 |
פרחים לאלג'רנון ? | 3267 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני מניח שמי שלא קרא את הסיפור או צפה בהצגה יתקשה להבין את הקשר בין הכותרת לידיעה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא יכול לשים את הקישור בגוף הידיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם התגובה שלך היתה אניגמטית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, זכרתי את זה כסיפור קצר (ואהוב מאוד) מפנטזיה 2000 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששם קראו לסיפור ''פרחים לעכבר הלבן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פרחים לעכבר לבן''. מחזה שהריץ השחקן אלכס פלג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור תורגם 3 פעמים לעברית: פרחים לאלג'רנון במבחר הסיפורת הבדיונית, פרחים לעכבר הלבן במדע בדיוני - הטוב שטוב ופרחים לאלג'רנון בפנטסייה 2000. כמו כן תורגם גם הספר המלא. לכמות כזו הגיע בנוסף רק שקיעה של אסימוב - שלושה תרגומים של הסיפור הקצר (אחד מהם לאחרונה) ותרגום הספר המלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרחים לאלג'רנון " הופיע במגזין הרשת "יקום תרבות " בתרגום עמנואל לוטם ( באדיבות הוצאת עם עובד ) כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור פורסם גם בתרגום של המגזין "פנטסיה 2000 "( באדיבות מערכת פנטסיה 2000) אבל מכיוון שחסרים בו קטעים חשובים החלטנו לפרסם גם את התרגום של לוטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנטסיה 2000 קיצרו את הסיפור? באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן חסר שם קטע ארוך חשוב שהופך את הסיפור בשלב מסויים לבלתי מובן. יכול להיות וסביר שהם לא קיצרו אלא שפשוט נשמט עמוד במערכת והם לא שמו לב בעת ההדפסה. החוסר קיים בין עמודים 29 ו-30 בתרגום של פנטסיה 2000 שכתוצאה הסיפור בלתי מובן שם. ואפשר להבין מה קורה רק מהשוואה עם התרגום של עמנואל לוטם. או התרגום שב"טוב שבטוב 2" . ראו את גרסת פנטסיה 2000 כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, אתם משחקים באש, איך שזה נראה כרגע תוך יומיים גג נתבשר שאלג'רנון גם הוא נפטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כבר מת בסיפור, מה שמאוד ציער את צ'ארלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אני יודע, זה היה סוג של הומור1. 1 הסיפור נכתב לפני חמישים שנה, אף אחד לא חושב שעכברים חיים כל כך הרבה ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרחים לעכבר הלבן" היתה הצגת יחיד שהשחקן אלכס פלג רץ איתה כמה אלפי פעמים ברחבי הארץ בשנות השבעים והשמונים - בוודאות לפני שתרגום הסיפור הופיע בפנטזיה 2000, אם כי לא לפני הסרט (שנקרא משום מה "צ'ארלי" - Charly [Wikipedia]). איני יודע מי כתב את המחזה להצגת היחיד של פלג, אך הוא כמובן מבוסס על הסיפור של קייס. אם היה גם תרגום לסיפור עצמו שנקרא בשם זה אז לא נתקלתי בו. לגבי סיפור קצר מול ספר - זו אשמת הסופר, לא המתרגמים. הגלגול הזה מספור קצר (או סיפור בהמשכים) לנובלטה או ספר היה נפוץ מאד בסוגת המד"ב בשנות החמישים והששים של המאה שעברה. קשה היה למצוא מול"ים שיפרסמו ספר של סופר לא מוכר בתחום המד"ב, בייחוד אם הסופר התעקש על שכר סופרים, ולעומת זאת שגשגו מספר מגזינים שהיו מוכנים לקבל ולקרוא כתבי יד מכותבים לא מוכרים, ובמקרים רבים גם לפרסם - ואפילו לשלם! כשסיפור כזה זכה להצלחה והדפסות חוזרות, הסיכוי של הכותב למצוא מו"ל לספר מלא המבוסס עליו עלה פלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסקה האחרונה כתוב "גלוקוקוטיקואיד" בטעות. אני לא מעוניין לנטפק, אבל תמיד כשאני קורא מאמר בעברית שעוסק במדע אני סופר את השניות עד לגילוי השגיאות. תופעה מעניינת, לא? לא משנה באיזה עיתון או כתב-עת מדובר, אין מאמר עברי שעוסק במדע ללא איותים קלוקלים (אלא אם הכותב הוא מדען שעוסק באותו התחום). בנוסף, כשמונח מסוים מוזכר מספר פעמים במאמר ויש בו מספר סביר של אותיות, הוא תמיד יאויית במספר צורות שונות. לא נתקלתי בתופעה במאמרים בשפות אחרות. מה ההסבר? האם זה בגלל האלפבית השונה בעברית? ושוב, אני לא מזלזל או מקטרג; אין לי שום בעייה עם אנשים שכותבים עם שגיאות; אבל אני מאוד מתעניין בתופעה הזו. אולי כותב הידיעה מטעם מערכת האייל יוכל לעזור לנו להבין. רוב הידיעות שמתפרסמות באייל חפות משגיאות כתיב, כך שניתן להניח שהכותבים קוראים את שכתבו לפני שהם לוחצים "אשר". מה השתבש הפעם? למה עיתונים מכובדים כמו "הארץ" פולטים יצורים כמו "חומצה דאוקיריבונוקלית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' עווריה ספא כשה. בדיון 3286 מוצג מכתב 30 המתמטיקאים ובו חוזרת המילה אכסיומות. רוב המגיבים השתמשו דווקא באקסיומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' סוף סוף שמים פס על מיעוט נדרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מה הם עושים, שלח לנו צילום שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' תמונה מתקופת הינקות בחברת אמי זצ"ל. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d2/W... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הייתי בטוח שאתה אייל קורא [ויקיפדיה] ולא אייל קנדי [ויקיפדיה]. אני עוד עלול להתחיל לחשוב שאתה דובי בתחפושת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' קורא מצד האבא וכותב קנדית כמו אמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין קירבה כלשהי לאייל המדברי (dessert mousse)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' משתדלים למנוע מהבנות להתרועע עם הערסים האלה, שמחמצנים את הקרניים ובוטשים ברגליהם לקצב מוזיקה מזרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי מקובל לכתוב את האות X בעברית בתור "קס". לא יודע אם הכתיב "כס" עבור X נכון או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחייתה של האקדמיה ללשון העברית היא לתעתק כל X לטיני ל"קס", למעט בשם אלכסנדר (ונגזרותיו, כמו אלכס ואלכסנדריה) להם עומד כוחו של הרגל. קיומו של ההרגל מעיד כי בעבר רווח יותר הצרוף "כס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה בעברית נטייה לתעתק מילים מיוונית עם כ"ף - טכסיס - taxis אכסדרה - exedra אכסניה - xenia לפי הדוגמאות נראה שעלינו לכתוב 'אכסיומה' ולומר 'אחסיומה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צריך להבהיר: הנטייה לתעתק בכ"ף היתה של חז"ל. את 'אקסיומה' לא קיבלנו ישירות מהיוונים אלא הרבה יותר מאוחר, בעקיפין דרך השפות הלטיניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר, כי לעיתים קרובות מבטאים את ה-X כ-GZ. מן הסתם, זאת עוד תרומה צנועה לאנגלית במבטא ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשפות אחרות (מבין הנפוצות) X לא מבוטא ז כמו באנגלית. (לא יודע איך מבטאים X בספרדית יתכן ששם גם כן הביטוי שונה מהביטוי היווני-לטיני). לכן כאשר מתרגמים איקס ישר מממקור יווני-לטיני הפונטיקה ז שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני העליתי את הידיעה שבדיון 3286, ודווקא הקדשתי מחשבה לעניין "אקסיומות" מול "אכסיומות". בציטוטים ממכתב המתמטיקאים המקורי נעשה שימוש ב"אכסיומות" למעלה מ-10 פעמים, ורציתי להביא אותם כלשונם; במקום היחיד מחוץ לציטוטים שבו מוזכרת המילה התלבטתי האם לאיית "אקסיומות", אבל הכרעתי בעד האחידות של הטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לצניעות דעתי חובה לקבוע הלכה פסוקה שתאסור בחומרה שימוש באכסיומה מחשש שירבוב איזכור המונח איכס. לעומת זאת מעלה האיות אקסיומה קורת רוח בעיני כל מי שבעט/ה וולה מכוון היטב באחורי אקס/ית מיתולוגי/ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר חידוד של ג'.ב.שואו על האיות המוזר של האנגלית שמאפשר לכתוב "דג" כך: ghoti. פ' מ- enough, י' מ- women, ש' מ- action. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיגמול הכספי הנמוך עבור מאמר לא מאפשר להם להקדיש זמן להגהות. (''העסקה בשליש משרה'' הוא פטנט מוכר במדינת ישראבלוף). יש גם פטנטים אחרים במדורי מדע באינטרנט (לחסכון בכסף) שמניבים מאמרים ירודים, אבל לא כאן המקום לפרט אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי ל''גלוקוקורטיקואיד'', תודה. אולי עמיתי למערכת שהעלה את הידיעה יוכל לשחזר את מקור הטעות. ניחוש שלי - סתם בלבול מקלדת, שבגלל שנגע במילה מאד לא שגרתית, אף אחד מאתנו לא שם לב אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שגיאת הקלדה מטופשת. התלבטתי אם לאיית בעברית או באנגלית, ולא נשאר לי כוח חישוב עבור הגהה. אולי אחרי נטילת התרופה אהיה פטור מבעיות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, לפני הרבה שנים1, היתה בעיתונים משרת "מגיה". תפקידו היה לעבור על הכתבות והמאמרים, לראות שהכל כתוב בסדר גמור, ללא שגיאות, ואפילו בהתאם למסורת העיתון לכתוב מילים שנויות במחלוקת2. מאז, התפקיד בוטל וקוצץ. למה להשקיע בבדיקת שגיאות הקלדה ודפוס, אם העיתון יזרק מחר? ובגרסאות האינטרנט של העיתונים, העניין חמור שבעתיים. "הארץ" הוא לא עיתון מכובד. אתה מתרעם על "חומצה דאוקיריבונוקלית"? אני מצפה מהם שקודם כל יבחינו בין ע' ל-א'! 1 כשעבדתי ב"ידיעות אחרונות" בשנת 2000, היו להם מגיהים. וב"מקור ראשון", כמדומני, יש עד היום. אבל עובדי "מקור ראשון" הם ברובם אנשים אידאולוגיים שיעבדו גם אם יתנו להם בוטנים כמשכורת. וקוראי "מקור ראשון" הם אנשים אידיאולוגיים שאם העיתון סוטה כהוא זה ממה שהם רוצים לקרוא, הם שולחים פקסים נזעמים ומאיימים בהפסקת המנוי. והדבר נכון לשגיאות כתיב בדיוק כמו לאיורים של זיקפות. 2 תורכיה או טורקיה? תוניס או טוניס? אי אפשר פעם ככה ופעם ככה. צריך אחידות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך את יודעת שהתפקיד בוטל וקוצץ? האם כך בכל העיתונים? בתקופה שעבדתי בגלובס (עד 2003) היו שלל מגיהים ומשכתבים. אם כי גם אז ההגהה ב"הארץ" נחשבה, לא רשמית, למעולה מסוגה. בעיתונים בחו"ל יש גם משרה של "בודק עובדות", שעובר על מה שפורסם בדיעבד ובודק. ב"הארץ" ודאי היתה משרה כזו עד לפני שנים ספורות (אני יודעת כי התקשרו אז אלי לוודא עובדות לגבי אייטם שערכתי לחלק ממש נידח ולא יוקרתי של העיתון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(... ואין לי מושג אם דברים השתנו בגלובס בתחום הזה מאז 2003). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת. אבל נראה לי שלו היתה משרה כזו, אז היו נמנעים, מן הסתם, חילופי ש' וד', ב' וה', א' וע', ועוד בכותרת הראשית1. ומן הסתם היו נמנעים מהכנסת המילה הלא עברית בעליל פִּינָטס2 בגוף משפט. 1 דה-מרקר אוהבים להכשל בזה. 2 מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות", העיתון המודפס דווקא. בתקופה בה עבדתי שם בתור מפיקה (שם נאה לסנג'רית שרצה ממקום למקום ומציקה לגרפיקאים), אין מצב שזה היה עובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נדהמתי לגלות ב"המדגש" את הביטויים "גרביים אנטיבקטריאליות" ו"גרביים אנטיבקטריאליים" באותה הידיעה. טוקבק נזעם שכתבתי בשם הבדוי "הדוקטור אבשלום קור" סידר את העניין לשביעות רצוני תוך פחות מ-5 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 326223 מוכיחה שלפחות ב-2005, ההגהה ב"הארץ" לא היתה מושלמת. אבל אין מה להגיד שהמצב אז היה טוב יותר - בשנה-שנתיים האחרונות אני נתקל ב"הארץ" בשגיאות הגהה כמעט כל יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפיספסת כאן אמוטיקון סרקאזם1. קשה לי להאמין שברקת התכוונה לדבריה כפשוטם - ההגהה ב"הארץ" זכורה לי כשערורייתית עוד משנות הששים, ולא ידוע לי על זמן בו הייתה טובה (אם כי אני לא קורא עיתון זה בקביעות, כך שתאורטית אולי הייתה להם תקופת זוהר). המתח הדרמטי בין ההגהה המזוויעה והאיות היצירתי ובין הטאג-ליין "עיתון לאנשים חושבים" תמיד שימש מקור לשעשוע. ________________ 1 או איך_שאומרים_אמוטיקון_בארמית סגי נהור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קראתי "הארץ" בשנות השישים, הייתי עסוקה. הייתי רצינית לגמרי לגבי התקופה שעבדתי בעיתונות היומית - אם כי מדובר בהערכה יחסית לעיתונים אחרים, ובאמת בתקופת זוהר של ימי הבועה (בה פרחה גם העיתונות הכלכלית ושלל משרות בה, The Marker הושק וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בוטנים כמשכורת, פינטס. האחידות באמת חשובה לך או שזה היה קצת בצחוק? אחידות היא כמעט קדושה עבור הוצאות ספרים, לא רק אחידות בתוך הספר אלא אחידות בין כל הספרים של אותה הוצאה. זה כבר נראה לי טרחנות מיותרת, איזה קורא בכלל ישים לב לזה? אולי מי שקורא כל ספר שלוש פעמים. ולא רק אחידות בכתיב, אם כתבת "פניו היו אפורים וקודרים", את לא יכולה לכתוב אחר כך "היא קיבלה אותנו בפנים מאירות": עליך לבחור אם פנים הם/הן זכר או נקבה, וזהו. קראתי לאחרונה שני ספרים הודיים וכל שמות המאכלים והבגדים וכל דבר שאיננו אנגלית נכתב פעם ככה ופעם ככה, פעם BINDI ופעם BHINDI, וכולם שמחים וטובי לב. אני כותבת תורכיה כי זה נשמע יותר מזרחי - אבל אטאטורק, כי לא אתחיל לכתוב אתאתורכ (לא שאני זוכרת מתי בכלל דיברתי עליו. בעצם כן, זה לא היה כל כך מזמן, דיברנו על הנסיך הקטן, מסופר שם על התוכן התורכי שגילה את האסטרואיד שלו, טוב, מי שזוכר זוכר). קראתי איזה מומחה שטוען שיש הבדל בין תורכי לטורקי, לא בבדיחה - טורקים הוא שם כללי לשבטים הטורקיים, ותורכים הם תורכים, אזרחי תורכיה. אז יכול להיות שהכתיב שלי אפילו בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבשלום קור הקדיש פינה לשיר "איזו רוח, הוא עושה לי מצב רוח, שתיפח רוחו... שתיקח אותו הרוח לכל הרוחות" שבו הרוח מחליף/ה מין הלוך וחזור. אבשלום קור נשמע מבסוט. תורכיה/טורקיה: הבדל היסטורי אמיתי. עד אתא-טורק כתבו באותיות ערביות, המתועתקות לפי הכללים ל-ת' ו-כ'. אח"כ עברו לאותיות לטיניות המתועתקות לפי הכללים ל-ט' ו-ק'. בקיצור, התורכים שלטו בארץ עד שהבריטים כבשו אותה, ועכשיו ישראל ברוגז עם טורקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לפני כמה ימים שמעתי ברדיו חידוש פאנקי נחמד לשיר "רוח שטות", שעכשיו אני מגלה שהוא של רותי נבון ומשה להב. יש אפילו חיקוי פנדר רודס ברקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נשמע הגיוני, כנראה זכרתי מה שהמומחה אמר רק להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג עשה על זה חידה באייל פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחידות לא חשובה לי. האמור בא להדגים, שהיתה הגהה, ולא הסתפקו רק בכתיבה נכונה לשונית וללא שגיאות הקלדה, אלא גם "שיהיה כתוב כמו שכותבים אצלנו". עניין שלהערכתי כבר לא קיים היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, יכול להיות שגם בהוצאות הספרים זה השתנה, אני מזמן לא מעודכנת. אגב, שגיאות הגהה לא מפריעות לי כי אני לא רואה אותן. זה ניכר בכתיבה שלי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן: הורמון דמוי אינסולין משפר את הזכרון לטוח ארוך של חולדות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע איזה ספר צ'ארלי קרא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'פטו הפטפטן יודע: "In "Flowers for Algernon" by Daniel Keyes, Charlie reads a variety of books throughout the course of the story, as his intelligence gradually increases. Some of the books he reads include "Robinson Crusoe" by Daniel Defoe, "Gulliver's Travels" by Jonathan Swift, and "Paradise Lost" by John Milton. He also reads books on psychology and science in order to better understand his own condition and the nature of intelligence." ואחיו הפחות מוכשר יודע לתרגם את זה לעברית, אם יש צורך:"ב"פרחים לאלג'רנון" מאת דניאל קיז, צ'רלי קורא מגוון ספרים לאורך הסיפור, ככל שהאינטליגנציה שלו עולה בהדרגה. חלק מהספרים שהוא קורא כוללים את "רובינסון קרוזו" מאת דניאל דפו, "מסעות גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט ו"גן עדן אבוד" מאת ג'ון מילטון. הוא גם קורא ספרים על פסיכולוגיה ומדעים כדי להבין טוב יותר את מצבו שלו ואת אופי האינטליגנציה." (מחקתי את סוף התשובה שמכיל ספוילר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר ג'פטו בעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עד כמה שידוע לי. "אחיו הפחות מוכשר" של ג'פטו, שבו השתמשתי לתרגום, אינו אלא google translate. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שאפילו אין להם את אותו אבא... (אבל הנחתי שזה מה שהתכוונת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מערבים משפחה - מתי הצאצאים יתחילו להשתמש בתכונה הידועה של הבן המקורי של ג'פטו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |