בתשובה ליוסי, 15/12/17 20:04
לחיות בשקר 696317
לאחר שכבר התחלתי לכתוב את התשובה הבנתי שהיא אולי רחבה מזו שאליה אולי כיוונת, אלא שהייתי בשוונג ולכן אסיים.

לא פעם, במיוחד בשנותיי כסטודנט ולאחר מכן במסגרת האייל הקורא, נתקלתי באנשים אינטיליגנטיים ובעלי השכלה רחבה שההיסטוריה שהם זוכרים וההווה שהם מתארים כאילו לקוחים מתוך מציאות אלטרנטיבית לזו שלי. ניסיונות בירור מצידי או מצד אחרים חשפו אותי לטיעונים שהתבססו על עקרונות מתחלפים, לוגיקה מעגלית, אנקדוטות כתשובה לסטטיסטיקות, חילופי סיבה ותוצאה וכן מיני קונספירציות שמורכבות פי כמה מן הדבר שאותו הן מבקשות להסביר. הרקע העשיר בפילוסופיה ו/או מדעים מדוייקים של חלקם עזר לי להפנים (שוב) או את מוגבלותה של התקשורת האנושית, ובפרט של האפשרות להגדיר באופן מוסכם שיטה שתכריע "מי חי בעולם האמיתי‏1".

עדיין תהיתי עבור עצמי, הרי חלק מבעלי היצירתיות הלוגית, שאר הרוח העובדתי והגמישות המוסרית נבונים והגונים לפחות כמוני. אילו אינדיקציות אם כן יכולות להיות לי לכך שדווקא תפיסתי המוצקה והצודקת בנושא מסויים אינה גם כן תוצר של דמיון יתר, זיכרון מסולף והטיות רגשיות?

רק בשנים האחרונות גיבשתי לי איזושהי גישה לעניין. חלק ממנה קשור לזיהוי סימנים שעל סמך נסיוני הפרטי, הצטברותם העידה על דחיית העובדות וההיגיון לטובת האלטרנטיבות.

השאלה שאני שואל את עצמי היא: האם ברוב המקרים בהם אני דן עם עם מגוון אנשים‏2 שעמדתם שונה משלי בסוגיה נתונה, אני מקיים חלק ניכר מן התנאים הללו:
מתרגז
משתמש בלעג/סרקאזם
מתייחס למניעי הטוען (כביכול) או למה שאליו הוא חותר או למה שהוא מייצג או סתם משתמש ב"אתם"
נעזר באסוציאציות כטיעון ("תנוחה מיסיונרית פסולה כי היא מזכירה את הקולוניאליזם")
פוסל מקורות מידע ("נו באמת, אתה מצטט לי מהארץ/ישראל היום?") ו/או נתונים חדשים מבלי שבדקתי, או פשוט ממשיך הלאה (שמעון: "דווקא המחקרים מראים שמספר הנפגעים מ-'X גדול לפחות פי 10 מאלו שנפגעים מ-X". ראובן: "נו טוב")
חש ש"לא זה הנושא" ומחליף אותו למה שרלוונטי

כולם כמובן קבילים לשיחה אנושית, העניין הוא ההצטברות ומגוון האנשים וסוגיה ספציפית.
ולהיפך: אם כמעט כל הטוענים בניגוד לעמדתי נוקטים בשיטות כאלו, אזי לא בטוח, אבל יתכן שלא הם שמאכלסים את העולם האמיתי.

על תנאים אלו ניתן כמובן להוסיף מכאן ואולי גם לתבל ברעיונות מתגובה 537016 אלא שאולי עדיף שלא.
סיבה אחת היא שרוב התוספות הפוטנציאליות דורשות שיקול דעת ספציפי מדי לסוגיה, או שמורכבותו דורשת שימוש בסוג שיקול הדעת שעומד בסימן שאלה. השניה היא סוג של "התאמת יתר": ככל שמתרבים הקריטריונים לפסילה, כך עולה הסיכוי לפסילה שגויה (false positive).

זהו, עכשיו אתה כשיר לגמרי להבין באילו מחוזות דמיון נפלאים או מסוייטים בילית עד כה (:

----------------------
1 תזכורת: יש רק אחד
2 לאו דווקא החלק העילג, הבור, הקיצוני או התוקפני הדוגל בעמדה מסויימת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים