 |
|
 |
||
|
||||
 |
סיפור ששמעתי ברדיו (רשת ב'. ראיון עם ח"כ גמליאל) וקראתי אודותיו בעיתון (לא זוכר איזה) על אם תימניה שבאה לבקר את בנה בבית החולים ושם הודיעו לה שהוא נפטר. היא התחילה להשתולל, תפסה את העובדת הסוציאלית ואיימה שתהרוג אותה ואז... הפלא ופלא, נס! קיבלה את בנה בריא ושלם. חי. הועדה סירבה לבדוק את הסיפור הזה, כי בסמכותה לחקור ילדים שנעלמו ולא ילד שחזר לחיק משפחתו כמו במקרה דנן. באופן כללי הועדה היתה מאוד מנומסת ולא השתמשה בסמכויות החוקיות שיש לה לחקור עובדי מדינה, ביניהם בכירים ולאתר חומר ארכיוני סודי במשרדי משרד הרווחה (אז- משרד הסעד). הועדה גם לא פסלה את מהימנותם של ניירות אנונימיים, חסרי חתימה ותאריך. האם ראוי שניירות אלה יהיו קבילים יותר מזעקות המשפחות? כיצד אתם מצפים שהמשפחות יאמינו לועדה שלא מבססת את ממצאיה ובעצמה מסייגת את ממצאיה ולא נותנת תמונה בהירה כל צרכה? חוסר הביסוס של ממצאי הועדה ואף חוסר הכבוד שהיא נוהגת במשפחות משכנע אותי שהצדק עם טענות המשפחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנה של אותה אם באמת מת. התינוק שניתן לה היה תינוקה של מישהי אחר, קצת פחות אלימה - שגם היא קיבלה עד מהרה הודעה דומה אודות מות בנה, כי לא הייתה ברירה. איך אני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התימנים נראים לך דומים אז אתה חושב שגם האמהות לא מבדילות בינהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל התינוקות נראים אותו דבר, בלי קשר למוצא שלהם (טוב, יש להניח שתינוק כושי יראה שונה מתינוק שוודי, אבל אתה יודע למה אני מתכוון). חוץ מזה, אני רוצה להפנות אותך לכותרת התגובה, כדי להבין מאיפה הגיע הרעיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |