ועדת החקירה: ''ילדי תימן לא נחטפו'' 755
ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופט יעקב קדמי, לחקר פרשת העלמותם של ילדי תימן בין השנים 48' עד 54' פרסמה היום (א') את ממצאיה.

חברי הוועדה, השופט יעקב קדמי, השופטת בדימוס דליה קובל ואלוף במיל' דוד מימון, קבעו כי לא נמצאו עדויות לחטיפה ממסדית של ילדים לאימוץ. עם זאת, הדו"ח מבקר בחריפות את הסוכנות היהודית ובתי־החולים על כך שלא דיווחו בזמן להורי התינוקות שנפטרו ועל כך שהמשפחות לא היו מעורבות בהליך הקבורה. "היעדר ידיעה ברורה ומוסמכת בדבר הפטירה ואי המעורבות בקבורה, הותירו את ההורים שתינוקותיהם נעלמו להם בערפל בכל הקשור לגורלם. בכך נפתח פתח רחב להשערות וכר נרחב לחששות", נכתב בדו"ח.

הוועדה הצליחה למצא עדויות מהימנות לפטירתם של 733 מתוך כ-‏800 תינוקות.

קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

חובבי הקונספירציה - הגיע הרגע! 41628
כמובן שגם על הוועדה הזו יאמרו שהיא וועדת טיוח של האשכנאצים. וכך על כל וועדה שלא תגיע לתוצאה הרצויה - הממסד האשכנאצי דיכה (ולכן גם מדכה) את ה ''עם'', ה ''שחורים'' ה ''דתיים'' וכו. וועדות כאלו חסרות ערך. מי שלא האמין שנחטפו ילדים לא יאמין גם עכשיו ומי שהאמין יראה בכך הוכחה נוספת לזדוניותם של האשכנזים.
חובבי הקונספירציה - הגיע הרגע! 41637
מעניין מה תהיה התוצאה של ועדת אור. משהו דומה, אני מניח.

אם כי אני בכל זאת שמח על קיומן של ועדות חקירה כאלו. לפחות מישהו מנסה לגלות מה האמת, בלי קשר מי יאמין למה.
חובבי הקונספירציה - להירגע 41644
כן, אבל יש גם מקרי ביניים, למשל מי שחשב שאם יש טענה חמורה מסוג זה יש לבדוק אותה, משום שאולי היא תתברר כנכונה, וכעת יכול לסמוך על כך שהעניין נבדק ונמצא שגוי.
עכשיו כולכם תבינו שצדקנו 41660
אל תאמינו למה שאומרים האשכנזים בועידות חקירה שלהם כי בטח שחטפו ילדים תימנים. ואפילו חלק מהדם של הילדים עשו ממנו מצות בפסח. אני לא הייתי מספר לכם אם לא הייתי אוכל פעם בעצמי בטעות מצה כזאתי. היו עליה המון נקודות של דם וגם היה לה טעם חמוץ ממנו. תגידו שאני סתם תימני זקן שמזיין בשכל. אז אני יגיד לכם תוכיחו שזה לא נכון. ואתם רואים שעם כל הועידות חקירות שלכם אתם לא מצליחים להוכיח לנו וזה סימן שאנחנו צודקים. כי יש רק שתי אפשרויות או שהאשכנזים משקרים או אנחנו. אבל אנחנו, איזה סיבה יש לנו להמציא עלילת דם כזאתי? אז נשאר רק שהאשכנזים משקרים כמו שאמרנו לכם בהתחלה.
עכשיו כולכם תבינו שצדקנו 41922
עוזי וייל התחיל לכתוב באייל הקורא?
עכשיו כולכם תבינו שצדקנו 42101
הלוואי, אבל הוא אולי קורא לפעמים:
תגובה 17889
41703
בסופו של דבר יש כאן תאוריה. גם תעודות הפטירה המוכיחות מוות הן תאוריה, כאילו תעודה זו הוכחה ניצחת, דברי אלוהים חיים, ולא עוד איזה דף שאפשר לפברק.
אותה תאוריה מעריכה - בעקבות עדויות של עובדות סוציאליות - שב56 מקרים אכן נמסרו הילדים לאימוץ. במילון המונחים שלי, אימוץ ללא ידיעת ההורים והסכמתם, הוא, איך נאמר זאת בעדינות, חטיפה. אמנם הוועדה טוענת שלא היה כאן משהו ממוסד, אבל אפילו אם היתה זו יוזמה פרטית של מאכערים מקומיים, עדיין הבעיה עומדת בעינה.
אה, כן, וחמישה נעדרים נמצאו בחיים. סתם כך.

אז התאוריה שלי, היא ממש כמו התאוריה של הוועדה. לא היתה כאן מזימה ממסדית, אלא רשלנות כללית. רוב התינוקות אכן נפטרו. בגלל אוירת הכאוס, לחלק מהמשפחות הודיעו, לחלק לא. חלק קטן מהתינוקות לא נפטרו, ולא תמיד היה חשק ורצון לחפש את ההורים הביולוגים. גם ככה יש להם עוד עשרה. אז ביוזמה מקומית התינוקות אומצו ללא ידיעת והסכמת ההורים. מה שנקרא אימוץ בכוח.
אימוץ בכח אמרנו? - חטיפה.
רק עוד צעד קטן 41923
יש לך לינק לנתונים האלה?
רק עוד צעד קטן 41924
עברתי עכשיו על הקישורים שצויינו בכתבה. אכן "56 תינוקות אחרים הוגדרו ע"י חברי הועדה 'תינוקות עלומים' והוועדה מעריכה כי הם אומצו ע"י משפחות בארץ, בתיווך עובדים סוציאליים ובחסות הסוכנות היהודית." (מתוך ynet).

זו לא בדיוק הוכחה. זוהי הערכת הועדה. לא ראיתי באם מצאו מקרה ספציפי של אדם כזה, בצירוף העדות מה בדיוק נעשה כדי לאתר את הוריו. אם אכן יש אדם כזה והנסיונות שנעשו לאיתור הוריו אינם סבירים, הרי שיש כאן מקרה של חטיפה. אחרת - לא.
רק עוד צעד קטן 41930
ישנן עדויות, בין השאר, של עובדות סוציאליות. או יותר נכון לקרוא להן עובדות רווחה.
וגם מתוך הדו"ח עצמו: "יש לראות גורמים אלה כנושאים באחריות לתוצאות אי שמירת הקשר, הן לעניינם של התינוקות שנפטרו והן לעניינם של התינוקות, שבשל ניתוק הקשר הפכו לנטושים, ולמועמדים למסירה מזדמנת למשפחות זרות."

מתוך הדו"ח עצמו עולה שהיו מקרים בהם תינוקות נמסרו לאימוץ. ההערכה הזאת לא באה מן האוויר, אלא כתוצאה מעדויות של אנשים שעבדו באותם בתי תינוקות.

אז אם הגענו למסקנה שלא כל התינוקות נפטרו אלא חלקם נמסרו לאימוץ - כבר התקדמנו.
עכשיו השאלה היא איזה ניסיון נעשה כדי לאתר את הורי הילדים. כאן כמובן ישנן את עדויות ההורים שטרחו ובררו ושאלו בקשר לילדים שלהם. עדויות על כך שהורים ביקרו את הילדים שלהם בקביעות, ולא היה מקום לבלבול במציאתם.
יתכן ועדותם של ההורים לא תהיה נאמנה עליך. אולי.‏1 על כן, בנוסף אליהן יש את עדויות העובדים המקומיים.

הוועדה קבעה שלא היתה חטיפה *מאורגנת בידי הממסד*. זה כמובן יצא לתקשורת ככותרת. כי כך התקשורת עובדת. אבל הוועדה לא קבעה שלא היו העלמויות של ילדים כך סתם בצורה לא ממוסדת.
מתוך הדו"ח: "ניצניה של תופעת ההעלמות חייבים היו להזעיק את גורמי הנהלת הסוכנות, שהיו אחראים לקליטתם של העולים ולהעמידם על הצורך המיידי בטיפול שורש בתופעת ההיעלמות, כדי להדבירה בעודה באיבה."

אסכם כך, אם עד עכשיו נאמר שכל התינוקות נפטרו, אז בטוח שלא. חלקם נמסר לאימוץ.
האם היה מאמץ סביר לאתר את ההורים?
ההורים עמדו בקשר עם הילדים כל הזמן. אם הורים באו לביקור ברמה יומיומית אז כנראה שידעו היכן התינוקות נמצאים. לא היה צורך לחפש אותם על הירח. אפשר היה לחכות עד ליום שלמחרת שיגיעו שוב. בנוסף לכך ישנן עדויות של עובדות סוציאליות המספרות סיפור אחר מאשר "לא מצאנו את ההורים ולכן מסרנו לאימוץ".

1 זה מוזר, כיוון שאם לא היה כל כך אכפת להם אז מהילדים, אז מדוע עשו רעש כל כך הרבה שנים אחרי, בעצם עד היום?
רק עוד צעד קטן 41939
האם ייתכן שהיו מקרים של תינוקות ממוצא שאינו תימני שגם עם הוריהם ניתק הקשר והם נמסרו לאימוץ? כלומר, האם הייתה כאן תופעה יחודית לעדה התימנית או אי-סדר כללי?
רק עוד צעד קטן 41940
כן, היו מקרים מעטים כאלה. אם כי הרוב המכריע היו מקרב עולי תימן.
כמה? 41993
כמה? 42002
אין לי את המספרים המדוייקים.
אם זה ממש חשוב לך אני יכול לברר.
שבע? 42007
כמובן שזה שזה חשוב. זה יכול להפוך את הנושא מ''ילדי תימן האבודים'' ל''אי-סדרים בקום המדינה'', כלומר גזענות של עובדים סוציאליים או סתם יתר חשיבות עצמית שלהם (בסגנון ''אנחנו יודעים מה יותר טוב לילדים'').
שבע? 42012
אתה רץ למניעים בעוד שטרם ישנה הסכמה חברתית על התופעה עצמה.
אם אני מבין נכון, ואתה מגיע למניעים כיוון שאתה מעריך שהתופעה אכן התרחשה, אז נוכל לגייס לצורך המחקר על המניע לא רק את המספרים היבשים, אלא גם תעודות היסטוריות (כתובות או מדברות) בכל הנוגע ליחס החברה לעולים שזה מקרוב באו.
שם ברקס 42017
מוכן לוותר על המניעים בשלב זה. הבה נברר את העובדות קודם. דווקא דיון התעודות יתאים לי עוד כמה ימים - אני בשליש ''הישראלים החדשים'' של תום שגב עכשיו.
שם ברקס 42023
אה, גם אני התחלתי. נראה מי יגמור ראשון.
מ-ע-כ-ש-י-ו!
שבע? 42051
נדמה לי שאת ה''בלגן'' כאידיאולוגיה המציאו עוד במדינה שבדרך, אולי בפלמ''ח.
רק עוד צעד קטן 42083
האם הנתונים שמסרת נמצאים ב-www?
רק עוד צעד קטן 42085
הכל משם
כמה קל 41948
לקרוא לזה ''אימוץ בכח'' וגם ''חטיפה''.

אם הייתי רוצה להיות קנטרני הייתי אומר שאת ההורים אפשר להאשים ב''נטישה''.

במצב שהיה אז בארץ, עם כל הבלגן וגלי העליה מארצות לא מאד מפותחות, מה שהיה חסר זה לא ''חשק ורצון'' לחפש את ההורים הביולגיים. לא יותר מאשר להם היה חסר ''חשק ורצון'' לברר מה עלה בגורל ילדיהם.
כמה קל 41955
נטישה זה כאשר הורים עוזבים את ילדיהם מרצון. וזה לא היה המקרה. אתה בעצם אומר שקבוצה (או אפילו קטגוריה) חברתית גדולה מתייחסת לילדים שלה כמו לגורי כלבים שאפשר לנטוש. אחד יותר, אחד פחות, מי סופר.
זו לא קנטרנות. זה סתם טיפשות.

כמה קל לפטור את המצב ב''היה בלגן''. אני מדבר על מצב שבו הורים ביקרו את הילדים בתדירות של פעם ביום. זה לא שהם תקשרו עם הילדים בעזרת פקס. אתה מבקר את הילד כל יום, עד שיום אחד אתה מגיע ומספרים לך שהוא נפטר וכבר קברו אותו.
אבל לשם מה? 41964
אני לא מבין למה היו עשויים להיחטף זאטוטים מעולי תימן? מי מרוויח מכך, מי היה מוכן לשלם כדי לקבל עולה לאימוץ? חשבתי שאימוץ הוא נטל.
אבל לשם מה? 41965
זוגות בארץ יכולים להמתין הרבה זמן עד לקבלת ילד לאימוץ. יש כאלה שמשלמים הרבה וקונים אחד כזה בחו''ל.
תמיד היה ויהיה ביקוש לילדים לאימוץ.
האם זה היה המצב לפני 53 שנה? 41994
האם זה היה המצב לפני 53 שנה? 42003
עוד יותר גרוע.
הרי לא תצפה למנגנון ממשלתי מסודר יותר לפני חמישים שנה, שבו יקבלו זוגות חשוכי ילדים תינוקות לאימוץ.
התכוונתי לביקוש 42008
התכוונתי לביקוש 42014
לא יודע מה היתה עקומת הביקוש המדוייקת לפני חמישים ושלוש שנה. עקומת ההיצע היתה לבטח קטנה לאין שיעור מהיום.
התכוונתי לביקוש 42018
אני נוטה להסכים בקשר לעקומת ההיצע (כנראה שהיו פחות הריונות-עשרה אז), עם זאת, הנתונים חסרי משמעות ללא עקומת הביקוש.
האם זה היה המצב לפני 53 שנה? 479894
אני מאמינה שאפילו יותר מהיום.
ניצולי שואה שעשו עליהם ניסויים ופגעו להם ולהן בפוריות.
אנשים שמשפחתם נרצחה בשואה ובינתיים נהיו מבוגרים מדי.
עוד לא היו אז את כל טיפולי הפוריות שיש היום, וכמדומני נשים הפסיקו ללדת בגיל מוקדם יותר.

כל זה בנוסף לאחוז הרגיל של אנשים שלא מצליחים להפרות או להרות, גם היום.
זה לא מה שאמרתי 42021
במקום להאשים אותי בטפשות כדאי שתטרח לקרוא בשקט את מה שאמרתי.

אתה בעצם אומר שקבוצה (או אפילו קטגוריה) חברתית גדולה מתיחסת לילדים חולים כאל גורי כלבים שאפשר למסור לאימוץ.

על האמירה הזאת שלך הגבתי, ובדיוק כפי שהתיזה שלי מופרכת כך גם זאת שלך.

היה בלגן. היו גם הרבה הורים שלא ביקרו את הילדים לעתים קרובות, אני בטוח שזה לא מתוך כך שהם לא אהבו את ילדיהם אלא בגלל סיבות אוביקטיביות. אבל למה לתת לעובדות לקלקל את אוירת העליהום על האשכנזים חסרי הלב שריססו בדי.די.טי. וחטפו ילדים?

אני שמעתי על זה מפה ראשון ממישהי שהיתה אחות באותם ימים (וגם העידה בועדה).
זה לא מה שאמרתי 42025
צר לי, אבל לא תוכל למצוא בתגובות שלי פעם אחת את המילה אשכנזים.
אני מנסה להיות ענייני.
זה לא מצדיק אבל... 42039
מאנשים שעבדו במעברות, מתברר שאכן היו לא מעט מקרים בהם הזניחו משפחות את הילדים עד כדי סכנת חיים, בטענה שאם הילד ימות ''יעשו עוד אחד''. זאת, למרות תחינות ואזהרות של הרשויות. גישה כזו נפוצה יותר בתרבויות בהן ערכם של חיי אדם נמוך יותר באופן כללי (כמו חלק מן עולם המזרחי) ובמיוחד במשפחות מרובות ילדים.

כמובן, הטענה היא סטטיסטית, לא אישית, הרי אני עצמי חצי תימני ומעולם לא שקלה אימי למוכרי לקרקס נודד, או לאשכנזים חו''ח (אך עדיין, חושד אני כי בגיל ההתבגרות שקלה היא לתרום את לשוני לבנק האיברים השכונתי, שדחה את ההצעה על הסף).
חשבתי שאפופידס הוא יציר תוכנה... 42041
חשבתי שאפופידס הוא יציר תוכנה... 42092
כחיקוי לדבר האמיתי, באפופידס הושתלו מספר זכרונות אותנטיים שנרכשו ממשקיעים שהסתבכו בנפילה הקודמת של הבורסה.
זה לא מצדיק אבל... 42066
דווקא אותי ואת אחותי התאומה אמא שלי כל הזמן איימה למכור לאלטעזאכען.
TIMAN KIDS" 42600
FIRST OF ALL IT'S NOT ONLY "TIMAN KIDS" IT'S IRAQI KINDS TOO, AND EVERY TIME THAT THIS ISSUE IS A SUBJECT OF THE DAY IN THE "CNNESSET", THEY MAKE SURE TO STOP EVERYTHING AND MAKE THIS QUITE, "WHY"? ON THE BIG "ALIA" ON 1950-1951 LOTS OF FAMILIES HAD THEIR KID IN THE HOSPITAL AND WHEN THE PARENTS COME ONE DAY THEY TOLD THEM THAT HE DIED, SO WHERE IS THE "DEATH CERTIFICATE"? THIS IS THE BIG QUESTION!!!! AND WHEN MY BIG BROTHER HAD TO SERVE THE ARMY A BIG "KATZIN" AND 2 WITH HIM CAME TO OUR PLACE TO TAKE HIM BY FORCE. A) IT'S STILL A BIG MYSTARY WHY, AND HOW MUCH MONEY THE GOVERMENT GOT FOR SAELLING THIS KIDS, WITHOUT "A "DEATH CERTIFICATE
תחית המתים 42858
סיפור ששמעתי ברדיו (רשת ב'. ראיון עם ח"כ גמליאל) וקראתי אודותיו בעיתון (לא זוכר איזה) על אם תימניה שבאה לבקר את בנה בבית החולים ושם הודיעו לה שהוא נפטר. היא התחילה להשתולל, תפסה את העובדת הסוציאלית ואיימה שתהרוג אותה ואז... הפלא ופלא, נס! קיבלה את בנה בריא ושלם. חי.
הועדה סירבה לבדוק את הסיפור הזה, כי בסמכותה לחקור ילדים שנעלמו ולא ילד שחזר לחיק משפחתו כמו במקרה דנן.

באופן כללי הועדה היתה מאוד מנומסת ולא השתמשה בסמכויות החוקיות שיש לה לחקור עובדי מדינה, ביניהם בכירים ולאתר חומר ארכיוני סודי במשרדי משרד הרווחה (אז- משרד הסעד).

הועדה גם לא פסלה את מהימנותם של ניירות אנונימיים, חסרי חתימה ותאריך. האם ראוי שניירות אלה יהיו קבילים יותר מזעקות המשפחות?

כיצד אתם מצפים שהמשפחות יאמינו לועדה שלא מבססת את ממצאיה ובעצמה מסייגת את ממצאיה ולא נותנת תמונה בהירה כל צרכה? חוסר הביסוס של ממצאי הועדה ואף חוסר הכבוד שהיא נוהגת במשפחות משכנע אותי שהצדק עם טענות המשפחות.
ב/ האייל המרושע 43211
בנה של אותה אם באמת מת. התינוק שניתן לה היה תינוקה של מישהי אחר, קצת פחות אלימה - שגם היא קיבלה עד מהרה הודעה דומה אודות מות בנה, כי לא הייתה ברירה.

איך אני?
ב/ האייל המרושע 43252
כל התימנים נראים לך דומים אז אתה חושב שגם האמהות לא מבדילות בינהם?
ב/ האייל המרושע 43542
אני חושב שכל התינוקות נראים אותו דבר, בלי קשר למוצא שלהם (טוב, יש להניח שתינוק כושי יראה שונה מתינוק שוודי, אבל אתה יודע למה אני מתכוון).

חוץ מזה, אני רוצה להפנות אותך לכותרת התגובה, כדי להבין מאיפה הגיע הרעיון.
עדויות מהימנות 42974
עדויות מהימנות, נכון. סימון שסימנה העובדת הסוציאלית המואשמת שמסרה את התינוק לאימוץ, ועוד ללא חתימה.
קריאת חובה 692307
בצוק העיתים והמחלות, הקדשתי קצת זמן לקריאת דו"ח ועדת קדמי (החלק הראשון מתוך שלושה).
היות ולדעתי פרשת העלמות ילדי תימן היא אחת מן הנקודות המרכזיות בתשתית המוסרית של מדינת ישראל, אני מוצא שזה קריאת חובה לכל אזרח ישראלי חושב.
כמקובל במסמכים של המערכת המשפטית, אין דרך לתאר את המסמך כקריאה מרתקת. זהו מסמך נוקדני ודקדקני התובע מן הקורא סבלנות וכושר עמידה אפילו לצורך קריאה שטחית של החומר.
ובכל זאת, אני טוען שתוכן המסמך מצדיק את העינוי הכרוך בקריאתו. מה שמצדיק את השחייה ברביכה האפורה הזו של מקרים,עדויות וטיעונים משפטיים, היא העובדה שבתום המאמץ הבלתי מתגמל הזה עולה ובוקעת ההבנה שבניגוד למקובל בציבור, בעצם בחלקו העיקרי והעקרוני של הפרשה, האמת די ידועה וברורה.
מסקנה מתבקשת אחת היא לגבי היחס לאלו התעקשים באופן אובססיבי לדוג במים עכורים אלו.
מפאת קוצר היכולת והמצע, אנסה לתמצת התרשמותי לעיקרי דברים. לעיקרו של עניין, יש 3 תאוריות עיקריות לגבי הפרשה.
א. התאוריה הראשונה היא "חטיפה ממסדית". לפי גישה זו היעלמות של כ-‏1100 ילדים (זה המספר של ועדת קדמי 2001, המספר גדל כל הזמן). מתוכם כ- 800 שייכים לפרשת היעלמות התינוקות מן המחנות והמעברות בשנים 48-52 ברובם מן העדה התימנית, חייבת להיות תוצאה של מהלך ממסדי שבו הממסד (הסוכנות, ויצ"ו, בתי התינוקות, בתי החולים, מד"א, העובדות הסוציאליות, חברה קדישא, בתי המשפט והחוקרים למיניהם) קשרו קשר, בין באופן ישיר ובין עקיף, להעלים ילדים "מזרחיים" מהוריהם ולמסור אותם להורים מאמצים אשכנזים.
ב. לגבי גישה זו יש לומר באופן ברור שמדובר בעלילת דם. חבורת המעלילים המשתתפת בעלילה זו אינה עשוייה מעור אחד. יש שם הכל. החל מאנשים בעלי כוונות טובות שאינם מודעים להכרח בראיות ברורות לגמרי כאשר מאשימים האשמות חמורות כאלו בעלות אופי אנטישמי ושונא ישראל ברור), המשך באנשים חסרי אחריות המפיצים בין ברשלנות ובין ביודעין דברי שקר גמורים וכלה באנטישמים גמורים שהפכו את הפצת ההאשמות נגד מדינת ישראל לשליחות אישית.
ג. אני פוסל את הגישה הזו באופן אבסולוטי,מכיון שהשיטה הזו נפסלה על ידי כל החוקרים והועדות שהיו ומעולם לא נמצאו לה ראיות חד משמעיות. חלק גדול מדו"ח קדמי עוסק בהפרכת התאוריה הזו.
ד. בעיקרון עצם הבסיס של הגישה הזו הוא מופרך משום שע"פ דוח קדמי ישנן ראיות אמיניות לכך שרוב הילדים האלו מתו (כ-‏750 מתוך 800). לגבי מקרים בודדים נתגלו ילדים שנמסרו לאימוץ באופן המתאים לתאוריה השנייה שאתאר בהמשך. כ-‏56 מקרים נותרו בעיני הועדה "עלומים". כלומר אין ראיות אמינות למה עלה בגורלם. כלומר כל הקשר הממסדי לחטיפת ילדים צריך להתבסס על 56 מקרים אלו (שאין ראיה חד משמעית לכך שהם חיים).
ה. אין כאן אפשרות לחזור כאן על כל המקרים שבדקה הועדה. מקרה מייצג הוא מה שכתב המגיב רמי צוברי כאילו הועדה לא בדקה מקרים בהם ההורים הכשילו ניסיון חטיפה בעודו באיבו. טענתו אינה אמת. הועדה בדקה באופן פרטני 8 מקרים כאלו שתארה אותם כראיות מסייעות לטענת החטיפה. בין השאר היו שם 2 מקרים, שאפשר להסבירם כתינוק שהועבר למיטה אחרת באותו בית תינוקות. כאשר ההורים באו לבקר את הילד הם לא מצאו אותו ועוררו מהומה כי אף אחד לא ידע איפה הוא ואז מישהו הראה להם איפה הילד.
ו. מקרה מייצג נוסף לגבי הראיות המובאות לגישת החפיפה הוא המקרה של משפחת סיביליה (עולים ממצריים) שהובא בהרחבה בספר של שוש זייד. הועדה מצאה 3 מסמכים המעידים על מות ילדם, באחד המסמכים שם הילד משובש ובאחר שם בית החולים אינו מדוייק ובכל זאת הועדה רואה במסמכים ראייה אמיתית למותו. אחיו של הנפטר זיהו כנראה באמצעות בסיס מידע לא חוקי אדם שנולד באותו יום כמו אחיהם ומספר ת"ז שלו הכיל הרבה אפסים. העובדה ש"החטוף" ומשפחתו מכחישים בכלל שהוא מאומץ וקרובי משפחה העידו על הריון האם, לא מפריעה לבני משפחת סיביליה לדבוק בסיפורם ולהמשיך להפיץ אותו.
ז. התאוריה השנייה לגבי הפרשה תוארה בדו"ח כ"אימוץ מזדמן". לפיה הממסד יצר בפועל מכל מיני סיבות מצב בו תינוקות בייחוד במחנות העולים 48-50
הופרדו מהוריהם ובפועל הורים רבים לא ביקרו את ילדיהם במשך חודשים רבים. במקביל הצוות הרפואי והעו"ס הטילו את האחריות לקשר עם הילד על ההורים ולא נעשה שום מאמץ מצדם לברר מי ההורים ומדוע אינם מבקרים. לפעמים הילד הועבר וההורים פשוט לא מצאו אותו ולפעמים ההורים הסתכסכו או שאחד מהם חלה/מת בעצמו. בכל אופן ניתוק קשר לא היה ארוע חריג בנסיבות. כאן נכנס גם העניין של התנשאות וזלזול על רקע עדתי וכיוב'. היו שם מקרים של אמהות ילדות שהיו נשואות לגברים מבוגרים ועוררו יחס עויין מלכתחילה אצל הצוות הרפואי והסוציאלי.
ח. הבעייה היתה שלא היה נוהל מסודר להכרזת ילד כנטוש. ילדים הוכרזו כנטושים ע"פ שיקול הדעת של העובדות הסוציאליות ואז הפכו מועמדים לאימוץ. לשופט שאישר את צו האימוץ לא היה שום מידע על המקרה מלבד מה שמסרו לו העו"ס.
ט. דו"ח קדמי מאשר שלא ניתן להכחיש שנוצר מצב כזה שבמסגרתו יכל להתבצע אימוץ מזדמן. מבחינת ההורים הדבר לא משנה, אבל לא מדובר כאן ב"חטיפה ממסדית" אלא בכשל מערכתי שאינו מצריך כוונות זדון או חיפוי על האשמים.
י. יתכן שחלק מ-‏56 ה"עלומים" שייכים לקטגוריה זו, אלא שלא נמצאה אף ראיה שכך הדבר. ישנם מקרים ספורים וגבוליים שיתכן שיש לכלול אותם בקטגוריה זו. התגלה מקרה של ילדה תימנית שנפטרה שהוריה קיבלו במקומה כנראה בטעות ילדה שהיתה בעלת שם זהה. במקרה זה לא היה "תהליך אימוץ" ולא ברור מדוע לא היה קשר עם המשפחה המקורית של הילדה.
יא. התיאוריה השלישית אומרת שלא היו דברים מעולם והכל מבוסס על שמועות של חטיפות ילדים שהשרו פאניקה במחנות העולים. למעשה היו מקרים בודדים של ילדים שנמסרו לאימוץ בגלל הבלבול והתוהו ובוהו המנהלי ששרר בזמן קליטת העלייה ההמונית והמגפות במחנות (פוליו שחפת דיזנטריה ). גם את הגישה הזו אי אפשר לפסול פשוט משום שלא נמצאו ראיות משפטיות למקרה בו ילד נמסר לאימוץ למרות שהמערכת ידעה שההורים קיימים ומתנגדים לאימוץ. דבר כזה יהיה כנראה קשה להוכיח. לך דע מה ידעה העו"ס ומה לא.
יב. בשני החלקים האחרים של הדו"ח שלא קראתי, הועדה מסרה למשפחה של כל אחד מ-‏1100 המקרים שהגיעו לידיה את תוצאות החקירה שלה ואת המסמכים במידה ונמצאו כאלו. קשה לי להאמין שמשפחות רבות שינו את דעתן בגלל תעודת פטירה שצצה לפתע, לפעמים עם פרטים משובשים וכו'. יחד עם זאת צריך להבין שאי אפשר לצאת באופן ציבורי בהאשמות חמורות מאד כלפי המדינה מוסדות וציבורים שלמים, רק על סמך תחושותיהן של משפחות ממאנות להינחם.
יג. גם בדיון זה עלה מדי פעם עניין ניצולי השואה. אני קורא לקוראי להמנע מן המכשלה המכוערת והמרושעת הזאת. מאחר וישנם רק מקרים בודדים של אימוץ שנחשפו בודאי שאין סטאטיסטיקה שניצולי שואה היו קבוצה משמעותית בין המאמצים. פליטי השואה בודאי לא היו אליטה ממסדית או מקורבים אליה ולא יכלו להטות את כל המערכות לסייע להם בביצוע אימוצים מפוקפקים. לא אכנס כאן לפרוט האימוצים בדו"ח מפני שכבר הארכתי די, אבל פליטי שואה לא מופיעים שמה כקבוצה. אני חושב שדי לומר שמה שמנסים החטיפלוגים להטמיע כאילו האשכנזים נוגעו בתשוקה בלתי מוסברת לאמץ ילדים כהי עור. למעשה האמת הפוכה. אפשר להזכיר כי בעליית תימן הגיעו כ-‏600 יתומים והיה קשה מאוד למצוא להם מאמצים.
יד. יש עוד להזכיר כי כאשר נסגר בית התינוקות בראש העין נמצאו בו 15 תינוקות נטושים. כל זה מרמז לכיוון האימוץ המזדמן". לא היתה אז אוירה של טרוף חושים של חיפוש תינוקות לאימוץ שהיתה מצדיקה גורמים פליליים להכנס לעניין כדי להרויח כסף. למעשה הרבה מן האימוצים נעשו ע"י מכרים או מקורבים של הצוות המטפל וכסף גדול לא היה שם.
טו. להשלמה צריך להזכיר את פרשת מוסדות הילדים של ויצ"ו שנטען שמסרו ילדים לאימוץ בחו"ל תמורת כסף שקיבל הארגון מן המאמצים היהודיים העשירים. גם ההיסטוריונית החדשה רינה מצליח הזכירה את הפרשה בכתבת הטלביזיה הבזיונית שלה. מה שלא הוזכר בתכנית הוא שהשמועות האלו מסתובבות מאז שנות ה-‏50 ומעולם לא נמצא להן בדל ראייה. השמועות דיברו על רב מושחת בשם ברגמן שהיה מקורב לראשי הסוכנות היהודית. דו"ח קדמי שעסק גם בכיוון הזה מגלה שלאחד מעוזריו של הרב ברגמן היו 2 ילדים מאומצים. בדיקה העלתה שאחד הילדים נולד בניו יורק והשנייה ילידת ירושליים אומצה כחוק בהסכמת האם הביולוגית וללא קשר למחנות העולים מהם נחטפו החטופים.
קריאת חובה - נב 692309
כמובן שאיני יכול להביא כאן אפילו מבחר מסכם מן המקרים שבדקה הועדה. כאמור אני ממליץ לכל המעוניין פשוט לעיין בדו"ח.
מקרה אחד שנזכרתי בו, כן ראוי לציין. מפני שהוא מדגים כיצד אדם אולי נטול כוונת זדון אבל חסר אחריות משתתף באורגיה של עלילת הדם הזו.
המדובר באדם ששם משפחתו אברהם אאז"ן, יהודי תימני שהיה מנהל אחד ממחנות הקליטה של יהודי תימן בשנים הללו. לכאורה איש הממסד ובעל גישה וקשר לעניין שאין לבן משפחה סתם. האיש הזה הזעיק שמיים וארץ בעניין חטיפת הילדים ואף פרסם ספר שספר בהרחבה על הפרשה. האיש טען שידוע לו על ארגון חטיפה שחיכה לעולים כבר בשדה התעופה וניצל את האנדרלמוסיה שיצר בהסעות כדי לחטוף ילדים כבר שם. הוא טען שהוא יודע על 20 מקרים כאלו. כמו כן כתב שבזמן היותו מנהל המחנה נודע לו על עוד עשרות מקרים של חטיפת ילדים.
מר אברהם רואיין ע"י הועדה. בעדותו מתברר שמדובר בגדעון לוי של התימנים. כל המידע שיש בידו הוא ע"פ מה שסיפרו לו ההורים וקרובי משפחה. הוא לא ראה סיבה לפקפק ולבדוק את מה שסופר לו.
לגבי שדה התעופה התברר שכל הידוע לו נוגע למקרה אחד שסופר לו מפי האם. תינוקת ישבה על ברכי אחותה במטוס. בזמן הירידה והנסיעה למחנה בני המשפחה פוזרו בין כמה רכבים ומאז נעלמה התינוקת ללא עקבות.
הועדה חקרה ומצאה שהתינוקת ישבה על ברכי אחותה משום שהיתה חולה מאוד. משה"ת נלקחו התינוקת ואחותה לבי"ח והתינוקת נפטרה למחרת היום (ע"פ תעודת פטירה). ביה"ח כרגיל לא טרח לחפש את משפחת הנפטרת וזאת המשיכה במשך 50 שנה לחפש את האחות החטופה.
באשר ל-‏19 המקרים האחרים לא היה בידי מר אברהם פרטים שיכלו לסייע בזיהוי המקרים.
באשר למה שקרה במחנות, סיפר מר אברהם שהוא פנה לממונים עליו (חיים צדוק ועוד שם ששכחתי) והללו דחוהו בקש ואמרו לו שההורים "מפריזים". מתברר שבידי מר אברהם לא היו שום פרטים בנוגע לחטיפות מלבד מה שסיפרו לו המשפחות. למעשה כשנשאל על כך בידי המראיין העיד מר אברהם כי בזמן שהיה מנהל המחנה (כשנה) לא היתה אף חטיפה/העלמות אחת. כל המקרים שנזכיר בספרו היו או במחנה אחר או אצל מנהל אחר.
קריאת חובה - נב 692315
שרק תהיה בריא.
קריאת חובה - נב 692318
תודה
קריאת חובה 692384
מכיוון שלא אקרא את הדו''ח בעצמי, תודה.
קריאת חובה 692407
אני חש חובה להוסיף חלק שלישי לתגובה זו מפני שאני חש שתגובתי עד כאן היתה חד צדדית ולא לגמרי הוגנת.
אני נאלץ להשתמש בטכניקה די עלובה של העלאת הצעות שהמציע יודע מראש שלא יתקבלו לעולם. בכל זאת אומר את דברי כדי להמחיש כיצד לדעתי היה צריך לטפל בכיב הממאיר הזה ששמו פרשת ילדי תימן.
עיון בחומר מעלה את התמונה העגומה שבאמת אין שום דבר שהמדינה יכולה לעשות כדי לישר את העקוב מאד הזה וכל דבר שיעשה בהכרח יכנס לקטגוריה של יקוב הדין את ההר.
א. ההצעה שלי היא הקמת ועדת "ניקוז" משפטית שתפקידה יהיה לעקוף את עניין ההתיישנות ולשפוט ולהעניש, במקום להמשיך בחקירה ובירור בלתי נגמר של מה שכבר עתה ברור דיו.
ב. מצד אחד תשב הועדה על המדוכה במקרים כמו למשל עוה"ד פלוני מול ועדת קדמי.
עוה"ד זה שכיהן כיועץ משפטי בוועדה ציבורית התנדבותית שהוקמה על ידי המשפחות של ילדי תימן ושהוביל בשנת 1997 מהלך לפתיחת הקברים של הילדים. ביוני 2016 התראיין הנ"ל לאתר וואלה NEWS ומסר כי ב-‏10 הקברים שנפתחו נמצאו 22 ילדים. עוד אמר ""איך ייתכן שלא נמצאו עשרה שלדים, זה כבר הראה שהיו קבורים שם כל מיני אנשים שלא ידוע מי הם, שלא לדבר על העובדה שבדיקות הדי-אן-איי כלל לא היו זהות, לא נתקבלה החלטה שאפשרה להבין ממנה שמדובר בילדי התימנים שנלקחו מהם בדיקות דם". (והאמינו לי, כי בפרשה זו, אני חוסך מכם את כל הגרסאות המתחלפות של ה"דרייפוסרים" לפרשה זו ומסתפק באחרונה שבהן).
מעיון בדוח קדמי עמ' 189 (2001) נטען כי בכל אחד מ-‏10 הקברים התגלו שרידים של גופה אחת, שגילה תאם את גילו של הילד ששמו נרשם על המצבה. כמו כן נכתב שבבדיקה שנעשתה במכון רפואי בבירמינגהם אנגליה, הצליחו להפיק שרידי דנ"א רק מקבר אחד (משאר השרידים לא ניתן היה להפיק חומר גנטי). בבדיקת החומר הגנטי נמצאה התאמה למשפחה שע"פ הרישום תינוקה נקבר שם.
תחליט הועדה מי מן הצדדים מטעה את הציבור ותגזור את דינו, שכן לא יתכן שאף אחד מן הצדדים אינו טועה ומטעה בחוסר אחריות, בעניין זה.

ג. מצד שני, מדו"ח ועדת קדמי עולה כי היו אולי עשרות מקרים שבהם אומצו ילדים מבתי התינוקות במחנות ואולי מבתי החולים, במסגרת מה שהועדה תארה כ"אימוץ מזדמן". גם אם לא נמצאה ראיה חד משמעית לפגם פלילי זדוני באף אחד מן המקרים הנ"ל, אי אפשר לנקות את המדינה מן הפגם המהותי הבא: כלל לא חשוב, מה היה המצב הנסיבתי העובדתי שהביא לכך שהילד הוכרז כנטוש, אם במהלך עשרות השנים שחלפו, פנה מי מבני משפחתם הביולוגית של הילדים לרשויות המדינה ושאל על גורלם, מן הדין היה, שרשויות המדינה יוכלו לספק לו מידע מהימן על מצבו (גם מבלי למסור פרטים מזהים). רשלנות, חוסר מהימנות ובטלנות, גם בהעדר כוונת זדון, לא יכולים לשחרר את המדינה ממחדליה בתחום זה.
כל מי שקורא את דו"ח הועדה לא יכול שלא להתמלא שאט נפש מכל המידע הנכלל במשפטים המתחילים במילה "לצערנו". כל הארכיונים שהושמדו, נשרפו או נעלמו, כל אותם מקרים בהם נמסר למשפחות מידע שגוי ומטעה וכל אותם מקרים בהם הרשויות התחמקו מלעשות מה שהיו צריכים לעשות, למשל להקפיד לחפש באופן פרטני במחנות את משפחות הילדים לאימוץ ש"ננטשו" במקום להסתפק בפרסום מודעות האימוץ בעיתון דבר. מאליו יובן, שאילו נעשה דבר אחרון זה, היתה נמנעת השאלה הבלתי פתירה, אם לפנינו זדון או טיפשות.

מן הסתם הדבר הנבון בצד זה של הפרשה, הוא לבקש את סליחת המשפחות הספציפיות הללו. לדעתי, במקרה זה, הייתי מקווה שהמדינה תעשה את הדבר הנכון ולא את הדבר הנבון ותפצה את המשפחות הללו כספית. מפני שבמקרה זה הצדק אינו עוסק בפיצוי המשפחות, אלא בהענשת מי שאחראי למצב שהביא לצורך לפצות אותן (קריא מדינת ישראל בשם כולנו).
קריאת חובה 692422
אתה יכול לכתוב הצעות לחברת הכנסת נורית קורן שהיא יו"ר הועדה המיוחדת לפרשת העלמות ילדי תימן: http://m.knesset.gov.il/mk/current/Pages/MKPositions...
אני לא יודע עד כמה זה אפקטיבי, אבל זה בטח לא יזיק.
קריאת חובה 692427
אין טעם רב בתיקון העבר אלא צריך תיקון ההווה, חלב שנישפך לא ניתן להחזיר.

ההווה - שהוא המשך פרשת ילדי תימן - הוא שרירות הלב של שירותי הרווחה שמנתקים היום ילדים ממשפחות במצוקה בטענה שלמען הילדים עדיף שלא יגודלו על ידי הוריהן הביולוגיים במקום לתת למשפחות סיוע כספי צנוע שיאפשר לגדל את הילדים.

מנסיון אישי, אמנם בתחום אחר, העובדות הסוציאליות מתנשאות מעל משפחות חלשות וחושבות שהן מבינות טוב יותר מהמשפחות במצוקה איך לנהל את חיי המשפחה. מאחר וגדלתי כילד בעוני מרוד ולא סבלתי כלל מזה - ברור לי שילד לא זקוק לחיי רווחה כדי לגדול באושר ולצמוח בריא אם רק יאפשרו למשפחות עניות לפתור בעיות כלכליות נקודתיות.
קריאת חובה 692437
עקרונית, אני מסכים.

אם אתה מדבר על הוצאת ילדים למוסדות וכאלו, התרשמותי היא שהמוסדות האלו כל כך מעיקים (כספית, ניהולית ומצפונית) על הציבור, שקשה להשתכנע שהחברה שלנו דרך השלטון והממסד שלה, תתאמץ כל כך למלא את המוסדות האלו, שעושה רושם שהם מלאים מדי גם כך.

העניין יותר רציני כאשר מדובר על הרחקת ילדים ממשפחתם. הרושם השטחי שלי הוא שהיום המצב הוא הפוך. בניגוד למה שאתה אומר, אי אפשר להוציא ילד מחזקת משפחתו בטיעון של טובת הילד. אם מוציאים ילד ממשפחתו זה חייב להיות בנימוק של סכנה פיזית מיידית לשלום הילד. אני חושב שהיום ההליך כל כך בירוקראטי והעו"ס כל כך עמוסות, שההליך מתבצע רק במקרים קיצוניים ממש ויש הרבה ילדים הנמצאים בסכנת נפשות בחזקת משפחתם.

בכל מקרה לדעתי, רצוי מאד שהתהליך יבדק ביסודיות ע"י גורמים מנהלתיים ומשפטיים, כדי למנוע מצב בו הליך בירוקראטי מסובך וכבד, מצטמצם באופן מהותי לחוות הדעת של עו"ס. לשופט החותם על צו ההרחקה יש אחריות משפטית העולה הרבה מונים על זו של העו"ס ולא יתכן שהוא יהיה בעצם עלוקת גומי עם משכורת יפה היושבת על גבו של פקיד ציבורי בעל משכורת זעומה.

כמו בפרשה של ילדי תימן, אתה מעלה את העניין של "העובדות הסוציאליות מתנשאות מעל משפחות חלשות וחושבות שהן מבינות טוב יותר מהמשפחות []" את טובת הילד. לדעתי שם וגם כאן העניין הזה מעוט משמעות. האחריות הכבדה נופלת על השופט המוציא את צו ההרחקה או צו האימוץ ולא על כתפיו הדלות של העו"ס שבסה"כ עושה את עבודתו, יהיו דעותיו מה שיהיו.
לדעתי, יש גורם שנוח לרבים להתעלם ממנו, המשפיע על התוצאות, לא פחות מאשר ההתנשאות של פקידי הציבור על לקוחותיהם, והוא המוטיבציה של עו"ס ופקידי סעד למיניהם להימנע מעימותים עם לקוחות קשים וכל זאת למען אדם זר לחלוטין שלא יכול לגמול להם. תנאים של עומס עבודה בלתי נסבל ומשכורות זעומות בודאי מעצימים את המכשלה הזו.
כל עניין ההתנשאות העדתית וכיוב' הוא מזון משובח לחיכם של "דרייפוסרים" למיניהם. צריך תמיד לזכור, שלא חשוב מה חשבו ומה "התנשאו" כל מי שהתנשא, כל מי שצריך לדעת, ידע אז ובודאי יודע היום, שלהוציא ילד מחיק משפחתו ללא טעמים ממש מוצקים, הוא מעשה פלילי!
קריאת חובה 693540
התנסתי באופן אישי במפגש עם אחיות סוציאליות (בעניין אחר שכלל תפיסת אפוטרופסות כפויה מצידן), זאת על פני תקופה של יותר מ- 10 שנים. מדובר היה בעניין של חיים ומוות אילו הפקרתי את בני משפחתי ל"טיפול הטוב" של השירות הסוציאלי.

תפסיק מהגישה ש"היחוס של התנשאות של השירות הסוציאלי" הוא הגזמה. זה דבר מאוד אמיתי ורווח , זה גורם נזקים עצומים למטופלים, נזקים לכל החיים ולעיתים קיצור תוחלת החיים שלהם. זה לא רק הוצאת ילדים מהבית אלא עוד תחומים, כגון: פירוק משפחות במקרה של סכסוך בעל-אשה, תפיסת אפוטרופסות כפויה על מטופל בטענה שאינו "כשיר לאחריות על עצמו", הוצאת הסכמה לאימוץ בדרכי מירמה כאשר האם/האב המוחלשים מבחינה חברתית אינם יכולים להתגונן בפני סוללה משפטית/אדמיניסטרטיבית שכופה עליהם את האימוץ. ועוד דברים כאילו.

זו חזרה על דפוס פעולה הסוציאלי שהיה בטיפול בילדי תימן. ילדי תימן היו שייכים להורים שהמעמד החברתי שלהם מוחלש מאוד . השירות הסוציאלי ניצל את החולשה הזו ופגע במשפחות התימניות בין אם בהזנחת הטיפול הרפואי בילדיהם, ובין אם בהוצאת ילדים מחיק משפחתם ומסירתם לאחרים. הדפוס הזה מושרש בשירות הסוציאלי עד היום כאשר הוא מופנה למיגזרים חלשים אחרים.

לשופטים אין שום כלים לבחון את אמיתות הדוחו"ת של "פקידי הסעד" כתוצאה מכך פקידי הסעד (בדרך כלל פקידות סעד) מחברות דו"ח מסולף. אם הדו"ח הזה מופנה נגד משפחה מוחלשת אין למשפחה המוחלשת שום יכולת אפקטיבית לתקן את הדו"ח המסולף. בסופו של דבר פקידות הסעד הן האינסטנציה שמשפיעה באופן מכריע על ההחלטה השיפוטית. אם מתגלה כשלון של השירות הסוציאלי, הוא מוסתר בתוך מסמכים חסויים ולכן כל לכאורה מעלליהן נעשו "לטובת החברה".

זה בערך המצב שאני משער בו נימצאת פרשת ילחדי תימן: הכשלונות קבורים במסמכים חסויים והוועדות מקבלות רק מסמכים שמגנים על השירות הסוציאלי. בשלב זה הוועדה (שהוזנה במסמכים מסולפים של השירותצ הסוציאלי) מפרסמת דו"ח שגוי כאילו הכל נעשה כשורה והניפגעים הם בודדים.

לגבי הכסף הרב שהמדינה מוציאה על הליכי אימוץ או אומנה. זה לא עומד בסתירה לכאורה כפי שאתה אומר, להיפך הכסף הזה הוא הכוח המניע את מעשי העוול. וזה ההסבר: יש גופים במדינה שמרוויחים כסף רב על ידי כפיית אימוץ/אומנה והם דואגים לכך שזרם הכסף יופנה לכיסם על ידי יצירת הסדרים ומיסגרות שונות. השירות הסוציאלי מתוגמל בדרכים אחרות, לאו דווקא כספיות. למשל פקידת סעד "שהצליחה" להציל כביכול משפחות על ידי פירוקן מקבלת ציון לשבח וקידום מקצועי בשל "ההצלחות" שלה.
קריאה וחוכמת ההמונים 693533
החדשות האחרונות בסיפור של ילדי תימן החטופים, בהכרח שהן מביאות כל אדם רציונלי ומתון לידי ייאוש ואבדן האמונה ביסודות החברה החופשית.
מונח לפנינו דו"ח של ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט, שעברה באופן פרטני וחקרה את כל המקרים שהובאו לידיעתה והקדישה חלק גדול מן הדו"ח שלה כדי להפריך את טענת החטיפה. ככל הידוע לי גם לאחר שרוב חלקי הדו"ח נחשפו לציבור הרחב, לא נתגלו כשלים או כזבים משמעותיים כלשהם בעבודת הועדה. והנה די בכך שגל"צ ורינה מצליח החליטו שהיתה חטיפה וכבר ה"חטיפה" הופכת לעובדה ולאבן יסוד שעליה נבנית שכבת הכזב והתעמולה הבאה: ניסויים רפואיים בילדי תימן הבלקן וכל מי שאינו "משלנו". גם במקרה זה כמו בכל עלילה טובה, היא בנוייה על גרעין אמת (במקרה זה הניתוח הפתולוגי שנעשה בילדי המחנות שנפטרו). באוירה פוסט-מודרניסטית זו שבה הנאראטיב יותר חשוב מן העובדות שהן ממילא כולן "עובדות אלטרנטיביות", כמובן, אף אחד אינו מבחין בקשר ההתפתחותי המוליך מהפרכתו של הכזב הישן להולדתו של הכזב החדש.
שאלה למירב מיכאלי 733392
שלחתי לפני מספר שבועות את השאלה הבאה למירב מיכאלי. המייל נשלח לכתובתה בכנסת וכן לכתובת הלשכה שלה שפורסמה בהודעות המפלגה בתעמולת הבחירות.
עד עתה לא קבלתי תשובה.
יתכן שניסוח המכתב קשה מדי ובקריאה שנייה יתכן שהוא עשוי להקרא כמלכודת כלשהי הנטמנת לנמען. האמת היא שאין לי דבר נגד מירב מיכאלי. להיפך. שקלתי ברצינות להצביע עבורה.
השאלה שלי אינה קנטרנית ואינה מכשילה. אני באמת לא רואה איך אני מצביע עבור המפלגה אם איני מקבל תשובה מניחה את הדעת, לפחות לשאלה זו.
מיכאלי כמובן רשאית לא להשיב לכל מי שהיא רוצה. אני נשאר עם התהייה לגבי מועמד שלא עונה לך בעת מערכת הבחירות, מה הסיכוי שהוא יתיחס אליך לאחר שיבחר.
____

שלום מירב,

ברכות לבחירתך לראשות המפלגה.

בעבר הצבעתי למפלגת העבודה. אבל לפני כשנתיים בתקופה שפעלה ועדת הכנסת לחקירת פרשת ילדי תימן בראשות נורית קורן החלטתי שלעולם לא אצביע יותר בעד מפלגת העבודה.

היית חברה בועדה אם כי לא ממש נשמע קולך. מן הסתם יצא לך להבחין שהיה מדובר בעלילת דם לא מחוכמת במיוחד.

במקום שראשי המפלגה פרץ, יחימוביץ והרצוג יגנו על שמם הטוב של האבות המייסדים של מפלגתם, הם הזדרזו לתפוס מקום על ספסל הקטגורים וחתמו על עצומה לקידום החוק שיזמו אז הפעילים של ילדי תימן. במקום להביע שאט נפש מן התעמולה הגבלסית של ח"כ דאז אוחנה שהאשים את האשכנזים בחטיפת ורצח תינוקות תימנים לצורכי ניסויים רפואיים ומכירת איברים, עשיתם קולות של שטיח. נדרשה תכנית הטלביזיה של רביב דרוקר כדי לנקב מעט את הבלון הזה.

חשבתי אז ואני חושב היום, שאנשים שלא היה להם אומץ הלב הציבורי לצאת להגנת אבותיהם הרוחניים ומייסדי המפלגה שלהם והמדינה, לא ייטיבו לייצג ולהגן על מצביעיהם.

הייתי שמח לשמוע התנצלות או הסבר כלשהו על ההתנהגות הרופסת והפחדנית שלכם בנושא הזה.

אני יודע שזה לא הדבר הדחוף והחשוב ביותר על סדר היום, אבל אני באופן אישי לא אוכל להצביע עבורכם עד שאבין מה קרה לכם שם.

(הוריי עלו לארץ בשנות ה-‏60, כך שאין לי או להם נגיעה אישית בנושא).
שאלה למירב מיכאלי 733393
אני מצטרף לתהייה על ההחלטה הדרמטית הזו בעיתוי הנוכחי - שמעלה את החשד שזה פשוט עוד אתנן בחירות שבינו לבין עובדות היסטוריות מוכחות או הגיון כלכלי אין שום קשר.
שאלה למירב מיכאלי 733403
לבקש סליחה מעדות המזרח ולצלם את החורבה של מנצור ללא כל תמורה , תמיד היה חלק אינטגרלי בבחירות.
שאלה למירב מיכאלי 733417
עם סליחה לא הולכים למכולת, מימון טסלה חדשה למשפחה זו כבר אופרה אחרת לגמרי.
שאלה למירב מיכאלי 733467
הגיע הזמן באמת שכל תמני יקבל טסלה S חדשה כפיצוי על עוגמת הנפש.

אני בעד.
שאלה למירב מיכאלי 733468
טסלה 3, אל תהיה גרידי.
שאלה למירב מיכאלי 733462
מעבר לכל הדברים האחרים שאפשר להגיד על החלטת הפיצויים, נדמה לי שיש דבר אחד שחייבים לומר אותו. מדוע אני משתמש במילה "חייבים"? משום שאני חושב שיש כאן משהו שרוב האנשים מסרבים לעשות והוא להביט לתוך החשיכה. חובה להצביע על מאגרי המשטמה המסתתרים בתוך החתכים השבטיים והעדתיים בישראל. אני מאמין שרוב קוראי התגובה סבורים שאני מגזים. אבל ...
א. האם מנזר השתקנים הפוליטי אינו מעיד על עוצמת הזרמים הללו?
ב. אנשים מתקשים להאמין כמה דק הוא הקו בין דברים למעשים. לאחר שזכינו בשנות ה-‏80 בהצצה אל חציית נקודת המעבר הזו (פרשת עוזי משולם ועמותת משכן אוהלים), איכשהו נסוגונו משם. יש בודאי כוחות מלכדים בחברה הישראלית, אבל הם הופכים יותר ויותר רפאיים.
ג. יאיר גולן דיבר על צללים בחברה הישראלית המהדהדים את זכרונות שנות ה-‏30. אני שואל את עצמי, מהו סימן האתרעה המורה עלהצורך לצלצל בפעמון האזהרה.
שאלה למירב מיכאלי 733411
אתה מצפה שחודש לפני הבחירות הנהגת העבודה החדשה תינבור במיסמכים ישנים אודות ילדי תימן ?
יש להם דברים יותר דחופים ומועילים לעשות:
למשל לארגן הובלת מצביעים לקלפיות, או אירגון נציגים שלהם לניהול/צפיה בקלפיות.

פרשת ילדי תימן זה חלב שנישפך, עיסוק בעניין לא יוסיף דבר.
שאלה למירב מיכאלי 733412
ממש לא. בקשתי הסבר על התנהגותם של נבחרי העבודה ועל בחירתם לא להגן על מצביעיהם ועל הוריהם הביולוגיים והאידיאולוגיים.
לכאורה יש כאן קו ברור לאישיותם הפוליטית של המועמדים, אלא אם כן יש להם הסבר אחר. פרשת ילדי תימן זה חלב שנשפך, האמנם?
לא התיחסתי כאן להחלטה האחרונה של ממשלת ישראל, מפני שהעניין לא פשוט ואיני חושב שאפשר לפטור אותו במשפט אגבי. אבל די ברור ששרי הממשלה לא חושבים שמדובר במים מתחת לגשר.
שאלה למירב מיכאלי 733419
החלטות הממשלה, לשלם 150 אלף שקל או משהו כזה לכל משפחה תימנית שניפגעה בקשר לילדי תימן (אי דיווח על פטירות או משהו כזה). הן סוג של שוחד פוליטי.

לא חושב שמשפחות רבות יקבלו את המענק. מעריך באופן גס שמדובר בסכום 10 מיליון שקלים או פחות (60 משפחות זכאיות). כך ביבי יקבל עבור מיליונים בודדים תדמית של מסייע למיזרחיים. שווה לביבי כתעמולת בחירות.
שאלה למירב מיכאלי 733420
אם 733 משפחות יקבלו מענק הסכום גדול יותר מ- 10 מיליון, אבל לא בטוח שיש עדיין בחיים משפחות זכאיות, שכן אם ההורים לילדים ניפטרו בינתיים הצאצאים לא יורשים כנראה זכות למענק.

הערכה גסה: אירוע ילדי תימן אירע לפני כ- 70 שנה, ההורים היו נאמר בגיל 20 נניח, ולפיכך אותם הואים אמורים להיות היום בני 90 כדי להיות זכאים למענק. מפלאי תורת המיספרים.
שאלה למירב מיכאלי 733430
הפיצויים הם להורים או לאחים ואני לא רואה שום סיבה שהפיצוי לא יעבור ליורשים (אחרי הכל, היורשים מצביעים בבחירות יותר מההורים).
ומספר המשפחות הוא בסביבות 1050 משפחות וזה כולל מתלוננים שאינם תימנים. יש כ-‏53 משפחות הזכאיות ל-‏200K, כיוון שלא נמצאו עקבות הילדים שלהם (כולל 20 מקרים שנעלמו בעומן).
אין סיבה של ממש שמתלוננים נוספים יופיעו כפטריות אחרי גשם הכסף. הועדה האחרונה, ועדת קדמי, ריכזה גם את כל הפונים לועדות קודמות. פונים חדשים יצטרכו להיות כאלו שמעולם לא פנו לאף ועדה.
שאלה למירב מיכאלי 733435
אני מהמר שיורשים לא זכאים לכלום. לגבי אחים, יש לי ספק לגבי זכאותם.
בינתיים לא ניתקתי בפירוט זכאות, ומתי ישולם. זה נראה לי יותר כתעמולת בחירות.

בינתיים כל הפרטים הרלוונטים לא ברורים, לדעתי העירפול בפרטים מכוון כדי ליצור מראית עין של נתינה.
שאלה למירב מיכאלי 733436
בינתיים פורסמו ציטוטים מהחלטת הממשלה. הפיצויים הם להורים או לאחים. הילדים יכולים להגיש בקשה בשם ההורים והדודים. הפיצוי מוגבל אך ורק לרשימת 1050 המשפחות בדו"ח קדמי, כך שנותר מקום לפעולת ח"כים ולבג"צ שירחיבו את הזכאות בטענת "לא יעלה על הדעת".
בימים אלו זו תהיה צביעות לומר ששאלת הכסף אינה משמעותית כאן, אבל אותי מטרידה נקודה אחרת הרבה יותר:
ילדיכם ילמדו בבתי הספר הממלכתיים שלהם שהוריהם היו גזענים שהביאו את עולי תימן ארצה כדי לזלזל ולהתעלל בהם. כמוכן הם ילמדו כעובדה היסטורית שהוריהם העלימו תינוקות חולים ומסרו אותם לאימוץ להורים אחרים.
הישג יפה לבעיה שאמורה להיות מאחורינו.
שאלה למירב מיכאלי 733440
ההחלטה עצמה היא סבירה. הדיון הציבורי שמתפתח כאן בימים האחרונים שונה מאוד ממנה. אבל זה היה די צפוי כי ראינו כבר שכאשר נפתחו הארכיונים המקופחים המקצוענים המשיכו לטעון שמחביאים מסמכים.
שאלה למירב מיכאלי 733442
אנסח דעתי כך: שום דבר טוב לא יכול לצאת מן ההחלטה הזו, אבל לפעמים צריך פשוט לעשות את מה שנכון לעשות. התנהגות הממלכה בשאלת ההודעה לקרובי הנפטר היתה פגומה ויש מקום להתנצל ולפצות.
שאלה למירב מיכאלי 733673
מ-ynet
"לדברי שר הביטחון בני גנץ, "אין באמת מספיק להעניק מזור למשפחות. בסופו של דבר ההכרה שלפנינו היא תחילתו של שיקום ואיחוי הפצע. זו פרשה עצובה". שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה: "זה לא מספיק להכיר בסבלן של המשפחות, זו הכרה סובייקטיבית ולא הכרה מלאה בפרשות ובמקרים שקרו והוצגו עדויות. צריך לקבל את העדויות שהמשפחות הציגו ולהכיר שהיו תופעות קשות והזויות של חטיפת ילדים"."
בד"כ איני חסיד של חרטות על הצבעה שעשית. בבחירות דמוקרטיות אתה בוחר מבין האופציות שלפניך, כאשר ברור לך מראש שאפאחד מהם לא אומר לך את כל האמת. מתברר לך שמה שבחרת לא מוצלח? מה לעשות. טעית.
בני גנץ הוא הראשון שהצליח להביא אותי לחרטה עמוקה ומלאה על שנתתי לו את קולי. האיש הטיפש הזה צריך להמחק מן המפה הפוליטית וישא"ק. אני מאד מקווה שהמפלגה שלו לא תעבור את % החסימה. לדעתי ראוי לו שיסיים את הקריירה הפוליטית שלו במחיקת 2 מנדטים ממחנה האנטי-ביבי.
שאלה למירב מיכאלי 733680
מה שאתה מצטט מפי גנץ סביר (לפחות בערך). אבל לא הציטוט של תמנו–שטה.
שאלה למירב מיכאלי 733696
כן. אתה צודק. מרוב עצבים, לא שמתי לב שעברו לצטט מישהו אחר. כך שמה שנותר מן התגובה שלי הוא:
א. שדעתי על גנץ רעה מאד. במקרה זה שלא באשמתו.
ב. זה חוסר אחריות למנות את גב' שוטה למינוי רגיש כמו שר הקליטה. אם להתבטא בעדינות זה מינוי של החתול לשמור על השמנת. אני מניח שהצעד הבא יהיה למנות את אריה דרעי לשר האוצר.
שאלה למירב מיכאלי 733725
גאנץ נראה לי כדוגמא לבעיית אגו.

גאנץ לא מסוגל להודות בינו לבין עצמו שהוא כשלון פוליטי גמור. לכן הוא מוצא שלל תירוצים למה הרצת מפלגה קיקיונית כמו ''כחול לבן'' עכשיו מצילה את המדינה.

גאנץ שכנע את עצמו שהוא יעבור את אחוז החסימה וזה מה שיציל את המדינה. לדעתי, הוא לא יעבור את אחוז החסימה ואפילו יעבור את אחוז החסימה הוא לא יהיה ראש ממשלה חליפי, גרוע מזה פירורי מפלגתו עשויים לזחול לממשלת ביבי (לא יחסרו תירוצים).

אם יש מפלגה שמתנגדי ביבי אסור שיצביעו לה זו מפלגת כחול לבן, מפלגה זו היא נזק מכל כיוון אפשרי.
שאלה למירב מיכאלי 733744
לגמרי יזחל לנתניהו, המפלגה הזו היא קן צרעות של עריקים.
שאלה למירב מיכאלי 733415
מנסיוני, גם בימים פחות בוערים הגב' מיכאלי אינה עונה על מכתבים (לפחות על מכתבים ביקורתיים).
שאלה למירב מיכאלי 733428
א. גם לא לענות, זה סוג של תשובה.
ב. אני לא תמים, מי שעובר על המיילים זה בד''כ מישהו מהצוות, דוברים, קשרי ציבו וכדומה. אם המערך הזה לא מתפקד, גם זו אינדיקציה רלאבנטית.
ג. אני לא בטוח שהתנסחתי במייל בצורה מיטבית. מיכאלי, נעימת דיבור, סבלנית וחייכנית, ממש עושה חשק שתהיה לנו רוה''מ כזה. ואני ממש לא מנסה להכשיל אותה. אבל היא היתה חברה בועדה של נורית קורן, יכלה להיות עדה לכל תעלוליה ולא שמענו ממנה דבר. אני אפילו לא יודע אם היא נכחה ולו בישיבה אחת של הועדה. אני חושב שהשאלה שלי לגיטימית וראוייה לתשובה.
ד. נדמה לי שלמיכאלי יש סיבה אישית טובה להיות רגישה למערכת השמצות המנוהלת נגד אבותיה.
שאלה למירב מיכאלי 733432
הכל מקובל עלי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים