פייסבוק מפחיתה את הצנזורה 4243
מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ומנכ"ל מטא הודיע שלשום על נסיגה מן הצנזורה המחמירה בה נהגה פייסבוק בשנים האחרונות. מנגנון הסינון ששילב אוטומציה עם מיקור חוץ לגופי בקרת תוכן בעלי אוריינטציה פוליטית, יהפוך לפסיבי יותר ויסתמך בעיקר על תלונות משתמשים תוך הצבת סיפים גבוהים יותר בפילטרים האוטומטיים. הסינון יושת רק על אמירות חמורות במיוחד, עם דגש על כאלו שמפירות את החוק, ולא למשל על עמדות הקשורות להגירה ומגדר.

צוקרברג הדגיש את בדבריו את החשיבות הגוברת של חופש הביטוי: "מה שהתחיל כתנועה להגברת ההכלה הפך לכלי לסתימת פיות ודחיקת דעות שונות, וזה הלך רחוק מדי". לדבריו, רוב פסילות התוכן בעבר היו שגויות. הוא התייחס גם ללגיטימציה שהצנזורה הקודמת, שלדבריו נדחפה ע"י הממשל בארה"ב, העניקה למשטרים במדינות בהן חופש הביטוי זוכה לפחות הגנות.

שינוי זה תקף גם לרשת האינסטגרם שנמצאת בבעלות מטא, ובשלב זה נוגע לפעילותן של רשתות אלו בארה"ב בלבד.

הכרזה זו באה ימים מספר קודם לכניסתו לתפקיד של דונלד טראמפ, שבעבר תבע את חברת מטא ואף איים אישית על צוקרברג. נלווית לה תרומה של מיליון דולר לקרן ההשבעה של הנשיא החדש והצהרה על רצון לשתף עמו פעולה, בין השאר כדי לעזור לחברות אמריקאיות שנרדפות בחו"ל. רקע נוסף לשינוי זה הוא עלייתן של רשתות חברתיות מתחרות בהן הצנזורה מחמירה פחות וכן עלותם הגבוהה (שמוערכת במיליארדי דולרים) של תהליכי הפיקוח הנוכחיים.
קישורים
הודיע שלשום - סרטון ביוטיוב
סרטון מתורגם ב-X
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

775943
מאז שתאגידי ענק הפכו להיות אלה שמעצבים את האוירה הציבורית, ובהעדר אלטרנטיבה נראית לעין, הדמוקרטיה כפי שאנחנו מכירים אותה חיה על זמן שאול. פוטין, קים ג'ונג-און, צוקרברג מכאן, מאסק והטראמפיסטים משם, והשוטה הקטן צריך להחליט אם הוא מעדיף דבר או חולירע.
775946
מעניין. אני רואה בעיקר את החיוב בהתפתחות זו, במיוחד עבור הדמוקרטיה, למשל ויתורו של הממשל האמריקני על אחיזתו בתכני כיכרות השוק של מטא. אני מקווה שהסרת האחיזה הפוליטית בתכנים תתפשט גם אל גוגל ואל ויקיפדיה.
זכות הדיבור והזכות לשקר 775963
עד לפני עשר-עשרים שנים חשבתי כמוך. מהיום בו הסדרן לא נתן לי להכנס לסרט עם בריז'יט בארדו, לפני כמעט 60 שנה, "צנזורה" היתה בעיני מילה גסה ודוגמא קלאסית להתערבות מעצבנת של הפוליטיקאים בחופש של אזרחים כמוני.

כמו רבים אחרים, ציפיתי שהאינטרנט יהווה גורם חיובי לחיים הדמוקרטיים, עם כל האידיאות המוכרות על דיאלוגים, חשיפה למידע, החלפת דעות, הכרות עם מגזרים שונים וכך הלאה וכך הלאה אל העולם המופלא שמחכה מעבר לפינה. לצנזורה מכל סוג לא היה מקום בעולם הזה, מלחמת הקיום של רעיונות ודעות תעשה את שלה ותנכש את העשבים השוטים בלי התערבות חיצונית.

לצערי נוכחתי לדעת שכל אלה היו חלומות באספמיה. האיטנרנט לא הפך להיות "האייל הקורא" אלא בור שופכין, וכשנותנים יד חופשית, והרבה פעמים אנונימית, לכל מאן דהו מקבלים דוגמא נאה לכלל giGo (כן, ה"g" הקטן בכניסה גדל ביציאה), ובמקום צנזורה של הפוליטיקאים הסמכות הקובעת עברה לידי תאגידים. אין ספק שהמצב הזה דורש שינוי, אבל שום פתרון אפשרי אינו מראה באופק, ועד שלא נמצא כזה מתן *יותר* יד חופשית למופרעי העולם וצאן מרעיתם, ממכחישי השואה ועד בן-גביר מבעית אותי.

במקום עולם מופלא, מי שחיכה לנו מעבר לפינה היו ביבי וטראמפ. עבורך זה אולי feature, אבל עבורי זה באג עצום, מהסוג שאומר "הולי שיט, אין ברירה אלא לזרוק את הכל לפח ולהתחיל מחדש". וזה עוד לפני שגב' בינה מ. נכנסה למשחק במלוא תפארתה עם DeepFake שהוא בעצם DeepFuck.

ועכשיו אני צופה שמי מרבבות הקוראים לא יעמוד בפני הפיתוי לשאול אותי אם יש ביכולתי להציע פתרון למצב העגום, והתשובה היא, כמובן, לא. צעד בכיוון הנכון יכול להיות, אולי, הקלה משמעותית ברף הנדרש עבור תביעות דיבה (הנתבע יצטרך להוכיח שלא היתה לו אפשרות סבירה לוודא שהוא דובר, או מצטט, אמת ואל תשאלו אותי איך זה יתבצע, כי כידוע אנחנו כבר בעולם בו האמת שלי היא השקר שלך) והגדלה משמעותית של סכומי הפיצוי. כדי לאזן את המצב ולמנוע מבול של תביעות השתקה אני מציע שתביעה שתוכרז כזאת ע"י בית המשפט תהפוך את היוצרות והתובע הוא זה שיצטרך לשלם את הסכום לנתבע, ואם התובע הוא תאגיד אפשר גם להכפיל או לשלש את הסכום. אנונימיות, במקומות בהם היא באמת קיימת, חייבת להיות מוסרת במקרי תביעות דיבה, וספק התוכנה יהיה האחראי למסירת הפרטים - בערך כמו שקורה כעת בחקירות פליליות.

לא משהו, אני יודע, אבל זה מה יש.
מחסנית רייטינג 775965
באייל אין פרסומות (ותודה רבה על כך למי שנושאים בעול ההוצאות!). חלק מהבעיה היא שמרוויחים מצפיות. והתברר שריבים מעלים את הרייטינג. זו תופעה שהייתה קיימת לפני האינטרנט.

אז מה יכול להיות עוד המקור למימון? אידאולוגיה? אנחנו רואים איך השילוב של אידאולוגיה וכוח הוא הבסיס של הקואליציה הנוכחית בארצות הברית. טראמפ ומאסק היו במקור דמוקרטים. הם הפכו לרפובליקנים מסיבות שונות.

אבל אני אישית בעולמי הצר מקווה שאפשר ליצור מרחבי שיחה סבירים. במימון עצמאי (כלומר: אני יכול לממן שרת של כמה מאות אנשים. אם יהיו באמת כמה מאות אנשים, יהיו שם גם עוד אחד או שניים שישתתפו בתחזוקה מבחינת זמן). אבל זה לא יעבוד אם זה לא יהיה חלק מרשת רחבה יותר. כרגע עבורי זה עובד חלקית. אבל לא מתרחב מספיק.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777137
כבר קישרתי את זה אבל דומני שלא יזיק לקשר שוב בהקשר של הפתילון הנוכחי. אז מצד אחד יש לנו את deepseek שמסרב לדבר על כיכר טאינמאן (אבל לפחות מודה בכך: "Sorry, that's beyond my current scope") ומצד שני grok‏1, ילד הפלא של אביר חופש הדיבור, ששיקר בעזות פנים בקשר לסטטיסטיקה לא מחמיאה עליו ועל טראמפ. אמנם בטיפשותם הרבה קברניטי גרוקי אפילו לא הסתירו כמו שצריך את ההתערבות הבוטה שלהם כך שהעניין תוקן (בלי לקיחת אחריות של ממש, כמובן) אבל הסירחון מעלה חשד של ממש שאסור להסתמך על הבחור בכל דבר שעלול להיות לו קשר עם שני אלה, כלומר בכל עניין פוליטי. בכך הוא מצטרף לדודה ויקי הוותיקה: בתחומים מסויימים אלה מקורות מידע מעולים, אבל באחרים הם ברמת המהימנות של ה- National Enquirer.
____________
1- מעניין כמה מאנשי X יודעים מה מקור המילה...
זכות הדיבור והזכות לשקר 777138
בנושא חצי מקביל - לפחות הקופיילוט שאני משתמש בו עדיין לא מגיע לרמה של מתכנת מתחיל. והרבה פחות מזה.
אתמול היה לי שיח של שלוש איטרציות איתו לגבי משימה פשוטה למדי של הדפסת מערך בצורה מסוימת בקובץ, כך שמספר הספרות אחרי הנקודה שמודפסות יהיה מוגבל, אבל תמיד יכיל לפחות ספרה אחת שאיננה אפס עבור האלמנטים הקטנים ביותר.
הוא היה כל כך גרוע בהצעות שלו, כתב לולאות ארוכות של העברת מספרים לstrings ומדי פעם חזר אחורה לפתרון קודם ועוד כזה שעובד רק על דוגמה אחת.
ממש על הפנים.

בסוף ויתרתי על שירותיו ובשליש מזמן התקשורת מולו כתבתי את זה לבד.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777142
בכלל, נראה שה-hype בקשר לאיכות הקוד של הגב בינה מוגזם מאד.

אז סם אלטמן מספר על ההצלחות הגדולות בתחרויות התכנות הנחשבות, ומנבא שעד סוף השנה המקום הראשון יהיה של AI, אבל הנסיון להפעיל את הסופר-מתכנתים האלה בעולם האמיתי הרבה פחות מוצלח, לפחות עד כה.

אישית אני כבר לא סובל את סבינה הוסנפלדר אבל מי שלא שותף לאברסיה שלי מוזמן לצפות בזה.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777146
נדמה לי שהכי טובים שם גם עולים הרבה יותר מכמעט כל התוכניתנים. אז אולי צריך להביא איזה טורקי מכני כדי להתחרות בהם.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777144
לי יש בעבודה גישה לקלוד (של אנתרופיק). ביקשתי ממנו שיימזג שני קבצי לוג, שנוצרו על ידי שני מודולים שרצים במקביל, כך שהקובץ הממוזג יהיה ממוין לפי חותמת הזמן שפותחת כל שורה. המטומטם לא רק שלא מיזג, הוא העלים את כל סימני סוף השורה ויצר משהו בלתי קריא בעליל ולחלוטין לא ממוזג. ניסיתי לשפר את הבקשה, להחליף ניסוח להסביר מה לא בסדר, חוץ מהתנצלויות לא קיבלתי שום דבר קריא.
אחרי 10 דקות ירד לי האסימון וביקשתי ממנו שיכתוב קוד פייתון שימיין את שני הקבצים ומייד קיבלתי קוד פייתון שעשה בדיוק את מה שרציתי.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777139
_______
לא רק אנשי X, גם דור ה X כנראה צעירים מדי. שם נהדר ל AI, מעניין למה אף אחד לא לקח את האל?
זכות הדיבור והזכות לשקר 777141
____
נסתרות דרכי האל.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777147
בין השאר בגלל שהאל נמצא בבסיס של כל אנדרואיד.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777140
1 בלי לגגל - זה מהספר הקלאסי של היינלין, לא? גר בארץ נוכרייה? זו האסוציאציה שלי לפחות.
זכות הדיבור והזכות לשקר 777143
יפ.
776101
בעיניי זה כמו לדון על טפטופים מהברז במטבח של הטיטניק

כתבה

מהכתבה:
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ קלנר
אם תושלם החקיקה, יוכל שר התקשורת קרעי להורות למערך הסייבר לנטרל אתרים כמו יוטיוב או פייסבוק, וזאת גם בתום מצב המלחמה • קלנר וקרעי תקפו במליאת הכנסת את הייעוץ המשפטי שמעוניין להגביל את הסמכויות הניתנות לשר התקשורת לפעול נגד כלי תקשורת
....
מנסחי החוק, חברי קואליציה מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, הצהירו כי החוק הוא עבורם רק מצע לחקיקת המשך, כמו זו של ח"כ קלנר, שתרחיב את החוק עד שיגיע לנוסח המקורי בו היו מעוניינים, המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו.
776102
"...המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו."

כלומר להחזיר את חופש הביטוי ל 1952, לפני פס"ד קול העם.
776103
נו, עוד מאמץ קטן ונגיע ל-‏1945.
776119
מדובר גם על שיבוש קליטת שידורי לוויין ושאר הזיות.
776234
תומכי ימין/רפורמה, אשמח לשמוע את דעתכם.

חוק שאתם תומכים בו? לגיטימי שיהיה חוק כזה? עניין מהותי או שולי?
776242
אם תוכל להביא מאמר או שניים (שאינם של מציעי החוק) שתומכים בו, אוכל תוך כמה ימים להשיב לך.
776244
ראה במעלה השרשור.
776245
אה רגע, מאמרים ש*תומכים* בחוק? לא מצאתי כאלו בחיפוש קצר ולא כל כך הבנתי למה אתה צריך כאלו כדי לגבש דעה.
776246
בעניין זה, הייתי מוסיף שתוכן עיקרי הצעת החוק עוד במתכונתו הטרומית, מוטב היה שלא באו לעולם, ובטרם הספיקו לעבור את המסננת החקיקתית בוועדת החוקה, הם שינו את טעמם, ,צורתם וברכתם. מקור.
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 775988
מסטודון יותר שווה.
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 775990
הסבר להדיוטות?
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 775992
Must I paint you a picture?
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776002
מה הקשר בין חיה פרהיסטורית לצנזורה ברשת?
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776004
החיה הפרהיסטורית נתנה את שמה לרשת חברתית מבוזרת שבה הצנזורה עשויה להיות לטעמך.
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776009
ליתר דיוק: פדיברס (Fediverse). מסטודון הוא סיג השרת הנפוץ ביותר ברשת. לי יש שם חשבון בשרת מסטודון tooot.im אבל אני מחזיק גם חשבון בשרת פלרומה (תוכנה אחרת, עובדת קצת שונה) בשם hayu.sh (שמישהו מריץ ממחשבון קטן בביתו, ואני מריץ שרת snac2 פרטי שלי (אבל לא ממש מבצעי).

והצנזורה היא, באופן כללי: כל שרת מחליט בעצמו מהן מגבלות הצנזורה שלו. כל קהילה בוחרת לעצמה את הנורמות שלה. זה עובד טוב אם השרתים לא גדולים מדי. יש כל מיני שרתים (כדוגמת tooot.im) שמחרימים את השרת mastodon.social בגלל שהוא גדול מדי – כדי לשמור על הרשת מבוזרת וקהילתית.
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776010
הבנתי, זו רשת חברתית לאנשים שמבינים בשרתים. כנראה שלא יקבלו אותי שם 😁
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776024
מה פתאום. לא כולם שם משתמשים בלינוקס.
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776041
אני צחקתי.
(זה היה אמור להצחיק?)
גם עם צנזורה הפלטפורמה לא אטרקטיבית לי 776052
לדוגמה: המוס שלנוככה זה מקושר מהשרת שבו יש לי חשבון).
BlueSky 776222
בחודשים האחרונים שילשה רשת חברתית זו את מספר המשתמשים. הזינוק הגדול היה בקרב מאוכזבי תוצאות הבחירות בארה"ב.

ההתלהבות מן הרשת ניזונה משלושה מכירים עיקריים: אידאולוגיה, נוחות שימוש וחשיפה.
אידאולוגיה: מחאה כנגד תוצאות הבחירות, השליטה של מאסק בטוויטר וכנגד מתן פה לקולות שצונזרו עד כה‏1. זה כמובן נעטף בביטויים כגון fact checking ו-safety, rudeness, speculative. פן אידאולוגי נוסף קשור בהיותה, לפחות עפ"י ההכרזות, רשת של קוד פתוח, מבוזרת, שבמקום להיות כפופה "לאלגוריתם" ולמפרסמים, מנוהלת ע"י "הקהילה", וכן שבראשה עומדות שתי נשים.

שימושיות: יכולת גבוהה של המשתמש לקבוע את הדברים אליהם הוא ייחשף כך שה-feed לא יכלול מיני מלכודות צפיה מפתות ותכנים מוכווני מפרסמים או הכנסה ממקור כלשהו, אלא תחומים וכותבים שמעניינים את המשתמש.

engagement (מחוייבות): למרות שמספר המשתמשים של BS הוא כעשירית זה של X, פוסטים של משפיענים מקבלים שם לייקים ו-reposts גבוהים בכמעט סדר גודל מזה שב-X. יתרה מכך, במקום להקטין חשיפה של פוסטים בעלי קישורים חיצוניים, אלו זוכים לעידוד. מאפיין זה לבדו הביא לשטף הצטרפויות של משפיענים.

ניתן להשוות זאת אל הבריחה בעבר של חלק מן המשפיעים השמרנים בעבר אל רשתות כמו Parler, Truth Social, Gab. אלא ששם המטרה היתה פתחון פה לקולות שהושתקו ולא השתקת קולות מנוגדים. כך שבפועל צפויה הרשת החדשה לאכלס את מי שאומנם אינם חוששים להשתכנע ממשהו שטוען הצד השני, אבל מתנגדים מהשתכנעותם של אחרים. לכן במקום ליידע את המתנדנדים, מעדיף לכונן לעצמו תיבת תהודה בה יוכל להתבשם מצידקתו.

ראיתי כמה סירטונים בנושא. כמעט כולם‏2 מתפעלים, משבחים ומחבקים את BS, מבלי לומר את המתבקש: זו לא חוכמה ליצור גן עדן חברתי בשלב בו הוא
1) מתבסס על קבוצה קטנה והומוגנית (פוליטית) יחסית של משתמשים
2) אינו צריך להחזיק את עצמו כלכלית

אז אחרי שדחפתי את רוב האיילים להצטרף לרשת החדשה, האם יוכל מישהו מהם לספק התרשמות שתעשה עמה חסד יותר מן התיאור הזה?

לסיום, שיר שאני מחבב
—----------------------------------------------------------
1 דוגמא לחסימת תוכן: הודעה בנוסח: "In my belief, there are only 2 genders, AMA" נחסמה ברשת החדשה.
2 הנה אחד שמתאר את הדברים בצורה יותר מאוזנת
BlueSky 776229
הפוסט הזה מרגיש קצת מג'ונרט/מתורגם.

כמה הערות שוליים:

בויקיפדיה ניתן לקרוא על חסימת תוכן ב truth social.

אם הזכרת את gab, אולי כדאי לציין שהרשת נחשבת כבית לנאו נאצים, גזעני עליונות לבנה, אנטישמים ועוד.
BlueSky 776231
מג'ונרט? לא נעזרתי כאן בבינה מלאכותית כלשהי. נראה אם כך שכבר אימצתי את סיגנונה (:
לגבי הצנזורה בTS - ממה שקראתי זה אפילו לא מגרד את מה שהיה בפייסבוק ואולי ב-X. אבל לא בדקתי את זה לעומק.
BlueSky 776232
למה אני לא שם?

ציינתי במעלה הדיון (לדוגמה: תגובה 776009) שאני נמצא ברשת חברתית מבוזרת שנקראת פדיוורס ומכונה גם מסטודון. לרשת הזו יש מבנה די מוכר של רשת מבוזרת: מזכיר את מה שרשת הדואר האלקטרוני אמורה להיות (אם לא היו במרכזה שניים או שלושה ספקים גדולים שהם חלק מאוד גדול של כל הרשת): אוסף של שרתים. יכול להיות לי חשבון על שרת (ואני יכול להחזיק מספר חשבונות שונים). כל שרת מחליט בעצמו על החוקים במרחב הפרטי שלו.

בלו סקיי בנויה בצורה מאוד שונה. הרשת בנויה משלוש רמות. בבסיסה יש משהו שמזכיר קצת את הרשת הקודמת: כל אחד יכול להקים לעצמו (או גם לאחרים שרת). השרת הזה אפילו פשוט יותר כי התפקיד שלו הוא רק לספק תוכן.
מעל זה יש שכבה של שרת או שרתי אינדקס (כיום יש רק אחד. בעיקרון יכולים להיות גם אחרים). שרת כזה מחפש את כל התוכן שהוא מוצא באינטרנט ומספק לאחרים תמונת עולם מלאה של מה שקורה ברשת („הצינור״: fire hose)
עם תמונת העולם הזו מגיעים לשכבה השלישית: אלגוריתמים. בניגוד לאינטרנט שאותו המציא רק אל גור אחד, כאן יכולים לפעול אלגוריתמים שונים. אל גור כזה מקבל את אותה תמונת עולם ויוצר פיד עבור משתמשים.

אז מה הבעיות שלי?

לפני כשנתיים נטבע מונח לא נעים שמתאר תהליך שעובר על לא מעט שרתים באינטרנט: enshitification (בעברית: החראה?): למה אתרים מתקלקלים?
באינטרנט המסחרי, חברות ממומנות לרוב על ידי הון סיכון. בתחילת דרכן הת (במקרים רבים. זה מודל נפוץ אבל יש גם מודלים אחרים) מנסות להגדיל ככל האפשר את כמות המשתמשים. המימון של המשקיעים נותן למשתמשים החדשים הנחות ותנאים נוחים. המטרה של חברות מהסוג הזה היא להשיג משתמשים משלמים שקשה להם לעבור למתחרים. כשזה המצב, אפשר להתחיל להרע את התנאים, כי אי אפשר לחיות לנצח מכספי המשקיעים.

אז לכן אני מנסה להסתכל איפה תהיינה הרשתות עוד חמש ועשר שנים.

במקרה של הפדיברס: הרשת מורכבת מהרבה שרתים קטנים. לקבוצה לא גדולה במיוחד של משתמשים ממש לא מסובך להרים שרת משל עצמה. לכן הרשת יכולה להמשיך להתבסס על מימון עצמאי ללא צורך להתבסס על המימון המסוכן של הון סיכון (שידרוש תוצאות כלכליות אשר יביאו להחראה).
במקרה של בלוסקיי: אני לא רואה שננקטים הצעדים המתבקשים ליצור חוסר תלות במימון עצמאי. מעבר לכך, יקר לתחזק שרת אינדקס. נראה לי שגם די יקר לתחזק שרתי אלגוריתם. לכן התוצאה תהיה בסופו של דבר רשת די מרוכזת. אם ממשלת ארצות הברית או ממשלת סין תרצה לצנזר חומר היא תוכל לבוא למי שמתחזק שרת אינדקס ולדרוש לצנזר. ולכן יש סטנדרט אחיד של צנזורה ברשת. וחוזרים לבעיה המקורית.

(אגב, למבנה הזה של הרשת יש גם סיבות טכניות טובות. ברשת בלוסקיי יותר פשוט לעבור שרת או אפילו להחליף שם של שרת)

ולכן: אני ממליץ לעבור לרשת שבאמת מבוזרת, ולא לרשת שיש סיכוי לא רע שתהיה בעתיד עוד טוויטר.
BlueSky 776241
נדמה לי שהתלות הנמשכת בהון סיכון היא הסיבה בשלה נטש ג'ק דורסי את BS - כמשתמש וכחבר בורד‏1.
מהי אוכלוסיית מסטודון? יש שם מגוון מספיק של דעות? איך מתנהלים שם הפירסומים והדיונים?

-----------------------------
1 מצטער על איכות הניסוחים שלי היום
BlueSky 776235
רשת חברתית שקוראים לה BS זו כבר בדיחה עצמית טובה. אני מקווה שבמודע.
BlueSky 776238
וזה הBlue sky החביב עלי.
BlueSky 776240
נחמד. לא הכרתי. שיערתי שהקישור יוביל אותי דווקא אל Mr. Blue Sky
BlueSky 776243
הוא השני ברשימה שלי :-)
מאד נחמד כשלעצמו, כולל סולו גיטרה קצר ומוצלח, אבל זה של האחים אולמן נמצא אצלי למעלה בעשירייה הראשונה של סולואי הגיטרה הגדולים‏1.

1 ספציפית זה סולו של שתי גיטרות. אבל זה לא חריג, גם הוטל קליפורניה הוא כזה. נדמה לי שגם Free bird.
די! 776686
חברת גוגל מצטרפת לחברות Meta, וולמארט ומקדונלדס וסוגרת את תוכניות ה DEI לקידום "גיוון, שוויון והכלה" במקומות העבודה, בדגש על מה שקשור בהעסקת עובדים - אבו עלי אקספרס.
די! 776709
דומה שהמטוטלת שוברת את חוקי ניוטון בדרכה חזרה. אני בהחלט שותף לדיעה שלוחמי ה-DEI הלכו כמה גשרים יותר מדי, במיוחד באקדמיה, אבל מה היה רע בכך שמקדונלד התגייסה למען מגזרים חלשים? פוחדים שזה יוריד את רמת ההמבורגרים?

שוק חופשי, שוק חופשי. בסדר. אני מקווה שהשוק החופשי יעבור לרשת התקפת-לב-זה-אנחנו אחרת.
די! 776717
הביקורת על DEI באה משני צידי המפה הפוליטית ובעיקרה לא נסבה על הפרת העקרונות "המקודשים" של השוק החופשי, כמו גם לא על התגייסות למען מגזרים חלשים‏1. זה היה יותר בכיוון של גיוס יתר ואף קידום של עובדים פחות מתאימים בשל רקע ומוצא, תוך דחיית אחרים, גם כן בשל רקע ומוצא. סיבה נוספת היא היווצרות אווירה לא מקצועית של צנזורה וציד מכשפות, החל בסוגיות מקצועיות ועד לבדיחות בפינת הקפה כמו גם בפוסטים מגיל ההתבגרות.

1 אלו תמיד היו ותמיד יהיו. הנה אחד מחמם לב.
די! 776736
אין לי מושג מה קורה בארצות הברית. אני רק יודע שבארץ, במידה רבה בהשראת החברות האמריקאיות, חברות הייטקס גדולות יותר חיפשו בכוח גיוון, וגם הרוויחו מזה.

כי ההפך מגיוון זה ש־8200 כוללת רק צפונבונים, וההייטקס כולל רק יוצאי 8200 (המשפט כולו סטראוטיפים מוגזמים, אבל הכוונה ברורה). אגב, גם „8200” (ויחידות דומות) החלו להעדיף בכוח גיוון ולנקוט בשיטות שונות של אפליה מתקנת.

מקום בולט נוסף שעבר גיוון הוא גלי צהל.

אבל יכול להיות שצריכים להפסיק עם זה. בטח כשזה מבוסס על נתונים לא רציניים וכנראה מעוותים.
די! 776741
אני תוהה מה אומר 'גיוון' בחברות ישראליות.

הנטייה הכי ברורה שאני רואה היא חוסר איזון מובהק בין נשים וגברים.
די! 776743
נכון. בחברה שבה אני עובד יש מדיניות של העדפת העסקת נשים. וכך בגיוסים החדשים מתקרבים יותר לשיעור של 50%. כמובן שזה מתחיל עוד קודם: שיעור הנשים בפקולטות למדעי המחשב עלה ל־20% ((?) לא מוצא קישור כרגע).

אבל יש תחום שבו השינוי ברור הרבה יותר: ערבים. לפני 20 שנים לא היו כמעט ערבים בהיי־טק. ליד החברה הקטנה שבה עבדתי, הייתה חברה קטנה אחרת של ערבי מהאזור, שהצליח לפלס את דרכו בטכניון ובעולם הישראלי. אבל לא היו רבים כמוהו.

בחברה שבה אני עובד הערבים היו לפני כמה שנים בערך עשירית מהעובדים הישראלים. זה שיפור נהדר. כמובן שלא מספיק, אבל זה אומר שהם כבר החלו ליצור לעצמם רשתות גיוס לא פורמליות. וכבר יותר ויותר מהם מכירים מישהו בתחום ויודעים שלא יזיק ללמוד מדעי המחשב במקום רפואה. שיעור הערבים בפקולטות שונות כבר דומה לשיעורם באוכלוסיה. וזה אומר שההייטק הישראלי לא מתעלם מחמישית מהכשרונות הפוטנציאליים.
די! 776753
אז לפי האוניברסיטה העברית שיעור הנשים שלומדות מדעי המחשב בתואר ראשון הוא 35 אחוז, ונתוני הלמ"ס מראים שזו מגמת עלייה מתמשכת בעשור האחרון.

עם זאת, זה כנראה עוד לא מתורגם לגמרי לנתונים בשוק העבודה.
נסיון השנים האחרונות שלי מראה שבסטארטאפ תל אביבי של כמאתיים עובדים אחוזי הנשים היו גבוהים הרבה יותר מבסניפים של חברות בינלאומיות גדולות.

בתור הורה לשתי בנות מוכשרות אני יכול לומר שההסללה שמתעדפת בנים במקצועות מתימטיים וטכנולוגיים מתחילה מוקדם מאד ביסודי. והיא רחבת היקף, ושיטתית.
די! 777069
איפה אתה מרגיש את ההסללה הזאת?
די! 776802
ושני המגזרים שעדיין רואים מעט מאוד בהייטק: חרדים (אני מתגאה באשת חיל אחת אצלי בקבוצה; בכל הסניף הישראלי של התאגיד הן פחות מאחת מאלף נדמה לי)‏1 ו-מתנצל מראש על הביטוי הבעייתי - שחורי עור (אחד בקבוצה האחות, עד כמה שאני יודע ייתכן שהוא היחיד בסניף בתפקיד טכנולוגי, ולא אמרתי "אתיופים" כי אני אפילו לא בטוח שזה מה שהוא, לא יצא לי לשאול אותו).

1 יש כידוע יותר בחברות הייטק ייעודיות על טהרת החרדיות, אבל דיברנו כאן על גיוון בחברות.
די! 776803
לגבי האחרונים: נראה לי מדובר על 2% בערך מהאוכלוסייה. אז בהחלט סביר לא לראות הרבה מהם. אבל כן, גם אצלנו שיעורם נמוך מהסטטיסטיקה הזו.
די! 776745
(גיוון בחברה הישראלית זה גיוון לישראל השניה - מעניין אם יש קורלציה בין ישראלים שתומכים בטראמפ לישראלים שמתלוננים שלא נותנים לילדים שלהם להכנס לקורס טייס/גלי צה"ל/8200)
די! 776754
ישראל השנייה היא יותר כלי תעמולה של פוליטיקאים ציניים ופרשנים שמשרתים את הבייס מאשר משהו אמיתי במציאלת. ראה אבישי בן חיים שרק לאחרונה הודה שהוא טעה בגדול, אבל ברוב עליבותו הוא לא מוכן לספר למה כדי לא לפגוע בבייס.

זה שיש הסללה לבעלי אמצעים החל ממבחני המחוננים בכיתה ב' המוקדמת מדי זה נכון, אבל זה קשור לכסף (ואולי קצת לדחיפה ללימוד מקצועות מסוימים) ולא למוצא.

לגבי טראמפ, מה זה קשור לישראל השנייה? הציונות הדתית בכנסת מורכבת כולה מאשכנזים לבנבנים לגמרי.
די! 776764
בישראל יש בעיה של מוביליות חברתית. רציתי להוסיף שזה אמנם לא גרוע כמו בארה"ב ובריטניה אבל אז בדקתי ומתברר‏1 שזה יותר גרוע. העובדה שהבעיה הזאת נוצלה על ידי פוליטיקאים ציניים לא הופכת את הבעיה לפחות קיימת. העובדה שדמגוג בגרוש החליט לנצל את הבעיה הזאת למכור ספר לא הופכת אותה לפחות קיימת.

אין לזה באמת קשר ישיר למוצא, והציונות הדתית לא משחקת במשחק הזה (לא התנחלויות? לא הומואים? לא הדתה? לא השמדת עם? לא מעניין אותם).

הנקודה היא שאותם אנשים שמתבייכנים (ולדעתי, בצדק) על זה שמסלילים את הילדים שלהם להיות מכונאים ושרברבים הם אלה שתומכים בביטול החוקים שמסים למנוע ההסללה דומה. אני לא אוהב צביעות.

1 מקור - Global_Social_Mobility_Index [Wikipedia] (האם מותר עדיין להביא לאיל מקורות שהם לא אבו עלי אקספרס?).
די! 776768
סקנדינביה ושוויץ לוקחות את המקומות הראשונים גם במוביליות חברתית?
די, נמאס, אי אפשר איתן.
די! 776806
לגבי שוויץ - מעניין. אני לא יודע כמה מנעד יש שם בכלל למוביליות חברתית (או כלכלית לפחות).
אתה בטח יודע מה ההבדל בין שוויצרי עשיר לשוויצרי עני...
שוויצרי עני מנקה את המרצדס בעצמו.
די! 776809
מעבר לבדיחות על שוויצרים, המבוססות על סטריאוטיפים (ואולי קצת קנאה ישראלית?), יש גם מציאות.
בעולם האמיתי לשוויצרי העני אין מרצדס, אבל כן יש לו סיכוי טוב יותר מלישראלי העני לצאת ממעגל העוני.
ככה זה כשיש רשת ביטחון סוציאלית טובה יותר, תחבורה ציבורית טובה יותר (בלשון המעטה, כן?), מערכת חינוך והשכלה טובה יותר ומדיניות תעסוקתית טובה יותר.

ישנם הבדלים בין הקנטונים (מי שנולד בקנטון עשיר ומתקדם כמו ציריך או בזל ייהנה מהזדמנויות רבות יותר בהשוואה למי שגדל בקנטון כפרי ומבודד יותר, מה שמשפיע על סיכוייו לשפר את מעמדו הכלכלי), אבל עדיין מצבו של עני שוויצרי באיזור כפרי טוב מזה של עני תל אביבי והסיכוי שלו לשפר את מצבו טוב יותר.
די! 776914
למה קצת? הרבה קנאה.

את המחיר של חוסר מוביליות חברתית משלמים לא רק העניים אלא גם העשירים. כמות הכשרונות שפספסנו בגלל שהסללנו אותם להיות מוסכניקים או פועלי בניין (או, סוחרי סמים או גנבי רכב) גובלת בטמטום המוני.
די! 776917
יאפ.

במדינות שונות יש סיבות שונות לחוסר מוביליות חברתית. בתגובה 776811 אני טוען שבישראל זו לא איזו תאונה או תוצאה של ניסיון כושל לשפר את המצב. בישראל, חוסר המוביליות החברתית היא By Design, ממוסדת ומנועת עפ״י האינטרס של ההנהגות המגזריות.
הדיונים השונים קשורים זה לזה וזה מתקשר גם לשיחות שלי עם אריק בנושאי ה״סטאטוס קוו״, שבתאור שלי הוא באג ובתאור של אריק הוא פיצ׳ר.
די! 776923
הי, בסטאטוס קוו ''שלי'' חרדים משרתים בצבא ולומדים ליב''ה.
די! 776948
מה שיפה בפתרון של ״חרדים משרתים בצבא״ זה שהוא גם לא סביר וגם לא פתרון.
די! 776951
עד סוף שנות השבעים לא היתה בכלל בעיה שדורשת פתרון. אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור.
די! 776955
למיטב ידיעתי, בשנות השבעים היתה בעיה ענקית‏1.

1 מקור (מצד אחד, לא באמת סרט תיעודי, ולא בשנות השבעים, מצד שני, לא אבו עלי אקספרס ומתאר את לידתו של המנהג שהמשיך גם לתוך שנות השבעים והשמונים‏2)
2 מקור (גם לא אבו עלי אקספרס)
די! 776957
הוא היה סביר בשנות השבעים שאז אחוזי הגיוס של החרדים היו מעל 50%, אין סיבה שלא יהיה סביר גם היום.
די! 776981
אני מחכה לראות מה טראמפ יגיד בעניין.
די! 776983
יגיד משהו (אולי אחר) שהוא לא סביר ולא פתרון.
זה לגמרי הקטע שלו.
די! 776953
זה לא ״הסטאטס קוו״ בעולם האמיתי או תאור שנאמן להיסטוריה. זה השיווי המשקל הדמיוני שהגישה האופטימית שלך מקווה להגיע אליו (אבל לא תשיג).

זה היופי ב״סטאטוס קוו״. הוא מהונדס מראש ככה שהזליגה אף פעם לא תהיה לכיוון בו אתה מעוניין. הקריסה של הדמוקרטיה הישראלית היא תוצאה של אותו ״סטאטוס קוו״. לא מדובר ב״מטוטלת״.
אם נדגים באמצעות מערכת החינוך (זו לא הדוגמה היחידה, אבל זה המקום בו הכי קל להדגים את העניין) להם יש נגיעה והשפעה על מערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלך. לך אין שום השפעה ונגיעה במערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלהם. הם יכולים בקלות לעשות Copy-Paste לדפוסי ההצבעה, לשמר את הסטאטוס קוו עם הזליגה לכיוונם ואתה לא יכול לעשות זאת. אנחנו כבר כמה רגעים אחרי השח-מט.

וכאשר אתה תעשה קואליציה עם ״המסורתיים״ (או תמליך שוב את בנט לראשות ממשלה), כדי לנצח בחירות, אני מבטיח שהדבר האחרון שהמחנה הזה יעסוק בו, לאחר ניצחון בבחירות, זה גיוס חרדים ולימודי ליב״ה. יש לי אפס אמון בציבור בישראל שזה מה שהוא יעשה אם הוא רק היה יכול. פעם חשבתי. עבר לי. אם המחנה ה״נכון״ יגיע לשלטון, תעניין את הסבתא שלו מה עושים החרדים. כך זה היה בעבר ואין (לי) שום סיבה להאמין שחילופי שלטון ישנו את זה בעתיד הנראה לעין (או בכלל).
די! 776954
יכול להיות.
אתה מתאר סיפור שכנראה כבר הפסדנו בו, ואני מסרב להכיר בהפסד עד שאני אסתכל לו בלבן של העיניים. כלומר שאני אמשיך לחבוץ בחלב.
די! 776958
אוקי. אז עזוב לשניה את ההבדל בין הגישות לעתיד (אופטימיות מול פסימיות) ועזוב לרגע את זה שאני טוען שהיה כבר שח-מט.
הנקודה שלי שנשארה היא שמה שאתה מתאר כ״הסטאטוס קוו״ המועדף עליך הוא ממש לא ״הסטאטוס קוו״ אלא רפורמה משמעותית. יכול להיות שגם אתה מתחיל להודות (אולי קצת) שהבאג הוא לא פיצ׳ר?
די! 776959
הפיצ'ר מבחינתי הוא משיכת החבל בין "יהודית" ל"דמוקרטית". שני סטים סותרים של ערכים שהמדינה אוחזת בשניהם. על פי הסיטואציה לעתים זה גובר, ולעתים האחר.
צד אחד של המפה הפוליטית מושך לשם, וצד שני מושך לשם, כאשר הרוב הדומם רוצה גם וגם ושומר על שני הצדדים שלא יגזימו.
מבחינה הזו (וזו בלבד) יש משהו באמירה "בג"ץ הוא סניף של מרץ". בית המשפט העליון משך לכוון ה"דמוקרטית" (בלי לוותר על ה"יהודית") מאז קום המדינה. מטבעו בג"ץ מייצג את הערכים של הדמוקרטיה הליברלית כפי שהרבנות הראשית מייצגת את ערכי היהדות כגוף שלטוני גם כן.
בתחילת שנות התשעים היתה משיכה חזקה לכוון הליברלי ומאז יש משיכה חזקה לצד השני. בהתחלה כתיקון (ההצלחה של ש"ס), שהפך לתיקון יתר, שהפך להגזמה (בן גביר בקואליציה‏1).
יש וירוס במערכת שדופק את מנגנון האיזון שלה והוא אובדן הסולידריות. זו בעיה שככל שתחמיר היא מסכנת את קיומה של המדינה. אחת התוצאות שלה היא ששני הצדדים מפסיקים בהדרגה להתחשב, אפילו לראות, עד כמה כואב לצד השני.
צד אחד לא מתחשב עד כמה כאבו אוסלו וההתנתקות, לדוגמה, והצד השני אפילו לא רואה עד כמה כאבו חוק הלאום וההפיכה המשטרית, לדוגמה.
איך מחזירים את הסולידריות? שאלה קשה.
לדעתי האטימות לסבלו של האחר מתחילה בכיבוש. מטבעו הוא מייצר עם הזמן קהות לב הולכת וגוברת בצד הכובש. הוא כמובן מייצר דברים רעים בצד הנכבש, אבל זה לא הנושא.
אני משתגע מקהות הלב הזו. למשל מכך שמקרה קסטלמן לא זעזע ספי ארץ.
הז' היה קריאת השכמה. כרגע כל האנרגיה הרגשית בציבור מופנית לחטופים. אחרי שנגמור להחזיר אותם תהיה לציבור אפשרות להפנות אנרגיה רגשית לדברים אחרים כמו לבוא חשבון עם האחראי הראשי.

וכמו שאמרתי - אם בן גביר יהיה חבר גם בקואליציה הבאה אני אודה בהפסד ואתקפל.
______
1 לדעתי על זה תבוא ההיסטוריה חשבון עם נתניהו יותר מכל דבר אחר.
די! 776811
במילים אחרות:

- לשוויצרי העני יש רשת ביטחון סוציאלית שהמטרה שלה זה העמדתו על הרגליים, הכשרתו והכנסתו לשוק העבודה.
- לישראלי העני יש רשתות פוליטיות וחברתיות מסועפות ובמימון ממשלתי שכל מטרתן זה לתקוע את העני ואת ילדיו כמה שיותר עמוק במסלול של חינוך לבורות, חינוך לעוני, פרופוגנדה של המגזר במסגרת הלימודים וטיפוח הנאמנות להנהגת המגזר. הנהגה שהאינטרס שלה הוא להשאיר את העני ואת ילדיו בתחתית, כדי להמשיך לגרוף את הקול שלו בקלפי (ואת הכסף/כוח/כאבוד לכיס האישי של חברי ההנהגה).
די! 776926
הקישור שהבאת מויקי מציב בראש הרשימה מדינות בהן השונות האתנית קטנה. ניסיתי לחפש רשימה דומה ממוינת לפי השונות הגנטית וגם שוחחתי קצת עם דיפסיק על הנושא, אבל לא ממש הגעתי לתוצאה משביעת רצון.

הנה הסיכום של דיפסיק (פתק לעצמי: למצוא שם סביר לדבר הזה. "חולה עמוק" לא נשמע טוב. הממ. גרון עמוק?) שבדק כמה עשרות מקורות:

While the search results do not directly address the correlation between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility, they suggest that factors like immigration, discrimination, and inequality of opportunity play significant roles in shaping mobility. Ethnically diverse societies may face challenges in achieving high mobility due to barriers faced by minority groups, but targeted policies can mitigate these effects. Further research would be needed to explore the direct relationship between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility.

כצפוי, (לצערי. בעלי עודף זמן פנוי יכולים להציץ בפתיל שנפתח בערך ב-תגובה 368021) תפוח האדמה הלוהט הזה עוד לא התקרר מספיק, אבל אין לי ספק שבעזרת הדורות הבאים של בינה מ. נדע קצת יותר.

למרות הניק הזמני שנטלתי ברצוני להבהיר: 1. אני לא טוען שאני יודע את התשובה. 2. גם אם יש מתאם ייתכן שהגנטיקה אינה הגורם הישיר אלא מתווך (למשל: הסתגרות חברתית בקבוצות קטנות בהתאם לארץ המקור וכד'). האפשרות הזאת מדגימה גם משהו שאמרתי באותו פתיל (או במקום אחר, הפתיל ארוך מדי כדי שאבדוק ועדיין אי אפשר לשאול את דיפסיק...) לגבי הטעם בעריכת מחקרים כאלה. זה יכול להיות נימוק נוסף לאלה שכבר קיימים לעידוד אוכלוסיות שונות ל"התערבב" זו בזו במקום להסתגר בסביבה הטבעית שלהם.
די! 776928
האמנם? קנדה, הולנד, בלגיה ואוסטרליה נמצאות הרבה לפני מצרים, גואטמלה, פקיסטן ותוניס. אני לא בטוח שיש קשר בין שונות אתנית למוביליות חברתית. ז״א, אולי יש קשר במדינות מסויימות בהן קבוצות אתניות מסויימות סובלות ספציפיות מחוסר מוביליות מובהק, כמו הקאסטות הנמוכות בהודו, הצוענים באירופה או הבדואים בישראל, אבל זה נראה לי דיון אחר.
די! 776931
כאמור, אני לא יודע אם יש מתאם, אבל גם אם יש ודאי שהוא לא מושלם, כך שאלמנטים תרבותיים ופוליטיים וגם רמה כלכלית כללית (מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים) ודאי תורמים חלק נכבד. כפי שאומר דיפסיק: דרושים מחקרים נוספים.
די! 776947
''מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים'' - למיטב הבנתי זה הפוך, מדינות הופכות לעשירות בזכות צמצום הפערים. ההשקעה הדרושה לצמצום פערים היא לא מוחלטת אלא יחסית לעושר של המדינה (רוב ההשקעה היא משכורות של עובדים מקומיים)
די! 776982
זה מן הסתם הדדי. שילוב מועיל כלכלית, וכלכלה טובה מאפשרת להשקיע יותר בחינוך טוב לכל.
די! 776992
סינתזה (כולם צודקים): מדינות נהיות עשירות יותר מכל מיני סיבות. סיבה אחת היא הון אנושי (והשקעה בו). זה לא סותר את זה שיש גם אפשרויות אחרות.
לדוגמה: גם שוויץ וגם ערב הסעודית הן מדינות עשירות, אבל הן עשירות מסיבות שונות (ועשירות במדדים שונים. אם מסתכלים רק על GDP, ערב הסעודית מרשימה. אם מסתכלים על GDP per capita, אז פחות).
די! 776971
כהערה כללית לגבי המחקר בקישור - הם השתמשו בכותרת ״מוביליות חברתית״, אבל בהתייחס למתדולוגיה המפורטת, אולי המדד הוא בעצם עד כמה מדינה כלשהי היא מדינת רווחה?
שזה אולי קצת דומה אבל לאו דווקא זהה. לא יודע, סתם מעלה כתהייה.

לדעתי במדינות עניות, בד״כ, רוב התושבים (למעט שכבה מצומצמת של פוליטיקאים ומאפיונרים) עובדים בעבודות צווארון כחול והבדלי השכר ורמת החיים בין התושבים הם לא מאד גדולים.
בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת, ככה שגם אם קיימת הומוגניות אתנית, זה לא משנה בהרבה.

במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם (מס הכנסה פרוגרסיבי בשיעור גבוה, תשלום משכורות הוגנות לעובדים),
כדי שכלל התושבים (שדומים להם במראה, בתרבות, בערכים) יוכלו ליהנות משירותי בריאות, חינוך וכו ברמה גבוהה. יכול להיות שכתוצר לוואי יזכו גם העשירים לחיות
במדינה מתוקתקת יותר, בטוחה יותר וכו, ככה שזה לא חייב לנבוע בהכרח מאלטרואיזם טהור.

לעומת זאת, במדינות עשירות ופחות הומוגניות (לדוגמא ארה״ב), כנראה שלעשירים יש פחות נכונות לחלוק את עושרם עם כלל התושבים (שנתפסים בעיניהם כפחות דומים להם בממוצע).
עם זאת, עדיין מדובר במדינה עשירה עם כלכלה מאד מפותחת, ככה שמידה מסויימת של מוביליות בכל זאת קיימת.

כמובן, שהדברים נקבעים בתהליכים תרבותיים ופוליטיים שמתרחשים במדינות שונות לאורך תקופות זמן ארוכות, ובד״כ לא כאיזשהי גחמה רגעית לכיוון כזה או אחר,
ככה שמדינות שנעשות קצת פחות הומוגניות בעקבות זרם הגירה, יכולות עדיין להחזיק בתרבות ותשתית כלכלית שמאפשרים יותר מוביליות.
בכל אופן, אני נוטה לחשוב שפרמטר ההומגניות האתנית כן משחק תפקיד משמעותי במשוואה, אבל יהיה מעניין להיתקל באיזשהו מחקר מבוסס בנושא.
די! 776993
"כהערה כללית לגבי המחקר בקישור..." אתה מתכוון לקישור מויקיפדיה כאן? לא נכנסתי לפרטים, בהחלט יכול להיות שאתה צודק (מה שמגדיל את אי ההבנה שלי בקשר למקום הגבוה בו ארה"ב נמצאת).

"בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת" - אני לא חושב שזה נכון, למיטב הבנתי יש כלכלות שהצליחו לצמוח מכלכלות עניות לעשירות בעזרת השקעה במוביליות חברתית (קוריאה, סינגפור, ישראל) גם בלי יותר מידי משאבים.

"במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם..." אולי (מן הסתם זה גם פקטור של דת וערכים) אבל זה נתינה לצדקה ולא השקעה במוביליות חברתית.

"...במדינות עשירות ופחות הומוגניות..." אני לא חושב שההומוגניות לשמה בהכרח משחקת במשחק הזה. ז"א, במדינה שיש בה ערכים של בידול אתני, בוודאי שאנשים במחזיקים בערכים האלה לא ירצו להשקיע במוביליות חברתית של אנשים מאתנוס שונה (למשל, הודו). במדינה בה עולם הערכים הוא של קואליציה של קהילות/שבטים/שטעטלים שמזחקות משחק סכום אפס ביניהם אנשים ירצו להשקיע בשבט שלהם לפני שבטים אחרים (נראה לי שעל זה מדבר אביב בקשר לישראל). במילים אחרות, זה נכון בתלות בעולם הערכים הנהוג במדינה עליה אנחנו מדברים. אני חושב שאי ההשקעה של האמריקאים במוביליות חברתית נובע מסיבות אחרות (שילוב של עולם ערכים אינדיבידואליסטי בו אדם לאדם זאת וכל המשחקים הם משחקי סכום אפס ועולם ערכים דתי בו אלוהים גומל לצדיקים במהלך חייהם בעזרת מזומנים).
די! 777022
כן, זה הקישור שהתכוונתי אליו.

דיברתי על מדינות עניות בד״כ. יכול להיות שקוריאה, סינגפור וישראל הן דוגמאות למדינות שהיו עניות והצליחו להפוך לעשירות באמצעות השקעה במוביליות חברתית.
לא ניסיתי לטעון שמקרים כאלה לא קיימים, אלא שבמצב נתון בו מדינה היא ענייה, אז כנראה שאין בנמצא יותר מדי אופציות
תעסוקתיות שיאפשרו מוביליות (לא נראה לי שבניקרגוואה או וייטנאם יש הרבה חברות הייטק).

כשדיברתי על נכונות של עשירים לחלוק את עושרם לא כיוונתי לנתינה לצדקה, אלא לבעיקר עד כמה מדיניות ממשלתית שנוטה שמאלה מבחינה כלכלית
(מיסוי גבוה בעבור תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה גבוהה יותר) תצליח להיות דומיננטית ומקובלת על חלקים מספיק גדולים בציבור (או על חלקים קטנים ומשפיעים - עשירים).

לגבי הנקודה הרביעית - תוספות מעניינות. יכול להיות שאתה צודק.
די! 777030
עשירים שתורמים למשל מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת משפיעים - יש לקוות - על מוביליות חברתית.
די! 777048
ואולי יותר סקאלאבילי - בישראל שכר הלימוד באוניברסיטאות מובילות נמוך להפתיע (כרבע) מהמקבילות בארה"ב למשל.
זה נראה לי הרבה יותר משפיע מכמה עשירים שישפיעו על 2 אחוז מהסטודנטים.
די! 777058
בגדול אתה צודק אבל סטודנטים רבים בארה"ב מקבלים מלגות שחלק לא מבוטל מהן ממומן ע"י אגודות של ידידי אוניברסיטאות (שרובם בוגרי אותן אוניברסיטאות) כך שמדובר על הרבה יותר משני אחוז מסטודנטים.

גם סבסוד ממלכתי של ההשכלה הגבוהה תלוי ברמה הכלכלית של המדינה, כך שהעשירים תורמים גם לזה דרך המיסים שהם משלמים, לפחות באותן מדינות בהן הם משלמים מיסים גבוהים, הסקנדינביות למשל. בארה"ב זה יכול להתבטא בהלוואות נוחות (יחסית, אני מכיר את הטענות נגד אבל רובן לא ממש שייך ל STEM שהוא החלק המעניין לצורך פתיל זה) ואם יש נשיא חביב לפעמים הן הופכות למתנה.
די! 777066
הרושם הכללי שקיבלתי מארה''ב, גם משיחות עם אנשים, שהרוב הגדול של הסטודנטים לא מקבל מלגות ובעקרון מי שרוצה ללמוד תואר ראשון מאוניברסיטה טובה צריך להוציא לפחות מאה אלף דולר, לפעמים מאה וחמישים.
מן הידועות שחלק מהם עושים זאת על ידי הלוואות ארוכות טווח, שלוקח להם עשורים להחזיר.
וחלק משמעותי אחר מהם עושים זאת עם כסף מהבית, שזה הכי אנטי-מוביליות.

אגב, למי שיש כסף כזה גם ללימודי תיכון ויסודי, יש בתי ספר פרטיים שיתנו תמורה טובה עבור כסף טוב.

כשהייתי ברילוקיישן והיו לי הרבה שיחות עם ישראלים על מחירים, תמיד כולם מדגישים כמה זול לקנות שם רכב ולתדלק אותו (שזה נכון). אבל הטיעון הנגדי היה שחינוך טוב עולה כמעט כמו דירה (של אז)
Illusory truth effect 776861
אני מניח שרבים מהקוראים מכירים, אבל בכל זאת זו קריאה מעניינת.

Illusory truth effect הוא הנטיה להאמין באמיתות מידע כוזב לאחר חשיפות חוזרות ונשנות למידע.
האפקט מתקיים גם במקרים בהם הנבדק מודע מלכתחילה לכך שהמידע כוזב, או מודע לכך שהמקור מפוקפק.

מאמר ב psychology today כולל המלצות להתמודדות עם התופעה
Illusory truth effect 776869
נראה לי (הה) שזה מה שכהנמן וטברסקי(?) כינו "ניראות", ומה שפוליטיקאים אופורטוניסטים יודעים מזמן: חזור על דבר השקר לעתים קרובות מספיק, והוא יהפוך להיות האמת.

את העצה "A good way to survive in a “post-truth world,” say researchers, is to become your own fact checker" די קשה ליישם, ומה שיותר מטריד הוא שגם הגב. בינה לא בהכרח תעזור, לפחות בעתיד הקרוב, בו היא צפויה לסבול מאותם כשלים מאחר שהאימון שלה נעשה ע"י בני אדם. יהיה מעניין לראות איך ומתי היא תצליח להשתחרר מהכבלים האלה, אולי יהיה איזה מיזם אוניברסלי שיגיד לגב' בינה (ליתר דיוק: לקונסורציום של התוכנות המובילות) משהו בנוסח "עברי בבקשה על כל הקלט שהצגנו בפנייך וכל מה שלמדת מאז, בני מכל המידע תמונת עולם עם מינימום סתירות פנימיות, והעניקי ל"עובדות" חדשות ערך אמת לפי מידת התאמתן לאותה תמונה, והשתמשי בערך הזה גם כדי לשקלל את עדכון הפרמטרים שלך בקשר לאותן "עובדות". האם כך תצליח האנושות להתגבר בהדרגה על סינדרום ה-GIGO או שסיכויי ההצלחה הם כמו אלה של הברון מיכנהאוזן שמושך בשערות ראשו כדי להחלץ מהביצה? כרגיל, אין לי מושג.
Illusory truth effect 776876
מעניין.
אני משער שמודלים עתידיים יהיו חייבים להתאמן באופן דומה למה שתארת לאור הכמות הגדולה אקספוננציאלית של גארבג'.
Illusory truth effect 776881
להבנתי בינה מלאכותית לא סובלת מאותו כשל של חזרתיות על שקרים.
ליתר דיוק, ברור שמודל pretrained על next token prediction ישלים את הפרומט "מתוך המוח בני אדם משתמשים" עם ההמשך "ב 10%". אבל המודל "יודע" שזה מיתוס וכל מודל instruction tuned מודרני יסביר לך זאת עם כל פרומט שהוא.
זה נכון גם ב inference time, ולמודלים שמחפשים ברשת. למשל בדקתי את זה עם gpt4o על שקר ה border czar עם קמילה הריס שהופץ פה באתר.

כל זה בהנחת קיומו של מקור אמין המתאר את העובדות הנכונות.

בעיות הלוסינציה הן הרבה יותר טיפוסיות במקרים ש*אין* מידע סותר ו/או יש מעט מדי דוגמאות רלבנטיות לשני הכיוונים.
כדוגמא, בדקתי עם gpt4o את עניין הציטוט "הכי טוב שהערבים ישלטו פה" של הרב לנדו (אין מקור לכך, זה פייק כמעט בודאות). gpt4o טען שכן נאמר.

חזרה למאמר - בהקשר של עצות התחברתי יותר ל truth sandwich ו prebunking

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים