 |
ישראל שירן ו''מורשת רבין'' | 351 |  |
|||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
היום היה דיון שלם בגלי צה"ל לגבי מהי מורשת רבין. גלי צה"ל החליטו לעשות סקר, במהלכו הסתבר כי 40% מהאנשים בכלל לא יודעים מהי מורשת רבין. והאמת היא, שכשניסיתי לחשוב על זה בעצמי, תהיתי גם אני - מהי מורשת רבין? האם הכוונה היא למורשת הפוליטית שלו? לתולדות חייו? לדרך בה בחר לנהל את הקרירה הצבאית פוליטית שלו? הבעיה היא שהיום, 5 שנים אחרי הרצח, קשה קצת לדעת מה מכל הדברים שהצליחו להדביק לרבין הוא היה באמת. מה שכן, אני סבורה שתלמידי התיכון, במסגרת לימודי אזרחות, צריכים בהחלט ללמוד על הסכמי השלום שהגיעו להם ראשי הממשלות השונים של מדינתנו, אך אינני סבורה שיש מקום ללמד את הסכמי אוסלו תחת הכותרת "מורשתו של רבין". | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתימת פיות עם מי שלא מסכים עימנו. פיטוריו ממקום העבודה. ליגלוג וסילוף דבריו בתקשורת. ועוד כיד הדמיון הטובה של השמאלני התורן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מסכים כי הפיכת המקרה הטראגי של רצח רבין לפולחן אישיות של האדם ודרכו הוא שגוי. אמנם אני הסכמתי ועדיין מסכים עם דרכו אך הפיכתו של יצחק רבין לדמות קדושה אינה תורמת בשום אופן לנסיון למנוע את הרצח הבא (אולי אף מזרזת). וזו לדעתי צריכה להיות המטרה. ללא ספק יש להסביר ולדבר על העובדה כי רבין נרצח בשל דעותיו ומעשיו אשר ייצגו על פי כללי הדמוקרטיה את דעת הרוב. אותו נבל שבר את הכללים בצורה השפלה ביותר מתוך אמונה אמיתית כי רבין יביא הרס למדינה. יש לנסות ולהבין היטב מאין נבע אותו ביטחון של יגאל עמיר כי רבין מסוכן לביטחונו האישי עד כדי כך שיעשה את המעשה וירצח אותו. רבין היה בעיניו כל כך מסוכן עד כי הוא ביצע במודע מעשה שיהרוס את חייו שלו. לעומת זאת מאוד חורה לי כי אנשי הימין דואגים פתאום לאמר את הטענה המוצדקת הזאת ומוסיפים בצידה "דווקא בימים אלה לנוכח ארועי היום" . האם זה משנה ? האם במידה והסכמי אוסלו היו מתבררים כהצלחה מסחררת פולחן האישיות היה מוצדק ? הקישור בין הרצח לבין ארועי היום הינו מיותר משום שרבין נרצח בגלל דעות ומעשים שאת תוצאותיהם לא ניתן לשפוט בצורה חד משמעית וגם אין צורך משום שדעה היא דעה ורצח פוליטי הוא רצח פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה קורא ''פולחן אישיות'' הוא אכן מושג רלוונטי לענייננו אך לא הוא הנקודה העיקרית שמציקה לי, ולא הזכרתיו במאמרי. כאשר נפטר אדם נהוג להזכיר את תכונותיו הטובות ולהתעלם מחסרונותיו. כשמדובר במוות כה טרגי המנהג הזה מתחזק שבעתיים, ובסך הכל מדובר בהתנהגות אנושית נסלחת. אבל כאשר מגיעים לנקודה שבה כל העלאת ביקורת על דמות הנפטר הופכת להיות סיכון לנושאה, מדובר בהגעה לגבול מסוכן שאסור לעבור אותו. אבל אני הדגשתי במיוחד נקודה אחרת. בשנים האחרונות המחלוקת הפוליטית העיקרית בצבור הישראלי היא היחס להסכמי אוסלו. המצדדים בהסכמי אוסלו קוראים לגישה שלהם ''השלום''. אבל יכולות להיות כמה דרכים להשגת שלום. ישנו וויכוח בקשר למחיר שאותו נהיה מוכנים לשלם עבור שלום, אך מעבר לכך, מה שאומרים אני ואנשים ששיכים למחנה שלי הוא שהשיטה שבה נקטו יוצרי אוסלו אינה טובה, והיה צריך לבחור בדרך אחרת, וגם בהנחה שיש נכונות לוותר על הרבה היה צריך לעשות זאת בדרך אחרת. כתבתי כאן בעבר מספר מאמרים שעוסקים בכך, שבהם הסברתי את עמדתי זו. מה שעושים אלה שמריצים את ''מורשת רבין'' במערכת החינוך הוא הדגשת דרכו של רבין בשנותיו האחרונות, כלומר תהליך אוסלו שקרוי שם ''השלום'', ובעצם מדובר בחינוך הילדים בדרך שיש עליה ויכוח בציבור הישראלי. אילו היה מדובר בנושא שבו קיים קונסנזוס בציבור, ויש, נניח, רק עשרה אחוזים מהציבור שמתנגדים לו היה, אולי, אפשר להבין גישה כזאת של משרד החינוך. אבל כאשר מדובר בנושא שהוא בפרוש אינו קונסנזוס, אסור לעשות זאת. אשתי מורה, ואני יודע מידע אישי שמטילים על המורים ללמד משהו שחלקם מתנגדים לו, אבל איש אינו מעז לפצות פה מהסיבה שהזכרתי למעלה, וממה שאנו למדים מהסיפור על ישראל שירן. נושא הקונסנזוס הוא מהותי לענייננו, ולכן הזכרת יחסי הכוחות בציבור בוויכוח הזה הינה רלוונטית. לכן גם הזכרת אירועי הימים האחרונים רלוונטית. היום אנו רואים את הקשר בין ''הסכמי אוסלו'' ובין ''שלום'' לנגד עינינו, וטענת מריצי ''מורשת רבין'' שהם מלמדים ערכי שלום נראית נלעגת. גם התזוזה בצבור כנגד הסכמי אוסלו מחזקת את הצורך להפסיק ללמד את ''מרושת רבין'' שלא נשארו לה כמעט תומכים בציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל היה טוב ויפה עד למשפט האחרון שלך. אמרת שהתזוזה בציבור כנגד הסכמי אוסלו מחזקת את הצורך להפסיק ללמד את "מורשת רבין". אבל כל הטיעון שלך מבוסס על כך ש"מריצי מורשת רבין" עושים עוול לחינוך בכך שתחת הכותרת "שלום" הם מכריחים לימוד של הסכמי אוסלו" - כלומר שאסור לערב בחינוך פוליטיקה (מה שאני מסכימה איתו בהחלט). אז מה להלך הרוח ונטיית הציבור אחרי הסכמי אוסלו ולכך? הסכמי אוסלו, כמו גם הסכם חברון, צריכים להלמד במסגרת לימודי אזרחות בצורה אינפורמטיבית - כדי שילדינו יגדלו עם מודעות פוליטית והבנה מה קורה במדינה שלהם. הטבעת תוויות של "השלום האמיתי" על הסכמי אוסלו היא טעות, שכן זהו אינו לימוד אינפורמטיבי אלא שיוך פוליטי, אבל העובדה שהסכמים אלה, לטענתך, אינם זוכים עוד לתמיכה ציבורית אינה יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה ולאיין את קיומם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ש ''מורשת רבין'' נלמדת לא בצורה אינפורמטיבית אלא כמשהו טוב ומומלץ זו עובדה. נכון שאסור ללמד כך כל נושא שנוי במחלוקת בלי קשר ליחסי הכחות בציבור בתמיכה בו. אבל בכל זאת מבחינת מידת החומרה, דעתי היא שאם מלמדים כך משהו שתשעים אחוזים מהציבור תומכים בו (למשל הצורך להתקיף עם פתיחת מלחמת ששת הימים) אזי זה פחות חמור מאשר אם ילמדו כך משהו שרק אחוז קטן מהציבור תומך בו. לדוגמה , אני מניח שיש מיעוט בתוכנו שחושב שלא היה מקום לפתוח במלחמת ששת הימים אלא לנסות לישב את הבעיה בדרכים דפלומטיות, דרכי ''שלום''. תארי לעצמך שהיו הופכים דעה זו למורשת ומריצים אותה במערכת החינוך כדבר ''טוב'' ומומלץ ע''י המערכת. זה יותר חמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דב, הסכמי אוסלו הם דבר שקרה! אי אפשר להתעלם ממנו, זה היסטוריה! זה לא בדיוק אותו דבר כמו לפני ששת הימים לנסות לישב את הבעיה בדרכים דיפלומטיות ולא במלחמה, שזו ספקולציה. ואגב, אני דווקא בעד תרגילי חשיבה לתלמידי תיכון, שיעזרו להם לגבש זהות מדינית ופוליטית (כמו לשאול אותם אם לדעתם ניתן היה להימנע ממלחמת ששת הימים, או אם לא צריך היה להגיע להסכמי אוסלו) - לפתח דיון כיתתי שמטרתו חשיבה בלבד, בלי כותרת פוליטית. אבל גם אם רק אחוז קטן תומך בדרך שבאה לידי ביטוי בהסכמי אוסלו (בלי להיכנס בכלל לנכונות העובדתית של הטענה), הם עדיין צריכים להילמד כהיסטוריה שקרתה, ואינם בגדר תרגיל חשיבתי בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראי שוב את המשפט הראשון בהודעתי האחרונה . הוא המפתח לכל הטיעון שלי. מה זה "מורשת רבין" ? זו חלוקה חדה לטובים ורעים. מצד אחד הרוצח הדתי משיחי ששיך לקבוצה של מחרחרי מלחמה, ומצד שני האור: אישיות נפלאה נעדרת חסרונות, ודרך נפלאה. אין כאן הצגת תזה בצורה אוביקטיבית עם מתן אפשרות לביקורת אלא אמירה חדה וברורה שמצדדת במפורש בצד אחד. יש אולי הצדקה לשיטה כזאת כאשר מדובר במשהו שיש עליו הסכמה, מיתוסים ישנים כמו גבורת בר כוכבא, גבורת טרומפלדור וכדו'. כאן גישתי הפוכה. אני מתנגד לגישות המודרניות שמעמידות נושאים אלא לביקורת, משום שמדובר במיתוסים שמהם אנו בנויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיסוק ב"מורשת רבין" היא עיסוק ימני: הרצון לאיחוד, הרצון בפולחן המת, השתקת אנשים שאומרים דברים שאינם בקונצנזוס . בתור מי שפוטר מהערוץ הראשון מסיבות פוליטיות (תמיכה בשלום עם סוריה) אני מזדהה עם מר שירן ומקווה שהשפיות תשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצוב שמערכת החינוך בוחרת ברצח רבין ככלי לאינדוקטרינציה שמאלנית. ילדי הנרות ייצגו רק חצי מדינה וחלק גדול בעם אינו חושב שרבין נרצח על מזבח השלום. במקום לדבר על שלום, הערך האוניברסלי שצריך ללמד הוא הצורך באיפוק וריסון בשיח הציבורי וההכרה ששימור המוסדות הדמוקרטיים חשוב יותר מכל דבר אחר בזירה הציבורית. יותר מאבטלה, יותר מחלקי מולדת, יותר מאלוהים. זה הלקח של רצח רבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום השנה לרצח רבין הוא אכן מאורע בלתי נסבל, וכמות הקשקושים ודברי הגבבה שאדם רציונלי נאלץ לשמוע במהלכו חורגים אפילו מהכמות היום-יומית בישראל, שגבוהה גם כך. החל מבני הטיפש-עשרה שמלהגים על ''לתת צ'אנס לשלום'', וכלה בסרטים המתקתקים שמראים את רבין הסבא החביב (להבדיל מרבין האמיתי, שהיה קריר ובלתי כריזמטי בעליל), אכן נהיה קשה יותר ויותר לעבור את היום הזה. ''מורשת רבין'' היא קשקוש. רבין כלל לא השאיר אחריו מורשת - רבין היה פוליטיקאי, לא הוגה דעות, והוא ניווט את צעדיו בהתאם למצב ולנסיבות. לא היתה בו שום ''הכרה פתאומית'' שיש להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים. הנסיבות לכך פשוט היו נוחות בתקופתו. יום הזכרון לרצח רבין מהווה עוד נדבך במסכת הטמטום הישראלית. בעזרתו, השיח הציבורי מרודד למושגים של ''יש שלום'' או ''אין שלום'', למושגים של ''יש פרטנר'' או ''אין פרטנר''. בעזרתו, ניתנת לאנשים עוד הזדמנות להתחמק מחשיבה רציונלית באמצעות קלישאות רדודות, ובחירתם מפושטת לשאלה האם יש ללכת ב- ''דרכו של רבין'', בצורה עיוורת ומטופשת, או לא ללכת בה, בצורה עיוורת ומטופשת באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום הזכרון לרצח רבין, אם תשים לב, הוא לא יום הזיכרון לרבין. גם לדעתי לא צריכים לעשות את אותו פולחן אישיות, אבל יום הזיכרון עדיין חשוב. היה פה רצח פוליטי, ולא משנה של מי. העובדה שרבין הוא הנרצח אינה משנה דבר, לא משנה גם מה הוא עשה, ומה דעתך עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גאה שמר אנשלוביץ מוביל כאן דיון מדהים שכולם מסכימים עליו. כל שנותר לי לומר ואולי להוסיף חומר רקע - שעל פי דעתי "מורשת רבין" שמנסים ללמד את הילדים בבית הספר היא סה"כ מורשתו הקלוקלת של מר שמעון פרס בכבודו ובעצמו . אולי תרימו גבה אך כל שנאמר באיצטלה של מורשתו של רבין לא היה אחר מאשר האידאולגיה של מר פרס לאורך כל ימי חייו. פרס הוא דמות שנויה במחלוקת לא מהיום ולא מאתמול. הוא לא דמות קדושה ולא רק זאת אלא שהוא אפילו דמות נלעגת בקרב כמות גדולה מאוד של הציבור. הוא הלוזר הנצחי עכשו הוא רצה להנציח את שמו שלו ואיך יעשה זאת? על גבו של יריבו ההסטורי. ולי זה רק מזכיר את הספר שנהיה סרט ושמו " שובו של מרטין גר" פרס בחר ברבין כצל שילווה את מורשתו הוא לפי ראות עיניו. קראו טוב חשבו - ואמרו לי אם אין כאן ולא מעט מין האמת. ביי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך שלא רבין הוא ''האב הביאולוגי'' של הסכמי אוסלו. פרס באמת מתאים להגדרה זו יותר, ואולי יותר ממנו ''הפודל שלו'', בילין ''והחתלתולים'' של בילין רון פונדק והירשפלד חסרי הניסיון הפוליטי, שגררו את מדינת ישראל לשפל הנוכחי. זה נושא שראוי , אולי , לדיון נפרד . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא הייתי אומר שאולי מזרחנים ידועי שם כמו יאיר הירשפלד ורון פונדק הם ראויים הרבה יותר לעצב הסכם מדיני מאשר עסקנים דוגמת פרס, ביילין או כל פוליטיקאי אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורשת רבין היא נושא שולי. הנושא המרכזי הוא הדיכוי הטוטאלי של הבעת דעה שונה. אלוהים אדירים, האיש הושעה(ואולי גם יפוטר) מעבודתו כי הביע דיעה שלפיה "מורשת רבין" המדינית היא שנויה במחלוקת ולכן לא כדאי להדגיש אותה בתוך החינוך הקונצנזוסיאלי לזכירת הרצח. הקלות שבה יכול עסקן פוליטי(יולי תמיר במקרה זה) לרכוב על גל ציבורי ולהעניש אזרח על הבעת דיעה היא פשוט מזעזעת. ועכשיו נושא מעניין למחשבה: כפי שציין הכותב שלפני, ישנו קונצנזוס כללי בינתיים של הסכמה לשורה התחתונה של דברי מר אנשלוביץ(שמר שירן לא היה צריך להיות מושעה מעבודתו). סביר להניח שחלק מאותם כותבים הם אנשי שמאל שתומכים במה שמוגדר כ-"מורשת רבין"(ואני ביניהם). מדוע אותם אנשים התומכים בחופש ביטוי רחב, גם כשהביטוי אינו תומך בעמדתם, כמעט ואינם נשמעים בתקשורת הרחבה(עם כל הכבוד, "האייל" אינו נמנע על הגדרה זו)? מדוע כמעט כל הדעות הנשמעות המגינות על חופש הביטוי מגינות עליו, כי אותו ביטוי קרוב להשקפתם? שאלה למחשבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מנותק מהטלוויזיה בימינו, אבל נכחתי שלשום בפאנל שכלל את דוד ויצטום, נדב העצני, ועוד פרופ' כלשהו ששמו חמק מזכרוני. הייתה הסכמה בין השלושה כי המהלך היה שגוי, ונבע מרפלקס מותנה ולא מחשיבה אמיתית כלשהי, שהייתה מבהירה כי פעולתו של מר שירן היא לגיטימית לחלוטין - ואפילו אינה מבזה את זכרו של רבין (כאשר, כידוע, ביזוי זכרו של רבין אינו עבירה על החוק בין כה וכה). אני מניח שהיו עוד רבים בתקשורת שחושבים כך, אבל התגובה הרפלקסיבית (גם שלי, אני בוש לומר) הייתה של התנגדות לדבריו של שירן, ולכן היא זו שזכתה לביטוי הנרחב ביותר בתקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שמר שירן פנה לבג''צ, וסביר מאד להניח שבקרוב יקבל משרד החינוך את סטירת הלחי שהוא ראוי לה. מסתבר שלמפלגת העבודה יש עדיין אינסטינקטים מפא''יניקים. לא שזה מפתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להמר שאם המקרה הזה יגיע אל מול כס הכבוד של הגברת דורנר, כולנו נופתע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמק, פרט והרחב. יש בנושא הזה הלכה פסוקה של בג''צ, והיא לצידו של מר שירן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה כבר החלטה ? לא ידעתי. דורנר בטח לא הייתה בהרכב, ואם הייתה בטח לא הייתה שותפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תום שגב כתב על זה ב"הארץ" של שישי (כתב זר). יש פס"ד משנות המדינה המוקדמות בעניינו של ישראל שייב (אלעד), נדמה לי משנת 53'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אנו חוזים כאן בקונצנזוס נדיר. לכן, בואו נפתח את הדיון עוד קצת, והפעם - על חופש הדיבור. לפני מספר שנים הוכנסה לכלא טטיאנה סוסקין, מטורללת לא קטנה, משום שציירה חזיר דורך על קוראן וכינתה אותו ''מוחמד''. המעשה גרם לגל טרור איסלאמי בישראל, והגברת סוסקין נכלאה בתואנות שונות, אך מובן שהדבר נעשה כדי להרגיע את הציבור המוסלמי הזועם. נראה שהמדינה פשוט התנערה מאחריותה לשלום אזרחיה ומצאה אז שעיר לעזאזל. הפעם לא נראה ששלום הציבור בסכנה. השמאלנים לא יתחילו בטרור גם אם יפסיקו ללמד את ''מורשת רבין'' שאינני יודע מהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יפסיקו הקוראים הנכבדים לקטר על רדיפות השמאלנים? אני, כמו עוד רבים מהכותבים כאן, יוצאים ויצאנו נגד הרדיפה של משרד החינוך, אף על פי שאנו בעלי דעות שמאלניות, בצורה זו או אחרת. אודה לקוראים ולקוראות אם ימנעו להבא מהכללות, המציגות את כל האגף השמאלי של המפה הפוליטית כבולשביסט רשע ומתנשא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד שמחתי לקרוא תגובה הולמת סוף סוף לבולשביקיות המשתררת כל פעם שאנחנו מגיעים ל4.11. מה שכן צריך לעשות כמו שכתבת הפרדה בין המשמעות האזרחית של רצח רבין שהיא בלתי נסבלת לבין המשמעות הפוליטית, שמנסים להדביק לרצח, שעיקרה קבלה עורת של עמדות רבין בתהליך השלום כי הוא נרצח ולא נעים לחלוק עליו. אני מחכה גם שמישהוא במערכת הפוליטית והצבורית יגיב לדברים השערוריתיים של מנכ"ל משרד החינוך שלומית עמיחי, שהפכה את עצמה לפוליטירוקית מטעם מר"צ של כל הדברים שלא מוצאים חן בעיניה במערכת החינוך. אם כל הכבוד זה לא עניינו של הציבור הישראלי ממה היא מזדעזעת, והזעזועים שלה לא יכולים להכתיב את חופש הביטוי של המורים במערכת החינוך.) אם זאת צריך לגנות כמובן גם את האיומים הטלפונים על גב' עמיחי שרק מונעים תגובה ציבורית שקולה( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הכותב פגע כאן בול בנקודה יפה וחשובה. היום, כל פישר שבא לו להעיר הערה על תהליך שלום עוטף אותה באריזה המצועצעת של ''ממשיכים בדרכו'', וכך זוכה ללגיטימציה אוטומטית לדעותיו. הפכו את רבין לקדוש, ולא שכחו לצרף את הנתיב הכושל בו פסע לחבילה. רבין הפך להיות שם נרדף לשלום, ולחילופין. אבל הרעיונות שרבין העלה בזמנו כבר לא תקפים. הזמן עבר, המצב השתנה. באותה מידה אפשר לומר ''ממשיכים בדרכו'' של בגין, ולא נשנה דבר. אבל בשביל חלקים בחברה, כל דבר שאינו רבין, אינו שלום, מה שהוביל למצב המצער בו שרוי עכשיו ישראל שירן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהגיעו ימות המשיח. אם אני, ואיתי עוד רשימה ארוכה ומכובדת של מגיבים הנמצאים בצד השמאלי של הקשת, מסכימים עם מר אנשלוביץ, כנראה שהגיעו ימות המשיח. או שלא. אולי פשוט חזרנו לא ל''מורשת רבין'', אלא ל''מורשת בן גוריון'', אשר מר אנשלוביץ מייחל לה. אותה התנהלות בולשביקית, משטרת המחשבות ורדיפת יריבים פוליטיים ואידיאולוגיים בשם ''צורכי הבטחון'' ו''טובת המדינה'', ואותה עצימת עין כלפי ''עיגול פינות'' הנעשה ע''י ''אנשי שלומינו''. אם יש דבר כזה הראוי להקרא ''מורשת רבין'' (ובלי להכנס לדיון במה עובדת הרצחו של רבין משדרגת את מורשתו), הרי אין זאת טמונה בהסכמי אוסלו, או באינתיפאדה, אלא בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה - הנורמות הבלתי ''בן גוריוניות'' אותן הנהיג (כהמשך ללוי אשכול ובניגוד לגולדה) - התפטרותו בעקבות אותה עבירה שולית של החזקת חשבון בחו''ל, ותמיכתו בחקירת חשדות למעשי שחיתות, גם של מקורבים כדוגמת ידלין, צור ועופר, (ולהבדיל מ''יורשו'', לא מתוך התנערות מחברים ובריחה מאחריות), וקביעת נורמות התנהגות ''ראויות'' (ואולי המרכאות מיותרות...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהי שם העבודה מבורך. זה נכון שלבן גוריון היו חסרונות רבים, ובתקופתו היו תופעות רעות שתוקנו מאוחר יותר. אבל געגועיי אליו אינם קשורים בתופעות אלה אלא בדבר המרכזי. מפאי (השמאל של אז) הוא שבנה את תשתית המדינה והוא שהקימה. בן גוריון בהחלטה גורלית אמיצה כמעט כנגד כל הסיכויים, החליט על ההכרזה על המדינה, ואין משהו מוצלח כהצלחה. בתקופתנו אנו עדים להרס המפעל הגדול הזה, וזה שוב מעשה השמאל - ''מורשת רבין''. השמאל הביא אותנו לתחילת מלחמת התשה שתימשך ככל הנראה שנים, ושהשד יודע איך נצא ממנה. איני רואה סיכוי להימלטות מגויעה איטית אלא באיזה שהוא פיצוץ גדול שממנו אולי נפרוץ שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שגם אדם מפוקח כמוך נכנס לגל הפסימיות ששליט במקומותנו. גם להיות פסימי יותר מידי זה לא להיות מפוקח. נכון שלחברה הישראלית יש הרבה בעיות ,בין השאר בעיות חמורות של חוסר יכולת עמידה ממושכת בפני מצבי חרום. עם זאת יש לחברה הישראלית גם הצלחות לא מעטות כמו רמת חיים גבוהה ותשתית כלכלית איתנה. ואולי הכי חשוב צבא חזק מאד שמסוגל להדוף את הסכנות הקיומיות, בהן המדינה נתונה. גם מבחינת העתיד יש סיכוי בהחלט סביר שהכל יסתיים בכי טוב. הסכנה הגדולה ביותר, המאימת על ישראל היא הסכנה הדמוגרפית, כלומר אובדן הדומיננטה היהודית במדינה והפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה אבל גם תחזיות אלה אינן חד משמעיות והכל עוד עלול להשתנות בלי שנצטרך לחלום על איזה פיצוץ שישנה את הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה. האם הוראות משרד החינוך הן מפורשות? (כלומר משהו בסגנון "הסבר לתלמידים כיצד עקרונות הסכם אוסלו יביאו לשלום אמת במהרה בימנו") או נתונות לפרשנות אישית של המורה המלמד ("שוחח עם התלמידים על מורשת רבין ועל מה שניתן ללמוד מהרצח שלו"). אם הן מפורשות אז אני מסכים עם כולם. אבל אם מדובר במקרה השני (וסביר להניח שזה העניין) אז בעצם ישראל שירן הוא מורה שחרג מסמכותו והשעייתו מוצדקת. מורה אינו רשאי להחליט על דעת עצמו שלא להיענות להוראות משרד החינוך ולא ללמד את מה שנקבע בתוכנית הלימודים. הייתי רוצה לראות את התגובות של חלק מהאנשים פה אם מחר מורה לתורה בכיתה ב' יחליט שהוא מלמד אבולוציה במקום סיפור הבריאה בגלל שהיא עומדת טוב יותר בסטנדרטים המדעיים. או לחילופין אם מורה מחנך ילמד את תלמידי התיכון עד כמה הומוסקסואליות היא סטייה נוראה שמנוגדת לטבע ומפיצה את מחלת האידס (ואנחנו יודעים שיש אנשים שזו דעתם). * אני לא רוצה לפתוח דיון בנושא אבולוציה אמת או שקר וגם לא הומוסקסואליות בעד ונגד אלא לכל היותר סמכויותיו של מורה בקביעת חומר הלימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שירן עשה בדיוק את המעשה הראוי. הוא הגיע למסקנה שהוראות משרד החינוך הן שגויות, וכמורה אחראי הוא כתב למשרד החינוך שמן הראוי לשנות את ההנחיות. מה לא בסדר? גם אבולוציוניסט מושבע כמוני לא יתנגד שתומכי סיפור הבריאה יכתבו למשרד החינוך ברוח זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שירן לא שלח מכתב למשרד החינוך אלא הפיץ כרוז בבתי ספר. הכרוז הוא חריף מאוד ובעל אופי פוליטי ויש טעם לפגם בכך שאיש חינוך מפיץ את דעותיו הפוליטיות בבתי ספר. 2. שירן כתב שאין מקום לקיים חשבונות נפש או עצרות זיכרון ביום הרצח, כלומר יש לאפשר ליום לעבור ללא כל התייחסות כאשר בציבור (ובמיוחד במחנה שלו), נשמעים קולות בדבר מתן חנינה לרוצח (שלא הביע חרטה על המעשה). יש הרבה מה ללמוד ממקרה רצ חרבין והרבה עבודה צריכה להיעשות, בראש ובראשונה במערכת החינוך, כדי למנוע הישנות של מיקרים כאילו. הפיכת הדיון הציבורי והחינוכי ברצח רבין לדיון בנושא תהליך השלום גורם נזק למטרה הזו אבל לא רק השמאל שהפך את רבין לקדוש אשם בכך, גם הימין שעדיין לא הוקיע את אילו שהסיתו לו. 3. שירן לא פוטר מעבודתו הוא הושעה והוא מוחזר. משרד החינוך לא רוצה "עושי צרות" ביום רגיש כזה והוא דאג ששירן לא יהיה נוכח בבית הספר באותו יום וכמה ימים אחריו. זה לא ניראה לי כמו צעד כל כך חריף בהשוואה למה שהוא עשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כמה דברים שאתה כותב שאני בטוח שאינם נכונים מתוך מה שאני שומע, אך אין לי מספיק מרץ כדי לבדקם לאשורם, ודבר אחד שאני יודע שאינו נכון. מהי "מורשת רבין" ? עד כמה שאני שומע לא מדובר בנושא שמוצג לתלמידים כמשהו שניתן להתווכח עליו. יש כאן (שוב עד כמה שידוע לי) ערבוב בין מדיניות רבין בסוף ימיו, כלומר הסכמי אוסלו ובין המושג הכללי "שלום", וכיון שלא יכול להיות ויכוח ששלום הוא דבר טוב, לא ניתנת כלל לתלמידים אפשרות להעלות את הדעה שרבין טעה. לצערי אין בידי הנוסח המלא של מכתבו של שירן. כל מה שאני יודע הוא ציטוט אותו משפט ששמעתי מפיו שמוקיע את הרצח, ומחיב שיחות על כך עם התלמידים. אבל קשה לי להאמין שהוא שלל במכתבו עצרות אבל שנתיות. אם כן, אנא הוכח זאת ע"י צטוט. לגבי הוקעת ההסתה שקדמה לרצח, אני שולל לחלוטין את העלאת העניין הזה וכתבתי על כך רבות בעבר. אני מוכן להסביר שוב את דעותיי בעניין אם יועלה כנושא ראשי. אשר להשעיה. כאן , לפי דעתי להגיד שאינך מדייק זו המעטה. האיש הושעה ללא קביעת תאריך לסיום ההשעיה ,והוחזר רק אחרי ביקורת ציבורית כמעט מקיר לקיר ואיום לפנות לבג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר ynet ציטוט מהכרוז: "וביום בו נרצח ראש הממשלה רבין לא תהיה כל הנחיה מצד גורמים במשרד החינוך לקיים עצרות זיכרון וחשבונות נפש למיניהם..." בסוף הכתבה "בעקבות כרוז זה הורה מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ... להשעות לאלתר את שירן מכל תפקיד..., *עד שייבדק העניין*". ברור לי שהמשעה ידע שהדבר יעורר תגובה וההשעיה לא תארך זמן רב. מהתוכן החלקי של הכרוז, נראה כאילו גינוי הרצח הוא יציאת ידי חובה (אני מאוד מגנה את רצח רבין, אבל הוא...) אבל יתכן שזה רושם מוטעה שנובע מציטוט חלקי של הכרוז. הבהרה: אני לא יודע מהן הנחיות משרד החינוך, ואני לא יודע אם הן לגיטימיות. יתכן שהמחאה של שירן היא מוצדקת לחלוטין אבל אני לא מסכים עם הדרך ולא עם רוב הגינויים שבכרוז. בכל אופן, אני שונא לראות הסכמה רחבה של מגיבים, על נושא שהוא עדיין שנוי במחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לך על הבאת האתר ובו עוד כמה ציטוטים מהמכתב. לאחר הקריאה ברצוני להעיר מספר הערות. לגבי המכתב עצמו. אם תשים לב, אין כאן קריאה למורים להפר את הוראות משרד החינוך, כפי שכתבת. הכרוז הזה מופנה לעבר ראש הממשלה, שנושא היום גם בתפקיד שר החינוך, וקורא לו לשנות את תכניות משרד החינוך בנושא זה. זה לגיטימי לגמרי. לא מדובר במעין המרדה ובהפרת הוראות, כי אם בקריאה לממונים שיבצעו שינוי. המשפט "החריף": "מורשת רבין הנה למעשה מורשת של כניעה והתרפסות והחמור מכל, מורשת של מסירת נשק חם לידי האויב הערבי-פלסטיני, המכוון בימים אלה ממש את אותו הנשק לעברנו ולעבר ילדינו ובתינו", הוא משפט שאני מזדהה עמו לחלוטין, ואני חושב שהיום אני מייצג רבים. זה בדיוק תיאור המציאות. אני רוצה גם לצטט את רבין עצמו שבתשובה לשאלה מה נעשה אם הפלשתינים יירו בנו בנשק שאנו מסרנו לידיהם השיב: "אם יירו אז אין אוסלו." לנוכח התמונות המוצגות היום כל הזמן לעינינו, איני חושב שהמשפט הזה חריף. המשפט: "ועל זאת ראוי ואף חובה לשוחח, להתייחס ולהוקיע את המעשה והעושה", הוא ככל הנראה המשפט ששמעתיו מצוטט מפי המורה, אינו משפט של יציאה ידי חובה, אלא משפט מאד ברור שמדבר בעד עצמו. לעומת זה אני מסתייג מניסוח המשפט: "וביום בו נרצח ראש הממשלה רבין לא תהיה כל הנחיה מצד גורמים במשרד החינוך לקיים עצרות זיכרון וחשבונות נפש למיניהם, וכן מצפים אנו שלא תינתן הנחיה לתלות את תמונת רבין ברבים." צריך להפריד. יש מקום לערוך עצרת ביום הרצחו של ראש הממשלה, וגם לתלות את תמונתו. אבל ההדגשה צריכה להיות לא על ה "מורשת" הנתונה במחלוקת שלו אלא על מעשה הרצח. הכותב מדבר על "חשבונות נפש למיניהם", ואני חושב שאני יכול להבינו. אין הוא מוכן לקבל על עצמו את האחריות , ומטיל את כולה על הרוצח. משפט כמו שציטטתי קודם ובו תיאור הרובים שניתנו למרצחנו, לו נאמר אז בצרוף תחזית לעתיד (שמתממשת לעינינו) , היה אמירת אמת וניסיון שכנוע, ולא הסתה. אולי המשפט המעניין ביותר במכתב הוא: "משרד החינוך . . . יאשר לקיים דיון ציבורי פתוח במערכת החינוך בנושא שנוי במחלוקת זה." זה אולי המפתח לכל. מסתבר שבעצם, ישראל שירן ואתה דורון יערי, מסכימים. כמוך גם הוא רוצה דיון פתוח בהסכמי אוסלו אם אפשרות למתוח ביקורת. אתה טוען שיש. אבל הוא שמכיר את הדברים מבפנים יודע שאין. זעקתו נובעת מכך ש "מורשת רבין" כפי שהיא מורצת היום במשרד החינוך שוללת כל דיון פתוח וכל ביקורת. זה כל העניין ! זה לגבי המכתב. אבל הדיון נסב על התנהגות משרד החינוך. איני רוצה לחזור על עמדתי שאותה הצגתי, אלא רק לומר שקריאת הדברים האלה רק חיזקה את דעתי, שהתנהגות משרד החינוך הייתה שערורייתית. טוב שהדבר תוקן, אבל זה היה אחרי שכתבתי את דבריי, וכמובן לא יכולתי להתייחס לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הארץ, שירן הוחזר לעבודה. נקווה שזה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לק''י ממרחק של שלוש שנים - הרב ישראל שירן לא הוחזר לתפקידו הקודם כמנהל בית הספר. בסופו של דבר הוא עזב את בי''ס שאותו הקים וחזר לביתו הקודם בקרית ארבע ושם נתמנה לתפקיד בכיר במערכת החינוך של הקריה. שנה לאחר עזיבתו בי''ס שבקריות נסגר ומרבית תלמידיו עברו לחינוך החרדי האנטי ציוני. אליצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יכול מישהו מקוראי אתר נכבד זה להסבירני, על שום מה ומדוע זכתה גב' רבין המנוחה בטקס קבורה השמור לגדולי האומה? עם כל הכבוד לדמות ציבורית זו - במה בדיוק התבטא פועלה, לבד מהיותה אשת ראש ממשלת ישראל הנרצח יצחק רבין ז"ל. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקס הקבורה שלה הוגדר, רשמית, כמשפחתי. מה שכן - היא נקברה בהר הרצל, אבל זה בגלל שיש לה זכות להקבר לצד בעלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבמילים ''טקס קבורה'' הכוונה הייתה גם לפיאסקו שקדם לטקס עצמו - העמדת ארונה בכיכר ו''מסע ההלוויה''. ואם לא זאת הייתה הכוונה - אז אני מרחיבה את השאלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בית משפט השלום בירושלים קיבל היום (ראשון) את תביעתו של ישראל שירן, מורה לשעבר בבית הספר מוריה-ברקאי בחיפה, שהושעה מתפקידו לאחר שפירסם עצומה נגד "מורשת רבין שהביאה למלחמה" לפני שלוש שנים. בית המשפט פסק כי שירן יפוצה על נזקיו ועוגמת הנפש שנגרמה לו ב-40 אלף שקלים." "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |