 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסופו של דבר יש כאן תאוריה. גם תעודות הפטירה המוכיחות מוות הן תאוריה, כאילו תעודה זו הוכחה ניצחת, דברי אלוהים חיים, ולא עוד איזה דף שאפשר לפברק. אותה תאוריה מעריכה - בעקבות עדויות של עובדות סוציאליות - שב56 מקרים אכן נמסרו הילדים לאימוץ. במילון המונחים שלי, אימוץ ללא ידיעת ההורים והסכמתם, הוא, איך נאמר זאת בעדינות, חטיפה. אמנם הוועדה טוענת שלא היה כאן משהו ממוסד, אבל אפילו אם היתה זו יוזמה פרטית של מאכערים מקומיים, עדיין הבעיה עומדת בעינה. אה, כן, וחמישה נעדרים נמצאו בחיים. סתם כך. אז התאוריה שלי, היא ממש כמו התאוריה של הוועדה. לא היתה כאן מזימה ממסדית, אלא רשלנות כללית. רוב התינוקות אכן נפטרו. בגלל אוירת הכאוס, לחלק מהמשפחות הודיעו, לחלק לא. חלק קטן מהתינוקות לא נפטרו, ולא תמיד היה חשק ורצון לחפש את ההורים הביולוגים. גם ככה יש להם עוד עשרה. אז ביוזמה מקומית התינוקות אומצו ללא ידיעת והסכמת ההורים. מה שנקרא אימוץ בכוח. אימוץ בכח אמרנו? - חטיפה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך לינק לנתונים האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי עכשיו על הקישורים שצויינו בכתבה. אכן "56 תינוקות אחרים הוגדרו ע"י חברי הועדה 'תינוקות עלומים' והוועדה מעריכה כי הם אומצו ע"י משפחות בארץ, בתיווך עובדים סוציאליים ובחסות הסוכנות היהודית." (מתוך ynet). זו לא בדיוק הוכחה. זוהי הערכת הועדה. לא ראיתי באם מצאו מקרה ספציפי של אדם כזה, בצירוף העדות מה בדיוק נעשה כדי לאתר את הוריו. אם אכן יש אדם כזה והנסיונות שנעשו לאיתור הוריו אינם סבירים, הרי שיש כאן מקרה של חטיפה. אחרת - לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנן עדויות, בין השאר, של עובדות סוציאליות. או יותר נכון לקרוא להן עובדות רווחה. וגם מתוך הדו"ח עצמו: "יש לראות גורמים אלה כנושאים באחריות לתוצאות אי שמירת הקשר, הן לעניינם של התינוקות שנפטרו והן לעניינם של התינוקות, שבשל ניתוק הקשר הפכו לנטושים, ולמועמדים למסירה מזדמנת למשפחות זרות." מתוך הדו"ח עצמו עולה שהיו מקרים בהם תינוקות נמסרו לאימוץ. ההערכה הזאת לא באה מן האוויר, אלא כתוצאה מעדויות של אנשים שעבדו באותם בתי תינוקות. אז אם הגענו למסקנה שלא כל התינוקות נפטרו אלא חלקם נמסרו לאימוץ - כבר התקדמנו. עכשיו השאלה היא איזה ניסיון נעשה כדי לאתר את הורי הילדים. כאן כמובן ישנן את עדויות ההורים שטרחו ובררו ושאלו בקשר לילדים שלהם. עדויות על כך שהורים ביקרו את הילדים שלהם בקביעות, ולא היה מקום לבלבול במציאתם. יתכן ועדותם של ההורים לא תהיה נאמנה עליך. אולי.1 על כן, בנוסף אליהן יש את עדויות העובדים המקומיים. הוועדה קבעה שלא היתה חטיפה *מאורגנת בידי הממסד*. זה כמובן יצא לתקשורת ככותרת. כי כך התקשורת עובדת. אבל הוועדה לא קבעה שלא היו העלמויות של ילדים כך סתם בצורה לא ממוסדת. מתוך הדו"ח: "ניצניה של תופעת ההעלמות חייבים היו להזעיק את גורמי הנהלת הסוכנות, שהיו אחראים לקליטתם של העולים ולהעמידם על הצורך המיידי בטיפול שורש בתופעת ההיעלמות, כדי להדבירה בעודה באיבה." אסכם כך, אם עד עכשיו נאמר שכל התינוקות נפטרו, אז בטוח שלא. חלקם נמסר לאימוץ. האם היה מאמץ סביר לאתר את ההורים? ההורים עמדו בקשר עם הילדים כל הזמן. אם הורים באו לביקור ברמה יומיומית אז כנראה שידעו היכן התינוקות נמצאים. לא היה צורך לחפש אותם על הירח. אפשר היה לחכות עד ליום שלמחרת שיגיעו שוב. בנוסף לכך ישנן עדויות של עובדות סוציאליות המספרות סיפור אחר מאשר "לא מצאנו את ההורים ולכן מסרנו לאימוץ". 1 זה מוזר, כיוון שאם לא היה כל כך אכפת להם אז מהילדים, אז מדוע עשו רעש כל כך הרבה שנים אחרי, בעצם עד היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ייתכן שהיו מקרים של תינוקות ממוצא שאינו תימני שגם עם הוריהם ניתק הקשר והם נמסרו לאימוץ? כלומר, האם הייתה כאן תופעה יחודית לעדה התימנית או אי-סדר כללי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היו מקרים מעטים כאלה. אם כי הרוב המכריע היו מקרב עולי תימן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי את המספרים המדוייקים. אם זה ממש חשוב לך אני יכול לברר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה שזה חשוב. זה יכול להפוך את הנושא מ''ילדי תימן האבודים'' ל''אי-סדרים בקום המדינה'', כלומר גזענות של עובדים סוציאליים או סתם יתר חשיבות עצמית שלהם (בסגנון ''אנחנו יודעים מה יותר טוב לילדים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רץ למניעים בעוד שטרם ישנה הסכמה חברתית על התופעה עצמה. אם אני מבין נכון, ואתה מגיע למניעים כיוון שאתה מעריך שהתופעה אכן התרחשה, אז נוכל לגייס לצורך המחקר על המניע לא רק את המספרים היבשים, אלא גם תעודות היסטוריות (כתובות או מדברות) בכל הנוגע ליחס החברה לעולים שזה מקרוב באו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכן לוותר על המניעים בשלב זה. הבה נברר את העובדות קודם. דווקא דיון התעודות יתאים לי עוד כמה ימים - אני בשליש ''הישראלים החדשים'' של תום שגב עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, גם אני התחלתי. נראה מי יגמור ראשון. מ-ע-כ-ש-י-ו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאת ה''בלגן'' כאידיאולוגיה המציאו עוד במדינה שבדרך, אולי בפלמ''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הנתונים שמסרת נמצאים ב-www? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל משם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא לזה ''אימוץ בכח'' וגם ''חטיפה''. אם הייתי רוצה להיות קנטרני הייתי אומר שאת ההורים אפשר להאשים ב''נטישה''. במצב שהיה אז בארץ, עם כל הבלגן וגלי העליה מארצות לא מאד מפותחות, מה שהיה חסר זה לא ''חשק ורצון'' לחפש את ההורים הביולגיים. לא יותר מאשר להם היה חסר ''חשק ורצון'' לברר מה עלה בגורל ילדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטישה זה כאשר הורים עוזבים את ילדיהם מרצון. וזה לא היה המקרה. אתה בעצם אומר שקבוצה (או אפילו קטגוריה) חברתית גדולה מתייחסת לילדים שלה כמו לגורי כלבים שאפשר לנטוש. אחד יותר, אחד פחות, מי סופר. זו לא קנטרנות. זה סתם טיפשות. כמה קל לפטור את המצב ב''היה בלגן''. אני מדבר על מצב שבו הורים ביקרו את הילדים בתדירות של פעם ביום. זה לא שהם תקשרו עם הילדים בעזרת פקס. אתה מבקר את הילד כל יום, עד שיום אחד אתה מגיע ומספרים לך שהוא נפטר וכבר קברו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה היו עשויים להיחטף זאטוטים מעולי תימן? מי מרוויח מכך, מי היה מוכן לשלם כדי לקבל עולה לאימוץ? חשבתי שאימוץ הוא נטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוגות בארץ יכולים להמתין הרבה זמן עד לקבלת ילד לאימוץ. יש כאלה שמשלמים הרבה וקונים אחד כזה בחו''ל. תמיד היה ויהיה ביקוש לילדים לאימוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר גרוע. הרי לא תצפה למנגנון ממשלתי מסודר יותר לפני חמישים שנה, שבו יקבלו זוגות חשוכי ילדים תינוקות לאימוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה היתה עקומת הביקוש המדוייקת לפני חמישים ושלוש שנה. עקומת ההיצע היתה לבטח קטנה לאין שיעור מהיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים בקשר לעקומת ההיצע (כנראה שהיו פחות הריונות-עשרה אז), עם זאת, הנתונים חסרי משמעות ללא עקומת הביקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמינה שאפילו יותר מהיום. ניצולי שואה שעשו עליהם ניסויים ופגעו להם ולהן בפוריות. אנשים שמשפחתם נרצחה בשואה ובינתיים נהיו מבוגרים מדי. עוד לא היו אז את כל טיפולי הפוריות שיש היום, וכמדומני נשים הפסיקו ללדת בגיל מוקדם יותר. כל זה בנוסף לאחוז הרגיל של אנשים שלא מצליחים להפרות או להרות, גם היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להאשים אותי בטפשות כדאי שתטרח לקרוא בשקט את מה שאמרתי. אתה בעצם אומר שקבוצה (או אפילו קטגוריה) חברתית גדולה מתיחסת לילדים חולים כאל גורי כלבים שאפשר למסור לאימוץ. על האמירה הזאת שלך הגבתי, ובדיוק כפי שהתיזה שלי מופרכת כך גם זאת שלך. היה בלגן. היו גם הרבה הורים שלא ביקרו את הילדים לעתים קרובות, אני בטוח שזה לא מתוך כך שהם לא אהבו את ילדיהם אלא בגלל סיבות אוביקטיביות. אבל למה לתת לעובדות לקלקל את אוירת העליהום על האשכנזים חסרי הלב שריססו בדי.די.טי. וחטפו ילדים? אני שמעתי על זה מפה ראשון ממישהי שהיתה אחות באותם ימים (וגם העידה בועדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל לא תוכל למצוא בתגובות שלי פעם אחת את המילה אשכנזים. אני מנסה להיות ענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאנשים שעבדו במעברות, מתברר שאכן היו לא מעט מקרים בהם הזניחו משפחות את הילדים עד כדי סכנת חיים, בטענה שאם הילד ימות ''יעשו עוד אחד''. זאת, למרות תחינות ואזהרות של הרשויות. גישה כזו נפוצה יותר בתרבויות בהן ערכם של חיי אדם נמוך יותר באופן כללי (כמו חלק מן עולם המזרחי) ובמיוחד במשפחות מרובות ילדים. כמובן, הטענה היא סטטיסטית, לא אישית, הרי אני עצמי חצי תימני ומעולם לא שקלה אימי למוכרי לקרקס נודד, או לאשכנזים חו''ח (אך עדיין, חושד אני כי בגיל ההתבגרות שקלה היא לתרום את לשוני לבנק האיברים השכונתי, שדחה את ההצעה על הסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחיקוי לדבר האמיתי, באפופידס הושתלו מספר זכרונות אותנטיים שנרכשו ממשקיעים שהסתבכו בנפילה הקודמת של הבורסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אותי ואת אחותי התאומה אמא שלי כל הזמן איימה למכור לאלטעזאכען. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |