|
||||
|
||||
נדמה לי ששם קראו לסיפור ''פרחים לעכבר הלבן''. |
|
||||
|
||||
''פרחים לעכבר לבן''. מחזה שהריץ השחקן אלכס פלג. |
|
||||
|
||||
הסיפור תורגם 3 פעמים לעברית: פרחים לאלג'רנון במבחר הסיפורת הבדיונית, פרחים לעכבר הלבן במדע בדיוני - הטוב שטוב ופרחים לאלג'רנון בפנטסייה 2000. כמו כן תורגם גם הספר המלא. לכמות כזו הגיע בנוסף רק שקיעה של אסימוב - שלושה תרגומים של הסיפור הקצר (אחד מהם לאחרונה) ותרגום הספר המלא. |
|
||||
|
||||
"פרחים לאלג'רנון " הופיע במגזין הרשת "יקום תרבות " בתרגום עמנואל לוטם ( באדיבות הוצאת עם עובד ) כאן |
|
||||
|
||||
הסיפור פורסם גם בתרגום של המגזין "פנטסיה 2000 "( באדיבות מערכת פנטסיה 2000) אבל מכיוון שחסרים בו קטעים חשובים החלטנו לפרסם גם את התרגום של לוטם. |
|
||||
|
||||
פנטסיה 2000 קיצרו את הסיפור? באמת? |
|
||||
|
||||
בכל אופן חסר שם קטע ארוך חשוב שהופך את הסיפור בשלב מסויים לבלתי מובן. יכול להיות וסביר שהם לא קיצרו אלא שפשוט נשמט עמוד במערכת והם לא שמו לב בעת ההדפסה. החוסר קיים בין עמודים 29 ו-30 בתרגום של פנטסיה 2000 שכתוצאה הסיפור בלתי מובן שם. ואפשר להבין מה קורה רק מהשוואה עם התרגום של עמנואל לוטם. או התרגום שב"טוב שבטוב 2" . ראו את גרסת פנטסיה 2000 כאן : |
|
||||
|
||||
חברים, אתם משחקים באש, איך שזה נראה כרגע תוך יומיים גג נתבשר שאלג'רנון גם הוא נפטר. |
|
||||
|
||||
הוא כבר מת בסיפור, מה שמאוד ציער את צ'ארלי. |
|
||||
|
||||
אני יודע, אני יודע, זה היה סוג של הומור1. 1 הסיפור נכתב לפני חמישים שנה, אף אחד לא חושב שעכברים חיים כל כך הרבה ממילא. |
|
||||
|
||||
"פרחים לעכבר הלבן" היתה הצגת יחיד שהשחקן אלכס פלג רץ איתה כמה אלפי פעמים ברחבי הארץ בשנות השבעים והשמונים - בוודאות לפני שתרגום הסיפור הופיע בפנטזיה 2000, אם כי לא לפני הסרט (שנקרא משום מה "צ'ארלי" - Charly [Wikipedia]). איני יודע מי כתב את המחזה להצגת היחיד של פלג, אך הוא כמובן מבוסס על הסיפור של קייס. אם היה גם תרגום לסיפור עצמו שנקרא בשם זה אז לא נתקלתי בו. לגבי סיפור קצר מול ספר - זו אשמת הסופר, לא המתרגמים. הגלגול הזה מספור קצר (או סיפור בהמשכים) לנובלטה או ספר היה נפוץ מאד בסוגת המד"ב בשנות החמישים והששים של המאה שעברה. קשה היה למצוא מול"ים שיפרסמו ספר של סופר לא מוכר בתחום המד"ב, בייחוד אם הסופר התעקש על שכר סופרים, ולעומת זאת שגשגו מספר מגזינים שהיו מוכנים לקבל ולקרוא כתבי יד מכותבים לא מוכרים, ובמקרים רבים גם לפרסם - ואפילו לשלם! כשסיפור כזה זכה להצלחה והדפסות חוזרות, הסיכוי של הכותב למצוא מו"ל לספר מלא המבוסס עליו עלה פלאים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |