 |
נשיא מצרים מורסי הודח בידי הצבא | 3595 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי בתוך הכלוב ?: מורסי וחבריו. ועכשיו רואים מי יוצא מהכלוב": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שוחרר למעצר בית חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצרים, ובעולם הערבי כולו, אין "אביב" ואין "דמוקרטיה". מה שיש הוא שכבה דקה של "משכילים" (יחסית, כי גם השכלה של ממש הפתוחה להמונים אין שם), שהתקשורת בחרה להציב בחזית. רק בשל כך נוצר הרושם השגוי של "אביב דמוקראטי". המציאות אחרת: לצד הקבוצה הקטנה הזו, שאכן שואפת למידה רבה יותר של חופש, קיימים גורמים רבים במספרם וחזקים בהשפעתם, המבקשים גם הם לשנות את המשטר, אבל לכיוון ההפוך: משטר איסלאמי אנטי דמוקראטי. דמוקרטיה כמשטר הינה מכלול של ערכים ועקרונות, שרק אחד מהם הינו בחירות חופשיות. לכן, מכך שנערכו במצרים בחירות חופשיות (יחסית, ראוי להדגיש), אין להסיק שמצרים הינה דמוקרטיה או שהיא בכלל צועדת לכיוון של כינון משטר דמוקראטי. הערבים, כפי שכבר אמרתי, אינם בשלים כיום לקיים משטר דמוקראטי. אין לדעת מתי הם יהיו בשלים לכך, אבל עוד חזון למועד. ענין של דורות, להערכתי, אם בכלל. משום כך, צפוי כי מי שנמצא כיום בכלוב ישוחרר בעתיד ויכניס לכלוב במקומו את יריבו. וחוזר חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה עוסק בשכנוע המשוכנעים. איני חושב שהיום יש יותר מקומץ שחושבים שמצרים באמת התקדמה לכיוון דמוקרטי לאחרונה. החלפת שוכני הכלוב בהתאם למי שמחזיק במושכות, היא סמן חיצוני די מגוחך שמצביע על מה שבאמת קורה שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרם של אלה בישראל, החושבים שמצרים צועדת לכיוון דמוקרטיה, הינו כנראה לא גדול, בדיוק כמספרם של הסמולנים. אלא שהשפעתם וכוחם עדיין רב, רב מדי. זו הסיבה היחידה לכינוי ''אביב ערבי'' שניתן למה שהתרחש בארצות ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והכינוי הנ''ל הוענק באופן די בינלאומי (למשל ויקיפדיה באנגלית מקדישה לו ערך, שלא כמו זו העברית), אני בספק רב אם השפעתם וכוחם של הגורמים שציינת בישראל כה רבים ועצומים וחובקי עולם עד שהם קובעים את הטרמינולוגיה הגלובלית כרצונם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שמת לב עד כמה הטרמינולוגיה הימנית לגבי הסמולנים מזכירה את הנימה האנטישמית המוכרת על זקני ציון, אותו מיעוט קטן עם כוח גדול ששולט מאחרי הקלעים בכל במה שקורה ושאפשר להאשים אותו בכל תחלואי העולם הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל תאוריות קונספירציה גלובליות אפשר מן הסתם למצוא בגרסאות רבות. לא בכדי ניסיתי לדבר חלש פן אגדוויין את הדיון עד עפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה, כי ''הטרמינולוגיה הימנית לגבי הסמולנים מזכירה את הנימה האנטישמית המוכרת על זקני ציון'', היא טענה כוזבת, נפשעת, מקוממת, נטולת כל יושרה ומעידה על רשעות הטוען אותה. לא מוכרת לי - ולא תוכל להצביע על - טענה של ימני, לפיה הסמולנים הם ''מיעוט קטן עם כוח גדול ששולט מאחרי הקלעים בכל במה שקורה ושאפשר להאשים אותו בכל תחלואי העולם הזה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחליף את המילה ''העולם'' במילה ''המדינה'' וקיבלת את הפרוטוקולים של זקני השמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהביטוי ''האביב של פראג'' ניתן דווקא משום שהוא לא התממש. כלומר, אפיזודה קצרה, עונתית של תקווה לחירות ולשחרור. מבחינה זו, אני חושב שאפשר לומר שהיה אביב ערבי. הוא אמנם ארע בחורף, אבל לתקופה קצרה אכן היה אביב ונכשל. גם בפראג הוא נכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בהשאלה מאביב העמים? (הנקודה עדיין תקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השם ניתן בזמן האביב עצמו או בדיעבד? דרך אגב, אביב העמים החל באביב (ראשיתו בפברואר, אבל הוא פרץ במלוא עוזו במרץ) ואילו הצ'כוסלובקי והערבי החלו באמצע החורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון ויקיפדי מנסה להתחקות אחר המקור לביטוי ומתלבט האם היה זה ביטוי צ'כי פנימי או ביטוי מן המערב שעקב אחר האירועים. הוא מציין שאכן מתוך הלכי הרוח המקומיים נעשה שימוש בהשאלה מן הביטוי "אביב העמים" כפי שמציע מלאכי, אך מציע אפשרויות נוספות. לדעתי למרות שהעגלה יצאה לדרך מאמצע ינואר, ההרגשה בציבור שבעצם משהו גדול קורה, הופיעה רק באביב, שהציבור החל לחוש את חופש העיתונות ואת המומנטום של השינוי. כלומר שיש קשר לעונת השנה שבה הדברים קרו, או לפחות שזה איכשהו משתלב. אך זו רק דעתי. המקור מציין אולם שבאותה תקופה היה מתקיים פסטיבל מוזיקלי שנתי בפראג, וגם תוכנן להתקיים באותה שנה והוא קרוי: "prague spring" כשהוא מציין קריקטורה מאמצע אפריל שעושה קישור בין הדברים ובה מסבירים למוזיקאי נודד שה prague spring" השנה התחיל בינואר. נראה אפוא שהביטוי נטבע מתוך מהלך האירועים ולא לאחריהם, ובלי קשר למה שהייתי סבור כציון לאפיזודה שחלפה. אבל כנראה שגם זה קיים, כי לפי מה שטוען המקור, לראשונה הופיע הביטוי prague spring" באנגלית כביטוי המתאר את התקופה במגזין ליחסי חוץ ב -1969, כלומר שם הביטוי האביב של פראג כבר מתאר אפיזודה פוליטית שהייתה ונגמרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות באנגלית, ל spring יש עוד שתי משמעויות רלוונטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אך המקור מתייחס לspring שארך שמונה חודשים. לכן בפעם זו אני חושב שההתייחסות היא למשמעות של אביב. מה הן שתי המשמעויות הנוספות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיין וקפיץ. נראה לי שלאלה התכוון המשורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב העמים היה בעיקרו בצרפתית וגרמנית. אביב פראג החל בצ'כית, כמו שראינו (אבל אז האנגלית כבר הייתה הלינגואה פרנקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האביב של פראג הגיע מאביב העמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחמיץ. קורה. מעניין אם לפני שהגבת חשבת, והיו לך תשובות, למספר שאלות ובהן שאלות אלה: כיצד הפך הכינוי הנ"ל לכינוי בינלאומי, לדעתך? האם, לדעתך, בחירת כינוי/שם לאירוע/לאדם/לגוף משקפת בד"כ את עמדתו של הבוחר? בהנחה שהכינוי נולד בחו"ל, מה משמעות אימוצו ע"י התקשורת בישראל? מדוע בחרת לפרש את טענתי בדבר כוחם והשפעתם של הסמולנים דווקא באופן שבו בחרת ("כה רבים ועצומים וחובקי עולם עד שהם קובעים את הטרמינולוגיה הגלובאלית כרצונם")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהפתיעו אותי מהדיווחים בתקשורת היה זמינותם הגדולה יחסית של דוברי עברית מצריים ואיכות השפה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה, מאיפה היו להם זיקוקים (צפו בסרט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמליוני אנשים קנו זיקוקים במקום הדלק שאין http://www.youtube.com/watch?v=rCQYCTByjdA&featu... או שמאחורי תנועת תמארוד השורשית כביכול עומד גוף חזק ומאורגן. הצבא למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא ו cia. מוסרי שיחק להם ידיים. במקום רפורמות לטובת העם הוא , הצלת הכלכלה ריפורמות שלטוניות וליברליזם צנוע הוא ניסה להשליט את האיסלם על המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתיד הפוליטי לגמרי לא ברור. האם הצב יוסיף לשלוט? יהיו בחירות חדשות? חוקה חדשה? אם יהיו בחירות חדשות - למה שהתנועה לא תבחר עוד פעם? לפי התקשורת - המצב הכלכלי במצרים בכי רע, והם אפילו עומדים בסכנה של מחסור במזון. האם אנו עומדים בפני סכנה של משבר הומניטרי במדינה של 80 מיליון איש עם גבול ארוך בינינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביכול זה טוב מבחינתנו: סוף שלטון האחים המוסלמים פטרוני החמס במצרים, אבל ככל שמתמשכים ימי חוסר היציבות שם גובר החשש שמא מורסי היה עבורנו הרע במיעוטו. וחצי האי סיני הופך בהדרגה לעוד מדינה, מעין מדינת טרור שבירתה עזה המתנותקת. כמה פחות רע היה יכול להיות היום לולא ביצעו בגין ומשה דיין, (בתמיכה גדולה של הציבור, יש לומר ביושר) את השטות הראשונה: הנסיגה מסיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להוסיף Mutatis mutandis | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ההפיכה הצבא המצרי מגלה דווקא ופעלתנות רבה בסיני (כולל פעילות קצרה בשמי עזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפי עוללים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ייצג את הדעה הזאת בבחירות האחרונות במצרים שהעלו את האחים המוסלמים ? מה שאני ראיתי בבחירות האלה הוא התמודדות בין נציגי המשטר הקודם והצבא על האינטרסים שלו, מול האיסלם הפונדמנטליסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילד בסירטון הוא סתם אנקדוטה נחמדה שמצאתי. לגבי המשפט השני שלך, אני לא לגמרי מסכים. ההתמודדות בבחירות 2012 הייתה בין החוגים הלאומיים (כולל שמאל ודתיים מתונים) לבין הפאן-איסלאמיסטים (אח"ס וסלפים). בסופו של דבר, באופן מפתיע משהו1, זכו בסיבוב השני מועמדי שני הצדדים (שפיק ומורסי) במספר קולות דומה. אני מתקשה לכנות מחצית מן האוכלוסיה "נציגי המשטר הקודם". זו פשוט אוכלוסיה החרדה מן האיסלאמיזם - במיוחד מהשלכותיו על החרויות ועל הכלכלה, ואף רואה בו חוסר לויאליות ללאום המצרי (המתהווה). בגלל ריכוזם הלא פרופורציוני במרכזי השלטון והכלכלה, התאפשר ללאומיים להביא את המדינה אל סף אנרכיה, וכך, למרות פסיקת הבוחר, ולאחר חודשים ארוכים של המתנה, נאלץ הצבא לעשות את רצונם. 1 במדינה בה רוב האוכלוסיה הביע בעבר רצון שהשריעה תהיה המקור היחיד לחקיקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים המוסלמים הם פאן־איסלמיסטים? האם, לדוגמה, יש לתנועה שאיפות ליצור מדינה משותפת עם רצועת עזה ועם סודן (שאבדה לא מזמן את מעמדה כאחת מעשר המדינות הגדולות בעולם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. לדברי מנהיגם הדוקטור מוחמד בדיע "האימאם קבע לנו למטרה זו כמה שלבים ואמצעים, להתחיל בשינוי היחיד, לאחר מכן בניית המשפחה, לאחריה הקמת החברה ואז הממשלה ו(אז) ח'ליפות ישרה שתנחה את העולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להוסיף שהקמת החליפות הוצבה כיעד כבר על ידי חסן אל-בנא [ויקיפדיה], מייסד האח"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם גם תנועה לאומית פאן־ערבית. בשיאה היא הצליחה ליצור את הקהילה הערבית המאוחדת, שהתפרקה תוך כמה שנים. לאחר מכן אנשי הבעת' השתלטו על סוריה ועל עירק, ושתי המדינות הפכו לאויבות בנפש. תנועת החמאס, לדוגמה, היא תנועה שמגדירה את יעדיה בתחומי ארץ ישראל, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דובר רשמי של החמאס? יש בכלל דובר רשמי של החמאס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלדרש"ה, אבל קראתי באיזשהו מקום שתנועת ההתנגדות האיסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שום דבר במסמך שהבאת ששולל את העובדה שחמאס היא תנועה פאן-איסלמית, אך יש מספר ציטוטים שמרמזים לכיוון החיובי. הראשון: "תנועת ההתנגדות האסלאמית [היא] אחד מגופי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי.." השני :"תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לשאר התנועות האסלאמיות. גם אם היא חולקת עליהן בהיבט [מסויים] או במובן [מסויים , ] היא מסכימה עימן בשאר ההיבטים והמובנים. לדעתה, אם תנועות אלו מגלות כוונות טובות ומסירות לאללה הרי הן נמנות עם הפועלים [ברוח האסלאם] כל עוד הן פועלות בגבולות המעגל האסלאמי" והציטוט שהכי קשור לענינו "הלאומיות, מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות דבר משמעותי או מהותי יותר מזה שבמקרה שאויב רומס אדמה מוסלמית, הרי המאבק בו והעמידה נגדו הופכים להיות חובה אישית של כל מוסלמי ומוסלמית: [או אז] אשה תצא להילחם בו בלי רשות בעלה, והעבד בלי רשות אדוניו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאומיות שלהם היא לאומיות פלסטינית. לא לאומיות ערבית ולא איסלאמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן כבר אין רמזים. הציטוט השלישי סותר את טענתך בצורה הכי ברורה שאפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, התנועה התפתחה להיות לכל היותר פאן־פלסטינית. אני חוזר לנקודה הקודמת: לא ראיתי קריאות רציניות לאחד את סודן, מצריים ועזה. אם תנועה כזו מצליחה להתבסס בתוך מדינה או עם1, המדינה הופכת להיות חלק ממנה. 1 הטוארג בסהרה, הפשטונים באפגניסטן ובפקיסטן(?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהפיכה שלהם הם רצחו פתחיסטים וגירשו נוצרים, אני לא שמעתי (אולי תוכל להעיר את עיניי) שהם נלחמו פעם במוסלמי אדוק עם לאום שונה. לא הבנתי מה הרלוונטיות של הנקודה השנייה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כבר נלחמו עם מוסלמים אדוקים יותר גם מהלאום שלהם (פלגים קיצוניים יותר). לכן אני בטוח שבהינתן ההזדמנות הם ילחמו גם עם מוסלמים אדוקים מלאומים אחרים. אני מנחש שההזדמנות הזו כבר נקרתה (זרים בסיני) ולחימה כזו כבר קרתה בקנה מידה קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==<"הם כבר נלחמו עם מוסלמים אדוקים יותר גם מהלאום שלהם" קודם כל מתי? חוץ מזה אם אתה טוען שהם "פאן פלסטינים" הם אמורים להילחם עם בני לאומים אחרים ללא קשר לדתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"(ב) קבוצת ג'נד אנצאר אללה ... זה הארגון שספג את המכה הקשה ביותר מן החמאס כאשר מנהיגו, עבד אל-לטיף מוסא (אבו נור אל-מקדסי), הצהיר באוגוסט 2009 על הקמת אמירות אסלאמית, דבר שהוביל לטבח שערכו אנשי החמאס באנשי הארגון במסגד אבן תימיה ברפיח ובין ההרוגים היו עבד אל-לטיף מוסא ובכיר אחר בארגון אבו עבדאללה אל-מוהאג'ר אל-סורי." זה שמישהו אינו בקבוצת השיוך שלך לא אומר שאתה חייב אוטומטית להלחם בו. עם הישראלים הם כבר נלחמים (בין אם התירוץ לאומי, דתי, אנטי־קולוניאליטי, אנטישמי, או פילושמי). עם החיזבאללה ועם איראן (מוסלמים, אבל כופרים השיעים) היו להם יחסים לא רעים. אבל נראה שהם הצטננו לאחרונה. אידאולוגיה, או סתם פוליטיקה? אין לי מושג מהו בדיוק טיב היחסים שלהם עם השכנים שלהם מדרום, אבל נראה לי שיחסי המסחר מהווים מרכיב די חשוב בהם ללא קשר ישיר לאידאולוגיה זו או אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. לא ידעתי. שים לב שבמקור שלך כתוב כי '' כאשר נוכחה לדעת שהם מערערים על שלטונה לא היססו פעילי חמאס לטבוח בסלפים'' כלומר הסיבה היא לא ''לאומית'' אלא מאבק על שלטון. אני אנסח שוב את טענותינו. אני טוען שה''לאום'' של חמאס הוא האיסלם. כלומר שהחמאס רוצה שבמדינתו השלטון יורכב מאיסלמים וקבוצת היייחוס העיקרית של ה''אזרחים'' תהיה דת האיסלם. לדוגמה מוסלמים יוכלו ''להתאזרח'' ללא מגבלות. אתה טוען שהלאום של חמאס הוא פלסטיני שזה אומר שבהנהגה יכול להיות כל פלסטינאי אך לא כל מוסלמי (מה שלא קורה) וקבוצת הייחוס של האזרחות תהיה פלסטינאית לדוגמה לפלסטינאי נוצרי יהיה יותר קל להתאזרח ממוסלמי לא פלסטינאי. העובדה שחמאס גם רוצה לשלוט לא מחלישה את הטענה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום קצר של עמדתי כאן: טענתי בהתחלה, ובנקודה הזו נראה שטעיתי, שלחמאס יש עמדה יסודות אידאולוגיים לאומיים. טענה אחרת, והיא המהותית יותר, היא שכל מיני תנועות אידאולוגיות על־לאומיות לא מצליחות להשיג תוצאות רציניות. איראן לא תתאחד עם טג'יקיסטן, טורקיה לא תתאחד עם אזרביג'אן וגאורגיה לא תתאחד עם ארמניה. זה כולל גם את הגבולות המוזרים שהותירו אחריהם השלטונות הקולוניאליים באפריקה ובמזרח התיכון. אז כן, בפועל הלאום של החמאס הוא פלסטיני. אולי אפילו עזתי (במובן של רצועת עזה). אני לא חושב שמוסלמי כל העולם (ובפרט: מצרים (ולו סינים), סודנים וירדנים, שלא לדבר על תושבי הגדה) יכולים להתאזרח שם בקלות. אבל לא בדקתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"טענתי בהתחלה, ובנקודה הזו נראה שטעיתי..." הידד! אולי עוד יש תקוה לאתר הזה. אני אפרוש בשיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי משנה את הסדר, כך: "הידד! אני אפרוש בשיא. אולי עוד יש תקוה לאתר הזה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הפאן-פלסטיניות של החמאס מתבטאת בעיקר בפאן (פא רפויה) שהם מפיקים כשהם שוברים את הצורה לפלסטינים שלא מצדדים בהם מבחינה דתית ו/או פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה שלי במושג "פאן־פלאסטיניות" היא שזה אמור לייצג אידאל לא מושג, בדומה לעמיתו הערבי. נדמה לי (אבל אני לא בטוח) שכבר עכשיו יש מחלוקת אצלם בין מי שרוצה לייצא את המהפכה לכל פלסטין לבין מי שמעדיף לבסס את הישגיה ברצועה בלבד. האם גם שם ינצחו הסטליניסטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילד מייצג כפי הנראה את דעת הוריו והחברה המאד מצומצמת שאליה הוא כנראה שייך. שפיק הוא בעצם נציג הצבא. אני חושב שהצבא שיש לא הרבה ואולי בעיקר אינטרסים עצמיים, משחק כאן תפקיד מאד חשוב ונראה כאילו חיפש הזדמנות להיפטר מהאחים המוסלמים ולקחת את מקומם, אחרי שהפסיד בבחירות. הצבא הוא זה שהעיף את האחים המוסלמים מהשלטון. אם לליברלים יש איזה שהוא משקל מדוע לא ראינו מועמד מובהק שלהם שזכה לקולות משמעותיים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנן שתי נתוני יסוד קשים, ואולי אף בלתי פתירים, המאפיינים קבוצות ערביות כמעט באשר הן. האחת עוסקת בחומר, דהיינו יצרנות. השניה היא מתחום הרוח, לכידות. בשל נדירותה של האחרונה טרם הגיעו החברות הערביות לשלב הלאומי. בהתייחס לתהייתך, זו גם כנראה הסיבה בשלה המורדים בסוריה/הפלסטינים/הלובים/......./הליברלים המצריים מתקשים לגבש הנהגות מוסכמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מומחה למצרים, אבל התרשמותי היא שחמדין צבאחי, שהגיע במקום השלישי בסיבוב ראשון מאוד צמוד אחרי מורסי ושפיק, הוא זה שנחשב (בצדק או שלא, גם הוא לא נשמע כמו ליברל גדול) קרוב יותר לצעירים מהכיכר. אחרי שהוא לא הגיע לסיבוב השני, אני מניח שמצביעיו עברו ברובם לשפיק בתור הרע במיעוטו. וזה כמובן רק בעניין הבחירות לנשיאות. מבין המפלגות אני די בטוח שאף אחת לא הייתה מזוהה ממש עם המשטר הקודם או הצבא, והמפלגות הלא־איסלמיסטיות (שלא הגיעו לתוצאות מרשימות) כולן התיימרו לייצג (בערך) את הדעות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לחפש עכשיו חומר על הצבאחי הזה ומצאתי מעט מאד. הדבר העיקרי שמצאתי הוא שהוא מוגדר כנאצריסט. וזה מצלצל כמשהו ישן, לא ליברלי ולא דמוקרטי, בכלל לא דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהפיכה צבאית היא לא מהלך דמוקרטי, יש לזכור שהפיכה צבאית היא זו שהפכה את מצרים למדינה חילונית, למשך כ-60 שנה. אחת הסיבות לזכייתם של האחים המוסלמים בבחירות היא שלא היה מספיק זמן בין הפלת מובראכ לבחירות להתארגנות פוליטית רצינית. שהרי כל גורמי האופוזיציה דוכאו ביד קשה על ידי מובראכ (למעט, אופוזיציה שנוחה להם למראית עין של דמוקרטיה, כדי להמשיך לקבל סיוע מהאמריקאים). ומכיוון שהאחים המוסלמים היו הארגון עם הכי הרבה ותק ומנגנון, הם הגיעו לבחירות "מוכנים" יותר מאשר התארגנויות חדשות. יכול להיות שהזמן ש"ירוויח" העם המצרי בזכות השלטון הצבאי הזמני, יאפשר התארגנויות כאלה. ואפרופו סיוע אמריקאי - זו שאלה ממש מעניינת. כי לפי החוקה האמריקאית אסור להם לתת מימון למשטרים שנוצרו בהפיכה צבאית, אבל אובמה כן מתכוון לתת את הסיוע (שהוא אגב הכי גבוה שארה"ב נותנת למדינה כל שהיא). השאלה היא איך הוא יתנה את הסיוע, כך שישמש למטרות הנכונות (שיקום הכלכלה למשל), איך יקבל תמיכה של הקונגרס למהלך זה. ויחד עם זה לא יצטייר כאימפרטור שמתערב בפוליטיקה הפנימית המצרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להגזים, זה לא החוקה, זה רק החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בהחלט לא נשמע לא ליברלי ולא דמוקרטי, אבל זה לא בהכרח סותר את הילד שהתחיל את הדיון הזה. הילד דיבר בעיקר על צדק חברתי ושוויון בין המינים, נושאים שתמיד הלכו טוב אצל סוציאליסטים ותיקים בסגנון נאצר. הרושם שלי הוא שליברלים ודמוקרטים הם לכל היותר מיעוט קטן מהאופוזיציה התחרירית, ולהם אולי באמת לא היה נציג בבחירות. יכול להיות שמוחמד אל־בראדעי היה נכנס למשבצת הזו לו היה בוחר להשתתף, אבל הוא לא. בכל מקרה, הזרם שצבאחי מייצג בהחלט לא שייך לאחת משתי הקטגוריות שהצגת קודם (המשטר הקודם או האיסלמיסטים), ובהחלט יותר קרוב למפגיני תחריר משניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה ההולמת היא כמובן לטבוח בקופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ככה זה כשאין לך כובע ים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתביישו לכם! איסלמופובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הגרוע את יכולה להאשים אותי בשועלופוביה, וגם כאן ההכללה היא אצלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ילד מצרי נבון, שמספר איך שר בממשלת מורסי החטיף לו מכות ברחוב. בהמשך, החל מ-2:22, גם רואים את אירוע המכות עצמו |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |