 |
|
 |
||
|
||||
 |
נסעתי אתמול במונית. קורה. בדרך, מחוסר כל דבר אחר לענות בו, האזנתי לרדיו, אותו כיוון הנהג על תחנה לא מוכרת לי. היתה זו תכנית שיחות, כנראה, בה מתקשרים מאזינים לאולפן ומשוחחים עם המנחה על ענייני דיומא. המאזינה הספציפית באותו רגע היתה עסוקה בלשפוך דברי סניגוריה על אריאל זילבר והשתלחויותיו בכל העולם ואשתו, תוך מתן דוגמאות רבות למשתלחים נוספים, על משקל "אם לשמאל מותר גם לנו מותר" וכו'. לאחר כמה דקות כאלה היא ביקשה לעבור נושא ולדון ביצחק מרדכי. "יצחק מרדכי," כך אמרה, "חייב להתנצל!" המנחה מיהר להסכים, כמובן. אלא שאז הוסיפה האשה "הוא חייב להתנצל בפני ביבי!" נראה לי כי המנחה, ממש כמוני, לא ידע את נפשו מרוב תדהמה. "ביבי?" הוא שאל. "כמובן. הרי לא יתכן..." "להתנצל בפני *ביבי*? הרי מעשיו גורמים לי להתבייש בכך שאני גבר." "למה? אתה חושב שהוא *לא* צריך להתנצל בפני ביבי?" "טוב," אמר המנחה, "תודה רבה לך. ונעבור לפרסומות." אני חושב שאפשר, למרבה הצער, ללמוד הרבה משיחה זו על העם היושב בציון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה של פיצוץ הפרשה והתרבות הספורים חדשות לבקרים, נסעתי בקו 400 החביב: ירושלים-בני-ברק, גבעתיים. כמובן שכל האוטובוס התרוקן, ונשארתי לבד עם הנהג, מנסה להבין באיזו דרך קיצור הוא בחר הפעם ואיפה אני אמורה לרדת. החדשות הובילו אותו לספר לי שבתו שירתה בעבר עם מרדכי, וסיפרה שקרה לה דבר דומה. "כאב", הוא אמר לי אז, "המלצתי לה שלא תעשה עם זה כלום. אפילו אסרתי עליה. בשביל מה היא צריכה את זה?.." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת : ....ללמוד הרבה משיחה זו על הימין היושב בציון. כי אחרת איך תסביר את הקשר לחלק הראשון של השיחה ("אם לשמאל מותר גם לנו מותר")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, הימין הוא העם. השמאל, כידוע, הוא האליטות... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |