בתשובה לרון בן-יעקב, 04/03/03 6:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון זהו סיפור מומצא של גורליצקי ( ו אבל אין שום עדויות שהרמב"ם ואבן רושד לא התכתבו בינהם ) , נכון זוהי רק פילוסופיה על קצה המזלג . לגיטימי לחלוטין. הקורא הממוצא שגורליצקי אולי פונה אליו מסופקני אם יכול היה להבין יותר מזה . לפעמים פופולאריזציה קלילה של רעיונות היא חשובה לא פחות ואף יותר מהצגה מפורטת ומדוייקת שלהם ,דווקא בגלל שהיא מגיעה לקהל גדול יותר שלא היה מגיע לרעיונות אלה לולא כן. אני אומר : ישר כוח לגורליצקי דווקא בגלל שבחר נושא כזה רחוק לכאורה מסדר היום , ולא כתב עוד איזה ספר על בגידה של אישה נשואה , או על חיי המין הלסביים של שחקנית מובטלת ברחוב שינקין וכו' וכו' כמקובל . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, בעניין החשיפה של גורליצקי. אל הספר הגעתי בעקבות ראיון שהיה איתו בטלויזיה, כך שהוא כן נחשף במדיה. אולי לא באותה כמות כמו אחרים. אבל האמת, מבחינה ספרותית הספר די משעמם כי הוא חוזר על עצמו אחרי כמה פרקים. נראה שגורליצקי התאהב יותר מדי בצורת הכתיבה הפסאודו-רבנית שהוא אימץ לספר, אם כי נראה לי שגם גורליצקי התעייף מזה ואחרי זמן מה הוא הקטין מאד את הנמלצות והערבסקות הלשוניות שבספר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |