בתשובה לאביב, 15/02/25 7:09
די! 776959
אריק  (אתר) • בתשובה לאביב שבת, 15/2/2025, 11:37
הפיצ'ר מבחינתי הוא משיכת החבל בין "יהודית" ל"דמוקרטית". שני סטים סותרים של ערכים שהמדינה אוחזת בשניהם. על פי הסיטואציה לעתים זה גובר, ולעתים האחר.
צד אחד של המפה הפוליטית מושך לשם, וצד שני מושך לשם, כאשר הרוב הדומם רוצה גם וגם ושומר על שני הצדדים שלא יגזימו.
מבחינה הזו (וזו בלבד) יש משהו באמירה "בג"ץ הוא סניף של מרץ". בית המשפט העליון משך לכוון ה"דמוקרטית" (בלי לוותר על ה"יהודית") מאז קום המדינה. מטבעו בג"ץ מייצג את הערכים של הדמוקרטיה הליברלית כפי שהרבנות הראשית מייצגת את ערכי היהדות כגוף שלטוני גם כן.
בתחילת שנות התשעים היתה משיכה חזקה לכוון הליברלי ומאז יש משיכה חזקה לצד השני. בהתחלה כתיקון (ההצלחה של ש"ס), שהפך לתיקון יתר, שהפך להגזמה (בן גביר בקואליציה‏1).
יש וירוס במערכת שדופק את מנגנון האיזון שלה והוא אובדן הסולידריות. זו בעיה שככל שתחמיר היא מסכנת את קיומה של המדינה. אחת התוצאות שלה היא ששני הצדדים מפסיקים בהדרגה להתחשב, אפילו לראות, עד כמה כואב לצד השני.
צד אחד לא מתחשב עד כמה כאבו אוסלו וההתנתקות, לדוגמה, והצד השני אפילו לא רואה עד כמה כאבו חוק הלאום וההפיכה המשטרית, לדוגמה.
איך מחזירים את הסולידריות? שאלה קשה.
לדעתי האטימות לסבלו של האחר מתחילה בכיבוש. מטבעו הוא מייצר עם הזמן קהות לב הולכת וגוברת בצד הכובש. הוא כמובן מייצר דברים רעים בצד הנכבש, אבל זה לא הנושא.
אני משתגע מקהות הלב הזו. למשל מכך שמקרה קסטלמן לא זעזע ספי ארץ.
הז' היה קריאת השכמה. כרגע כל האנרגיה הרגשית בציבור מופנית לחטופים. אחרי שנגמור להחזיר אותם תהיה לציבור אפשרות להפנות אנרגיה רגשית לדברים אחרים כמו לבוא חשבון עם האחראי הראשי.

וכמו שאמרתי - אם בן גביר יהיה חבר גם בקואליציה הבאה אני אודה בהפסד ואתקפל.
______
‏1 לדעתי על זה תבוא ההיסטוריה חשבון עם נתניהו יותר מכל דבר אחר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות