בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/11/00 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל דב, הסכמי אוסלו הם דבר שקרה! אי אפשר להתעלם ממנו, זה היסטוריה! זה לא בדיוק אותו דבר כמו לפני ששת הימים לנסות לישב את הבעיה בדרכים דיפלומטיות ולא במלחמה, שזו ספקולציה. ואגב, אני דווקא בעד תרגילי חשיבה לתלמידי תיכון, שיעזרו להם לגבש זהות מדינית ופוליטית (כמו לשאול אותם אם לדעתם ניתן היה להימנע ממלחמת ששת הימים, או אם לא צריך היה להגיע להסכמי אוסלו) - לפתח דיון כיתתי שמטרתו חשיבה בלבד, בלי כותרת פוליטית. אבל גם אם רק אחוז קטן תומך בדרך שבאה לידי ביטוי בהסכמי אוסלו (בלי להיכנס בכלל לנכונות העובדתית של הטענה), הם עדיין צריכים להילמד כהיסטוריה שקרתה, ואינם בגדר תרגיל חשיבתי בלבד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראי שוב את המשפט הראשון בהודעתי האחרונה . הוא המפתח לכל הטיעון שלי. מה זה "מורשת רבין" ? זו חלוקה חדה לטובים ורעים. מצד אחד הרוצח הדתי משיחי ששיך לקבוצה של מחרחרי מלחמה, ומצד שני האור: אישיות נפלאה נעדרת חסרונות, ודרך נפלאה. אין כאן הצגת תזה בצורה אוביקטיבית עם מתן אפשרות לביקורת אלא אמירה חדה וברורה שמצדדת במפורש בצד אחד. יש אולי הצדקה לשיטה כזאת כאשר מדובר במשהו שיש עליו הסכמה, מיתוסים ישנים כמו גבורת בר כוכבא, גבורת טרומפלדור וכדו'. כאן גישתי הפוכה. אני מתנגד לגישות המודרניות שמעמידות נושאים אלא לביקורת, משום שמדובר במיתוסים שמהם אנו בנויים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |