בתשובה להאייל האלמוני, 08/02/25 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקישור שהבאת מויקי מציב בראש הרשימה מדינות בהן השונות האתנית קטנה. ניסיתי לחפש רשימה דומה ממוינת לפי השונות הגנטית וגם שוחחתי קצת עם דיפסיק על הנושא, אבל לא ממש הגעתי לתוצאה משביעת רצון. הנה הסיכום של דיפסיק (פתק לעצמי: למצוא שם סביר לדבר הזה. "חולה עמוק" לא נשמע טוב. הממ. גרון עמוק?) שבדק כמה עשרות מקורות: While the search results do not directly address the correlation between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility, they suggest that factors like immigration, discrimination, and inequality of opportunity play significant roles in shaping mobility. Ethnically diverse societies may face challenges in achieving high mobility due to barriers faced by minority groups, but targeted policies can mitigate these effects. Further research would be needed to explore the direct relationship between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility. כצפוי, (לצערי. בעלי עודף זמן פנוי יכולים להציץ בפתיל שנפתח בערך ב-תגובה 368021) תפוח האדמה הלוהט הזה עוד לא התקרר מספיק, אבל אין לי ספק שבעזרת הדורות הבאים של בינה מ. נדע קצת יותר. למרות הניק הזמני שנטלתי ברצוני להבהיר: 1. אני לא טוען שאני יודע את התשובה. 2. גם אם יש מתאם ייתכן שהגנטיקה אינה הגורם הישיר אלא מתווך (למשל: הסתגרות חברתית בקבוצות קטנות בהתאם לארץ המקור וכד'). האפשרות הזאת מדגימה גם משהו שאמרתי באותו פתיל (או במקום אחר, הפתיל ארוך מדי כדי שאבדוק ועדיין אי אפשר לשאול את דיפסיק...) לגבי הטעם בעריכת מחקרים כאלה. זה יכול להיות נימוק נוסף לאלה שכבר קיימים לעידוד אוכלוסיות שונות ל"התערבב" זו בזו במקום להסתגר בסביבה הטבעית שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? קנדה, הולנד, בלגיה ואוסטרליה נמצאות הרבה לפני מצרים, גואטמלה, פקיסטן ותוניס. אני לא בטוח שיש קשר בין שונות אתנית למוביליות חברתית. ז״א, אולי יש קשר במדינות מסויימות בהן קבוצות אתניות מסויימות סובלות ספציפיות מחוסר מוביליות מובהק, כמו הקאסטות הנמוכות בהודו, הצוענים באירופה או הבדואים בישראל, אבל זה נראה לי דיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא יודע אם יש מתאם, אבל גם אם יש ודאי שהוא לא מושלם, כך שאלמנטים תרבותיים ופוליטיים וגם רמה כלכלית כללית (מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים) ודאי תורמים חלק נכבד. כפי שאומר דיפסיק: דרושים מחקרים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים'' - למיטב הבנתי זה הפוך, מדינות הופכות לעשירות בזכות צמצום הפערים. ההשקעה הדרושה לצמצום פערים היא לא מוחלטת אלא יחסית לעושר של המדינה (רוב ההשקעה היא משכורות של עובדים מקומיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן הסתם הדדי. שילוב מועיל כלכלית, וכלכלה טובה מאפשרת להשקיע יותר בחינוך טוב לכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינתזה (כולם צודקים): מדינות נהיות עשירות יותר מכל מיני סיבות. סיבה אחת היא הון אנושי (והשקעה בו). זה לא סותר את זה שיש גם אפשרויות אחרות. לדוגמה: גם שוויץ וגם ערב הסעודית הן מדינות עשירות, אבל הן עשירות מסיבות שונות (ועשירות במדדים שונים. אם מסתכלים רק על GDP, ערב הסעודית מרשימה. אם מסתכלים על GDP per capita, אז פחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהערה כללית לגבי המחקר בקישור - הם השתמשו בכותרת ״מוביליות חברתית״, אבל בהתייחס למתדולוגיה המפורטת, אולי המדד הוא בעצם עד כמה מדינה כלשהי היא מדינת רווחה? שזה אולי קצת דומה אבל לאו דווקא זהה. לא יודע, סתם מעלה כתהייה. לדעתי במדינות עניות, בד״כ, רוב התושבים (למעט שכבה מצומצמת של פוליטיקאים ומאפיונרים) עובדים בעבודות צווארון כחול והבדלי השכר ורמת החיים בין התושבים הם לא מאד גדולים. בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת, ככה שגם אם קיימת הומוגניות אתנית, זה לא משנה בהרבה. במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם (מס הכנסה פרוגרסיבי בשיעור גבוה, תשלום משכורות הוגנות לעובדים), כדי שכלל התושבים (שדומים להם במראה, בתרבות, בערכים) יוכלו ליהנות משירותי בריאות, חינוך וכו ברמה גבוהה. יכול להיות שכתוצר לוואי יזכו גם העשירים לחיות במדינה מתוקתקת יותר, בטוחה יותר וכו, ככה שזה לא חייב לנבוע בהכרח מאלטרואיזם טהור. לעומת זאת, במדינות עשירות ופחות הומוגניות (לדוגמא ארה״ב), כנראה שלעשירים יש פחות נכונות לחלוק את עושרם עם כלל התושבים (שנתפסים בעיניהם כפחות דומים להם בממוצע). עם זאת, עדיין מדובר במדינה עשירה עם כלכלה מאד מפותחת, ככה שמידה מסויימת של מוביליות בכל זאת קיימת. כמובן, שהדברים נקבעים בתהליכים תרבותיים ופוליטיים שמתרחשים במדינות שונות לאורך תקופות זמן ארוכות, ובד״כ לא כאיזשהי גחמה רגעית לכיוון כזה או אחר, ככה שמדינות שנעשות קצת פחות הומוגניות בעקבות זרם הגירה, יכולות עדיין להחזיק בתרבות ותשתית כלכלית שמאפשרים יותר מוביליות. בכל אופן, אני נוטה לחשוב שפרמטר ההומגניות האתנית כן משחק תפקיד משמעותי במשוואה, אבל יהיה מעניין להיתקל באיזשהו מחקר מבוסס בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כהערה כללית לגבי המחקר בקישור..." אתה מתכוון לקישור מויקיפדיה כאן? לא נכנסתי לפרטים, בהחלט יכול להיות שאתה צודק (מה שמגדיל את אי ההבנה שלי בקשר למקום הגבוה בו ארה"ב נמצאת). "בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת" - אני לא חושב שזה נכון, למיטב הבנתי יש כלכלות שהצליחו לצמוח מכלכלות עניות לעשירות בעזרת השקעה במוביליות חברתית (קוריאה, סינגפור, ישראל) גם בלי יותר מידי משאבים. "במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם..." אולי (מן הסתם זה גם פקטור של דת וערכים) אבל זה נתינה לצדקה ולא השקעה במוביליות חברתית. "...במדינות עשירות ופחות הומוגניות..." אני לא חושב שההומוגניות לשמה בהכרח משחקת במשחק הזה. ז"א, במדינה שיש בה ערכים של בידול אתני, בוודאי שאנשים במחזיקים בערכים האלה לא ירצו להשקיע במוביליות חברתית של אנשים מאתנוס שונה (למשל, הודו). במדינה בה עולם הערכים הוא של קואליציה של קהילות/שבטים/שטעטלים שמזחקות משחק סכום אפס ביניהם אנשים ירצו להשקיע בשבט שלהם לפני שבטים אחרים (נראה לי שעל זה מדבר אביב בקשר לישראל). במילים אחרות, זה נכון בתלות בעולם הערכים הנהוג במדינה עליה אנחנו מדברים. אני חושב שאי ההשקעה של האמריקאים במוביליות חברתית נובע מסיבות אחרות (שילוב של עולם ערכים אינדיבידואליסטי בו אדם לאדם זאת וכל המשחקים הם משחקי סכום אפס ועולם ערכים דתי בו אלוהים גומל לצדיקים במהלך חייהם בעזרת מזומנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הקישור שהתכוונתי אליו. דיברתי על מדינות עניות בד״כ. יכול להיות שקוריאה, סינגפור וישראל הן דוגמאות למדינות שהיו עניות והצליחו להפוך לעשירות באמצעות השקעה במוביליות חברתית. לא ניסיתי לטעון שמקרים כאלה לא קיימים, אלא שבמצב נתון בו מדינה היא ענייה, אז כנראה שאין בנמצא יותר מדי אופציות תעסוקתיות שיאפשרו מוביליות (לא נראה לי שבניקרגוואה או וייטנאם יש הרבה חברות הייטק). כשדיברתי על נכונות של עשירים לחלוק את עושרם לא כיוונתי לנתינה לצדקה, אלא לבעיקר עד כמה מדיניות ממשלתית שנוטה שמאלה מבחינה כלכלית (מיסוי גבוה בעבור תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה גבוהה יותר) תצליח להיות דומיננטית ומקובלת על חלקים מספיק גדולים בציבור (או על חלקים קטנים ומשפיעים - עשירים). לגבי הנקודה הרביעית - תוספות מעניינות. יכול להיות שאתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשירים שתורמים למשל מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת משפיעים - יש לקוות - על מוביליות חברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יותר סקאלאבילי - בישראל שכר הלימוד באוניברסיטאות מובילות נמוך להפתיע (כרבע) מהמקבילות בארה"ב למשל. זה נראה לי הרבה יותר משפיע מכמה עשירים שישפיעו על 2 אחוז מהסטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק אבל סטודנטים רבים בארה"ב מקבלים מלגות שחלק לא מבוטל מהן ממומן ע"י אגודות של ידידי אוניברסיטאות (שרובם בוגרי אותן אוניברסיטאות) כך שמדובר על הרבה יותר משני אחוז מסטודנטים. גם סבסוד ממלכתי של ההשכלה הגבוהה תלוי ברמה הכלכלית של המדינה, כך שהעשירים תורמים גם לזה דרך המיסים שהם משלמים, לפחות באותן מדינות בהן הם משלמים מיסים גבוהים, הסקנדינביות למשל. בארה"ב זה יכול להתבטא בהלוואות נוחות (יחסית, אני מכיר את הטענות נגד אבל רובן לא ממש שייך ל STEM שהוא החלק המעניין לצורך פתיל זה) ואם יש נשיא חביב לפעמים הן הופכות למתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הכללי שקיבלתי מארה''ב, גם משיחות עם אנשים, שהרוב הגדול של הסטודנטים לא מקבל מלגות ובעקרון מי שרוצה ללמוד תואר ראשון מאוניברסיטה טובה צריך להוציא לפחות מאה אלף דולר, לפעמים מאה וחמישים. מן הידועות שחלק מהם עושים זאת על ידי הלוואות ארוכות טווח, שלוקח להם עשורים להחזיר. וחלק משמעותי אחר מהם עושים זאת עם כסף מהבית, שזה הכי אנטי-מוביליות. אגב, למי שיש כסף כזה גם ללימודי תיכון ויסודי, יש בתי ספר פרטיים שיתנו תמורה טובה עבור כסף טוב. כשהייתי ברילוקיישן והיו לי הרבה שיחות עם ישראלים על מחירים, תמיד כולם מדגישים כמה זול לקנות שם רכב ולתדלק אותו (שזה נכון). אבל הטיעון הנגדי היה שחינוך טוב עולה כמעט כמו דירה (של אז) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |