בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/07/13 18:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הילד בסירטון הוא סתם אנקדוטה נחמדה שמצאתי. לגבי המשפט השני שלך, אני לא לגמרי מסכים. ההתמודדות בבחירות 2012 הייתה בין החוגים הלאומיים (כולל שמאל ודתיים מתונים) לבין הפאן-איסלאמיסטים (אח"ס וסלפים). בסופו של דבר, באופן מפתיע משהו1, זכו בסיבוב השני מועמדי שני הצדדים (שפיק ומורסי) במספר קולות דומה. אני מתקשה לכנות מחצית מן האוכלוסיה "נציגי המשטר הקודם". זו פשוט אוכלוסיה החרדה מן האיסלאמיזם - במיוחד מהשלכותיו על החרויות ועל הכלכלה, ואף רואה בו חוסר לויאליות ללאום המצרי (המתהווה). בגלל ריכוזם הלא פרופורציוני במרכזי השלטון והכלכלה, התאפשר ללאומיים להביא את המדינה אל סף אנרכיה, וכך, למרות פסיקת הבוחר, ולאחר חודשים ארוכים של המתנה, נאלץ הצבא לעשות את רצונם. 1 במדינה בה רוב האוכלוסיה הביע בעבר רצון שהשריעה תהיה המקור היחיד לחקיקה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האחים המוסלמים הם פאן־איסלמיסטים? האם, לדוגמה, יש לתנועה שאיפות ליצור מדינה משותפת עם רצועת עזה ועם סודן (שאבדה לא מזמן את מעמדה כאחת מעשר המדינות הגדולות בעולם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. לדברי מנהיגם הדוקטור מוחמד בדיע "האימאם קבע לנו למטרה זו כמה שלבים ואמצעים, להתחיל בשינוי היחיד, לאחר מכן בניית המשפחה, לאחריה הקמת החברה ואז הממשלה ו(אז) ח'ליפות ישרה שתנחה את העולם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להוסיף שהקמת החליפות הוצבה כיעד כבר על ידי חסן אל-בנא [ויקיפדיה], מייסד האח"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם גם תנועה לאומית פאן־ערבית. בשיאה היא הצליחה ליצור את הקהילה הערבית המאוחדת, שהתפרקה תוך כמה שנים. לאחר מכן אנשי הבעת' השתלטו על סוריה ועל עירק, ושתי המדינות הפכו לאויבות בנפש. תנועת החמאס, לדוגמה, היא תנועה שמגדירה את יעדיה בתחומי ארץ ישראל, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דובר רשמי של החמאס? יש בכלל דובר רשמי של החמאס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלדרש"ה, אבל קראתי באיזשהו מקום שתנועת ההתנגדות האיסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שום דבר במסמך שהבאת ששולל את העובדה שחמאס היא תנועה פאן-איסלמית, אך יש מספר ציטוטים שמרמזים לכיוון החיובי. הראשון: "תנועת ההתנגדות האסלאמית [היא] אחד מגופי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי.." השני :"תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לשאר התנועות האסלאמיות. גם אם היא חולקת עליהן בהיבט [מסויים] או במובן [מסויים , ] היא מסכימה עימן בשאר ההיבטים והמובנים. לדעתה, אם תנועות אלו מגלות כוונות טובות ומסירות לאללה הרי הן נמנות עם הפועלים [ברוח האסלאם] כל עוד הן פועלות בגבולות המעגל האסלאמי" והציטוט שהכי קשור לענינו "הלאומיות, מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות דבר משמעותי או מהותי יותר מזה שבמקרה שאויב רומס אדמה מוסלמית, הרי המאבק בו והעמידה נגדו הופכים להיות חובה אישית של כל מוסלמי ומוסלמית: [או אז] אשה תצא להילחם בו בלי רשות בעלה, והעבד בלי רשות אדוניו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאומיות שלהם היא לאומיות פלסטינית. לא לאומיות ערבית ולא איסלאמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן כבר אין רמזים. הציטוט השלישי סותר את טענתך בצורה הכי ברורה שאפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, התנועה התפתחה להיות לכל היותר פאן־פלסטינית. אני חוזר לנקודה הקודמת: לא ראיתי קריאות רציניות לאחד את סודן, מצריים ועזה. אם תנועה כזו מצליחה להתבסס בתוך מדינה או עם1, המדינה הופכת להיות חלק ממנה. 1 הטוארג בסהרה, הפשטונים באפגניסטן ובפקיסטן(?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהפיכה שלהם הם רצחו פתחיסטים וגירשו נוצרים, אני לא שמעתי (אולי תוכל להעיר את עיניי) שהם נלחמו פעם במוסלמי אדוק עם לאום שונה. לא הבנתי מה הרלוונטיות של הנקודה השנייה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כבר נלחמו עם מוסלמים אדוקים יותר גם מהלאום שלהם (פלגים קיצוניים יותר). לכן אני בטוח שבהינתן ההזדמנות הם ילחמו גם עם מוסלמים אדוקים מלאומים אחרים. אני מנחש שההזדמנות הזו כבר נקרתה (זרים בסיני) ולחימה כזו כבר קרתה בקנה מידה קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==<"הם כבר נלחמו עם מוסלמים אדוקים יותר גם מהלאום שלהם" קודם כל מתי? חוץ מזה אם אתה טוען שהם "פאן פלסטינים" הם אמורים להילחם עם בני לאומים אחרים ללא קשר לדתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"(ב) קבוצת ג'נד אנצאר אללה ... זה הארגון שספג את המכה הקשה ביותר מן החמאס כאשר מנהיגו, עבד אל-לטיף מוסא (אבו נור אל-מקדסי), הצהיר באוגוסט 2009 על הקמת אמירות אסלאמית, דבר שהוביל לטבח שערכו אנשי החמאס באנשי הארגון במסגד אבן תימיה ברפיח ובין ההרוגים היו עבד אל-לטיף מוסא ובכיר אחר בארגון אבו עבדאללה אל-מוהאג'ר אל-סורי." זה שמישהו אינו בקבוצת השיוך שלך לא אומר שאתה חייב אוטומטית להלחם בו. עם הישראלים הם כבר נלחמים (בין אם התירוץ לאומי, דתי, אנטי־קולוניאליטי, אנטישמי, או פילושמי). עם החיזבאללה ועם איראן (מוסלמים, אבל כופרים השיעים) היו להם יחסים לא רעים. אבל נראה שהם הצטננו לאחרונה. אידאולוגיה, או סתם פוליטיקה? אין לי מושג מהו בדיוק טיב היחסים שלהם עם השכנים שלהם מדרום, אבל נראה לי שיחסי המסחר מהווים מרכיב די חשוב בהם ללא קשר ישיר לאידאולוגיה זו או אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. לא ידעתי. שים לב שבמקור שלך כתוב כי '' כאשר נוכחה לדעת שהם מערערים על שלטונה לא היססו פעילי חמאס לטבוח בסלפים'' כלומר הסיבה היא לא ''לאומית'' אלא מאבק על שלטון. אני אנסח שוב את טענותינו. אני טוען שה''לאום'' של חמאס הוא האיסלם. כלומר שהחמאס רוצה שבמדינתו השלטון יורכב מאיסלמים וקבוצת היייחוס העיקרית של ה''אזרחים'' תהיה דת האיסלם. לדוגמה מוסלמים יוכלו ''להתאזרח'' ללא מגבלות. אתה טוען שהלאום של חמאס הוא פלסטיני שזה אומר שבהנהגה יכול להיות כל פלסטינאי אך לא כל מוסלמי (מה שלא קורה) וקבוצת הייחוס של האזרחות תהיה פלסטינאית לדוגמה לפלסטינאי נוצרי יהיה יותר קל להתאזרח ממוסלמי לא פלסטינאי. העובדה שחמאס גם רוצה לשלוט לא מחלישה את הטענה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום קצר של עמדתי כאן: טענתי בהתחלה, ובנקודה הזו נראה שטעיתי, שלחמאס יש עמדה יסודות אידאולוגיים לאומיים. טענה אחרת, והיא המהותית יותר, היא שכל מיני תנועות אידאולוגיות על־לאומיות לא מצליחות להשיג תוצאות רציניות. איראן לא תתאחד עם טג'יקיסטן, טורקיה לא תתאחד עם אזרביג'אן וגאורגיה לא תתאחד עם ארמניה. זה כולל גם את הגבולות המוזרים שהותירו אחריהם השלטונות הקולוניאליים באפריקה ובמזרח התיכון. אז כן, בפועל הלאום של החמאס הוא פלסטיני. אולי אפילו עזתי (במובן של רצועת עזה). אני לא חושב שמוסלמי כל העולם (ובפרט: מצרים (ולו סינים), סודנים וירדנים, שלא לדבר על תושבי הגדה) יכולים להתאזרח שם בקלות. אבל לא בדקתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"טענתי בהתחלה, ובנקודה הזו נראה שטעיתי..." הידד! אולי עוד יש תקוה לאתר הזה. אני אפרוש בשיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי משנה את הסדר, כך: "הידד! אני אפרוש בשיא. אולי עוד יש תקוה לאתר הזה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הפאן-פלסטיניות של החמאס מתבטאת בעיקר בפאן (פא רפויה) שהם מפיקים כשהם שוברים את הצורה לפלסטינים שלא מצדדים בהם מבחינה דתית ו/או פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה שלי במושג "פאן־פלאסטיניות" היא שזה אמור לייצג אידאל לא מושג, בדומה לעמיתו הערבי. נדמה לי (אבל אני לא בטוח) שכבר עכשיו יש מחלוקת אצלם בין מי שרוצה לייצא את המהפכה לכל פלסטין לבין מי שמעדיף לבסס את הישגיה ברצועה בלבד. האם גם שם ינצחו הסטליניסטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילד מייצג כפי הנראה את דעת הוריו והחברה המאד מצומצמת שאליה הוא כנראה שייך. שפיק הוא בעצם נציג הצבא. אני חושב שהצבא שיש לא הרבה ואולי בעיקר אינטרסים עצמיים, משחק כאן תפקיד מאד חשוב ונראה כאילו חיפש הזדמנות להיפטר מהאחים המוסלמים ולקחת את מקומם, אחרי שהפסיד בבחירות. הצבא הוא זה שהעיף את האחים המוסלמים מהשלטון. אם לליברלים יש איזה שהוא משקל מדוע לא ראינו מועמד מובהק שלהם שזכה לקולות משמעותיים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנן שתי נתוני יסוד קשים, ואולי אף בלתי פתירים, המאפיינים קבוצות ערביות כמעט באשר הן. האחת עוסקת בחומר, דהיינו יצרנות. השניה היא מתחום הרוח, לכידות. בשל נדירותה של האחרונה טרם הגיעו החברות הערביות לשלב הלאומי. בהתייחס לתהייתך, זו גם כנראה הסיבה בשלה המורדים בסוריה/הפלסטינים/הלובים/......./הליברלים המצריים מתקשים לגבש הנהגות מוסכמות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |