 |
מחקר: חמישית מנהגי ישראל תוקפניים | 3147 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני לא בטוח שכל מגוון ההתנהגויות המתואר כאן הוא אכן אגרסיביות. אין מחלוקת שצפירות ארוכות הצמדות מאחור וחיתוך, שלא לדבר על קללות ותנועות מגונות, הם אגרסיביות לשמה, אבל להבהב באורות לנהג שחולם בהקיץ בנתיב הימני? מה הבעיה עם זה? אולי אני משוחד, שכן הבהוב זה הדבר היחיד מהרשימה שאני עושה ואני כמובן לא חושב שאני אגרסיבי, אבל נראה לי שלהבהב פעם או פעמיים לפני שאני נאלץ לעבור על החוק ולעקוף מימין את הבנצור זו התנהגות סבירה בנסיבות העניין. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להבהב באורות זה תוקפנות, ולהבהב לנהג בנתיב הימני זה אלימות מסוכנת. "חולם בהקיץ" זה פרשנות סובייקטיבית. למרות זאת אני מניחה שהתכוונת לנתיב שמאלי ואז השאלה היא אם אתה נדבק לתחת של מכונית במסלול השמאלי שנוסעת 110קמש זה לא אגרסיביות ועוד לעקוף אותו מצד ימין שזה לכל הדעות זיגזוג (אלא אם אתה עושה את זה בנחת ובמרווחי נהיגה גדולים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהירות לא משנה כאן. בניגוד לאמונה הישראלית המקובלת, המסלול השמאלי לא מיועד ל'נהגים שנוהגים מהר'. הוא מיועד למי שנוסע מהר יותר מהמכונית שבמסלול הימני. אין שום סיבה לסוע במסלול השמאלי כשהימני פנוי, גם אם אתה נוסע על 180. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיכוי שיקרו המאוראות הבאים: 1. תבוא מאחורי מכונית יותר מהירה (במסלול השמאלי) 2. תבוא לפני מכונית יותר איטית (לדוגמה: משאית) בנתיב הימני. אם (2) די סביר ו־(1) פחות, עדיף לי כבר להשאר בנתיב השמאלי. גם אם הוא כרגע פנוי. החשש הוא תמיד שאני אהיה מאחורי משאית ובנתיב השמאלי יעקוף אותה טור שלם ובכך יעכב אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זו אסטרטגיה סבירה, אבל אני לא חושב שהיא תואמת את החוק. (לא שיש לי בעיה עם זה). 2. זו אסטרטגיה סבירה, אבל היא מחייבת תשומת-לב והתחשבות. אם אכן מגיע נהג מהיר ממך מאחוריך, אתה צריך לשים לב לכך ולפנות לו את הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. למיטב הכרתי אני אכן מפנה את הדרך כשמגיעה מאחורי מכונית מהירה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, מה הבעיה הגדולה לעבור שמאלה כשאתה מגיע למשאית? אני לא מדבר על כביש עמוס, שבו ברור לך שאם תרד ימינה, אתה תתקדם עד המשאית ואז לא תוכל לחזור שמאלה. כשהנתיב השמאלי פחות או יותר פנוי, אין שום סיבה סבירה לא לרדת ימינה. ומעבר לזה, 'עדיף לי' זה אחלה, אבל 'חוקי' זה גם חשוב, לא? 'נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצידו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה' (מכאן http://www.xn--5dbdebcwf6bwf5dhw.com/TaaburaLaws/ איפשהו באמצע הדף. כנראה חלק מתקנות התעבורה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משאית'' היא ''מקרה טיפוסי'' של רכב איטי שקשה לעקוף אותו. משאית איטית מסתירה לי את שדה הראיה. מרפי טוען שאם אני מקפיד על הכלל שלך (ושל המחוקק), ברגע שאנסה לעקוף את המשאית האיטית אתעכב ע''י טור מכוניות בנתיב השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החשש הוא תמיד שאני אהיה מאחורי משאית ובנתיב השמאלי יעקוף אותה טור שלם ובכך יעכב אותי." האם לא הגיע הזמן שנתחיל (אנחנו הנוהגים בטור השלם שבנתיב השמאלי) לתת לזה שתקוע אחרי המשאית להיכנס לפנינו ולעקוף אותה, גם במחיר עיכוב קל לנו ולאלו שאחרינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן התכוונתי לנתיב השמאלי. אני לעולם לא נדבק לתחת של אחרים ושונא שנדבקים אלי. בעיני זאת בהחלט נהיגה אגרסיבית ואפילו אלימה. אני מהבהב קצרות פעם או פעמיים ורק אם אין תגובה אני עוקף מימין. למעשה אני פשוט עובר לנתיב הימני ונשאר בו כל עוד הוא פנוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להידבק לתחת של אחרים זאת לא רק נהיגה אגרסיבית ואפילו אלימה, אלא זאת עברה על החוק וסיכון ממשי של הנדבק כמו של המודבק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, על מנת לצמצם את הסיכון לשנינו אני מיד מאט ל-80 קמ"ש (או למהירות של המכונית שאותה אני עוקף) וממתין שחובב האחוריים יתרחק קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מדבר על מרחק של לפחות שניה אחת (ה good practice מדבר על שתיים). אם "נדבק" זה מטר, המהירות הבטוחה היא 36 קמ"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נראה לי שפספסת את העקיצה של easy) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מגדיר "חולם בהקיץ"? לא כל הנהגים נוסעים מהר כמו שאתה היית רוצה. לטעמי האישי כנהג, הבהוב יכול להיות מסיח את הדעת. הבהוב אחד או שניים - מילא, אבל לרוב הנהגים התוקפניים יש נטיה מגונה להמשיך להבהב מכאן ועד להודעה חדשה כל עוד לא פינית להם את הנתיב (גם אם הנתיב הסמוך עמוס מכוניות ומסוכן לפנות אליו). שלא לדבר על נהגים שפשוט מעבירים לאורות דרך ונשארים שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, כדאי לזכור שזה סקר. וכולנו מכירים סקרים - יש שם שאלה 'האם אתה נוהג להבהב באורות לנהג שלפניך', וצריך לסמן מ-1 (לעולם לא) עד 5 (לעתים קרובות). על שאלה כזו, סיכוי טוב שהייתי עונה 3-4, כשמה שאני עושה בפועל זה להבהב הבהוב אחד לנהגים שנוסעים לאט במסלול השמאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהבהב רק פעם או פעמיים ואז עובר ימינה. אם הנתיב הימני עמוס (ובעליות לירושלים זה קורה הרבה - משאית ב-40 קמ"ש עוקפת משאית ב-30 קמ"ש) אני לא מהבהב כי כמו שאני לא חותך אחרים אני לא מצפה ממי שלפני שיעשה זאת. להדליק אורות גבוהים כשיש לפניך מכונית זו לא אגרסיביות - זו אלימות לשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה התכוונת למי שחולם בנתיב השמאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איפה מסתתרים ארבע החמישיות האחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר המלא אמר: חמישית מהנהגים בישראל תוקפניים, ארבע חמישיות רמאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית פוגש תשעים אחוז מהחותכים מהבהבים צופרים מחליפים מסלול וכו' ברמזור. מדובר בהתנהגות לא יעילה, לא ראציונאלית, אנטי חברתית ומסוכנת, ובקיצור פרימיטיבית. שמחתי לשמוע שרק חמישית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל היא כזו. זו בשורה טובה בסך הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להיות אגרסיבי כשאתה זה שנרדם ברמזור/שמה איפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם צפירות וגם הבהוב יכולות להיות פשוט אמצעי תקשורת. נשמע לי מקובל ורצוי להבהב לנהג שנוסע בשמאלי ולא שם לב לרכב שמגיע מאחוריו, או לצפור צפירה קצרה לנהג שלא שם לב שהרמזור התלף לאדום. מדובר מבחינתי פשוט במקבילה של "סליחה?" כמישהו רוצה לעבור אותי ברחוב עמוס (להבדיל מ"סליחה!?!?" או מרפקנות). אני בהחלט מעדיף שיצפרו לי או יהבהבו לי במקרים כאלה של חוסר תשומת-לב מצדי מאשר שימשיכו להמתין מאחורי ולחרוק שיניים. מצד שני, אני מכיר אנשים שרואים בהבהוב התנהגות תקופנית עוד יותר מהצמדות. לא מצליח להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להבדיל בין נהג שלא שם לב לכך שהרמזור התחלף, לנהג שפשוט לא נוסע מספיק מהר לטעמך. אולי הבעיה היא שאנחנו חורקים שיניים יותר מדי בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שאני אומר, צריך להבדיל. לא כל תקשורת בין נהגים היא תוקפנות. להפך, לחשוב שכל תקשורת היא תוקפנות זו גישה מאוד תוקפנית מלכתחילה – אתה מכיר את הנהגים שמתרגזים כל פעם שמסמנים להם לפנות את הנתיב השמאלי ומתחילים לעשות דווקא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למישהו יש יותר פרטים על המחקר? למה בדיוק הם מתכוונים ב"תוקפנות אינסטרומנטלית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכוונה לתוקפנות שמנסה להשיג משאבי דרך, בניגוד לתוקפנות לצורך ענישה, נקמה, ''חינוך'' או שעשוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפירות והבהובים הם צורה לא נעימה של תקשורת אפילו אם מנסים להשתמש בהם רק טיפה. נניח שמישהו ברחוב היה שואג עלייך "זוז!" בכל פעם שהיית הולך לאט מדי - איך היית מרגיש? (בהקשר זה, אלו שצופרים וצופרים וצופרים הם אלו שלא רק צועקים "זוז!" אלא גם חוקרים את העץ המשפחתי שלך). לפעמים זה בלתי נמנע, כשמישהו "נתקע" או "חולם". אבל משתמשים בזה גם אם מישהו לא נוסע מספיק מהר לטעמו של זה שמאחורה (למרות שאותו מישהו עשוי להיות כבר כך ב-20 קמ"ש מעל המהירות המותרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תדביק על הפגוש האחורי של מכוניתך את מספר הטלפון הסלולרי שלך, אולי הנהג הנוהג מאחוריך יתקשר ויפנה אליך בזו הלשון "יסלח לי כבודו על ההפרעה, אבל אולי הוא מוכן במחילה מכבודו לפנות את המסלול השמאלי ולאפשר לי לעבור?" עד אז צפירות והבהובים הם הצורה היחידה של יצירת תקשורת בין נהגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון דבילי: בין מכוניות בפקק אפשר לדבר ב־bluetooth . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הסוציומט הגדיר את המכשיר שלו כ''נסתר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ובגלל שצורת התקשורת הזו היא לא נעימה, עדיף למעט בה ככל הניתן, ולחשוב פעמיים אם "פינוי הנתיב השמאלי" הוא משהו שמצדיק את זה (אם נהג נוסע 40 קמ"ש בכביש של 100, אז כן - צריך להגיד לו שמשהו לא בסדר). (אגב, אתה כמובן לא מדייק - יש לנהג מלפנים אמצעי תקשורת עם הנהג שמאחור - האיתות. זה רק הכיוון השני שבעייתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיי שאני לא מבין מה כל-כך לא נעים בהבהוב קצר. חיווי ויזואלי, נקודתי, לא-פיסי. יכול להיות שלהרבה נהגים (לא דווקא לך) מה שמפריע זו החדירה לפרטיות של התקשורת והביקורת שמשתמעת ממנה, כלומר, עצם התקשורת ותוכנה, ולא הצורה שלה. איך היית מעדיף להעביר את הסימון הזה? הכיוון השני של התקשורת הוא איתות-כפול קצר, להעדפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כמהבהב, דווקא רואה בהבהוב הרך והנעים שלי הנגדה מוחלטת לברוטאליות שבצפירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאחרי שאני נכווה ברותחין של אנשים שמדליקים עלי את אורות הדרך למשך דקות (ובכך רק מקשים עלי לעבור נתיב, כי אני לא רואה כלום) אני נזהר גם בצוננין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי נכון. אפשר להבהב בכל ארבעת האורות. היו כמה פעמים שניסיתי לרמוזש בכך לנהגים מעצבנים (מאוד) מאחורי, אך הם לא הבינו את הרמז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה, מדי פעם, להשתמש בזה כדי להפנות את תשומת ליבם של נהגים שהמאותת שלהם נשאר דלוק הרבה אחרי שהם כבר בצעו את הפניה או מה שלא יהיה. משום מה כמעט אף נהג לא מבין את הרמז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהוב קצר באורות הדרך, צפירה קלה או שימוש בכל פנסי האיתות, משולים לצלצול טלפון. לפעמים הצלצול מספיק, ואין צורך לנהל שיחה. בכביש, אם הצלצול לא מספיק, קשה מאוד לעבור לגוף השיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש כאן מדרג תקשורת: הבהוב קצר / צפצוף קצר - סליחה, אפשר לעבור? אורות גבוהים / צפצוף ממושך - זוז! הצמדות לאחוריים / עקיפה צמודה וחיתוך (+קללה) - דחיפה (+סטירה) אין פה קשר למהירות (מותרת או לא) גם אם אני נוסע ב-140 קמ"ש בכביש 6, אני משתדל לעשות את זה בנתיב הימני כל עוד אפשר ולחזור אליו כשמאחורי מגיח מישהו ב-160 קמ"ש, גם אם התכוונתי להמשיך ולעקוף גם את הרכב הבא שמרוחק ממני עוד 200 מטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שאפשר יהיה לשלוח לך הביתה דו''ח על מהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את/אתה חולמני במיוחד, ואכן יש צורך לצפור לך, אבל אני יכול להעיד (כמי שגר במרכז תל-אביב), שרוב הצפירות הן אגרסיביות; אנסה להגדיר מתי אתה צופר אגרסיבי: א. כשאתה עומד אחרי מישהו ברמזור ואתה צופר עוד לפני שהוא התחלף מכתום לירוק (אופייני לנהגי מוניות ונהגי אוטובוס שמכירים היטב את הרמזורים).ובאופן כללי, כל המקרים בהם אתה קולט שבריר שנייה לפני הנהג שלפניך שאפשר כבר לזוז, וידך נלחצת אוטומטית לצופר. ב. כשאתה צופר לנהג שלפניך ברחוב שיש בו פקק תנועה או סמטה צרה ואין לך שום יכולת לראות מדוע הנהג לפניך מתעכב (זה המקרה שבו חלל הרחוב מתמלא לעיתים קרובות אינספור צפצופי סרק - תדמיינו מה שומעים הולכי הרגל, שאינם יושבים במכונית סגורה הרמטית). ג. כשאתה נוהג במהירות מופרזת ו"מזהיר" בצפירות את כולם מפני ההשתוללות של עצמך (אופייני לרוכבי אופנוע וקטנועים, אבל בהחלט גם מכוניות). אפשר לחשוב על עוד מקרים, אתם מוזמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שחוץ מב', אני לא רואה למה הצפירות האלה בהכרח תוקפניות. הן יכולות להיות פשוט אינפורמטיביות: "שימו לב, עוד שניה ירוק!", או "אשתי יולדת, פנו בבקשה מקום!" וכן הלאה. כמובן שהן *יכולות* להיות תוקפניות, אבל זה לא הכרחי. אפילו ב' מלמד משהו. זו צפירה אמוציונלית שמביעה תסכול או כעס. אנחנו מפרשים את זה כתוקפנות אז למה בחרת דווקא בדוגמאות האלה כתוקפנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על העניין של "עוד (שבריר) שניה ירוק!", תשובתי שאין מדובר כאן במסירת אינפורמציה אלא בקוצר רוח מופרז, הצפירה במקרה זה אינה אלא זירוז אלים. (להוציא כמובן את המקרה הנדיר, שמיותר היה להעלותו כאן, של אדם הממהר עם אשתו הכורעת ללדת או סבתו הנוטה למות). ובאשר לכל מיני "צפירות אמוציונליות", על פי התפיסה שלי כשאתה מפנה את הזעם או התסכול שלך כלפי הזולת בצורה בלתי נעימה לו (בפרט כשאין פרובוקציה מצידו) זה אקט אלים. ובאשר ל-ג', כן, הצפירה היא אלימות משנית, נלווית לאלימות הראשית, ההשתוללות בכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(או המקרה העוד יותר נדיר, של אדם הממהר עם סבתו הכורעת ללדת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם ''סבתו כורעת ללדת'' או כל סיבה דחופה אחרת היא שכנגד כל אחד כזה עם סיבה מוצדקת יש לפחות חמישה עם סיבה פחות מוצדקת (''אני אאחר לפגישה חשובה'') ולא מעט כאלו שסתם היו שמחים לנפנף בתרוץ הסבתא כדי להגיע הביתה מהר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון העלה כאן רק ברמז עניין שאני אוהב לקחת בחשבון: בתוך ישוב הצפירה אינה רק תקשורת או תוקפנות בין הצופר לנצפר. יש לה נפגעי לוואי: הולכי הרגל ודיירי הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שע"פ החוק1 בתוך ישוב (כלומר בשטח בנוי, או מה שהחוק מגדיר כ"דרך עירונית") אסור לצפור, אלא כדי למנוע סכנה ברורה ומידית שאין דרך אחרת למנוע אותה. מישהו רוצה להמר כמה פעמים חוק זה נאכף מאז נחקק? ___ 1 יתכן שלא מדובר ממש בחוק, אלא בתקנה מתקנות התעבורה. זה לא כל כך משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר, הקנס היה אדיר, אלף לירות. אחרי זמן לא רב הקנס היה מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב למערכת הארץ לפני כמה זמן הציע לתקן תקנה שהצופר יעשה בתוך המכונית את אותו רעש שהוא עושה בחוץ. הכותב חשב גם שזה ניתן לאכיפה (במבחן הרישוי), ולדעתי ברור שלא, ועדיין כיוון המחשבה נהדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטסט בכלל לא בוחן את תקינות הצופר ( מנסיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבא שלי ז''ל נהג לומר שהרף עין הוא הזמן שבין הופעת האור הכתום ברמזור ובין הצפירה מאחוריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואותי לימדו שההוכחה לכך שמהירות הקול עולה על מהירות האור היא העובדה שעוד בטרם הגיע האור הירוק לעיניך, הגיע קול הצפירה לאוזניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. אין מלים. וגם נוהגת בסדר גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעניין בסיפור שהנהג האלים לא בהכרח מודע שהוא אלים. כשאנחנו נוהגים בצורה כמו שמתואר בידיעה אז זה בגלל סיבה חשובה או גורם חיצוני, אבל כשמישהו אחר נוהג ככה אז הוא ארגסיבי וישראלי מכוער. טוב, בעצם הצגתי את דעתי על הנושא בצורה מלאה במאמר הקודם (דיון 3138). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היחיד שקראתי את הכותרת ככזו שמדווחת על מחקר שגילה שחמשת המנהיגים של ישראל הם תוקפניים (אני חשבתי על נתניהו, ברק, ליברמן, אולמרט ולבני)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהכוונה למנהגי עם ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, גם אני נפלתי בזה לשבריר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אוכלוסיית נהגים יש כאלה שמתנהגים באופנים שהוגדרו על ידי מחברי המחקר כאלימות (הגדרה שגם היא תלויית-תרבות כיוון שחלק ניכר מההתנהגויות האלה לא היו מתפרשות כאלימות במדינות כמו הודו, נניח). אז 22% זה הרבה או מעט? האם נערכו מחקרים מקבילים במדינות אחרות? אגב, במונחי צפיפות כלי רכב לק"מ כביש אנחנו בין המדינות הצפופות בעולם. הנסיון שלי לימד אותי שיש לזה השפעה ניכרת על מפלס העצבנות וההתנהגות האלימה. באותה מדינה אתה יכול לנסוע שבועות בכבישים בין-עירוניים רחבים ופנויים ולא לשמוע צפירה אחת מהנהגים האדיבים שסביבך, וכשאתה נכנס לעיר או לאיזורים עמוסים ופקוקים יותר מפלס העצבים מזנק והנהגים נדחפים, חותכים וצופרים כאילו אין מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה החום והשמש, אולי הצפיפות, אבל אני די בטוח שפילוח גיאוגרפי יניב תוצאות מעניינות. מאז שעברתי לגליל, נהיגה הפכה הרבה יותר נעימה. יש פה בדואים שלא יודעים לנהוג, אבל הם עסוקים ב''לעשות שטויות'' שמסכנות אותם (כמו עקיפה על קו לבן כשאין שדה ראיה), ופחות באגרסיביות כלפי נהגים אחרים (צפירות, חיתוכים, לא לתת לך להשתלב בכביש) שנפוצה יותר בערים הגדולות. מנסיוני, בבאר שבע הנהגים הכי לא נעימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה ניחנת באורך רוח נדיר. הגליל, בעיקר בשבתות, בחגים ובימי חופשות בבתי הספר מלא בנהגים שבאו מהמרכז, ובטוחים שבגליל אנשים חיים בשאנטי, יש להם את כל הזמן שבעולם, והם נמצאים על הכביש בשביל החוויה ולא על מנת להגיע. אנשים אלה נוהגים באיטיות מעצבנת, סוטים מהנתיב או עוצרים בפיתאומיות, ועסוקים בצפיה בנוף במקום בכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיפה על קו לבן, כמו גם עקיפה דרך השוליים, ממש לא מסכנת רק את העוקף, זאת למעשה התנהגות מסוכנת בהרבה (אני משער1), מחיתוכים, צפירות והתנהגויות אגריסיבות אחרות שהועלו כאן. 1 נתונים סטטיסטים יתקבלו בברכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אין לי נתונים סטטיסטיים. על זה אני שואל. אני מסכים שעקיפה על קו לבן היא פעולה מסוכנת יותר. אבל היא פחות אגרסיבית. נהג כזה פועל בחוסר אחריות פלילי, אבל הוא לא מנסה ''לחנך'' נהגים אחרים באלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו נתקלים שוב ושוב, בדיון הזה, בשאלה הסמויה "מה זו תוקפנות בנהיגה", ובהעדר הסכמה, מנהלים דו־שיח של חרשים. מכיוון שאין לנו גישה למחקר המקורי, אין לנו ברירה אלא להגדיר את זה בעצמנו. ניסיתי לגבש איזה ניסוח שמתאר את האינטואיציה שלי, אבל הוא יוצא משפטיסטי להחריד. ובכ"ז: "תוקפנות על הכביש היא פעולה שמבוצעת ביודעין על־ידי משתמש בדרך, על־מנת לגרום למשתמש אחר לתאונה, או סיכון לתאונה, או לגרום לו לסטייה, האטה, או עצירה, או למנוע ממנו מלקבל זכות קדימה שמגיעה לו על־פי חוק או מנהג, או לגרום לו פחד, בהלה, או עלבון, או לגרום לו לאי־נוחות כגון זו שנגרמת על־ידי צפירה או סנוור ממושכים, או איום באחד מאלה. למרות זאת, פעולה אינה תוקפנות אם מטרתה למנוע תאונה מיידית, אפשרית או ממשית. תוקפנות אינסטורמנטלית מתבצעת במטרה לקבל זכות־קדימה או נתיב פנוי. תוקפנות עוינת מתבצעת למטרה אחרת, כמו ענישה, נקמה, חינוך, או שעשוע." לפי ההגדרה הזו, עקיפה על קו לבן היא לא תוקפנות (למרות שהיא מסוכנת ולא חוקית) כי היא לא מנסה לפגוע באף־אחד ספציפי. אבל אם אני הולך־רגל ויורד למעבר חציה כדי לאלץ טור מכוניות לעצור ולתת לי סוף־סוף לעבור, זו כן פעולה תוקפנית אינסטרומנטלית (למרות שחוקית) כי אילצתי משתמש אחר בדרך לעצור על־ידי איום בתאונה, כדי לקבל זכות־קדימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעברתי לגור בבית הנוכחי, אחד מהשיקולים היה נושא התנועה ברחוב, או ליתר דיוק מיעוט התנועה. החיים במקום קטן שהרחוב היחידי שבו לא מוביל לשום מקום (חוץ מאל בתי הישוב כמובן) מאפשרים גם שקט וגם תחושת בטחון מפני הסכנות שבכביש. כשגרתי בקרית אונו דאגתי תמיד לחתולות, שלא ידרסו. גם שם, גרתי רק ברחובות צדדיים עם תנועה דלילה יחסית, אבל אין מה להשוות למיעוט התנועה כאן. אז היום הבועה שלי התנפצה. נהג לא ידוע (אף אחד לא ראה מי זה היה, אבל לי יש החשדות שלי), שנסע במהירות מופרזת לחלוטין הרג את סילבי. היא כמעט הספיקה לברוח, עוד 20 ס"מ והיא היתה מגיעה למדרכה, מטר וחצי מהשער לחניה, 5 מטרים מהבית. אבל בגיל 9 וחצי היא כבר לא היתה החתולה הזריזה שהיא היתה פעם, אולי גם החושים שלה כבר לא היו חדים ואולי גם היא חשבה שבישוב שקט ורגוע כזה לא צריך לפחד ממכוניות. עברו 6 שנים מאז שכתבתי את תגובה 172887, אני כבר לא רק "הורה" לחתולות אלא גם הורה לילדים, שמחר בבוקר, כשנלך כמו בכל בוקר "לתת אוכל לחתולות", ישאלו "איפה סילבי?". ההתמודדות הפעם תהיה כנראה שונה, אבל תחושת האובדן היא בדיוק כמו אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שדריסת חתול היא עברה פלילית (שאיננה נאכפת). יש לך פרטים של הנהג? אני מצטרף לתנחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, עצוב, תנחומיי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובות המנחמות. להפתעתי הילדים דוקא קיבלו את זה בבגרות ובהבנה. ההסבר, שסילבי חצתה את הכביש בלי להזהר, מכונית דרסה אותה והיא מתה, סיפק אותם והם לא חקרו בנושא יותר מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההסברים נקלטו תוכל להתנחם בכך שבמותה ציוותה להם את החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מגש של כסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מגש של אזהרה: ילדים, תראו מה שקורה כשלא נזהרים בכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ שלנו מלאה באנשים פטריוטיים. כשאומרים להם שיש תאונות בארץ, כולם בטוחים שרק בארץ יש תאונות, וששלנו הכי הרבה והכי גדולות. כשאומרים להם שיש נהגים תוקפניים בארץ, הם בטוחים שרק הנהגים שלנו תוקפניים. וכשהם רואים אנשים שחושבים שזה קורה רק בארץ, הם בטוחים שרק אצלנו כולם בטוחים שזה רק אצלנו. לפני מספר שבועות עמותת "אור ירוק" שחררה הודעה לעיתונות שמספרת שבישראל שיעור הולכי הרגל בקרב ההרוגים בתאונות דרכים גבוה במיוחד - כשליש מכלל ההרוגים, לעומת כ-10-20 אחוז במדינות נורמטיביות. מה ששכחו לספר שם הוא שבישראל, שיעור ההרוגים שאינם הולכי רגל יחסית לגודל האוכלוסיה הוא כמעט הנמוך בעולם (בערך בתיקו עם יפן במקום הראשון). ככלל, אין שום סיבה לרשויות לגרום לנו להרגיש טוב עם מספרי ההרוגים בתאונות דרכים, ולכן משתדלים להחביא מאיתנו השוואות בינלאומיות מחמיאות. אין שום סיבה להתסיס שאננות בקרב האוכלוסיה. עדיף לתת לאנשים לחשוב ש*כאן* המצב גרוע, ולתת לרגשות האשמה והבושה הפטריוטיים להעלות את זהירות הנהגים. אכן, רוב האנשים שתפגשו בארץ בטוחים שכבישי ישראל הם גיהנום עלי אדמות. אפשר למצוא השוואה בינלאומית במסמך הבא (נתוני 2007, החל מעמ' 21) - שיעור ההרוגים בישראל יחסית לגודל האוכלוסיה נמוך למדי. שיעור ההרוגים ביחס לנסועה הוא גבוה למדי, אבל לא בצורה חריגה. די דומה למצב בארה"ב, צרפת ודנמרק. כנראה שזה המדד הקרוב יותר לכימות איכות הנהיגה, למרות שהוא מזניח פרמטרים רבים כגון אקלים, צפיפיות הכבישים, איכות התשתית ועוד ועוד. נתונים אלה לא מתייחסים כמובן לשנה זו, בה, עד עתה (טפוטפוטפו), יש ירידה של כ-20% בכמות ההרוגים - http://www.rsa.gov.il/Documents/weekly%20presentatio... נסיעה בטוחה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רע מאוד שיש שיעור גבוה של הולכי רגל בקרב ההרוגים, וששיעור הלא-הולכי-רגל הוא נמוך מאוד ביחס לגודל האוכ'. זה אומר שהולכי הרגל הם שמשלמים את המחיר על הסוסיתאזציה של ישראל (=על כך שהיסטורית לא הותקנה כאן תשתית לתחבורה ציבורית נאותה מסוג רכבת תחתית או רשת חשמליות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מעט מדי הרוגים באוטובוסים ורכבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בזה שיש בישראל מעט הרוגים שאינם הולכי רגל? היה עדיף שיהיו הרבה? בעניין השיעור הגבוה של הרוגים הולכי הרגל, אני לא יודע מה ההסבר לזה, אבל שימי לב שהמדינה היחידה בה יש התפלגות דומה היא יפן, בה יש תחבורה ציבורית יעילה, אאל"ט. זה כנראה קשור גם לזה שיש כאן מעט מכוניות, וגם לזה שיש כאן מעט תאונות של רכב עם רכב, מאיזושהי סיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! שימותו. ד"ש בבית :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את סבורה שמערכת תחבורה צבורית היתה מורידה משמעותית את הפגיעות בהולכי הרגל? אגב, כעת הולכת ומותקנת חשמלית בירושלים. את מאמינה ברצינות שכשהיא תופעל יפגעו הרבה פחות הולכי רגל בירושלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהחשמלית תןפעל באחרית הימים, יש להניח שבאותה הזדמנות יסתיימו *כל* הפגיעות בהולכי רגל. בעצם, גם בכל האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הברליוז הבא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת רכבת תחתית ודאי היתה מורידה משמעותית את שיעור הפגיעה בהולכי רגל. גם חשמלית בעצם. לא יודעת מה הסיכון לירידה מהפסים של חשמליות, אבל מבחינת "סתם" דריסה, ל-50 נהגים צפופים שמתעצבנים זה על זה יש יותר סיכון לדרוס הולכי רגל מאשר לנהג חשמלית שבה נוסעים 50 איש וקוראים עיתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמלית עוזרת נגד תאונות אצל הגויים, אבל אנחנו, יהודים אמיצים, נמצא דרך להמשיך להרוג את ההולכי רגל המעצבנים האלה גם אם יפריעו לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מממ... למה? ההגיון שלי הוא כזה, כאשר התנועה מזדחלת, הסיכוי שמישהו ימות, הוא נמוך מאוד, גם נהג שיכור שבדיוק חטף התקף לב ב20 קמ"ש הוא לא מסוכן במיוחד (בוודאי למכוניות אבל גם לאופנועים ולהולכי רגל). כאשר נוסעים ב90 קמ"ש (וגם ב50 בתוך העיר) חוסר ריכוז עלול להוביל למוות. פקק עירוני טיפוסי הוא כביש בטוח בהרבה, מאותו כביש עם תנועה זורמת. מערכת תחבורה ציבורית יעילה, אמורה, באופן תאורטי, להגדיל משמעותית את מספר הולכי הרגל מחד1, ומאידך להקטין את העומס בכבישים, כך שנראה לי שמבחינת הרוגי תאונות הדרכים, מערכת תחבורה ציבורית היא לא הפתרון. 1 אני משער שבממוצע, נוסעי תחבורה ציבורית הולכים ברגל יותר מנוסעים ברכב פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור התאונות קשור אולי למהירות הנהיגה, אבל גם לאופן הנהיגה. אם למשל לא עוצרים בדרך כלל להולכי רגל במעבר חציה, אפשר לדרוס אותם גם ב-30 קמ"ש. אתה מבלבל בין תאונות-בין-מכוניות לבין דריסת הולכי רגל. הולכי רגל לא נדרסים לרוב בתוך פקק. 1 תלוי איפה הרכב חונה. באזור עם מצוקת חניה כמו ת"א, גם נהגים הולכים לא מעט (ובחזרה עוד יותר, כי שוכחים איפה החנו את האוטו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנין יימצאו בירושלים 50 איש שקוראים עיתון? את חושבת אינטלקטואלים אנחנו, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סבורה שרכבת תחתית או חשמלית יורידו מכוניות מהכביש. אני לא סבור כך - לא במידה משמעותית, בכל אופן. רכבת היא תמיד נוחה פחות ממכונית פרטית כיוון שצריך להגיע אל התחנה שלה וממנה; בדרך כלל מדובר במרחק משמעותי. לכן מי שיש לו שתי אופציות יעדיף את המכונית הפרטית. כאשר הכבישים עמוסים יש לרכבת יתרון של מהירות ונוחות (בתנאי שהיא מביאה אותך בדיוק מהמקום בו אתה נמצא למקום אליו אתה רוצה להגיע); אבל אם היא תצליח להוריד את מספר המכוניות במידה משמעותית היא תחסל בדיוק את היתרון הזה של עצמה. הדבר דומה למה שקורה עם רכבת ישראל: מדי שנה היא נהנית מגידול משמעותי במספר הנוסעים, ואילו היו לה עוד קרונות, קטרים ומסילות היתה נהנית מגידול משמעותי עוד יותר - ובכל זאת כבישי ישראל לא הפכו פחות צפופים. בדיוק כמו סלילת כבישים נוספים, תוספת רכבות לא מקטינה את הצפיפות בכבישים. אם רוצים להוריד את מספר המכוניות, מה שצריך הוא להקשות על הנהגים - אגרות גודש, למשל, עשויות להיות דרך מצוינת לעשות זאת. מעבר לכך, הדרסויות (כמו תאונות בכלל) לא מורידים על ידי הורדת המכוניות מהכביש אלא על ידי שינויים בממשק בין הולכי הרגל לנהגים שיצמצמו את הסיכון - גידור מדרכות, מעברי חציה מוארים הממוקמים על פסי הרעדה, מעברים עיליים ותחתיים וכיו"ב, ועל ידי חינוך הנהגים והולכי הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות ממשלתית מתאימה, שנשענת על תשתית תחבורה ציבורית טובה + "חינוך" הציבור, תסייע להורדת מכוניות מהכביש. לעת עתה המדיניות, לאורך שנים, תומכת בתחבורה פרטית (למרות מאמצים שנעשים גם בכיוון הציבורי, זה מעט מדי ולא מספיק, וזו הבעיה של הרכבת. התשתית שלה לא רעה, אבל היא לא מקבלת כמעט שום תמיכה מצד המדיניות). גידור מדרכות ושאר אלמנטים פיזיים זה דבר חשוב, אבל זה לא יעזור הרבה כשתרבות הנהיגה אלימה, שלא לומר מופרעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלינק: השר ישראל כץ מתחייב לאכוף את החוק בנתיבי תנועה ציבורית. עכשיו את רק צריכה להגיד שעל פוליטיקיאים לעמוד מאחורי מילתם והכל יסתדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנה עבדתי בפרויקט שבודק כמה נהגים אכן נוסעים בנת''צ שלא כחוק. זה היה מטעם אגד, כדי להראות למשרד התחבורה שזה לא אשמתם שהם לא עומדים בלוחות הזמנים. כשניסו לפנות למשטרה עם תמונות ותיעוד מדויק של הפרטים של העבריינים, תגובת המשטרה הייתה, ''לא מתעסקים עם זה''. השיא היה בצומת מכון מור בבני ברק, שמי שמכיר יודע בדיוק איזה פקקים מטורפים יש שם בבוקר, וכמה נהגים נוסעים בנת''צ. השוטר שהיה שם התמקד בלכידת אנשים שחוצים באור אדום, וכשניסיתי להפנות את תשומת ליבו לעובדה שיש מכוניות שעומדות באמצע הצומת וחוסמות את כל התנועה, ולכן אנשים חוצים באדום כי ממילא המכוניות לא זזות, הוא התחיל לאיים עלי ב''הפרעה לשוטר במילוי תפקידו''. אם עכשיו זה משתנה, מעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
====>"אם עכשיו זה משתנה" בטח כיף להיות אופטימי, (אין לי ויכוח איתך פשוט האופי שלי פסימי מלכתחילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסימיסט: אופטימיסט עם נסיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסעת בניו יורק או בלונדון ברכב פרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי פתאום קראתי את ההודעה שלך וגיליתי שהלינק שהבאתי(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3792081,00.h...) מתאים גם פה, בלינק ישראל כץ אומר שלא תהיה אגרת גודש עד שלא תהיה אלטרנטיבה ראויה, אני לא יודע אם הוא צודק אבל חייבים להודות שיש בזה היגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צודק בריבוע. בערים אחרות בעולם עם אגרת גודש יש תחתית ויש חשמלית והמערכת היא כזו שהכרטיס תקף לשעה וחצי, ומאפשר לך נסיעה גם בזה וגם בזה, על מנת להגיע בקומבינציה הכי מהירה. אגרת גודש היא רעיון ראוי, אבל בשבילו צריך שאנשים יוכלו להתנייד בקלות ובמהירות גם בתחבורה ציבורית. _______________ אני לתל אביב, גם בלי אגרת גודש, לא נכנסת עם רכב כי אני שונאת לנהוג בה, ואני שונאת לחפש מקומות חניה. אבל אני מגיעה עם אופניים, בדרך כלל, לא עם אוטובוס, כי התחבורה הציבורית בלתי נסבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצרפת1 נוהגים סופר-אגרסיבי, וגם חונים אגרסיבי. הם דוחפים קלות את הרכב שחונה כבר על מנת לפנות לעצמם מקום. והצמתים ושיטת הרימזור לא עוזרת: הרמזור ירוק לכל המכוניות בצד אחד של הכביש, ללא כל קשר לאן הן רוצות לפנות. כך שיכול להיות מצב, ואכן קורה, שהרמזור ירוק לפונים שמאלה, בו זמנית שהוא ירוק לנוסעים ישר מהכיוון השני. הואיל והנתיב מסומן גם ישר וגם שמאלה, אתה צריך לעמוד באמצע הצומת, לסבול את הלחץ של הנהגים מאחוריך שאתה סותם להם את הנתיב, ולחכות שאלה מהנתיב הנגדי יסיימו. או יתנו לך לעבור. מזל שיותר ויותר הם עוברים לכיכרות (שיטה מצויינת, דרך אגב), ושבדרך כלל נסענו בדרכים בלי הרבה תנועה. 1 חזרתי לפני יומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לדעתכם בדילמה זעירה: אני עוקף רכב בכביש דו-נתיבי. מאחורי באה מכונית יותר מהירה ממני, ומחכה (במידה כזו או אחרת של סבלנות ונימוס) שאגמור לעקוף ואחזור ימינה. אבל לי דרושות עוד שנייה או שלוש עד שאשלים את העקיפה בבטחה. נשאלת השאלה מתי לאותת ימינה. יש הגורסים לאותת מייד, כדי שהמהיר מאחורה ידע שהנה אתחלתא דגאולתא, ולא יתעצבן יותר מדי. אחרים אומרים שלמראה האיתות, הרכב הנעקף יחשוש שאני עומד לחתוך אותו, וייבהל שלא לצורך או סתם יאט בחדות ליתר ביטחון, ונמצאנו - אני והזאב הטורף שמאחורי - מקפחים את השה הכי תמים שבחבורה. מה דעתכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכולם ילמדו את מידת הסבלנות הדילמה תעלם מאליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותת שמאלה, ובכך אתה מסמן לזה שמאחריך "ראיתי, שמעתי, הבנתי, אני באמצע העקיפה, עוד שניה בבקשה" בלי להבהיל את הנהג מימין (אני מניח שבשלב זה של העקיפה כבר אינך מאותת כי מזמן השלמת את המעבר מנתיב לנתיב). בתמורה, דילמה משלי: האם לאותת בזמן שאני נוסע בכיוון היחיד המותר לנסיעה בנתיב בו אני נמצא? אני בדיעה שבניגוד להוראת החוק הדבר הנכון הוא לא לאותת במקרה זה שכן האיתות אינו מוסיף שום מידע לנהגים האחרים, וכך נשמר השימוש באיתות רק למקרה חריג כמו פניית פרסה או עצירה או כל פעולה אחרת שאינה מובנת מעצם היותי בנתיב הפונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אינו דורש (ולמעשה אוסר) לאותת אם אתה ממשיך בנתיב נסיעתך. התעקלות הנתיב אין משמעה פניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני לא שואל על התעקלות הנתיב. השאלה היא לדוגמא על המצב הבא (יש מצב כזה בדיוק ליד הבית שלי, אז אני מכיר את הדילמה היטב): אתה נוסע בכביש עירוני בעל שלושה נתיבים. הכביש נגמר בצומת T, שבה שני הנתיבים השמאליים עומדים ברמזור בשביל לפנות שמאלה והנתיב הימני פונה ימינה (עם או בלי רמזור משלו). אתה רוצה לפנות שמאלה, ונעמד בנתיב האמצעי (שהוא הנתיב הימני מבין שני הנתיבים שפונים שמאלה). האם במצב כזה יש טעם לאותת? החוק, למיטב ידיעתי, ברור - אתה פונה שמאלה, וצריך לאותת שמאלה. מצד שני, הנתיב שבו אתה עומד משמש *רק* לפניה שמאלה, כלומר העובדה שאתה עומד בו צועקת "אני רוצה לפנות שמאלה" יותר מכל איתות שהוא. יותר מזה, איתות יכול דווקא לבלבל את הנהגים שמאחוריך, שיכולים לחשוב שאתה מנסה לעבור לנתיב השמאלי ביותר (למשל לצורך פניית פרסה). אז מה עושים? אני, באופן אישי, לא מאותת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני טוען קצת יותר מזה: בעמדי דוקא במסלול השמאלי ביותר, אני רוצה לשמור את האיתות למקרה של פניית פרסה (שהיא מטבעה קצת יותר איטית וכדאי שהנהג מאחרי יידע את כוונתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר. אני נוהג באגואיזם נאור: רק כשלהערכתי מותר לחזור לנתיב. אבל למעשה אין לך מה לחשוש מאיתות מהיר יותר, הנהג שאתה עוקף בכלל לא מתייחס לאיתותים שלך,ובצדק. אני לא יודע מה גרוע יותר , נהגים שמחליפים נתיבים מבלי לאותת, או נהגים שמאותתים בלי קשר למעשיהם. מצד אחד, יש לי קצת יותר סימפטיה לאחרונים, לפעמים, אחרי פניה, אתה לא מייד שם לב שאתה עוד מאותת, מצד שני, מי שלא מודיע כלום, אני מצפה ממנו לכל, אבל מי שמודיע על X ועושה Y, זה גובל בהטעיה מכוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכשהרכב שבנתיב השמאלי מתחיל לאותת ימינה, ממצב חוסר איתות, הנהג בנתיב הימני כן יקח את זה כמשמעותי, גם אם הוא למוד איתותי שווא של נהגים ישראלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך חידדה לי את מה שהיה לי כרעש רקע לכל אורך הדיון. הבעיה הגדולה של הנהגים בארץ היא העדר תרבות נהיגה אחידה. אין שפה אחת בין הנהגים ולעולם אינך יכול לסמוך על כך שהנהגים סביבך בכביש הבינו את כוונתך. לכן התפתחו על הכבישים נורמות של אגרסיביות (הבהובים וצפירות) מצד אחד, למען לא יוטל ספק בכוונתך, ומצד שני חוסר פירגון (אני לא יכול לסמוך על היות הנהג השני צפוי בתגובותיו ועל כן אני חייב לקחת את התסריט הגרוע ביותר) לשם שמירה על הבטחון האישי. אחת החוויות המענגות שלי בטיולים במערב אירופה היא נהיגה בדרכים מהירות. תרבות הנהיגה והתקשורת האינטואיטיבית בין הנהגים הופכות את הנהיגה בדרך מהירה לחוויה שדומה להשתתפות בנשף ריקודים סלונים (לא שאי פעם השתתפתי בכזה, אלא שהדימוי חזק ממני). העדר תרבות נהיגה בארץ גם נובעת וגם מחזקת את גישת "אני ואפסי עוד". נהגים רבים נוהגים להתמקם בנתיב השמאלי באופן אוטומטי מרגע שהגיעו למהירות השיוט שלהם, ואף לפני כן. אם בתוך העיר ניתן למצוא הצדקה דחוקה למי שפונה ימינה ישר לנתיב השמאלי בכך שפעמים רבות הנתיב הימני בעיר נחסם ע"י אוטובוסים שלא טרחו להכנס למפרץ או סתם מכוניות בחניה כפולה, ובתהליך למידה בהביוריסטי נצרבה בתודעתם של הנהגים ההמנעות מהנתיב הימני בכל מחיר, הרי שבכביש המהיר אין לכך הצדקה כלל. לא נדיר למצוא נהגים שעולים לדרך מהירה מן המחלף ישר לנתיב השמאלי. על ברוטליות כזו נהג במערב אירופה היה מאשפז את עצמו מרצון. אבל לשאלה עצמה: בסיטואציה המתוארת הסיכון הכי גדול טמון באפשרות שהנהג קצר הרוח מאחור יחשוב שאתה הולך לדבוק בנתיב השמאלי והוא ינסה לעקוף אותך מימין. לכן, ובתלות בחוסר הסבלנות שלו המופגנת ע"י אי שמירת מרחק, הבהובים וצפירות, עליך לאותת לו מראש כי אתה עומד לפנות עבורו את הנתיב השמאלי, על מנת שלא יבחר באופציה המסוכנת. שמירת הזכויות של השה התמים בנתיב הימני אינה בראש מעייניך אלא הבטיחות ושלוות הנפש שלך. למהדרין - כאשר הרכב שמאחור מאותת לך בהבהוב קצר ממרחק גדול על בואו זה בגלל שהוא לא סומך עליך שתתיחס לנוכחותו בזמן ותפנה לו את הנתיב מראש. התגובה הנאותה לדעתי היא איתות קצר ימינה אפילו הרבה לפני שהשלמת את העקיפה על מנת לסמן לנהג מאחור שאתה מודע לנוכחותו ושלא ידאג כי בבוא העת תפנה לו את הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה שלך בסוף נשמעת לי טובה. אנסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מקווה שאתה לא אחד מאלו שנדבקים מאחורה בשלל הבהובים, כשאני עוקף מישהו לאיטי ב1101 פלוס קצת. 1 המהירות בה אני משלם הכי פחות על דלק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, וגם מעולם לא הייתי. ברוב הפעמים אני גם מצליח לנחש אם הנהג לפני זיהה אותי במראה, ולהמנע אפילו מההבהוב הבודד. את יכולת קריאת המחשבות הזו פיתחתי לפני שנים רבות, כשהייתי חוזר הביתה בכביש החוף בשעות הקטנות במהירות ממש גבוהה, והפרשי המהירות הגדולים ביני לבין שאר המשתמשים בדרך חייבו אותי להקדים ולבדוק מה עומד לעשות הנהג במכונית השלישית מלפנים (האם הוא מתכוון לצאת לעקיפה בדיוק עכשיו, כשהוא רואה שהכביש פנוי מאות מטרים מאחוריו). אבל יש מקרים שבהם אני מזהה שהנהג לפני זיהה אותי אבל בכוונה לא מפנה את הנתיב, ואז בחלק מהמקרים אני מתרגז ומגרש אותו באגרסיביות, אבל אם יש אתי עוד אנשים באוטו אני אפרוק את הזעם מילולית ואהיה סובלני בהתנהגותי כלפי השרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... לא הבנתי איך לקרוא מחשבות מפנה לך את הנתיב. איך אתה נמנע אפילו מההבהוב הבודד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ראיתי שהוא זיהה אותי ובכוונתו לפנות לי את המסלול לכשיסיים את העקיפה אין לי צורך להבהב. כמו העצה שנתתי לירדן- אם הוא כבר אותת ימינה להבהב לו יהיה זירוז גס רוח. אגב- בעולם המערבי הבהוב קצר באורות הגבוהים משמעותו המקובלת כמעט הפוכה- ראיתי אותך ואני נותן לך לעבור / להכנס לפני. לא שלא ראיתי באוטובאן מהבהבי "פנה לי את הנתיב השמאלי" אלא שהללו נדירים ובדרך כלל גם לא נוקטים בשיטה הישראלית של הבהוב מראש, אלא רק כאשר הציפיה שלהם שתפנה את הנתיב לא התממשה הם מעירים את תשומת לבך. לעומת זאת ראיתי שם גרסה פאסיב אגרסיב שמתמצה בהצמדות מופרזת לאחורי המכונית המעכבת בלי צפירות והבהובים ופול גז רועם ברגע שפינתה את הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהבהב כמעט רק ואך ורק מסיבה אחת: כשנהג נוסע בעיר באורות כבויים בשעות הערב כשכבר חשוך, בין אם הוא לפני (נכון שבמקרה זה אולי הוא לא שכח אלא יש בעיה עם האור האחורי) ובין אם הוא בא מולי. מתברר שנהגים שכחנים כאלו גם לא מצטיינים בהבנת הרמז: בערך 30% מדליקים אחרי הרמז. (אם מישהו כזה נוסע מאחרי אני "נותן לו במהבהבים" - כאן שיעור ההבנה לא עולה על 10%). לעומת זאת אם מישהו נשאר בנתיב השמאלי (כשלפניו פנוי) ונוסע לאט יותר ממה שאני רוצה לנסוע, אני לא מהבהב, נשאר במרחק מנומס ומחכה בסבלנות. חישבתי פעם שאם אני מחכה אפילו עשר דקות עד שהוא (או היא) ירד לנתיב הימני או עד שהכביש לפניו או לפניה יפסיק להיות פנוי (דבר שבפועל לעולם לא קורה - עשר דקות על הכביש זה המון), ואם הוא או היא נוסעים נניח 10 קמ"ש יותר לאט ממה שאני רוצה, אני עדיין "מפסיד" פחות מדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שמקובל שהבהוב פירושו: זהירות סכנה על הכביש (מחסום משטרה, תאונת דרכים, פיגוע טרור וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג בלי אורות בלילה לדעתי בהחלט נופל בקטגוריה של "סכנה על הכביש". זה שהאיתות מיועד למסוכן עצמו זה באמת מקרה מיוחד, וכנראה בגלל זה רבים לא מבינים את האיתות. אני תמיד מקווה שהנהג שבא ממול יחשוב: "למה המניאק הזה עושה לי עם האור - הרי אני לא מסנוור, נכון? רגע, אולי אוודא זאת שוב" ואז ישים לב שלא רק שאינו מסנוור אלא אינו מאיר בכלל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד לך על נימוסי הכביש המופלגים. הלוואי כולם כמוך. הייתי מציע רק לוותר על האיתות שבו שיעור המבינים אותך הוא 10% עגומים. לצערי אני לא מסוגל להמתין עשר דקות מאחורי נהג אטי בנתיב השמאלי, אפילו לא חמש. זה לא הזמן שאני מאבד מפריע לי, זה הזמן שאני מבלה בעצבים מאחוריו כי הוא מפריע לי להתקדם במהירות הטבעית שלי. הכי מעצבנים הם אלו שעוקפים (לאט) מכוניות ספוראדיות בנתיב הימני, ומחליטים לעקוף עוד אחד לפני שיפנו את הנתיב, ואז עוד אחד, ועוד אחד. במקרים נדירים של גדלות נפש אני פשוט יורד לנתיב הימני ומתנהל בקצב התנועה שם. לא עוברת דקה עד שמופיע עצבן חדש בנתיב השמאלי ומגרש משם את הגורם המעכב ביד חזקה ובזרוע נטויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לסמן לנהג שמאחורי באור הערפל ולא במהבהבים. כרגיל, גם במקרה זה לא תמיד1 הרמז מובן, אבל לפעמים זה עובד. ___ 1 מועמד לתואר "האנדרסטייטמנט של השנה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שזה מאוד מתסכל - הרבה יותר חשוב לך שזה שמאחוריך ידליק אורות מאשר זה שמלפניך, ודווקא לו קשה לאותת. מה בדבר אלו שבאים מולך עם אורות גבוהים? אני מניח שמקובל על כולם שמותר לסנוור פעם פעמיים כדי שינמיכו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקית אסור, אבל זו פרקטיקה מקובלת. הבהוב אחד ולא שניים. נקודת המוצא היא שהנהג שמולך שכח להחליף לנמוכים ואתה מזכיר לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לסנוור אפשר לעבור לאורות חניה לשניה או שתיים. לנהגים שמאותתים את עצמם לדעת אני מנסה, מדי פעם, לרמוז ע"י איתות בכל ארבעת אורות האיתות - מה שקרוי "emergency light" במכונית שלי. כמעט אף פעם זה לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין אור ערפל שהנהג שמאחרי יכול לראות (ואין לי דרך להדליק אור רוורס בלי שיישמעו רעשים מחרידים מתיבת ההילוכים). אולי באמת צריך להתקין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 526826. לא מועיל במיוחד, אבל יותר טוב מכלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק מה שאני עושה - קראתי לזה "נותן לו במהבהבים" שזה אולי לא תיאור מספיק טוב - הכוונה ל-flashers או "אורות החירום" למשך שתיים שלוש שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי מאוד בלתי סביר שאין לך אור ערפל אחורי, אלא אם כן אתה לא נוהג במכונית, או לחילופין, נוהג במכונית ממש ישנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם להוציא יד מהחלון ולעשות סימן של אורות קורצים? זה בדרך כלל עובד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המקום להזכיר את http://theoatmeal.com/blog/car_needs | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה תקופה ששקלתי לשים שלט אורות בחלון האחורי שבלחיצה יאיר ''אידיוט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה יהיה שלט אזהרה על משקל "נהג חדש" או "תינוק באוטו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה שיקול מרכזי לא לשים אותו בסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר שלו כתב פעם כמה הוא נהנה לראות שנהגים חושבים אותו לאלהים, כשהוא קורא את הסטיקרים כדוגמת ''הקב''ה, אנחנו אוהבים אותך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 191727 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התיאור שלך את אופן נהיגתך, היית צריך לשים אותו בחלון הקדמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלפנים זה לא מסתדר עם הוישרים שיש לי בצד הפנימי של הזגוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוהג ב"דלתא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השרשור אתה יכול להבין ש 1. לא על האוטו אני יורק. 2. 'זמן השימוש הקצר יחסית שלי בדרך נתונה' לא מאפשר לי להשתמש בתוצרתו המהוללת של היצרן הזה ועדיין לכתוב תגובות אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית צריך לשאול אם יש לו חורים בגג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להאמין, אבל החורים בגג יוחסו לא ל"דלתא" המהוללת, אלא לרכב שזמן קצר אח"כ הפך לרכב הלאומי הישראלי: הסובארו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משטרת התנועה בסצ'ואן מענישה נהגים שמשתמשים לרעה באורות גבוהים בזה שהיא מכריחה אותם לשבת דקה אל מול אורות גבוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא. לא יודע מה היעילות של זה אבל זה בהחלט משרת את תחושת הצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז צדק קשור לנקמה או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. כבר אמרנו. וגם אמרנו שבעולם המודרני אין האזרח רשאי לנקום, אלא הוא מותיר את ההסדרה של עונשים לעבריינים בידי גופי השיפוט והאכיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כאן יש הסכמה. ואם הם לא עושים את עבודתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להיות ויג'ילנטה ובעצמך לעבור על החוק ולשלם את המחיר, או לנסות לשכנע את הנבחרים שלך לגרום לאחראים לעשות את עבודתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לכל כי אלו הם הכללים וככה צריך להיות. הנסיבות מהתלות בכולנו ובכל חוק שאי פעם ננסה ליצור ולאכוף. לכן בדרך כלל לוקחים בחשבון מצבי חירום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אסור להפעיל אורות גבוהים מול מי שמפעיל מולך אורות גבוהים כי זה מתכון לתאונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מצב חירום וכל מי שלומד תיאוריה יודע מה עושים במצב כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |