|
||||
|
||||
פעם, לפני הרבה שנים1, היתה בעיתונים משרת "מגיה". תפקידו היה לעבור על הכתבות והמאמרים, לראות שהכל כתוב בסדר גמור, ללא שגיאות, ואפילו בהתאם למסורת העיתון לכתוב מילים שנויות במחלוקת2. מאז, התפקיד בוטל וקוצץ. למה להשקיע בבדיקת שגיאות הקלדה ודפוס, אם העיתון יזרק מחר? ובגרסאות האינטרנט של העיתונים, העניין חמור שבעתיים. "הארץ" הוא לא עיתון מכובד. אתה מתרעם על "חומצה דאוקיריבונוקלית"? אני מצפה מהם שקודם כל יבחינו בין ע' ל-א'! 1 כשעבדתי ב"ידיעות אחרונות" בשנת 2000, היו להם מגיהים. וב"מקור ראשון", כמדומני, יש עד היום. אבל עובדי "מקור ראשון" הם ברובם אנשים אידאולוגיים שיעבדו גם אם יתנו להם בוטנים כמשכורת. וקוראי "מקור ראשון" הם אנשים אידיאולוגיים שאם העיתון סוטה כהוא זה ממה שהם רוצים לקרוא, הם שולחים פקסים נזעמים ומאיימים בהפסקת המנוי. והדבר נכון לשגיאות כתיב בדיוק כמו לאיורים של זיקפות. 2 תורכיה או טורקיה? תוניס או טוניס? אי אפשר פעם ככה ופעם ככה. צריך אחידות! |
|
||||
|
||||
איך את יודעת שהתפקיד בוטל וקוצץ? האם כך בכל העיתונים? בתקופה שעבדתי בגלובס (עד 2003) היו שלל מגיהים ומשכתבים. אם כי גם אז ההגהה ב"הארץ" נחשבה, לא רשמית, למעולה מסוגה. בעיתונים בחו"ל יש גם משרה של "בודק עובדות", שעובר על מה שפורסם בדיעבד ובודק. ב"הארץ" ודאי היתה משרה כזו עד לפני שנים ספורות (אני יודעת כי התקשרו אז אלי לוודא עובדות לגבי אייטם שערכתי לחלק ממש נידח ולא יוקרתי של העיתון). |
|
||||
|
||||
(... ואין לי מושג אם דברים השתנו בגלובס בתחום הזה מאז 2003). |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת. אבל נראה לי שלו היתה משרה כזו, אז היו נמנעים, מן הסתם, חילופי ש' וד', ב' וה', א' וע', ועוד בכותרת הראשית1. ומן הסתם היו נמנעים מהכנסת המילה הלא עברית בעליל פִּינָטס2 בגוף משפט. 1 דה-מרקר אוהבים להכשל בזה. 2 מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות", העיתון המודפס דווקא. בתקופה בה עבדתי שם בתור מפיקה (שם נאה לסנג'רית שרצה ממקום למקום ומציקה לגרפיקאים), אין מצב שזה היה עובר. |
|
||||
|
||||
אני נדהמתי לגלות ב"המדגש" את הביטויים "גרביים אנטיבקטריאליות" ו"גרביים אנטיבקטריאליים" באותה הידיעה. טוקבק נזעם שכתבתי בשם הבדוי "הדוקטור אבשלום קור" סידר את העניין לשביעות רצוני תוך פחות מ-5 דקות. |
|
||||
|
||||
תגובה 326223 מוכיחה שלפחות ב-2005, ההגהה ב"הארץ" לא היתה מושלמת. אבל אין מה להגיד שהמצב אז היה טוב יותר - בשנה-שנתיים האחרונות אני נתקל ב"הארץ" בשגיאות הגהה כמעט כל יום. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפיספסת כאן אמוטיקון סרקאזם1. קשה לי להאמין שברקת התכוונה לדבריה כפשוטם - ההגהה ב"הארץ" זכורה לי כשערורייתית עוד משנות הששים, ולא ידוע לי על זמן בו הייתה טובה (אם כי אני לא קורא עיתון זה בקביעות, כך שתאורטית אולי הייתה להם תקופת זוהר). המתח הדרמטי בין ההגהה המזוויעה והאיות היצירתי ובין הטאג-ליין "עיתון לאנשים חושבים" תמיד שימש מקור לשעשוע. ________________ 1 או איך_שאומרים_אמוטיקון_בארמית סגי נהור |
|
||||
|
||||
אני לא קראתי "הארץ" בשנות השישים, הייתי עסוקה. הייתי רצינית לגמרי לגבי התקופה שעבדתי בעיתונות היומית - אם כי מדובר בהערכה יחסית לעיתונים אחרים, ובאמת בתקופת זוהר של ימי הבועה (בה פרחה גם העיתונות הכלכלית ושלל משרות בה, The Marker הושק וכולי). |
|
||||
|
||||
לא בוטנים כמשכורת, פינטס. האחידות באמת חשובה לך או שזה היה קצת בצחוק? אחידות היא כמעט קדושה עבור הוצאות ספרים, לא רק אחידות בתוך הספר אלא אחידות בין כל הספרים של אותה הוצאה. זה כבר נראה לי טרחנות מיותרת, איזה קורא בכלל ישים לב לזה? אולי מי שקורא כל ספר שלוש פעמים. ולא רק אחידות בכתיב, אם כתבת "פניו היו אפורים וקודרים", את לא יכולה לכתוב אחר כך "היא קיבלה אותנו בפנים מאירות": עליך לבחור אם פנים הם/הן זכר או נקבה, וזהו. קראתי לאחרונה שני ספרים הודיים וכל שמות המאכלים והבגדים וכל דבר שאיננו אנגלית נכתב פעם ככה ופעם ככה, פעם BINDI ופעם BHINDI, וכולם שמחים וטובי לב. אני כותבת תורכיה כי זה נשמע יותר מזרחי - אבל אטאטורק, כי לא אתחיל לכתוב אתאתורכ (לא שאני זוכרת מתי בכלל דיברתי עליו. בעצם כן, זה לא היה כל כך מזמן, דיברנו על הנסיך הקטן, מסופר שם על התוכן התורכי שגילה את האסטרואיד שלו, טוב, מי שזוכר זוכר). קראתי איזה מומחה שטוען שיש הבדל בין תורכי לטורקי, לא בבדיחה - טורקים הוא שם כללי לשבטים הטורקיים, ותורכים הם תורכים, אזרחי תורכיה. אז יכול להיות שהכתיב שלי אפילו בסדר. |
|
||||
|
||||
אבשלום קור הקדיש פינה לשיר "איזו רוח, הוא עושה לי מצב רוח, שתיפח רוחו... שתיקח אותו הרוח לכל הרוחות" שבו הרוח מחליף/ה מין הלוך וחזור. אבשלום קור נשמע מבסוט. תורכיה/טורקיה: הבדל היסטורי אמיתי. עד אתא-טורק כתבו באותיות ערביות, המתועתקות לפי הכללים ל-ת' ו-כ'. אח"כ עברו לאותיות לטיניות המתועתקות לפי הכללים ל-ט' ו-ק'. בקיצור, התורכים שלטו בארץ עד שהבריטים כבשו אותה, ועכשיו ישראל ברוגז עם טורקיה. |
|
||||
|
||||
בדיוק לפני כמה ימים שמעתי ברדיו חידוש פאנקי נחמד לשיר "רוח שטות", שעכשיו אני מגלה שהוא של רותי נבון ומשה להב. יש אפילו חיקוי פנדר רודס ברקע. |
|
||||
|
||||
כן, זה נשמע הגיוני, כנראה זכרתי מה שהמומחה אמר רק להיפך. |
|
||||
|
||||
שכ''ג עשה על זה חידה באייל פעם. |
|
||||
|
||||
האחידות לא חשובה לי. האמור בא להדגים, שהיתה הגהה, ולא הסתפקו רק בכתיבה נכונה לשונית וללא שגיאות הקלדה, אלא גם "שיהיה כתוב כמו שכותבים אצלנו". עניין שלהערכתי כבר לא קיים היום. |
|
||||
|
||||
הבנתי, יכול להיות שגם בהוצאות הספרים זה השתנה, אני מזמן לא מעודכנת. אגב, שגיאות הגהה לא מפריעות לי כי אני לא רואה אותן. זה ניכר בכתיבה שלי... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |