בתשובה לאלי, 02/03/03 7:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אפשר לראות ההבדל העצום בין צאלאח א דין וסאדאם חוסיין המודרני בעובדה שצאלאח א דין היה נערץ גם על אויביו הנוצריים ( שכינו אותו "סאלאדין") בגלל נדיבותו ואדיבותו ובראש ובראשונה כאשר איפשר לתושבי ירושלים לצאת ממנה ללא פגע לאחר שכבש אותה , בניגוד לטבח הההמוני שביצעו בה הצלבנים כאשר כבשו אותה ושהכל ציפו שהוא יחזור עליו. זוהי תופעה שהיא אולי יחידה במינה בתולדות המאבק בין שתי הדתות . זאת כמובן בניגוד מוחלט לאותו צאלאח א דין המודרני סאדאם "הקצב מבגדד " . דוגמה למעמד היחיד במינו שממנו נהנה צאלאח א דין בעיני הנוצרים ניתן לראות ברומן ההיסטורי המפורסם "הקמע " של הסופר הסקוטי וולטר סקוט. בספר זה שהתחבר ב-1825 מתואר מסע הצלב השלישי , ומחלתו של המלך ריצ'רד לב האריה בזמן שהוא נאלץ להיאבק בתככים שלה אבירים הטמפלרים הנבלים. מהמחלה הזאת הוא מתרפא לבסוף בידי הרופא שאותו שלח יריבו הנדיב צאלאח א. דין. בהתחלה ההנחה היא שזהו רופאו האישי של צאלאח א. דין דהיינו רבנו משה בן מימון ,הרמב"ם . אך לבסוף מתברר ( ספוילר ,ספוילר ) שהיה זה צאלאח א. דין עצמו שבא בנדיבותו לרפא את אויבו. בהחלט דוגמה מרשימה של האבירות של שני מנהיגי הצדדים זה לזה אם כי מן הסתם ללוחמים הפשוטים שנטבחו בהמוניהם בשדות הקרב בינהם היה הרבה מה להגיד בעניין (במיוחד לאלפי שבויים מוסלמים שנרצחו בידי חייליו של ריצ'רד). הספר הנ"ל היה פופולארי מאוד בעברית ותורגם לה 3 פעמים שונות בכל פעם תחת שם אחר ("טליסמא " ב-1930 "תרופת הפלאים " ב-1964 ו"הקמע" ב-1968") . הוא הוסרט כמה פעמים ואפשר למצוא את הטקסט שלו אונלין כאן : |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סקוט כתב עוד ספר ידוע מאוד על הצלבנים , " את איבנהו " על אביר צלבני שחוזר מהמלחמה כדי להילחם בכוחות הרשע של הנסיך ג'ון והאבירים הטמפלרים בעזרת רובין הוד והמלך ריצ'רד עצמו. ספר זה ידוע גם בגלל שהוא פירסם לראשונה את הדמות של רובין הוד בתקופה המודרנית וגם בגלל שבו בפעם הראשונה יהודים ובעיקר יהודיות יפות תואר הוצגו בצורה סימפטית בספרות האנגלית ( ואולי בגלל זה הוא היה פופולארי אף יותר בעברית , הוא תורגם לא פחות משש פעמים ). מלבד זאת הספר הזה ואחרים של סקוט הואשמו בידי מרק טויין ואחרים כאחראיים ליצירת הלך רוח במדינות הדרום של ארה"ב של "אבירות " שתרם רבות לתחושות הבדלנות שלהם ושנאתם לצפון המתועש והשונה את הטקסט של איבנהו אפשר למצוא כאן : חומר על סקוט יש כאן וחומר על ההשפעה השלילית שלו על מדינות הדרום יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ"איבנהו " נעשו כמה וכמה גירסאות מוסרטות. הראשונה שבהם והידועה ביותר הייתה סרט מ-1952 בכיכובם של רוברט טיילור ושל אליזבט טיילור כתור ריבקה היהודיה היפה . זהו סרט האבירים הראשון שראיתי למיטב זכרוני ועדיין הזכור לי ביותר . על סמך המספר המוגבל של סרטי אליזבט טיילור שראיתי אני יכול לקבוע שהיא מעולם לא נראתה יפה כל כך כמו באותו סרט. כל שאר השחקניות (שלא לדבר על השחקנים ) החוירו שם לעומתה . עוד על סרט זה יש כאן : ואחר כך בשנת 1958 נעשתה על פי הספר סדרת טלוויזיה עם רוג'ר מור ( לעתיד "המלאך " ו"ג'מס בונד ") שבו גילם את אייבנהו בהרפתקאות שונות למען הצדק והמלך ריצ'רד שלא היה להם שום קשר לספר המקורי חוץ משם הסדרה.בכל אופן זאת הסידרה שפירסמה לראשונה את שמו של מור . ושוב נעשה סרט טלוויזיה ב-1982 עם ג'מס מיסון ואחר כך סדרת טלוויזיה בריטית נוספת הפעם נאמנה (פחות או יותר ) לסרט ב-1997. וסדרה זאת זכתה לשבחים רבים וגם הוקרנה על מסכינו .חיבבתי אותה מאוד עם כי משום מה לא כמו הסרט משנות החמישים ,אולי בגלל הנוסטלגיה? עליה ראו : וגם : בכל אופן לאחרונה נוצרה סדרת טלוויזיה נוספת על איבנהו והפעם הפקה ניו זילנדית מעניינת מיוחד. זאת הייתה סדרה שנוצרה בשנת 2000 שנקראה "האביר השחור " .הגיבור היה איבנהו אבל העלילה הייתה קרובה יותר לסיפורי הרקולס וזינה וגם "שר הטבעות " שהוסרט באותו הזמן גם הוא בניו זילנד . דהיינו היה שם שימוש מוגבר בכשפים ,אלפים וחרבות קסמים , וריבקה הוצגה הפעם כמעין לוחמת בעלת כוחות כישוף. כלומר מעין זינה יהודיה! חומר עליה יש כאן : וכאן וכן כן ראיתי את כל הגירסאות המוסרטות וזה מדהים לראות איך היחס לאבירות לימי הביניים ומסעי הצלב משתנה שם מסרט לסרט ומעשור לעשור . רק את הגירסה הניו זילנדית עוד לא ראיתי ואני מתוודה שאני מאוד סקרן לראות את הגירסה הזאת ,אולי מישהו שעובד באחד הערוצים שקורא זאת יטרח ויבדוק את אפשרות רכישת סדרה זאת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי להיות קטנוני (טוב, בסדר, אני נהנה מזה, לא משנה), אבל אם אתה כותב ''צאלאח א-דין,'' אז עליך לכתוב גם ''צדאם חוסיין,'' על מנת להיות עקבי בטרנסליטרציה מן הערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפריע לך, אבל זה שהוא הפך את ה-"א" לראש תיבה, כלומר שם אמצעי ("צלאח א. דין"), זה לא מזיז לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה טעות חד-פעמית, בעוד שהטעות בטרנסליטרציה חזרה ונשנתה. טוב, אוקיי, פשוט לא שמתי לב. גם לקטנונים מקצועיים יש מעידות. ואולי הוא יודע משהו שאני לא? אולי קראו לבחור צלאח אלימלך דין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! נקודין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינעל (ולא אינאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, "ינעל" (נכון, כליל?). יש מקום גם ל"ינען": העיצורים ל' ו-נ' נוטים להתחלף בגלגולי השפות השמיות, והפועל "נעל" (לקלל) שקול ל"נען" ול"לען" (והשווי "מלעוּן"). את זה למדתי - עם הדוגמה הזו ממש, תאמינו או לא - מאבשלום קור. זה בסדר: הפואנטה שלו היתה שלא יפה לדבר על "מלחה" (האצטדיון, או הקניון) כשיש לה שם עברי נאה: "מנוחה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מציע להתפשר על כוס אמאק אבל ברור שכליל מחכה לי בפינה עם כ"ף ו/או כאפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהזדמנות זו חידון בהכרת ירושלים: היכן נמצאות השכונות גאולים מורשה גבעת שפירא גונן רמב"ם גבעת חנניה קוממיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גונן = קטמון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאולים - בקעה מורשה - מוסררה גבעת שפירא - הגבעה הצרפתית (ע''ש הקצין הבריטי פרנץ') גונן - קטמון גבעת חנניה - אבו תור קוממיות - טלביה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. היתה לי הרגשה לא נוחה (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה שלי לערבית ביסודי אמרה ש''ינעל'' זה בכלל שיבוש של ''ילען''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר כאן, אולי אתה יודע אם טילי ה"סומוד" של עיראק קשורים לשונית ל"צומוד" הפלשתיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש עקבי עם מדיניות נתינת השמות העירקית: "אל-חוסיין" על שמו של צדאם, כמובן, "אל-עבאס" על שם השושלת האיסלאמית העבאסית שהתבססה בעירק, וכן הלאה. אני הייתי מחפש מנהיג ערבי מתקופת הצלבנים או לחילופין שם מקום, הנקרא "אל סאמוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, מאמר מעניין מאוד. האם אתה מכיר את ספר הילדים/נוער "ריצ'ארד לב-ארי"? (הספר הופיע בהוצאת "יזרעאל" ת"א, נכתב ע"י רוברט נ.ווב עם איורים יפים של קרבות אבירים. ההוצאה שבידי היא הדפסה חוזרת מ-1973 אך זכויות היוצרים הם מ-1957). אף שגיבור הספר הוא ריצ'רד מתוארת דמות צלח-א-דין כאדם אציל הראוי להיות יריבו של ריצ'רד. באחת הסצנות מודיע מרגל/בוגד צרפתי (אלא מה...) לסולטן כי ריצ'רד חולה, וזוהי שעת כושר להכות במחנהו הנבוך, בטרם יבריא ויתקוף את עכו. וזו לשון ההודעה (בערך) של הסולטן אל הצלבנים: לבי רוחש הערצה למלככם. לא אתקוף בטרם יבריא ויוכל להשיב מלחמה. אני שולח לו ברכת החלמה ובריאות טובה. בנוסף שלח הסולטן למלך החולה יום יום משלוח של קרח, (שלג שנאסף במיוחד ע"י אנשי הסולטן מראשי הרים גבוהים) ופירות משובחים. זמן קצר אח"כ הבריא ריצ'רד, והספר מתאר את אכזריותו עת ציווה לטבוח ב-2,700 שבויים מוסלמים לאחר שכופר נפשם בושש להגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסיפור זה נשמע עיבוד של ''הקמע'' מאת וולטר סקוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאת הסופר המוסלמי טארק עלי הופיע לאחרונה בהוצאה "אופוס " במסגרת סדרת "עידנים " המצויינת שלהם לרומנים היסטוריים ( ושבה כבר הופיע ספר אחר על מסעי הצלב ). הספר הוא זכרונותיו של השליט המוסלמי וכולל בין השאר קטע מאוד לא מחמיא על הרמב"ם שנתפס בעת ביצוע רומן אסור עם אישה נשואה. ספר מעניין בז'אנר ספציפי של ספרים שרובם הם בדרך כלל זכרונות של שליטים רומאיים שונים ( למשל "אני קלאודיוס " של גרייבס " "זיכרונות אדראינוס " וכו"'). ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על הרמב"ם הוא אמיתי? ואם כן, האם לא היה דינו מיתה עפ"י החוק המוסלמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור נראה כהמצאה של המחבר המוסלמי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריצ'ארד לב אריה המלך הצלבן שהיגיע לארץ ישראל כדי להילחם בצאלאח א דין הוא כנראה המלך הבריטי המפורסם ביותר באומץ ליבו . בכל סרט של רובין הוד הוא מוצג כמלך שהכל מחכים לשובו כאילו היה המשיח יתברך על מנת להציל את הארץ מטלפיו של אחיו המושחת ( וכנראה גם חולה הנפש) ג'ון. במציאות האיש היה אחד המלכים הגרועים ביותר שאנגליה ידעה מעודה ( גרוע בהרבה אפילו מאחיו ). הוא היה הומוסקסואל שהתעניין רק בלחימה לשמה וזה כנראה היה מזלה של אנגליה ( ומזלה של התדמית שלו לאחר מותו ) שהוא מת בקרב בגיל צעיר מאוד.אבל לאגדות זה לא משנה הוא עומד לצד המלך ארתור כאחד ממלכי אנגליה הגדולים מה שמעלה את השאלה האם גם המלך ארתור המקורי ( אם היה אחד כזה ) היה גם הוא כל כך שונה מהאגדות. על ריצ'רד יש חומר כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ריצ'ארד נעשו כמה וכמה סרטים וסדרות טלוויזיה, יותר מאשר על כל מלך אחר להוציא אולי המלך ארתור . המוצלח שבכולם הוא הסרט "אריה בחורף " על פי מחזה של ויליאם גולדמן שבו גילם את ריצרד אנתוני הופקינס . ושם מופיע ריצ'רד הצעיר במפגש משפחתי עם אביו המלך הנרי השני ( גם היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני גם בסרט מצויין אחר בשם "בקט" ) אימו הפמיניסטית אלנור שאותה מגלמת קטרין הפבורן ( הזוג הנ"ל אגב שימש כמודל הספציפי למלך ארתור ואישתו גניבר בסיפורי ארתור המאוחרים יותר שחלקם נוצרו בחצר שלהם ) ואחיו ג'ון,מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת . זהו סרט גאוני אולי הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים מומלץ מאוד . עוד על סרט זה יש כאן : http://www.bard.org/SectionEducate/liontrue.html ולאחרונה עושים גירסה חדשה של סרט זה בכיכובו של פטריק סטיוארט ( קפטין פיקארד מ"מסע בין כוכבים ") , http://www.thepsn.org/psn/filmtitle.asp?filmid=68 קשה להאמין שהם יתעלו על הגירסה הקודמת אבל מי יודע, עם פטריק סטיוארט הכל אפשרי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונעשו עוד כמה וכמה סרטים על ריצ'ארד . נזכיר גם את הסרט של ססיל דה מיל ( האיש שעשה את "עשרת הדיברות ") מ-1935 "הצלבנים " שאמור היה לתאר את מסע הצלב השלישי אבל ידוע בשגיאות ההיסטוריות שלא יאמנו שלו. הסרט הזה שילב את מסע הצלב השלישי עם הראשון. יש שם הרבה מאוד רומנטיקה בין ריצ'ארד ואישתו ( לא משנה שבמציאות הוא בכלל היה הומו ) שיש לה תפקיד מרכזי בסרט בניגוד למציאות . צאלאח א דין מוצג כג'נטלמן אבירי, אבל מכל בחינה אחרת אין כל קשר שהוא בין הסרט והמציאות . על הסרט הזה יש כאן :http://www.filmsonthehill.com/F-35-Crusades.html וגם כאן ובוידאו כאן ובשנות החמישים נעשה סרט בשם "המלך ריצ'ארד ומסעי הצלב " שהיה מבוסס על "הקמע " ובו צאלאח א דין היגיע עד לאנגליה ! ומלבד כל זאת ריצ'ארד הוא המלך היחיד חוץ אולי מהמלך ארתור שהייתה לו סדרת טלוויזיה משלו בראשית שנות השישים : וכל זה בלי להזכיר את כל סדרות הטלוויזיה על רובין הוד ששם הוא שום דבר לא פחות מהמלך המשיח שיבוא לעתיד כדי להציל את אנגליה ( שאותה הוא זה שהרס מכלתחילה ). לאמיתו של דבר לאחר שסיים את מסע הצלב בהצלחה מפוקפקת , ריצ'ארד לא טרח לחזור לאנגליה שאותה לא סבל , הוא יצא למסע באירופה ונשבה שם ובאנגליה היו צריכים לאסוף כופר עצום לשביו . לאחר מכן כששוחרר חיפש סיבות להילחם שוב ויצא ללחמה כנגד אציל שמצא אוצר בשטחיו וריצ'ארד דרש אותו בשביל עצמו . בלחימה זאת הוא מצא את מותו בגיל צעיר למזלם של האנגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה צרפתי שליט מחוז אנז'ו (שהיה אז גדול פי כמה משטח צרפת) ומלך אנגליה. בניגוד לו ולאחיו, אביהם הנרי השני היה מלך נבון שהביא לסדר ושקט באנגליה לאחר תקופת מהומות ושלטון לא יציב. גם יחסו ליהודים היה טוב בניגוד לבני זמנו. הכנסייה לעומת זאת כעסה עליו על רציחת תומס בקט הארכיבישוף מקנטרברי והפכה אותו לקדוש לאחר מותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל סיפור מערכת היחסים בין המלך הנרי השני ובקט הוא מפורסם . השניים היו כנראה ידידים טובים עד שבקט הפך לראש הכנסיה באנגליה ואז הפך ליריב ומתנגד של המלך בשם האיטנרסים של הכנסיה ( משהו כמו עובדיה יוסף של היום). הנרי השני אמר יום אחד בקול רם שהלוואי ש"מישהו הי פוטר אותי מעונשו של זה". כמה אבירים שלו פירשו את ההערה הזאת כפקודה ומיד הלכו וחיסלו את בקט . הנ"ל זכה כתוצאה להיהפך לאחד מהקדושים המעונים של הכנסיה ואנשים החלו להעלות לרגל לקברו ולזכות לניסים בשמו וכו' . הנרי נאלץ להתחנן למחילה. ללמדך שכאשר אתה הורג איש דת אתה צריך לעשות זאת בזהירות ולהשחיר את שמו ואת מעמדו קודם ,לא לחסל אותו סתם ככה. בעברית יש ספר מעניין מאוד על כל התקופה והפרשה בשם "עמודי עולם " ( הופיע במודן ב-1991 )של סופר שידוע בדרך כלל יותר ככותב מותחנים, קן פולט ( מישהו זוכר את הספר והסרט "חוד המחט"?) . שם הוא מתאר על רקע הבניה של קתדרלה במשך כמה עשרות שנים את אירועי כל אותה התקופה שמגיעים לשיא ברציחתו של בקט. ויש גם סרט מפורסם על כל הפרשה בשם "בקט" מ-1964 על פי מחזה צרפתי . שם גילם את הנרי הצעיר פיטר אוטול שחזר לגלם את הנרי השני הזקן ב"אריה בחורף " ( רק 4 שנים מאוחר יותר בזמני עשיית הסרטים ) . עוד על הסרט הזה יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, זהו השם הנכון של הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד סיקור מצוין על התקופה נמצא כאן: ובכלל, למי שמתענין בהיסטוריה אנגלית מומלצים ספרי המחברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלנור מאקויטניה היא אחת הנשים המעניינות ביותר של ימי הביניים , אולי המעניינת ביותר ביחד עם אלואיז אהובתו של איש הכנסיה אבלר מאותה התקופה . היא הייתה האישה העשירה ביותר בצרפת ובעלת שטחים עצומים, ובנוסף לכך יפהפיה שהתחתנה עם מלך צרפת. אך הלה לא יכול היה להתמודד עם תביעותיה ודרישותיה השונות , מיניות ואחרות ועם אופיה החזק .היא אף טרחה ונסעה איתו למסע הצלב השני בפלסטינה ושם ניהלה רומן לעין כל עם אדם אחר. לאחר מכן היא התגרשה ממלך צרפת והתחתנה עם הנרי שהפך להנרי השני מלך אנגליה שהיה צעיר ממנה . וגם איתו הייתה לה מערכת יחסים סוערת ביותר שבמהלכה הוא כלא אותה לכמשך כמה שנים טובות . מלבד זאת בחצרה נוצרו רבים מסיפורי המלך ארתור וכנראה גם כל רעיון האהבה הרומנטית שיושם ככל הנראה בפעם הראשונה בידי אלינור עצמה. על מערכת היחסים בינה ובין בעלה הנרי ובין בניה ריצ'רד וג'ון אין טוב ללמוד מאשר לראות את הסרט "אריה בחורף " שם מגלמת אותה קטרין הפבורן האלוהית . עוד עליה יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה התגלגלה לידי עבודת מאסטר מעניינת מאוד של קרן ריינספלד כספי עבור מחלקת לימודי ארץ ישראל אונ' בר אילן בשם "נשים לוחמות בצבא מסעי הצלב וממלכת ירושלים הצלבנית " . בעבודה זאת מראה המחברת שתפקידם של הנשים בקרה הצלבנים היה חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב. הן היו קיימות לא רק כרעיות ולא רק כזונות שליוו את המחנה אלה היו בינהן גם כמה וכמה לוחמות של ממש שאף לבשו שריון כמו גברים ( וכך הסתירו את זוהותן הנשית ) אם כי ההיסטוריונים הנוצריים ( כולם ללא יוצא מהכלל שונאי נשים מושבעים ) הצניעו זאת ככל האפשר. בין השאר בממלכה הצלבנית הייתה גם אחת הנשים המלכות החשובות היחידות של ימי הביניים , מליסלדה ששלטה בממלכת הצלבנים במשך למעלה מ-20 שנה ובדרך כלל בהצלחה למרות התככים והתככנים שסבבו אותה ובראשם התככים של בנה בלדוין ששאף לתפוס את מקומה.תופעה שככל הנראה אין לה מקבילה במקום אחר בימי הביניים. למליסלדה גם יצא לפגוש ולהכיר את האישה החשובה האחרת של התנועה הצלבנית , המלכה אלנור שטרחה כאמרו לבקר בארץ ישראל במסגרת מסע הצלב השני, ושם הפכה לנושא לסקנדל ורכילות .לשתי הנשים האלה העצמאיות הלוחמניות ויוצאות הדופן האלה ריינספלד כספי מקדישה פרקים מיוחדים . בהחלט עבודה פוקחת עיניים, וממנה מסתבר שנשים אמזונות חיו לא רק ביוון הקדומה של הרקולס וזינה אלא גם בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"סיפור המלך עומר אלנועמאן ושני בניו שרכאן וצ'וא אלמכאן" מתוך סיפורי אלף לילה ולילה נזכרת צלבנית לוחמת, היא ונערותיה, שאף גבר לא היה יכול לעמוד נגדה בקרב. גם לא נגדן. עד ששרכאן בן המלך שכנע אותה להיות אשתו, היא נאותה, והמלך (שיש לו 4 נשים חוקיות ועוד 365 פילגשים, לכל אחת חדר, והוא בא אל כל אחת פעם בשנה) אנס אותה בשנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכולה להשאיר אותנו ככה באמצע הסיפור. מה קורה אחר כך? אחרי האונס היא מאבדת את כוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומר אלנועמאן, כאמור, יש 4 נשים, אחת מהן ילדה לו בן, ו-365 פילגשים, אחת מהן בהריון (מה שמעיד שאיכות הזרע של הוד מלכותו היא לא משהו, שהרי לא יתכן של*כל* הבחורות הנ"ל יש בעיה להתעבר). שרכאן, בן המלך, שהוא כבר בחור גדול, לא מרוצה מההריון, והוא גומר בליבו להמית את הרך הילוד אם הוא בן. השפחה יולדת תאומים: בת בשם נזהת אלזמאן, ובן בשם צוא אלמכאן. הואיל והבת יצאה קודם, מודיעים לשרכאן שנולדה בת, והוא מרוצה. את דבר הבן העלימו ממנו. שרכאן נמצא כל השמן במסעות, בקרבות ובשאר שעשועי בני-מלך מוסלמים. הימים ימי המלחמה בצלבנים1 וגם אם הוא לא היה עוסק בכך מלכתחילה, היו שולחים אותו, כדי שיתעסק בזה ולא ידע על אח שלו. שרכאן יוצא לבדו לשלול שלל, והנה דרכו מובילה אותו למנזר. שם הוא פוגש את הנערה הנ"ל, אבריזה שמה, בתו של מלך יוון, את נערותיה ואת סבתה. כולן, כולל הסבתא כוחן במותניהן והן גוברות על כל גבר, והיא עולה על כולנה (גם על הסבתא). בנוסף, היא דוברת כמה שפות, כולל ערבית, יודעת לשיר, לשחק שח, וכל זה הרבה יותר ממנו. היא מביסה אותו בקרב (כדי להגיע אליו היא עוברת מעל נחל שהוא לא יכול לקפוץ מעליו). אחרי זה היא מארחת אותו, מביסה אותו בשח, שרה לו, והוא מתאהב מעל לראש. היא יודעת, כמובן, שהוא מוסלמי, אבל לא שהוא בן המלך. מי שמבינה שהוא בן המלך היא הסבתא, שהיא מכשפה לא קטנה. והיא מספרת למלך. המלך שולח אנשים ללכוד את שרכאן, אך אבריזה כבר הבטיחה לו את חסותה והגנתה, גם אם יתברר שהוא אכן שרכאן. ואז מגיעים אבירים. שרכאן הורג אותם (עשרה עשרה, כי אחד אחד זה איטי לו מדי). אבריזה מבינה שהיא עלתה עליו רק בגלל יופיה וחינה, כי גם הוא לא חסר לו. אחרי ששרכאן הורג 80 אבירים ועוד 20 ברחו לפני שהרג אותם, אבריזה בורגת את השוערים שנתנו לאבירים הללו להכנס, ואין לה ברירה אלא לברוח יחד עם שרכאן. אלא שהם בורחים בנפרד, אבריזה ושרכאן מסכמים להפגש כעבור 3 ימים, ושלא יכנסו חזרה לבגדד אלא אם היא עמהם. אחרי 3 ימים הם לא נפגשים. 5 ימים אחר כך שרכאן וחילו נתקלים ב-100 פרשים פרנקים. אחרי יום שלם של לחימה, איש לא נהרג, לאף אחד מהצדדים, וגם לא נפצע (פרט ל-4 מצבאו של שרכאן שנפצעו קל). אנשיו של שרכאן אומרים לו שיש בין הפרנקים אחד שנלחם כמו רוח סערה ומדקרות חרבו חחודרות עמוק, אך כל פעם שהוא יכול להכריע אדם אינו הורגו. למחרת מתקבצים 2 החילות שוב, והפעם מסכמים שרק 2 ילחמו. יוצא גיבור חיל פרנקי על סוס אפור, שריונו זהב, ואין לו שיערות על הפנים. והגיבור הזה נלחם במוסלמים אחד אחד, מכריע את כולם, ולוקח אותם בשבי. אחרי שכבר נשבו 20 איש נגמר היום. למחרת נלחמים הפרש בלי השיערות על הפנים ושרכאן עצמו, כל היום ללא הכרעה. למחרת שוב, ואז הפרנקי בלי השיערות על הפניםהפיל את שרכאן מהסוס, שרכאן בא להלום בו, הפרנקי אומר משהו כמו "אין זה אלא מנהגו של מי שנשים נצחוהו" ואז שרכאן רואה שהפרנקי הוא אבריזה. 2 הצבאות, המוסלמי וצבא הנערות הנוצרי רוכבים יחדיו לבגדד. שם מבקשים מהנערות להחליף את לבושן הנוצרי. שרכאן מציג את בחירת ליבו לפני המלך. אבריזה נותנת למלך 3 אבני חן גדולות. המלך מחלק אחת לשרכאן. 2 האחרות, הוא אומר, לאחיך ולאחותך. שרכאן שומע שיש לו אח וזה לא מוצא חן בעיניו. המלך נדלק על אבריזה ומנסה לפתות אותה. היא לא נעתרת, הרי היא כלתו של בנו. המשנה מיעץ לו להכניס לה בAנAג ליין2 ולסמם אותה. כשהיא מסוממת אנס אותה והשיר בתוליה. אחת מנערותיה, מורגיאנה שמה, נכנסה אחר כך, הבינה מה הלך שם וניקתה את אבריזה. למחרת קמה אבריזה, הקיאה את הבנג, הבינה שמשהו לא בסדר ושאלה את מורגיאנה. מורגיאנה סיפרה לה. אבריזה חלתה מדיכאון, וחודש הסתגרה בחדר. המלך הצטננה תשוקתו אליה. ואז היא גילתה שהיא בהריון. מצב ביש: היא הרה למלך, כלתו של הבן היא לא תהיה. היא בהריון ולרכב לא יכולה, ולחזור אל אביה היא גם לא יכולה. אולי היא לא יכולה, אבל היא מחליטה לחזור אל הוריה בכל זאת. בינתיים היא כבר בחודש תשיעי. אם תלד בבגדד תתקע אצל המוסלמים לנצח, ולא בכבוד רב (יותר מכבוד של סתם פילגש). המלך יוצא לציד ושרכאן תקוע כרגיל באיזה מוצב. זמן טוב לברוח. היא מבקשת ממורגיאנה לסדר איזה גבר שיסע איתם, כי היא במצבה להלחם לא כל כך יכולה. מורגיאנה מסדרת איזה עבד כושי, מאלה שהמלך הציב לשרת את אבריזה ונערותיה. אבריזה מבטיחה לו שאם ירצה, ישאר כאיש חופשי ביוון וישיאו לו נערה, ואם ירצה, יקח לו ממה שישאר מן הממון ויחזור לארצו. הכושי מסכים. בדרך אבריזה עוצרת ללדת, והכושי מנצל את ההזדמנות, שולף חרב ותובע לשכב עם שתיהן. אבריזה אומרת "אוי לי, שעכשיו אני אהיה לעבדים כושים", ואומרת לו, "חכה עד שאלד. ואם לא, תשכח מזה. מוטב שתהרוג אותי". הכושי מתעצבן, שולף את החרב, פוצע אותה פצעי מוות, לוקח את הסוסים עם הממון ומשאיר את אבריזה עם מורגיאנה באמצע שום מקום. אבריזה יולדת בן זכר ומתה. ואז מגיע מלך יוון עם כל חילו, בדרכו לתבוע את בתו שברחה עם נסיך מוסלמי, ומוצא אותה מתה ואת נערתה בוכה עליו. מלך יוון התעלף כשראה את זה, הכניסו אותו לאוהל להשיב נפשו, ואז נכנסה אליומורגיאנה ואמרה לו שהכושי הרג את אבריזה. מלך יוון, עם חילו, מורגיאנה וגופת בתו חוזר לקיסריה, ודן עם הסבתא מה לעשות. הסבתא אומרת שזה בכלל מורגיאנה הרגה את אבריזה, לא הכושי, ושיש לה תוכנית נקמה, גם אם תיקח הרבה זמן: לשגר חיל נערות-מתנקשות על תקן של פילגשים אל המוסלמים. המוסלמים הרי ידועים בתאוותם הבלתי נלאית, וכך אפשר יהיה להגיע אל המלך ובניו ולהרוג אותם. עד כאן מה היה בסופה של אבריזה. עוד היד נטויה. הסיפור ממשיך והוא משתרע על 64 לילות. 1 ואולי אלה הביזנטים, בטרם היות הצלבנים. 2 ככל הנראה סם מרדים. גרם וחצי מזה הספיק לסמם את אבריזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. סיחררת אותי. איזה סיפור! עכשיו אני מבינה איזה כוחות הפעילה שחרזאדה עם הדימיון שלה. איך ייתכן שעוד לא עשו מזה מיליון סרטים/תוכניות טלוויזיה/הצגות וכיו"ב? יש לך עוד כאלה? שמא תכתבי איזה מאמר בנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שעשו. למעשה, אני מנחש שרוב עלילות הסרטים בימינו *מבוססים* על אלף לילה ולילה. אולפני דיסני הרוויחו לא מעט מעיבוד ישיר של סיפורים משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה, באיחור *קל*, הזדמ ן לי לקרוא את מאמרך המעניין ופוקח העיניים. א. תודה.:) ב. תהיתי אם תוכל להרחיב מעט בעניין הנשים המרשימות האלה של ימה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שם הספר הוא עמודי תבל פרי עטו של קו פולט ,ספר מותח ושופך אור על אותה תקופה סוערת של מלחמת אזרחים , בספר שלובים קטעי היסטוריה אמתיים ,בצד עלילה דמיונית ומאוד מעניינת שכרוכים בה הרבה תככים ,בגידות ושפיכות דמים של חפים מפשע , ובעיקר התעללות האריסטוקרטיה והאבירים באריסים עניים וחסרי מגן , מול בעלי אחוזות חסרי מצפון . ברצוני לפנות לכל המתדיינים לעזרה שתתקבל בתודה . אני עיראקי יליד 1927 עליתי ארצה ב-1950 , זכור לי כי בנעוריי אהבתי מאוד [כמו רבים מחבריי דאז] לקרוא ספרות על אבירים , אני זוכר שקראנו בין היתר [כמובין בתרגום ערבי ] טרילוגיה עבת-כרס על אביר צרפתי בשם בארדהליון , אחר כך בארדהליון והנסיכה פוסטה , ולבסוף בנו של בארדהליון . לצערי אינני זוכר את שם הסופר , כי בלעדי זאת אי אפשר לעלות על עקבות הטרילוגיה הזו . היש מי שמכיר ויודע ? אשמח לכל עזרה ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכירה, לצערי, את הטרילוגיה - אבל האם ניסית לשאול עליה את איתמר לוי? אם לא, כדאי לנסות. חפש אותו בגוגל, והשאר לו בקשה באתר - או לחילופין, חפש את מספר הטלפון שלו (נדמה לי שהוא גר בשרון), או של חנויותיו (יש לו שלוש או ארבע כאלה), מסור לו את הפרטים, וחכה לתוצאות. כל הסיכויים שהוא ישיג לך את הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יש לו מחסן/חנות גדול/גדולה בצרופה שבאזור המועצה האזורית חוף הכרמל) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |