 |
הישראלים והצלבנים (חלק ב') | 1371 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
על פי מה שכתבת כאן, דליה רביקוביץ' מצטיירת כיוצרת אנטי-ציונית (ואפילו חריפה למדיי), עוד לפני מלחמת ששת-הימים. דא עקא, שאחרי מלחמת ששת-הימים, היא פרסמה שיר פטריוטי ואפילו "הלל לכיבוש" להפליא, שנקרא "עמק דותן" (שיר יפה למדיי, דרך אגב). מה היה לה, לדליה? (ממה שאני זוכר, גם אחרי ששת הימים היא הוסיפה לכתוב, ואפילו ביתר שאת, בצדה השמאלי הקיצוני של המפה, כמו מרבית היוצרים בארץ. משוגה רגעית, תאמרו? מישהו יודע?) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל ביקורת כנגד מדיניות כוחנית היא אנטי-ציונות. לטעון שמהותה של הציונות הוא אך ורק כח וכיבושים הוא בעצם להסכים עם קביעת האו"ם מ1975 שציונות היא גזענות. למרבה השמחה, יש גם ציונות אחרת - מתונה, שפויה, תומכת בפיוס עם השכנים, דואגת לחברה הישראלית ולא לכיבושיה. למרבה הצער, כיום היא במצב ירידה כפי שמתבטא בבחירות האחרונות לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדלג לרגע על התעמולה שלך, ונחזור לדליה שלנו. השיר שהיא פרסמה ב-66 איננו מתנגד לכוח וכיבושים (כפי שניתן לומר, נניח, אחרי מלחמת ששת הימים), אלא מתנגד לעקרון הבסיסי של הציונות: כלומר, חיים עצמאיים וייחודיים של העם היהודי בארץ ישראל (ולו בגבולות 48). הגברת רביקוביץ' טוענת, אם הבנתי נכון, שניסיון כזה הוא אכזריות כלפי תושבי המזרח, וכי הכובשים עתידים להיעלם (ושוב, אני מזכיר, הכיבוש כאן מדבר על הכיבוש של בסיסה של מדינת ישראל - שטחי "הקו הירוק", אם תרצה). אבל לא להחליף איתך רשמים על מהות הציונות ביקשתי, כי אם להבין מה בדיוק עבר על דליה במהלך השנתיים בין "קרני חיטין" ל"עמק דותן" הכובשני להפליא, ומה קרה לה מאז (שהחליטה חזור לסורה, או שמא למוטב). ובכן, מישהו יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך נופלים על אוזניים ערלות, כמו דברי רוב השמאל בארץ כיום. בלי להתייחס למי צודק נצא מנקודת ההנחה שככל שחוזרים על נקודה מסויימת היא או נקלטת או נמאסת. הבעייה של השמאל שהנקודות שלו נמאסו עד כדי כך שגם אנשים משכילים לא טורחים כבר להקשיב לנאומיהם מפאת ארסיותם וחזרתם המייגעת, חבל , לפעמים יש לכם גם משהו חכם לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של השמאל שדובריו הממונים-ע''י-עצמם, ממאיסים את ה''נקודות'' של השמאל. (ואין בהכרח קשר בין השמאל למה שדוברים אלו חושבים שהם מייצגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש כמו שנמאס לשמוע למה אוסלו הוא צרה צרורה ואיך הוא הביא אותנו למצבנו כיום. ואם בצלבנים עסקינן, יש לא מעט לקחים שאנחנו יכולים להפיק מנסיונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן אתה מסיק שאני שייך לצד השני של המפה הפוליטית? אנשים בעלי ההשקפה הנגדית פשוט מתעלמים מתגובותיך. קרא שוב את התגובה הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את דעותיך כשם שאתה מכיר את דעותיי. וזכותי להביע אותן כשם שזכותם של אחרים להביע את דעותיהם ולהתעלם מדבריי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? אתה צודק, אבל אולי קודם תפעיל את חוש הביקורת המפותח שלך על הנאמר בתגובה 132189 ואח"כ תחזור אליי ונדבר. 1 למעשה הוא מזכיר לי מגיבה מסוימת שלינק לדבריה נתתי לא מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאינני מכיר את השיר האמור (קרני חיטין, לא עמק דותן), קשה לי להתיחס אליו, אבל מהכתוב במאמר נראה לי כי אין מדובר בהתקפה על מהותה ובסיסה של הציונות, אלא יותר דאגה למה יעלה בגורלה אם לא תלמד מן ההיסטוריה. ובקשר לדליה רביקוביץ, זו כתבה לא רק את עמק דותן מיד לאחר מלחמת ששת הימים (שאגב, היה שונה מרוב שירי הנצחון אשר צצו בעקבות אותה מלחמה), אלא גם במהלך מלחמת ההתשה את השיר בסיירת שקט (שמה של סיירת שקד היה אז חסוי מטעמי ''בטחון שדה'', אבל מעטים משומעי השיר ידעו כי שמו אינו בסיירת שקד, אלא בסיירת שקט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומר דוביכורדי: כנראה שהיתה צריכה לשלם משכנתא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אמרה בראדיו פעם, ששיר זה היה שקר והיא מצטערת עליו (התפרנסה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך השיר שלה "פרנסה": וכל מה שאמרתי אינו יותר מגניחה חטופה וכחכוח גרון כי לעזאזל השיר וכל אשר בו אני צריכה מאה ועשרים שקל חדש בחשבון אחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 133474 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את השיר ומעולם לא חשבתי, עד רגע זה, שהוא אנלוגיה על ישראל במזה''ת. אגב, לא רק ''עמק דותן'' אלא גם ''בסיירת שקד'' הוא של ד. רביקוביץ', ואף הוא לא חף מהערצה לצבאיות (חוץ מזה שבסיירת שקד מי שאין לו בלילה מה לעשות דופק מסמרים ותולה תמונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוקר דוד אוכנה חשב על נושא דומה וכתב מאמר מקביל מאוד לזה שבו ניתח את הנוכחות "הצלבנית " בספרות ובתרבות העברית במשך השנים . המאמר המקיף הנ"ל הופיע לאחרונה בשתי גרסאות שונות אחת מקוצרת יותר במגזין של התאחדות הסופרים "גג " והשניה בשנתון האקדמאי "עיונים בתקומת ישראל ". וזה אמור להיות חלק מספר שהוא כותב כעת "לא צלבנות ולא כנענות " (או משהו מעין זה). שם הוא חוזר פחות או יותר על מה שנאמר כאן ויש דברים שבהם הוא מפרט הרבה יותר , אם כי נראה שלא היה לו שום מושג כלשהו על ספרי הילדים הקומיקסים וכו'. אם הייתי יודע שגם הוא כותב דבר כזה כי אז הייתי חוסך מעצמי הרבה עבודה סיזיפית אבל נתקלתי בדבריו רק בדיאבד , מן הסתם עבדנו על אותו הנושא במקביל . ואם כבר גם המבקר והסופר יורם מלצר גם הוא כתב מאמר על הנוככות "הצלבנית " בספרות העברית שהופיע במגזין "ארץ אחרת " . שוב רק לאחר שכבר סיימתי את המחקר עבור מאמר זה. אודה ואתוודה: בדרך כלל אינני רגיל שמשהו שאני עוסק בו זוכה לתשומת לב כלשהיא גם ממקורות אחרים.מה שמראה שהדברים האלה נמצאים כעת "באוויר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוקר מירון בנבנשתי היה תלמידו ועוזרו של פרופסור י.פראוור, וכתב ספר בשם "מבצרי הצלבנים במדינת ישראל". (הוצאת קרית ספר). ענינו של הספר כ-40 המבנים המבוצרים, אשר היוו יחידה עצמאית בלתי תלויה בעלת תפקיד הגנתי צבאי בעיקרו, הנמצאים בתחומי מדינת ישראל. הספר כולל גם חומר רקע היסטורי משובח. כפי שמציין בנבנשתי, מספר האירופאים שהשתקעו בארץ הגיע, בשיא כוחה של ממלכת ירושלים ל-120,000 איש מתוך כ-600,000 יושבי הארץ. כלומר היסוד ההאירופאי לא עלה מעולם על רבע מהאוכלוסייה הכללית. אם נוסיף לכך שמרביתם בחרו להתיישב בערים הגדולות, נבין את חומרת בעייתם הדמוגרפית בצורה חדה יותר. המעמסה הבטחונית היתה עצומה ביחס למשאבי כוח האדם, בלית ברירה הושם הדגש על ביצורי אבן עצומים בהם יכול חיל מצב קטן להחזיק מעמד עד בוא העזרה. תיאור מפורט עשיר דמיון לאירועי קרב חיטין נמצא בספר "מסכתו של לוקי" (עם עובד) שכתבו רוג'ר זילאזני ותומס ל.תומס. עלילת הספר מתארת מפגשים חוזרים בין מייסד כת האסאסינים לצלבן. בכל מפגש מנצח הערבי בן האל-מוות את יריבו תומס אמנט האביר הטמפלרי והמכשף,(הנולד כל פעם מחדש) עד לקרב הגורלי במאה ה-21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אחד מספרי המד"ב היחידים שאני מכיר שעוסקים גם בתקופת הצלבנים . הוא מעניין במיוחד גם בגלל תיאור קצר של תל אביב עתידנית ו"הי טקית" שנמצא בפרק האחרון.מהתיאור הקצר שניתן שם מסתבר שגם במאה ה-21 מדינת ישראל עדיין עסוקה במאבק קיומי כנגד הטרור הערבי. תחזית מדוייקת למדי. עוד על רוג'ר זילאזני וספר זה יש כאן : גם האלים הם רק בני אדם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמקומו הוא במאמר זה ,והיה מוכנס אליו אילולא הופיע רק זמן רב לאחר כתיבת מאמר זה הוא "הסוד הגדול ". הספר עוסק בתקופת מסע הצלב השלישי ועוסק בחליפת מכתבים בין הרמב"ם רופאו של צאלאח ובין הפילוסף הערבי איבן רושד ואף יש בו דיון ברעיונות פילוסופיים שונים של השנים. בהחלט ספר מומלץ והוא מפתיע במיוחד , מי היה מצפה מספר פילוסופי עמוק (יחסית ) כזה מהאיש שיזכר לנצח כשחקן שגילם את שלמה במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"? בדרך כלל מצפים משחקנים ואנשי תקשורת סלבריטאים לאיזה ספר רדוד נוסח הספר החדש של אבישג רבינר , או ספריה של שלי יחימוביץ ועירית לינור וכו וכו' הרשימה היא אינסופית , אילי גורליצקי מפתיע לטובה.אני מקווה לעסוק בספר זה ביתר פירוט בעתיד,והוא בהחלט ראוי לכך . אבל עד כה רק בשבועון "מקור ראשון " הוא זכה שיתעסקו בו כראוי לו . שאר העיתונים מעדיפים לעסוק בספר מלא קטעי הסקס של רבינר . אבל למה לתחון שוב את מה שכבר ידוע שסקס תמיד מעורר עיניין יותר מפילוסופיה. עוד על ספר זה יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, הספר הזה רחוק מלהיות ''ספר פילוסופי עמוק'' ולו גם באופן יחסי. רובו של הספר הוא מילוי ''אויר חם'' של סיפור דמיוני על חיי הרמב''ם ואיבן רושד, ומיעוטו הוא סקירה מרפרפת על חייו וכתביו של הרמב''ם. למי שלא יודע, כל עניין המפגש ביניהם הוא פיקטיבי לחלוטין ועד כמה שאני יודע הרמב''ם הזכיר את איבן רושד רק במקומות מועטים, המפורסם בינהם הוא איזכור במכתב למתרגם הראשון למורה הנבוכים איבן תיבון. זה ספר חמוד ותו לא. לא לחינם הוא ניכלל במדור ''פרוזה'' ולא במדור ''סיפרי עיון''. הסיפרון של לייבוביץ על הרמב''ם בהוצאת האוניברסיטה המשודרת מכיל אולי חצי או שליש עמודים מהספר של גורליצקי אבל הוא עמוק יותר, בסידרי גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון זהו סיפור מומצא של גורליצקי ( ו אבל אין שום עדויות שהרמב"ם ואבן רושד לא התכתבו בינהם ) , נכון זוהי רק פילוסופיה על קצה המזלג . לגיטימי לחלוטין. הקורא הממוצא שגורליצקי אולי פונה אליו מסופקני אם יכול היה להבין יותר מזה . לפעמים פופולאריזציה קלילה של רעיונות היא חשובה לא פחות ואף יותר מהצגה מפורטת ומדוייקת שלהם ,דווקא בגלל שהיא מגיעה לקהל גדול יותר שלא היה מגיע לרעיונות אלה לולא כן. אני אומר : ישר כוח לגורליצקי דווקא בגלל שבחר נושא כזה רחוק לכאורה מסדר היום , ולא כתב עוד איזה ספר על בגידה של אישה נשואה , או על חיי המין הלסביים של שחקנית מובטלת ברחוב שינקין וכו' וכו' כמקובל . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, בעניין החשיפה של גורליצקי. אל הספר הגעתי בעקבות ראיון שהיה איתו בטלויזיה, כך שהוא כן נחשף במדיה. אולי לא באותה כמות כמו אחרים. אבל האמת, מבחינה ספרותית הספר די משעמם כי הוא חוזר על עצמו אחרי כמה פרקים. נראה שגורליצקי התאהב יותר מדי בצורת הכתיבה הפסאודו-רבנית שהוא אימץ לספר, אם כי נראה לי שגם גורליצקי התעייף מזה ואחרי זמן מה הוא הקטין מאד את הנמלצות והערבסקות הלשוניות שבספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבישג רבינר כתבה ספר? לא, באמת! הספרות מהיום לא תיראה עוד כאשר נראתה כתמול שלשום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא התכוונתי לטוס במהירות האור ולקנות את זה, אבל תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה רוח ספרותית ענפה: צריך להגיד לאלי: עזוב צלבנים, ההיסטוריה האמיתית קוראת עכשיו בספרות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגברת רבינר וליופיה ולכישוריה כשחקנית ולאיכויות המדהימות של ספרה על כל הקטעים הלסביים הפורנוגרפיים שבו שמשכו את כלי התקשורת כמו כלבים מיוחמים , לא היה מזיק כלל אם אלה היו מקדישים את אותה תשומת הלב לפחות גם למר גורליצקי שגם הוא בכל זאת שחקן ידוע למדי ולספרו ושעם כל הכבוד הם מליגה אחרת לגמרי . אבל נראה שבמאבק בין השכל ( כפי שמיוצג בידי הרמב''ם והפילוסופיה ) והגוף המיוצג בידי הגברת רבינר ( עם תמונתה בעטיפת הספר ) המנצח בתיקשורת כמו שלנו הוא ברור לחלוטין. מה שמסביר למה אנחנו רואים כל הזמן כל כך הרבה ספרים כמו זה של רבינר וכל כך מעט כמו זה של גורליצקי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש לזה הסבר (ואפילו צידוק) אבולוציוני, לתופעה האירונית-עצובה הזאת, לא? הרי אנחנו צריכים להימשך לרבינר ושות' לשם המשכת המין האנושי, ולכן הרבינריות תמיד יהיו כמה צעדים לפני הרמב"ם, אבן רושד וגורליצקי (גורליצקי שאני, מתוך נדיבות ואדיבות, מזכיר אותו כאן בנשימה אחת עם רבו למרות ההבדל המסויים בליגות). או כמו שאמרה איזו סבתא חכמה: עובדות החיים, בייבי, עובדות החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא כותבת על חשבון אילי גורליצקי, אלא לצדו. לא קראתי את הספר שלה, אבל לא נראה לי שהוא יכול להיות הרבה יותר גרוע מסדרות המיחזורים של יוכי ברנדס, ובטח פחות בלתי-משעשע מספרי יהודית קציר. דווקא מוזר שגורליצקי לא קיבל סיקור: יש פה סיפור מעניין, והאיש מוכר ואהוב בציבור הרחב. אולי זה רק עניין של זמן. ואל תשכח שיש גם מקרים הפוכים - "כשניטשה בכה", ספר אחר שעוסק בהיסטוריה אמיתית-למחצה 1, זכה להצלחה גדולה, קיבל סיקור והפך לרב מכר. 1 על סשן פגישות אנליזה של פרויד וניטשה, שככל הידוע לא הכירו זה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אם אושיות ספרותיות (רבינר) לא יכתבו ספרים, מה יקראו נבחרי העם (גבריאלי)? כצלם העם צלם נבחריו צלם סופריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על ''עטלפי עכו'' מאת בנימין גלאי, ספר עלילתי-בלשי מדהים יענו-לילדים ותת-מוערך שמתרחש בעכו ובחיפה של תחילת שנות החמישים. הספר מערב הרבה את ההסטוריה של תקופת הצלבנים בעלילה, ומאפשר בכך הקבלות הסטוריות מגוונות. אני לא רוצה לפרט מאימת הספוילרים, אבל הקטע בו עמי מגיח עטוי גלימת אבירים וחמוש עשה לי את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''פרשת גבריאל תירוש'' של יצחק שלו(סופר ומשורר וגם אבא של מאיר שלו), משכנע גביראל תירוש, המורה הנערץ להסטוריה, את תלמידיו ללמוד מן ההסטוריה של הצלבנים ומכשלונותיהם. המורה מנהיג חבורת תלמידים שפורשים איתו מההגנה ומייסדים משהו דמוי אצ''ל- בהשראת הצלבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכבוד יצחק שלו, קראתי את ספרך "פרשת גבריאל תירוש" והתפעמתי ממנו מאוד. כפי שודאי נתכוונת בכתיבת הספר, נקשרתי מאוד לדמויות המרכזיות, ועל כן רוצה אני לדעת האם ישנו בסיס אמיתי לכתיבת הספר. בתחילת הספר כתוב: "כל קשר בין הדמויות בספר לבין המציאות מקרי בהחלט". האם בכך התכוונת לכתוב כי הספר מבוסס על סיפור אמיתי? האם באמת חי גבריאל תירוש פעם? האם היעלמותו המיסתורית באמת הייתה? האם שאר הדמויות גם הן חיו במציאות? ושאלה אחרונה- האם דמות המספר היא באמת אתה? אודה לך אם תענה לי, רחלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסופק אם האייל נקרא במקום בו יצחק שלו שוכן. בד''כ כשכותבים ''כל קשר בין הדמויות בספר לבין המציאות מקרי בהחלט'' מנסים להגיד בזאת שכל קשר בין הדמויות בספר לבין המציאות מקרי בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד אני מסכים עם המשפט הראשון שלך, על השני אני חולק. בד''כ כשכותבים ''כל קשר בין הדמויות בספר לבין המציאות מקרי בהחלט'' מתכוונים שהסופר נטל לעצמו חרות לחרוג מהדוקומנטרי, ושאין לו כל כוונה לפרנס צי עורכי דין שיגנו עליו מפני תביעות דיבה. כאשר ברור לכל שהסיפור בדוי, אין צורך בדיסכלייזמר הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא ש"ברור *לכל* שהסיפור בדוי" לא מתקיים אף פעם, בגלל המילה המודגשת, אלא בספרים שהז'אנר שלהם דמיוני בעליל (וגם שם זה לא תמיד נכון). אני לא חושב שיצחק שלו פחד מכך שגבריאל תירוש יחזור אחרי כל השנים האלה כדי לתבוע ממנו את עלבונו, ולעומת זאת תמיד קיים החשש שאיזה נודניק ממעלה זרנוגה ג' יחליט שבעצם מדובר על האח שלו, גבי טירוסי, שנראה לאחרונה בשנת תרפפ"ו ליד הפנקס השחור של ספיר ונעלם ללא שוב מאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם הנודניק ממעלה זרנוגה ג' מתעקש: "כאשר ברוך לכל *בר דעת* שהסיפור בדוי" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה ברוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי זה ברוך, אבל אתה הולך ומסתמן בתור הנודניק ממעלה זרנוגה ג' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים לא. אני זרנוגה א' בנשמה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלבנים היו אבירים, דהיינו לוחמים מיקצועיים קשוחים שחונכו על קוד מילחמתי אצילי. הם היו גם נוצרים דתיים מאד בעלי אוריינטציה סגפנית. האיסלאם מאידך היה אז בתור הזהב שלו, תוך תנופת התתפתחות באלגברה, מדעים ופילוסופיה, ויכול היה להעמיד אף צבאות חזקים, גם הם בעלי קוד אבירי. ערי הצלבנים היו למעשה קסרקטינים צבאיים, שניבנו כמצודות והיו מוקפים חומות עבות עם חרכי ירי ותעלות מים. האיסלאם, בפרט בתקופת צלאח א-דין היה אף הוא בעל אוריינטציה צבאית, אף ששמר על כללי אבירות, ומפאת תחושת עוצמתו, ביחד עם תרבותו לא נהג בצלבנים בברבריות אלא באבירות. זאת בשונה מהלוחמה המוסלמית היום שהינה לוחמה ברברית לכל דבר. מאידך, היהודים שהיגיעו לכאן לא היו בעלי אוריינטציה צבאית ולא בעלי קוד אבירי, ויכלו להגיע להישגים צבאיים רק בגלל ניוונם הצבאי והתרבותי של הערבים, לאחר 400 שנות הכיבוש התורכי בעל אדמיניסטרציה מושחתת. הלוחמה וההתפשטות היהודית במרחב הערבי לוותה תכופות במעשי עורמה ואקטים ברבריים (ראה "סרסנוך יא-מוחמד" של חיים חפר מתחילת מלחמת השיחרור), כשהכוח המרכזי בישוב כאן היו אנשי פנטזיות, שירים נוגים ויפים ורב-מלל בסיגנון הדרום אמריקני של רומנטיקה רבת מלל וחוסר תושייה צבאית ואחרת. אלה מתבטאים בין היתר ביסוד נירחב של תאורים מיתולוגיים ומיתוסים מרהיבים ושיקריים בעליל של תולדות הזרם המרכזי בציונות, הנפוצים בהיסטוריוגרפיה העממית. קודים ורוח אבירית ניתן אולי למצוא רק אצל האצ"ל והל"חי. בנוסף, משלב די מוקדם, מאופיינים האדמיניסטרציה והממשל היהודי בא"י בשחיתות קשה, המוצאת ביטוי בדברי לוי אשכול המנוח כשנודע לו על פרשת מעילות וגניבות של סכומי עתק ב-1946 בסוכנות היהודית, שהוא עמד בראשה: "אל תחסום שור בדישו". "מול היערות" של א.ב. יהושע הוא הסיפור החזק והאותנטי ביותר המוכר לי של ההוייה הישראלית מול החורבן הערבי בא"י, והכפרים והערים הערביים שהיו ואינם. אך אין דמותו של "שומר היערות" - סטודנט ניצחי מיוסר והזוי, וגם לא של הממונה על היערות -איש מסור וקשה, וגם לא הנשים המתבגרות המתנות אהבים עם השומר - אין הם מייצגים כלל ועיקר את ההוויה הצלבנית האבירית. הערבי הזקן המסייע לשומר, זה שכפרו החרב קבור מתחת ליער, הינו דמות שפופה וכנועה, ואינו כלל מזכיר את צלאח-א-דין, אף שכמוס במבטו המרי והזיכרון. בסיפור קיימת תחושה חזקה של ארעיות הציונות ודמויותיה התלושות, וחוסר שורשיותה, המועצמים בדמות היער העולה באש. הגיבור - שומר היערות, משתף פעולה עם תקוותיו הכמוסות של הזקן הערבי, מתוך מעין התמסרות לגורל בלתי נימנע, שהינו מוטיב שכיח בסיפוריו המוקדמים והמופלאים של א.ב. יהושע משנות ה-60 המוקדמות (ראה "חתונתה של גלייה" שהינו אולי הסיפור הקצר המופלא העמוק ורב-רבדי הטוב ביותר המוכר לי בספרות העיברית המודרנית). קישורים ********* הרוח נושבת, קרירה, מסואבת: הגמוניה וסרוס ברוח חיים חפר פסיכופטיזם כמו-ביטחוניסטי והכשל המובנה ספרטה והסתאבות הצלבנים בתהליך דו-כיווני עם הסביבה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל שרון דואג לשמור על "קניין אינטלקטואלי": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו עזות מצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאלי אשד לא חושב כך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהופיע במקור בהמשכים ב"הארץ שלנו" הוא פרי יצירתו של אמן הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בעיברית ( אם כי יש להודות שלא הייתה הרבה התחרות ) גיורא רוטמן ושל שותפו דוב זיגלמן ( ולא כפי שנכתב במאמר בטעות). זהו סיפורו הטוב ביותר ביחד עם סיפור אחר שלו "יוסקה מאיור " על לוחם עברי בתקופת המנדט . רוטמן ידוע גם כמאייר של ספרי חסמבה המאוחרים יותר. סיפורו של מישל קישקה "מיסטר טי במזרח הפרוע " הוא ללא ספק יצירת המופת של אמן זה שלמרבית הצער (ומסיבות כלכליות ) אינו מרבה יותר לשלוח יותר את ידו באיור קומיקס וידוע יותר כקריקטוריסט . לעניות דעתי יש מקום לפרסם את הסיפור הזה (שהופיע במקור בכתב העת "משהו ") כ"רומאן גראפי " דוגמת אלה שיוצאים בארה"ב ובצרפת . שני הסיפורים הנ"ל נבחרו לרשימת סיפורי הקומיקס המקוריים הטובים ביותר ב-100 השנים האחרונות . ראו : היכל התהילה של הקומיקס הישראלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון עם אנשים מחו"ל ברשת, עלה המושג "יהודים ערבים" בהתייחס ליהודים יוצאי ארצות ערב. מכיוון שבארץ המונח "ערבים" מתייחס כמעט אקסקלוסיבת לנוצרים/מוסלמים אך לא יהודים, עלו אצלי מספר תהיות שדוד גוגל התקשה לתת להן תשובה. אשמח אם מישהו כאן יוכל להפנות אותי למקורות העוסקים בזהות הערבית של היהודים בארצות ערב, ובמיוחד: * האם לפני שעלו לישראל הם ראו עצמם ערבים? * האם כולם איבדו את הזהות הערבית שלהם, או שיש עדיין כיום כמות משמעותית של יהודים הרואים עצמם יהודים-ערבים? * פירוט מעמיק יותר לתהליך איבוד הזהות הערבית ליהודים יוצאי ארצות ערב? המון תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לאחרונה כספר כיס בהוצאת "בבל" . ראו : סיפור זה הוא לדעתי היצירה החשדבה ביותר של עמוס עוז ואני מקווה לעסוק בו ביתר הרחבה בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבימאי רפי בוקאי שנפטר לפני כמה חודשים יצר את הסרט הישראלי היקר ביותר של כל הזמנים "המסע האחרון של מרקו פולו" על תקופת הצלבנים בארץ ישראל. זהו סרט שיכול היה להיות סרט חשוב אילולא הבמאי הרס אותו בקטעים מיותרים ומשעממים שעוסקים בקשרי האהבה -שינאה סקס וכו' בין הגיבור והגיבורה שפשוט אין להם מקום בסרט הזה. עוד על כך: המסע האחרון של מרקו פולו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה הוצג על המסכים סרט האנימציה הספרדי "האגדה של אל סיד" שמתאר דמות של אביר ספרדי מפורסם מימי הביניים שהרבה ללחום בערבים . אביר שככל הנראה שימש מקור השראה לצלבנים הראשונים שהוא חי בזמנם. . כמה מהקוראים אולי זוכרים את האביר הזה מסדרה מצויירת ( יפנית דווקא ) על עלילותיו ששודרה בעבר בטלוויזיה הלימודית . אבל האמת היא שאותו אביר היה שונה מאוד מהצלבנים בכךש הוא בראש ובראשונה נלחם בעבור עצמו ולא בעבור אידיאולוגיה של מלחמת כל באיסלאם. ולאמיתו של דבר שיתף פעולה מידי פעם עם המוסלמים. ראו אל סיד נגד האיום האיסלאמי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם הערבים שחיו פה היו פולשים כמו הביזאנטים והיוונים לפניהם והממלוקים והטורקים אחריהם, כך שלהציג את הצלבנים שפלשו לכאן בתור היחידים שעשו זאת מהווה משגה. גם ההשוואה לציונות אף על פי שיש בה דברים משותפים היא טעות מכיוון שהכמיהה לשיבת ציון היתה עתיקה ביותר ורק שנוצרה ההזדמנות היא מומשה, גם הארץ בזמן שיבת ציון היתה די ריקה מתושבים ופיתוח הארץ הביא גלי מהגרים מכל מדינות האיזור דבר שאפשר לראות גם בשמות המשפחה של החמולות כגון מסרווה ממיצרים וחיג'אזי מחיג'אז שבסוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, בבית הספר אנו עורכים מחק על מסע הצלב והייתי מעוניינת לשאול את מנהל האתר או מישהו שמומחה בענייין הזה כמה שאלות... א. מהם מסעי הצלב? ב. מהם הגורמים למסעי הצלב? ג. מהי ממלכת ירושלים הצלבנית? מה ניתן לספר עליה? אני צריכה את כל המידע שיש על ממלכת ירושלים הצלבנית אבל רק בתיצמות לא בסיכום גדול אלא משהו כולל, מה הדברים החשובים שצריך באמת לדעת עליה, זה הנושא הכי חשוב: ממלכת ירושלים הצלבנית, מה היא הייתה וכו' אשמח מעומק לבבי אם תוכלו לעזור לי ולהיענות לבקשתי בברכה תלמידה מבית הספר מקיף (אינני רוצה לחשוף את שמי) את תגובתכם שילחו לי לאימייל שכמובן אתם יודעים מהו.. תודה רבה ואני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%91%D7%A... ואחר כך כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יכול להגיד לי מהן הסיבות למסעי הצלב?? אני איני מתצמאת בחיפוש באינטרנט ואני לא מבינה מאמרים כל כך גדולים... למעשה, אני ילדה מאובחנת קשיית הבנה ואני לא יכולה להבין כאלה קטעים ולכן פניתי אליכם כדי שתסבירו לי במילים שלכם מהם הסיבות למסעי הצלב כי אם לא אז לא אוכל להבין את הקטעים, ניסיתי בכל האתרים שרק אפשר ואפילו באתרים שהצעת לי לחפש בהם אבל אני לא מבינה כאלה מאמרים ארוכים וקשים... אם לא אגיש את העבודה עד יום רביעי הציון שלי יהיה נמוך מאוד כי העבודה הזאת מהווה 40% מהציון שלי, אני באמת רוצה להישתפר מהמחצית שעברה שבה קיבלתי 50 בתעודה בהיסטוריה ועד למחצית הבאה!! בבקשה עזרו לי ותסבירו לי במילים שלכם מהם מסעי הצלב ומהי ממלכת ירושלים הצלבנית כדי שאוכל להבין ולהישתפר בהיסטוריה.. את תשובתכם אשמח אם תשלחו לי עוד היום ואני אשב כאן ואחכה לה בקוצר רוח תודה, תלמידה ובשלב זה אני מוכנה לחשוף את שמי שהוא- שרית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרית, אם את מאובחנת כלקויית למידה, המורים צריכים לדעת על האבחנה הזו, הם צריכים לתת לך עזרה מיוחדת במציאת חומר שיתאים לך והם צריכים גם לתת לך יותר זמן עד להגשת העבודה, מאשר לתלמידים אחרים שאין להם בעיות. אה, ואולי הם צריכים גם להתחשב בך בציון. האם כל הדברים האלה כבר נעשו? בכל אופן - המצב הזה שבו את מרגישה תלויה באנשים זרים באתר אינטרנט - זהו מצב לא תקין וזה לא היה צריך לקרות (אני מקווה שהצלחתי להשתמש בשפה שאת מבינה בקלות). מתי את צריכה להגיש את העבודה? ואם מותר לשאול - באיזו כיתה את? אם אפשר, תני גם להורייך לקרוא את התגובה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת נחמדה, אני מאוד מודה לך על הצעתך ללעזור לי ועל כך שאת מתעניינת אבל לאחר שראיתי איך חלק מהאנשים באתר הזה מתייחסים אלי אני רוצה ללכת ולחפש באתרים אחרים מידע. איש אחד מפה, מהאתר הזה קרא לי עצלנית ואמר שאני כל היום יושבת מול הטלויזיה וראה ערוץ הילדים, אותו אדם מאוד פגע בי ועניתי לי בצורה גי חריפה... בעקבות אותו מקרה ובעקבות היחס שאני מקבלת פה אני מעדיפה ללכת לחפש מידע באתרים אחרים שבהם כן יעזרו לי ולא יפגעו בי והכי חשוב יבינו את הבעיה שלי. לבקשתך, אני כיתה ז' ואני כן מקבלת הטבות בעקבות הבעיה שלי האלעות בציון, עזרה וכו' ואני לא רוצה שהורי יראו את מה שרשמת מפני שאם הם יראו מה האדון הזה רשם לי הם מאוד יכעסו וחוששני שהם ינקטו באמצעים. בגלל התקרית שקרתה לי אני מעדיפה לא לבקר באתר הזה יותר ואני גם מעדיפה לא להמליץ עליו ליד חברותיי כי לחלקן גם יש את הבעיה שלי ואני לא רוצה שהם יפגו כמוני, לכן אני אבקש מהן שלא יבקשו לדעת פה מידע ושלא יכנו לאתר הזה כדי שחלילה וחס לא יפגעו כמו שאני נפגעתי. תודה ושלום שרית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרית היקרה, אנא, אל תלכי מכאן כל כך מהר, גם אם נפגעת. לא כולם כאן אותו הדבר, כמו שגם האנשים שאנחנו פוגשים בחיי היום-יום לא כולם אותו הדבר וגם בין המורות יש נחמדות יותר ויש נחמדות פחות, נכון? רוב האנשים כאן הם דווקא נחמדים. ואגב, אם לא שמת לב, גם אני עניתי משהו קטן לאיש שפגע בך. יש לי מחשבה מסויימת על איך לעזור לך - אבל בשביל זה אני צריכה את בני הגדול, והוא יהיה כאן רק מחר. ולמעשה אינני בטוחה שאפילו מחר, במשך היום, נצליח להתגבר על הבעיות שאולי יהיו במשלוח העזרה אלייך ואולי זה ייקח עוד יום או יומיים (העניין הוא שאני חוששת שהדפוס בחומר שאני מתכוונת לשלוח אלייך - עלול לצאת הפוך). לכן שאלתי מתי את צריכה להגיש את העבודה, ואשמח אם בכל זאת תעני לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה לך על העזרה וההבנה... אבל אני גם חוששת מכמה אנשים שהגיבו על מה שרשמתי למר דן ויכול להיות שהם צודקים אבל אני פשוט מאוד מאוד כעסתי עליו והתחלתי להתפרץ עליו ולהגיד כל מיני דברים שאולי לא הייתי צריכה ומה לעשות גם אני בת אדם ואני יכולה לטעות ואחרי מה שרשמתי לאדון דן כמה אנשים ענו לי בצורה מאוד לא יפה ואני חוששת שהם אולי יחשבו שאני ילדה מופרעת או אולי ילדה עם פיגור ואני כלל וכלל לא כזאת... את העבודה שלי אני צריכה להגיד בדיוק בעוד שבוע (יום שלישי הבא) כבר חלק מהמידע השגתי באתרים אחרים ועכשיו רק חסר לי את המידע על ממלכת ירושלים הצלבנית.. אשמח מעומק ליבי אם תוכלי לעזור לי!! ובקשר לדן רציתי למסור את התנצלותי הכנה ולומר שאני ממש לא עצלנים כי אם הייתי עצלנית אז לא הייתי כל כך מתאמצת ומחפשת באתרים האם הינך מסכים איתי?? ורציתי גם ליידע אותך שמאוד נפעתי ממילותייך הקשות. תודה לך גברת נחמדה, אשאר באתר הזה רק בגללך, כי את כל כך מבינה תודה, שרית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, אתמול בלילה ניסינו לסרוק עמוד מתוך ספר, אבל הסורק שלנו - *הוא* באמת מפגר ומופרע, אם את כבר מדברת על פיגורים והפרעות, והכל יצא הפוך. מנסיוני העצוב עם הסורק המפלץ הזה חששתי שככה יקרה. הערב ננסה שוב ואם לא יילך - אולי פשוט אסכם את החומר בעצמי ואשלח לך. ואגב, זה לא צריך להפריע לך כל כך, כשמישהו אומר שאת עצלנית. לי אומרים את זה כל הזמן, ובמקרה שלי הם גם צודקים, אבל אפילו אם הם היו טועים והייתי חרוצה - זה לא היה לי אכפת. מה זה משנה מה שאנשים זרים אומרים? עזבי את זה ואל תשימי לב, וזהו זה. ביי, האלמונית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, תודה, תודה!!!!!!!!!!! ממש תודה!!! אבל עזבי למה את כל כך נלחצת מהעניין? אני אמצא דרך לסכם איכשהו, אני אלך לספרייה, אני אקרא ספרים אל תטרחי! ממש ממש אין צורך שתסכמי את כל החומר זו טירחה גדולה מדי פשוט עזבי את העניין וזהו אני כבר אמצא איך להסתדר אל תטריחי את עצמך1 ותודה על העזרה! זה ממש לא הפריע לי שהוא אמר שאני עצלנית (טוב בעצם אולי קצת...) פשוט הייתה לי הרגשה שהוא מלגלג על המגבלה שלי למרות שהוא לא אמר את זה במילים אבל בכל מקרה היה ניתן להבין את זה בין השורות וזה באמת מאוד פגע בי, חוץ מזה היה איזה איש אחד שאחר כך הגיב על מה שעניתי למר דן ואמר שיש לי מזל שאיזה אלמונית עוזרת לי ושהוא מרחם על ההורים שלי שיש להם ילדה כמוני או משהו כזה... הייתי בטוחה שדווקא באתר הזה ידברו בשפה מליצית כמו שאני משתדלת לדבר אבל דווקא פה לא חסרים חוצפנים... ובקשר לזה שאומרים שאת עצלנית.... אני לא חושבת ככה.... בייי ותודה! (((שוב...))) נ.ב מה זה התלהמות מיותרת?? או מה זה התלהמות לבד?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, טוב שתסתדרי לבד. לא נלחצתי בגלל משהו שקשור בך, פשוט יצא לי במקרה לחסל כאן חשבון אישי מאוד ארוך ומר עם הסורק שלי. ב''התלהמות'', הכוונה בשימוש המקובל כיום - מלחמה מילולית בין אנשים, מלחמה בדיבורים, וכשהיא נעשית במילים מאוד חריפות ובעלבונות - היא מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את כל הפתיל הזה ויש לי כמה מסקנות בשבילך: א. דן החסכן כתב לך את התגובה שלו לפני שסיפרת שיש לך מגבלה, כך שאין לך מה להאשים אותו שהוא מלגלג על המגבלה או שניתן היה להבין את זה מבין השורות. ב. האיש שאמר לך שמזל שיש אלמונית שרוצה לעזור לך קוראים לו כאן 'שוטה הכפר הגלובלי', והוא לא אמר אף מלה אחת בקשר להורים שלך. ג. מסקנה מ א' ו ב': תקראי מההתחלה ועד הסוף את מה שאנשים אומרים לך לפני שאת יורדת עליהם. אם תתרגלי לקרוא בתשומת לב אולי זה גם יעזור לך בלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת להסיק מסקנות לבדי תודה ואני יבין מה שאני רוצה כי אני יודעת להבין דברים מבין השורות ולפי דעתי הסיפור שלי קורה רק בין מספר אנשים וכיוון שהסיפור הזה לא עוסק בך ולא קשור אלייך בדרך כלשהי אבקשך לא להתערב במה שלא נוגע לך האם הסברתי את עצמי היטב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שרצון לא מספיק, דרושה גם יכולת. להבין מה שאת רוצה זה נחמד, אבל להבין מה שמשתמע זה קצת יותר מעשי. כיוון שבחרת לנהל את הסיפור זה בפורום פתוח, אז גם כאשר הסברת את עצמך היטב, אל תתלי ציפיות מוגזמות לכך שמישהו ייענה לבקשתך. ואגב, כשאת פונה לאנשים בבקשת עזרה, יותר מכובד (וגם יותר יעיל) לא להתנפל עליהם ולגדף אותם במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אני גמרתי עם האתר הזה אני לא רוצה שום קשר אליכם אל תשלחו לי תגובות בחזרה ואל תענו לי אפילו וגם לא אתה מר דורון אני לא רוצה שום קשר אליכם תעזבו אותי במנוחה יש לי חיים ואני לא נשארת באתר המשעמם הזה!! שלום ולא להתראות!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו החסכן דנן היה קצת פחות נוד וקצת יותר בן אדם, הוא היה לוקח בחשבון שאולי פרטים מסוימים חמקו מעיניו, ומשתהה טיפה (כפי שעשו כל האחרים) לפני הלחיצה על ההדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בית ספרך איננו מקיף ספריה אני מניח שיש ספריה במקום מגורך. אם אין ספריה במקום מגורך אולי ובחוג המכרים של הוריך תמצאי כמה ספרי עיון בסיסיים. בכל מקרה, יש המצאה יוצאת מהכלל ושמה בישראל א נ צ י ק ל ו פ ד י ה. ראשית עלעלי במילון שוודאי נמצא בבית הספר המקיף ואם לא הרי שאחד המורות יכולה להשאיל לך עותך ממושמש, ובדקי במליון הלז מהי אנציקלופדיה. אם זה לא יעזור, שאלי את אבא או אמא, בכלל כדי לשאול את סבא או סבתא (אם יש כמובן), הם יוכלו לעזור לך בהתמצאות ראשונית באנציקלופדיה. לא כל דבר נלעס בערוץ הילדים ויש לכתת מעט את הידים והעיניים באותו מימד מופלא ששמו - ס פ ר ו ת ע י ו ן. לא קשה, לא מסובך והרי ילדים בכל העולם נהגו כך עד לפני פרוץ האנטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא קוראים לי שירן ב. אדון נכבד תאמין לי שאני יודעת שיש אנציקלופדיה וכו' וכו' ופניתי אליכם אולי כי הייתה לי בעיה ושאלת אם אתם יכולים לעזור לי אם לא אז לא צריך מה אתה עושה עניין?!?!? אפשר לחשוב מה ביקשתי נכון?? אבל אתה לא יכול לענות לי בנימוס כפי שאני מדברת אלייך אלא בחוצפה שכזאת!! תאר לעצמך אם אני הייתי מדברת אלייך ככה איך אתה היית מרגיש אם אני היית קוראת לך עצלן? אני הרי הסברתי שעומדת בפני דילמה אתה גם יכול לענות לי בנימוס ולא בברבריות שכזאת?? איפה החינוך?? שמעת על מילה כזאת חינוך???? אתה בכלל יודע איך להיתייחס לילדים?? ואם לא אז אל תפנה אלי אני לא מנהלת פה איתך דיון! האם הסברתי את עצמי אדון דן שמנמן???? אני מאוד מקווה כך! חוצפה!!! תתביש לך!!!!! אפילו חיית המחמד שלי יותר מחונכת ממך!! אתה לא צריך לעזור אז אל תעזור אתה לא עושה לי טובה! וזה שהילדים שלך יושבים ורואים את ערוץ הילדים זה לא אומר שלכל העולם אין מה לעשות כמוהם והוא רואה את עוץ הילדים ואם חשבת כך אז הינה חידוש: אני לא רואה ערוץ הילדים אל תדאג אני לא כמוך וכמו ילדיך כי אני בטוחה שאתה בשעות הפנאי שלך רואה טום וג'רי!! שלום ולא להיתראות מר דן בררן!!!!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו בת-מזל את שיש כאן אלמונית שרוצה לעזור לך. כשאני נתקל בילדים בכיתה ז' עם פה כמו שלך, אני מאבד כל חשק לעזור (ולא שיש לי חשק גדול מלכתחילה). בעיות למידה הן עניין אחד, וחוצפה תהומית היא עניין שונה לגמרי. כדאי שתנסי להבין משהו שיוכל לעזור לך בחיים יותר מאשר מידע על מסעות הצלב: הבעיות שלך הן בעיות *שלך*, וזה כל מה שהן: בעיות. הן אינן מקנות לך זכויות מיוחדות, הן אינן מחייבות אף אחד להשתדל במיוחד למענך והן אינן מצדיקות את ההרגשה "מגיע לי". אם לשפוט לפי ההודעה עליה אני מגיב, לא מגיע לך כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד סיבה טובה לגדל ילדים - כדי שיהיה מישהו שיהיה *מוכרח* להתייחס להטפות המוסר שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצחקת אותי. שלך עוד לא בגיל שהם יכולים לטרוק לך את הדלת בפרצוף ולהפעיל את המערכת בפול ווליום, הה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך לדכא את ההורים החדשים באתר? תדחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה חה חה חה אתה מה זה צודק! תודה על העזרה!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו לא אענה לך כי אני לא רוצה לרדת לרמה כה נמוכה שאליה הגעת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה משפטים בתגובה שלך שאפילו *אני* התקשיתי להבין אותם - ואני אינני מאותגרת למידה משום סוג שהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מצטערת אם לא הבנת אבל כעיקרון מר דן חסכן אמור להבין את מה שרשמתי לו ולא את בתודה, שרית ואני שוב חוזרת ואומרת שמי הוא שרית ולא שירן אנא קחו זאת לצומת ליבכם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשתי התגובות שלי אלייך, תגובה 282687 ותגובה 282692 - פניתי אלייך בשמך הנכון - שרית! ואת תגובה 282688 שלחתי למר דן חסכן ולא אלייך, ואת לא צריכה להתעצבן עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לא החלפת את הכותרת, אז התקבל הרושם שהתבלבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופססס, נכון. מה לעשות, אף אחד לא מושלם, אם כי אני אישית ממש מתקרבת... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי אוי אוי!!! סליחה סליחה סליחה סליחה ואלף פעם סליחה!!!!!! אני חשבתי שהתכוונת אלי ואני ממש מצטערת אם עניתי לך בחוצפה!!! אני מאוד מקווה שתוכלי לסלוח לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפדוף קצר בספרו החדש של פרופסור דוד אוחנה ""לא כנענים לא צלבנים " שיצא לאור היום לחנויות גילה תוצאה מפתיעה . בע"מ 336 -337 מביא אוחנה רשימה של ספרי ספרות יפה על הצלבנים בעברית. רשימה שכוללת גם את סיפור הקומיקס מסדרת מיסטר טי " של מישל קישקה שמתאר מסע בזמן לימי מסע הצלב הראשון . . כאשר את כל ספר הוא מתאר בכמה מילים . הרשימה הנ"ל זה די ברור לקוחה מפה מהחלק השני של מהמאמר שלי בנושא "הישראלים והצלבנים " ושנמצאת ברשת והיא רלבנטית מאוד לספרו של אוחנה שמן הסתם מכיר אותה מאחר שהיא אחד המאמרים הראשונים בגוגל כאשר מחפשים את המילה "צלבנים " אבל בכל זאת מר אוחנה לא טרח לאזכר אותה או או את שמי בשום מקום או להכניס אותי לרשימה הביליוגרפית המפורטת שלו . אוחנה מקפיד לתת הפניות רק לספרים עצמם אך לא לרשימה שבה סודרו כולם ביחד לידיעת הקהל הרחב . אני יכול להעלות על דעתי שייתכן ואל שאר הספרים ברשימה דוד אוחנה יכול היה להגיע בעצמו בלי הפנייתי ,אם כי הוא לא אמר עליהם שום דבר שאי אפשר למצוא עליהם במה שאני כבר כתבתי עליהם ,הוא פחות או יותר ניסח מחדש את דברי על כל ספר בכמה מילים קצת שונות . אבל קשה לי להאמין שהוא יכול היה לדעת על סיפור הקומיקס הצלבני בסדרת "מסטר טי " שהופיע במגזין לא ידוע לנוער בראשית שנות השמונים מבלי שיקרא על כך ברשימה שאני הכנתי .. קרא את הרשימה שלי השתמש בה בספרו אבל לא טרח לתת קרדיט לאיש שאצלו הוא קרא על כך . ד"ר דוד אוחנה לתשומת לבך : כאשר אתה מביא חומר גם מרשימות ביבליוגרפיות על ספרים גם כאלה שהופיעו רק באינטרנט ,עליך לתת ליוצר הרשימה קרדיט ולציין שהוא מקור המידע שלך ולהביא קישור למיקום הכתבה ברשת ובאתר שבו היא מופיעה( במקרה זה אתר "האייל הקורא "). בכך אתה מראה שאתה מכבד את המאמץ שאותו השקיע יוצר הרשימה ( ללא שום תרומה כספית או אקדמאית כל שהיא מיותר לציין במקרה שלי ) ומאפשר לאנשים אחרים להגיע לרשימה שלו וכאשר אתה אינך מציין את המקור אתה יוצר רושם מוטעה כאילו אתה יצרת בכוחות עצמך את הרשימה הביבליוגרפית הזאת . כדאי לציין כאן שבעבר כבר קרה דבר דומה שחוקר באונ' בר אילן פירסם ספר בסדרת האוניברסיטה המשודרת על הנביא ירמיהו ובו ציין רשימת יצירות ספרות יפה על ימי הנביא מבלי לטרוח לציין שמקור הרשימה הוא במאמר שלי בנושא שפורסם באינטרנט . לאחר שהודעתי על כך ברשת האיש שלח אלי מכתב התנצלות וטען ששכח וזה יתוקן במהדורות הבאות (ראו בתגובות לכתבה כאן . ) יש להבין שאין לי לי שום בעיה עם שימוש במידע שאני מספק לצרכים מחקריים . כל מה שאני מבקש הוא שיינתן לי קרדיטו והפנייה נאותים . . . רצח נציב יהודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לערער כלל על טענתך, יש לציין שפרופ' אוחנה הוא חסיד גדול של קומיקס - אשר על כן דווקא ייתכן מאוד שידע בעצמו על החוברת שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם אוחנה אכן היכיר את הוקמיקס או לא לפני שקרא אתה רשימה שלי .בכל אופן הקטע שלו מקביל לזה שכא כמעט במדוייק . אני די בטוח שהמאמר כאן היה לפחות אחד מהמקורות שלו אם כי אינני יכול להוכיח זאת,אאבל אם הוא משתמש באנטרנט אז הוא בוודאות היגיע לכאן בחיפושי גוגל שלו בנושא. . ואני תמה למה הוא לא הכניס את המאמר מכאן לרשימה הביבליוגרפית שלו ? האם בגלל שמקור אינטרנטי לא נחשב בעיניו מכובד מספיק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי כדאי שתפנה אליו ותנסה לברר את שיטות העבודה שלו, ואם תראה צורך ורגע מתאים - תעיר לו על הפגיעה המסויימת שלו בך. נראה לי שהוא יקבל את הדברים ברוח טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פעם ראשונה בתולדות ספרות ההסטוריה וההיסטוריוגרפיה הישראלית שהיסטוריון רציני טרח לאזכר בספר בנושא היסטורי=היסטוריוגרפי כלשהו יצירות קומיקס היסטוריות מעיתוני ילדים.את "אבירי הכותל המערבי " של רוטמן " ואת מיסטר טי היו שעשו את זה לגבי ספרים רומנים אבל מעולם לא לגבי קומיקסים. זאת הפעם הראשונה בהחלט . אז זה בהחלט מצער שאם הוא כזה חובב קומיקס גדול שהטריח את עצמו להזכיר אותם בספרו הוא לא מצא לנכון לאמר עליהם שום דבר מעבר לכמה מילים שהם פחות או יותר חזרה על מה שנאמר כאן באתר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הכל נכון, אבל הרי שום דבר לא ייצא מזה שתמשיך לדבר על זה רק כאן ולשאת את המרירות (המוצדקת!) בלב. לכן אמרתי: פנה אליו וברר את הנושא. הפניה הזאת תועיל גם לך עצמך ואולי אפילו גם תיצור כללים חדשים וברורים באשר לאיך שראוי לנהוג במקרים כאלה להבא, כאשר מדובר בכותבים מקצועיים ומקובלים כמו פרופסור אוחנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אפנה ליועצת המשפטית של ההוצאה לברר את העניין נראה. תחילה עלי לקרוא ביסודיות את הספר כדי לראות אם אין קטעים נוספים מהספר שמראים קרבה חשודה למאמרים שפירסמתי ברשת בנושאי הכנענים והצלבנים. כידוע רוב מה שנמצא ברשת בעברית על התנועה הכנענית בא ממני . אגב אנשי האייל הקורא .נראה לי שגם לכם יש עניין בנושא זה ומן הראוי שגם קולכם ישמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשהספר בידי אני יכול לעשות השוואה מדוייקת . והוא לקח מידע מהמאמר שלי באינטרנט מבלי לטרוח ציין זאת . ואיך אני יודע זאת ? על פי האיזכור של שני סיפורי קומיקס שם בעמוד 337 . הוא מתאר את הסיפור "אבירי הכותב המערבי " של גיורא רוטמן ,סיפור קומיקס מהארץ שלנו והוא מתאר אותו כך : ..."גם בסדרת אבירי הכותל המערבי " מאת דב זליגמן מלווה בציוריו של גיורא צעיר יהודי המדמה לצלבן מציל את חייו של "מגן הקבר הקדוש " " גוטפריד מבויון ( 112 וזהו ציון הערת שוליים שבה אוחנה טורח ברוב חסדו לספק לקורא את המיקום המדוייק של המקור שממנו לקח ד"דב זליגמן "אביר הכותל המערבי "הארץ שלנו חוברות 26-50 ,1974 .כעבור שלוש שנים התפרסמה גם סדרה של עשרה מאמרים בהארץ שלנו על תולדות הצלבנים מאת יעקב שביט " סוף הערת השוליים ). הצעיר מסייע להיהודים הנצורים בירושלים ,מונע את שרפתו של הכותל המערבי יוובר לבסוף לצבא ישראל .סוג זה של אמפםטיה לצלבנים רודפי היהודים ואנלוגיה בינהם ובין החיילים הישראלים אינם יוצאי דופןן במסע המופלא במנהרת הזמן מאת עודד בצר .... ועכשיו יואיליו בבקשה הקרואים לראות מה אני כתבתי על אותו הסיפור שבועון הילדים "הארץ שלנו" פרסם בשנת 1974 סיפור מצויר ב-25 חלקים (בחוברות 26-50) בשם "אבירי הכותל המערבי", שכתב דב זליגמן וצייר גיורא רוטמן. הגיבור הוא צעיר יהודי המתחזה לצלבן בתקופת מסע הצלב הראשון (אמצעי ספרותי בו השתמשו כבר, כזכור, פרידברג ורבינוביץ), מציל את חייו של גוטפריד דה־בויון, מנהיג הצלבנים, ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן המצור. הצעיר מציל את הכותל המערבי משריפה ונשאר לשמור עליו עד שהוא נכבש על ידי חיילים ישראליים. הסיפור משדר אהדה רבה לצלבנים ולמנהיגם, למרות שהוצגו כרודפי יהודים, והיה בו יותר משמץ של השוואה ביניהם לבין החיילים הישראלים המודרניים שהופיעו בסוף הסיפור (להבדיל מהיהודים הדתיים של ירושלים)...... העניין החדש בצלבנים בספרות הילדים הגיע לשיאו בשנת 1977, כאשר הופיעה בעיתון הילדים "הארץ שלנו" סדרה של עשרה מאמרים בהמשכים מאת ההיסטוריון וסופר הילדים יעקב שביט, על תולדות מסעי הצלב וממלכת הצלבנים. הסדרה הסתיימה בתיאור מלכותו של בולדוין ה-1. אז יגידו תומכי אוחנה אז מה אתה רוצה ממנו הוא הלך לארץ שלנו וקרא את היספור בעצמו ורשם את מיקומו המדוייק של הסיפור ,אכן יפה רק חבל שלא טרח בהזדמנות זאת גם לציין את התאריכים המדוייקים של מאמריו של שביט שגם הם צויינו במאמרי ( ללא ציון תאריכיהם המקוריים ). ועכשיו נמשיך הלאה אוחנה מציין ברשימה עוד סיפור קומיקס "מיסטר טי במזרח הפרוע ( 1988) מאת מישל קישקה שם הנער הישראלי נמלט מהצלבנים האכזריים . ועכשיו הבא ונראה מה אני כתבתי לעל הסיפור הנ"ל בסיפור קומיקס מ-1988 בשם "מיסטר טי במזרח הפרוע", מאת מישל קישקה, שהופיע בכתב העת לילדים "משהו", נוסע הנער מיסטר טי בזמן לתקופות שונות ומגיע, בין השאר, לתקופת מסע הצלב הראשון. שם הוא פוגש בצלבנים, המתוארים (לראשונה מזה זמן רב בספרות העברית) כברברים רצחניים, עמם הוא שוהה עד לכיבוש ירושלים בידיהם, שאז הוא מצליח להמלט (הוא אף רואה, במנזר של העתיד, ציור צלבני המתאר את רדיפתם אחריו...). האם הקוראים שלמו לב למשהו ? כאשר אני לא פירטתי את התאריכים המדוייקים של הסיפור של מיסטר טי והסדרה של יעקב שביט גם אוחנה לא פירט .כאשר פירטתי את התאריכילך במקרה של "אבירי הכותל המערבי " אוחנה הכניס אותם . אבל אם הייתה אצלו קונסיסטנטיות ואם היה מבצע את המחקר בעצמו ולא מסתמך עלי הוא היה טורח לבדוק את התאריכים גם ב"משהו " ןלהוסיף אותם . ומיותר לציין שגם שר רשימת הספרים והסיפורים שמובאת ברשימה זאת שלו גם היא לקוחה ממני אבל נכון הוא שקשה להוכיח זאת יותר מאשר במקרים שפורטו לעיל . מר אוחנה עשית כאן דבר חמור היה עליך לציין את שמי כמקור המידע שלך .וכעת יהיה עלי לשקול היטב מה לעשות בעניין זה של פלגיאט ממחקרי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הגיוני שתגיש תביעה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלו זו שיטה לטמון ידו במה שלא שייך לו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון לפרשת החשוד בביצוע פלגיאט מהאינטרנט ,הפרופסור דוד אוחנה : עוד פרט חשוד נוסף המחזק מאוד אתה חשד שהפרופסור אוחנה ביצע פלגיאט ממאמר זה . גם אני וגם אוחנה קוראים למחבר הסיפור "אבירי הכותל המערבי " "דב זליגמן". אבל זוהי טעות . שמו של המחבר הוא "דב זיגלמן" וכך הוא מופיע בכל פרקי הסיפור. ובכל הסיפורים האחרים שאותם כתב עבור "הארץ שלנו ". .אני מתנצל בזה לפני מר זיגלמן על טעות הכתיב הקונסיסטנטית שלי באיות שמו, במאמר זה . טעות שמשום מה גם הפרופסור אוחנה מקפיד לחזור עליה למרות ששמו של מר זיגלמן מאוית כהלכה בכל פרקי הסיפור ב"הארץ שלנו ". דהיינו הפרופסור אוחנה קיבל את המידע שלו ממקור שני מימני כולל שגיאות הכתיב שלי שאותן לא טרח לתקן כפי שהיה עליו לעשות. על פניו עם כך : יש כאן חשד לשימוש לא הוגן בחומרים מהאינטרנט בידי פרופסור דוד אוחנה, דהיינו העתקה של חומר זמין לכל מהאינטרנט ( ועם זה אין כל בעיה ) ופירסומו בספר ללא ציון המקור ומתן קרדיט בהערת שוליים ו-או בביליוגרפיה ( ואם זה ישנה בעיה גדולה ). ובמילה אחת יש כאן חשד לביצוע פלגיאט או בשתי מילים "גניבה ספרותית " ממאמר זה ומיוצרו. : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוות עורכי הדין שלי אייל ליאני ואמציה שצקי פנו בעניין החשד לפלגיאט במכתב לפרופסור אוחנה. ולהלן נוסח המכתב שנשלח בעניין בידי עו"ד אייל ליאני לפרופסור דוד אוחנה "לכבוד מר דוד אוחנה בשם מרשי מר אלי אשד, ת"ז 59759357, הנני פונה אליך כדלקלמן: · ביום שני ה-28 באפריל 2008 מתוכנן במכון ואן ליר בירושלים ערב ספרותי לכבוד ספרך "לא כנענים,לא צלבנים – מקורות המיתולוגיה הישראלית". · בערב לפי הפירסומים משתתפים אישים כמו אורי אבנרי, חיים באר, פרופ' עליזה מיוחס-ג'יניאו, יהושע סובול, פרופ' יהושע פורת, הרב חנן פורת, פרופ' חביבה פדיה, פרופ' זאב צחור. · לפי גרסת מרשי, אותה בדקתי ואימתתי, הספר שעליו מבוסס הערב נמצא כבעייתי ביותר מבחינתנו ויש בו משום פגיעה חמורה בחוק זכויות יוצרים 1911 ובפקודת זכויות יוצרים. · על פי החוק ועל פי המוסר הפשוט אין להעתיק יצירה של מחבר ללא רשותו וללא ציון בהערת שוליים שם המחבר ומקור הציטוט. · בספר "לא כנענים ולא צלבנים" ( הוצאת כתר ומכון הרטמן) יש לדעת מרשי ולדעתי משום פלגיאט. מאמרו של אלי אשד "הישראלים והצלבנים חלק שני שנמצא ברשת באתר "האייל הקורא": · דיון 1371 · נעשה כאן דבר חמור : היה עליך לציין את את שמו של אלי אשד כמקור המידע שלך כאשר הבאת חומר גם מרשימות ביבליוגרפיות על ספרים גם כאלה שהופיעו רק באינטרנט.. · כמו כן היה עליך לתת ליוצר הרשימה קרדיט ולציין שהוא מקור המידע שלו ולהביא קישור למיקום הכתבה ברשת ובאתר שבו היא מופיעה (במקרה זה אתר "האייל הקורא "). · בכך היית מראה שאתה מכבד את המאמץ שהשקיע יוצר הרשימה (ללא שום תמורה כספית או אקדמאית כל שהיא) ומאפשר לאנשים אחרים להגיע לרשימה שלו. וכאשר לא ציינת את שם המקור יצרת רושם מוטעה ושקרי כאילו יצרת בכוחות עצמך את הרשימה הביבליוגרפית על יצירות ספרות על ימי הצלבנים רשימה שלאמיתו של דבר נוצרה בידי אלי אשד ופורסמה באינטרנט כזמינה לכל. · בשל כך , מר אוחנה, אין אנו חושבים שראוי שתקיים את האירוע עד שלא תסדיר את העניין הזה , לשביעות רצונם של כל הצדדים. · אם העניין לא יוסדר כבר בימים הקרובים ביותר נאלץ לצאת לתקשורת לפני יום ה-28 באפריל ולקרוא למשתתפים המכובדים של האירוע לא להשתתף באירוע לכבוד ספר שיש עליו חשד של פלגיאט ופגיעה חמורה בחוק זכויות יוצרים ועושק זכויותיו ושמו של מרשי. בברכת יום טוב ושבוע נעים עו"ד אייל ליאני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ן תגובתו של הפרופסור אוחנה על האשמת הפלגיאט התקבלה דרך עורך דינו הידוע דרור איילון שייצג את פרופסור אוחנה במשפטיו הקודמים לגבי הטענות כנגדו שהוא טרדן מיני סדרתי של עובדות במקום עבודתו במכון בן גוריון . 1. תגובת עורך הדין הייתה הודעה מאיימת שאני הוא זה שהעתקתי ממאמר גדול של אוחנה שהתפרסם לפני המאמר שלי האם צלבנים אנחנו " שהופיע בגליון "גג " מספר חמש וגם בגרסה מורחבת יותר בתקופון "עיונים בתקומת ישראל ". אלא שמשום מה הוא נימנע מלתת דוגמאות ספציפיות בעניין למרות שהתבקש לפרט ובכתב. . טענתו של עורך הדין שסירב להתייחס לקטעים הספציפיים ( שבכל מקרה אינם מופיעים בשום גרסה של מאמר זה בדפוס ) הייתה ככל הנראה אם הובנה נכון בידי עורכי הדין שלי שמאחר שהעתקתי מאוחנה הוא יכול לעשות כשלו במאמר שלי. ( דהיינו משהו בסגנון "הגונב מהגנב פטור") . 2. טענתו השנייה הייתה שהפרופסור אוחנה אינו גולש כלל ומעולם לא גלש באינטרנט וממילא לא יכול היה להיתקל במאמרי הנ"ל . עם זאת בשיחה נוספת עם עורך דין ליאני הודה עורך הדין איילון שמרשו אכן השתמש במאמר באינטרנט. 3. טענתו השלישית הייתה איומים בהגשת תביעה נגדי על פגיעה בכבודו של אוחנה בהעזתי לפרסם הודעה בעניין באינטרנט. ( עורך הדין אגב מסיבות שאינן ברורות לנו סירב לשלוח את טענותיו אלו בכתב כפי שהתבקש ) . ותגובתי על הטענה הראשונה היא זאת: אכן הייתי מודע למאמריו של אוחנה ( אם כי התחלתי לכתוב את המאמר הגדול עוד לפני שהם יצאו לאור ) בהחלט לא העתקתי מהם שום דבר וגם כשאני מעיין בהם כעת איני רואה שום העתקה. יש רק ציטוטים דומים מאותם המקורות שעוסקים באותם הנושאים. .בכל מקרה הקטעים השנויים במחלוקת בוודאי שאינם נמצאים במאמרים הנ"ל של אוחנה אם זאת ..אם יבואו ויראו לי קטע ספציפי שבבירור מופיע בצורה זהה אצלי ואגיע למסקנה שאכן בוצעה שם העתקה לא הוגנת ממאמרו הנ"ל של פרופסור דוד אוחנה הרי שאודה על כך בפה. מלא ואתן על כך את התנצלותי . . כרגע בכל אופן לא ידוע לי על קטעים כאלו. הודעה ברוח זאת לעורכי הדין של אוחנה לא נענתה עד כה בתגובה. הודעתי לעורכי הדין של הפרופסור דוד אוחנה שאין לי בעיה לפרסם התנצלות בכתב אם רק יראו לי במדוייק קטעים מועתקים ממאמריו של אוחנה אצלי. היצעתי לפרסם ברשת ביחד שני מכתבים מקבילים בנושא אחד שלי ואחד של הפרופסור אוחנה שיודיעו שניהם על צערנו על השימוש הלא הוגן האחד בחומרים של האחר על החשיבות של פירסום המקורות שבהם אתה משתמש אם אתה מעתיק מהם. וזה ישמש לדעתי כתמרור הזהרה בנושא לגבי אנשים אחרים על החשיבות לצטט במדוייק כל מקור שבו משתמשים מאמר בכתב עת או מאמר באינטרנט . הצעה זאת לא התקבלה בשום תגובה. . .תגובת עורך הדין של אוחנה לבקשתי לפרסם הודעת התנצלות על השימוש ללא רשות בקטעים ממאמרי הייתה הודעה על כוונתם להגיש נגדי תביעה על עצם העזתי לפרסם את הדברים האלו כלפי הפרופסור אוחנה . הם סירבו להתייחס להצעותי השונות. אני מוצא את התגובה הזאת מצערת. אפשר היה לסיים את העניין במכתב פשוט באינטרנט שמבהיר את העניין בצורה פשוטה מצידי ומצד מר אוחנה . כפי שהדברים נראים כרגע הפרופסור אוחנה ביצע העתקה של קטע ממאמר שלי באינטרנט ,ולא טרח לתת לו שום קרדיט לא הערת שולים ולא בביבליוגרפיה . ומסרב להתנצל על כך. משל היה זה דבר רגיל ומקובל שמרצה בכיר יעתיק קטע שלם מהאינטרנט עבור ספרו ויציג אותו כפרי מחקרו שלו. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן תגובת עו"ד אמציה שצקי על פרשת פרופסור דוד אוחנה : "מאמר, או כל חלק ממנו, הינו "יצירה ספרותית" כהגדרתה בחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן: "החוק"). מכח החוק לכותב המאמר יש את זכות היוצרים הבלעדית במאמר, והוא, ורק הוא, רשאי להעתיק, לפרסם, לבצע, לשדר ו/או להעמיד את יצירתו, או כל חלק ממנה, לרשות הציבור. החוק אמנם מתיר לכל אחד לעשות שימוש הוגן ביצירה, אך אין בכך בכדי להרשות לכל מאן דהוא להשתמש במאמר כחלק מספר, מבלי לקבל את רשותו של כותב המאמר לכך, או למצער לתת לכותב המאמר קרדיט בשל השימוש ביצירתו. אדם אשר עושה שימוש ביצירה ספרותית של אדם אחר, ללא רשותו של יוצר היצירה הספרותית, עלול להיתבע לדין ולשלם פיצויים ליוצר. " ("אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי, ובכל מקרה יש לפנות לעורך דין לשם קבלת ייעוץ משפטי לגופו של כל מקרה".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לעכשיו הוגשה תלונה לרקטור אוניברסיטת באר שבע על מה שנראה כפלגיאט של פרופסור דוד אוחנה. מהרקטור היגיעה הודעה שתתבצע חקירה יסודית בנושא. נשאר לראות מה יצא מחקירה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי אוניברסיטה באר שבע הסבו את תשומת ליבי שאחרי הכל מופיע בספרו של הפרופסור אוחנה איזכור למאמרי מהאינטרנט ( בהערת שוליים בע' 445 הערה 49 . משום מה ההערה הזאת נשמטה מעיני. וכן אני מתנצל בזה פומבית בפני הפרופסור אוחנה . מאמרי אכן הוזכר בספרו בהערת שוליים. ואם זאת עלי להוסיף ולציין שאינני מבין מדוע הפרופסור אוחנה לא הפנה את תשומת ליבי ותשומת לב עורכי הדין שלי להערה זאת כמלתחילה כאשר כל מה שהיה עליו לעשות פשוט לציין זאת ובכך היה מסיים את העניין מחוץ לרשת במקום לטעון שהוא אינו גולש ומעולם לא גלש באינטרנט ומשום כך לא יכול היה להיתקל במאמר טענה שבדיאבד נראית מוזרה ביותר . כמו כן אין זה מספיק רק לציין שם מאמר באינטרנט אלא ליש לתת אליו קישור מדוייק ויש לציין במדוייק את שם מחברו . כל הימנעות לעשות זאת יוצרת רושם שגוי ומוטעה כאילו באיזו שהיא צורה מחבר מאמר באינטרנט נופל ממחבר ממאמר בדפוס . אני מקווה שבמהדורות הבאות של הספר העניין יתוקן. ושוב אני חוזר על התנצלותי לפני הפרופסור אוחנה . אולם אם אתקל פעם נוספת בחומר שנילקח ממאמרי איפה שהוא ללא ציון שמי אגיש מיידית תביעה כנגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות הזאת של"ת. אתה מזכיר את הפרופסור הנכבד בשמו אבל אתה עצמך מסתתר תחת פסוידונים? איפה זה נשמע בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר המדובר פורסם תחת שמו המלא של הכותב: אלי אשד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא צריך לנחש את המגנון של האתר הזה. כשמתנצלים מתנצלים ולא מתעצלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה מספיק כלל לציין שם מאמר ושם האתר הכללי באינטרנט יש להקפיד לציין את שם מחברו ואת מיקומו המדוייק ( ולא רק את המיקום של האתר הכללי שבו הוא נמצא) ) ויש להקפיד להכניסם לביבליוגרפיה הכללית בסוף דבר שלא נעשה . מן הראוי להקפיד לשים דגש על כך בהוראות לכללי רישום ביבליוגרפי למרצים .מכאן ואילך . הסיבה לכל המהומה והנזק שנגרם לשמו של הפרופסור אוחנה הייתה שהוא לא טרח כלל לציין את שמי בספר גם אם ציין את האתר ,וכתוצאה לא מצאתי את ההערה הזאת שלו בין מאות ההערות הרבות בספר . מוסר ההשכל לציבור האקדמאי: הקפידו מכאן ואילך לציין את שמותיהם של הכותבים באינטרנט גם בהערות השוליים וגם בביליוגרפיה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והערה נוספת :כל המנעות מלציין את שמי במהדורה הבאה של הספר )השלישית ) תהיה בה עילה לתביעה הן כנגד המחבר והן כנגד ההוצאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפרנס למה? לאתר שאולי עוד שנה כבר לא יהיה שם? ב־archive.org המאמר שלך מופיע? והאם גם archive.org יחיה "לנצח"? כזכור המטרה של שם בהערת שוליים אינה רק כדי לתת קרדיט. מטרה יותר חשובה שלה היא כדי לאפשר לקורא לבדוק בעצמו את המקור לעובדות המובאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון שהספר לא יהינגיש בשום ספריה או כתב עת יפסיק להתקיים ולכן לא יהיה נגיש יותר .אין זה משנה .על פי הכללים הביליוגרפיים יש לציין שם אתר ממדוייק ( ולא רק שם אתר כללי ) ולקוות לטוב בעוד שנה שנתיים. כמו גם שם מחבר. אגב מתגובתו של הפרופסור אוחנה לאוניברסיטת באר שבע נראה שהדבר שהרגיז אותו יותר מכל היה זה שלא נתתי לו שום קרדיט במאמר המקורי למרות שהוא פירסם מאמר בנושא הזה שנתיים לפני ומשום כך אולי החליט לנקום ולא לפרסם את שמי כתגובה נאותה. אז הסיבה לאי פרסום שמו במאמר המקורי היא פשוטה. : א. באייל לא נהוג לפרסם ביבליוגרפיה . ב. התחלתי את המחקר למאמר ( שהיה אמור להתפרסם בגיליוןן תכלת של מרכז שלם ולא פורסם לפני שהוא פירסם את מאמרו ולא לקחתי ממנו שום דבר שכבר לא ידעתי עליו ממחקר עצמאי ולא קשור אליו. ואפשר לבדוק זאת בפשטות מספיק להשוות את המאמר שלי עם זה שלו כדי לראות שאין שום קטעים זהים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מתבקשת השאלה הבאה: האם מותר למאמר אקדמי להסתמך על מאמר באייל? מאמר כזה שלא מציין את מקורותיו? או האם חובה על מפרסם המאמר האקדמי לבסס בצורה עצמאית כל דבר שהוא קרא כאן? אגב, נראה לי שלמען הסרת הספק כדאי שתכתוב הכרזות "רשמיות" כתגובות מטעם המחבר (בצבע חום). הקשר בין "מספר 666" חסר הדואר לבין מחבר המאמר לא ברור במבט ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אלי אשד בעל המאמר . אגב מעניינות הפנינים מהתשובה ששלח אוחנה לוועדת הבדיקה של האוניברסיטה שבהם הוא מתייחס לאישיותי הצנועה : הוא מאשים אותי בגניבה מלוא החוםניים ממאמרו שגנבתי את כל מאמרו שפירסמתי מאמר המועתק ממאמר שהוא פירסם שנתיים קודם לכן הוא טוען שאני דוגמא לכוחנות שמחפה על יכולת אינטלקטואלית מוגבלת, והפצת ידע שאיננה נאמנה לכללי המדע הבסיסיים.הוא מדגדיר אותי כקברניט ספינת שודדים שאינה מחוייבת לרכושם של אחרים .( האם ספינת השודדים היא "האייל הקורא ") ויש עוד כהנה וכהנה פנינים על אישיותי הצנועה בעיקרון הוא מגדיר אותי כאיום מסוכן על עולם האקדמיה כולו וכמי שמשתמש נגדו בלשון ביבים . לגבי טענותיו שאני העתקתי מהמאמר שלו אלו דברי הבל. כאמור השוואה פשוטה תספיק להראות שזה אינו נכון החלק הראשון של המאמר אינו קשור כלל למאמרו. מהחלק השני זה הוא העתיק במו ידיו .ומההחלק השלישי שנינו עוסקים בחומרים זהים אבל אין העתקה. אם זאת סביר לךהניח שבמשך שנים הוא קרא את המאמר באייל ,עקב אחרי התגובות וראה ששמו ושם מאמרו אינו מוזכר בשום מקום והעלבון המצטבר שמן הסתם התחזק מקריאה לקריאה פעל את פעולתו כשהקפיד כ"נקמה" למחוק את שמי מספרו .אפשר לנחש שהוא ראה את עצמו כעושה דין צדק "אני נוקם באשד המנוול הגנב שלא הזכיר את שמי במאמרו הגונב מהגנב פטור ". אז אם יש לי יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך אז מדוע מדוע מדוע הוא העתיק ממני קטעים שלמים ? האם מישהו יכול להסביר זאת ? העתיק ממני קטע שלם שבו שם הסופר מחבר הקומיקס זיגלמון היה מאויית שגוי אבל הוא כל כך סמך עלי שלא טרח לבדוק זאת? לא לבדוק את מה שאדם בעל יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך כותב ? כמו כן אין לשכוח האיש אמר משהו שאינו מדוייק לעורך הדין שלו עצמו כאשר טען בתחילה שאינו גולש כלל באינטרנט ומעולם לא גלש . אין להעלות על הדעת שעורך הדין דרור איילון היה אומר משהו כזה לעורכי הדין שלי אם לא היה מקבל מידע כזה ממרשו . אז מדוע מרשו העביר לו מידע כזה כשלא היה צורך בכך? מאחר ששם האתר אכן מוזכר באחת ההערות ומספיק היה להצביע על כך עבור עורך הדין ובכך היה נפתר העניין . . אני מנחש שהוא ברגע הראשון פשוט שכח שאכן הזכיר את האתר באחת ההערות בספר ומתוך תחושת בלבול ואשמה חבויה ( הוא יודע היטב שהוא עשה משהו לא ראוי ) הכחיש לפני עורך דינו שהוא אי פעם גלש.רק בדיאבד התברר לו שההכחשה הייתה מיותרת. ולשאלתך צפריר נראה לי שפרופסור אוחנה עצמו כבר הראה שלדעתו אין צורך לבסס בצורה עצמאית משהו שמופיע באתר אינטרנט אפשר להעתיק אותו כמו שהוא . ואם פרופסור באוניברסיטה קובע דבר כזה מי אנחנו בעלי הכישורים האינטלקטוארליים המוגבלים שטובים רק כדי להעתיק מהם ולמחוק את שמם שנתווכח עימו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להמשיך לאיים ולכלך אני מציע לך להפסיק את שרשרת התגובות הזו ולהגיד תודה שלא תובעים אותך על הוצאת דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה קשור במקרה לפרופסור אוחנה ? אם כן הוא אנא הודע לו כי אם אתבע לדין על תביעת דיבה כי אז אתבע מיידית בתביעה נגדית את הפרופסור היקר על פלגיאט מהאינטרנט והפרת זכויות יוצרים חמורה. וזה אינו איום זאת הבטחה. ובהזדמנות חגיגית זאת אטרח ואפרסם את כל סיפור הפרשה ברשת גם באנגלית וגם בצרפתית ( ואולי גם בגרמנית ובספרדית ) במגוון של אתרים שונים מהעולםפ למען ידעו בעולם האקדמאי מה קורה בענייני הפרת זכויות יוצרים מהאינטרנט בישראל. ואני חוזר ואומר אם העניין עוד לא הובן : אם לא יפורםס שמי במהדורה הבאה של הספר השליישת תהיה בכך עילה לתביעה הן נגד המחבר פרופסור דוד אוחנה והן נגד הוצאה כתר =מכון הרטמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר עודד בצר חיבר שתי יצירותספרות הקשורות בנושא הצלבנים : הסיפור "גבעת הערוצים" המתאר גילוי של יומן של אביר צלבני שמבצרו עומד ליפול בידי הערבים ואת"המסע המופלא במנהרת הזמן" ספר המתאר את מסעם של כמה נערים ישראלים מודרניים של שנות השבעים אל התקופה הצלבנית ועזרתם לצלבנים במאבק כנגד המוסלמים. וביצירות אלו הראה כלפי הצלבנים יחס יותר סימפטי ממה שקיבלו עד אז בספרות העברית. ראו מנהרת הזמן של רמת אילן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |