למות נכון | 503 | |||||||||
|
למות נכון | 503 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
שנון מאד, ומן הסתם גם מדויק, אבל הערה אחת: ממש לא מקובל בעשרים שנה האחרונות להשתמש בכינוי "כושי". |
|
||||
|
||||
מקובל גם מקובל, בעברית. השינוי שחל בארה''ב לא בהכרח מחייב אותנו. באזני, ''שחור'' נשמע מוזר עוד יותר מ''כושי'', ו''אמריקאי אפריקאי'' מלאכותי מאוד (למעשה, אשתמש בו רק בהתייחסות למונח התקין-פוליטית, או כבדיחה על תקינות פוליטית). |
|
||||
|
||||
ועל כך צוטט באחת מתוכניות ערב שבת ברשת ב' לפני כשבועיים (ולצערי, אינני זוכרת מנין המקור). "... אתה האדם הלבן, כשקר לך אתה מכחיל, כשחם לך אתה מאדים, כשאתה כועס אתה מוריק, כשאתה מקנא אתה מצהיב, כשאתה נבוך אתה מחוויר, ואתה קורא לי צבעוני?" |
|
||||
|
||||
קראתם בכלל את הכתבה אחרי הציטוט של המורה מ"פיים"??? הבן-אדם עושה פה שירות חיוני לציבור. הוא מנסה ללמד אותנו איך מתים נכון, שזה דבר שיותר מדי אזרחים נכשלים בו לאחרונה, ואתם מנהלים פה ויכוח סמנטי על כושים, שחורים וצבעוניים. אגב: האם "צפוף-פיגמנטים" יכול לבוא כהצעת פשרה? |
|
||||
|
||||
"כושי כלב קט" אכן כבר מזמן לא הקראתי את השורה הזאת.... תודה ירדן על התזכורת... (זה יותר פשוט מלגדל עוד ילד/ה...) |
|
||||
|
||||
כבר סיפרתי כאן פעם מה ההסבר שאני מכיר לכך שהמילה "כושי" הפכה מוקצה. מכל מקום, "African American" נשמע לי כמו צירוף טפשי ביותר, כמו ביטויים רבים אחרים של הניוספיק הפוליטיקלי קורקטי. |
|
||||
|
||||
אני חיה בניו יורק כרגע, ואני יכולה לאמר לך מהנסיון המצומצם שלי (חברים לעבודה וכו') שהביטוי "BLACK" ו-"AFRICAN AMERICAN" משמשים לשתי מטרות שונות. כשאתה מתאר מישהו אתה משתמש במילה "שחור" (למשל - "THE TALL BLACK GUY FROM HEAD OFFICE"). הביטוי "AFRICA AMERICAN" נשמר לדיונים פוליטים, לתאור פעילי זכויות אזרח, ולשיחות המתיחסות למוצא האתני של אנשים: "טוני הוא איטלקי אמריקאי, ונסה היא אפריקאית אמריקאית." |
|
||||
|
||||
טוב, ראוי להזהיר כאן שלא רק שזה לא מקובל, זה גם יכול לעלות לך מאה אלף שקל הורשעה פלילית לכנות מישהו כושי בפומבי. לדעתי, אגב - כדעתך בתגובה - זה יותר ממופרך פסק הדין הזה, ואני במקום המלצרית לפחות הייתי מערער עד לעליון. אבל דוקא בגלל זה כדאי להיזהר. |
|
||||
|
||||
ניחוש: ירדן שינה את דעתו מאז התגובה ההיא. (אני חושב ש"כושי" מלרע היא מילה לגיטימית ומלעיל היא עלבון, אבל לא הייתי משתמש לא בזו ולא בזו בכל מקום שיש מי שעלול להיפגע) |
|
||||
|
||||
נדמה לי ש"כושי" נמצאת בזחילה איטית לכיוון הקללה/עלבון, ועדיין לא במקום שבו נמצאת negro או nigger בארה"ב. אם אני מדבר, נניח, בתוך המשפחה, אומר "כושי" וארגיש שזו מילה טבעית ונייטרלית. עם חברים (לבנים) במקום העבודה אני פחות בטוח (תאגיד אמריקאי...), קל וחומר עם אנשים זרים, בן בנו של קל וחומר עם אנשים, אה... איך לומר... במה כן להשתמש? באופן קצת מוזר, אם אני מדבר על אמריקאים, קל לי להשתמש ב"שחורים", ואם על ישראלים קשה לי יותר. כנראה אומר "אתיופים" או "אפריקאים", תלוי בחוזק הניחוש שלי האם הם יהודים או מבקשי מקלט. אבל למה בכלל להשתמש? אין המון סיבות באמת חזקות לציין את צבע העור. הקושי הלשוני-נימוסי מקשה על ציון צבע העור, ואולי טוב שכך. מעניין מה מגוון הדרכים של מלצרים לתאר סועדים במערכת. אני מסכים עם הפונז שנראה שגזר הדין מחמיר עם המלצרית והמסעדה באופן לא מידתי. |
|
||||
|
||||
אם יש לך חשש קרא לכושי ''תימני''. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבאנגלית יש הבדל עצום בין ניגר (עלבון גס במיוחד, אלא אם אתה מהגטו הכושי בעצמך) ובין "נגרו" (מילה לא מאוד מקובלת היום,אבל עדיין נמצאת בשימוש מסוים אפילו במסמכים רשמיים). "כושי" מלרע דומה בעיני לנגרו, כושי מלעיל נמצאת איפשהו באמצע. גם במשפחה אשתמש ב"כושים" רק אם זה ממש נדרש. לגבי מי שאני מנחש שהם מסתננים אני משתמש ב"מסתננים". כדי לציין צבע עור באופן כללי: אולי "כהי עור" (למרות שנשמע קצת מיושן). |
|
||||
|
||||
ניסוח יותר פשוט הוא לאמר ''שחור''. מי שניעלב מ''שחור'' יעלב גם מ''כהה עור'' או ''אפריקאי'' או כל ביטוי שמשמעותו בעצם ''מגזע אחר''. מכיוון שהכושים קוראים לעצמם שחורים סיכויי ההעלבות נמוכים יותר אם נאמר ''שחור''. |
|
||||
|
||||
כמו שכתב ירדן, ''שחור'' עובד לגבי אמריקאים אבל יעליב את רוב כהי העור החיים בישראל. |
|
||||
|
||||
מה שמעליב אותם זה להיות שחור, כפי שניתן לראות מדבריו של נשיא זימבבואה. אף אחד לא יכול לשנות את העובדה שהם נולדו בצבע של חושך ואדים מפוחמים. ואף אחד לא יכול להפוך את המציאות למצב שבו השחור והחושך וצבע שרוף זה דבר חיובי. |
|
||||
|
||||
1. אתה צריך להיות עיוור צבעים כדי לחשוב שאנשים שחורים, צבעם כצבע של חושך ואדים מפוחמים. 2. מה רע בצבע הזה? באותה מידה אפשר לאמר עליך שצבעך כצבע סלמון נא וקיא. 3. כשחיים תחת שמש אפריקאית קופחת, צבע עור שחור טומן בחובו שלל יתרונות. הראשון שבהם הוא פטור מנזקי שמש. ומי כמוך אמור לדעת את זה. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהצבע הזה הוא רע? אבל נראה שלאותם אנשים יש בעיות דומות עם ‚כהי עור’ או מילים דומות. אני1 לא טוען שיש משהו רע בצבע עור שונה. אבל צבע עור הוא מאפיין מאוד ברור של אדם. אני יכול לראות אדם ברחוב ולהתייחס אליו כגבוה, נמוך, שמן או רזה. באותה מידה אני יכול להתייחס אליו כג’נג’י או שחור / שחום / כהה עור. 3. גם בארץ יש שמש קופחת. 1 אני מדבר בשם עצמי, כמובן ולא בשם הקרנף. |
|
||||
|
||||
הקרנף אמר. ואף אחד לא יכול להפוך את המציאות למצב שבו השחור והחושך וצבע שרוף זה דבר חיובי. |
|
||||
|
||||
3. ובארץ באמת עדיף להיות שחום מלידה. פחות נזקי שמש. |
|
||||
|
||||
בארץ השמש יותר קופחת (וגם בהודו). זו לא השמש לבדה שקופחת אלא תנאי החיים שמחייבים חשיפה להמון שמש. הכושים באפריקה לבושים לבוש קליל ונמצאים רוב הזמן מחוץ למקום המגורים. |
|
||||
|
||||
התקינות הפוליטית שמה במחלקת המילים הלא-בעייתיות את "גבוה", "רזה" ו"ג'ינג'י", ובמחלקת המילים הבעייתיות את "נמוך", "שמן" וחלק מהתארים המציינים צבע עור כהה, כשיש כאן מגוון ניואנסים שהפתיל דן בהם. אפשר לבוז ובצדק לתקינות הפוליטית, אבל בחלק מההבחנה הזו אני תומך, ובתגובה 688973 הסברתי למה. (אגב, בקריאה חוזרת של התגובה הזו אני רואה שהשתמשתי ב"כושי" כאילו כלום, גם כשכתבתי את דעתי ולא רק בציטוטים דמיוניים.) |
|
||||
|
||||
אתה מחטיא את המטרה. אני מגיב לדבריו של נשיא זימבבואה שמתלונן שיש מכוניות לבנות על גלגלים שחורים, או שהצבע השחור הוא סמל השלילי בתרבויות רבות. בערך כמו הבדרן שצעק "אפילו במילקי השחור למטה!". מה שאני טוען זה שלא משנה איך תקרא להם, הם תמיד יטענו לקיפוח וגזענות כדי לתרץ את אוזלת ידם. |
|
||||
|
||||
זה לא בהכרח קשור לצבע עור. זה גם יכול לציין מאפיין בולט של האדם. בערך כמו "הרוסי ההוא" או לחילופין: הצרפתי, הערבי, המתנחל, הגבוה, השמן וכו'. |
|
||||
|
||||
העניין של "תוזכר רק בהקשרים חיוביים" לגמרי לא מובטח. דוגמא: אחי יותם. |
|
||||
|
||||
דג יקר לצערי בחרת להתעלם מנקודת התורפה בכל המירוץ לתהילה עלידי מיתה נכונה אחרי הכל, לאחר שאמות, אמנם יראו את תמונתי וכולי אבל, וזה אבל גדול מי שיופיע שתוכניות אירוח ובראיונות לעיתונות ותוכניות טוק שואו ברדיו זה לא יהיה אני אלא מקורביי, מנהל הבית ספר שלי מכיתה ד והאיש שהפיל עלי את הפסנתר. חוץ מזה שבאמצעות מותי מלא התהילה אני סולל את הדרך למוות מלא תהילה לקרובי משפחתי וגו': גם אם הם ימותו מזיקנה , ללא שום מאמץ ויצירתיות בניסיון לקנות לעצמם מוות מהולל, הם יזכו בתהילה מעצם היותם מקורבי. בכל אופן, מאמר נפלא. אין ספק שקנית בעזרתו תהילת עולם. may you rest in peace.
|
|
||||
|
||||
וכי למה שקרובי יוזכרו בעוד שנים רבות, כשאיש כבר לא יזכור אותי? המטרה אינה תהילת עולם, אלא תהילה רגעית - רק להגיע לכותרות ליום אחד, וזהו. מספיק. מעטים האנשים שיוזכרו שוב בעתיד, אלא אם למי מבני משפחתם יתאכזר הגורל באופן דומה. |
|
||||
|
||||
אפרופו למות מצחיק, האם יש באולם אדם שעוד לא שמע על "פרסי דארווין" לאנשים שמותם התרחש בנסיבות כה מטופשות עד שהם ראויים לקבל על כך פרס? |
|
||||
|
||||
זה יותר "במותם עשו טובה למין האנושי בהוצאת עצמם ממאגר הגנים" - יהי זכרם ברוך. ~J
|
|
||||
|
||||
כל המאמר שלך יכול להיעלם, אם זה לא רצח נורא ממש- אנשים שוכחים. רבין וקנדי הם לדעתי הנרצחים היחידים שמישהו באמת זוכר את שמם ונסיבות מותם (אולי גם לינקולן, כשחושבים על זה), מה שהיה בכותרות היום- ייזרק לזבל מחר. כנ"ל אסונות של אנשים- מי זוכר את שם התינוקת בנרצחת בחברון? (שלהבת פס.) ואוטובוס הילדים שהתפוצץ, איך קראו למשפחה ששלושה ילדים ממנה נפצעו? (משפחת כהן.) כל אלה הם אסונות "מיוחדים" ן"תופסים שומת לב", ועובדה שהם נשכחו. צר לי, אבל אנשים שוכחים, ולפעמים מהר מדי. |
|
||||
|
||||
והילד שנהרג מירי חיילים (לכאורה) כשהוא ואביו נלכדו בין הצדדים? (מוחמד א-דורה) אבל זה לא רלוונטי. מר דג לא מדבר על תהילת עולם. כולה 15 דקות של תהילה. |
|
||||
|
||||
מספיק עם הציניות. אם אתה לא אדם טוב (שעוזר תמיד לאנשים אחרים, תלמיד מצוין וכו') פשוט אין לך סיכוי למות בפיגוע, למשל. |
|
||||
|
||||
או אולי אתה צריך למות כדי שידעו להעריך את הדברים הטובים שגם כך יש בך. |
|
||||
|
||||
הבעייה היחידה בתהילה מסוג זה היא שאינך נוכח שם להנות מזרי הדפנה. זאת בניגוד למשל לכמה מקיסרי רומי שנהגו להשקיף על החזרות על הלויתם המפוארת (הצנטוריונים, נאומי מספד מרטיטים מצד סנטורים, תקיעות חצוצרות, מצעדים מרהיבים וכד'). זאת תוך התענגות על ארוחה מפוארת בחברת נשים יפות וחבר מוקירים. אז אל תהיה פראייר הנחפז אל מלתעותיו של הקרוקודיל באל-חמה. עדיף: כמעט מוות: גם להנות מתהילת ז"ל, גם לתזמר את המקהלה, וגם לראות את עצמך בערב חדש. כך למשל, מובטל המאיים לקפוץ, ובין שידוליהם של ראש השרות הסוציאלי, הפסיכיאטר המחוזי וסגן ראש העיר, מחווה לעיני מצלמות הטלויזיה מדי פעם את המימיקה של הקפיצה המובטחת. אך לא קופץ. זה לא. למה לא קפצת? מה, היה לי מצנח? או האקרובט המציב את הטרפז על מעקה הקומה השביעית כי בקרקס לא משלמים טוב. "קפיצת המוות של איש הטרפז". זה חזק מאד, רק שאל תתפתה לשטות, שכן בשעת הנסיקה למטה עלולים לחלוף במוחך הרהורי חרטה. עדיף לראות את הסצינה הנ"ל בחברת נערתך המעריצה, כמה שימפנזים ופומה בשעת הקרנתה בחדשות ערוץ 2 (כולל אפשרות הסבה מיקצועית לענף הרכיבה על פיל). גם אם אתה מזמן את המוות לפיתחך, עדיף להתנתק מהפלירט איתו בטרם ז"ל. |
|
||||
|
||||
מלים כדרבנות, מיכאל. להמלצות לגבי טכניקה, נא לפנות לאברהם בורג. |
|
||||
|
||||
מאמר מדליק (לא לא, איני מתכנן מוות פירומני), אך אני מעדיף מיתת נשיקה על מיתת נשיכה (למשל מידי הג'ירפה המשתוללת במאמר). כה לחי |
|
||||
|
||||
מאמרך הביאני להרהורים שאיפשרו לעשות רויזיה עצמית אודות תפיסותי את תקופת הברונזה. יתכן שהשאלה ששאלתי את עצמי - ממה היו עשויים הקונדומים בתקופת הברונזה - היא השאלה הלא נכונה. יש לשאול, איך התאבדו שם: המבנים היו נמוכים, האש נדירה, כדור שינה יחיד היה מורכב מצרור גדול של עשבים וכד'. האם בעזרת מהלומה ברקה עם גוש ברונזה (פטנט שעבר שינוי צורה מתקופת האבן?). מכל מקום, מאמר מדרבן חשיבה. שנזכה לשמחות - |
|
||||
|
||||
ואולי אפילו הוזכר באחת התגובות (סליחה מראש אם זה המצב, אין לי כוח לעבור על כולן) - אבל לא עדיף להרוג מאשר למות? כמובן גם כאן צריך לברור בקפידה את הדרך או את הקרבן. |
|
||||
|
||||
להרוג לא טוב. כותבים עליך דברים רעים. וגם צריך לסבול אח''כ כל החיים בשביל זה. |
|
||||
|
||||
או קיי, שוכנעתי. סאדאם חוסיין חייב לך את חייו, אני מבטל את התכנית המופלאה שרקחתי להריגתו. |
|
||||
|
||||
וגם צריך באמת להרוג בשביל להיות רוצח. (ואו, זה היה משפט כה אינטליגנטי. בערך כמו הסרט ''מוות קטלני''.) |
|
||||
|
||||
כיצד ישפיע המצב הכלכלימשפחתיבריאותי על הכיסוי התקשורתי? ולגבי פוליטיקה מה היחס בין הכיסוי התקשורתי לבין האופי הפוליטי שלי (שמרןקיצונימהפכן וכדומה) כמו גם הגורם למוות הפוליטי (פיגוערוצח שכירמטורף עם אידיאולוגיה)? היכן יהיה הכי מועיל לרכוש חברים כדי לקבל את הכיסוי התקשורתי הרחב ביותר? |
|
||||
|
||||
אשר לאפשרות השישית - למות קרוב (פיזית) הפריזמה הישראלית כל כך צריכה להכתיב לשוחר התהילה הפוטנציאלי למזג אופציה זו עם החמישית ולנסות להיות היהודי/ישראלי היחיד בין שלוש מאות אלף ההרוגים בשטפונות במוזמביק - ואז יזכה לבותרות בסגנון אורי זוהר ושייקה אופיר: "כל מיני דברים קראו בעולם, פצצת אטום בסין, אבל תקרית גבול מצערת - נער רדף אחרי כבשה..." אפשרות נוספת - להבחר לכנסת, לשבת במליאה, לחכות שמצלמת הטלוויזיה תופנה אליך ולחטט במרץ באף. אופס, בעצם זה מתכון לחיים (פוליטיים) ארוכים. |
|
||||
|
||||
קודם כל ..מאוד נהניתי לקרוא את המאמר...הוא באמת מצחיק ומשעשע...ובדיוק בגלל זה כתבתי את התגובה הזאת...שהיא לא ממש תגובה...מה שרציתי להגיד, זה שטוב לראות שרד פיש כותב גם פה, חוץ מבפיש איי..כי אני אישית מאוד נהנה מהמאמרים\ביקורות שלו... אה כן...ואם אתה כותב בעוד איזה מקום מעניין, או סתם יש לך אתר טוב להמליץ עליו...אז... |
|
||||
|
||||
מסכים ב 100 אחוז...רד פיש...אתה גאון...ותגרור גם את לונג ג'ון הנה...שגם הוא יראה את כישוריו בכתיבה... |
|
||||
|
||||
נעלב, או יותר נכון נעלבת. חברים, לונג ג'ון היא בחורה. |
|
||||
|
||||
לונג ג'והן - הרי אלו הגעטקס המפורסמים או אותם תחתונים ארוכים שלובשים הקאובויס במערב הפרוע. ומה לזה ולכותבת הנעלמה? וכן, אני מכיר את אי המטמון |
|
||||
|
||||
שהיה פיראט כ"כ חביב עד שקראו על שמו פאב (צמוד ל'חצר האחורית' בת"א), ובו ניתן היה להשיג - פרט למוסיקה מעולה - גם את הצ'יפס המוקרם הכי טוב. חבל שסגרו את המקום. היו עוד כמה גילגולים (ג'ירפה שקרויה ע"ש הפאב, ואז ג'ירפה שכותבת ב"עין הדג" וקרויה ע"ש אותה ג'ירפה שעל-שם הפאב), אבל בסופה של שרשרת זה הפיראט ההוא. שאני אהיה קרויה ע"ש תחתונים? קצת כבוד עצמי... |
|
||||
|
||||
מישהו יודע מתי ולמה נסגר? |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, מר פיש פרסם מאמר אחד באייל בכלל לפני שהיה פישאיי. אז זהו. |
|
||||
|
||||
על 'משימה בלתי אפשרית 2' הוא אחת הסיבות העיקריות לקיומו של 'עין-הדג' היום. (ודרך אגב, אני לא גל, לא לונג ג'ון, לא בלתי-מסגיר, ודי משועשע מכל העניין) |
|
||||
|
||||
איזה מאמר עלוב, משעמם ולא מצחיק. מי זה הדג הזה, שאתם כל כך מלקקים לו? אין פה עורך? |
|
||||
|
||||
הוא אותו דמות אגדית בעל האתר המגניב עין הדג: http://www.fisheye.co.il/ ביקורות סרטים לאנשים ששונאים ביקורות סרטים כבוד הדג הוא גם מעצב אתר האגודה הישראלית למדב ופנטזיה והסיבה שאנו מלקקים לו, מלבד זאת שלדעתינו המאמר שלו נפלא ומאוד קולע למטרה לשמה הוא נכתב (מה היא אגב?), ובכן הסיבה היא שבתור מבקרים ומגיבים קבועים באתר עין הדג אין אנו רוצים שהודעותינו שם יימחקו באופן מיסתורי :-) לגבי שאלתך האחרונה אז כן, יש עורך. ואגב, האם אתה כל כך מפחד ממבקרי האתר שאתה מפחד להסגיר את שמך? אפילו הפרטי? אפילו שם מומצא? |
|
||||
|
||||
א: יש באתר הזה cookies, כך שהמנהלים יכולים לדעת מי אני (אני חושב) - ולכן העובדה שלא הסגרתי את שמי היא דמגוגיה זולה. ב: הידעתם, קוראים יקרים, לכך שגל הוא הדג? שימו לב לגימטריה. ג: הייתי באתר של הדג. אכן חביב ומעוצב לעילא, אבל די! כמה תגובות על גבי תגובות אתם יכולים לכתוב אחד באתר של השני? בחורות לא קוראות את הזבל הזה! ד: המאמר לא כתוב נפלא. לא הייתי מרחיב, אבל כנראה שזה נדרש. אוסף ההצחקות והתובנות המובנות מאליהן שיעמם אותי כל כך שקראתי עד הסוף רק כדי לכתוב בקורת בלב שלם. רוצה להגיד שהעתונות מתעסקת בשטויות? רוצה לבקר באופן עקיף את הפיחות בערכו של המוות? הנה, עשיתי את זה בשתי שורות. ה: מי שקרא את סעיף ב והתעצבן - מגיע לו. אין לכם חוש הומור. ו: בבחורות אני מתכוון לכוסיות (ר' סעיף ג) ז: תסבירו לי למה אתם קוראים למישהו גאון בהתייחס למאמר השדוף הזה. בגלל בדיחות הקרש המאובקות? בגלל הרעיון על "לקרוא את ההספד של עצמך", המוכר לעייפה? או בגלל שהוא דמות אגדית עם אתר מגניב? המאמר לא מצחיק, לא מעניין, לא מחדש, לא כתוב יפה. |
|
||||
|
||||
א אתה יכול לבטל את אופציית העוגיות בדפדפן ב לא , לא ידעתי. אני גרוע בגימטריה אנא פרט ג כמה שיותר יותר טוב. אני לא כאן בשביל הבחורות ד על טעם ועל ריח... וחוץ מזה הרעיון הוא לא להגיד את זה בשתי שורות אלא קצת להרחיב ה לא התעצבנתי ונכון ועדיין לא הבנתי. ז גם גם וגם אבל לא רק בגלל זה המאמר כן מצחיק (אותי ) כן מעניין(אותי) כן מחדש (לי) ולדעתי כתוב טוב מאוד |
|
||||
|
||||
?kvar e efshar kzat lefarggen
|
|
||||
|
||||
Hey, I may be tempted to think that "lo masggir" Mr. Fish and Mr. Gal are one and the same person, running into critical dialogue with himself
tell ya guys that probably this fellow has no god |
|
||||
|
||||
I was surely mistaken, yet it highly looks like it
|
|
||||
|
||||
for i am no craven
(and no fish either :-) |
|
||||
|
||||
Didn't mean to be mean, just played a guessing game.
My intentions - as pure as the bottom of a new born babe. |
|
||||
|
||||
גל=33 דג=7 איפה הגימטריה? או שאני טועה? |
|
||||
|
||||
שים לב: גל=33=6 דג=7 אם תוסיף אחד לגל תקבל דג אחד זה כמובן 13בגימטריה ואם ממשיכים זה 4 עכשיו אנו חוזרים לדג ומגלים שהוא בכלל דג אדום שזה בגימטריה 58 ואם ממשיכים =4 אגב, אם תהית למה מוסיפים אחד לגל זה לכבוד בורא עולם שהוא כמובן אחד ויחיד (לפחות זה מה שהוא טוען. אבל שמעתי שיש לו אח תאום איפשהו) אני חושב שהצלחתי להסביר את טענתו של זה שלא מסגיר את שמו שלך גל akaהבבא בובא |
|
||||
|
||||
זה במקרה הטוב נומרולוגיה לא גימטריה :))) מה שבטוח, מתחת לפני השטח מתרחשים הדברים. מריבות עתיקות, שנאות ישנות. |
|
||||
|
||||
ראשית: אני מתחרט על התגובה. זכותו לכתוב זבל, זכותך להתלהב מזה. אין לי מה להגיד. מה, אני צריך לצפות שכולם יהיו ברמה שלי? שנית: בדיוק לזה התכוונתי בגימטריה. אולי אתה באמת אני? שלישית: מהרגע שגיליתי שאתה מסטרנט(!) לביולוגיה(!) במכון וויצמן(!) אני משתחווה לרגליך, ומסכים לכל דבריך. ברצינות. והמאמר על התאים היה מעניין מאוד. |
|
||||
|
||||
ראשית אתה לא צריך לצפות שכולם יהיו ברמה שלך ולא נכנס כאן להגדרה של מה היא הרמה שלך והאם היא מעל או מתחת לזו של רד פיש. אתה גם לא צריך להמנע מלהגיב על מאמרים לטוב ולרע אבל אם אתה אומר שהמאמר גרוע עדיף לנמק ולא סתם לקבוע עובדה חוץ מזההתגובה שלך גררה התנצחויות שלגבי לפחות היו מהנות שנית האם אני באמת מתדיין כאן עם עצמי? שלישיתאני לא רואה איך זה צריך להשפיע. אם זה היה דיון בענייני ביולוגיה כמו מאמרו של דר אבינתן אז הייתי מבין,אולי. אבל מה הקשר בין מאמר זה לבין היותי מסטרנט לביולוגיה נשגב מבינתי. ולגבי מכון וייצמן לא כולם כאן הם גאונים. וגם לא כל כך קשה להתקבל למכון, לתואר שני לפחות. ולבסוף תודה. סוף finis
the end! |
|
||||
|
||||
נכון שב'אייל' ישנם גולשים שמגיבים גם ב''עין הדג'' (ולהיפך), אבל מכאן ועד ההכללה שכולם מגיבים כל הזמן אחד באתר של השני - הדרך עודנה ארוכה. חוצמזה שגל הוא לא רד. אני יודעת, כי בזמנו כשנערך הסימפסון.קון, גם גל וגם רד היו בו, ולא רק שלכל אחד מהם גוף נפרד משל עצמו, הם גם לא נראים אותו דבר (משפט שבא כתגובה מראש לכל מי שיעז להגיד שאני אבו-ארבע וממילא רואה כפול). |
|
||||
|
||||
האם את קיימת? או שהנך דמות פיקטיבית שיצר אותה גל/רד במיוחד למצבים כאלו :-) ואולי בכלל כל המגיבים באתר הזה הם כולם אדם אחד דובישרוצה שיחשבו שיש לו אתר בו מבקרים המון אנשים. איך אני יודע שאתם אמיתיים? האם יש מישהו אחר מלבדי בעולם? האם אני קיים? |
|
||||
|
||||
Hey, since you experience
your thinking, at least you know that this experience and you exist. But maybe your experience is yet another fiction of yet another figure - mr. Long wooden leg) John. Your experience lasts as longs as he dreams himself scratchingh his wooden leg while he dreams, your whole virtual world spreads out with the real world as a feature in it. During his dream he experience a single major enigma why the scratch doesn't stop. Whereas you experiene many enigmas in science and everywhere, some concerning relations ,between the real and virtual world like is Mr. Lo Maggir and Mr. fish the same and if and how you are a feature of this Dual-Singularity (are you in fact part of some misterious triune entity? You experience certainties naturally, but they are complementary to uncertainty states. |
|
||||
|
||||
There are intermediary states with this she/Mr. long John, for example when she/he is tired - maybe the awareness of the trinity evolves in You/John/Fish there.
Is being tired part of his/her dream or is it on the verge before dreaming? Ask him/her. "parting is such sweet sorrow (Shakespeare) |
|
||||
|
||||
ובכן, לונג ג'והן הוא גם ויסקי. מעניינת לכשעצמה היא פרשת גילגוליו של לונג ג'והן מגיבור תודעה אימפריאלי בריטי, אולי האנטיתזה בה' הידיעה לוורתר הצעיר של גתה ("יש כאלה שמעדיפים את המונולוג הפנימי. אני - לא, אני אוהב מכות. יש השורפים עצמם בריגושי האהבה, אני - נשמתי נעכלת בלהט הרום. יש הכולאים עצמם בכפר קונטיננטלי קטן עם מרציפן וערגה לאהובה, אני-האוקיינוסים כולם הם נחלתי. יש שמשתרכים עם כלב, ואילו על כתפי תוכי ענק המקלל ב-70 שפות")לפאב נידח בעיר קטנה ליד חולון. אבל לונג ג'והן הוא גם וויסקי, ליתר דיוק, מצד אחד העולם החיצון, ומצד אחר, הוויסקי. ליתר דיוק, העולם החיצון נמצא מכל הצדדים, שכן לונג ג'והן מגלה עד מהרה שהיקום שלו הוא גליל נייר, ואל הוויסקי הוא יכול רק לצדד מבט. וגם אל הפקק - איתו נמצא לונג ג'והן ביחסים דיאלקטיים מורכבים. ההמשך, דהיינו סיפורו הנוגה של הפירט בן דמות הוויסקי "בוא יבוא אולי, הו המלך האדיר", לחשה שרזדה העייפה מליל שימורים. |
|
||||
|
||||
*הבהרה*: אין בתגובה כדי לעודד מעשים אלימים, והיא ניתנת כשיח עיוני בלבד* טועה הדג בדרכי התהילה. התהילה טובה עם מימושה. לפיכך הנחת היסוד חייבת להיות שעל מבקש התהילה להישאר עוד מעט קט בעולם הזה... ולא למהר לאכול מבשר הלוייתן... הדרך המהירה הינה כמובן עוברת בשליחת אנשים אחרים ממבקש התהילה להמשיך ולהתגלגל הלאה. דא עקא שתנאים נוספים לה לתהילה הזו. זה חייב להיות מישהו/הי ידועים. אחרי הכל תהילתם כבר ידועה, עכשיו צריך רק לצרף את שמו של מבקש התהילה הטירון לקורות חייהם של הידועים זה מכבר... מי היה יודע מי זה מנסון? מי היה מכיר את רוצח אברהם לינקולן? ובאיזה אינציקלופדייה לא מוזכר שמו של הסטודנט פרנציפ שבחסלו את יורש העצר (האוסטרי דומני, לא בטוח כעת) הצית את מלחמת העולם הראשונה. ויגאל עמיר עוד היה גומר אלמוני לחלוטין...., |
|
||||
|
||||
יגאל אמיר ללא ספק ישאר לנצח בהיסטוריה. הסבירות הכמעט מוחלטת היא שכל הכותבים הקוראים והמגיבים באתר, לא. סביר להניח שדורות רבים קדימה ידעו את השם יגאל עמיר. אם בעוד זמן מה יתירו לו גם לכתוב ספר.... המרשם אם כן עונה לחלוטין לחיפוש אחר תהילת הנצח המיוחלת. |
|
||||
|
||||
נו, אם לי היה כזה כשרון כתיבה, כבר מזמן הייתי מנסה למצוא מערכת עיתון שתפרסם את מאמרי במקום לשלוח אותם לאתרי אינטרנט איזוטריים משהו. |
|
||||
|
||||
נו, כנראה שיש משהו בדברי הכותב. במוסף החדשות של מעריב (היום, יום ראשון), עמ' 23 הופיעה ידיעה חדשותית קטנה: ** התחשמל למוות במהלך הכנות לחתונה ** קריאות שמחה לרגל נישואי זוג צעיר בכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי, הפכו שלשום בערב לזעקות שבר כאשר בן משפחת הכלה התחשמל למוות... אם זה לא מוות נכון, לא יודע מה כן :-) * ההודעה נכתבה בעילום שם מכיוון שישנם כאלו שלא יקחו אותה בהומור הדרוש... |
|
||||
|
||||
להכניס נישואין זה טוב (עירוב של שמחה ואבל, אירוניה מוכרת) אבל מה שמונע מהמקרה להכנס לעמוד הראשון הוא שאין לו שום משמעות פוליטית. לא בסדר. חוץ מזה, מה עם כלל ה' - למות קרוב (אתנית)? יהודי היה מקבל כותרת גדולה יותר. |
|
||||
|
||||
אדם התחשמל בחתונה בכפר ערבי, ואין לזה שום משמעות פוליטית? איפה אתה חי? יש המון משמעות פוליטית, היא רק יותר מדי טאבו בשביל לרשום אותה במפורש במילון. הרי כל יהודי אינסטינקטיבית קורא כאן בסאב-טקסט "ערבי פרימיטיבי התחשמל בנסיבות מצחיקות. איזה מזל שאני בן לעם אינטליגנטי, שלו לא יקרו דברים כאלו" (שחר נתניהו, אייכה?) כמובן, תת-המין הידוע כ"שמאלן יפה-נפש" יתקן מייד רושם זה עוד לפני שיגיע לסף ההכרה, ויחליף אותו ב"ערבי התחשמל בנסינות מצחיקות, שלא היו קורות אילו לא היה תקוע במעמדו הסוציו-אקונומי הנמוך, בגלל אפלייתו לעומתי ועל-ידי". |
|
||||
|
||||
כנראה יש במשהו במה שאתה אומר אודות המסר החבוי על ''פרימיטיבים'' - ''קריאות השמחה'' ו''זעקות השבר''. אילו היה הדבר קורה חלילה לכפריים יהודים, למשל קיבוצניקים או מושבניקים, הניסוח היה מן הסתם מאופק יותר ופחות קולני, משהו ברוח ''אבל כבד ירד על המתכוננים לחתונה''. הרי כבר ידוע שיש ''אישים יהודים ורעיותיהם'' אבל רק ''נכבדים ערבים וכלותיהם''. |
|
||||
|
||||
יהודי היה אומר: אוי, באמת צריך כבר לטפל בשקע הרופף הזה שתלוי על חוט חשוף, אבל שטויות, נעבור את הגשר כשנגיע למכביה. |
|
||||
|
||||
אבל לעזאזל, איזו מן מערכת חשמל יש שם ללא מפסיקי זרם (פקקים)? טעות אנוש עשוייה לקרות, בפרט המצבים ריגושיים, אבל מה עם בטיחות המערכת? |
|
||||
|
||||
ואם הקרוב האומלל עשה שם מניפולציות עם מערכת כבלי החשמל המרכזית, הרי שמדוע חסכו בחשמלאי מיומן ("סמוך על סלים, הוא יודע לעשות הכל"), ומה בדיוק עלה לו לראש? אגב, האם לדרוזים מותרים משקאות אלכוהוליים, לפחות לפני שמחות? |
|
||||
|
||||
מה רע? לפחות אני יודע אם מי יש לי עסק. |
|
||||
|
||||
ויכול להיות שרק נדמה לך שאתה יודע עם מי יש לך עסק. לא קורה לך שאתה מפתיע את עצמך? או לפעמים אומר לעצמך דברים שאתה לא מאמין שפיך דובר? |
|
||||
|
||||
כמו כלום. אחרת היינו לדאבונינו מעלי גירה. אולי להיות אנושי ולא פרתי זה לחדש, גם לעצמך. יופי של השגה מצידך! אז אם לדעת יותר מדי עם מי/מה יש לך עסק זה מונוטוני עד לזרה, ולא לדעת כלל עם מי/ממההה יש לך עסק זה זר עד לעייפה, מה נשאר? אולי מסלול ביניים של חידושיות מתוך המשכיות ממווווו! (אגב, ממההה כבר אמרנו? ראה למעלה) |
|
||||
|
||||
כמו שאמר וודי אלן, הסקס הכי טוב זאת אוננות משום שעושים את זה עם מי שהכי אוהבים. אל תגזור מזה שתגובותיך הם השחתה לבטלה, ההפך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טיפשי |
|
||||
|
||||
מדוע, למה, איפה ובכמה. בבקשה נמק והסבר את דעתך אחרת מה בכלל אתה טורח להגיב, ועוד בעילום מוחלט. הסיבה לתגובה הזו שלי היא העלייה במספר התגובות האנונימיות בנות המילה או השורה האחת, לרוב בסיגנון ירוד פוגע ומעליב שבא ללא הנמקה כלשהי. _____________ אין לי שום דבר כנגד כתיבה אנונימית, גם לכתיבה באוצר מילים סלנגי או פרחי ודומה יש מקום ותועלת( לפעמים) |
|
||||
|
||||
סגן אלוף התנגש, עם מכוניתו, בגמל. הגמל התעופף באוויר ומחץ את הסא''ל למוות. גם סא''ל, גם תאונת דרכים קטלנית וגם גמל מעופף. ולמרות ההשקעה הניכרת, הוא זכה לידעה קצרה באחד בעמודי האמצע. |
|
||||
|
||||
במוות מצחיק. עכשיו, אם זה רק היה הגמל האישי של ערפאת...! |
|
||||
|
||||
וזה מעלה נקודה נוספת שיש להתחשב בה: יש למות ביום דל אירועים, כך שלעורך לא תהיה ברירה אלא לנפח את הסיפור. אתה יכול לענות על קריטריונים לא מעטים, ובכל זאת לגלות בתדהמה שמותך נדחק לידיעה קטנטונת בעמוד 15, רק משום שאיזה גביר בא לביקור בארץ, או בגלל שכמה גונבי תהילה בדיוק מתו בפיגוע, כלומר, עשו זאת טוב ממך. |
|
||||
|
||||
בספר המקסים ''סיפור גן העדן'' המבוסס על המידרש ,מגולל איציק מאנגער את סיפור הולדתם של ילדים - נשמות המחכות לתורן בגן עדן, שכשמגיע תורן להיוולד מכה מלאך באצבע צרדה על אפן כך ששיכחו את כל שעבר עליהם וכך הופכים החיים למסע היזכרות. הסיפור הוא על נשמת ילד אחד שהכין לעצמו כיסוי לאף מחמר וכך ניצל מהאצבע המשכיחה וזכה לספר נפלאות גן עד להוריו המשתוממים. סרובו של ילד אחד להיוולד הכניס אותו לספר וכך נהפך לקנדידט נוסף בפנתיאון ''למות נכון'' או ''הבלתי נולדים נכון''. גם איוב מהכותרת, מקונן על מר גורלו ומצהיר שהלוואי ולא היה נולד, וכך קנה לעצמו תהילת נצח. אדיפוס זעם גם כן על יום היוולדו, ומתשובת המקהלה אפשר לקבל חיזוק לקטגוריה הנוספת של קוני עולמם באי היוולדם - ''לא להיוולד כלל זה המיטב'' |
|
||||
|
||||
נסיך ירה בהוריו, המלך והמלכה, ובעוד שישה בני-משפחה במהלך סעודה משפחתית. לאחר-מכן הוא ירה בעצמו. למרות זאת, הוא הומלך כיורש-העצר, עד הבוקר, כשמת מפצעיו. דודו של היורה, שהוא כעת המלך החדש, הסביר את הירי כ"תאונה", וטען שמכונת-ירייה אוטומטית התפוצצה. בא לי לחיות בנפאל קצת, לכם לא? |
|
||||
|
||||
המממ... איפה היה הוד מלכותו הדוד בזמן הסעודה? |
|
||||
|
||||
והכל בגלל שהם לא הרשו לו להתחתן עם איזו בחורה מפוקפקת... בחיי, שהיה עושה מה שבני-מלוכה עושים בדר''כ במצבים דומים - מקימים דת חדשה ומעמידים את עצמם בראשה. |
|
||||
|
||||
למות בלי להיות מפורסם; להיות בן/נכד/נין.... של מישהו מפורסם. שימו לב: הוא כבר עשה את העבודה הקשה, אתה רק צריך למות באופן טראגי.... :) בהצלחה. חוץ מזה:אהבתי מאד... כמה צחקתי (בעיקר מהג'ירפה)! |
|
||||
|
||||
מה שבאמת חשוב זה באיזו תנוחה האדם מת. על הצד ,על הגב ,על הבטן... כשאברו זקוף או שפוף עם ג'ל או נטורל פורמולה ותארו לכם שאדם מת בעמידה?? אני לא יודע מה הקשר ולרגע אפילו חשבתי למחוק הכל ולכתוב משהו חדש אבל פשוט... לא היה לי כוח!!!! |
|
||||
|
||||
כידוע יש מצוקת מקומות קבורה בארצנו בתי הקברות הותיקים מלאים עד אפס מקום ובמקומות מסוימים התחילו לקבור אנשים בקומות. הפיתרון שהצעתי לבעיה הוא קבורת גופות בעמידה. השטח שתופס אדם כשהוא עומד קטן בהרבה מהשטח שהוא תופס כאשר הוא שוכב. ממחקר קטן שערכתי בנושא למדתי שבקבורה בעמידה ניתן לשפר את יחס הקברים למטר רבוע פי 2.3. את בעיית המעבר בין המצבות ניתן לפתור ע"י שינויים בעיצוב המצבות. התיעצתי עם מספר מעצבי מונומנטים בנושא והם ייצרו למעני מספר דגמים מרשימים למדי של מצבות שתופסות שטח קטן יותר ומפצות על כך בגובה מרשים. עדיין נותרו מספר בעיות לא פתורות (למשל כיצד לפצות על הצימצום בשטח שעליו יכולים המבקרים להניח אבנים קטנות או על מה ישבו אנשים שמתעיפים במהלך טקס ועד כה נהגו לשבת על המצבות הסמוכות לזו שהם מבקרים) אולם הפתרונות בדרך. החברה קדישה גילתה עניין רב בהצעה שלי והובטח לי שהם ידונו בה ברגע שיסתימו השינויים האירגוניים הצפויים בה. |
|
||||
|
||||
מי עד כדיי כך עלוב בשביל להרוג את עצמו בכדיי להתפרסם. הריי במילא אחרי המוות לא תיהיה שם בכדיי להנות מהפירסום. חוץ מזה שאם כבר בנאדם מוכן למות בשביל פרסום הריי הוא יהיה מוכן לעשות הכל בעולם החיים. אז דרך פשוטה יותר היא פשוט לצאת ערום מהבית או להתלבש מוזר או להציל בנאדם ממוות ,או כל דבר שאתה מוכן לקחת סיכון בשבילו והוא מסווה את צומת ליבם של אנשים. ההבדל הקטן הוא שפה תוכל להנות מ"התהילה". אז בבקשה לכל קוראי הכתבה הזאת אם מישהו מכם מתכוון להיתאבד... שיעשה את זה מסיבות מוצדקות :כמו עצב דיכאונות..מוות של בנאדם קרוב ואי יכולת לסבול את חסרונו ,אהבה נכזבת וכדומה...אך בטח שלא יעשה את זה בשביל פרסום עלוב שלא יוכל להפיק תועלת ואושר ממנו אחרי המוות. חומר למחשבה....:] |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |