 |
איציק מרדכי הורשע בשתי עבירות מעשה מגונה | 459 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אם אינני טועה, המיתולוגיה היהודית מספרת שהשטן היה, לפני שנפל לרשע, המלאך היפה בגן העדן, ושמו היה ''הלל בן שחר.'' כמובן שאני מעדיף את המיתולוגיה העברית הקדומה, בה השטן הוא רק מעין קתגור של האנושות, אבל ניחא. להשוות את מר מרדכי להלל מיודענו נראה לי, אגב, עלבון גדול. (למר הלל, כמובן) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הפסוק (ישעיהו, י"ד, 12): "איך נפלת משמיים הילל בן שחר, נגדעת לארץ, חולש על גויים ואתה אמרת בלבבך, השמיים אעלה, ממעל לכוכבי אל ארים כסאי, ואשב בהר מועד, בירכתי צפון." לא היתה כל כוונה להשוואה בין לוציפר מיודענו למר מרדכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלוציפר מרגיש הרבה יותר רגוע עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזור שנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסעתי אתמול במונית. קורה. בדרך, מחוסר כל דבר אחר לענות בו, האזנתי לרדיו, אותו כיוון הנהג על תחנה לא מוכרת לי. היתה זו תכנית שיחות, כנראה, בה מתקשרים מאזינים לאולפן ומשוחחים עם המנחה על ענייני דיומא. המאזינה הספציפית באותו רגע היתה עסוקה בלשפוך דברי סניגוריה על אריאל זילבר והשתלחויותיו בכל העולם ואשתו, תוך מתן דוגמאות רבות למשתלחים נוספים, על משקל "אם לשמאל מותר גם לנו מותר" וכו'. לאחר כמה דקות כאלה היא ביקשה לעבור נושא ולדון ביצחק מרדכי. "יצחק מרדכי," כך אמרה, "חייב להתנצל!" המנחה מיהר להסכים, כמובן. אלא שאז הוסיפה האשה "הוא חייב להתנצל בפני ביבי!" נראה לי כי המנחה, ממש כמוני, לא ידע את נפשו מרוב תדהמה. "ביבי?" הוא שאל. "כמובן. הרי לא יתכן..." "להתנצל בפני *ביבי*? הרי מעשיו גורמים לי להתבייש בכך שאני גבר." "למה? אתה חושב שהוא *לא* צריך להתנצל בפני ביבי?" "טוב," אמר המנחה, "תודה רבה לך. ונעבור לפרסומות." אני חושב שאפשר, למרבה הצער, ללמוד הרבה משיחה זו על העם היושב בציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה של פיצוץ הפרשה והתרבות הספורים חדשות לבקרים, נסעתי בקו 400 החביב: ירושלים-בני-ברק, גבעתיים. כמובן שכל האוטובוס התרוקן, ונשארתי לבד עם הנהג, מנסה להבין באיזו דרך קיצור הוא בחר הפעם ואיפה אני אמורה לרדת. החדשות הובילו אותו לספר לי שבתו שירתה בעבר עם מרדכי, וסיפרה שקרה לה דבר דומה. "כאב", הוא אמר לי אז, "המלצתי לה שלא תעשה עם זה כלום. אפילו אסרתי עליה. בשביל מה היא צריכה את זה?.." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת : ....ללמוד הרבה משיחה זו על הימין היושב בציון. כי אחרת איך תסביר את הקשר לחלק הראשון של השיחה ("אם לשמאל מותר גם לנו מותר")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, הימין הוא העם. השמאל, כידוע, הוא האליטות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שיותר מכל קוממו אותי בפרשת מרדכי, הוא שלפני הרשעתו, כאשר היה בחזקת חשוד, הפגינו כל ארגוני הנשים למען הרשעתו באישומים. זכורה לי במיוחד צהלתן של המשתתפות בהפגנה מול בית המשפט כאשר שמעו את פסק הדין. בעוד שהפגנות למען מתן גזר דין חמור לאחר שמר מרדכי הורשע הן לגיטימיות בהחלט ואף יותר מכך, הפגנות בעד *הרשעתו* של מרדכי הן פסולות לפי דעתי, כיוון שהמפגינות התיימרו לדעת האם מר מרדכי אשם או לא אשם, הן לא פקפקו כלל בעובדה שאולי הוא זכאי, מבחינתן דין נאשם הוא כדין מורשע. אם בית המשפט היה מחליט לזכות את מר מרדכי, הן היו תוקפות את בית המשפט ללא רחמים, ללא שום קשר לעובדות. צר לי לומר שבעת האחרונה יש הרגשה שארגוני הנשים יתייצבו לצד כל אישה, ללא קשר לנימוקים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה קצת מרשיע לפני שהיה סיפק בידך לחזות בהתגשמות הציפיה שלך. אולי אילו הורשע הן לא היו חוגגות? אגב, למרות שאני מסכימה איתך שהן עשו דבר שלא יעשה בהפגנות שטרם פסק הדין, אולי תגובת אירגוני הנשים קשורה (איכשהו, באמת מעניין לדעת למה) לזילות הבלתי נסבלת של עבירות מין כנגד נשים. ועוד אגב אחרון - הבוקר נרצחה (עוד) אישה. למה?.. היא רצתה להיפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Actually if Mr. Modechai will get a sentence more severe than the norm for this kind of crimes in our society (which is usually no time in jail), it will be a mockery of justicy.
If mr. Buzaglo doesn't sit in jail for sexual harassment, there is no reason politicains should. I'm not saying that the current punishment standard is anywhere near fair, I'm just saying that its even less just if Mordechai will have a greater punishment just because he is a politician. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר יצחק מרדכי הוא כורדי. הוא גם גבר. הוא גם פוליטיקאי (או לפחות היה, ולפי המקובל אצלנו גם יהיה). הוא גם אלוף במיל' (בינתיים, אם לא יורידו אותו בדרגה). הוא גם נשוי. הוא גם אב. הוא גם מפורסם. הוא גם.... האם אמורה להיות השפעה לאיזו מן האיפיונים הנ"ל? יש דברים ש'מובן מאליו' שלא אמורים להשפיע על גזר דינו, יש דברים שהם רלוונטיים. היותו איש ציבור (שבחר בחיים החשופים לציבור) גורמת לעצם האישום (ובעיקר פרסומו) להיות עונש כבד עבורו. לכן אולי מוצדק להקל בעונש הסופי, שכן כבר שילם חלק מהמחיר עוד לפני ההרשעה. מצד שני, היותו איש ציבור אמורה להטיל עליו חובה נוספת לרגילה, שכן הוא מתיימר להיות מסוגל לנהל עסקי אחרים, להוות דוגמא, וכו'. היותו אלוף ושר ביטחון בעת ביצוע המעשים בגינם הורשע נראה לי עוד יותר רלוונטי. הטרדה מינית (במובן הרחב של המונח) היא עבירה של שימוש בכוח, ויחסי מרות הם כוח בהתגלמותו. המדינה העניקה לו מעמד כוחני ודומיננטי, והוא ניצל אותו לרעה. קשה יותר לסרב לאדם במעמד כל כך גבוה, מאשר לאדם במעמד הקרוב לזה של הקרבן. לכן הגדרת היחסים בין הקורבן לתוקף הם חלק מהגדרת מעשה כהטרדה מינית (ולא סתם 'נסיון ליצירת קשר' למשל). אישית, אשמח אם מר מרדכי ישב בכלא תקופה המתאימה לסבל שהוא גרם וביחס ישר למעמד הרם שהוא הציג את עצמו כזכאי לו. אולי כך יועבר סוף סוף המסר שגופו של אדם (אפילו אם זו אישה) כבודו, ומי שנתנו בידו כוח, אסור לו לנצלו לרעה. אין קשר למבחן בוזגלו. ההוא היה להראות שאין המקורבים לשלטון מקבלים יחס עדיף כשאין הבדל רלוונטי בינם לבין בוזגלו. כאן היה הבדל מהותי - והוא פועל לרעת מרדכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי, לאחר שהורשע, מר מרדכי ראוי לקבל עונש קשה יותר, כיוון שמקרהו הוא מקרה ציבורי הנתון לאור הזרקורים, בדיוק כפי שהאנס אשר אנס את מלכת היופי נידון לעונש קשה במיוחד. בית המשפט הישראלי שם לנגד עיניו גם את ההשפעה הציבורית של התיק, כולי תקווה שהוא יעשה זאת גם הפעם, על מנת שיראו וייראו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף-כל-סוף הובהר, שגם להתנהגותם של מפקדים בכירים, שרים ועוד יש גבול, וניתן להרשיעם בבית-דין אם הם חוצים אותו. דבר זה לא היה ברור בשנות החמישים, למשל. מבחינה זו, ארוע זה הינו מצוין. כעת - אני תקוה, שבית-המשפט ימשיך באותו כיוון ויגזור על מרדכי עונש משמעותי - בצירוף הבהרה, שהאדון ל-א יוכל עוד לשאת בשום תפקיד ציבורי שהוא לכל ימי-חייו. אם-כי - עם מה שבודאי ובודאי יעשו לו ''שכניו לתא'' בשנים הקרובות... הוא מחוסל כך או אחרת. ולנקודה אחרת - אכן, התנהגות ארגוני-הנשים - בהנהגתה של העייטית יעל דיין - בפירוש היתה שלא במקומה לכל אורך הפרשה הזו. יש בית-דין, ועליו מוטלת החובה לבדוק, האם האדם אשם או לא. בית-הדין עשה זאת. התלהמותן של רבות מהפמיניסטיות ערב פסק-הדין - עם כל שאני מסכים בהחלט עם עמדתן העקרונית - היתה מטופשת ומיותרת. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי רק לדעת שלבית המשפט אין שום דרך למנוע ממר מרדכי תפקיד ציבורי עתידי - אפילו אם הוא רוצה בכך מאוד. הדבר היחיד שיוכל לעשות הוא להבהיר שיש בעבירה קלון, דבר שיחסום את דרכו לחלק מהתפקידים, וגם אז לא ברור לכמה זמן. מצד שני, אולי טוב שכך? האם זכאית החברה שבוחרת מחדש את מנהיגיה הכושלים והפושעים להגנה פטרנליסטית כזו מידי בית המשפט? ולענין ה- 'לכל ימי חייו', רוח הכעס והנקמה השורה על רובנו כאן עלולה לעוור את עינינו לשיקול האמיתי של 'תיקון דרך' שכל אדם יכול ורשאי לעשותו עם הזמן. אולי זאת כתגובה לכך שאצלנו מקובל ששיקול זה הפך עלה תאנה לניקוי אשמים וחנינה טרם הרשעה - או מייד אחריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הטלת קלון" זה לא לכל התפקידים הציבוריים? ובכל מקרה - יש בזה משהו... אחרי-הכל, אם אחרי *זה*, אם אחרי הרשעה במעשים נתעבים, נחותים ובזויים עד כדי כך, תהיה בארץ איזושהי תנועה משמעותית, שתסכים, בכלל, למנות את האפסוס הזה למשהו... אז אחת משתיים: או שזה מגיע לנו, או שזה, באמת, ממש מגיע לנו. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לאורך המאסר אם יהיה מאסר זה יהיה באחד מבתי הכלא שדי דומים לבתי מלון, הוא יהיה האנס (טוב לא אנס מטריד מיני) היחיד בכלא של "צווארון לבן" אז על איזה שכנים לתא אתה מדבר??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע הזמן שאסירים יקבלו את העונש שנגזר עליהם. לא פחות, אך גם לא יותר. אני מניח שקלטי התייחס לכך שאונס בתאי הכלא הוא עניין נפוץ, כמעט צפוי. בסדר, זה מה שאנו מצפים מקלטי. לאמיתו של דבר אינני יודע עד כמה העניין נפוץ, אך ברור שהוא קיים. לא פעם ראיתי בסרטים שבכך בדיוק מאיימים על אנשים: אם תיכנס לכלא - יאנסו אותך. איום באונס על ידי המדינה? כן. וצריך לעשות משהו בנדון. המדינה אחראית על האסירים. היא צריכה לתת להם הגנה, מזון, טיפול רפואי וכדומה. אם אדם נאנס בכלא, המדינה צריכה לפצותו על כך בצורה הולמת, משום שרשלנותה הביאה לכך. ואני בכלל לא מתחיל לדון מהו העונש הראוי למבצעים או למי שהכניס מאן דהו לכלא מתוך ידיעה שזה מה שצפוי לו. לאלה קשה לי בכלל לחשוב על עונש שיהלום את הפשע, שמר קלטי כה מתאווה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכון להיאנס בכלא, ממשי או מדומה, מכניס אלמנט משמעותי של אי ודאות בשיקוליו של אדם הבוחן אפשרות להיאסר משיקולים מעשיים. נניח בשלילה שידוע לכל אזרח שהמדינה תגן עליו מפני מעללי שכניו הטובים אם וכאשר יאסר. בעבור הכפשת שמו הציבורי מציעה לו המדינה מגורים, מחיה, ובפרט הזדמנות פז להתרכז כולו בלימודים מבלי שיצטרך לדאוג לפרנסתו. בניסוי מחשבתי שניהלתי עם חבר שלי (ואני מקווה שבזאת איני שם לעיל תכניות מבטיחות שלו/שלי), הוא תיאר את האפשרות הבאה: ברגע המתאים בחייך, הפלל עצמך בעבירה בטחונית עלומה וחמורה כאחד. את השנים הבאות הקדש בניחותא ללימודי תואר ראשון-שני-שלישי כאוות נפשך. לכשיסתיים הפוסט-דוק ותרגיש עצמך בשל לחזרה לחברה, פנק עצמך במענק שחרור נדיב - חשוף את עלילת השווא שנתפלה עליך בזמנו, אסוף מיליון או שניים פיצויים ואת שמך הציבורי, וסע לשלום. אין צורך להרחיב את הדיון על השינויים שמכניס איום ה"הליקופטר" לתוכנית הנ"ל. איש תם עשוי להציע הגנה מאונס ע"י בידוד בצינוק, אך מן המשתמע על מצבו של וענונו נראה שבידוד למשך פרק הזמן הנחוץ להשלמת אפילו תואר ראשון כרוך באובדן שפיות ודאי ומוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מן הראוי להבהיר שדעתי כדעת ד''ר רבינוביץ בנוגע לתנאים הנלווים למאסר, ובפרט באשר לכל ניצול של המצב כמקל וגזר ביד המדינה כנגד נחקרים. עם זאת יצוין שעצם רעיון הענישה באמצעות מאסר טעון חשיבה מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שהעלית נראה לי קצת הזוי. גם אם הכלא הוא אידיאלי, כלומר - תנאי מאסר הוגנים, והגנה מוחלטת על בטחונו של האסיר מפני שכניו, עדיין הוא אפשרות לא מצודדת במיוחד. בעבירה בטחונית חמורה, למשל, סביר שיבודדו אותך לחלוטין. שכח מיחסי מין כלשהם, עם גברים או עם נשים, למשך תקופת המאסר, או לפחות עד החופשה הראשונה, שאותה, אם נהיה נדיבים, תקבל תוך שנתיים. עונש המאסר, אם יתבצע כראוי, יכול להיות יעיל. מובן שיש צורך להגדיר מראש את מטרת העונש. אם המטרה היא הרחקת העבריין מהחברה כדי להוריד את הסיכון לאחר מכן - נראה לי שמטרה זו היא בת השגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל צור היה מנכ"ל משרד האוצר, והורשע במעילה. הוא נידון ל-15 שנות מאסר, וריצה שש מהן. הוא מתאר את חיי הכלא (כלא רמלה, שאינו לצווארון לבן) בספר שכתב ובצבעים מאוד לא נעימים. הוא מספר על מעשי אונס ואונס קבוצתי, על חוסר יכולתו ללמוד, בשל המגבלות על הכנסת ספרים, על טיבם הלא מצודד של החברים לתא, על תרבות הסמים, על הקללות הבלתי פוסקות, משכבי זכר בפרהסיה וחשש להיאנס, על הפחד שתסווג כ'שטינקר', על הפיכתו של אדם ליצור מפוחד העוסק ללא הרף בדברים הבסיסיים ביותר של הקיום: אכילה, לבוש (רמת קיום סבירה דורשת הסתייעות בהברחות) והישרדות בסביבה אלימה. כך שמי שחושב להעביר סמסטרים אוניברסיטאים על חשבון המדינה - שישכח מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תנאי המאסר, המודל העומד לנגד עיני הוא יגאל עמיר, הרוכש השכלה במהלך מאסרו. עם זאת סייג מהותי לרעיון שהעלתי הוא קיום משפחה. גם אם יתפור לעצמו אדם תיק כזה שיכניס אותו לכלא ללא בידוד, לא יוכל לתפקד כאב/אם ראוי לצאצאיו, ולכך לא יעזרו הפיצויים שיקבל בסופ"ד. במישור העקרוני מציק לי הרעיון להעניש אדם ע"י נטילת תקופת זמן מחייו. יש לציין שהגישה המודרנית לבתי סוהר עדיין לא הגיעה ל"מצב יציב", קרי למצב המקיים את עצמו ועונה על המטרות שהוגדרו לו. מחד קיים המודל הברזילאי של בתי סוהר עצומי מימדים המנוהלים במידה רבה מבפנים, לפחות על פי תיאור התקשורת העולמית את המרד שפרץ שם לאחרונה. מנגד קיים המודל הספרדי, שם מפריטים את בתי הסוהר כך שבאותה הוצאה ציבורית ממומנת לאסיר שהות במקום מושקע ומטופח עם בריכה וכו'. ובסה"כ החלת עונש מאסר על מרבית העבירות היא התפתחות של מאות השנים האחרונות, בעוד שבעולם העתיק מרבית המאסרים היו פוליטיים בלבד (יתקנני נא מר גורביץ אם אני טועה). אם המטרה היא הרחקת העבריין מהחברה, כעין דיפוזיה אקטיבית למקום בו אינו מסכן את הציבור, אזי יתכן שיש משהו ברעיון הבריטי הנושן להגלות חוליגנים לעולם החדש. ואם מתכוונים לאפשר לעבריינים לחזור בבוא היום לחברה, אזי לא הגליה ולא מאסר נראים לי כמו פתרון יעיל, גם אם ברבות הזמן יוכח זה האחרון להיות בר-השגה. אני מקווה שהצלחתי להעביר את אי הנוחות שלי עם הרעיון של "נטילת זמן-חיים" כאמצעי ענישה מרכזי לעבריינים, גם כשאינו מלווה באפקטים נלווים כמו אינוס. דהיינו גם אם טכנית יתאפשר להקפיא אסירים סטייל דמולושן-מן, אני לא בטוח שזה פתרון. ואיני מתיימר להחזיק בפתרון חלופי ראוי לשמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה רק אני, או שרבים המחזיקים בדעות מהפכניות בנוגע לתיקון החברה טוענים בזמן זה או אחר כי "Y הוא התפתחות של X השנים האחרונות?" ולו לא הייתה זו התפתחות של מאות השנים האחרונות, זה היה הופך את זה ליותר\פחות טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ גישתי יש חשיבות לעובדה ש-Z *אינו* התפתחות של X השנים האחרונות. אם Z מתייחס לנסיבות סטטיות, והוא עצמו הופיע לפני עידן ועידנים ושרד מאז, אזי אני מרשה לעצמי להניח שהוא פתרון *יציב*, וזו תכונה חשובה לדעתי. אציין ליתר בטחון כמה מסקנות לוגיות ש*אינן* מתחייבות- לא אמרתי שZ טוב, לא אמרתי שכל פתרון הקיים מזה זמן רב W הוא בהכרח יציב (שהרי יתכן שהנסיבות השתנו מאז או ישתנו בעתיד), ולמען האמת לא אמרתי (או לפחות לא הייתי צריך לומר) שום דבר על Y שהצגת, מלבד הטענה שהוא אינו Z ולכן שומה עליו להוכיח יציבות או להשתנות. ועתה למעט דוגמאות - המין האנושי השתנה גנטית אך מעט באלפי השנים האחרונות, לכן אני מרשה לעצמי לבצע הקירוב הקואזי-סטטי ולומר שרק התרבות האנושית התפתחה ולא בני האדם. במובן זה אני מוצא עניין רב בטענה שבשיעורי התנ"ך בתיכון הציגו לנו כנגזרת מתיאור השושלת מקין עד נח בבראשית - הטכניקה (מדע, הנדסה) הולכת ומתפתחת מדור לדור ואילו הרשעות והאכזריות גואים מדור לדור. נניח עתה שבני אדם נשארים בערך אותו חרא עם הזמן, רשעים פחות או יותר באותה מידה, *לא* מפני שזה נגזר מקביעות המין האנושי גנטית, אלא בהיעדר סיבה להניח אחרת (שיקול סימטריה?). אזי אני מתייחס לאנושות כאל 'נסיבות קבועות' וטוען שיש חשיבות לכך שפתרון Z הנוגע לאנושות, במקרה זה צורת ענישה, נמצא בשימוש מזה זמן רב ואילו Y לא. כמובן שקיימת תלות גם בנסיבות משתנות, התפתחות טכנולוגית למשל, אך תסכים איתי שבתי סוהר ניתן היה לבנות גם בתקופה האכדית. שוב, כל השיטה המפורטת לעיל מסוגלת רק לאפיין פתרונות קיימים, לא להציע חדשים, לא כשלעצמה. (ואת יתרת הדיון נעביר אולי למאמר עדכני יותר, או לאימייל [?!]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם העתיק, מי שהיה עובר על חוקי החברה לא היה נאסר - אלא מועלה לגרדום. האם לזה ברצונך לחזור? מרוח-הודעותיך, ברור לי שלא. השאלה היא, אם כן - *מה* אתה מציע במקום מאסר? צריך להגן על הכלל? צריך להעניש את הפושע באיזושהי צורה? אם יש לך הצעות בתכלס, אני בטוח שכולנו נשמח לשמוע... אני מודה, גם לי זה מציק - אבל, מצד שני, תמיד יש לי בעיה עקרונית, כשאנשים אומרים רק מה לא, אבל אינם מציעים שום חלופה שהיא. שלך, דני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |