איזה אינטרס יכול להיות לאדם הגיוני להרבות סוציופאטים באוכלוסיה? |
|
||||
|
||||
לפי ההיגיון הזה, למה שאותו אדם הגיוני לא יתאבד בהזדמנות הראשונה? למה שהוא יתכחש דווקא לדחף להוליד לילדים ולדאוג להם, ולא לדחף לאכול, להזדיין ולשתות? הוא "הגיוני" מהבחינה שהוא (לעזאזל עם העברית) בוחר בדרך הנכונה אל המטרות שלו. בחירת המטרות איננה מענייננו כאן. אני לא יכול להוכיח שלנבזיות יש בסיס גנטי. אבל אני משוכנע בכך. אין לי כרגע טיעונים בזכות הדיעה הזאת בנוסף לאלו שהעלתי בתגובה 396783 (למיטב זכרוני, לא התיימרתי להיות מסוגל להוכיח). אחזור עליהם בקצרה - מקובל עלינו שיש הבדלים רבים בין מוחות של אנשים שונים, ושלהרבה מההבדלים האלו יש בסיס גנטי (בניגוד, למשל, לבסיס תזונתי ו/או מקרי). שההבדלים האלו ישפיעו על כל האספקטים של האישיות שלי, אבל לא על המוסריות שלי, נשמע לי בלתי סביר לגמרי. לכל היותר אוכל לקבל שהעסק כאוטי למדי, ותלוי בשילובים של מאות או אלפי גנים, ושאין אפילו גן אחד שיש לו השפעה משמעותית, אפילו גן אחד שלא יכול בשילוב מסוים לדחוף לכיוון אחד, ובשילוב שני לכיוון הנגדי דווקא. |
|
||||
|
||||
מגיעה לך תשובה ארוכה, אבל כרגע אין לי הזדמנות לפרט. אני מניח שניפגש בהזדמנות אחרת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |