 |
|
 |
||
|
||||
 |
(לא פורסמה בסופו של דבר, בגלל סיבות טכניות ואחרות) ------------------- עמדנו שם, כמה מאות אנשים ונשים, מול החיילים. הנשים מקדימה, הגברים מאחורה. את הילדים שמרו הרחק מאחור. הרוב הגדול, פלסטינים מהכפר בודרוס, צועקים ססמאות קצובות. בערך עשרים ישראלים ומספר דומה של פעילים בינלאומיים מתקשים לעקוב אחרי הערבית, ומסתפקים במחיאות כפיים. לפני כן, כשהחיילים (שלושה-ארבעה ג'יפים) הגיעו למקום, פעילה ישראלית אחת לקחה את המגפון והודיעה להם שמדובר בהפגנה שקטה ובלתי-אלימה; אין צורך להפעיל נגדנו כוח. המטרה היא לנצל את הנוכחות הישראלית בקהל, ליידע את החיילים לגביה, וכך למתן את אופני הפעולה שלהם. יש גם שאיפה נוספת: להרגיל את החיילים שלא כל קהל פלסטיני צועק-ססמאות הוא המון מוסת שמסכן את חייהם. החיילים, בתגובה, מודיעים לנו שאנחנו נמצאים בשטח צבאי סגור ונותנים לנו רבע שעה להתפנות. אחר כך הם מורים לכל הישראלים להגיע אליהם; איש לא נענה, כמובן. בשלב מסוים החיילים מאיימים שאם לא נתפנה הם "יתחילו לקחת אנשים איתם". אף אחד לא זז. אני מתוח, מנסה להתגבר על הפחד באמצעות מחיאות-כפיים לקצב הסיסמאות. בודרוס הוא כפר קטן: 1300 איש, כולל ילדים. הבתים יפים והנוף עוצר-נשימה. הילדים שואלים אותך במבטא כבד “how are you?”, גורמים לך להרגיש כמו סלבריטי (יחד עם תחושת המבוכה הנלווית). בגלל מיקומו של הכפר צמוד לקו הירוק, אבדו לו חלק ניכר מאדמותיו ב-1948. הגדר המתוכננת אמורה לקחת את רוב האדמות החקלאיות שנשארו. היא אמורה להקיף לחלוטין את בודרוס, יחד עם הכפרים השכנים (ושתי התנחלויות: נילי ונעלה); לנתק אותם לחלוטין מרמאללה הקרובה, משאר הגדה, וכמובן גם מישראל. כשהבולדוזרים הגיעו לראשונה לאדמות של בודרוס, באו כל תושבי הכפר וחסמו אותם בגופם. הם חטפו גז מדמיע, כדורים מצופי-גומי, מכות מחיילים. הפעילים הבולטים הוכנסו למעצר ממושך, אבל התושבים המשיכו לבוא שוב ושוב, בוקר-בוקר. הם קראו לפעילים בינלאומיים וישראלים להצטרף אליהם, והקצו להם בית למגורים זמניים. בחודשים האחרונים שוהים בכפר כל הזמן מספר קטן של פעילים, מגלים סולידריות ומספקים מידה מסויימת של הגנה. בינתיים ההתנגדות הנחושה והבלתי-אלימה של תושבי בודרוס מצליחה לא רע: העבודות הופסקו, והפרדת הכפר מאדמותיו מתעכבת כבר שלושה חודשים. בשבוע שעבר הודיעו פקידי ה-DCO שהעבודות על אדמות בודרוס יחודשו בימים הקרובים. על רקע זה אורגנה ההפגנה המתוארת, במקום שבו אמורות העבודות להימשך. עוברת חצי שעה מתוחה עד שמארגני ההפגנה מחליטים שהמטרה הושגה, ואנחנו עולים לאיטנו לכפר. בדרך, מנסים לנהל שיחות בסיסיות בעזרת שברי משפטים בעברית, ערבית ואנגלית. אחד הנערים נשאר מעט מאחור ומתחיל לזרוק אבנים על החיילים. הם מגיבים בגז מדמיע, אבל המרחק הגדול בינינו לבינם הופך את כל העניין לטקס סימלי ולא מאיים במיוחד. אנחנו יושבים קצת בבית אחד התושבים ואז יוצאים הביתה בדרכים המתישות של הגדה. תושבי בודרוס לא יוצאים לשום מקום. הם שם, והם מתכוונים להמשיך להיאבק. ההתקוממות הפלסטינית העממית, האמיצה והלא-אלימה קורית בבודרוס, והיא זקוקה לתמיכה שלכם. (8/2/2003) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנחנו צריכים לתמוך בהם? הצלחת לשכנע אותי שמלחמה זה רע. לא שוכנעתי שיש לנו קמצוץ אשמה בכך שהמלחמה מתנהלת (באמת, יש. בגלל אוסלו המחורבן הזה). אם רבין וביילין לא היו מביאים את כנופיית ערפאת, חיי הכפריים של בודרוס היו מתנהלים על מי מנוחות. אבל הם לא פונים לאשמים האמיתיים. הרי ערפאת כבר דאג להראות אין ספור פעמים מה גורלו של מי שמתנגד למלחמה. אז הם אכלו אותה. חבל שלא כבשנו מחדש את כל שטחי יהודה ושומרון. אז לא היה צורך בחומה ובסבל האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, בתקופת שמיר היה כל כך טוב וכל כך שקט ואם היינו ממשיכים במצב שהיה קיים אז, אין ספק שהיינו מדכאים את האינתיפאדה וחיים בשקט ובשלווה ללא סכנה דמוגרפית וללא בידוד בינלאומי. כפארפרזה על שאלה שמישהו פעם שאל אותי1, האם נותרו בימין אנשים שאינם רדודים? 1 תגובה 58016 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא וספר לנו מה היו הבעיות בתקופת שמיר. מה שאתה אומר בסרקאזם הוא, כנראה, אמת צרופה. אבל אני מבין שאתה חושב אחרת, כמו שאתה חושב שבפתיל שאליו אתה מפנה הוכחת איזו שהיא עמקות. אז בוא ושתף אותנו בבעייתיות, לשיטתך, שבעידן שמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת שמיר פרצה האינתיפאדה והפכה את צה"ל לכח שיטור כנגד אזרחים. כדי להוסיף על חומרת המצב הקימה הממשלה יותר התנחלויות. המשך של מדיניות זו היה מביא למלחמה גוברת והולכת ביננו לבין הפלסטינים ולבידוד בינלאומי של ישראל בעולם. תחילתם של הפיגועים ההמוניים היתה אז עם קו 405 ופיגועים אחרים. כמו כן, ממש כמו היום התעלמה הממשלה ממצוקת החלשים כי ההתנחלויות חשובות יותר כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתקופת שמיר פרצה האינתיפאדה..." נכון, ובתקופת רבין טבח ברוך גולדשטיין בערבים שבאו להתפלל במערת המכפלה. אינני יודע מה אתה חושב שזה מוכיח, אבל האינתיפאדה שפרצה כששמיר היה ראש הממשלה לא הביאה למצב שבו הפלשתינאים נחלו נצחונות או גרמו לנזקי נפש. אם כבר נכנסת לזה, כדאי קצת להרחיב. ליצחק שמיר היה מי שירסן אותו. היה לו סגן בשם שמעון פרס ושר ביטחון מהולל בשם יצחק רבין. כדאי להתעכב על הנקודה הזו, כדי לראות כיצד העניין טופל. כשפרצה האינתיפאדה שר הביטחון לא טרח לקצר את שהותו בחו"ל. כשחזר החל לטפל באינתיפאדה באופן נמרץ ומיידי. הוא המליץ לאזרחי ישראל לשאת נשק אישי ולחיילי צה"ל נתן הוראה "לשבור ידיים ורגליים". לימים, כשנבחר לראשות הממשלה וכבר לא היתה לו אינתיפאדה לשחק בה, הביא את כנופיית תוניס כדי לטפל בפלשתינאים "בלי בג"צ ובלי בצלם". את ההפעלה המוצלחת של העיקרון ההוא אנחנו חשים על בשרנו עד היום. המסקנה שלך? בכל אשמות ההתנחלויות. לדעתי - האשמה היא בכתמי השמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, טוב. יש גם אנשים שחושבים שחזרה לשטחים וחינוך מחדש של הפלסטינים יביא לשקט ורגיעה וד''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ומי שטוען כך גם הסביר מדוע. אבל לזרוק רפש זה הרבה יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירוניה לא עוברת מסך איך אתה רוצה למדוד שקט? הייתי מציע נפגעים ליחידת זמן כמו כן הייתי רוצה להבין איך יבוא של כמה עשרות אלפי ידידיו וקרוביו של יאסר השפיע על (רעם תופים דרמטי) "הסכנה הדמוגרפית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיחה בתהליך אוסלו היתה אבן הפינה לכינונה של מדינה פלסטינית שמקטינה באופן משמעותי את כמות האוכלוסיה הפלסטינית במדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה בינתיים כאילו היא הייתה אבן הפינה לכינונן של דרישות פלסטינאיות כמו זכות השיבה, שאם ימומשו יגדילו באופן משמעותי את כמות האכוסלוסיה הפלסטינית במדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כנראה מתימטיקה גבוהה מדי בשבילי אתה אולי יכול להסביר באופן שרדוד כמוני יבין איך שלטון עצמי ערבי בכיבושי '67 (ואני מניח שעל זה אתה מדבר) "יקטין באופן משמעותי" את מספר הערבים בכיבושי 48' ( ושוב אני מניח שלכך אתה מתכוון) לא בססמאות אלא ממש בתיאור מוחשי של התהליך שלב שלב והצדקת סבירותו של כל שלב <פתח סרקאזם> ודרך אגב הרשות הפלסטינית קיימת כבר כמה שנים ועד כמה שאני יודע אין בדיוק הגירה מסיבית של ערביי הפנים אליה<סגור סרקאזם> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושמתי לב שגם לא הסברת איך אתה מודד שקט רק בשביל שאפשר יהיה להשוות בין שמיר ל סט. רבין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא הבנת אותי. מדינה פלסטינית עצמאית תהפוך את ערביי השטחים לנתיניה ולא לנתינים ישראלים. זה כמובן מוריד באופן משמעותי את מספר הפלסטינים השייכים למדינת ישראל כעת. לא התכוונתי כלל לערבים אזרחי ישראל, שימשיכו כמובן להיות אזרחים במדינתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שייכים" למדינת ישראל ? אתה יכול להסביר למה אתה מתכוון בכך אאל"ט הערבים ביש"ע "שייכים" במובן שבו אתה משתמש במילה לרש"פ ומה בדיוק ההבדל? תזכור שאני בחור רדוד וצריך הסבר פשוט לכל המושגים שאתה זורק כלאחר יד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתוב בבירור בראשית דבריו, במילה "שייכות" הוא התכוון ל"נתינות". אני חושב שאפשר להפסיק עם הגישה הנפסדת הזו: להטפל לאיזה ניסוח לא מוצלח, ולפרשו באופן המופרך שברור כשמש שהכותב לא התכוון אליו. אלא אם כן, אתה מתכוון להקניט את הכותב, ואז זו לא גישה נפסדת. אבל אז, בפארפרזה על הטקטיקה שאתה נוקט, למה שלא תגיד את זה בצורה ישירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וערביי יש"ע הם לא נתיני הרש"פ? ומה המשמעות של "נתינות"( או "שייכות") במושגים מוחשיים ואיך היא קשורה ל"סכנה הדמוגרפית" ומה היא בדיוק אותה סכנה? ואת הכול במונחים פשוטים ככול האפשר תיאום במושגים זה מה שאני מנסה להשיג ממר לנדוור כי כרגע מה שהוא אומר נשמע לי כערפל מוחלט ארז כפרה אם אתה קורא את זה בבקשה אל תקפוץ מייד להסברים על הדמוגרפיה אלא פרה פרה תסביר לי את הקטע של נתינות קודם כל בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד השטחים הכבושים ברשות ישראל, האנשים החיים בהם הם נתיני המדינה (אך כמובן לא אזרחיה), מה שיוצר את הבעיה הדמוגרפית. ברגע ששטחים אלה הופכים להיות מדינה עצמאית, מס' הפלסטינים השייכים למדינת ישראל יורד פלאים ושוב יש רוב יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? פעם אחרונה שבדקתי רוב הערבים היו בשליטת הרש"פ (ןזה לא שינה דבר לטובה דרך אגב) בעוד שבשטחים שבשליטת ישראל חיים בעיקר יהודים אתה צריך להבהיר איך אתה מגדיר מונחים כמו "שייכות" "נתינות" "שליטה" וכן הלאה למשל כשאני אומר "שליטת ישראל" אני מתכוון למכלול שלם של דברים מעשיים כמו חוק, מיסים , יכולת תנועה חופשית של יהודים בשטח וכו' תנסה להבהיר למה אתה מתכוון בשליטה ואיך ההגדרה שלך קשורה למה שקורה בשטח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האין ה"בעיה" הדמוגרפית בעייתית רק כשניתנת *זכות הצבעה* לאותם פלסטינאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הדמוגרפית קיימת גם פיזית, בעצם היותם רוב האוכלוסייה במדינה. בדרך זו הם פשוט חזקים יותר מספרית והכוח המספרי יתרגם עצמו למונחים אחרים. הם יפרצו את גבולות היישוב הערבי ויבואו לגור לידך. רוב הילדים בכיתה של הבן שלך יהיו ערבים, המורה שלו תהיה ערבייה, רוב הנוסעים באוטובוס שבו תיסע יהיו ערבים וכך הלאה. לכן השלטים יהיו בערבית, תכניות הלימודים ישתנו בהתאם. כפי שכיום לא ילמדו קוראן כיתה שיש בה שני ילדים ערביים, כך לא ילמדו תנ"ך בכיתה שיש בה שני ילדים יהודים. בסופו של דבר, גם זכות הצבעה תינתן להם או שהם ייקחו אותה וזה יהיה הסוף שלנו.אם תרצה דוגמה פשוט תביט בכל מדינה ערבית שהיה או יש בה מיעוט יהודי. דרך אגב, גם העובדה שהפלסטינאים יהיו אזרחים במדינה אחרת - המדינה הפלסטינאית - לא ממש תפתור את הבעיה. גם אזרחי מקסיקו הם לא אזרחי ארה"ב - האם הם לא מנסים להסתנן אליה כל הזמן? ומה יקרה למדינה שיש לה ארבעה גבולות עם ישראל? ומה יהיה כשבקרב המסתננים יהיו גם טרוריסטים? להקים מדינה פלסטינית בשטחים זה בערך כמו לקשור גור של סן ברנרד בתוך מלונה קטנה ולהגיד "הנה, עכשיו יש לו הבית שלו והוא לא יסתובב במרפסת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שהסגנון הזה, של מחאה לא אלימה, מופיע רק בכפר קטן אחד (וגם שם רק בזכות יוזמה לא-מקומית, אבל נניח לזה). אילו כל, או רוב הפלסטינים היו מתנהגים ככה, הסכסוך היה נפתר מזמן. (אבל הם לא, אז לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם כל הפלסטינאים היו מתנהגים כך, הם כבר היו מגורשים מזמן. או לכל הפחות, הם היו ממשיכים לחיות כמו בשנות ה-70. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה טועה. כנראה שמה שעומד מול עיניך הוא מצב דמיוני שבו הפלסטינים הם, עד האחרון שבהם, תלמידיו הרוחניים של מהטמה גאנדי המנוח, הצד הישראלי מורכב כולו מכהניסטים, ואין מצלמות טלויזיה... הפלסטינים עצמם יודעים שהפגנות לא אלימות היו משיגות להם הרבה יותר. יש לא מעט התבטאויות ברוח זו, של דמויות פוליטיות מביניהם [בעיקר כאלה שפניהם למערב], על איך היה טוב יותר אילו אפשר היה להפסיק את האלימות המזויינת, ולעבור- אם לא להתנגדות פסיבית הרי שלפחות למצב של אינתיפדה א, שבו ילדים מיידים אבנים, מבלי שחמושים יורים מביניהם על הצבא. אך ההתבטאויות הללו נגמרו בדיוק שם- במלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות ש*כרגע* פעילות לא-אלימה הייתה משיגה להם יותר. בודאי שאין זה נכון לגבי העבר (ואני מנחש שגם לא לגבי העתיד). החזקנו את הפלשתינאים תחת כיבוש וסיפוח זוחל ללא זכויות אזרח שנים רבות עד פרוץ האינתיפדה. לא הכרנו בהם כלאום. גם אחרי פרוץ האינתיפדה השנייה, היו דרושות כשלוש שנים כדי שחלק מהימין יבין שיש טעם לצאת מעזה (!). אני לא מתמצא בתולדות הסכסוך, אבל זה לא שאנחנו צריכים לזכור לפשוט את ההילה לפני שאנחנו הולכים לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא ננסה נגיע להסכמה: אם הפלסטינאים היו מתנהגים ככה (אי אלימות) מאז 1993, הסכסוך הזה היה נפתר מזמן. יש הסכמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אף ראש ממשלה ישראלי לא יפנה התנחלויות ללא שסכין תהיה מונחת לצוארו. לא אכפת לי מה ברק הציע, אני לא מאמין שהיה סיכוי ליישם זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סכין חדה"? אז אתה בעצם אומר שהפיגועים היו הכרחיים? או שאתה מסוגל לראות דרך כלשהי שבה הפלסטינאים היו מסוגלים להשיג הכרה על ידי שימוש באלימות מבלי לפגוע באף אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאפשר לפנות לפעולות גרילה. בדבריי, כמובן, אין הצדקה לפיגועים או לפעולות גרילה. בפרפראזה על ברק, אם הייתי פלשתינאי, אני מתאר לעצמי שהייתי מחפש כל דרך להגר מכאן, ובלבד שלא אצטרך לפגוע באיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותקן אותי אם אני טועה אבל נדמה לי שכרגע מדובר רק על גרוש היהודים מעזה בלי הוצאת כוחות הצבא מאותם מאחזים ספורים שבהם מחזיק צה''ל כעת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי, אבל אני באמת לא מתיימר לדעת על מה מדובר. בנוגע לטעם לצאת מעזה, אפשר לפנות לשרון, אולמרט וחבורתם. ויכוחים פנימיים בימין אינם מענייני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותם , מה אתך ? מה הטעם שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך הרבה נכתב ונאמר בעד ונגד בשנים האחרונות, ובאמת אין לי משהו להוסיף. אני מעדיף לא להכנס לשבלונות של ויכוחים פוליטיים. אני מקווה שלא תראה זאת כגסות-רוח מצידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגע וברח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במי פגעתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בפגעת באיש (אלא אם אתה מחשיב סיוע לאויב בשעת מלחמה פגיעה אבל זה ממש לא קשור) דיברתי על סגנון הדיון שלך של לבוא ביציאה אבל להתחמק מלעמוד עליה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מבולבל. הדיון היה בנושא ''מה הפלשתינאים יכלו להשיג ללא אלימות''. אתה רצית להעביר את הדיון לנושא ''הטעם לצאת מעזה''. לגיטימי, אבל הנושא החדש לא מעניין אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי אין דבר ברור יותר מן הטעם לצאת מעזה: ככל הידוע לי, רצןעת עזה אינה מהווה נכס אסטרטגי - לא מבחינת עומק (שכן סיני מפורז גם כך) ולא מבחינת פני שטח (אין שם איזה הר ענק שחולש על טווח של קילומטרים). נוסף על כך, איני בקיא במיוחד בהיסטוריה תנכ"ית, אבל לא זכור לי איזה אירוע מיוחד שהתרחש שם או איזה קבר קדוש, כך שגם מבחינה זו אין עזה מהווה נכס, לפחות למיטב ידיעתי. הטעם היחיד לשבת בעזה הוא הטעם שנוצר כתוצאה מעצם הישיבה שם: עידוד הטרור, אם באופן מורלי ואם בהפיכת המקום למדינונת מחבלים. אכן קיימת גם סכנת התקרבות הקסאמים לגדרות אבל נראה לי שאת זה ניתן יהיה לפתור בהתערבות צבאית. למעשה, אם ישבו על הגדרות יהיה קל יותר לפגוע בהם מאשר אם ישבו בתוך הערים. בכל המקרים האלה, נראה לי עדיין כי נסיגה מעזה תועיל יותר משתזיק. עזה היא דוגמה מובהקת לדעתי, ואין דוגמות מובהקות רבות כאלה, לגוש חרא אמתי שבו שקענו: אין בה שום דבר טוב או מועיל. פשוט כלום. שום יתרון. שום דבר.סרח עודף לכל דבר ועניין, ולכן יפה הנסיגה שעה אחת קודם. מקרה אחר הוא כמובן מקרה יהודה ושומרון, המהווים נכס מכל בחינה אפשרית כמעט: עומק אסטרטגי, מקומות קדושים, מקורות מים, יישובים מבוססים ונרחבים והחשוב מכול: תקועים במרכזה של מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתים שלוש בעיות מתבקשות א)למעט מאוד ישובים בארץ יש הר גבוה או חשיבות אסטרטגית אז למה לגרש את היהודים רק מעזה אבל לא מכוכב יאיר? ב)אם יש פתרון צבאי לקטיושות ( חוץ מאשר הפתרון הברור מאליו של כיבוש כל רצועת עזה) למה לא נוקטים בו כבר עכשיו? ג)לעניות דעתי הטרור העזתי לא התחיל ב67 או אפילו כשחודש הישוב בכפר דרום אלא הוא קודם בעשרות שנים להקמת מדינת ישראל אז למה להעמיד פנים שהישיבה שם היא שיצרה אותו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות מצוינות 1. ההר הגובה: העדרו של הר כזה הוא העדר סיבה להישאר שם מבחינה זו. בכוכב יאיר יש סיבות אחרות להישאר. נדמה לי גם שהיישוב הזה בכלל לא מעבר לקו הירוק. 2.לא טענתי שיש פתרון צבאי לקטיושות אלא שבסכנת ההתקרבות לגדרות יהיה קל יותר לטפל. 3. נכון, הטרור קדם שנים רבות למדינת ישראל ואכן אין טעם להעמיד שהישיבה שם יצרה אותו. כשלתי בלשוני. כיוונתי שעצם הנסיגה יעודד אותו. עם זאת, עם טרור נוסח שנות החמישים תתמודד הגדר היטב. נוסף לכול, עדיי נראה לי שנסיגה תועיל יותר משתזיק. המקום הזה באמת מיותר. נסיגה גם תחליש את טענות הפלשתינאים על הצורך במדינה. ברגע שתהיה להם אחת מצב הדברים יהיה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''ז הישוב הוקם בתחילה בצד הנכון של הקו הירוק, אבל הורחב מאוחר יותר ויש בו שכונות (או גושים או איך שהם קוראים לזה) מעבר לקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בחרתי בכוכב יאיר כדוגמא גם כי הוא בתחום "כיבושי 48"' וגם בגלל שהוא ישוב שדורש ומקבל הרבה יותר הגנה משישובים אחרים . מה שאני מנסה להגיד זה שישובים אינם! עמדות צבא ולכן לא רלבנטי לשפוט את הצורך בהם לפי שיקולים כאלו ב.איך בדיוק גירוש היהודים מגוש קטיף שזה בדרום רצועת עזה יאפשר "טיפול" קל יותר בטילים שרובם משוגרים מצפון הרצועה? ג.לחזור ולטעון שהישוב היהודי בעזה "מיותר" זה חסר משמעות למה הישוב בעזה מיותר ואילו הישוב שאתה גר בו לא? ד.הדיבור האנאכרוניסטי על "המדינה הפלסטינית" שתשנה הכול ( או משהו) הוא פשוט מוזר כאילו אתה נשארת בשנות ה80' . להזכירך המדינה הזאת כבר הוקמה ב94' ועכשיו אנו מתמודדים עם התוצאות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, רגע, כנראה שהבנת לא נכון את עמדתי. אם בהחלט מתנגד למדינה פלסטינית וסבור שלא תפתור דבר, כפי שהבעתי פה בתגובות אחרות. מה שכן, אני חושב שקיומה של מדינה כזאת בעזה הוא פחות נורא מקיומה בשטחים. בעזה אני תומך בהקמתה משום שאני סבור ששם יש לה יותר סיכוי להתקיים ולנו יהיה קל יותר להגיב מולה כי אזרחינו יהיו מוגנים יותר מחוץ לה ומאחורי גדר. עם זאת, אני מסכים איתך כי גם אז תהיה בעיית קסאמים אולם נראה לי שאז יהיה קל יותר לטפל בה או לפחות לא יותר קשה. אבל אני מודה ששאלותך קשות וגורמות לי להקצין ימינה אף יותר. היישוב בעזה מיותר כי אינו משרת את צורכי המדינה. היישוב בשטחים או בהרצליה (שבה אני גר) משרתים את צורכי המדינה. יתרה מזו, לא רק שאינו משרת הרי הוא גם מזיק ומכביד. פירוקו רווחי יותר מהחזקתו במישורים רבים: כלכלי, צבאי, פשוט יקר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק הרצליה משרתת את צורכי המדינה ומהם בדיוק צורכי המדינה? ושוב אני חייב לשאול מה ההבדל בין הרש"פ למדינה הפלסטינית שעליה אתה מדבר בלשון עתיד כאילו היא עדיין לא קיימת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, איך שהזמן מבהיר את המציאות ופוקח את העיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי תשמחי לשמוע שהחל מאתמול מנסים תושבי הכפרים בידו ובית-סוריק לחסום בגופם את העבודות על אדמותיהם; מצטרפים אליהם תושבים ממבשרת-ציון השכנה ופעילים בינלאומיים. אולי תתעצבי לגלות שאת מתקשה מאוד לשמוע על הנסיונות הלא-אלימים הללו, חוץ ממתי שאני מספר לך עליהם. האם המחאה הלא-אלימה קורית רק בבודרוס, או שרק בבודרוס שמעת עליה? כדאי להזכיר שוב את התגובה של הצבא לנסיונות המשמחים הללו: עשרות פצועים מירי כדורים מצופי-גומי, גז מדמיע ומכות; פעילים מרכזיים הוכנסו למעצרים מנהליים ממושכים, בלי משפט (אחד מהם שוחרר בשבוע שעבר - https://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... אחרים עוד כלואים, למיטב ידיעתי). נראה שהצבא מתייחס למחאה לא-אלימה כמו אל פעילות טרוריסטית. בהקשר הזה אני לא חושב שראוי להסתפק באמירות כמו "חבל שלא כל הפלסטינים מתנהגים ככה". ישראלים אחראיים צריכים לעודד אסטרטגיות של אי-אלימות אצל הפלסטינים באמצעות תמיכה בפועל. אסטרטגיות לא-אלימות יכולות לפעול רק באמצעות גיוס דעת קהל; התעלמות מהן מעקרת אותן. גם מי שלא באה לשכב מתחת לבולדוזרים יכולה לתמוך בדרכים אחרות: להתקשר ולומר מילה למארגנים, להתקשר לרדיו, לשלוח מכתב לעיתון, לארגן הפגנת תמיכה, לספר לחברים, לנסות לגרום לתגובה מתונה יותר של הצבא, וכו'. אחרי שתעשי משהו מהדברים האלה תרוויחי ביושר את הזכות לרטון על הנדירות (אולי) של סגנון המחאה הבלתי-אלים אצל הפלסטינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום כוונה לעזור לתושבי בודרוס או כל כפר אחר, כל עוד שהטיפוסים האלה1 מסתובבים שם. שישכבו תחת הבולדוזרים עם מישהו אחר. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד יש פלסטינים שדוגלים באלימות (בכל מקום שהוא?!) אין לך שום כוונה לתמוך בפלסטינים שדוגלים באי-אלימות. התמלכדנו קצת, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד ש/רוב/ מכריע של הפלסטינים תומך באלימות פראית נגד הצד שלי, אני קודם כל מתגוננת מפניהם, בהחלט. אבל זה לא אומר שאני בעד גזילת אדמות מאנשים. ולכן, אם וכאשר תיפסק התמיכה המסיבית של רוב הפלסטינים במבצעי הפיגועים, וגם יהיה ברור שרוב הפלסטינים שואפים למדינה בצד ישראל, ולא במקומה, אז אבוא לעזרם נגד שרון הרשע. עד אז, מי שנמנה על אויביי ומבקשי נפשי, ומגייס לעזרתו שונאי ישראל מקצועיים, כמו תנועת הסולידריות הבינ"ל, שלא יצפה לעזרה ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הרוב הפלסטיני תומך במה שנראה לו שעובד ו"משנה משהו?" אולי עזרה שלך לפציפיסטים פלסטיניים תעביר את התמיכה הזו לשם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא. חשבתי עוד על העניין הזה אחרי חילופי הדברים כאן. הסבל האנושי של הפלסטינים מהגדר, הוא סבל אמיתי. אבל נראה לי שיש עניינים שהם הומניטריים טהורים- כל מה שקשור למזון, מים, תרופות. מחסור באחד או יותר מאלה משמעו מוות, שהוא תוצאה לא הפיכה. קיום החיים עצמם הוא עניין שלא יכולות להיות עליו פשרות. לעומת זאת, עניין האדמות אינו הומניטרי טהור, אלא הומניטרי-פוליטי, ומדיני. הרי על זה הרי כל הסכסוך- על אדמות. [על זה, ועל זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בארצו, עכשיו שכמעט כולם כבר מסכימים על זכות הגדרה לפלסטינים]. לכן ההפגנות נגד הגדר הן עניין פוליטי, ומדיני, לא פחות מאשר עניין הומניטרי. ולא מוצאת חן בעיניי העמדת הפנים, כאילו מדובר כאן רק בקומץ איכרים תמים ושקטים שרוצים רק לחיות בשקט על אדמתם כמימים ימימה. זה נכון, אבל זה לא /רק/ זה. אין להתעלם מהעוול שנגרם ברמה האישית מהפקעת אדמות פרטיות (בניגוד לאדמות ציבוריות, ובמיוחד כאלה שאינן בשימוש). אבל א:זה עוול הפיך, שזה שיקול חשוב, לדעתי. ו ב: אפשר להציע לבעל האדמה פיצויים על אדמתו. אם הוא מסרב למוכרה, אפשר להציע לו סכום חודשי בגובה פרנסתו המשוערת מאותה אדמה. ואולי יש דברים אחרים שאפשר לעשות כדי לתקן את העוול האישי, עד לאותה שעה שבה יהיה הסכם מדיני כולל, שיכלול גם את הסידור הקבוע לגבי האדמה המסויימת הזאת. הקמת הגדר באופן אדוק על הקו הירוק היא הישג פוליטי ממדרגה ראשונה לפלסטינים, שיזכו כך בהכול, בלי לוותר על כלום. במיוחד- בלי לוותר על מה שהם רואים כזכותם לשאר האדמה שבין הנהר והים. נקודה אחרונה- לא חייבים להיצמד לקו הירוק, אבל הקמת מובלעות פלסטיניות המוקפות משלושה או ארבעה צדדים בגדר, רק כדי לכלול התנחלות כלשהי בצד המערבי של הגדר, הוא מעשה נבלה. המתנחלים במקומות האלה יכולים לבקש להתפנות, ואם הם מסרבים- אז שיבנו סביב עצמם גדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי/הצמדות לקו הירוק: הקמת הגדר "באופן הדוק" על הקו הירוק היא באמת הישג פוליטי לפלסטינים. הבעיה היא שהפיזור של הכפרים בגדה הוא כזה שקשה מאוד לחרוג מהקו הירוק בלי לפגוע בהם בצורה קשה. השארת כפר ממערב לגדר - הפרדת אותו מהגדה וכלאת אותו בין הגדר והקו הירוק. בבודרוס מספיקה חריגה של כמה מאות מטרים מהקו הירוק בשביל לנתק את הכפר מחלק ניכר מאדמותיו. את הכפרים באזור לטרון (פארק קנדה) דאגו למחוק עוד ב-'67, אבל בשאר המקומות ההימנעות מהקו הירוק תהיה קשה מאוד. הפקעת אדמות: באמת אפשר להציע פיצויים וכו', אלא שאף אחד לא חושב לעשות את זה: מוצעים פיצויים חלקיים על השטח שעליו הגדר עצמה מוקמת (זה שטח נכבד, ושם העוול לא הפיך), אבל כל השטח שמאחוריה אפילו לא מופקע רשמית. הצבא התחייב לאפשר לחקלאים מעבר אליו, אבל לא מפתיע שזה לא קורה (זאת התחייבות שאי אפשר לבצע בסדר כוחות סביר ותוך שמירה על האפקטיביות הבטחונית של הגדר). הומניטרי/פוליטי: לעניינים הומניטריים ופוליטיים יש נטיה מרגיזה להתערבב זה בזה. מי שאין לו מזון לא מחכה להפוך לעניין הומניטרי אלא הולך למקום שיש בו מזון. האם המאבק נגד העזיבה שלו הוא הומניטרי או פוליטי? זו לא שאלה תיאורטית: אלפי תושבים עוזבים את קלקיליה המוקפת. אין כאן גירוש רשמי, אלא רק עניין של "אדמות"; חריגות קלות מהקו הירוק. המאבק נגד החריגות הללו הוא מאבק פוליטי-מדיני. האם בגלל זה פחות חשוב להשתתף בו? מי שהאמינו שהם הולכים לשכב תחת משאיות הטרנספר צריכים לעצור ולחשוב - האם הבולדוזרים של הגדר הם לא משאיות כאלו? האם לא היה ברור מראש שהשותפים שלהם מתחת גלגלי המשאיות יהיו כלמיני חומסקאים בינלאומיים? האם אי-פעם היתה להם סיבה לצפות שמתחת למשאיות הם ימצאו איתם את אופיר פינס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "אדוק" ו"הדוק" מתאימים פה שניהם, וכמעט חופפים במשמעותם במקרה זה, אבל מה לעשות שהתכוונתי ל"אדוק". בבחינת הצמדות קנאית ועקרונית לקו הירוק. [בעוד ש"הדוק" מתייחס להצמדות פיזית בלבד. העניין העקרוני חשוב פה]. (סתם הבהרה, זה לא ממש חשוב). 2. פני השטח לא מוכרים לי בפרוטרוט, כפי שהם אולי מוכרים לך. אבל לגבי פיצויים לאיכרים- ראיתי רק לפני כמה ימים בעיתון כתבה על אותו כפר בודרוס שלך, ושם סיפר אחד האיכרים שהציעו לו פיצויים והוא סירב. 3. הסירוב הנ"ל הוא בעיניי חיזוק לטענתי שמדובר פה במשהו שחורג בהרבה מ"בעיה הומניטרית". ניסיתי להסביר מה הוא ההבדל ביו בעיות הומנטריות, ואחרות. אם לא הצלחתי- אז כנראה שלא הסברתי היטב. אבל אני לא חושבת שיש לי איך לנסח זאת אחרת. 4. נראה לי שלא הבנת את עמדתי- אני רואה את המצב כמלחמה לכל דבר בין שני העמים, ובמצב כזה אני דואגת בראש ובראשונה לצד שלי. בוודאי ובוודאי שאיני מתכוונת לעזור לפלסטינים להשתמש בסבלם בצורה שבה /הם/ היו רוצים- כלומר, ע"י הושטת כל דרישותיהם להם על מגש של כסף, ללא הצדקה ממשית. [שוב: אוכל ומים זה דבר אחד, אדמות זה דבר אחר]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בתחילה ניסה צה''ל לפזר את המפגינים, שיידו אבנים, ברימוני גז מדמיע ובירי כדורי גומי, אך לדברי מקורות פלשתינאים לאחר מכן ירו חיילים גם אש חיה.'' צריך להיזהר בכותרת ההבדל בין הפגנה והתפרעות במקרה הזה אינו ברור. אין בכך כדי להצדיק את ההרג, כמובן, אבל רצוי לא להציג את המקרה בשחור ולבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה תוכן ה"קריאות הקצובות"? איטבח אל יהוד (או שמא, אדבח אל יהוד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין: התגובה הזו הזכירה לי שכשכתבתי את המילים "קריאות קצובות" נזכרתי בהערה ששמעתי מפיו של חבר יהודי באבנאא-אלבלד, הערה שנסובה על הנטייה של ישראלים לשמוע "איטבח אל יהוד" בכל פעם שערבים משמיעים סיסמאות יחדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה הזאת לא הגיעה משום מקום, אתה יודע. לא, אתה בטח לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל. הרי אפשר לגוון את זה ב''פלסתין בילדנא ואל יהוד כילאבנא'' מדי פעם. או אולי ''בדם ואש נפדה את פלשתין''. יש מגוון של דעות בצד הפלשתינאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מצטרף להודעתו של עומר: תגובה 200551 , ושהיא תקפה, לדעתי, באותה מידה. הרי אתה לא היית שם ולא שמעת את הקריאות, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי בטדי בשבת, ולמרות זאת אני מוכן להסתכן ולהגיד שאני יודע מה צעקו שם. אני לא הייתי בהפגנת פועלי המתפרה שנסגרה, ואני די משוכנע שגם הצעקות שנשמעו שם לא היו ''ביבי לשלטון''. בהפגנת הימין האחרונה בכיכר רבין לא צעקו ''הפאשיזם לא יעבור'', אבל בהפגנת השמאל דווקא כן. למותר לציין שלא נכחתי גם בשתי ההפגנות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מכל הארועים שהזכרת צעקו "מוות לערבים", או שמא צעקה זאת לא נשמעה מעולם? האם במשחקה של בני סכנין בשבת מה שצעק הקהל היה איטבח אל יהוד או שמא, אדבח אל יהוד? האם גיוונו ב"פלסתין בילדנא ואל יהוד כילאבנא" מדי פעם או אולי "בדם ואש נפדה את פלשתין"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מוות לערבים" נשמעה גם נשמעה בטדי, אם שיחקו נגד בני סכנין או אח"י נצרת. למה אתה שואל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל לדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, וגם ערן בילינסקי, מיתממים. זאת הטענה שלי: מדי פעם נדרשת דרישה לא סבירה להוכיח או להסביר דברים ידועים או מובנים מאליהם, ובכל פעם שהדבר עולה מראה על אג'נדה מאד ברורה של הטוען. לדעתי זאת טקטיקה מעצבנת, שהפליא לעשות בה שימוש סמילי זי"ע בויכוח היסטורי עם עוזי על משמעות המילה" שערוריה". אתה יודע טוב כמוני מה צועקים בטדי, וערן יודע טוב כמו שנינו מה צועקים בהפגנות פלסטינאיות ואיזה דגלים נשרפים שם. האדון פז יודע למה זרקו אבנים בשבת, ואני יודע שיש חילונים עם גישה גזענית לחרדים. לא צריך להוכיח את מה שידוע לאדם הסביר, ואם יש כאן טעות נטל ההוכחה הוא על מי שטוען לקיומו של היוצא מן הכלל. אם בהפגנה ספציפית אחת של פלסטינאים לא צעקו "איטבח" מן הראוי היה שהנוכחים בה יציינו את זה ולא יחגגו עם עצמם את ההישג המצויין הזה וירגישו כמה לא הוגן היחס שהם זוכים לו בעקבות עשרות המקרים המתועדים בטלוויזיה. זה בהחלט מקרה של כלב נשך אדם, ומגיע לו פרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בקושי יודע מה משדרים בטלוויזיה מהפגנות פלסטינאיות. ואני לא יודע ערבית. אני יודע, ולא צריך להיות בשביל זה אורי פז, שבטלוויזיה נוטים להקרין את מה שמצטלם טוב ולפעמים (והיו לא מעט מקרים מדווחים כאלו באינתיפדה הראשונה) המצלמה היא טריגר להקצנה בהפגנות. אם נחזור לאיפה שהתחלנו ממנו, אז תגובת הד"ר (תגובה 200543) היתה צינית ולעגנית לדעתי. לא צריך להקצין את זה עד לאנשלוביציות יתר ("ענה כסיל באיוולתו" וגו'... יו... עד סוף התגובה הזו אני אסתכסך עם חצי מהאייל) אבל בהחלט אני רואה טעם להצביע על הפבלוביות שבתגובתו, והעובדה שסברתו בבירור, לגבי ההפגנה הנ"ל, כנראה אינה נכונה, לאור הקונטקסט שהביא עומר (תגובה 200244). עדיף שאני אעצור כאן לפני שאקים עלי עוד מבאי האתר. רות סוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי אתה צודק, ואולי גם אני הגבתי פבלובית משהו. ובכל זאת, טרם שמעתי מעומר הכחשה חד-משמעית שנקראו שם קריאות ''איטבח'' או ''אדבח'' (מישהו בטח יודע את ההבדל) או ''בדם ואש'' וכל ההגזמות הטלוויזיוניות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אטבח'' (פעם שמעתי שאין מילה כזאת) או ''אדבח'' לא. ''ברוח ובדם'' כן (''דם ואש'' זה יהודה, לא פלסטין). את רוב הססמאות בערבית אני (כאמור) לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אין לך בעיה לעמוד בחברת צועקי "ברוח ובדם" ועוד סיסמאות שכלל אינך מבין? ואיך זה שאתה לא טורח לבקש ממישהו שדובר את שתי השפות לתרגם לך, אם אתה לא מפגין יחד עם כאלה שצועקים, אולי, "עומר בן זונה"? משונה בעיני. אני לא הייתי מפגין עם קוראי "מוות לערבים", ואני אפילו לא יפה-נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה האחרונה בתגובתך היא דוגמא טובה לעיוותי-השמיעה הישראליים שהזכרתי בתגובה 200551 . סיסמאות כמו "ברוח ובדם" דומות ל"הציונות תנצח" הרבה יותר משהן דומות ל"מוות לערבים". אפשר לוותר על הדיונים המתישים בשאלה האם מדובר על דמם ורוחם של הצועקים או של אחרים, ולהסכים ש"ברוח ובדם" מהווה תמיכה מפורשת במאבק מזוין. לא צריך לתמוך במאבק מזוין נגד צבא כובש בשביל להכיר בהבדל המהותי בין הסיסמה הזו (והעמדה הנפשית שממנה היא מגיעה) לסיסמאות שמהוות קריאה לפוגרום. אבל השאלה ששאלת לפני השורה האחרונה היא אכן שאלה קשה. יש לי כמה תשובות, אף אחת מהן לא מספיקה בפני עצמה אבל הן אמורות להשלים זו את זו. הראשונה היא שלא הגעתי לבודרוס להפגנה "שלי", אלא באתי כתומך בהפגנה של הפלסטינים נגד הגדר, וכסוג של מגן אנושי. תשובה נוספת היא שבתור בן החברה הכובשת, שנהנה מהפריבילגיות של בן החברה הכובשת, אני לא אמור להגיד לפלסטינים איך לנהל את מאבק השחרור שלהם ובאילו אסטרטגיות לתמוך. הייתי מעדיף לראות את המאבק הפלסטיני פציפיסטי לחלוטין, אני חושב שזה היה חכם יותר גם מבחינתם, אבל אין לי ספק שמאבק מזוין נגד הצבא הישראלי הוא לגיטימי הרבה יותר מהכיבוש שהצבא הזה אוכף; כלומר שלפחות תיאורטית אין לי בעיה חמורה עם סיסמאות שתומכות במאבק כזה. אני מודע לכך שעבור חלק מהמפגינים קריאות בזכות מאבק מזוין עשויות להיות גם קריאות בזכות רצח ילדים, וכאן נכנסת סיבה נוספת להשתתפות בהפגנות שבהן נצעקות קריאות כאלה. אני מעניק חשיבות רבה יותר למעשיהם של המפגינים (=השתתפות בהתנגדות אזרחית לא-אלימה) מאשר לדעותיהם. כאשר אני משתתף עם הפלסטינים בהתנגדות אזרחית אני משפר את סיכויי ההצלחה שלה, מפחית את המחיר היקר שהם משלמים עבורה, ומראה להם שצעקתם נופלת על אזניים ישראליות קשובות; בכך (אני מקווה) אני מחזק את סגנון המאבק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין, אם כך, שאתה משתתף גם בהפגנות הימין הקיצוני שלנו כדי לחזק את סגנון המאבק הזה במקום את ההתעללות בערביי השטחים. אתה בטח אדם עסוק מאד. המשפט "אני מודע לכך שעבור חלק מהמפגינים קריאות בזכות מאבק מזוין עשויות להיות גם קריאות בזכות רצח ילדים" אומר את הכל: לדבריך שלך אתה מוכן להפגין עם אלה שחלק מהם רוצה לרצוח את הילד שלי. כמה נאור מצידך. אם אתה מצפה לקבל סימפטיה, תצטרך לחפש אותה אצל אנשים אחרים (השכנים שלי, למשל :-)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא סימפטיה, אני מצפה לקבל איזושהי נכונות בסיסית להקשבה. אני מנסה להסביר כאן דברים שלא פשוטים גם לי. התגובה הזו שלך (בניגוד לקודמת) משדרת לי התנצחות יותר מאשר שיחה. בהתנצחות אין לי עניין (לפחות כרגע, לגבי הנושא הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. מה שהתכוונתי לשדר לא היה רצון להתנצחות אלא שאט נפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר שנים פורסמה ב"הארץ" רשימה של אישיות חינוכית ערבית-ישראלית ידועה למדי שעסקה בנושא זה.לצערי אין לי קישור ואני נסמך על זכרוני ואף אינני בטוח לגבי שם האיש - מכל מקום מדובר באחת הדמויות המובילות של גבעת חביבה. במאמר הנ"ל נטען שההמון הערבי השואג "איטבח אל-יהוד" לא היה קיים מעולם אלא בדימיונם של ממציאי המיתוסים הציוניים ומקורה בשילוב בין פרנויה לבורות. כהוכחת הטענה הוסבר כי "איטבח" בערבית פרושו לבשל ולא לטבוח ומכאן שמגוחכים בעליל תיאורי האספסוף השואג "נבשל את היהודים". ימים מספר לאחר מכאן התפרסם מכתב קורא שציין כי מר נטור (?) צדק בהסברו לגבי משמעות "איטבח" בערבית אך מאמרו לקה בחסר שכן מסיבות השמורות עימו לא הרחיב את השכלתם של קוראיו התמהים אולי לדעת איך כן אומרים "לטבוח" בערבית (התשובה משמאל לימין: חבדיא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת כמו טענתו של מובארק שהערבים לא יכולים להיות אנטישמיים כי הם בעצמם שמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוא שייך לפלג של סמילי שיל''ו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאתם לא רוצים שאני ילך לישון הלילה. טוב, אז מה זה שיל"ו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלך. שאני אלך לישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקום לתחיה ויגאלנו, כמובן. (ראשי-תיבות חדשים יחסית, בשימוש מצומצם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י הדוד ג., בעיקר בצירוף למלך המשיח (לא, לא ישו. הלובביצ'ר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשיא, כאן לפני מיתה וכאן לאחר מיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרו יגן עלינו. וגם: זה יפה, עוזי? (להביא ר"ת נוספים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגן. זכותו תגן עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...ירגיל עצמו לדון את הרשעים ועוברים לתיאבון לכף זכות, שכל דבר עבירה שרואה ברשעים ידון לכף זכות, כי את עצמו הוא דן. ... וידע נאמנה שגם אצלו נמצא שמץ דבר מעבירה זו, אלא שעל עצמו הוא מוצא תמיד זכותים, כן ימצא זכות וחסד על כל ישראל, כי הצד השוה שבהם שכולם צדיקים, כולם טהורים, כולם ראויים לכל הברכות. ואמרו ש''ואהבת לרעך כמוך'', היינו כפי שאתה אוהב את עצמך למרות כל חסרונותיך.'' (הבעש''ט על פרשת קדושים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |