 |
הישראלים והצלבנים (חלק א') | 1370 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
(4.7). אגב, מדוע הפלשתינים חוגגים לפי תאריך גרוגריאני? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...דומה לזו של הנצרות" עד כמה הם היו קנאים לפני בוא הצלבנים? האם קנאותם (של המוסלמים) התפתחה בתקופת הצלבנים לאיך שהיא נראית היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הראשון שעשו אחרי שהחליטו שהם מוסלמים היה לסלק מפה (מישראל, מסוריה ומהאיזור) את הביזנטים, להשתלט על צפון אפריקה ולפלוש לספרד. בדרך גורלם של הנוצרים לא שפר עליהם כלל וכלל. לרוב היהודים יכלו להמשיך לחיות במקומותיהם, אבל כמו תמיד כשיש התלהטות יצרים, מבצעים פוגרומים גם ביהודים. הג'יהאד הוא אחד מעקרונות האיסלאם מראשיתו (בעצם כמה שנים אחרי ראשיתו, אבל הוא נקבע כאחד מעמודי האיסלאם למיטב זכרוני עוד בתקופת מוחמד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוגרומים ביהודים בעולם המוסלמי היו מעטים מאוד ויוצאי דופן. (גם בעולם הנוצרי הם לא היו כ''כ רבים כפי שנדמה לנו וכפי שמלמדים אותנו בשיעורי היסטוריה, אבל מצבם של היהודים ביה''ב בארצות הנצרות היה בד''כ גרוע יותר מארצות האיסלאם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים התפרסם מחקר, שטען כי למעשה, דיכוי היהודים ב"תור הזהב" תחת השלטון המוסלמי בספרד היה חמור בהרבה ממה שמקובל לחשוב. מישהו זוכר מה שם הספר ו/או החוקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מחקרים רבים הטוענים דבר והיפוכו ואף אינם נקיים מיחס מודע או לא מודע למצב אקטואלי. ספרו של מרק כהן ''בין הסהר והצלב'' אוביקטיבי ככל הניתן ועליו הסתמכתי בדבריי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן "מעטים" היו הפוגרומים!!!!! רק דמנו שנשפך לאורך הדורות היה רב. גזרות תח תט, הערים שו"מ, לאורך מסלול מסעי הצלב ועד קישנוב.כנאמר תמיד:"קודם כל הכה ביהודים" מצווה זו קיימו בהידור מרובה המוסלמים והנוצרים כאחד. חבל ששכחת את נקמת ילד יהודי של ביאליק.לנו תמיד כל הארץ גרדום. מחר תצרף קולך לאומרים שגם השואה לא היתה מי יודע מה ולמה מחר? כי בדורנו עדיין חיים אודים מפוחמים לכשיעלמו ובעוד דור הכל יקבל פרספקטיבה חדשה. ואנשים שכמותך יכתבוזאת על השואה.אתה רק הגפרור שיצית להבות.וד"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקמת ילד יהודי של ביאליק נכתבה על הפוגרומים ברוסיה, במאה ה-19 (ואולי גם בתחילת המאה ה-20, אינני זוכר במדוייק), ובכל מקרה, לא על ימה"ב. תח ו-תט היו לפני פחות מ-400 שנה, אני לא חושב שזה בדיוק נחשב לימי הביניים (לא שהרג בזמן הרנסאנס הוא יותר נעים, אבל זה לא מה שארז טען). בקיצור, בדוק לפני שאתה מתלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינקוויזיציה הקדושה, זה מספיק ימי הביניים?! אם ארז טוען שלימודי ההיסטוריה בבתי-הספר הם לא ממש לימודי היסטוריה אלא לימודי תולדות עם-ישראל, הוא בהחלט צודק. אבל לטעון ש"גם בעולם הנוצרי הם לא היו כ"כ רבים... כפי שמלמדים אותנו בשיעורי היסטוריה", כלומר שכרדגיל אלו ההגזמות של היהודים, זאת *התלהמות* זולה, כפי שרק מר לנדוור מסוגל. (Ok, אז גם אני מתאמן קצת, אבל עדיין לא מגיע לקרסוליים של אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התלהמות אלא נסיון להבין את ההיסטוריה כפי שהיתה. כנגד הגישה של מסכנות כרונית הנהוגה לגבי תולדות היהודים יצא בארון שקרא לה 'היסטוריה של בכיינות' וניסה להראות את התמונה הכוללת שבה היו הרבה תקופות פריחה ליהודים או לפחות נוחיות ולא סבל ועוינות כרונים. למען ההתלהמות אוסיף רק שאין פלא שיש אנשים מסוימים המנסים לקבע את מיתוס המסכנות ולהסיק ממנו מסקנות פוליטיות אקטואליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רומז לכך שהאינקוויזיציה רדפה יהודים, אז אנשים שמבינים בזה (לא אני) אומרים שזה בכלל לא נכון. למשל, דיון 158 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינקוויזיציה הספרדית לא היתה כלי של הכנסיה אלא כלי פוליטי של פרדיננד ואיזאבלה ששאפו לאחד את כל תושביהם תחת דת אחת ולפיכך לגרש יהודים ומוסלמים שאינם רוצים להמיר את דתם ולחקור את מידת נאמנותם של אלה שנצרותם חשודה - המתנצרים החדשים מקרב דתות אלה. ד''א, פרדיננד זוכה לציון נמוך ממאקיוולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ספציפית לתגובתו של יענק'לה לתגובתו של ארז לנדוור. וראה התגובה של ירדן ניר למטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכיהודים קיבלו על עצמם שלטון מוסלמי, לרוב לא הפריעו להם יותר מדי. פעמים רבות גבו מהם מיסים נוספים - זה כן. אבל ההוא שאל על קנאות מוסלמית, ואני הדגמתי (גם באמצעות פגיעה ביהודים) שהיא היתה שם מההתחלה. לגבי פגיעה ביהודים בזמן חייהם באירופה - פה המצב שונה מאד. אני לא יודע מה אתה למדת בשיעורי היסטוריה בבית-ספר, אבל עיירה נבזזת פעם בכמה שנים לא היתה מחזה נדיר. אני לא יודע מה זה "כל כך רבים" אצלך, אולי זה שלא נהרגו שישה מיליון יהודים כל 100 שנה זה נראה לך סביר - לי זה לא. דוגמה? בבקשה. לפני מסע הצלב הראשון, היה מסע צלב קודם, שנקרא "מסע הצלב של האיכרים". התקבצו בו איכרים אירופאים רבים שרצו לצאת למלא את מצוותו של האפיפיור מיד תיכף עכשיו. הם נשחתו בתורכיה. לפני שהגיעו לתורכיה, הספיקו לפגוע בכמה עיירות יהודיות שנקרו בדרכן. למה? ככה. האמת שאני לא בטוח אם זה היה במסע הצלב של האיכרים, או בזה הראשון. אני כמעט משוכנע שזה היה במסע הצלב של האיכרים, אבל לא יהיה מפתיע שזה קרה גם במסע הצלב הראשון. להרוג יהודים ולשדוד מהם היה תחביב די נהוג באירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטבח ביהודים במסעות הצלב היה דבר שנבע מקנאות מסעות הצלב עצמם ולא ''שיגרה'' שהתרחשה כל כמה שנים. מה שנכון הוא שבעקבותיהם הורע מצב היהודים באירופה והם גורשו מכמה מדינות, מה שגרם לתפוצות יהודים חדשות (כמו פולין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפרר לא רע , יכול לעורר את הרבנים , והנשים מה היה בדיוק הרעיון , להעביר שעור או לידע שהפרופ' היה כל כך טוב , ומי יודע אתה נהנה לכתוב בצורה מעולה , זו עובדה שרדפו וירדפו את היהודים , כל עוד הם חיים וכל עוד יש להם להראות עד כמה הם שונים ומוכשרים. נהנתי מהקריאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם הסיבה היחידה להיחלשות ממלכת הצלבנים היא חוסר-המזל, שהוביל למנהיגים לא יוצלחים, או שמא פעלו כאן גם כוחות נוספים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים, ששינו את מאזן הכוחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשית גם בידי מנהיגים וגם בידי כוחות אחרים שונים. לממלכה הצלבנית היה מזל רע שבשנותיה האחרונות היו לה מנהיגים לא יוצלחים במיוחד , לעומת מנהיגות טובה בצד השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מספר גורמים, שנמצאים איפה-שהוא בין המנהיגים לגורמים החברתיים כלכליים 1. הצלבנים לא שיתפו את הנוצרים המקומיים (יוונים, סורים) בשלטון (פרט ליחסם לארמנים) והתייחסו אליהם בבוז ובזלזול. 2. לא היתה התיישבות נוצרית מאסיבית בארץ. הצלבנים נשארו עם אדונים, מבוצרים במצודותיהם וזרים לתושבי הארץ. אני חושב גם מספר הנסיונות להמיר את דת המקומיים לא היו רבים. (אגב, אחד הדברים שהציונות כן ניסתה לעשות - להתייחס ולהתערות לפחות במנהגים ובנוף הארץ) 3. גם אם היו משקיעים יותר בקירוב הנוצרים המקומיים ובהתערות בארץ, לא היתה צומחת פה "אירופה קטנה" - לכל היותר היתה נוצרת מעין "תערובת" מזרחית מערבית כמו בקפריסין או במערב טורקיה (עד 1921) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקונקיסטה בספרד או אל אנדלוס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארצות המערב שימשו הצלבנים כסמל לדברים רבים החל מלוחמים נעלים למען הצדק וכלה בתקופות מאוחרות יותר כלוחמים מטופשים עבור מטרה מטורפת ואכזרית. זכרם של מסעי הצלב השתמר דרך יצירות מפורסמות כמו הפואמה של המשורר האיטלקי מהמאה ה-16 טורקוואטו טאסו "ירושלים המשוחררת" וספריו של הסופר הסקוטי המפורסם מראשית המאה ה-19 וולטר סקוט כמו "הקמע" ו"איבנהו" (שעסקו במסע הצלב השלישי ולא הראשון ) שזכו לפרסום עצום . משפחות אצולה אירופיות רבות היו גאות בייחוסן לצלבנים. בספרות ובאמנות של עמים אירופיים שונים נמצאו רמזים שונים למסעי הצלב כמו גם בניסיונות השונים להחיות את המסדרים של תקופת הצלבנים ובראשם הטמפלרים שראו את עצמם כמגיני העיר ירושלים ובית המקדש. לאורך הדורות קיבלו מסעי הצלב והצלבנים משמעויות אקטואליות שונות בהיסטוריוגרפיה של התקופה בהתאם לצורכי הזמן. כך, ההיסטוריוגרפיה הצרפתית במאה ה - 17 טיפלה במסעי הצלב מתוך מגמה ליצור מסורת ועבר מפואר לרעיון ההתפשטות של "צרפת הגדולה " כפי שנוסח בידי לואי ה - 14 ויועציו. ההיסטוריונים הרציונליסטיים של המאה ה - 18 עסקו במסעי הצלב כדוגמה בולטת לטירוף של הקנאות הדתית וכאמצעי לנגח דרכו את הכנסיה. בתחילת המאה ה - 19 הפכו מסעי הצלב למקור השראה לתנועה הרומנטית שהעריצה את האידיאלים האביריים של הצלבניים. בסוף המאה ה-19 עם התפשטות האימפריאליזם האירופי הם הפכו בהיסטוריות אירופיות שונות לדוגמה הראשונה בהיסטוריה האירופית של התפשטות האירופית מעבר לים במאבק להבאת התרבות האירופית לעמים "הנחותים". ובמהלך המאה ה-20 היסטוריונים שונים תיארו את מסעי הצלב כדוגמה להתרחבות אופקי האנושות ויצירת קשרים בין מערב ומזרח לטובת שניהם, ואף רמזו (בניגוד לעובדות ההיסטוריות ) שהיה כאן "תרבות " של המזרח המפגר בידי המערב התרבותי. "התואר "מסע צלב " הפך גם לשם תואר למלחמה נעלה במסגרת המאבק בכופרים ובכוחות הרשע ואת הכינוי הזה קיבלו כיבוש פלסטינה בידי אלנבי הבריטי ומלחמת העולם השניה שכונתה בידי גנרל איזנאהוהר כמסע צלב עבור הדמוקרטיה. מאידך הנאצים ראו את עצמם כממשיכי המסדר הצלבני של האבירים הטבטוניים שנוסד בארץ ישראל הצלבנית והעריצו את האידיאולוגיה הצלבנית, שהייתה בעיניהם שילוב של גזענות לאומיות ואלימות. ובמלחמת האזרחים בספרד שני הצדדים ראו את עצמם כמנהלים "מסע צלב " ופרנקו תיאר זאת כמסע צלב נגד הקומוניזם והדמוקרטיה חסרי האלוהים. ניתן לאמר שכל דור ודור של התרבות האירופית התעניין בדרך זאת או אחרת במסעי הצלב וראה את עצמו כשותף להם, אם בעד ואם נגד . כך שג'ורג' בוש היום רק ממשיך טרנד מאוד עתיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וב. ה. לידל-הארט כתב בספרו "מדוע איננו לומדים מההיסוטריה?"1 שמסעי צלב למיניהם לא רק שנועדו לכישלון אלא שגם מביאים להתחזקות התופעה שכנגדה יצאו. 1 שאלה רלבנטית במיוחד למנהיגנו ואם הוזכר כבר בוש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם שאלה: אתה מנסה לקרוא לפעמים גם דברים שמנוגדים לאידיאולוגיה שלך ולבחון אותם בצורה אובייקטיווית, מבלי לפסול אותם מראש כ"מוטים" או כ"דמגוגים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים בד''כ לא, אבל כל שבוע אני קורא את טוריהם של אורי אליצור, אורי אורבך ומאיר עוזיאל וכמובן לא מסכים איתם בדעותיהם הפוליטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגד איזו תופעה הם יצאו בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגד שלטון המוסלמים בארץ הקודש ודחיקת הנצרות ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הרבה יצירות מופת ספרותיות שנכתבו על מסעי הצלב לארץ ישראל. יש את ה"קמע " של וולטר סקוט שהוא רומן היסטורי ידוע. אבל היצירה הידועה מכל היא האפוס "ירושלים המשוחררת " של משורר איטלקי מהמאה ה-16 בשם טורקוטו טסו. לטסו הנ"ל אגב היה סיפור חיים שהיה מעניין לא פחות מהאפוס שלו . הוא היה חולה נפש: פרנואיד ומטורף דתי. וכפה ממש בהתפרצויות הטירוף שלו ( על שלא קיבל את הכבוד הראוי לו, לדעתו) על הדוכס שתמך בו להכניס אותו (ובצדק גמור ) לבית משוגעים לכמה וכמה שנים טובות. בציבור פשטה שמועה שהכליאה הייתה משום שהוא העז לקיים יחסים רומנטיים עם האחות של הדוכס. סיפור יפה ואולי גם המשורר עצמו היה רוצה בכך אבל למרבית צערו חסר כל יסוד. המשוררים גתה ובירון בכל אופן יצרו מסיפור זה יצירות ספרות ידועות. בכל אופן בתקופות שבהן היה שפוי ( פחות או יותר ) טאסו חיבר את "ירושלים המשוחררת " שנחשבת ליצירת המופת של הספרות האיטלקית במאה ה-16. והיא עוסקת באביר איטלקי אמיץ ( אבי אבותיו של אותו דוכס שכלא את טאסו בבית משוגעים) שיוצא למסע הצלב הראשון. בארץ ישראל הוא מתאהב, בערביה יפה ,רחמנא ליצלן ( לכל גיבור באפוס הזה יש מאהב או מאהבת ששיכים למחנה האוייב ,מהבחינה הזאת טאסו היה מופת של סובלנות גזעית ) אבל לבסוף חוזר בתשובה ותורם להכרעת המערכה לטובת הצלבנים. בסוף ימיו כשהפך לדתי פנאטי שאפילו כמרים ונזירים נרתעו מהקיצוניות של דיעותיו טאסו פירסם גירסה דתית מצונזרת של האפוס הזה בשם "ירושלים הכבושה " . לעברית ירושלים המשוחררת תורגם ב-1997 בידי יוסף האובן נבו בהוצאת ירון גולן( ואפשר להשיג במיתוס ובדיבוק ) . התרגום נעשה מתרגום גרמני ויש בו הקדמה מעניינת מאוד על המחבר והוא פותח פתח לדרך שבה ראו הנוצרים את מסעי הצלב. משום מה התרגום הזה של יצירה חשובה כל כך לא זכה לשום תשומת לב בביקורת בעת פירסומו. עוד על טאסו יש כאן וכאן : http://www.theatrehistory.com/italian/tasso.html ואת הטקסט של "ירושלים המשוחררת" בתרגום לאנגלית אפשר למצוא כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלבנים היו פופולאריים מאוד במדיה ובעיקר בקולנוע. המפיק הידוע ססיל דה מיל יצר סרט מפורסם על הצלבנים בשנות ה - 30 וסרט נוסף מסוג זה שהתבסס על ספרו של וולטר סקוט "הקמע" ( שעוסק בידידות כביכול בין ריצ'רד לב הארי וצאלאח -א דין שאפילו מתחזה לרופא כדי לרפא את ריצ'ארד!) נעשה בשנות ה – 50. בשנות ה-90 הופקה לפי ספר זה גירסה רוסית דווקא שצולמה בישראל .ויש גם גירסאות שונות לספר אחר על תקופת "איבנאו " של וולטר סקוט ( שעוסק באביר שחוזר ממסעי הצלב כדי להציל יהודיה יפה מידי אביר טמפלר מרושע) שבשנות השישים אף נעשה כסדרה בכיכובו של המלאך וג'ימס בונד לעתיד רוג'ר מור. בשנות ה-90 הטלוויזיה הבריטית הפיקה גירסה נוספת של ספר זה שהוקרנה גם בישראל . גרסה מצויינת עד כמה שאני זוכר. ומלבד זאת מסעי הצלב מוזכרים באופן קבוע בסרטי רובין הוד למיניהם שמתרחשים לרוב בזמן מסע הצלב השלישי. ולעיתים ,כמו בסרט של קוין קוסטנר , רובין מוצג כמי שחזר ממסע הצלב ומארץ ישראל.בגרסאות המאוחרות יותר של רובין הוד , כמו סדרת הטלוויזיה המצויינת "רובין של שרווד" , והסרט של קוסטנר רובין נלחם באנגליה שכם עם שכם עם לוחם ערבי שכנגד אנשיו נאבק במסע הצלב . זאת מן הסתם במסגרת הפוליטיקאלי קורקטיות של שנות ה-90. מל ברוקס עשה פרודיה שלמה על העניין הזה בסרט פרודי שעשה על רובין הוד. היום מסופקני אם ישתמשו בשילוב כזה של לוחם נוצרי מערבי ולוחם ערבי (שחור ) בסרטים נוספים של רובין הוד. איך שהוא זה לא נראה מתאים לרוח הזמן. עם זאת, מעניין לציין שכמעט כל הגרסאות הקולנועיות על מסעי הצלב עסקו במסע הצלב השלישי הרומנטי של ריצ'רד לב הארי וצלאח א דין, ולא במסע הצלב הראשון המצליח לעין ערוך, שהיה מלא במעשי טבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מסע צלב הראשון החשוב מכולם הופקו עד כה רק שני סרטים איטלקיים אחד מהם אילם לפי הפואמה של טאסו . דוגמה לדרך הטיפול העכשווית במסעי הצלב יש בסדרת טלוויזיה על נושא מסעי הצלב בשם "מסעי הצלב" שנעשתה עבור הטלוויזיה הבריטית בידי איש "מונטי פייטון " לשעבר טרי ג'ונס ב - 1994 הושם דגש חזק מאוד על מעשי האכזריות של הצלבנים באוכלוסיה המקומית היהודית והמוסלמית .הפתיחה לכל פרק הייתה אופיינית : ערימה של גולגלות,כסמל המייצג של מסעי הצלב. כאשר ניסה השחקן המפורסם ארנולד שווארצנגר בשנות ה-90 ליצור סרט בכיכובו על מסע הצלב הראשון הוא לא הצליח למצוא אמצעי מימון עם כול היותו כוכב מפורסם. זאת לצער המעריצים על פי השמועות התסריט היה מעולה במיוחד בקנה המידה של הוליווד. הנושא פשוט היה ונשאר קונטרובסאלי מידי , ובמיוחד בתקופה שבה כוחם והשפעתם של המוסלמים הולך ומתחזק. ועם זאת ..ייתכן שמסעי הצלב חוזרים עכשיו לאופנה גם בקולנוע , יש ידיעות שבספרד מתכוונים להכין גירסה חדשה של הסרט "אל סיד " שנעשה בשנות ה-60 עם צ'רלטון הסטון ועוסק במאבקו של לוחם ספרדי מפוורסם בימי הביניים במוסלמים . נושא שכיום עם החשש הגובר והולך של הספרדים מהאיסלאם הקיצוני הוא בהחלט עכשווי. ומה שמעניין לא פחות בימים אלה התפרסמה הידיעה שהבמאי ג'מס קמרון רוצה להחיות את הפרויקט הצלבני של שווארצנגר שהכל כבר הספידו אותו. האם יש כאן מקריות? ואלי אנחנו עתידים לראות גל של סרטים על מסעי צלב בגלל מה שקורה בעולם האמיתי? על הסרט הצלבני של שווארצנגר ראו : ועל תוכניותיו של קאמרון יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פול ורהובן וורהובן האיש שעשה סרטים כמו"גברים בחלל " ו"רובו קופ " ואחרים שאינם ידועים כלל בצימחונותם והאיש שהיה אמור לביים את הסרט הצלבני של שוורצונגר אמר לאחרונה בראיון שהוא אינו חושב שהסרט יתממש דוקא ביגלל המצב הפוליטי העכשווי. אולם דומה שהידיעה שלמעלה ( שהופיעה כמה ימים בלבד לאחר שנתן את אותו הראיון ) מראה שיתכן שדווקא הוא זה שאינו תופס את הנעשה סביבו. ראו : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה ברשותי פעם ספר שכתב סופר ישראלי בשם קסטלר, עד כמה שאני זוכר, שנקרא ''ידידי מלך ירושלים''. זהו סיפור בדיוני על נער שמבקר אצל אביו בעבודה בכור הגרעיני בנחל שורק, כשקוראת לפתע תאונה הגורמת לנער לחזור בזמן ולנחות בתקופת המלך הצלבני בולדווין, בתקופה שהוא נער כמותו. מכיוון שמוצאו היהודי של הנער לא ידוע לצלבנים, הוא מצליח להשתלב בתמונה ולהפוך לידידו של נער ירושלים, ואף לריב עם אבירים אחרים על ליבה של נערה יהודיה בה הוא מתאהב... מסקנתו, לאחר שהוא שב ו''מתעורר'' בזמן שלנו, שהצלבנים היו דומים לנו הישראלים מאד, וכשהמורה להיסטוריה בכיתה טוען שהצלבנים לא הרגישו שום קשר מיוחד ושורשי אל הארץ, הוא דוחה את טענתו על סמך מה שסיפר לו ''ידידו מלך ירושלים''. בכך מסתיים הספר שכנראה בטוב ליבי השאלתי אותו וכמו ספרים אחרים, לא חזר אלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר מוזכר בחלק ב' של המאמר, שיפורסם בימים הקרובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה במוסף הקולנוע של "מעריב " מדווחת על כך שיש כעת בהוליווד גל של סרטים היסטוריים אפיים על דמויות גדולות מהחיים כמו אאלכסנדר הגדול ( שעליו מתוכננים שני סרטים במקביל אחד מהם של אוליבר סטון ) חניבעל ( גם כן שני סרטים במקביל )על מלחמת טרויה , על מאבקם של הספרטנים בפרסים , על חיי ישו ועל נפוליאון. הידיעה מסבירה את התופעה המפתיעה ( שכן במשך עשרות השנים האחרונות ז'אנר האפוס ההיסטורי נעלם מהמסכים ) בכך שלאחר ה-11 בספטמבר לקהל בכל העולם יש צורך בגיבורים גדולים מהחיים עם מטרות גדולות והישגים שלא יאמנו . וחוץ מזה לצופים היום יש תיאבון בלתי מוגבל להיסטוריה ,כפי שמראה הצלחתו של ערוץ ההיסטוריה.האם יתכן שחלק מהסיבה היא גם העייפות מסרטי המדע הבדיוני ופנטסיה ששוב אינם מחדשים דבר ורק חוזרים על עצמם לעייפה ? בין השאר מתוכנן גם סרט על הצלבנים . חוץ מהסרט עם שוורצנגר שהוזכר למעלה ,התסריטאי כריסטופר קרואו משלים בימים אלה תסריט לסרט בשם "לוחמי האל " הנושא הוא מסעותה צלב נגד צאלאח א-דין . וזאת מאחר שלתקופה זאת "יש היבט מודרני". ומן הסתם ככל שימשך מסע הצלב של בוש ובן לאדן יופיעו גם סרטים נוספים על מסעי הצלב המקוריים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אל סיד'' - היתה גם סדרה מצוירת בשם הזה, שהוקרנה בטלוויזיה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלהנובלה המצויירת הראשונה בהסטוריה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובין הוד האמיתי, אם אכן היה קיים, חי בסוף המאה ה13 או תחילת ה14, כמאה שנה אחרי תקופת ריצ'ארד הראשון. הסיפורים המיוחסים לו על קשריו בריב ריצ'ארד ואחיו ג'ון הם המצאה מאוחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה רשימה קצרה של מישהו שכתב בשנות ה-90 על כך שהצלבנים כמעט שאינם מופיעים בקולנוע : נראה שכעת הדברים מתחילים להשתנות והניחוש שלי הוא שכעת יש אקלים "רוחני" חדש שמוכן יותר לקבל סרטים כאלה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם זה טוב או רע, לפי דעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבירור אקלים רוחני שמוכן לקבל את רעיון מסעי הצלב אינו דבר טוב שכן התוצאות של כך הן הרסניות לטווח הארוך לשני הצדדים . בכל אופן אני באופן אישי שמח לראות שיש אקלים חיובי לסרטים על מסעי הצלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלבנים היו אפיזודה חולפת. הם התבלטו רק על רקע עליבות ימי הביניים וחולשת העולם הערבי. הציונות (אני מבין שמה שמעניין במאמר הזה הוא חיזוי העתיד ולא העבר...) עשויה להיות גם היא אפיזודה חולפת. הרבה יותר מעניין לנתח את הסיבות לכישלון הציונות. נקודות לאנלוגיה: את מסעי הצלב יזם מחסור באדמה באירופה, את הציונות - עליבות יהודי רוסיה. הצלבנים נכנסו לואקום ולכן הצליחו במהירות הציונות נכנסה לארץ הרוסה ושוממה וגם הם הצליחו נורא מהר הצלבנים התנתקו מאירופה והציונות התנתקה מהיהדות (למשל, יחסי ישראל - יהודי ארה"ב) הצלבנים לא נורא רצו להצליח הציונות היום מתאבדת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שבדקתי המפעל הציוני עוד היה קיים. שניה, אני אציץ מהחלון... כן, קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-תגיד פוקס, הביניין עומייד או לא עומייד? - אני לא יודע -אז תיגש לחלון ותביט - אני לא יודע, ואני לא אגש לחלון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זהו, אין ספק שהחקוי של אריק איינשטיין עולה על המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות נכנסה לארץ הרוסה ושוממה וגם הם הצליחו נורא מהר not so. didn't you guys have to chase out a large bunch of local arabs ? והציונות התנתקה מהיהדותI always thought that Zionism was a secular, socialist, anti religious movement. Quite the opposite of the crusaders isn’t it?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It was, but those who try (and succeed) to change Zionism, also change history. History is a very flexible thing, you know...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות איננה ולא היתה סוציאליסטית או חילונית או אנטי דתית היו פלגים בציונות שהיו כאלו אבל הם בשום פנים ואופן לא מייצגים את התנועה הציונית בכללותה והערות מטופשות מהסוג בזה מה זה מעצבנות את אלו מאיתנו שלא רואים בבן גוריון את אבינו הרוחני ואנו דרך אגב היינו הרוב בתנועה הציונית מראשיתה ללא כל קשר לשלטון מפא''י בישוב ובמדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
you are obviously not following Herzel the founder of Zionism.
Can you name one prominent early Zionist who was a religious Jew ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You just dug the hole you are about to step in.
Ofcourse you can name one (more than one) Zionist who was a religious Jew. That will say nothing about the essence of Zionism, ofcourse. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצופה מניו-יורק קורא עברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ze nachon
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ANEE YODEA
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על דתיים? הרצל לא היה סוציאליסט וכמוהו גם רוב הציונים לא היו סוציאליסטים והעליה הראשונה שהקדימה בכ20 שנה את הרצל היתה של אנשים דתיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך לא אחד אלא חמישה: יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר, זרח ברנט, דוד מאיר גוטמן ויהודה ראב. מייסדי פתח תקוה, ודוסים כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליסד את פתח תקוה זה לא חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב ללא ספק, אבל כנראה שהאלמוני לא חושב שזה מגיע לדרגת Prominent. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב כמו המצאת הבקבוק שיודע לעשות בז'ז' (אבל אי אפשר לשתות ממנו). בקיצור, כמו כל המצאה לא נחוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שבתור אנשים דתיים בציבור חילונים בעיקרו היו רבים שהתעלמו מהם. זה לא אומר שבפועל הם לא היו חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעליה ראשונה רוב הציבור היה דתיים. ככה שלא ממש התעלמו מהם. וגם רוב הציבור בארץ היה דתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם הציונות מתנתקת מאירופה והמערב, זאת אומרת שהיא נעשית יהודית ודתית יותר ועל כן זאת היא סיבת כשלונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם הציונות מתנתקת מאירופה והמערב, זאת אומרת שהיא נעשית יהודית ודתית יותר ועל כן זאת היא סיבת כשלונה. the new Israeli government (with Shinui) gives me hope that Zionism is NOT becoming a religious taliban like movement.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלבנים הצמיחו את ריצ'ארד לב הארי הציונות הצמיחה את אריה דרעי וגם: הצלבנים בזזו את המוסלמים הציונות בזזה את בתי המלון בתורכיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אני מסכים לגמרי עם כל נקודות ההשוואה שלך. מה שכן, אחד הגורמים למפלת הצלבנים היה חוסר בזרימה מתחדשת של כח אדם צלבני אותנטי מאירופה, שמנע מהם לשמור על השטחים שכבשו לאורך זמן, מחד גיסא, וחוסר יכולתם או רצונם להטמיע את האוכלוסיה שכבשו אל התרבות שלהם, או להטמע אל התרבות המקומית, מאידך גיסא. דהיינו, הם בחרו בבדלנות, ונפלו. מסקנה: הבדלן, טוב יעשה אם ידאג לזרימה תכופה של נציגי התרבות הרצויה לו, פן תאזל, והוא יגווע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד יתכן שבכל חומר הרקע לא מוזכר אפילו פעם אחת שצלאח א דין היה קורדי, כן, בן אותו עם של שלושים מיליון נפש שהעולם האיסלמי והערבי לא מסכים לאפשר לו הגדרה עצמית. ולעיניין, הערבים חזקים בסיפורי בדים, לכן נוח להם להשוות את היהודים לצלבנים הן מבחינת המהות והן מתוך תקווה ושאיפה לסלק אותנו מפה. אבל חשיבה משאלתית היא רק חשיבה משאלתית ואין לה שום קשר לאמת או לקביעת עתידות. מבחינתי הערבים המוסלמים בארץ ישראל פלשתינה הם כובש שנכשל בכיבושיו בדיוק כמו בספרד וסוף סוף הגזלה הושבה לבעליה המקוריים. אבל רק ימים יגידו אם הקמת הבית השלישי הינה סיפור הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן צאלאח א דין היה כורדי ,וכנראה בא במקורו מאיזור תכרית , עירו של סאדאם חוסיין , שרואה את עצמו כממשיכו המודרני של צאלאח א דין. זאת למרות שהוא מדכא את בני עמו של צאלאח א דין , הכורדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לראות ההבדל העצום בין צאלאח א דין וסאדאם חוסיין המודרני בעובדה שצאלאח א דין היה נערץ גם על אויביו הנוצריים ( שכינו אותו "סאלאדין") בגלל נדיבותו ואדיבותו ובראש ובראשונה כאשר איפשר לתושבי ירושלים לצאת ממנה ללא פגע לאחר שכבש אותה , בניגוד לטבח הההמוני שביצעו בה הצלבנים כאשר כבשו אותה ושהכל ציפו שהוא יחזור עליו. זוהי תופעה שהיא אולי יחידה במינה בתולדות המאבק בין שתי הדתות . זאת כמובן בניגוד מוחלט לאותו צאלאח א דין המודרני סאדאם "הקצב מבגדד " . דוגמה למעמד היחיד במינו שממנו נהנה צאלאח א דין בעיני הנוצרים ניתן לראות ברומן ההיסטורי המפורסם "הקמע " של הסופר הסקוטי וולטר סקוט. בספר זה שהתחבר ב-1825 מתואר מסע הצלב השלישי , ומחלתו של המלך ריצ'רד לב האריה בזמן שהוא נאלץ להיאבק בתככים שלה אבירים הטמפלרים הנבלים. מהמחלה הזאת הוא מתרפא לבסוף בידי הרופא שאותו שלח יריבו הנדיב צאלאח א. דין. בהתחלה ההנחה היא שזהו רופאו האישי של צאלאח א. דין דהיינו רבנו משה בן מימון ,הרמב"ם . אך לבסוף מתברר ( ספוילר ,ספוילר ) שהיה זה צאלאח א. דין עצמו שבא בנדיבותו לרפא את אויבו. בהחלט דוגמה מרשימה של האבירות של שני מנהיגי הצדדים זה לזה אם כי מן הסתם ללוחמים הפשוטים שנטבחו בהמוניהם בשדות הקרב בינהם היה הרבה מה להגיד בעניין (במיוחד לאלפי שבויים מוסלמים שנרצחו בידי חייליו של ריצ'רד). הספר הנ"ל היה פופולארי מאוד בעברית ותורגם לה 3 פעמים שונות בכל פעם תחת שם אחר ("טליסמא " ב-1930 "תרופת הפלאים " ב-1964 ו"הקמע" ב-1968") . הוא הוסרט כמה פעמים ואפשר למצוא את הטקסט שלו אונלין כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקוט כתב עוד ספר ידוע מאוד על הצלבנים , " את איבנהו " על אביר צלבני שחוזר מהמלחמה כדי להילחם בכוחות הרשע של הנסיך ג'ון והאבירים הטמפלרים בעזרת רובין הוד והמלך ריצ'רד עצמו. ספר זה ידוע גם בגלל שהוא פירסם לראשונה את הדמות של רובין הוד בתקופה המודרנית וגם בגלל שבו בפעם הראשונה יהודים ובעיקר יהודיות יפות תואר הוצגו בצורה סימפטית בספרות האנגלית ( ואולי בגלל זה הוא היה פופולארי אף יותר בעברית , הוא תורגם לא פחות משש פעמים ). מלבד זאת הספר הזה ואחרים של סקוט הואשמו בידי מרק טויין ואחרים כאחראיים ליצירת הלך רוח במדינות הדרום של ארה"ב של "אבירות " שתרם רבות לתחושות הבדלנות שלהם ושנאתם לצפון המתועש והשונה את הטקסט של איבנהו אפשר למצוא כאן : חומר על סקוט יש כאן וחומר על ההשפעה השלילית שלו על מדינות הדרום יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ"איבנהו " נעשו כמה וכמה גירסאות מוסרטות. הראשונה שבהם והידועה ביותר הייתה סרט מ-1952 בכיכובם של רוברט טיילור ושל אליזבט טיילור כתור ריבקה היהודיה היפה . זהו סרט האבירים הראשון שראיתי למיטב זכרוני ועדיין הזכור לי ביותר . על סמך המספר המוגבל של סרטי אליזבט טיילור שראיתי אני יכול לקבוע שהיא מעולם לא נראתה יפה כל כך כמו באותו סרט. כל שאר השחקניות (שלא לדבר על השחקנים ) החוירו שם לעומתה . עוד על סרט זה יש כאן : ואחר כך בשנת 1958 נעשתה על פי הספר סדרת טלוויזיה עם רוג'ר מור ( לעתיד "המלאך " ו"ג'מס בונד ") שבו גילם את אייבנהו בהרפתקאות שונות למען הצדק והמלך ריצ'רד שלא היה להם שום קשר לספר המקורי חוץ משם הסדרה.בכל אופן זאת הסידרה שפירסמה לראשונה את שמו של מור . ושוב נעשה סרט טלוויזיה ב-1982 עם ג'מס מיסון ואחר כך סדרת טלוויזיה בריטית נוספת הפעם נאמנה (פחות או יותר ) לסרט ב-1997. וסדרה זאת זכתה לשבחים רבים וגם הוקרנה על מסכינו .חיבבתי אותה מאוד עם כי משום מה לא כמו הסרט משנות החמישים ,אולי בגלל הנוסטלגיה? עליה ראו : וגם : בכל אופן לאחרונה נוצרה סדרת טלוויזיה נוספת על איבנהו והפעם הפקה ניו זילנדית מעניינת מיוחד. זאת הייתה סדרה שנוצרה בשנת 2000 שנקראה "האביר השחור " .הגיבור היה איבנהו אבל העלילה הייתה קרובה יותר לסיפורי הרקולס וזינה וגם "שר הטבעות " שהוסרט באותו הזמן גם הוא בניו זילנד . דהיינו היה שם שימוש מוגבר בכשפים ,אלפים וחרבות קסמים , וריבקה הוצגה הפעם כמעין לוחמת בעלת כוחות כישוף. כלומר מעין זינה יהודיה! חומר עליה יש כאן : וכאן וכן כן ראיתי את כל הגירסאות המוסרטות וזה מדהים לראות איך היחס לאבירות לימי הביניים ומסעי הצלב משתנה שם מסרט לסרט ומעשור לעשור . רק את הגירסה הניו זילנדית עוד לא ראיתי ואני מתוודה שאני מאוד סקרן לראות את הגירסה הזאת ,אולי מישהו שעובד באחד הערוצים שקורא זאת יטרח ויבדוק את אפשרות רכישת סדרה זאת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי להיות קטנוני (טוב, בסדר, אני נהנה מזה, לא משנה), אבל אם אתה כותב ''צאלאח א-דין,'' אז עליך לכתוב גם ''צדאם חוסיין,'' על מנת להיות עקבי בטרנסליטרציה מן הערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפריע לך, אבל זה שהוא הפך את ה-"א" לראש תיבה, כלומר שם אמצעי ("צלאח א. דין"), זה לא מזיז לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה טעות חד-פעמית, בעוד שהטעות בטרנסליטרציה חזרה ונשנתה. טוב, אוקיי, פשוט לא שמתי לב. גם לקטנונים מקצועיים יש מעידות. ואולי הוא יודע משהו שאני לא? אולי קראו לבחור צלאח אלימלך דין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! נקודין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינעל (ולא אינאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, "ינעל" (נכון, כליל?). יש מקום גם ל"ינען": העיצורים ל' ו-נ' נוטים להתחלף בגלגולי השפות השמיות, והפועל "נעל" (לקלל) שקול ל"נען" ול"לען" (והשווי "מלעוּן"). את זה למדתי - עם הדוגמה הזו ממש, תאמינו או לא - מאבשלום קור. זה בסדר: הפואנטה שלו היתה שלא יפה לדבר על "מלחה" (האצטדיון, או הקניון) כשיש לה שם עברי נאה: "מנוחה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מציע להתפשר על כוס אמאק אבל ברור שכליל מחכה לי בפינה עם כ"ף ו/או כאפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהזדמנות זו חידון בהכרת ירושלים: היכן נמצאות השכונות גאולים מורשה גבעת שפירא גונן רמב"ם גבעת חנניה קוממיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גונן = קטמון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאולים - בקעה מורשה - מוסררה גבעת שפירא - הגבעה הצרפתית (ע''ש הקצין הבריטי פרנץ') גונן - קטמון גבעת חנניה - אבו תור קוממיות - טלביה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. היתה לי הרגשה לא נוחה (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה שלי לערבית ביסודי אמרה ש''ינעל'' זה בכלל שיבוש של ''ילען''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר כאן, אולי אתה יודע אם טילי ה"סומוד" של עיראק קשורים לשונית ל"צומוד" הפלשתיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש עקבי עם מדיניות נתינת השמות העירקית: "אל-חוסיין" על שמו של צדאם, כמובן, "אל-עבאס" על שם השושלת האיסלאמית העבאסית שהתבססה בעירק, וכן הלאה. אני הייתי מחפש מנהיג ערבי מתקופת הצלבנים או לחילופין שם מקום, הנקרא "אל סאמוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, מאמר מעניין מאוד. האם אתה מכיר את ספר הילדים/נוער "ריצ'ארד לב-ארי"? (הספר הופיע בהוצאת "יזרעאל" ת"א, נכתב ע"י רוברט נ.ווב עם איורים יפים של קרבות אבירים. ההוצאה שבידי היא הדפסה חוזרת מ-1973 אך זכויות היוצרים הם מ-1957). אף שגיבור הספר הוא ריצ'רד מתוארת דמות צלח-א-דין כאדם אציל הראוי להיות יריבו של ריצ'רד. באחת הסצנות מודיע מרגל/בוגד צרפתי (אלא מה...) לסולטן כי ריצ'רד חולה, וזוהי שעת כושר להכות במחנהו הנבוך, בטרם יבריא ויתקוף את עכו. וזו לשון ההודעה (בערך) של הסולטן אל הצלבנים: לבי רוחש הערצה למלככם. לא אתקוף בטרם יבריא ויוכל להשיב מלחמה. אני שולח לו ברכת החלמה ובריאות טובה. בנוסף שלח הסולטן למלך החולה יום יום משלוח של קרח, (שלג שנאסף במיוחד ע"י אנשי הסולטן מראשי הרים גבוהים) ופירות משובחים. זמן קצר אח"כ הבריא ריצ'רד, והספר מתאר את אכזריותו עת ציווה לטבוח ב-2,700 שבויים מוסלמים לאחר שכופר נפשם בושש להגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסיפור זה נשמע עיבוד של ''הקמע'' מאת וולטר סקוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאת הסופר המוסלמי טארק עלי הופיע לאחרונה בהוצאה "אופוס " במסגרת סדרת "עידנים " המצויינת שלהם לרומנים היסטוריים ( ושבה כבר הופיע ספר אחר על מסעי הצלב ). הספר הוא זכרונותיו של השליט המוסלמי וכולל בין השאר קטע מאוד לא מחמיא על הרמב"ם שנתפס בעת ביצוע רומן אסור עם אישה נשואה. ספר מעניין בז'אנר ספציפי של ספרים שרובם הם בדרך כלל זכרונות של שליטים רומאיים שונים ( למשל "אני קלאודיוס " של גרייבס " "זיכרונות אדראינוס " וכו"'). ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על הרמב"ם הוא אמיתי? ואם כן, האם לא היה דינו מיתה עפ"י החוק המוסלמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור נראה כהמצאה של המחבר המוסלמי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריצ'ארד לב אריה המלך הצלבן שהיגיע לארץ ישראל כדי להילחם בצאלאח א דין הוא כנראה המלך הבריטי המפורסם ביותר באומץ ליבו . בכל סרט של רובין הוד הוא מוצג כמלך שהכל מחכים לשובו כאילו היה המשיח יתברך על מנת להציל את הארץ מטלפיו של אחיו המושחת ( וכנראה גם חולה הנפש) ג'ון. במציאות האיש היה אחד המלכים הגרועים ביותר שאנגליה ידעה מעודה ( גרוע בהרבה אפילו מאחיו ). הוא היה הומוסקסואל שהתעניין רק בלחימה לשמה וזה כנראה היה מזלה של אנגליה ( ומזלה של התדמית שלו לאחר מותו ) שהוא מת בקרב בגיל צעיר מאוד.אבל לאגדות זה לא משנה הוא עומד לצד המלך ארתור כאחד ממלכי אנגליה הגדולים מה שמעלה את השאלה האם גם המלך ארתור המקורי ( אם היה אחד כזה ) היה גם הוא כל כך שונה מהאגדות. על ריצ'רד יש חומר כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ריצ'ארד נעשו כמה וכמה סרטים וסדרות טלוויזיה, יותר מאשר על כל מלך אחר להוציא אולי המלך ארתור . המוצלח שבכולם הוא הסרט "אריה בחורף " על פי מחזה של ויליאם גולדמן שבו גילם את ריצרד אנתוני הופקינס . ושם מופיע ריצ'רד הצעיר במפגש משפחתי עם אביו המלך הנרי השני ( גם היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני גם בסרט מצויין אחר בשם "בקט" ) אימו הפמיניסטית אלנור שאותה מגלמת קטרין הפבורן ( הזוג הנ"ל אגב שימש כמודל הספציפי למלך ארתור ואישתו גניבר בסיפורי ארתור המאוחרים יותר שחלקם נוצרו בחצר שלהם ) ואחיו ג'ון,מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת . זהו סרט גאוני אולי הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים מומלץ מאוד . עוד על סרט זה יש כאן : http://www.bard.org/SectionEducate/liontrue.html ולאחרונה עושים גירסה חדשה של סרט זה בכיכובו של פטריק סטיוארט ( קפטין פיקארד מ"מסע בין כוכבים ") , http://www.thepsn.org/psn/filmtitle.asp?filmid=68 קשה להאמין שהם יתעלו על הגירסה הקודמת אבל מי יודע, עם פטריק סטיוארט הכל אפשרי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונעשו עוד כמה וכמה סרטים על ריצ'ארד . נזכיר גם את הסרט של ססיל דה מיל ( האיש שעשה את "עשרת הדיברות ") מ-1935 "הצלבנים " שאמור היה לתאר את מסע הצלב השלישי אבל ידוע בשגיאות ההיסטוריות שלא יאמנו שלו. הסרט הזה שילב את מסע הצלב השלישי עם הראשון. יש שם הרבה מאוד רומנטיקה בין ריצ'ארד ואישתו ( לא משנה שבמציאות הוא בכלל היה הומו ) שיש לה תפקיד מרכזי בסרט בניגוד למציאות . צאלאח א דין מוצג כג'נטלמן אבירי, אבל מכל בחינה אחרת אין כל קשר שהוא בין הסרט והמציאות . על הסרט הזה יש כאן :http://www.filmsonthehill.com/F-35-Crusades.html וגם כאן ובוידאו כאן ובשנות החמישים נעשה סרט בשם "המלך ריצ'ארד ומסעי הצלב " שהיה מבוסס על "הקמע " ובו צאלאח א דין היגיע עד לאנגליה ! ומלבד כל זאת ריצ'ארד הוא המלך היחיד חוץ אולי מהמלך ארתור שהייתה לו סדרת טלוויזיה משלו בראשית שנות השישים : וכל זה בלי להזכיר את כל סדרות הטלוויזיה על רובין הוד ששם הוא שום דבר לא פחות מהמלך המשיח שיבוא לעתיד כדי להציל את אנגליה ( שאותה הוא זה שהרס מכלתחילה ). לאמיתו של דבר לאחר שסיים את מסע הצלב בהצלחה מפוקפקת , ריצ'ארד לא טרח לחזור לאנגליה שאותה לא סבל , הוא יצא למסע באירופה ונשבה שם ובאנגליה היו צריכים לאסוף כופר עצום לשביו . לאחר מכן כששוחרר חיפש סיבות להילחם שוב ויצא ללחמה כנגד אציל שמצא אוצר בשטחיו וריצ'ארד דרש אותו בשביל עצמו . בלחימה זאת הוא מצא את מותו בגיל צעיר למזלם של האנגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה צרפתי שליט מחוז אנז'ו (שהיה אז גדול פי כמה משטח צרפת) ומלך אנגליה. בניגוד לו ולאחיו, אביהם הנרי השני היה מלך נבון שהביא לסדר ושקט באנגליה לאחר תקופת מהומות ושלטון לא יציב. גם יחסו ליהודים היה טוב בניגוד לבני זמנו. הכנסייה לעומת זאת כעסה עליו על רציחת תומס בקט הארכיבישוף מקנטרברי והפכה אותו לקדוש לאחר מותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל סיפור מערכת היחסים בין המלך הנרי השני ובקט הוא מפורסם . השניים היו כנראה ידידים טובים עד שבקט הפך לראש הכנסיה באנגליה ואז הפך ליריב ומתנגד של המלך בשם האיטנרסים של הכנסיה ( משהו כמו עובדיה יוסף של היום). הנרי השני אמר יום אחד בקול רם שהלוואי ש"מישהו הי פוטר אותי מעונשו של זה". כמה אבירים שלו פירשו את ההערה הזאת כפקודה ומיד הלכו וחיסלו את בקט . הנ"ל זכה כתוצאה להיהפך לאחד מהקדושים המעונים של הכנסיה ואנשים החלו להעלות לרגל לקברו ולזכות לניסים בשמו וכו' . הנרי נאלץ להתחנן למחילה. ללמדך שכאשר אתה הורג איש דת אתה צריך לעשות זאת בזהירות ולהשחיר את שמו ואת מעמדו קודם ,לא לחסל אותו סתם ככה. בעברית יש ספר מעניין מאוד על כל התקופה והפרשה בשם "עמודי עולם " ( הופיע במודן ב-1991 )של סופר שידוע בדרך כלל יותר ככותב מותחנים, קן פולט ( מישהו זוכר את הספר והסרט "חוד המחט"?) . שם הוא מתאר על רקע הבניה של קתדרלה במשך כמה עשרות שנים את אירועי כל אותה התקופה שמגיעים לשיא ברציחתו של בקט. ויש גם סרט מפורסם על כל הפרשה בשם "בקט" מ-1964 על פי מחזה צרפתי . שם גילם את הנרי הצעיר פיטר אוטול שחזר לגלם את הנרי השני הזקן ב"אריה בחורף " ( רק 4 שנים מאוחר יותר בזמני עשיית הסרטים ) . עוד על הסרט הזה יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, זהו השם הנכון של הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד סיקור מצוין על התקופה נמצא כאן: ובכלל, למי שמתענין בהיסטוריה אנגלית מומלצים ספרי המחברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלנור מאקויטניה היא אחת הנשים המעניינות ביותר של ימי הביניים , אולי המעניינת ביותר ביחד עם אלואיז אהובתו של איש הכנסיה אבלר מאותה התקופה . היא הייתה האישה העשירה ביותר בצרפת ובעלת שטחים עצומים, ובנוסף לכך יפהפיה שהתחתנה עם מלך צרפת. אך הלה לא יכול היה להתמודד עם תביעותיה ודרישותיה השונות , מיניות ואחרות ועם אופיה החזק .היא אף טרחה ונסעה איתו למסע הצלב השני בפלסטינה ושם ניהלה רומן לעין כל עם אדם אחר. לאחר מכן היא התגרשה ממלך צרפת והתחתנה עם הנרי שהפך להנרי השני מלך אנגליה שהיה צעיר ממנה . וגם איתו הייתה לה מערכת יחסים סוערת ביותר שבמהלכה הוא כלא אותה לכמשך כמה שנים טובות . מלבד זאת בחצרה נוצרו רבים מסיפורי המלך ארתור וכנראה גם כל רעיון האהבה הרומנטית שיושם ככל הנראה בפעם הראשונה בידי אלינור עצמה. על מערכת היחסים בינה ובין בעלה הנרי ובין בניה ריצ'רד וג'ון אין טוב ללמוד מאשר לראות את הסרט "אריה בחורף " שם מגלמת אותה קטרין הפבורן האלוהית . עוד עליה יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה התגלגלה לידי עבודת מאסטר מעניינת מאוד של קרן ריינספלד כספי עבור מחלקת לימודי ארץ ישראל אונ' בר אילן בשם "נשים לוחמות בצבא מסעי הצלב וממלכת ירושלים הצלבנית " . בעבודה זאת מראה המחברת שתפקידם של הנשים בקרה הצלבנים היה חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב. הן היו קיימות לא רק כרעיות ולא רק כזונות שליוו את המחנה אלה היו בינהן גם כמה וכמה לוחמות של ממש שאף לבשו שריון כמו גברים ( וכך הסתירו את זוהותן הנשית ) אם כי ההיסטוריונים הנוצריים ( כולם ללא יוצא מהכלל שונאי נשים מושבעים ) הצניעו זאת ככל האפשר. בין השאר בממלכה הצלבנית הייתה גם אחת הנשים המלכות החשובות היחידות של ימי הביניים , מליסלדה ששלטה בממלכת הצלבנים במשך למעלה מ-20 שנה ובדרך כלל בהצלחה למרות התככים והתככנים שסבבו אותה ובראשם התככים של בנה בלדוין ששאף לתפוס את מקומה.תופעה שככל הנראה אין לה מקבילה במקום אחר בימי הביניים. למליסלדה גם יצא לפגוש ולהכיר את האישה החשובה האחרת של התנועה הצלבנית , המלכה אלנור שטרחה כאמרו לבקר בארץ ישראל במסגרת מסע הצלב השני, ושם הפכה לנושא לסקנדל ורכילות .לשתי הנשים האלה העצמאיות הלוחמניות ויוצאות הדופן האלה ריינספלד כספי מקדישה פרקים מיוחדים . בהחלט עבודה פוקחת עיניים, וממנה מסתבר שנשים אמזונות חיו לא רק ביוון הקדומה של הרקולס וזינה אלא גם בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"סיפור המלך עומר אלנועמאן ושני בניו שרכאן וצ'וא אלמכאן" מתוך סיפורי אלף לילה ולילה נזכרת צלבנית לוחמת, היא ונערותיה, שאף גבר לא היה יכול לעמוד נגדה בקרב. גם לא נגדן. עד ששרכאן בן המלך שכנע אותה להיות אשתו, היא נאותה, והמלך (שיש לו 4 נשים חוקיות ועוד 365 פילגשים, לכל אחת חדר, והוא בא אל כל אחת פעם בשנה) אנס אותה בשנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכולה להשאיר אותנו ככה באמצע הסיפור. מה קורה אחר כך? אחרי האונס היא מאבדת את כוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומר אלנועמאן, כאמור, יש 4 נשים, אחת מהן ילדה לו בן, ו-365 פילגשים, אחת מהן בהריון (מה שמעיד שאיכות הזרע של הוד מלכותו היא לא משהו, שהרי לא יתכן של*כל* הבחורות הנ"ל יש בעיה להתעבר). שרכאן, בן המלך, שהוא כבר בחור גדול, לא מרוצה מההריון, והוא גומר בליבו להמית את הרך הילוד אם הוא בן. השפחה יולדת תאומים: בת בשם נזהת אלזמאן, ובן בשם צוא אלמכאן. הואיל והבת יצאה קודם, מודיעים לשרכאן שנולדה בת, והוא מרוצה. את דבר הבן העלימו ממנו. שרכאן נמצא כל השמן במסעות, בקרבות ובשאר שעשועי בני-מלך מוסלמים. הימים ימי המלחמה בצלבנים1 וגם אם הוא לא היה עוסק בכך מלכתחילה, היו שולחים אותו, כדי שיתעסק בזה ולא ידע על אח שלו. שרכאן יוצא לבדו לשלול שלל, והנה דרכו מובילה אותו למנזר. שם הוא פוגש את הנערה הנ"ל, אבריזה שמה, בתו של מלך יוון, את נערותיה ואת סבתה. כולן, כולל הסבתא כוחן במותניהן והן גוברות על כל גבר, והיא עולה על כולנה (גם על הסבתא). בנוסף, היא דוברת כמה שפות, כולל ערבית, יודעת לשיר, לשחק שח, וכל זה הרבה יותר ממנו. היא מביסה אותו בקרב (כדי להגיע אליו היא עוברת מעל נחל שהוא לא יכול לקפוץ מעליו). אחרי זה היא מארחת אותו, מביסה אותו בשח, שרה לו, והוא מתאהב מעל לראש. היא יודעת, כמובן, שהוא מוסלמי, אבל לא שהוא בן המלך. מי שמבינה שהוא בן המלך היא הסבתא, שהיא מכשפה לא קטנה. והיא מספרת למלך. המלך שולח אנשים ללכוד את שרכאן, אך אבריזה כבר הבטיחה לו את חסותה והגנתה, גם אם יתברר שהוא אכן שרכאן. ואז מגיעים אבירים. שרכאן הורג אותם (עשרה עשרה, כי אחד אחד זה איטי לו מדי). אבריזה מבינה שהיא עלתה עליו רק בגלל יופיה וחינה, כי גם הוא לא חסר לו. אחרי ששרכאן הורג 80 אבירים ועוד 20 ברחו לפני שהרג אותם, אבריזה בורגת את השוערים שנתנו לאבירים הללו להכנס, ואין לה ברירה אלא לברוח יחד עם שרכאן. אלא שהם בורחים בנפרד, אבריזה ושרכאן מסכמים להפגש כעבור 3 ימים, ושלא יכנסו חזרה לבגדד אלא אם היא עמהם. אחרי 3 ימים הם לא נפגשים. 5 ימים אחר כך שרכאן וחילו נתקלים ב-100 פרשים פרנקים. אחרי יום שלם של לחימה, איש לא נהרג, לאף אחד מהצדדים, וגם לא נפצע (פרט ל-4 מצבאו של שרכאן שנפצעו קל). אנשיו של שרכאן אומרים לו שיש בין הפרנקים אחד שנלחם כמו רוח סערה ומדקרות חרבו חחודרות עמוק, אך כל פעם שהוא יכול להכריע אדם אינו הורגו. למחרת מתקבצים 2 החילות שוב, והפעם מסכמים שרק 2 ילחמו. יוצא גיבור חיל פרנקי על סוס אפור, שריונו זהב, ואין לו שיערות על הפנים. והגיבור הזה נלחם במוסלמים אחד אחד, מכריע את כולם, ולוקח אותם בשבי. אחרי שכבר נשבו 20 איש נגמר היום. למחרת נלחמים הפרש בלי השיערות על הפנים ושרכאן עצמו, כל היום ללא הכרעה. למחרת שוב, ואז הפרנקי בלי השיערות על הפניםהפיל את שרכאן מהסוס, שרכאן בא להלום בו, הפרנקי אומר משהו כמו "אין זה אלא מנהגו של מי שנשים נצחוהו" ואז שרכאן רואה שהפרנקי הוא אבריזה. 2 הצבאות, המוסלמי וצבא הנערות הנוצרי רוכבים יחדיו לבגדד. שם מבקשים מהנערות להחליף את לבושן הנוצרי. שרכאן מציג את בחירת ליבו לפני המלך. אבריזה נותנת למלך 3 אבני חן גדולות. המלך מחלק אחת לשרכאן. 2 האחרות, הוא אומר, לאחיך ולאחותך. שרכאן שומע שיש לו אח וזה לא מוצא חן בעיניו. המלך נדלק על אבריזה ומנסה לפתות אותה. היא לא נעתרת, הרי היא כלתו של בנו. המשנה מיעץ לו להכניס לה בAנAג ליין2 ולסמם אותה. כשהיא מסוממת אנס אותה והשיר בתוליה. אחת מנערותיה, מורגיאנה שמה, נכנסה אחר כך, הבינה מה הלך שם וניקתה את אבריזה. למחרת קמה אבריזה, הקיאה את הבנג, הבינה שמשהו לא בסדר ושאלה את מורגיאנה. מורגיאנה סיפרה לה. אבריזה חלתה מדיכאון, וחודש הסתגרה בחדר. המלך הצטננה תשוקתו אליה. ואז היא גילתה שהיא בהריון. מצב ביש: היא הרה למלך, כלתו של הבן היא לא תהיה. היא בהריון ולרכב לא יכולה, ולחזור אל אביה היא גם לא יכולה. אולי היא לא יכולה, אבל היא מחליטה לחזור אל הוריה בכל זאת. בינתיים היא כבר בחודש תשיעי. אם תלד בבגדד תתקע אצל המוסלמים לנצח, ולא בכבוד רב (יותר מכבוד של סתם פילגש). המלך יוצא לציד ושרכאן תקוע כרגיל באיזה מוצב. זמן טוב לברוח. היא מבקשת ממורגיאנה לסדר איזה גבר שיסע איתם, כי היא במצבה להלחם לא כל כך יכולה. מורגיאנה מסדרת איזה עבד כושי, מאלה שהמלך הציב לשרת את אבריזה ונערותיה. אבריזה מבטיחה לו שאם ירצה, ישאר כאיש חופשי ביוון וישיאו לו נערה, ואם ירצה, יקח לו ממה שישאר מן הממון ויחזור לארצו. הכושי מסכים. בדרך אבריזה עוצרת ללדת, והכושי מנצל את ההזדמנות, שולף חרב ותובע לשכב עם שתיהן. אבריזה אומרת "אוי לי, שעכשיו אני אהיה לעבדים כושים", ואומרת לו, "חכה עד שאלד. ואם לא, תשכח מזה. מוטב שתהרוג אותי". הכושי מתעצבן, שולף את החרב, פוצע אותה פצעי מוות, לוקח את הסוסים עם הממון ומשאיר את אבריזה עם מורגיאנה באמצע שום מקום. אבריזה יולדת בן זכר ומתה. ואז מגיע מלך יוון עם כל חילו, בדרכו לתבוע את בתו שברחה עם נסיך מוסלמי, ומוצא אותה מתה ואת נערתה בוכה עליו. מלך יוון התעלף כשראה את זה, הכניסו אותו לאוהל להשיב נפשו, ואז נכנסה אליומורגיאנה ואמרה לו שהכושי הרג את אבריזה. מלך יוון, עם חילו, מורגיאנה וגופת בתו חוזר לקיסריה, ודן עם הסבתא מה לעשות. הסבתא אומרת שזה בכלל מורגיאנה הרגה את אבריזה, לא הכושי, ושיש לה תוכנית נקמה, גם אם תיקח הרבה זמן: לשגר חיל נערות-מתנקשות על תקן של פילגשים אל המוסלמים. המוסלמים הרי ידועים בתאוותם הבלתי נלאית, וכך אפשר יהיה להגיע אל המלך ובניו ולהרוג אותם. עד כאן מה היה בסופה של אבריזה. עוד היד נטויה. הסיפור ממשיך והוא משתרע על 64 לילות. 1 ואולי אלה הביזנטים, בטרם היות הצלבנים. 2 ככל הנראה סם מרדים. גרם וחצי מזה הספיק לסמם את אבריזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. סיחררת אותי. איזה סיפור! עכשיו אני מבינה איזה כוחות הפעילה שחרזאדה עם הדימיון שלה. איך ייתכן שעוד לא עשו מזה מיליון סרטים/תוכניות טלוויזיה/הצגות וכיו"ב? יש לך עוד כאלה? שמא תכתבי איזה מאמר בנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שעשו. למעשה, אני מנחש שרוב עלילות הסרטים בימינו *מבוססים* על אלף לילה ולילה. אולפני דיסני הרוויחו לא מעט מעיבוד ישיר של סיפורים משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה, באיחור *קל*, הזדמ ן לי לקרוא את מאמרך המעניין ופוקח העיניים. א. תודה.:) ב. תהיתי אם תוכל להרחיב מעט בעניין הנשים המרשימות האלה של ימה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שם הספר הוא עמודי תבל פרי עטו של קו פולט ,ספר מותח ושופך אור על אותה תקופה סוערת של מלחמת אזרחים , בספר שלובים קטעי היסטוריה אמתיים ,בצד עלילה דמיונית ומאוד מעניינת שכרוכים בה הרבה תככים ,בגידות ושפיכות דמים של חפים מפשע , ובעיקר התעללות האריסטוקרטיה והאבירים באריסים עניים וחסרי מגן , מול בעלי אחוזות חסרי מצפון . ברצוני לפנות לכל המתדיינים לעזרה שתתקבל בתודה . אני עיראקי יליד 1927 עליתי ארצה ב-1950 , זכור לי כי בנעוריי אהבתי מאוד [כמו רבים מחבריי דאז] לקרוא ספרות על אבירים , אני זוכר שקראנו בין היתר [כמובין בתרגום ערבי ] טרילוגיה עבת-כרס על אביר צרפתי בשם בארדהליון , אחר כך בארדהליון והנסיכה פוסטה , ולבסוף בנו של בארדהליון . לצערי אינני זוכר את שם הסופר , כי בלעדי זאת אי אפשר לעלות על עקבות הטרילוגיה הזו . היש מי שמכיר ויודע ? אשמח לכל עזרה ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכירה, לצערי, את הטרילוגיה - אבל האם ניסית לשאול עליה את איתמר לוי? אם לא, כדאי לנסות. חפש אותו בגוגל, והשאר לו בקשה באתר - או לחילופין, חפש את מספר הטלפון שלו (נדמה לי שהוא גר בשרון), או של חנויותיו (יש לו שלוש או ארבע כאלה), מסור לו את הפרטים, וחכה לתוצאות. כל הסיכויים שהוא ישיג לך את הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יש לו מחסן/חנות גדול/גדולה בצרופה שבאזור המועצה האזורית חוף הכרמל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הפרשיות היותר מוזרות ומפורסמות הקשורות במסעי הצלב ובהיסטריה הדתית משיחית שהם עוררו סביבם היא פרשית "מסע הצלב של הילדים"מ-1212.בשנה זאת הכריז בצרפת נער בן 15 בשם סטיפן שהוא ראה בחזונו כי על ילדי העולם הנוצרי לעלות לארץ ישראל כי הים היקרע בפניהם כפיש הוא נקרע ביפני בני ישראל וכי הם יגיעו לארץ הקודש וישחררו אותה מידי הערבים. חזון דומה התקבל בידי נער גרמני . והשניים אספו מסביבם אלפי ילדים ונערים שהיו משוכנעים שהם יוכלו לעשות את מה שאבירי העולם הנוצרי נכשלו לכבוש את ארץ הקודש הכל בעזרת האל כמובן . זה הפך להיסטריה המונית שאולי אפשר להשוות אותה להיסטריה היום סביב כוכבי זמר , רק הרבה הרבה יותר חזקה . המבוגרים נדהמו מעוצמת האמונה האדוקה של הילדים בשליחותם האלוהית ולא ניסו לעצור אותם כשאלה יצאו בדרכם לשחרר את ארץ הקודש. מנהיגיהם אפילו נפגשו עם מלך צרפת בכבודו ובעצמו שניסה לשכנעם לא לצאת לדרך אבל נכשל.איש לא העלה על דעתו שאולי יש פשוט לעצור אותם ולהחזיר אותם לבתיהם. הם יצאו לדרך וזכו להצלחה עצומה : שני בעלי ספינות צרפתיים היציעו להסיע אותם חינם לארץ הקודש . הם העלו אלפים מהם על הספינות והביאו אותם למזרח התיכון אך לא לארץ הקודש אלא לשווקי העבדים המוסלמים שם נמכרו כולם כעבדים למוסלמים. אלפים אחרים מתו ברעב ובצמא בדרך הקשה באירופה עצמה. עד כמה שידוע אף אחד מהם לא היגיע לארץ הקודש ( להוציא אולי כעבד). זוהי כנראה הדוגמה האולטימטיבית הידועה של היסטריה של ילדים.ומראה על הרושם העצום שהיה לארץ הקודש על הדמיון גם של ילדים. בעברית יש על כך רומן היסטורי מעניין של הסופר הפולני יז'י אנדז'יבסקי בשם "שערי גן עדן " שיצא לאור בהוצאת ספרית פועלים ב-1971 והוא בהחלט מומלץ. עוד על מסע הצלב של הילדים: ובמסמך של אותו הזמן ובספר שיצא על כך לאחרונה : ולמי שרוצה לשחק את הפרשה במשחק תפקידים של "ארס מג'יקה " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מרכאות במילה מנוח יהפכו את המשפט המנהיג הסורי המנוח חפאז אל-אסד לקצת פחות סוריאליסטי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מלך בריטי מפוסם מאוד שהיגיע לארץ ישראל כצלבן היה המלך אדוארד הראשון , שיש רואים בו את גדול המלכים האנגליים של ימי הביניים . הנ"ל היגיע לארץ ישראל ב-1271 כשהממלכה הצלבנית בעכו כבר הייתה קרובה מאוד לחיסולה הסופי. בארץ ישראל הוא נלחם בכוחותיו של השולטן המצרי האכזר ביברס והביס אותם ואף כבש את נצרת.אבל לילה אלד חדר לאוהלו מתנקש מוסלמי . אדוארד נאבק בו והרג אותו במו ידיו . אבל הוא נפצע קשה ונאלץ לעזוב את הארץ . ומכאן ואילך גורלם של הצלבנים נחרץ . באנגליה אדוארד התגלה כמלך נמרץ ביותר, בין השאר הוא גירש את יהודי אנגליה מהארץ, כבש את וולס והפך אותה לחלק מאנגליה . ועל מנת לחזק את טענותיו על וולס יחס לעצמו קשר כל שהו אלמלך ארתור והקים את "מסדר השולחן העגול ". בנוסף הוא כבש את סקוטלנד כיבוש אכזרי . שם הוא התמודד עם הלוחם הסקוטי ויליאם וואלאס והוציא אותו לבסוף להורג. רק בימי בנו של אדוארד ( הומוסקסואל חלוש אופי שהיה ההפך הגמור מאביו ) , שנקרא גם הוא אדוארד הצליחו הסקוטים להשתחרר. היום אדוארד ידוע בעיקר כמלך רודני ומדכא הודות לסרט "לב אמיץ " בכיכובו של מל גיבסון ושם מגלם אותו פטריק מקגואן . לסרט זה יש השפעה עצומה על תנועת העצמאות הסקוטית היום , יתכן שאם הסקוטים ישתחררו בעתיד מהאיחוד עם אנגליה , אחת הסיבות לכך תיהיה ההצלחה של "לב אמיץ". עוד על אדוארד הראשון יש כאן: וכאן : ועל הסרט "לב אמיץ " וההשפעה העצומה שיש לו בסקוטלנד : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאת "אופוס " הוציאה לאור לאחרונה במסגרת סדרת "עידנים" המצויינת שלה של רומנים היסטוריים ספר בשם "הצלבן " מאת מייקל אלכסנדר אייזנר בתרגום עמית יריב . הספר מתאר פרשיה בתקופה האחרונה של תקופת הצלבנים בארץ מנקודת מבטו של כומר ספרדי ערמומי . ודווקא בגלל שהספר כתוב כביכול מנקודת המבט מלאת הדיעות הקדומות של נוצרי גיזעני אנטי מוסלמי , הספר הוא אפקטיבי במיוחד. מומלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממצא צלבני (וממצאים אחרים, וגם דברים אחרים לא קשורים) בטבריה. Ynet: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעברית אתר מצויין בנושא הצלבנים הכולל גם משחקים להורדה על הצלבנים ואפילו פורום בנושאי הצלבנים. ראו : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה יצא למסכים סרטו של רידלי סקוט "ממלכת גן העדן " שהוא ככל הנראה הסרט הטוב ביותר שנעשה עד כה על ימי הצלבנים ,אם כי זה לא עזר לו הרבה בקפות שם נכשל כישלון חרוץ ,וחבל. עוד על הסרט : בחזרה לימי הצלבנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סרט טוב זה? העלילה חלולה לחלוטין ובלתי הגיונית בעליל: *הו! ביליאן כזה טהור. הוא לא יקח את אהובת ליבו לאשתו החוקית ויהיה מלך ירושלים אם תוך כדי כך הוא גורם לבעלה המנוול ומחרחר המלחמה למות. *כמובן שאם לא ביליאן, אין אנשים אחרים חוץ מהמנוול עצמו לתפקיד. *ולא. אם אני הייתי שליטת צור, צידון ועכו לא הייתי הולכת לחיות בטיז אל-נבי צרפתי עם נפח. בטח שלא לפני גילוי אמריקה (עד גילוי אמריקה לא היה ממש מה לאכול באירופה. חוץ מלחם, בירה, חזירים, תפוחים ופירות יער. אה, כן. ופטריות. אין מה להשוות עם גן העדן הקולינרי של המזה"ת). וכמובן, איך ניתן להתעלם מהשגיאה מס' אחת של כמעט כל הסרטים הזרים שעלילתם מתרחשת בישראל: כל ישראל היא מדבר. ביליאן נוחת במדבר, מגיע לירושלים, שגם היא מדבר, הנחלה שלו (יבנה, דרך אגב. אחד מהמקומות בארץ שדווקא מים לא חסר להם) היא מדבר יותר מכל דבר אחד וגם הדרך מירושלים לתל אביב, אחד מהאיזורים היותר פורים בארץ בעשרות אלפי השנים האחרונות - היא מדבר. כמו ב"בן חור": בגלל אבן שנפלה מגג הבית של בן חור וכמעט הרגה את הנציב הרומי נגזר עליו להיות מובל בכל הארץ למען יראו ויראו, ואז להיות משוטאי בגליאה. והוא הולך. והולך. והולך. והולך. והולך. במדבר. והשמש קופחת. והחיילים הרומיים שהוא נגרר אחריהם מכים אותו. ואז הוא מגיע לעיירה מדברית צרובת שמש, במקרה קוראים לה נצרת, ואיזה נגר שנראה בול כמו ישו נותן לו מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הצלבנים לא אהבו את האדמה הזאת. הם באו הנה על תקן של מבקרים רוחניים המאמינים ברעיונות רוחניים נוצריים. צעירים הרפתקנים משולהבי רעיונות רוחניים ודתיים. למרות הדימוי שיש לנו על עצמנו - גם מדינת ישראל לא אוהבת אדמה. זה בתחום הבלתי-מודע. בגין נתן את סיני מן המקום הצלבני שלו. וכן, היום יושבים אלקאידה בסיני ואת שמי מרכזה קורע מידי יום רעש מסוקם של צבאות מגדלי הסמים. סיני יכולה היתה להיות אזור מפורז. אדמת המרפסת המשותפת של ישראל ומצריים. אבל, לא. בגין חשק בהיסטוריה שבה כתוב שהמצרים אוהבים אדמה ואוהבים לבנות עליה פירמידות וזה ידוע הרי מימים ימימה. לעומת זאת, היהודים אפילו את ההתנחלות לא ביצעו לאשורה. התכנסות. התנתקות. ויש לי עוד סוג של היסטוריה לשתף אתכם. היא קשורה לאישיות של ההנהגה האשכנזית. הדור השני של חירות כה סבל מלעגם של 'מלח הארץ' כביכול, דהיינו, מלעג בני מפא"י ההיסטורית, שהוא תפס את הקוטב ההפוך. לא שתי גדות ואפילו הוא לא רוצה עכשיו גדה אחת. גורנישט. לא רוצה ולא אדמה. רוצה לתת אותה לערבים כי הם רוצים אדמה וככה אף ילד מפא"י מצוחצח לא ילעג ל'שתי גדות לירדן'. כי הערבים צריכים אדמה, זקוקים לאדמה. אוהבים את האדמה כי הם ערבים. אבל אנחנו ? מה נעשה 6 מיליון ישראלים עם האדמה? אנחנו הרי יהודים, לא? קאסם פה קטיושה שם. ובכן, אהובי הקוראים, דור שני של חירות אינו מודע לכך שהוא מעדיף עולם וירטואלי. בלי אדמה. כלומר, כמה פחות אדמה יותר טוב לחיות באוויר. לכן,לדעתי עמיר פרץ כה חיוני. אין מנוס אלא להכניס תודעה חדשה נקייה מעלבונות ילדות שעלבו בני מפא"י ההיסטורית בבני חירות ונסיכיה. היכן נמצאת תודעה חדשה כזאת על פני האדמה? אין מנוס אלא למצוא אותה, את התודעה הזאת בגרעיני התיישבות נפלאים של קבוצות יוגה, שלום, טיך נאט האן, מדיטציה, גרינברג, קדיתה ונווה שלום, יהודים ומוסלמים ונוצרים ובודהיסטים, או עבריים וערביים ודוברי אנגלית, וכיוצא באלה קבוצות של בני אדם עם רגש טהור נקי מעלבונות הילדות של מפא"י וחירות. אני מדברת על גרעיני התיישבות בגליל העליון העליוני, שקראו לו עד לא מזמן דרום לבנון בעידן המיזבללה. שם בגליל העליון העליוני ישראל יכולה בשקט להכליל בגרעיני ההתיישבות נוסף על יהודים גם דרוזים ופלשתינים ועולים מרוסיה וגם בודהיסטים צרפתים או אוונגליסטים אמריקנים. לא חייבים להרוס את הבתים אם חושבים מראש על כוח שלום בין-דתי, רב-עדתי ובינלאומי של גרעיני ההתיישבות שמתאימה למילניום הנוכחי ולא למה שהתחיל כאן לפני 400 שנה. הגליל העליון העליוני אינו בשמיים, כי אם בפינו ובלבבנו לעשותו בכוחנו לארגנו בכוח התיישבות בין-לאומי, בין-עדתי ובין-דתי. הרי אף מדינה לא תכניס את חילה למזבללה החיזבליסטית לנקותה ולטהרה, אלא אם כן האדמה הזו שייכת לה בדין. זה מבחן המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנמקיאדה מופרכת לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי לכולם אני חייבת עזרה יש לי עבודה בהיסטוריה על ממלכת ירושלים הצלבנית מאות 11-12 וזה האתר שקפץ לי ראשון אז כנראה שהוא מעולה וגם חברה המליצה לי עליו ולבעיה;אני לא מוצאת שני גורמים להתייחסות במסעות הצלב. בבקשה תעזרו לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך הרבה גורמים אפשריים. לדוגמה: * איך (או האם) שינו מסעי הצלב את מעמדה של ירושלים בעיני המוסלמים? * השפעת מסעי הצלב על תהליך האיסלום (זו המילה הנכונה) של הארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריכה גם סממני תרבות תודה מראש לעוזרים |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |