בתשובה לאלי, 04/03/03 5:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלי, הספר הזה רחוק מלהיות ''ספר פילוסופי עמוק'' ולו גם באופן יחסי. רובו של הספר הוא מילוי ''אויר חם'' של סיפור דמיוני על חיי הרמב''ם ואיבן רושד, ומיעוטו הוא סקירה מרפרפת על חייו וכתביו של הרמב''ם. למי שלא יודע, כל עניין המפגש ביניהם הוא פיקטיבי לחלוטין ועד כמה שאני יודע הרמב''ם הזכיר את איבן רושד רק במקומות מועטים, המפורסם בינהם הוא איזכור במכתב למתרגם הראשון למורה הנבוכים איבן תיבון. זה ספר חמוד ותו לא. לא לחינם הוא ניכלל במדור ''פרוזה'' ולא במדור ''סיפרי עיון''. הסיפרון של לייבוביץ על הרמב''ם בהוצאת האוניברסיטה המשודרת מכיל אולי חצי או שליש עמודים מהספר של גורליצקי אבל הוא עמוק יותר, בסידרי גודל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון זהו סיפור מומצא של גורליצקי ( ו אבל אין שום עדויות שהרמב"ם ואבן רושד לא התכתבו בינהם ) , נכון זוהי רק פילוסופיה על קצה המזלג . לגיטימי לחלוטין. הקורא הממוצא שגורליצקי אולי פונה אליו מסופקני אם יכול היה להבין יותר מזה . לפעמים פופולאריזציה קלילה של רעיונות היא חשובה לא פחות ואף יותר מהצגה מפורטת ומדוייקת שלהם ,דווקא בגלל שהיא מגיעה לקהל גדול יותר שלא היה מגיע לרעיונות אלה לולא כן. אני אומר : ישר כוח לגורליצקי דווקא בגלל שבחר נושא כזה רחוק לכאורה מסדר היום , ולא כתב עוד איזה ספר על בגידה של אישה נשואה , או על חיי המין הלסביים של שחקנית מובטלת ברחוב שינקין וכו' וכו' כמקובל . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, בעניין החשיפה של גורליצקי. אל הספר הגעתי בעקבות ראיון שהיה איתו בטלויזיה, כך שהוא כן נחשף במדיה. אולי לא באותה כמות כמו אחרים. אבל האמת, מבחינה ספרותית הספר די משעמם כי הוא חוזר על עצמו אחרי כמה פרקים. נראה שגורליצקי התאהב יותר מדי בצורת הכתיבה הפסאודו-רבנית שהוא אימץ לספר, אם כי נראה לי שגם גורליצקי התעייף מזה ואחרי זמן מה הוא הקטין מאד את הנמלצות והערבסקות הלשוניות שבספר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |