''טבע'' תסגור מפעלים ותפטר עובדים בישראל 3809
חברת התרופות "טבע", שהיתה במשך עשורים אחת החברות הגדולות והמצליחות בישראל, הודיעה על פיטורים של כרבע מכוח העבודה שלה בעולם, בכלל זה כ-‏1750 מבין 6800 עובדיה בישראל. החברה תסגור את שני מפעלי הייצור שלה בירושלים, ותמכור את המפעלים שבאשדוד וקריית גת.

מהלך זה הוא בעקבות ירידה בהכנסות החברה בשנים האחרונות, וקושי להחזיר חובות שנטלה כדי לממן רכישות של חברות תרופות אחרות. מכירות החברה ספגו מכה עם תום הפטנט על הקופקסון לפני כשנתיים. הקופקסון היתה תרופת הדגל של "טבע", אם כי עיקר פעילותה של החברה היתה ביצור תרופות גנריות.

מספר מאמרים בעיתונות מבקרים את הממשלה על הטבות מס שנתנה ל"טבע", שהסתכמו במיליארדי שקלים, מבלי להתנות זאת ביעדי העסקה. ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במחצית הראשונה של יום ראשון הקרוב, במחאה על הפיטורים.
קישורים
ראיון עם המנכ"ל קור שולץ - כלכליסט
שביתה - "מרקר"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פתרון רענן ומקורי 696210
דני גוטווין מציע להלאים את טבע. שתיים מן הסיבות:
"בעולם שבו הלאמתן של גוגל, פייסבוק ואמזון נידונה כצעד חיוני להבטחת האינטרס הציבורי, הלאמה הופכת למכשיר חיוני ולגיטימי בארגז הכלים הכלכלי של ממשלות."
"המימוש העליון של האחריות החברתית הוא בהבטחת התעסוקה של עובדי טבע בידי המדינה."

מה שמזכיר לי שבזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר בידיעות ומאמרים מן הסוג שמתחרה באלו של "The Onion" (מן הימים האחרונים: זה וזה) שאחראים להם אנשים רציניים לחלוטין, מה שמביא אותי לתהות: אנא אנו באים?
פתרון רענן ומקורי 696211
בקריאת המשפטים שציטטת אני מבין שהמציאות בה אתה ואני חיים נפרדת לחלוטין מזאת של אנשים כמו דני גוטווין. אני יכול ללעוג לו עד מחר, אבל רוב הסיכויים שגם הוא לועג לאנשים כמונו בדרך שלו (כמו אותו מורה אלמוני שהאשים אותי כאן במדידת חינוך בכלי הכלכלה או משהו דומה - אני בטוח שבמציאות שלו זהו טיעון הגיוני להפליא ואולי אף עלבון כבד).

האם יש דרך לקבוע מי מאיתנו חי בשקר?
פתרון רענן ומקורי 696212
ובכן, כן.
אפשר לבחון אמפירית את כל המדינות בהיסטוריה המודרנית שהלאימו מפעלים כשיטה (ברה''מ, ונצואלה, סין, צפון קוריאה, קובה וכו...) ולבחון האם מדובר במדינות שנחשבות מוצלחות או לא.
אפשר להגדיר מדינה מוצלחת (או לפחות כמבוקשת) כמדינה שמאזן ההגירה אליה הוא חיובי לאורך זמן.
פתרון רענן ומקורי 696214
מבחן שכזה עובד יופי ביקום של אפופידס, אבל האם זה ישכנע מישהו שחושב ש"המימוש העליון של האחריות החברתית הוא בהבטחת התעסוקה של עובדי טבע בידי המדינה"?
אני כותב את התגובה הזאת בבוסטון שבה גם האנשים הפשוטים וה"עניים" עשירים ושבעים בלי תקדים בהיסטוריה, וזה לא מפריע להמון תושבים מקומיים לטעון שהקפיטליזם הוא כישלון וצריך להחליפו בסוציאליזם. בעולם המציאות ההוא, כל הדוגמאות שנתת מחליקות מהם כמו טפלון בלי להותיר אף שריטה אידיאולוגית.
פתרון רענן ומקורי 696215
טיעונים מהסוג שאני הבאתי לא ישכנעו אידיאולוגים (מה כן?), אבל יעבדו די טוב על מי שטרם בחר צד או לא עסק בנושא בעבר וזה מובא לו כידע חדש.

המבחן יעבוד או לא יעבוד כתלות במי שמכריע לגבי הציון:
אם מדובר באידיאולוגים עצמם, סביר שלא יצליח כי תמיד יישלף הטיעון ש"זה לא סוציאליזם אמיתי" או משהו בסגנון של no true Scotsman.
אבל אם מדובר בשופט חיצוני ולא משוחד או הקהל הרחב בבוסטון - לדעתי, סביר שיצליח.
פתרון רענן ומקורי 696213
זו שאלה חשובה מכדי שאשיב עליה בחופזה, במיוחד מאחר ופעמים לא מעטות נאלצתי להתמודד עמה.
אסתפק כרגע בשתי נקודות:
האחת היא שאם פרופ' גוטווין או מישהו אחר היה טוען כאן את הדברים, לא הייתי מגיב כפי שהגבתי.
השניה היא שאם כוונתך לאופן הכרעה מוסכם כדי להבין מי חי בעולם האמיתי (נניח שרק אחד הצדדים חי בכזה) - אזי התשובה הקצרה היא לא, ואני כולל בזה גם אנשים הגונים, אינטיליגנטיים, ומשכילים ובעלי יכולות לוגיות גבוהות.
מה בכל זאת? משהו מזה מופיע בנקודה הראשונה. מעבר לכך, בתגובה אחרת.
לחיות בשקר 696317
לאחר שכבר התחלתי לכתוב את התשובה הבנתי שהיא אולי רחבה מזו שאליה אולי כיוונת, אלא שהייתי בשוונג ולכן אסיים.

לא פעם, במיוחד בשנותיי כסטודנט ולאחר מכן במסגרת האייל הקורא, נתקלתי באנשים אינטיליגנטיים ובעלי השכלה רחבה שההיסטוריה שהם זוכרים וההווה שהם מתארים כאילו לקוחים מתוך מציאות אלטרנטיבית לזו שלי. ניסיונות בירור מצידי או מצד אחרים חשפו אותי לטיעונים שהתבססו על עקרונות מתחלפים, לוגיקה מעגלית, אנקדוטות כתשובה לסטטיסטיקות, חילופי סיבה ותוצאה וכן מיני קונספירציות שמורכבות פי כמה מן הדבר שאותו הן מבקשות להסביר. הרקע העשיר בפילוסופיה ו/או מדעים מדוייקים של חלקם עזר לי להפנים (שוב) או את מוגבלותה של התקשורת האנושית, ובפרט של האפשרות להגדיר באופן מוסכם שיטה שתכריע "מי חי בעולם האמיתי‏1".

עדיין תהיתי עבור עצמי, הרי חלק מבעלי היצירתיות הלוגית, שאר הרוח העובדתי והגמישות המוסרית נבונים והגונים לפחות כמוני. אילו אינדיקציות אם כן יכולות להיות לי לכך שדווקא תפיסתי המוצקה והצודקת בנושא מסויים אינה גם כן תוצר של דמיון יתר, זיכרון מסולף והטיות רגשיות?

רק בשנים האחרונות גיבשתי לי איזושהי גישה לעניין. חלק ממנה קשור לזיהוי סימנים שעל סמך נסיוני הפרטי, הצטברותם העידה על דחיית העובדות וההיגיון לטובת האלטרנטיבות.

השאלה שאני שואל את עצמי היא: האם ברוב המקרים בהם אני דן עם עם מגוון אנשים‏2 שעמדתם שונה משלי בסוגיה נתונה, אני מקיים חלק ניכר מן התנאים הללו:
מתרגז
משתמש בלעג/סרקאזם
מתייחס למניעי הטוען (כביכול) או למה שאליו הוא חותר או למה שהוא מייצג או סתם משתמש ב"אתם"
נעזר באסוציאציות כטיעון ("תנוחה מיסיונרית פסולה כי היא מזכירה את הקולוניאליזם")
פוסל מקורות מידע ("נו באמת, אתה מצטט לי מהארץ/ישראל היום?") ו/או נתונים חדשים מבלי שבדקתי, או פשוט ממשיך הלאה (שמעון: "דווקא המחקרים מראים שמספר הנפגעים מ-'X גדול לפחות פי 10 מאלו שנפגעים מ-X". ראובן: "נו טוב")
חש ש"לא זה הנושא" ומחליף אותו למה שרלוונטי

כולם כמובן קבילים לשיחה אנושית, העניין הוא ההצטברות ומגוון האנשים וסוגיה ספציפית.
ולהיפך: אם כמעט כל הטוענים בניגוד לעמדתי נוקטים בשיטות כאלו, אזי לא בטוח, אבל יתכן שלא הם שמאכלסים את העולם האמיתי.

על תנאים אלו ניתן כמובן להוסיף מכאן ואולי גם לתבל ברעיונות מתגובה 537016 אלא שאולי עדיף שלא.
סיבה אחת היא שרוב התוספות הפוטנציאליות דורשות שיקול דעת ספציפי מדי לסוגיה, או שמורכבותו דורשת שימוש בסוג שיקול הדעת שעומד בסימן שאלה. השניה היא סוג של "התאמת יתר": ככל שמתרבים הקריטריונים לפסילה, כך עולה הסיכוי לפסילה שגויה (false positive).

זהו, עכשיו אתה כשיר לגמרי להבין באילו מחוזות דמיון נפלאים או מסוייטים בילית עד כה (:

----------------------
1 תזכורת: יש רק אחד
2 לאו דווקא החלק העילג, הבור, הקיצוני או התוקפני הדוגל בעמדה מסויימת
פתרון רענן ומקורי 696250
ועם זה שרעיון ההלאמה מגוחך (כמו גם הרעיון שהממשלה שוקלת, לתת לטבע עוד מענק תמורת מניעה זמנית של חלק מהפיטורים), צריך להכיר בכך שהמודל הנוכחי מקולקל לחלוטין, לפחות בחלק של תגמול מנהלים בכירים.
פתרון רענן ומקורי 696337
זה מאוד צורם, אבל אני לא יודע אם זה מקולקל יותר ממרכיבים אחרים של הקיום האנושי. אולי האלטרנטיבות גרועות יותר.
כאן כותב הלל גרשוני נגד הגבלת שכר הבכירים. לא לגמרי השתכנעתי וגם ויש לי תחושה (לא מבוססת) של קטיף דובדבנים‏1. מצד שני, לא מצאתי בתגובות המתנגדות נתונים אחרים.

1 קטיף_דובדבנים_(כשל_לוגי) [ויקיפדיה]
פתרון רענן ומקורי 696344
לא השתכנעתי בכלל מגרשוני. נכון וידוע שהרעיון של פרסום שכר הבכירים היה נראה מבטיח מראש ואילו בפועל הבדיחה היתה על חשבוננו. איך זה קשור להגבלת שכר? או להגדלת מיסוי על שכר גבוה? אני מסכים איתו שלכל צעד יש תוצאות לא צפויות, ולכן בעד זהירות, אבל זה לא סיבה לא לעשות כלום.

מעבר לזה, הטענות בהתחלה על כך ש"אם חברה פרטית משלמת להם כל כך הרבה אז כנראה הם שווים את זה" מוכרות מאוד, ואני חושב שמזמן לא משכנעות.
פתרון רענן ומקורי 696346
אני מסכים.
אני תוהה מה עם הטיעון, שניתן לא פעם באשר למענקים/מס מופחת שחברות זרות מקבלות, שאם לא כאן אז הם ילכו למקומות אחרים. לכאורה זה לא יהיה ממש אפקטיבי עבור מנהלים ישראלים, אך אם נגביל את זה רק לאזרחי ישראל הם עשויים לוותר לזמן מה על אזרחותם כך שגם עבורם זה לא אפקטיבי (או פשוט לרשום את החברה רק בחו"ל? אני לא מבין בזה).

אבל הסיבה האמיתי בשלה אני מאוד מהסס בעניין זה (ולא רק זה) הוא שגם אם התערבות חקיקתית/תקנתית ראויה ותצליח כאן, היא יוצרת אוירה ולגיטימציה ציבורית גוברת לראות בחברות מצליחות גם פרות חולבות כלכלית וגם מי שכל "לוחם צדק" חברתי יכול להתקלס בם וכל מחוקק לנסות להתערב באופן בו הם מנהלים את העסק.
פתרון רענן ומקורי 696348
אני חושב שמועיל להפריד את הדיון במשכורות מנהלים מהדיון בהטבות מס לחברות. בנוגע להטבות מס, האיום שהם ילכו למקום אחר שריר וקיים (אפשר להבחין עכשיו בניצני יוזמות לשיתוף פעולה בין מדינות כדי ליצור ''קרטל מיסוי'' לטובת כולם. נחיה ונראה, אבל בינתיים נראה לי שכל מדינה צריכה לתמרן בין טרייד-אופים לא קלים).

בנוגע להגבלת משכורות מנהלים, אני לא נבהל מהאיום שהם ילכו למקום אחר. ראשית, כמו שכתבתי ליוסי, אני קצת מפקפק במושג ''המנהל העילוי'' (כלומר, אני מנחש שיש כאלה, אבל שבפועל אין קורלציה מאוד חזקה בין זה לבין המשכורות). שנית, עד כמה שאני יכול לנחש מה הופך מנהל לעילוי, אני חושב שהרבה מזה ילך לאיבוד במעבר לארץ אחרת. אני אפילו מפקפק עד כמה קל להעביר את זה מחברה אחת לאחרת בתוך אותה ארץ.
696219
דברים כאילו קורים מדי פעם בפעם. בסוף העובדים סובלים מכל זה כי הם צריכים התחלה חדשה ובעצם להתחיל עוד פעם בתחתית. זאת הכלכלה החופשית וצריך להמשיך עם כלכלה חופשית כי כל אפשרות אחרת גרועה יותר.

יתכן שהיה כאן ניהול כושל או חישובים מוטעים קשה לדעת. האם קניית חברות תוך ידיעה שבעוד שנתיים יהיה קשה כי יהיו מתחרים חדשים על התרופה המובילה ולכן לא יהיה הרבה לתשלומים זה היה דבר טוב? או אולי האם קניית החברות באה כתגובה לאפשרות שיהיו מתחרים בעוד שנתיים וזה לא כל כך הצליח? או אולי בכלל ידעו ששום דבר לא יצליח כי לא המציאו משהו חדש ובעצם בעוד שנתיים המצב יהיה גרוע ביותר ולכן צריך לצמצם לאט לאט במקום במכה אחר. קשה לדעת מבלי לערוך מחקר של ממש על מה שהיה ידוע.

גם הסיפור עם ההטבות צריך לבדוק מה שולם ומה קבלו בתמורה יתכן שקבלו תמורה נאותה. מצד שני תמיד העובדים הפשוטים סובלים ומה עם ההנהלה? תמיד מספרים לנו שהתשלומים לעובדים יקרים אבל לא ראיתי עדיין פרסום של ממש שמראה את את מחיר ההנהלה עם כל ההטבות כיום ובעתיד, יתכן מאד שזה משתווה או אפילו יותר ממחיר העובדים.

מנקודה אחרת ההנהלה נקבעת בדרך כלל על בסיס אימון או הכרה אישית ולכן במציאות מדובר כאן באירגון של עובדים לכל דבר ששומר על זכויות המנהלים בלבד.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696298
כולם אומרים שהעובדים של טבע סובלים בגלל טעויות המנהלים. ועדיין לא השתכנעתי שכך הדבר. עד כמה שאני מבין, הבעיה הגדולה של טבע היתה שהיא גדלה מאוד בתקופת הפטנט של הקופקסון, אבל לא הצליחה למצוא לו תחליף. את זה שהיא לא הצליחה, קשה להגדיר כשגיאת ניהול (גם אם ייתכן שתחת החלטות ניהוליות או סגנון ניהול אחר היא היתה מצליחה, אבל זה מגדל פורח באוויר). אז מדברים על ניהול כושל בזה שהחברה לא נערכה ליום שאחרי הקופקסון. זה אולי נכון, אבל אילו היא היתה נערכת, מה זה אומר? עד כמה שאני מבין, זה אומר שהיא היתה צריכה לפטר עובדים ולסגור מפעלים עוד קודם. או לפתוח פחות מפעלים ולשכור פחות עובדים מלכתחילה. אז יוצא שמה שהעובדים מפסידים עכשיו, תחת ניהול זהיר יותר הם לא היו מרוויחים מלכתחילה.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696299
הבון טון הוא להשמיץ את רכישות הענק מהשנים האחרונות.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696301
נכון, גם זה. הטענה היא שהרכישות האלו הכניסו את טבע לחובות, וכרגע היא צריכה לשפר את תזרים המזומנים כדי להחזיר את החובות.
אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית. ואז, מה היתה ההנהלה הזהירה אמורה לעשות אם המפעלים האלו, גם אילולא רכשה רכישות ענק? לא, אולי, לסגור אותם?

אולי עד כאן אני צודק, אבל ללא הרכישות ומשבר המזומנים הדחוף, היה לטבע אורך נשימה לנסות להבריא את המפעלים האלו. אבל אם זה העניין, זה שוב נשמע קצת wishful thinking. להבריא מפעל מפסיד תפעולית זה לא קל (אני מנחש, אין לי ניסיון או השכלה רלוונטיים). זה לא מצדיק את הרושם שיכול להתקבל, לפיו המהנלים עשו שטויות פזיזות ואלמלא אותן שטויות המפעלים היו ממשיכים לפעול ולשגשג ואיתם עובדיהם.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696305
"אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית" – לא בהכרח. אלר"ח (אני לא רואה חשבון), אבל אם למשל מפעל מרוויח מליון דולר בשנה, ותמורת מכירה שלו מקבלים 20 מליון דולר (נניח, בעיקר עבור הציוד ו/או הנדל"ן, כך שאין טעם למכור מפעל מתפקד), הרי שמכירת המפעל משפרת את תזרים המזומנים. בעיקר אם הריבית על חוב של 20 מליון דולר גבוהה ממליון דולר בשנה.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696312
תודה.
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696303
בדיוק!
טעויות המנהלים, אסון העובדים? 696307
טבע היתה במשך עשרות שנים חברה שנוהלה יוצא מהכלל. לדוגמה- הכיבושים שלה בשוק הגנרי העולמי מדינה אחר מדינה והפיכתה לחברה הגדולה בעולם בתחום זה בתקופת מקוב בוצעו בשום שכל ותחת אסטרטגיה מסודרת. זה היה אחרי הקופקסון, ובנה את החברה היטב. לחברה גם יש תרופות אתיות מעניינות בצנרת וטווחי הזמן הארוכים של אלו מטבעם לא מאפשרים תכנון של חפיפה טובה. מה שקרה בשנים האחרונות הוא קבלת החלטות איומה עם קריאת שוק זוועתית וייתכן שילוב שיקולים זרים. לא סוג ההחלטות היה בעייתי "רכישת חברות" אלא אופן הביצוע שלהן.
זה לא נכון שתחת ניהול זהיר יותר החברה היתה צריכה לפטר עובדים ולסגור מפעלים עוד קודם. מאיזו סיבה? עסק רווחי שרווחיותו מסקטור אחד שלו יורדת צריך להצטמצם בסקטור אחר?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים