|
החדשות האחרונות בסיפור של ילדי תימן החטופים, בהכרח שהן מביאות כל אדם רציונלי ומתון לידי ייאוש ואבדן האמונה ביסודות החברה החופשית. מונח לפנינו דו"ח של ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט, שעברה באופן פרטני וחקרה את כל המקרים שהובאו לידיעתה והקדישה חלק גדול מן הדו"ח שלה כדי להפריך את טענת החטיפה. ככל הידוע לי גם לאחר שרוב חלקי הדו"ח נחשפו לציבור הרחב, לא נתגלו כשלים או כזבים משמעותיים כלשהם בעבודת הועדה. והנה די בכך שגל"צ ורינה מצליח החליטו שהיתה חטיפה וכבר ה"חטיפה" הופכת לעובדה ולאבן יסוד שעליה נבנית שכבת הכזב והתעמולה הבאה: ניסויים רפואיים בילדי תימן הבלקן וכל מי שאינו "משלנו". גם במקרה זה כמו בכל עלילה טובה, היא בנוייה על גרעין אמת (במקרה זה הניתוח הפתולוגי שנעשה בילדי המחנות שנפטרו). באוירה פוסט-מודרניסטית זו שבה הנאראטיב יותר חשוב מן העובדות שהן ממילא כולן "עובדות אלטרנטיביות", כמובן, אף אחד אינו מבחין בקשר ההתפתחותי המוליך מהפרכתו של הכזב הישן להולדתו של הכזב החדש.
|
|