|
||||
|
||||
יש כל מיני מוסר, ואפשר להיות מוסרי בביתך וברברי כלפי שכניך. ההפרדה בין ''אנחנו'' ו''הם'' אינה זרה גם ליהדות. |
|
||||
|
||||
חשבתי על משהו באותו עניין, ורציתי לשמוע דעה של אנשים מלומדים עליו: אסטרטגיה גנטית טובה למצבים של דילמת אסיר היא לשתף פעולה מול אח שלך ולהיות אנוכי מול אנשים זרים. מכיוון שלאח שלך יש גנים דומים לשלך, שניכם תשתפו פעולה ותרוויחו. מול איש זר תהיה אנוכי וכך לא תפסיד (אני יודע שבדילמת האסיר אתה לא מפסיד אם אתה משתף פעולה עם מישהו אנוכי או בכלל, אלא רק נמנע מלהרוויח, אבל במצב של תחרות על משאבים כל מצב שהשני מרוויח בו יותר ממך הוא הפסד). מכיוון שקשה לנסח גנטית את המושג "אח שלך" ו"שיתוף פעולה", מה שמתקבל הוא שאתה מחבב אנשים שדומים לך ושונא אנשים ששונים ממך. כלומר אמפתיה ושנאת זרים נובעות מריבוי מצבים של דילמת אסיר. ---- תזכורת - מצב דמוי דילמת אסיר הוא מצב בו שני אנשים מתבקשים כ"א להחליט אם לקבל שקל (להיות אנוכיים) או שהשני יקבל 3 שקלים (לשתף פעולה). |
|
||||
|
||||
איסטרטגיה טובה היא לשתף פעולה עם משתפי פעולה. עניין האחים נוגע לזה רק בעקיפין: אם יש לך גן של שיתוף פעולה, יש סיכוי גבוה שגם לאחיך יש כזה, לכן סיכוי קטן שתיפול בפח. נושא אחר הוא שיתוף פעולה בין אחים בגלל מה שקרוי "ברירת קרובים" והוא לא שייך לדילמת האסיר: גם אם אתה יודע שאחיך נבל, יתכן שכדאי לך לשתף עימו פעולה, שכן בניו ישאו גנים שאתה חפץ ביקרם, לאו דוקא גנים לשיתוף פעולה כללי. בכך אתה תורם למה שקרוי inclusive fitness. אפשר, להמשיך את זה באותו אופן לכיוון של עזרה לדומה לך, מתוך ההנחה שיש לכם מבנה גנטי דומה, רק שלא ברור לי באיזו מידה דמיון חיצוני באמת מלמד על קירבה גנטית. אין בתגובה זאת משום טענה שאני איש מלומד. |
|
||||
|
||||
אבל פיתרון של שיתוף פעולה גלובאלי הוא לא טוב (זו אסטרטגיה נשלטת), ולכן לא תמצא משתפי פעולה. לעומת זאת, אם יש שיתוף פעולה סלטקיבי כפי שהצעתי הוא יותאם לשיתוף פעולה עם אנשי סביבתך (שגם הם משתפים פעולה סלקטיבית איתך) ולאנכיות מול אחרים (שגם יהיו אנוכיים סלקטיבית מולך) ונדמה לי שזו אכן נקודת שווי משקל. ניסוח אחר של ההצעה: מוסר הוא רעיון טוב לחברה (ולא לפרטים) בגלל מצבים של דילמת אסיר. נניח לרגע שהוא מתפתח גנטית בגלל מצבים כאלו. הבעיה היא שבהתקלות עם חברה אחרת של אנוכיים החברה המוסרית תסבול, וזה מוביל לפתרון שבו שהמוסר הופך להיות סלקטיבי ע"י שנאת זרים ואמפתיה לדומים לך. |
|
||||
|
||||
זה די מאפיין את ההיסטוריה האנושית. |
|
||||
|
||||
יש נוסחה כזו בגנטיקה. נשתכח ממני שם הנוסחה, אבל היא הולכת בערך כך : b*c>r כאשר b הוא מידת הקירבה שלך לזה שאתה שוקל לעזור לו (איזה אחוז מהגנים אתם חולקים, נדמה לי שצריך לחשב כאן באופן יחסי), c הוא מידת התועלת שהצד השני מפיק מן העזרה וr הוא מידת הסיכון/נזק שאתה לוקח על עצמך אם אתה עוזר לו. על זה מתבססים חלק מהמודלים של אלטרואיזם-לכאורה. כמובן שאם יש תחרות עזה על משאבים, אתה יכול להוסיף לעצמך תרומה על פגיעה בכלל ובכך חיזוק עצמך. אם אי השוויון מתקיים כדאי לך לעזור לו (אתה מקדם את הגנים שלך בכך). |
|
||||
|
||||
דווקא יש חידושים בעניין הזה, מתוך http://www.ucl.ac.uk/media/library/wasp Previous scientific thinking indicated that the variation in help given might be proportional to genetic relatedness. Those less closely related to the queen would help out less. This new study, however, shows that more distantly related wasps aren’t in fact lazier.
|
|
||||
|
||||
המאמר מדבר על מקרה שונה, בו מסיבות אחרות לחלוטין (סטטוס חברתי) הנוסחה אינה תקפה. ממבט חטוף נראה שהעדר התוקף הוא בגלל תוחלת צאצאים אפסית לצרעות עצלניות ממעמד נמוך, לכן לחייהן אין חשיבות רבה גם מבחינתן וברירת שארים היא למעשה האופציה היחידה. תיקון סביר לנוסחה יהיה הכפלת r בתוחלת כמות הצאצאים העתידית. בכל מקרה זו לא נוסחה אוניברסלית, גם לא נדמה לי שאמא שרואה את התינוק שלה בסכנה שולפת ישר מחשבון, אבל זה כן הבסיס למודל המתמטי למקרה הפשוט ביותר, בו אין שיקולים אחרים. |
|
||||
|
||||
לצערי המאמר המקורי שמור אצלי על מחשב אחר ואיני יכול לצטט ממנו ישירות, אבל בהתחלה הם טוענים שההשערה על אלטרואיזם כתוצאה מברירת שארים הינה "חסרת כוח מסביר", ומביאים מספר מראי מקום. אם אזכור, אנסה להביא את הדברים בשבוע הבא (או אולי מישהו אחר,עם גישה לנייצר, יעשה זאת). אני זוכר את המאמר הזה בדיוק בגלל הטענה מרחיקת הלכת הזאת. אם אינני טועה מדובר על 10% תרומה אצל חולייתנים. |
|
||||
|
||||
אם הדיון הזה לא מעניין איילים אחרים (אם כן עכשיו זה הזמן למחות) אחסוך לך את הטירחה. יש לי גישה לנייצר מהבית, אני אשתדל לעבור על המאמר מחר. |
|
||||
|
||||
מצטער על העיכוב, נלקחתי מהמחשב לסוף השבוע. לגבי הטענה שלהם שרק 10% יכולים להיות מוסברים ע"י העדפת קרובים, המאמר שאליו הם מפנים (מספר 5) מכיל את השורה הבאה בתור סיכום הפתיח : These results suggest a general role for kin selection and that the relative importance of kin selection varies across species, as predicted by Hamilton's rule. הנתון של עשרת האחוזים מגיע מהממצא הבאThe estimated mean effect size of kinship on helping behavior was rkin = 0.33 and was significantly larger than zero [P < 0.01 (Table 1 and Fig. 1)]. This is a relatively strong effect when compared with the average effect size of r {approx} 0.19 for ecological and evolutionary variables (28) and suggests that, on average, approximately 10% of the variation in helping rates can be explained by relatedness על פניו נראה כי מחברי המאמר הפכו את כוונת המשורר. אינני בקיא מספיק כדי לקבוע מי מהם צודק, האם עשרה אחוז זה הרבה או מעט.בכל מקרה גם המודל המותאם שלהם, זה שמתחשב בגודל הקבוצה ובמעמד, יכול להיות שניתן להסביר אותו ע"י מודל משוכלל יותר של ברירת שארים (כמו הכפלה בתוחלת שהזכרתי). לגבי הצרעה אינני רוצה להיכנס לפרטים יתר על המידה, אבל את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה. בסופו של דבר אנו מנסים לבסס את הכל על מודל שיהיה בו הגיון תאורטי, יכול גם להיות שהמצב היום מבטא הגיון1 שהיה תקף בתנאים אחרים שהשתנו מאז. 1 הגיון אבולוציוני כמובן. מודל מתמטי שמבטיח שיגשוג מקסימלי לגן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאני מבין עוד פחות ממך, אבל ההסבר ''את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה.'' הוא לא ממש ברור- אם אין מנגנון לזיהוי קירבה, כפי הנראה אין בקיום מנגנון כזה תועלת. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לא כל מה שיכל להתפתח ורצוי שיתפתח אכן התפתח בכל היצורים. מעצם העובדה שאין חרקים אינטלגנטיים (אינטלגנטיים = בקיאים בתורת שטרום-ליוביל) אנחנו לא מסיקים שאינטלגנציה לא היתה מביאה תועלת לחרקים, אפילו לא שהיא לא סבירה בקרב חרקים מטעמי גודל (מה שמאוד יכול להיות), אלא רק שטרם התפתח מנגנון כזה (מי שלא מאמין בחרקים אינטלגנטיים יכול להחליף חרקים בדג גדול וטיפש לטעמו). |
|
||||
|
||||
מקבל, אבל היית מצפה שמנגנון לגילוי קירבת משפחה אינו כל כך מסובך, במיוחד אצל חרקים, שתיקשורת כימית היא חזקה מאוד אצלם. |
|
||||
|
||||
צריך רק להזכיר שמדובר רק על בני אותו מין (אנחנו חולקים הרבה גנים עם עכברים, אבל הנוסחה לא ישימה כאשר מישהו מכרסם בארון שלי). עבור בני אותו מין, b הוא אמנם מה שציינת, אבל הוא גם הסיכוי שהגן (או צרוף הגנים) שגורם לי להתנהג בהתאם לנוסחה נמצא אצל זה שאני עומד לעזור לו. |
|
||||
|
||||
הרבה זקנות שמאכילות חתולים חולקות עליך בעניין הצורך בזהות המין1. לגבי ההערה על הסיכוי לקבל עזרה, היא נכונה אבל חשוב להדגיש שהיא לא הסיבה לעזרה. גם אם מובטח לך שבשום מקרה לא תקבל עזרה מאף אחד, זה עדיין לטובת האינטרס שלך (שלך=של הגנים שלך, היות והגן הוא מה ששורד ועובר אבולוציה, ושאר סיפורי הגן האנוכי) לעזור בהסתברות הזו, כי אתה מעודד את המשכיות הגנים שלך. אמנם קשה לשער שהדבר קשור לחוק המדובר (מה גם שאין לנו באמת מישהו קרוב בקרב מינים אחרים, בין היתר כי הכחדנו את כל ההומינידים) אבל נדמה שכמה שיצור קרוב אלינו יותר גנטית, כך אנו מגלים כלפיו יותר חמלה (זה וכמה שהוא יותר צעיר). 1 למען האמת צריך למדוד קירבה יחסית, צאצאים נושאים מחצית מהגנים של ההורים, נכדים רבע, לגבי מישהו מהרחוב אפס יהיה מדד טוב (אלא אם הוא יהודי), היות ותחרות תוך מינית היא הגורם הדומיננטי. |
|
||||
|
||||
ההורים, הסבים וכן הלאה, אינם זרים מוחלטים. יש להם גנים משותפים, וכך גם עם האדם מהרחוב. חצי ורבע הן הערכות טובות איפה שהבאת אותן, אבל אפס לא. לגנים שלך משתלמת אמפתיה עם יצורים חיים ילידי כדור הארץ בכלל, ועם בני אדם בפרט. |
|
||||
|
||||
מהמעט שידוע לי על אקולוגיה, אחת הטענות המרכזיות היא שתחרות תוך מינית היא חזקה בהרבה מתחרות בין מינית (לפחות ברוב המקרים), לכן עבור מינים במצב יציב (זאת אומרת לא לפני איכלוס של יבשת חדשה, או פיתוח אנטיביוטיקה, שלא מאפשרת למות בזמן) אם אתה שורד, זה מקטין את הסיכויים שלי לשרוד. אין לי שום אינטרס לשתף איתך פעולה ולעזור לך אלא אם אני מקבל משהו בחזרה. שים לב, לפעמים יש לי אינטרס לתקוף אותך ולפעמים לא, זה תלוי בבחירה אסטרטגית שבד"כ נקבעת ברמת המין (מינים אלימים/קניבלים מול מינים לא אלימים). לעיתים קרובות ישנו שיתוף פעולה ועזרה בתוך המין, גם בין כאלו שאינם קרובים, לדוגמא ערפדים (עטלפים מוצצי דם, לא חברי מועדון מעריצי בראד פיט) נוטים להאכיל אחד את השני בדם שהם מגרים מקיבתם. זאת בגלל שלדם יש ערך קלורי נמוך מאוד, ערפד שלא אכל שלושה ימים כבר נמצא בסכנת מוות, שיתוף פעולה תורם פה לקהילה כולה, כי היום אני עוזר לך ומחר אתה לי (כמו כן יש להם נטיה להאכיל כאלו שהאכילו אותם). אבל למרות שהתוצאה היא זהה, שיתוף פעולה מהסוג השני נובע מסיבות אחרות לחלוטין, שעיקרן עקרון ההכבדה, שיפור המעמד החברתי ובכך העלאת סיכויי הרביה או סיכוי מוגדל לקבלת עזרה עתידית. קיצורו של סיפור ארוך, לגנים שלי לא משתלמת אמפטיה באופן כללי, בפרט לא בתוך המין, אלא אם גודל האוכלוסיה אינו משפיע על סיכויי ההצלחה שלי, אבל מסיבות אחרות היא כן באה לידי ביטוי. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הניסוח הזה, למרות שהוא מופיע בהרבה מקומות. "הגנים שלי" הם קבוצה גדולה מאד, ואין להם שום תודעה קולקטיבית - על זה אפילו מתנגדי סמיילי (מפתיל אחר) בטח מסכימים. הגן האלטרואיסטי שלי יתפשט באוכלוסיה רק אם מקבל העזרה שלי מכיל אף הוא את הגן הזה ממש. גם אם אני משתף איתו 99.9999% מהגנים אבל לא את האלטרואיסט הקטן, פספסתי: הגדלת השרידות של זה שאני עוזר לו לא תגדיל את תפוצת הגן האלטרואיסטי, והמחיר שהשקעתי בעזרה לאותו ממזר יפחית את השרידות שלי כך שבסה"כ הגן האלטרואיסטי נדון להכחדה. מכאן הטענה שלי, שהקרבה המשפחתית, ובמקרים אחרים הדמיון הצורני, משמשים רק כאינדיקטורים להסתברות שהגן האלטרואיסטי נמצא אצל זה שאני עוזר לו. והעכבר? אם במקרה יש לי גן לאהבת עכברים, והעבר המקומי נחן בגן של אהבת אדם, אולי אנחנו בתחילתו של תהליך סימביוטי שבסיומו אני אתן לו גבינה בבוקר, ובתמורה הוא ישעשע את החתול הקשיש שלי במשך היום. |
|
||||
|
||||
בוא נניח מצב בו אתה חולק את רוב הגנים שלך עם משפחתך, אבל ידוע לך (אני שוב משתמש בצורה המודעת, למרות שההוכחה לדברי נעוצה בהרצת מודל מתמטי, שהוא כמובן נעדר כל מודעות) בוודאות שאף אחד מהם לא ינקוף אצבע לעזור לך. האם לעזור להם זה עדיין אינטרס של כל אחד מהגנים שלך (להוציא את האלטרואיסטי) ? התשובה לדעתי היא כן, אמנם כל גן כזה בנפרד מוריד במעט את הסיכוי שלו עצמו לעבור לדור הבא דרכך, אבל הוא מגדיל בשיעור רב יותר (מהנוסחה, אחרת לא עוזרים) את הסיכוי שיווצר עוד העתק ממנו דרך עזרה לקרוב. עכשיו יושב אותו גן בכל תא בגופך וחושב, נכון שלא אכפת לי לדפוק את השכ"ג, שלא מטפל בי כראוי, גם מאחי לדנ"א לא ממש אכפת לי, אבל העתקים שלי שנמצאים אצל קרובי השכ"ג, הם חברי בנפש, אחי התאומים, להם אני אדאג. אין גן אלטרואיסטי, כל הגנים הם אגואיסטים, אבל טובתם מכתיבה עזרה למי שנושא את אותו הגן. בסופו של דבר לגן לא אכפת אם יווצרו עתקים שלו על סמך השכ"ג או מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
אבל מה שאותם גנים "רוצים" לא יכול לצאת אל הפועל אלמלא איזושהי פעילות אלטרואיסטית שלי. הגן לעיניים כחולות לא יכול להשפיע עלי לעזור לבעלי עיניים כחולות, לא משנה כמה הוא "רוצה" שזה מה שאעשה. כל מה שהוא יודע לעשות זה לייצר חלבון ששמפיע על הפיגמנט בקרנית שלי. מה שנותר הוא קבוצה לא גדולה מדי1 של גנים שיש להם השפעה על הפעילות שלי, כלומר גנים שמשפיעים באופן זה או אחר על המוח. לצורך העניין אני מתייחס אליהם כאל "הגן האלטרואיסטי", והאינטרס שלהם הוא לעזור רק לאנשים עם אותו גן אלטרואיסטי, ומצידם הגנים לעיניים כחולות יכולים ללכת לקפוץ לאגם. ____________ 1- בכל אופן, לא יותר מ 25000 :-) |
|
||||
|
||||
הגנים לעיניים כחולות לא יכולים לגרום לך להימשך לכחולי עיניים? |
|
||||
|
||||
הגן לעיניים כחולות יכול לעשות את העיניים שלי כחולות. אולי יש גן אחר שגורם לי להמשך לבעלות עיניים כחולות, אבל הוא לא שייך לצבע העיניים שלי. |
|
||||
|
||||
הרי ידוע שאנשים דומים נמשכים זה לזה. אז זה קצת תלוי בשאלה אם הדמיון הגורם למשיכה הוא רק זה שיצא לפועל, או גם הדמיון הלטנטי. |
|
||||
|
||||
זה מה שניסיתי להסביר: אנשים דומים הם בעלי מטען גנטי דומה (למדי), מה שמגדיל את ההסתברות שאם הגן1 למשיכה הדדית מצוי אצל אחד מהם, הוא מצוי גם אצל השני. לכן, הגן שגורם לך להמשך לדומים לך הוא בעל פוטנציאל טוב להגדלת תפוצתו באוכלוסיה. אגב, שמעתי שהסקנדינביות דוקא אוהבות אנשים שחומים. כמובן שגם את זה אפשר להסביר משיקולים אבולוציוניים, אבל נדמה לי שי. אורן יחגוג קצת יותר מדי אם אתן כאן באותה הודעה הסבר לשתי התופעות ביחד. _____________ 1- במובן הרחב של אוסף גנים בעל השפעה מסוימת על התכונה המדוברת. |
|
||||
|
||||
יש גם הרבה שחומים שאוהבים סקנדינביות. |
|
||||
|
||||
ואולי יש לך גן למשיכה, ותוכנו מתמלא בתהליך ההתפתחות וה-attachment או איך שלא קוראים לה בעברית. |
|
||||
|
||||
אהה: (דגדגן: גברים בעלי עיניים כחולות נמשכים לנשים כחולות עיניים. הסבר אפשרי ופשוט מתבסס על שיקולים של פס' אבולוציונית. השערתו של רב"י מתגובה 397693 תתקשה להסביר למה אין העדפה כזאת אצל נשים בעלות עיניים כחולות) |
|
||||
|
||||
אוי, בחייך. עד שהמחקר לא יעשה בחתך של תרבויות שונות כדי לפסול את האפשרות של השפעה תרבותית הוא חסר משמעות. אני מתפלא שאתה בכלל מתייחס אליו ברצינות. 88 סטודנטים מאותה אוניברסיטה, ועוד ארבע מאות ומשהו אנשים אנחנו לא יודעים מאיפה. |
|
||||
|
||||
השפעה תרבותית על גברים דוקא? כמובן שזה ייתכן. |
|
||||
|
||||
או על הפלורליזם של נשים. אגב, אני בכלל לא מבין את ההסבר המוצע. איך זה אמור לעבוד? אני מבין הסברים שמבוססים על הדחף להתרבות. אבל מה הקשר בין הדחף הזה לבין נאמנות האישה? זה לא כאילו שהדחף פוחת אם יש לגבר ילדים. אז למה מעניין את הגנים אם האישה הייתה נאמנה או לא? וגם: האם הגנים יודעים באיזו דרך מיסטית את חוקי התורשה? |
|
||||
|
||||
פלורליזם של נשים ושל גברים שאינם בעלי עיניים כחולות. הכל ייתכן. זכרים שמגדלים ילדים שאינם שלהם עוזרים להפצת את הגנים הלא נכונים, ולכן הגנים שלהם יילכו ויתמעטו באוכלוסיה. מה לא ברור כאן? הגנים "יודעים" המון דברים, אבל הדרך אינה מיסטית, היא מוסברת בפיסקונת הקודמת בלי שום רוחות, שדים או ספירות קבליות. האם הגנים יודעים באיזו דרך מיסטית את חוקי ניוטון? אם לא, איך אנחנו מצליחים ללכת? |
|
||||
|
||||
אני מצטער, עדיין לא הבנתי. הסיפור מתחיל בכך שבאיזשהו שלב, מוקדם מספיק, התרחשה מוטציה שגרמה לחלק מהגברים כחולי עיניים להימשך לנשים כחולות עיניים. עכשיו, מה קרה כשהנשים תכולות העיניים ילדו ילדים עם עיניים חומות? האם הגברים לא השתתפו בגידול שלהם (למרות שהם לא הכירו את חוקי התורשה)? |
|
||||
|
||||
אלה שטיפלו בכל הצאצאים שלהם באותה מסירות העבירו פחות גנים לדורות הבאים מאלה שקיפחו חלק על חשבון האחרים. סביר להניח שהם לא היו מודעים לסיבות בגללם הם מעדיפים לבלות זמן איכות עם תכול העיניים בעוד ההוא עם החומות מעצבן אותם אחרי כמה דקות. כידוע, גברים שטחיים (אבל לא אני ואתה, כמובן) נמשכים לנשים צעירות, סימטריות ועם היחס הנכון בין המידות השונות של הגוף. הם לא עושים את זה מתוך חישוב מודע שאלה פרמטרים שמרמזים על איתנות גנטית ופוטנציאל לצאצאים רבים ובריאים, אבל "חישוב" כזה מתבצע בפועל. זוכר את הזרזיר ההוא שמחליט אם לחפש מזון במחוזות בעלי שונות גבוהה או נמוכה בהתאם לטמפרטורה1? זה בדיוק אותו דבר. ____________ "איפכא מסתברא", פרסום עצמי, בלה בלה. |
|
||||
|
||||
האם אין כחולי עיניים עם גנים רצסיביים של עיניים חומות? ואם כן, האם לא ייתכנו שני הורים כחולי עיניים לילד שעיניו חומות? חוצמזה, בפעם האחרונה ששמעתי, היו עיניים גם בצבעים נוספים. מה קורה אתן? |
|
||||
|
||||
"גנים רצסיביים של עיניים חומות"? אין חיה כזאת. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי על העדפה של הורים לילדיהם הביולוגיים על-פני ילדיהם האחרים כאשר הם אינם חושדים בהבדל הזה. ואני לא מסכים להנחה שלך על הפרמטרים למשיכה (תגובה 407579). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא, שגם כשאבות אינם חושדים בילד שהוא אינו ילדם הביולוגי, ייתכן שהם מעדיפים את ילדיהם האחרים על פניו, רק שאתה (ברוב המקרים) לא תדע אם הוא אכן ילדם הביולוגי ואם לאו. |
|
||||
|
||||
כמו ששכ"ג אוהב לכתוב: הכל ייתכן. |
|
||||
|
||||
ניבוי: יש קורלציה חיובית בין מידת הדמיון של הצאצא לאביו לבין היחס שהוא מקבל מהאב. ניבוי נוסף: התופעה הזאת לא תובחן אצל אמהות (או שתובחן במידה פחותה). לא יודע אם זה נחקר, אבל קראתי (איפה? בחיפו, בבית המשטרה) שסבים מצד האם נוטים להשקיע בנכדים יותר מאלה מצד האב. |
|
||||
|
||||
אתה מסתבך שלא לצורך, לדעתי. גם כך יש מספיק תרבויות עם ירושה מטריליניאלית, שבהן מעדיף האב (או הנורמות שמנהלות אותו) את אחייניו מצד אחותו על-פני ילדיו-שלו1. אגב, עד כמה שזה אומר משהו, בדוגמה היחידה שאני מכיר2 יש לנשים חופש מיני נרחב3. ____________ 1 (?) 2 אשנטי http://en.wikipedia.org/wiki/Ashanti_people 3 במובן של חופש מיני נרחב אצל נשים חילוניות ישראליות, לא במובן של פנטזיית גיל התבגרות. |
|
||||
|
||||
תודה. (לא שאני רואה איפה הסתבכתי, אבל המידע מעניין) |
|
||||
|
||||
טוב, ''מסתבך'' זו מלה קצת חזקה. התכוונתי שאתה מחפש העדפה לא-מודעת ומוסתרת שצריך לגלות, בזמן שיש מספיק תרבויות שהעניין הזה (או דומה לו) ממוסד ומובן מאליו. |
|
||||
|
||||
לא ראית אף פעם אב מתמוגג מנחת כשאומרים כמה בנו דומה לו? (אם כך אני מקוה בשבילך שאינך מנהל בית זונות) |
|
||||
|
||||
אכן, הוכחה ניצחת. אני נכנע. (אני? הגעתי לכאן במקרה. חשבתי שמוכרים פה פיסטוקים). |
|
||||
|
||||
זה בגלל שהם בעצם נמשכים לאמא שלהם. (400 ש"ח עם קבלה, 300 בלי). |
|
||||
|
||||
טוב, את זה קל לברר במחקר שיבדוק אם המשיכה הזאת אינה קיימת אצל גברים כחולי עיניים שלאימותים עיניים חומות. אבל אם את פרוידיאנית באמת, עליך להסביר למה זה לא פועל אצל נשים שאבותיהם כחולי עיניים. אדיפוס שמדיפוס, גם אלקטרה היא לא רק חברת מזגנים. |
|
||||
|
||||
תמהתני עליך שוטה, שזה לא ברור לך מאליו- אצל הנשים המשיכה הזו מודחקת כמובן. [עד עכשיו לא הייתי פרוידאנית באמת אבל אני עלולה לאמץ גישה זו עקב יתרונותיה הגלויים לעין (ע"ע המאמר האחרון באייל).] |
|
||||
|
||||
היתרונות הגלויים לעין הם כאין וכאפס לעומת היתרונות הנסתרים (המודחקים, המוכחשים, המועתקים, המעודנים וכל האחרים). |
|
||||
|
||||
רבע מהילדים לזוג הורים ששניהם בעלי עיניים חומות יהיו כחולי עיניים??? |
|
||||
|
||||
המאמר קצת מקצר שם... רבע מאלה ששני הוריהם נושאים את הגן הרצסיבי. |
|
||||
|
||||
גם גן לעיניים כחולות משפיע על תפוצתו, שכן ידוע שעיניים כחולות טובות פחות מעיניים ורודות (אחרת עוד היו לוקחים אותי ברצינות) ולכן בעל עיניים כחולות לא רואה כל כך טוב למי הוא עוזר. ככל שהגן משתנה לטובת הראיה הוא משתנה לטובת עזרה לדומה (מתוך הנחה שאתה עוזר לדומה בגלל גנים אחרים) ולטובת שרידותך, בעוד ששינוי לרעה פוגע מעט בשרידות ומשפר את שרידות הכלל (שכן אתה עוזר לכולם כי הם קראו לך אחי ואתה לא ראית מי זה). בכל מקרה, לגבי המוני הגנים שהם יותר משמעותיים, אין לאף אחד מהם את האפשרות לדעת האם פרט כלשהוא נושא העתק שלהם (גם אם יש סימן כל שהוא, תמיד יכול לבוא חיקוי שרק נראה דומה אבל לא עוזר) ולכן הם נאלצים לעזור ע''פ קירבה משפחתית (למען האמת יש גם גורם של דמיון חיצוני). עזרה לכחולי העיניים היא באמת תוצר לוואי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |