|
||||
|
||||
כולם אומרים שהעובדים של טבע סובלים בגלל טעויות המנהלים. ועדיין לא השתכנעתי שכך הדבר. עד כמה שאני מבין, הבעיה הגדולה של טבע היתה שהיא גדלה מאוד בתקופת הפטנט של הקופקסון, אבל לא הצליחה למצוא לו תחליף. את זה שהיא לא הצליחה, קשה להגדיר כשגיאת ניהול (גם אם ייתכן שתחת החלטות ניהוליות או סגנון ניהול אחר היא היתה מצליחה, אבל זה מגדל פורח באוויר). אז מדברים על ניהול כושל בזה שהחברה לא נערכה ליום שאחרי הקופקסון. זה אולי נכון, אבל אילו היא היתה נערכת, מה זה אומר? עד כמה שאני מבין, זה אומר שהיא היתה צריכה לפטר עובדים ולסגור מפעלים עוד קודם. או לפתוח פחות מפעלים ולשכור פחות עובדים מלכתחילה. אז יוצא שמה שהעובדים מפסידים עכשיו, תחת ניהול זהיר יותר הם לא היו מרוויחים מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
הבון טון הוא להשמיץ את רכישות הענק מהשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
נכון, גם זה. הטענה היא שהרכישות האלו הכניסו את טבע לחובות, וכרגע היא צריכה לשפר את תזרים המזומנים כדי להחזיר את החובות. אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית. ואז, מה היתה ההנהלה הזהירה אמורה לעשות אם המפעלים האלו, גם אילולא רכשה רכישות ענק? לא, אולי, לסגור אותם? אולי עד כאן אני צודק, אבל ללא הרכישות ומשבר המזומנים הדחוף, היה לטבע אורך נשימה לנסות להבריא את המפעלים האלו. אבל אם זה העניין, זה שוב נשמע קצת wishful thinking. להבריא מפעל מפסיד תפעולית זה לא קל (אני מנחש, אין לי ניסיון או השכלה רלוונטיים). זה לא מצדיק את הרושם שיכול להתקבל, לפיו המהנלים עשו שטויות פזיזות ואלמלא אותן שטויות המפעלים היו ממשיכים לפעול ולשגשג ואיתם עובדיהם. |
|
||||
|
||||
"אם סגירת מפעלים משפרת את תזרים המזומנים, אני מבין שהמפעלים האלו מפסידים תפעולית" – לא בהכרח. אלר"ח (אני לא רואה חשבון), אבל אם למשל מפעל מרוויח מליון דולר בשנה, ותמורת מכירה שלו מקבלים 20 מליון דולר (נניח, בעיקר עבור הציוד ו/או הנדל"ן, כך שאין טעם למכור מפעל מתפקד), הרי שמכירת המפעל משפרת את תזרים המזומנים. בעיקר אם הריבית על חוב של 20 מליון דולר גבוהה ממליון דולר בשנה. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
בדיוק! |
|
||||
|
||||
טבע היתה במשך עשרות שנים חברה שנוהלה יוצא מהכלל. לדוגמה- הכיבושים שלה בשוק הגנרי העולמי מדינה אחר מדינה והפיכתה לחברה הגדולה בעולם בתחום זה בתקופת מקוב בוצעו בשום שכל ותחת אסטרטגיה מסודרת. זה היה אחרי הקופקסון, ובנה את החברה היטב. לחברה גם יש תרופות אתיות מעניינות בצנרת וטווחי הזמן הארוכים של אלו מטבעם לא מאפשרים תכנון של חפיפה טובה. מה שקרה בשנים האחרונות הוא קבלת החלטות איומה עם קריאת שוק זוועתית וייתכן שילוב שיקולים זרים. לא סוג ההחלטות היה בעייתי "רכישת חברות" אלא אופן הביצוע שלהן. זה לא נכון שתחת ניהול זהיר יותר החברה היתה צריכה לפטר עובדים ולסגור מפעלים עוד קודם. מאיזו סיבה? עסק רווחי שרווחיותו מסקטור אחד שלו יורדת צריך להצטמצם בסקטור אחר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |