כשנשמעת אזעקה, אני – | 3669 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנשמעת אזעקה, אני – | 3669 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מבחינה פרקטית או אסתטית, ממ''ד זה מטרד לא קטן. בתור חדר מגורים הוא לא נוח (קטן מדי, אוורור גרוע), יש לו צנורות אוורור שיוצאים לחדר השכן או החוצה, חלון מכוער, דלת מכוערת והנטייה הטבעית (לפחות שלי) היא להרחיק אותו מאזורי המגורים ולהסתיר אותו. התוצאה בבית שלי היא ממ''ד במרתף, הוא קבור ברובו באדמה ורק הקיר עם החלון פונה לאזור מונמך בחצר. השיקולים האסתטים - פרקטים יצרו בדיעבד ממ''ד ממוגן במיוחד. אני מכיר לא מעט אנשים, שהפכו את הממ''ד לחדר מגורים והחליפו את הדלת ואת החלון שלו למשהו יותר אסתטי (בניגוד לחוק) על חשבון איכות המיגון. עד למלחמה הנוכחית השימוש היחיד של הממ''ד היה מחסן והכניסה של החתולים (דלת החתולים מותקנת על צינור האוורור שיוצא החוצה). עכשיו, כשיש אזעקות פעם ביום-יומיים, התחלתי לבלות שם יותר. |
|
||||
|
||||
אצל כמה ממכרי זהו חדר הפסנתר. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לציין שמבחינה פרקטית לרדת שלוש וחצי קומות למקלט עם ילד על הידיים, למשל שלשום בשתיים וחצי בלילה, זה מטרד די גדול. |
|
||||
|
||||
כן, אחרי שפעם אחת היתה אזעקה ב-22:00, הילדים הודיעו שהם ישנים במרתף. 3 לילות רצופים הם ישנו שם עד שנמאס לי והחזרתי את המזרונים לחדרי שינה שלהם. את הלילה עם האזעקה ב-02:30 הם בילו, למרבה המזל, אצל סבא וסבתא בצפון. ולמרות זה, הטרחה שבלרדת למרתף שווה את תחושת הבטחון שבממ"ד תת-קרקעי ברובו. |
|
||||
|
||||
מאד הייתי שמח לו את היללות האיומות של האזעקה, היה מחליף איזה אות אחר פחות זועק, פחות מצמית. ככלות הכל, לא כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין. |
|
||||
|
||||
אני מכריז בזאת על מכרז "האייל" לבחירת השיר או המנגינה שיחליפו את הסירנה הנוכחית. נא להגיש הצעות מנומקות. (הצעת פתיחה: "חלליות רודפות אחריך... חלליות, להיות או לא להיות.") |
|
||||
|
||||
"קוף תעשה ביגועים" כמובן |
|
||||
|
||||
בסוף הבנתי! ROTFLMOA! |
|
||||
|
||||
ברצינות? רק עכשיו? |
|
||||
|
||||
לא הכרתי בכלל את השיר, לכן הניק שלך נראה לי תלוש, בדיחה פנימית. רק באמצע השיר הבנתי את ה''קוף'' והתחלתי להתגלגל על הרצפה. |
|
||||
|
||||
LOL! תשמע, זה לגמרי ברמה של כמה זמרים ישראלים למהדרין.
|
|
||||
|
||||
הזדמנות לחזור קצת לימי מלחמת ההתשה. "שבחי מעוז": אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות ובנקרות צורים ובמחילות עפר אי-שם בלב הלילה, דרוך וחרישי צופה בי מבקש נפשי. או אולי קצת רחל שפירא ושלמה ארצי: אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון, כה אדירים הביצורים בקצה הארץ החמה, כאלה לא ראיתי מעודי, המשכנות החפורים במעבה האדמה, כאלה לא ראיתי מעודי. |
|
||||
|
||||
(אגב, כל פעם שמשמיעים את "השיר על ארץ סיני", ומשמיעים אותו לא מעט בתוכניות הזמר העברי, אני תוהה מה לעזאזל חשב לעצמו העורך שבחר את זה1. זה היה שיר מאוד יפה לזמנו, 1972, אבל שנה אחר כך... אני מניח ששפירא וארצי רצו ועדיין רוצים לקבור את השיר הזה במעבה האדמה, מתחת ביצורים. הניחו לו.) 1 אלא אם כן זה אקט חתרני של שמאלן מרושע, אבל זה לא מסתדר עם שאר העובדות. |
|
||||
|
||||
הוא עדיין שיר יפה, ומלחמתה עדיין כה ארוכה ועדיין על חרבה תחיה, על חרבה. אתה כמובן יכול גם לומר אותם דברים על "שבחי מעוז", אתו מבצר עיקש וקישח שבקרב אין קץ ינצח. הצפיה בו יכולה להעלות בי דמעות כשאני מתבונן בפרצופים הצעירים והאופטימיים האלה. |
|
||||
|
||||
ארצי רצה לקבור אותו, אם לא ב-73' אז אח"כ. עובדה שהוא לא מזכיר אותו, לא מופיע איתו, אם כי - למעשה הוא קבר את רוב השירים המוקדמים שלו. לדעתי, אגב, שלמה ארצי המוקדם הוא השלמה ארצי המוצלח. למה שהוא לא קבר הוא עושה קאברים, ולטעמי - הורס את השיר (ע"ע נוף ילדות). נוף ילדות, 1971 נוף ילדות, 2000 |
|
||||
|
||||
וואו, לא ידעתי שזה שיר כה מוקדם. ושומעים בקול שלו כמה שהוא צעיר, מדהים. אחרי שראיתי ושמעתי את שניהם, לדעתי הקליפ בביצוע השני הורס את השיר עוד יותר מהביצוע. הביצוע הוא יותר ביצוע של הופעה חיה/סשן חברים, וככזה מאבד כצפוי את האינטימיות והפשטות של הביצוע המקורי. אוקי. אבל הקליפ פשוט נורא, קופצני, אמנותי כאילו, אורבני ומכוער, ועם דגשים הפוכים לגמרי משל השיר. |
|
||||
|
||||
גם המילים שונות. והמילים של הישן - יותר מוצלחות. |
|
||||
|
||||
מעניין שלשלמה ארצי המוקדם היו כל מיני סגנונות שירה, הוא חיפש את דרכו כזמר הרבה שנים. ב''נוף ילדות'' המוקדם הוא שר אחרת לגמרי מב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' המוקדם. את ''נוף ילדות'' המוקדם גם אני אוהב קצת יותר מאת המאוחר. ב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' אני מעדיף בהרבה את המאוחר. ב''אהבתיה'' אני לא אוהב את שניהם באותה מידה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שארצי היה רוצה לקבור את השיר. הוא ידוע כתומך שמאל מתון, לא שמאל קיצוני. |
|
||||
|
||||
...ולכן הוא כן היה רוצה לקבור את השיר. מה שכתבתי בתגובה למעלה, שהקריאה היחידה היום (או ב-1974) שעושה את השיר לא מביך היא כסאטירה שמאלנית קיצונית. (ו"מביך" היא מילה חלשה מדי. מביך כמו אלפיים חללים וטראומה לאומית.) |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהוא מביך. מה - כה אדירים הביצורים, המשכנות החפורים במעבה האדמה וגו'? ראה הסיפא: כי מלחמתה כה ארוכה / ועל חרבה תחייה (ועל חרבה!)/ על כן השיר מהול גם בתוגה. מלחמה ארוכה וחיים על החרב כוללים גם אלפיים חללים וטראומה לאומית. מי שחי על החרב, מת בחרב. אני אוהבת את השיר הזה. |
|
||||
|
||||
נפוץ מאוד בשירים הצבאיים הישראליים שמובע בסוף גם סנטימנט של צער על המלחמה וכמיהה לשלום. זה כמעט סוג של חובה. כל מה שלפני כן משקף בעיניי בצורה המזוקקת ביותר את היהירות והזחיחות המפורסמות של פוסט ששת הימים. רחל שפירא, בהתפעמותה מהביצורים האדירים, אולי רצה שיום אחד הם יכותתו לבתים שלוים, אבל היא בטח לא חשבה שעוד שנה הם יפלו שדודים על יושביהם. |
|
||||
|
||||
שירים במקום אזעקות: Another one bites the dust - Queen (מטעמים מובנים) Rocket Man - Elton John (כי טילים וזה) No Fun - Iggy Pop (כי טילים זה לא כיף) Cannonball - The Breeders (כי כשהתותחים רועמים, צריך לשמוע ברידרז) פה בארץ חמדת אבות - עממי(?) (להרמת המורל) כמו כן, רציתי לברר משהו לגבי תוצאות הסקר: מי ש"עושה משהו אחר" - מה הוא עושה בדיוק? מה כבר יש לעשות? מחפשת פעילויות לחופש הגדול. |
|
||||
|
||||
מה עושה מי ש'עושה משהו אחר' כשיש אזעקה? - טובל ביסקוויט בתה של שחרית - רוקד למבדה לפי הקצב - מסמס 'ערה?' (כי נו, עכשיו היא ערה, לא?) - יוצא לחדר המדרגות למרות שהוא אפל ואינו מרווח, כי השכנים(/ות) מוצאים(/ות) חן בעיניו1 - פותח רוטר לראות כמה-כמה2 - כותב תגובות באייל3 1 בעיקר אם הוא יונה 2 בעיקר אם הוא נץ 3 בעיקר אם הוא לץ |
|
||||
|
||||
העלית חיוך על פני בימים רעים. |
|
||||
|
||||
בשמחה :) |
|
||||
|
||||
מי ש''עושה משהו אחר'' עושה מעשה (קורא תהילים) וסומך על הנס (הפלמ''ח כבר לא יבוא, אבל אולי כיפת ברזל תושיע) |
|
||||
|
||||
הדג נחש, "הנה אני בא": https://www.youtube.com/watch?v=zY28uAxGSNA ובפרט, השורה "תל-אביב, אני מגיע". מקורות יודעי דבר מוסרים לי שזו באמת היתה האזעקה של אחת היחידות בקריה במהלך מלחמת לבנון השניה (והשורה האמורה, במקרים של טילים ארוכי טווח), עד שקצין בכיר זה או אחר החליט שזה "לא רציני". |
|
||||
|
||||
4'33 |
|
||||
|
||||
דה, זה הגל השקט, הוא כבר קיים כמה שנים :) |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו דנים במוזיקה שתפריע להשמעת אותה יצירה בגל השקט. אבל אם כבר מזכירים את הגל השקט: בזמנו נמתחה ביקורת (שאין לי מושג עד כמה הייתה מוצדקת) על הרעיון של הגל השקט בגלל שרוב מי שצריכים אותו הוא ממילא מסרבים להחזיק רדיו. האם יישומוני התרעות שונים הפכו את התועבה הקרויה טלפון סלולרי (ליתר דיוק: מחשב כף יד) לפחות משוקץ? |
|
||||
|
||||
לפני כשנה, חברה חרדית סיפרה לי שסלולרי מסוים הפך לפחות משוקץ לאחר שהרבנים אישרו אותו. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הפוך מהגל השקט (ז"א בגל השקט יש שקט כל הזמן מלבד... באזעקה 344 יש רעש כל הזמן מלבד...) |
|
||||
|
||||
(אני ממחזר את ההתחכמות הזו מאיפשהו) |
|
||||
|
||||
דווקא כן כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין, במיוחד כאשר האזעקה מופעלת באופן כזה שרק אזור הפגיעה המחושב ''מוזעק''. |
|
||||
|
||||
אם כבר מחפשים קטע מוזיקלי קצר ליום הדין, מה בדבר Dies Irae של מוצארט? |
|
||||
|
||||
לא מספיק דרמטי. של ורדי יותר מתאים. |
|
||||
|
||||
הטובה מירום, כמובן. https://www.youtube.com/watch?v=leLIBQR7KXg (קצת מהיר מדי, לטעמי). או הקירייה, אם צריך לרוץ שלוש קומות למטה: https://www.youtube.com/watch?v=J7WZsujX8SA (לא ביצוע משהו, אבל לא מצאתי את קראיאן מפורק לפרקים). |
|
||||
|
||||
"מצגת גדולה בשמים” a great gig in the sky. נקרא גם ”אני לא פוחד למות" . מתוך תקליט של "פינק פלויד". |
|
||||
|
||||
תמיד תסתכלו על הצד היפה בחיים. |
|
||||
|
||||
או השיר לסירנה של הלהקה בעלת השם הרלוונטי, פתיל המוות (למעשה נכון יותר לומר צער העולם) מהתקליט זה יגמר בדמעות. |
|
||||
|
||||
בבקשה שפתחה את הפתיל דידי ביקש ש"את היללות האיומות של האזעקה היה מחליף איזה אות אחר פחות זועק, פחות מצמית. ככלות הכל, לא כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין." אז "המרכבה הגדולה בשמיים" ("מצגת"? באמת?), הגם שהיא יצירת מופת, לא עוזרת לנו. |
|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי שב-Gig הכוונה להופעה, וגם ויקי תומכת: "live performance by a musician or other performer"
|
|
||||
|
||||
גמני. והנה מה שקלייר טורי זוכרת |
|
||||
|
||||
1. לא התייחסתי לבקשה בראש הפתיל של חלופה שקטה לסירנה, אלא לחלופה דרמטית לסירנה שהציע בן יעקב. 2. המונח "מצגת" במקרה זה די מדוייק (תרגום מדוייק יותר ל- gig במקרה זה הוא משהו כמו "בישול משותף מאולתר של יצירה במיפגש אומנים" רק שזה תרגום מזעזע בתור כותרת לשיר). מלבד תרגומים למילת gig שתמצא באינטרנט קרא את הערך לשיר האמור בוויקפדיה אנגלית; מתואר שם כיצד בישלו את השיר במיפגש של מספר שעות באולפן של הלהקה עם זמרת ליווי ( לא זוכר את שם הזמרת). 3. המילה מרכבה ככותרת לשיר היא כנראה תרגום מוטעה. יש לי ניחוש פרוע שהמתרגם בחר במילה זו בגלל שתי סיבות: א. אחד הפירושים של המילה gig הוא אכן "מרכבה" (במובן "כרכרה"). ב. "חזיון המרכבה" של הנביא יחזקאל דומה וויזואלית לרוח השיר. |
|
||||
|
||||
ל-gig יש כמה מובנים (OED מצייו חצי תריסר). אני תמיד הבנתי שהקטע של הפינק פלויד מתייחס להופעה של מוזיקאים, חד פעמית. |
|
||||
|
||||
בחרתי "מרכבה" על דעת עצמי, לא ידעתי שזה תרגום "קנוני". תמיד הנחתי שהכוונה או לאלתור משותף (ג'ם-סשן, לא?) או למרכבה. בעיני, מבחינה אמנותית "מרכבה" הכי מתאים - באמת אפשר לדמיין איזה חזון של נביא. תודה על המידע המפורט, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
מעשה מרכבה מוזיקלי. |
|
||||
|
||||
אם האזעקה היא אצלי, אני נכנס לממ״ד (וכך הצבעתי). אם האזעקה היא בגזרה שכנה, אני עולה לקומה השניה ומסתכל מהחלון כדי לראות יירוט. אחרת אני או מתעלם או נכנס לאינטרנט לראות אם יש נזק ו/או נפגעים. |
|
||||
|
||||
בחיפה אין לנו ממ"ד, אין מקלט, אין חדר מדרגות, אין חדר פנימי... למרבה המזל גם אין אזעקות. הייתה אחת באישון לילה, סגרנו את הדלתות בחדרים וישבנו במסדרון. לעומת זאת אצל הוריי בגוש דן יש אזעקות וכיום גם יש ממ"ד (לפחות זה); אז הולכים לממ"ד, סוגרים את הדלת והחלון, נחנקים קצת, מקשיבים לבומים ויוצאים. בכל מקרה אני "ילדה טובה" – מקשיבה להוראות פיקוד העורף ולא מנסה לצפות ביירוטים. |
|
||||
|
||||
בתלות בטופוגרפיה המקומית (גובה בניין, זוית היחס לצפון וכד'), חדר שפונה צפונה יכול להיות בטוח לא פחות מממ''ד. אולי צריך להתחיל עם אזעקות שונות בהתאם לגורם היורה, כי המקום אליו אני לוקח את משפחתי באזעקה כרגע הוא המקום האחרון להיות בו אם ירו מהצפון. |
|
||||
|
||||
אין לנו חדר שפונה רק לצפון (למעט אמבטיה, ושם לא בטיחותי בגלל החרסינות) ובכל מקרה אני לא בטוחה שהטופוגרפיה לטובתנו... |
|
||||
|
||||
שלום א.ג.נ. trilliane ברשותך,יש לי שתי שאלות אליך לא ממש קשורות,(את לא חייבת לענות אם את לא רוצה כמובן)1.בתור מנהלת פורום השפה העברית לא היה ראוי יותר ניק עברי? 2.זאת את בדיון על ברית המילה קראת לזה "טבח הפין"? בברכה אישקש |
|
||||
|
||||
1. לא. 2. לא. ובזאת התחיל ונגמר הדיון האישי, אם תרצה לפנות אליי בנושא שלא קשור לדיון, הדואל שלי ממש כאן מעל. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהטילים בכל מקרה נופלים בזווית של כמעט 90 מעלות (לפחות אלה לטווחים היותר ארוכים כמו לאזור המרכז). |
|
||||
|
||||
בהזנחת התנגדות האויר, זוית הפגיעה של קשת בליסטית שווה לזוית השיגור. בהנחה הסבירה שהחמאס רוצה למקסם את משקל הרש"ק, הוא יירה בכל מקרה ב45 מעלות, ולכן זוית הפגיעה תהיה קרובה ל45 מעלות. ודאי לא 90. |
|
||||
|
||||
אבל למה להזניח את התנגדות האויר? |
|
||||
|
||||
כשאתה יורה רקטה ההשפעה של התנגדות האוויר עשויה להיות גדולה יותר מזו של הגרביטציה (כלומר היא גורמת לתאוטה של יותר מ-G אחד). זו לא השפעה מסדר שני, וכל מי שיורה רקטה חייב להביא אותה בחשבון. |
|
||||
|
||||
האינטואיציה שלי אומרת שהיא לא תגרום לתאוטה של יותר מ-G אחד (שאז הרקטה תעלה למעלה במקום לצנוח למטה), אבל מכיוון שזה נראה לי ויכוח מסדר שני אני אוותר עליו. |
|
||||
|
||||
הגרביטציה מפעילה G אחד בכיוון האנכי בלבד. האוויר מפעיל תאוצה גדולה יותר (מרגע שהרקטה עברה מהירות מסוימת), אבל הכיוון שלה הוא הפוך מכיוון תנועתה של הרקטה - מה שאומר שהוא כלפי מעלה כשהרקטה יורדת, אבל כלפי מטה כשהיא עולה ואפקי כשהיא בשיא מסלולה. לכן הרקטה לא עולה למעלה. |
|
||||
|
||||
אבל לרקטה יש מנוע, זו תנועה בליסטית רק אחרי שנגמר הדלק. החברה פה טוענים שזה קרוב לאנכי. |
|
||||
|
||||
החבר'ה פה טוענים אחרת |
|
||||
|
||||
לא נכון. הם מדברים על ירי פגז, לא רקטה. |
|
||||
|
||||
חבל להתווכח. כאן אתם יכולים למצוא מידע מוסמך עד כמה שאפשר בכל מה שקשור לרקטות, ובנספח D (עמ' 98 ואילך) תמצאו נתוני מסלול. עבור קסאם בסיסי, למשל, בטווח מרבי של 3.1 ק"מ זווית הירי היא 44.8 מעלות וזווית הפגיעה 56.4 מעלות. עבור גראד בטווח של 20.5 ק"מ זווית הירי היא 47 מעלות וזווית הפגיעה 63.6. |
|
||||
|
||||
למרבה ההפתעה אפשר להבין משם שדווקא עבור טווחים גדולים של מעל חמישים קילומטר, זווית הפגיעה יורדת לכיוון ה-55 מעלות. אולי זה קורה כי חלק מהמסלול כבר גבוה באטמוספרה וחווה פחות חיכוך? |
|
||||
|
||||
טווח של 50 ק"מ זה גובה של בערך 25 ק"מ? הנה המחשה עם קצת בשר. |
|
||||
|
||||
וואו, הבחור השקיע. הפונט שלו מאד מצא חן בעיני. |
|
||||
|
||||
אם אהבת את הפונט, אולי תתעניין גם בזה: http://tex.stackexchange.com/questions/74878/create-... |
|
||||
|
||||
בעיני דווקא מצא חן הפונט של הטקסט (כמה משעמם מצידי), לא של הדיאגרמות, ואני לא נוהג לטחטח, אבל תודה בכל זאת. |
|
||||
|
||||
ניטפוק: לא מדובר על טחחות. מדובר על מילה שנכתבת בעברית בכ'. אתה טוען שאתה לא איש טכני. |
|
||||
|
||||
מיד לאחר סיום שלב ההאצה (כלומר כשהדלק נגמר), המסלול הבליסטי של פגז ושל רקטה זהים. ד''א, כלל אצבע הוא שהגובה המירבי הוא כשליש מהטווח המירבי |
|
||||
|
||||
ברור, אלא שהקביעה שזווית השיגור שווה (בקירוב) לזווית הפגיעה נכונה לתנועה בליסטית אבל לא לרקטות. בכל מקרה כבר הביאו פה את הנתונים ואני חושב שכל משתתפי הדיון גם מסכימים על דרך הניתוח. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. אי אפשר לתאר בפשטות את המסלול של הרקטה באמצעות אנליזה (מספר קטן של נוסחאות תנועה וכוחות). נראה שהכנסת הפקטור של התנגדות האוויר מסבכת את האנליזה, במיוחד מכיוון שצפיפות האוויר משתנית עם הגובה. כמו כן, המהירות של הרקטה משתנה כתוצאה מהתנגדות האוויר כך שיש סטיה מצטברת. נראה לי שבשל הסיבוך — עדיף (במקום אנליזה) להסתמך על סימולציה שמדמה את המעוף של הרקטה _באופן רציף_ בכל מסלול הטיסה. |
|
||||
|
||||
לפחות לפי זה (fig 3.8) זוית הפגיעה קרובה יותר ל45 מאשר ל90. |
|
||||
|
||||
גם לפי הטבלאות המפורטות שהביא החתול בתגובה 637496 זווית הפגיעה קרובה יותר ל-45 מעלות. נדמה לי שהזוית התלולה ביותר שהוא הגיע אליה שם היא 63 מעלות. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, הרס''ן רכב על פצצה, לא על רקטה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אל דאגה, על פי נסיון השנים האחרונות הוא יחזור להיות רלוונטי מהר משחשבנו. |
|
||||
|
||||
אם אתה כבר חושב שהוא יחזור ''מהר משחשבנו'' אז אתה עלול להכניס אותו ללולאת משוב עולה של מהירות. |
|
||||
|
||||
''הוא'' זה לא ''אנחנו''. ''הוא'' זה חלק מ''אנחנו'' |
|
||||
|
||||
אם צפית פעם ב-''ימים מאושרים'' אתה צריך לדעת שהפונז אינו סתם חלק מדעת הקהל. הוא קובע דעת קהל. |
|
||||
|
||||
"מהר משרצינו". בסדר? נפתר הלופ ואפשר לישון בשקט? |
|
||||
|
||||
אגב, זה עדיין לא אומר שהלולאה האינסופית הזאת לא תתכנס קרוב מאד לזמן המקורי. נבחר אפסילון כך ש... וגו. אני בטוח שתצליח ליצור טור אינסופי מונוטוני יורד שמתחיל ב-1 ונגמר ב-0.99 (ואז אני חושב שבפרמטר המהירות זה משוב יורד1 דוקא). 1 לא סגור ש'עולה' או 'יורד' אלו המילים המתאימות למשוב, אבל אני לא מומחה בבקרה. |
|
||||
|
||||
משוב חיובי או שלילי. |
|
||||
|
||||
זה גם מה שאני חשבתי. ובכן, ניתן גם ליצור סדרה אינסופית שכזו שיוצרת משוב שלילי על המהירות (ז''א המהירות קטנה ככל שהסדרה מתארכת) |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל ''מהר משחשבנו'' זה דבר חיובי בעוד ''לאט משחשבנו'' הוא שלילי. מה שכן, ניתן גם ליצור סדרה אינסופית עולה אבל חסומה. |
|
||||
|
||||
בדיוק. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר את חוק הופשטטר: Hofstadter's Law: It always takes longer than you expect, even when you take into account Hofstadter's Law. |
|
||||
|
||||
הופשטטר לא יכול בלי self-reference. אפילו החוקים שלו הם לולאות מוזרות. |
|
||||
|
||||
ואגב, כהנמן בספרו מביא גם דוגמאות אמפיריות לחוק הזה - או באופן כללי יותר לזה שידיעת ההטיה שלך לא מעלימה אותה לחלוטין. נדמה לי שהוא מדבר על זה בדוגמה עם גילו של גנדי1. 1 נבחנים נדרשים לנחש מה היה גילו של גנדי כשמת. רק שלקבוצה אחת שואלים האם זה היה פחות מ-140 שנה, ובכמה, וקבוצה אחת שואלים אם זה היה יותר מ-35 שנה. גם כשהנבחנים כבר יודעים שה'עוגן' בשאלה גורם להם להטיה, עדיין ההטיה בסיום הניסוי היא ניכרת2, גם אם קטנה מההטיה בלי הידיעה הזאת. 2 אני מצטט מהזיכרון, אז בהחלט סביר שיש כאן אי דיוקים בתיאור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |