טחנות הצדק ותוכנות אי הצדק | 287 | ||||||||||
|
טחנות הצדק ותוכנות אי הצדק | 287 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
גניבה היא גניבה היא גניבה ושום רטוריקה דמגוגית (בסוף כל משפט באייל יושבת השואה או ירושלים?!) נשתמש ברמב"ן רק לאייר את הסיטואציה (נטול קונוטציה דתית) "נבל ברשות התורה" מכווין למלא כל סעיף וסעיף כתוב,מסופר או מפורש, אך בדברים שאינם כתובים ומפורשים - והם רבים בחיי יום יום - ייעשה כשרירות ליבו הרע (מתוך פרשנות פרופ' נחמה לייבוביץ') |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איפה להתחיל... אני כותב את הדברים האלה מעל גבי המקינטוש שלי... כן, כן... הפלטפורמה הזו שחברה אחת (Apple Computer) שולטת ביד רמה גם בשוק החומרה וגם בשוק מערכות-ההפעלה שלה. אני בוחר להשתמש במקינטוש בתור המחשב הביתי היחיד שלי, מזה כ-8 שנים (דרך 3 מחשבים ואינספור שידרוגי מ"ה), לא כאקט מחאה אנטי-מיקרוסופטי, לא כי אני גרפיקאי/מוסיקאי/אמן-וידאו/יאפי/סנוב, אלא מכיוון שאני מעדיף מחשב שעובד איתי, ולא כזה שאני צריך לעבוד נגדו. ואת כל זה אני אומר כדי להוציא קצת אוויר מטיעון ה"אין ברירה" שלך. ולא שאינני משתמש בתוכנה של מייקרוסופט. למעשה, מייקרוסופט - לא רק שהשקיע ממון רב בהצלתה של "אפל" לפני כשלוש שנים - היתה במשך שנים ארוכות החברה שמכרה הכי הרבה תוכנה למקינטוש. אבל אני ממש לא מוכרח להשתמש במוצרים שלהם. למעשה, אני כמעט שלא עושה את זה. אפילו הדפדפן שאני כותב ממנו כרגע אינו IE, למרות שהגרסא האחרונה אינה רעה במיוחד. ועכשיו מגיע הקטע בו אני כותב שהפרת חוק היא הפרת חוק היא הפרת חוק, וצריך סיבה טובה _מאד_ כדי לעשות זאת במדינה כמו ישראל (שתוך כדי כך קונה לה מקום לא-מכובד ברשימת הפיראטיות של מחלקת המסחר ומחלקת המדינה האמריקניות). סיבה שאינני מוצא, גם לאחר שקראתי את דברייך, ובמיוחד לאור מה שכתבתי כאן בהתחלה. |
|
||||
|
||||
אני לא מתיימר להביע עמדה בסוגיה המוסרית המעניינת שהעלה ירדן. עם זאת, עם כל הזעם על מיקרוסופט ושאר הירקות, מערכת ההפעלה של המק פשוט מחפירה ומזעזעת. אני יודע כי נאלצתי, פעם, לכתוב בה תכנה. מחריד. אני *כן* נמנה על אלה שאמורים היו להשתמש במק - אני משתמש במחשב להקלטת מוסיקה. אבל אין סיכוי. במחשב הזה אני לא נוגע עם מקל. כנ"ל, וכדי למנוע אי הבנות מצערות, לינוקס. איכס. |
|
||||
|
||||
אני תוהה איזה מין "ידע" מספקת דווקא החוויה של פיתוח תוכנה לפלטפורמה זו או אחרת. למען הפרוטוקול, אציין כי כתבתי תוכנה גם לזו וגם לזו, וכי ההתרשמות שלי שונה בתכלית (למרות שלא הייתי קורא לה "ידע"). אך חשוב מכך - היות שרוב המשתמשים במחשבים אישיים אינם מפתחי תוכנה, ממילא ההתרשמויות שלנו כמפתחים אינן רלוונטיות לחווית-המשתמש. אני מקווה שזה לא יתפתח לוויכוח דתי על מערכות-הפעלה, ולכן אני חוכך בדעתי אם לבקש דוגמאות (ולא כאלה הנוגעות לפיתוח תוכנה) להיותה של Mac OS "מחפירה ומזעזעת", או להסתפק בכך שאציין שפעם אחרי פעם היא עשתה את מה שWindows עשתה, אבל מוקדם יותר וטוב יותר. |
|
||||
|
||||
מערכת הפעלה שמקצרת זמני פיתוח, היא מערכת הפעלה שחברות תוכנה ירצו לפתח לה מוצרים חדשים, ולכן יהיה יותר מבחר מוצרים ללקוחות שקונים מחשב שפועל עם מערכת כזו, מה שיגרור יותר לקוחות (גם לא מפתחים!) שישתמשו במערכת הזו. יש לא מעת מומחים שמעריכים שהסיבה להצלחה של WINDOWS היתה בגלל קלות ומהירות הפיתוח (בעיקר בעזרת VisualBasic) |
|
||||
|
||||
בוא לא נכנס לויכוח טכני כאן - סתם חבל. בכל מקרה, הבעיה שלי עם המק היא מערכת ההפעלה שלו. למחשב עצמו יש חמרה נהדרת, אבל המערכת - לטעמי - מזעזעת למראה ומיושנת גרפית. המק הקדים את זמנו, בזמנו, אבל זה היה מזמן. מבחינת ממשק משתמש אין מה להשוות, למרבה הצער - Windows לוקח בהליכה. לא רק זה, אלא שהמערכת הזו כבדה ומסורבלת, ופוגמת בביצועי המחשב. אתה יכול לעבוד על מק מהדור החדש ביותר, והממשק הגראפי ימשיך לעבוד ב-Feel (בלי Look) של Windows 3.1 על 386. חבל. |
|
||||
|
||||
קראתי באייל מספר מאמרים/תגובות של הכותב. לאחר קריאת מאמר זה מפרי עטו של הכותב, נבוכתי. הלו, מי אתה ומה עשית עם ירדן ניר? ולעצם העיניין: א. "ביל גייטס עשיר". טיעון צר עין זה בין אם ברקע בין אם "רק מוזכר..", בין אם רק ברקע ובין אם רק היה "משעשע" את הכותב, הינו ללא ספק אדיוטי. ביל גייטס עשיר. יופי. המזל, ההתמדה, הנחישות וניצול ההזדמנויות היו לצידו והוא ניצל אותם כמיטב יכולתו, שמסתבר שהיא לגמרי לא קטנה. אם ישנן עבירות על החוק, ביל גייטס ישלם, ומשלם. אם ישנו ניצול לרעה של כללי התחרות, יש למחוקק (האמריקאי, ואחר) האפשרות להפסיק פגיעה זו. האמת מאחרי כל הטיעונים הינה שהמוצרים קולעים לרצון השוק. מובן שלא ניכנס לתמימות ונטען שחטיפת הדפדפן מנטסקייפ הינה מעשה לגיטימי. יש כמובן עבירות שביצעה מייקרוסופט. הדרך איננה בלגיטימיות של גניבה. מי שגונב, יגנוב וישתוק. בוודאי שאין להפוך את זה לדגל, או למצוא בסיס "פילוסופי" לעיניין. ברור שניתן להסתכל על כל סוגייה מכל כיוון. אולם מטעמי שמירה על היכולת האנושית להתקיים מובן שהאינטרס העליון הינו לשמור על מסגרת הכללים שנקבעה עוד מזמן כחיונית לשמירה על האנושות עצמה. אין לגנוב. הגניבה מאיימת במובהק על החברה האנושית ונוגעת ישירות לביטחון האישי של כל פרט בחברה. כשעשוע אינטלקטואלי, לא משעשע, בהסתכלות לא משעשעת, טיעונים מסוכנים העומדים בשורה אחת עם טיעוני הרוצח שעושה את רצונו של "אלוהים.." |
|
||||
|
||||
יש דבר אחד שהכותב מפספס לטעמי. חוק הוא אכן חוק, אבל אין זה אומר שהוא בהכרח הולך בקו אחד עם המוסר; אומנם אסור לנסוע יותר מתשעים באוטוסדרה (או שזה היה 100), אבל תראה לי ולו נהג אחד שלא משייט שם ב-120 קמ"ש? אז האם יש בזה מן העבירה המוסרית? בוודאי שתגידו שלא, שאין בכלל קשר בין השניים. החוק הזה מיועד להגן על הציבור מפני נהיגה מטורפת, והחוק שאוסר על העתקת תוכנות - מיועד להגן על זכויות היוצרים של החברה. אבל ההקבלה בין שניהם היא במישור אחר - האם יש לנו באמת ברירה? או האם החוק הוא חוק שניתן ליישמו בצורה מלאה? אני, עם כל היכולת שלי להתאזר בסבלנות, לא מסוגל באמת לנסוע עשרים ברחוב שמוגבל לכך; ואני, בתור אדם שמשכורתו גבולית למדי, כמרבית בני ישראל, לא הייתי יכול לעשות ולו רבע ממה שאני עושה אילו הייתי נדרש לשלם בעבור כל התוכנות בהן אני עושה שימוש. אז נכון שיש פה איזה הסתכלות בסיסית שהיא מעוותת, השאלה מאיזה כיוון; יש דבר אחד עימו אני מסכים - כל תוכנה שמביאה לך תפוקה באופן ישיר, זכאית למלוא התשלום; לכן, כל חברה, באשר היא, צריכה לטעמי לשלם עבור התוכנות בה היא משתמשת בצורה מלאה, עבור עובדיה. כל תוכנת גרפיקה במשרד פרסום אחראית לחלק מן ההכנסות של המשרד; חברות ומשרדים אכן יכולים להתייחס אל תוכנה כאל הוצאה לגיטמית. יש שיטה, שנהוגה בחלק מהתוכנות, שמאפשרת שימוש חופשי, או כמעט חופשי (בסכום סמלי), בתוכנה לכל אדם פרטי; אך כל ארגון מסחרי/כלכלי צריך לשלם בעבורה סכום רציני יותר. יש הגיון רב בדבר כזה, שכן האיש הפשוט יכול "ללמוד" את התוכנה בבית, להתשמש בה לצרכים פרטיים ולבוא משכיל יותר ומוכן יותר למקום העבודה. למרות שלכאורה מיקרוסופט נלחמים "בכובד ראש" בפיראטיים, למעשה, הכל מרמז על כך שהם, בכוונה תחילה, הפיצו את מערכת ההפעלה חלונות מתוך ידיעה שהיא תתפשט בצורה פיראטית כסרטן (קוד משתמש 1234567-1234, קשה, אה?). כאשר מערכת ההפעלה כבר קיימת (חינם, אין כסף, רק תעתיק) בכל חור, נראה מי יצליח להסתדר בלעדיה, ועכשיו אפשר לצאת למלחמת חורמה "בעבריינים"; מבחינה מוסרית, אני רואה במיניפולציות הכלכליות האלה משהו רע לא פחות מאשר בהעתקת תוכנה עצמה. השאלה בסופו של דבר היא האם ניתן לעמוד בחוק הזה, ובאיזה מחיר; אילו הייתי נדרש לשלם, ואני מגזים, 300 שקל בחודש לתוכנה כדי שיהיה לי כל מה שדרוש לי על מנת להתפתח במקצועי, ללמוד ולהתנהל ביעילות, באמת שהייתי לוקח את העסקה הזאת בשמחה. אבל לא בסכומים כאלה מדובר. מדובר באלפי דולרים, בעשרות אלפי שקלים, סכום - שלפחות אני - לא יכול להרשות לעצמי להוציא, ללא שום קשר לסדרי עדיפויות. בסופו של דבר, הבסיס המסריח עליו פועלות חברות התוכנה, והעולם כולו, יוצר מצב בו אתה "נאלץ" לפעול במסגרות מצומצמות למדי; אתה רוצה ללמוד גרפיקה? או שתשקיע 5000$ בתוכנות המתאימות, או שתלך לקורס שיטחן לך את המוח, במקום שתשב תלמד לבד, ותתפתח הרבה יותר. זה הדרך בה העולם הולך, מסגרות כפויות חזקות יותר. אז זה בסדר להעתיק?! לא. זה קקי, זה גבולי מוסרית ובהחלט לא חוקי; אבל המצב הכלכלי הנוכחי, האילוצים שבהם אנו חיים לא משאירים לנו ברירה. ובתכלס, אני חושב שבהרבה מקומות, ההתנהגות שלי היא הרבה יותר אתית ומוסרית מאשר של חברות התוכנה. |
|
||||
|
||||
1. העובדה שקל יחסית לעבור עליו והסיכוי שתיתפס הוא נמוך אינה מצדיקה מעבר על החוק. 2. המניפולציות השיווקיות שאתה מציין כמו מסירת דוגמאות בחינם לתקופה מוגבלת הם שיטות פרסום ושיווק לגיטימיות לחלוטין ואין בהן הצדקה לגניבת מוצר. 3. העובדה שלא בא לך ללכת לקורס או לקנות תוכנה כחוק משום שהיא יקרה מידי לכיסך גם כן לא מהווה צידוק מוסרי. כדי להתקדם מקצועית יש אנשים שצריכים תחנת עבודה של SUN או מכונת CNC. אני בטוח שהעזרים הדידקטיים הללו עולים יותר מתוכנה לעריכה גרפית. ההבדל היחידי בין גניבת תוכנה לגניבת חומרה הוא שבתוכנה קשה יותר לזהות את הגניבה ולתפוס את הגנב. יש כאן אולי מעורר מוטיבציה אבל בהחלט לא צידוק מוסרי. 4. אני מסכים שבסביבה שבה כולם גונבים אתה חייב גם כן לגנוב כדי להישאר. בסופו של דבר כשאתה בא לראיון עבודה או מבחן ובודקים את המיומנות המקצועית שלך, יהיה לך קשה אם כל המתמודדים האחרים עברו שעות של תרגול על תוכנה פיראטית ואתה עברת רק קורס בתשלום. העולם חרא, האנשים חרא אבל למה כולם מאשימים דווקא את מיקרוסופט. היא לא האיש הרע בסיפור הזה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל אחד גדול בין גניבת חומרה לבין גניבת תוכנה (או, אם להיות קצת יותר פילוסופיים, בין גניבת ביטים לגניבת אטומים): כאשר מייצרים תוכנה, בניגוד לכל סוג של חומרה, עלות הייצור נופלת על העותק הראשון, והעלות הנדרשת לייצור כל עותק לאחר העותק הראשון (העלות השולית) היא אפסית (או שואפת לאפס, למתמטיקאים שבינינו), ולכן גניבה של תוכנה, בניגוד לגניבת חומרה, לא גורמת נזק ליצרן ,בהנחה שגנב התוכנה בכל מקרה לא היה קונה את התוכנה במחירה הנוכחי. |
|
||||
|
||||
1. כאשר חברה מתמחרת מוצר היא לוקחת בחשבון את עלויות הפיתוח, היצור, ההפצה, התמיכה והשיווק ובטח עוד כמה גורמים. היא מבצעת הערכה של כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם עבור המוצר ועל פי כל הגורמים הללו נקבע מחיר המוצר. מיקרוסופט לא תמכור את העותק הראשון של חלונות 2000 ב 50 מליון דולר כדי לכסות את עלויות הפיתוח, היא תחלק את הסכום הזה לבערך כל העותקים שימכרו עד שתצא מערכת ההפעלה הבאה שלהם. 2. כשאתה קונה מכונית המחיר שתשלם גבוה בהרבה מעלות היצור. נכון שבמקרה של גניבת תוכנה עיקר ההפסד הוא על עלויות הפיתוח ולא על עלויות היצור אבל זה הבדל די זניח. 3. אני לא מאמין שלא היית קונה את התוכנה במחירה המלא אם לא היית יכול לגנוב אותה. בכל אופן זה לא רלוונטי. 4. נסה לשכנע פעם בעל חנות למכור לך פחית קולה במחיר הקרן בטיעון ש "אם תחייב אותי לשלם מחיר מלא, אני לא אקנה בכלל ואשתה בבית. ובכלל קולה זה לא בריא זה מלא סוכר ואני צריך לתבוע אותך על זה שאתה מוכר את הזבל הזה." |
|
||||
|
||||
1. אני לא מבין מה הקשר של הטיעון הזה לתגובה שלי. לא הצעתי שמיקרוסופט תגלם במחיר העותק הראשון את כל עלויות הפיתוח של התוכנה, אלא רק הצבעתי על כך שבמקרה של גניבת תוכנה כזו חברת התוכנה לא ניזוקה. 2. ההבדל בין עלויות הפיתוח ובין עלויות הייצור הוא לא הבדל זניח, הוא *העיקר* : בין אם אני אגנוב עותק של תוכנה ובין אם לאו, עלויות הפיתוח של החברה ישארו זהות (כלומר, חברת התוכנה לא תפסיד שום דבר) , בעוד שאם אני אגנוב מכונית, החברה תפסיד את עלויות הייצור של המכונית. 3. אם הייתי חייב לקנות את כל התוכנות שמותקנות על המחשב שלי, הייתי קונה רק חלק לא גדול מהם (בעיקר דברים ספציפיים שאני צריך בשביל העבודה שלי), לגבי השאר הייתי צריך להסתפק בתחליפים זולים או ב-sharewares למיניהן. 4. אני לא העלתי את טיעון הבאגים, למרות שיש בו משהו: אם הייתי קונה אוטו שמפסיק לעבוד כל שבוע ככה סתם (ע"ע חלונות), הייתה לי סיבה טובה מאוד לכעוס על היצרן. ולגבי הקולה: אני תומך נלהב בזכותם של אנשים (כולל אנוכי) להרעיל את עצמם. גם לחיות זה דבר מאוד לא בריא. ועכשיו לעוד תזה מופרעת: המכירות העצומות של מערכת חלונות נובעות מהפופולריות הרבה של המערכת, שהפכה למעין תקן למערכות הפעלה. עכשיו, חלק לא קטן מהפופולריות של חלונות נובע ממליוני העותקים הלא-חוקיים שמסתובבים להם בעולם. המסקנה: מיקרוסופט מוכרת יותר עותקים של חלונות בגלל העתקות תוכנה, ולכן, באופן פרדוקסלי, העתקות התוכנה דווקא מועילות למיקרוסופט. |
|
||||
|
||||
1. אני מצוטט "עלות היצור נופלת על העותק הראשון". בעצם הגניבה אתה נותן לגיטימציה גם לאחרים לגנוב (כולם עושים את זה אפילו שי אז זה בטח בסדר). אתה משתמש במוצר ששיך לחברה בלי לקבל רשות ממנה. בנוסף אתה פוגע בתדמית שהחברה מנסה לתת למוצרים שלה (מיקרוסופט מנסה ליצר לחבילות התוכנה שלה תדמית של חומרה. זו הסיבה שהן באות באריזות גדולות עם ספרות ודיסקים נוספים שלא תמיד רלוונטיים. זו האסטרטגיה השיווקית שלה. בזה שאתה מפיץ CD צרוב בלי סימני זיהוי, אתה פוגע בתדמית שהחברה מנסה לתת למוצר שלה זה נזק). 2.עלויות היצור הן רק חלק קטן מהמחיר של כל מוצר. גם מכוניות. בתעשיית האופנה למשל הפער די דומה לזה שבתעשיית התוכנה. יצור של בגד שעולה בחנות מאות שקלים יכול לעלות בפועל שקלים בודדים ביצור המוני עיקר ההוצאה היא על הפרסום, העיצוב והתכנון. ובכל זאת אנחנו לא גונבים בגדים באותה תדירות שאנחנו גונבים תוכנה. 3. אם הייתי צריך לשלם לאוטובוס ולא הייתי יכול להתפלח הייתי הולך ברגל אם הייתי צריך לשלם עבור האוכל באולם אירועים הייתי 4. נכון גם אני הייתי מתעצבן אם האוטו שלי היה עושה בעיות אבל אם הרכב גנוב, אין לי שום זכות להתלונן עליו. מיקרוסופט מחזיקה מרכז תמיכה ואתה מוזמן לפנות אליו כדי שיעזרו לך לטפל בבעיות הללו. אה רגע, אתה לא יכול לפנות לתמיכה כי התוכנה שלך גנובה. טוב, אז תקטר, תוציא שם רע לחברה ולמוצרים שלה (עוד נזק שנגרם מגניבת תוכנה) ותסבול. גם אני דוגל בזכות של אדם להרעיל את עצמו אבל מי שגנב סיגריות מהחנות, אין לו זכות להצדיק את הגניבה על ידי הטיעון שסיגריות הן דבר לא בריא. והוא זה שסובל מהגניבה. בעניין התיזה המופרעת שלך: 1. מי מינה אותך למנהל אסטרטגית השיווק של מיקרוסופט שהחלטת עבורם שכדאי להם לעודד גניבות מעצמם? ביל יודע מהמינוי הזה? 2. לדבריך הגניבות הללו עוזרות למיקרוסופט לחזק את מעמדה כמונופול, דבר שהוא רע לעולם התוכנה ולציבור המשתמשים בתוכנות. איפה זה ממקם אותך מבחינה מוסרית? |
|
||||
|
||||
1. אני נותן לגיטימציה לגנוב? הלוואי שהיתה לי השפעה כזאת, אבל אנשים יעתיקו תוכנות איתי או בלעדי. ולגבי התדמית: איך בדיוק אפשר לשוות לתוכנה תדמית של חומרה? חוץ מזה: אני לא מפיץ CD צרובים, אלא צורב אותם רק לשימוש עצמי. 2. הפער שונה לגמרי בין ענף התוכנה לענף האופנה: כאשר את מעתיק תוכנה העלות ליצרן היא *אפס*. 3. מצטער, לא הבנתי את הפואנטה של הסעיף הזה. 4. אני לא יודע אם אתה מכיר את מרכז התמיכה של מיקרוסופט, אבל אני דווקא מכיר אותו טוב(תתפלא, בעוונותי אני משתמש גם בתוכנות חוקיות), והוא מצדיק את כל אינספור הבדיחות שכתבו עליו. מרכז התמיכה בכל מקרה לא יכול לעזור לי במקרה של באגים, אלא אם מדובר בלתכנת את Windows מחדש (ואין לי את 10 השנים הדרושות בשביל זה). לגבי התיזה המופרעת שלי: 1. אני מאוד מקווה שמישהו במיקרוסופט יודע על התזה שלי (לידיעת ביל גייטס - אני מקבל גם צ'קים). 2. עם יד על הלב, צריך להודות שיש יתרון גדול בזה שיש מערכת הפעלה אחת שהיא נפוצה מאוד (אם כל חברת תוכנה היתה צריכה להוציא גרסאות לאלפי מערכות הפעלה שונות, מצבנו היה בעייתי משהו). הבעיה היא לא שיש מונופול בתחום מערכות ההפעלה, אלא שהוא מנצל את כוחו לרעה בתחומים אחרים, ושהממשל לא מגביל אותו - בשביל זה יש חוקי אנטי-טראסט. |
|
||||
|
||||
התזה המופרעת של שי היא נכונה למדי. בא ואספר לך סיפור על "אחד מידידי הטובים ביותר" - שבשום פנים ואופן לא היה לו את הכסף לקנות visual studio תמורת כמה אלפי הדולארים שרצתה פלונית, חברה בשם microsoft עבורם, במהלך שירותו הצבאי. בדיוק למקרי חירום כאלו נוצר הצורב. אותו מכר אישי שלי שהספיק להשתחרר מהצבא, ובהשפעתו הישירה, החברה בה הוא עובד כיום רכשה זה לא מכבר 5 רשיונות לנ"ל. תעשה את החשבון. אני בטוח שזה לא מקרה בודד. |
|
||||
|
||||
א. אותו חבר יכול היה לקנות תמורת כמה מאות שקלים בלבד את ה learning edition של Visual C++ או Visual Basic (יש בדיונון). ב. אני ארוויח אם מישהו יגנוב את המכונית שלי (מכיוון שאין סיכוי שאצליח למכור אותה במחיר המחירון). זה לא הופך את מי שיגנוב אותה לפחות גנב. אם אתה היית מנהל מיקרוסופט יתכן שהיית בוחר לחלק את התוכנות שלך לשימוש פרטי ודורש תשלום רק משימוש מסחרי בהן. אבל מי אתה שתלמד את ביל גייטס איך להקים אימפריה כלכלית ואיך לשווק את התוכנות שלו? |
|
||||
|
||||
1. דא-עקא אותו חבר היה זקוק לכמה תכונות שנמצאות אך ורק בenterprise edition חוץ מזה שאותו חבר היה זקוק לvisual foxpro בין היתר. 2. דעתי כפי שבאה לידי ביטוי בדיון אודות המוזיקה היא שאין פה גניבה אלא עבירה על חוקי המדינה. מה לעשות לעיתים כשאני מאוד ממהר אני עובר באדום (כהולך רגל). כנראה שגם לו לא היה את הזמן לחכות שנים עד שהוא ישתחרר ויצבור מספיק כסף לקנות את כל התוכנות בהם הוא עובד. |
|
||||
|
||||
א. ובכן מזל גדול יש לאותו חבר שהוא בחר במקצוע שבו ניתן להשיג כלי עבודה בחינם. תאר לך שהוא היה נגר וכדי לתרגל את יכולותיו המקצועיות היה זקוק כלי עבודה פחות גניבים. ב. אני זוכר את הדעה שהעלית באותו דיון. אני לחלוטין לא מסכים אתך. ג. גם לי יוצא לעבור באור אדום. ואפילו תמצא במחשב הביתי שלי כמה תוכנות shareware שפג תוקף הרשיון הזמני שלהן. אבל אני לא מתהדר בטיעונים פילוסופיים מצוצים כדי להצדיק את עצמי. |
|
||||
|
||||
אז בגלל שהוא לא רצה לחכות לזמן בו ידו תוכל לרכוש את המוצר, הוא פשוט גנב אותו? איני שופט אותו על כך, אבל אני מסתייג מהטיעון המוזר, בלשון המעטה, הזה. חברת הרכב שברשותך הוציאה דגם חדש. אין לי כסף, אבל ממש בא לי על לדרוס זקנות על יד כיכ דיזנגוף, אז אני פשוט אגנוב אותו. פוסט-אנרכיה. |
|
||||
|
||||
אתם מעייפים אותי.... נקודת המוצא שלו שאין פה גניבה. כמו כן, תשתדל לא לעשות השוואה בין רמיסת זקנות לתכנות אפילו יהא זה תיכנות המשחק קארמאגדון הידוע לשימצה. זה עלול להעליב אלפי מתכנתים (אני טועה או שחצי מהמגיבים פה הם מה שנהוג לכנות בערפול-מה 'עובדי הי-טק'?). |
|
||||
|
||||
למי שזוכר גם חברת Netscape ועוד Mosaic לפניה עבדו בדיוק ככה: הם נתנו להוריד בחינם את ה- Browser והרוויחו ממכירת השרתים, שעבדו בדיוק בתקן של ה-Browsers, לחברות מסחריות, שבכל מקרה לא היו מעתיקות תכנה. |
|
||||
|
||||
נו באמת, גניבה כלשהי מחברה כלשהי, בהנחה שאתה לא גנב סדרתי של סיכות בטחון, פוגעת בה. מאיזשהוא כיוון. קשה להאמין על הטיעונים שאנשים נותנים פה: הוא עשיר, ממילא לא הייתי קונה את התוכנה, יש לי ערפל בקיטבג וכו'. כמו שאמרתי, קודם, אוטוסוגסטיה הנה דבר ברוך ויפה, אבל בעזרת טכניקות נכונות, לא פשטנות שכזאת. |
|
||||
|
||||
ושוב אנחנו חוזרים לטיעון המרכזי שלי (ושל עוד כמה אנשים פה): לא מדובר כאן בגניבה ! כאשר מוצר X נגנב מאדם\חברה\יישות מסויימת חייב להגרם לו הפסד בגין הגנבה. כאשר מדובר בתוכנה לא נגרם לבעל התוכנה נזק (בהנחה שבעל המוצר המקורי לא מפסיד כאן לקוח מאושר פוטנציאלי) ולכן אין כאן גניבה. מ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
תשמע, נעשה את זה קצר. טיעון מספר 2 לא רלוונטי לנושא. לא נתייחס אליו. טיעון מספר 1 - כעקרון אני פושע הרבה יותר גדול ממך בעניין אחוזי הביטים החוקיים אצלי במחשב - אז אני לא בא להגן על אף אחד בקטע הזה. הטיעון היחיד שנכון הוא עניין הסחורה הפגומה. למכור תוכנה שקיימים בה לפחות 5000 באגים )למשל חלונות 95 זל"ל - זכרונו לא לברכה( זו ספק עברה על החוק ספק לא. מי שקנה לא קיבל מתכתב התחייבות לתקינותו של המוצר. מצד שני, אם קנית מוצר, והמוצר פגום, אתה זכאי לתיקון המוצר או החלפתו. זה מעולם לא נעשה, מכסימום הפנו אותך למקומות בהם תוכל להוריד עדכונים - שזו גם התעללות בלקוח וגם התעלמות משוק שלם שאין ברשותו אינטרנט - למשל. הצהרה של חברה על תיקון באגים בתוכנות יותר מתקדמות למעשה עומדת כהודעה על תקלות שנמצאו המוצר הקודם, אי לכך, על החברה לפצות את לקוחותיה ולתת להם מוצר חדש. המקום זה, נתנו לך את האופציה לשדרג או לקנות חדש, ואני מדגיש, לקנות. פה יש בסיס לתביעה משפטית. הפתרון הנכון היה לשלוח לכל אדם שקנה עותק תוכנה עדכון בדואר או אפילו להגיע אליו הביתה ולהתקין את התיקון - כמו תיקון מקרר, טלוויזיה או וידאו. בעיה דומה עולה בגירסאותיה השונות של וורד - שלוקות בחוסר תאימות לגרסאות ישנות - וגם עולות הון תועפות. גם פה יש בסיס משפטי שלדעתי קרוב לסחיטה. תאר לעצמך והיית צריך להחליף את כל קלטות הוידאו של כשהיית קונה וידאו חדש, או גרוע מזה, תאר לך והוידאו החדש היה מוחק לך את כל הקלטות. עכשיו בעניין הגניבה, זה שהם גונבים אותך לא נותן לך זכות לגנוב מהם. גניבה היא גניבה בעיני החוק. אני חוזר ואומר, אני גנב גדול, אבל כל מה שכתבתי פה בא כניסיון להישאר ניטראלי. וכל זאת למרות חוסר החיבה שיש לי למוצרים הבאושים של החברה הזו. |
|
||||
|
||||
1. בהנחה שאף אחד לא מושלם, כל אדם עובר על חוק כלשהו; אז אם כבר כולם עוברים על החוק, עדיף שיעתיקו תוכנות. 2. למיקרוסופט באמת לא חסר כסף, והמלחמה שלהם במעתיקים היא רק תאוות בצע. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו כולם היו קונים מוצרי מיקרוסופט... |
|
||||
|
||||
1. אם מי שמעתיק תוכנה היה מרגיש ייסורי מצפון על זה והיה נמנע מביצוע עברות אחרות לזמן מה, ניחא. אבל לא זה המצב. 2. העובדה שלמיקרוסופט לא חסר כסף לא מצדיקה גניבה מהם. אני משער שניתן למצוא לא מעט אנשים שבעולם המושגים שלהם גם לך לא חסר כסף. 3. אם כולם היו משלמים עבור התוכנות של מיקרוסופט, אולי המחירים היו יורדים. טוב לא בדיוק יורדים אבל את הגרסאות הבאות שלהם הם היו מתמחרים אחרת. |
|
||||
|
||||
אני נמצא תחת אותו מעמד מוסר כשלך: אין לי עמדה מוחצת בעניין, לכן אני ממציא טיעונים לפה ולשם. אני אוהב את העמדה הזו ואין בכוונתי להיפרד ממנה בקרוב, לא בעניין שכזה, כאשר עומדת מולי מייקרוסופט, חברה פושעת, אומללה ופוחזת, שאר הגתה רעיון מבריק אחד ובנתה ממנו מסחרה נוראית שבעוונה המחשב שלי נדפק פעם אחר פעם, וכך גם מצב מערכת העצבים שלי. אבל יש עוד טיעון. השוק. הידעת, וסביר להניח שכן, שישראל נחשבת לאחת מהשווקים הפיראטיים הגדולים בעולם ולכוורת אשר נגדה עלולים בקרוב לנקוט צעדי סנקציות חמורות ביותר? הישג די יפה למדינה כה קטנה כשלנו. לא? כל פעם שאדם כזה או אחר, כמונו, עם פחות או יותר טיעונים בכיסו לגבי מוסריות גניבתו, צורב או מעתיק תוכנה, משחק, או סתם דיסק מוזיקה, אנחנו תורמים תעשייה הנבנית על גבינו, אשר בקרוב עלולה להפיל אותנו ביחד איתה. ואז מה? אז מה שנותר לנו, הוא להישאר בערפל מבולבל של טיעונים דמגוגיים נחמדים, אשר אנחנו שולפים מזמן לזמן( לדוגמא, אני צורב משחקי מחשב אך לא דיסקים של מוזיקה) ולהמשיך לשמוע את המתחסדים הצודקים במידת מה, אשר את פשעיהם הם מבצעים בלילות הקרים, תחת השמיכה. |
|
||||
|
||||
תיקון קל - מיקרוסופט לא "הגתה" את מערכת ההפעלה DOS 1.3 (בהנחה שלזה אתה מתכוון ב""רעיון מבריק") אלא קנתה אותו ב50 אלף דולר מ... מ... שכחתי. הם מתו לפני שאני נולדתי... |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל נמצאת כיום בין 10 המדינות הפיראטיות (שיעורי העתקת תוכנות ומשחקים) בעולם. במידה וזכור למישהו, לפני כחצי שנה עלתה בקונגרס האמריקאי הצעה להכניס אותנו לרשימה השחורה של התוכנה. משמע, הטלת אמברגו תוכני(תוכן למחשב) על ישראל. רק בזכות "הקשר היהודי" לא עברה ההצעה. מאז רמת הפיראטיות רק עלתה: תוכנות מורדות מהאינטרנט ומופצות ומשחקים צרובים מועברים מיד ליד בהמוניהם. וכך אנו מוצאים את עצמנו : ככל שרמת הפיראטיות תעלה כך נתקרב יותר ויותר להכרזת האמברגו. ברגע שהוא יוכרז תקטע אספקת התוכנה לארץ וברגע שזה יקרה נוכל סוף סוף להזיל דמעה פטריוטית: אנחנו כבר לא פראיירים. כמובן שהשוק מכיל 100% תוכנות פיראטיות ומשחקים לא חוקיים אבל, היי, המחירים יירדו!! (האמנם?) מצבנו עגום. השלב הבא יהיה העלאת מחירו של התוכן הפיראטי (מונופול אחרי הכל) על ידי הספקים ויגדל כאן דור חדש של פיראטים צעירים. הכותרת המקורית הייתה "מעגל קסמים". אולי היא בכל זאת הולמת... |
|
||||
|
||||
מזכיר לי איך בשנות ה-80 העליזות, עת קיבלתי את מחשב ה-XT הראשון שלי, הייתה חנות אחת בהרצליה שמכרה משחקים מועתקים. מי שהביא דיסקטים ריקים מהבית קיבל הנחה... |
|
||||
|
||||
ןתרשה לי הערה של זקן: עוד לפני ימי ה-XT שלך היה לי מחשב אטארי. כתבתי מספר תוכנות shareware, למרות שהמונח טרם נולד אז. בדיזנגוף סנטר מצאתי חנות ש*מכרה* עותקים של התוכנה שלי (להזכירכם - אני חילקתי אותה ללא תשלום). לא אמרתי דבר, אך הדבר החמיא לי. |
|
||||
|
||||
שנים אני מחכה לך: מגיל 10 עד גיל 12 ניסיתי לשוא למצוא קומפיילר סי לאטארי, בהתחשב בעובדה שגרתי בגוש קטיף, רחוק מאוד מהחנות האולי יחידה בארץ שמכרה אותו (כנראה כולנו מדברים על אותה חנות בדיזנגוף סנטר), והאינטרנט עדיין היתה ארפאנט, הכשלון היה צפוי. ולבסוף נואשתי ועכשיו באיחור של 10 שנים, למרות שאני לא ממש זקוק, אני לא אפסח על ההזדמנות: תגיד יש'ך במקרה קומפיילר סי לאטארי? |
|
||||
|
||||
כמעט בטוח שכן, אבל כדאי להעביר את הדיון הזה ליוזנט. אם האטארי שלך עובד, אוכל לתת לך כמה גליונות של מגזין על דיסק, שהיה מבחינתי הלהיט שיצרתי. |
|
||||
|
||||
ונאמר שמדינת ישראל תהיה ברשימה השחורה. מי יכול למנוע ממנה להכניס תוכנה ? אם בדרך הרגילה, יקנו מארופה אפריקה או מה לא. או בדרך הנ'ט מה שדי קורה כל הזמן? האם בכלל ניתן למנוע העתקת תוכנות דרך הנ'ט? |
|
||||
|
||||
חברות התוכנה יכולות פשוט לאסור מכירה של תוכנה דרך הרשת למדינתנו. ולגבי הורדה של תוכנות מהרשת, זהו אחוז זניח מכלל הפיראטיות ברשת ואלו שמורידים את התוכנות מוצאים את עצמם משלמים את אותו המחיר עבור החיבור וחשבון הטלפון. יבואנים אישיים לא יילכו לקנות מחו''ל פשוט משום שהתוכנות זולות יותר בארץ. |
|
||||
|
||||
יתכן ולא הבהרתי את עצמי טוב השאלה היא מה כוחן האמיתי של מניעת הכנסת תוכנות. האם אי פעם זה נוסה והצליח? חשבון הטלפון בדרך כלל לא מגיע לאלפי דולרים בשביל תוכנות וחיבור, אולי לכמה מאות שקלים. וכאשר או אם לא יכנסו תוכנות לארץ האם תתכן האפשרות לחסום יבוא אישי? גם אם העלות תעלה במקצת.? מה הבעיה לחברה רצינית בארץ לקנות את התוכנות פשוט בחו"ל? גם אם יש הכרזה על מניעה של מכירה לחברות בארץ רועי |
|
||||
|
||||
הבעייה היא, שיופסק פס הייצור של תוכנות בעברית. לוגית*, על כל פנים. אבל כמובן שעוד מעט עוברים ליוניקוד, אז למי אכפת:?) * אני אף פעם לא זוכר מונחים, או שמות. הכוונה היא ל"עברית של מייקרוסופט". |
|
||||
|
||||
מניעת הכנסת התוכנות היא פשוט איסור על ייבוא של התוכנות החוקיות לארץ. התוכנות אכן יגיעו אך זו תהיה גירסה פיראטית שלהן. הטענה שלי לגבי זניחותה של הורדת התוכנה בגלל המחיר מתבססת על ההנחה כי זול יותר לרכוש דיסק צרוב ב50 שקל מאשר להוריד אותו מהרשת. היבוא האישי ימשיך להתקיים אך כמותו תפחת אף משכיחותו היום. אם היום השיקול הוא תמחורי בעיקר הרי שהתוכנות הפיראטיות זולות פי כמה. ימשיך להתקיים יבוא אישי פשוט משום שאף הפיראטים זקוקים למקור לתוכנות. התרחיש שלי מתקיים לגבי השוק הפרטי, האזרחי ולא לגבי המסחרי. הממשלה, בעקבות החרם תהדק את הפיקוח על החברות המסחריות ולכן לאלו לא תהיה ברירה אלה לרכוש את התוכנות החוקיות או ליפול (כאן אנו נכנסים לתרחיש אחר בו יידרש הון התחלתי גבוה בהרבה מזה העומד כיום לרשותן של החברות הקטנות, דבר שייבלום את תנופת ענף האייטק הישראלי). עובדה זו אולי אפילו תגדיל את מתח הרווחים שמפיקות חברות התוכנה מהארץ, אני מניח שאתה יודע לאן זה מוביל... ניסיתי לענות לך לפי נקודות, דותן |
|
||||
|
||||
As I see it , the meaning of morality is
to give up your own desires for someone else. When it comes to microsoft , I don't want to give up any of my desires for them. It's not a lousy excuse for my behavior but a philosophic way of thinking. All of you Capitalistic minds who believe in microsoft's right (or any other evel corporation such as McDonalds) to feed their hungry bank accounts with our good money given for poor products can keep on pay the extra tax taken by Microsoft every few months when a new version of their product comes to the market. Me on the other hand , will not pay them. I prefer carrying the guilt of *stealing* from microsoft , and give this money to someone who really needs it ... |
|
||||
|
||||
כתבת כל כך הרבה שטויות אז אני לא אתייחס לכולן אלא רק למובחרות שבהן. 1. האם העובדה שמיקרוסופט אינה מוסרית *לדעתך* הופכת את הגניבה שלך ממנה לדבר כן מוסרי? הרי אתה לא מוותר על שום תשוקה בגניבה הזו אתה בסך הכל נהנה ממעבד תמלילים חינם. 2. אם המוצרים הללו כל כך poor למה אתה כל כך להוט להשיג אותם (אפילו לגנוב בשביל זה). 3. מה הבעיה עם זה שהחברה מחדשת את המוצרים שלה כל הזמן? אם אתה לא יכול להרשות לעצמך לקנות כל תוכנה שיוצאת, אל תעשה את זה. (אני עדיין משתמש ב windows 95 אני מכיר כמה אנשים שמשתמשים בגרסה 3.11). 4. אף אחד לא מכריח אותך לאכול במקדונלדס ואף אחד לא מכריח אותך להשתמש בתוכנות הללו. אם אתה רוצה לוותר על התשוקות שלך סע לטיבט, ותכנס למנזר. אם אתה לא מוכן לוותר אז באיזו זכות אתה דורש מאחרים לוותר? |
|
||||
|
||||
1) The morality of microsoft is not the
issue. All I'm saying is that I will never steal a gum from a small kiosk in my neighborhood , but I will still software from micrsoft and I would harm them worse if I could. 2) In my home I have no computer , so I have no microsoft software too , but that's another issue. If I had one I would still use microsoft products since I would have no choise. Don't be naive and ask me why... 3) I have no problem with microsoft's release of new version every few months 'cause I won't buy them. If you buy their products you should have a problem with that , and if you have accepted that , enjoy... 4) About the poor quality , it's the same as McDonalds (which I dont visit as well). McDonalds selling garbage for food and so is Microsoft. I don't know what is it that you do for a living , but I'm a programmer and unfortunately I have to use their products , and they are poor. Again , if you have no complains , keep enjoing the lovely blue screens... 5) I keep myself the right to recommend whoever read these lines ,not to buy Microsoft products , and BTW not to eat at McDonalds. |
|
||||
|
||||
1. יופי. מותר לגנוב מהעשירים. 2. אני לא נאיבי. יש לינוקס. הוא בא בחינם, הוא יותר אמין מחלונות. קצת פחות נוח לתחזוקה אבל אם אתה עוסק בתוכנה לא תהיה לך בעיה מיוחדת להשתלט עליו. אתה לא חייב להשתמש במה שכולם משתמשים. אני מכיר כמה אנשים שבאופן עקרוני לא נותנים למוצרי מיקרוסופט לגעת במחשב שלהם, והם לא כל כך סובלים מזה. 3. גם חברת פיז'ו מעדכנת את הדגמים שלה כל שנתיים שלוש. לשדרג תוכנה פעם ב 5 שנים זו דרישה סבירה ואף אחד לא מכריח אותך לעשות את זה בתכיפות גבוהה יותר. לא הייתי רוצה להריץ על פנטיום 3 700 תוכנות שתוכננו עבור פנטיום 133. 4. גם אני מתכנת בסביבת מיקרוסופט. סביבת הפיתוח שלהם טובה למדי אני לא מקבל כל כך הרבה מסכים כחולים (ויצא לי לעבוד לא פעם ב kernel mode). בכל אופן אם אתה רוצה אתה תמיד יכול לבחור בלינוקס הוא מתאים לכל שימוש ביתי. 5. סבבה. כל עוד אתה לא ממליץ לגנוב תוכנות ולשרוף סניפים אני חושב שהעצה שלך היא טובה. אני בכל אופן שומר לעצמי את הזכות לאכול איזה זבל שאני בוחר, לעשן, לשתות ולקנות תוכנות של מיקרוסופט. |
|
||||
|
||||
אני חייב להתערב בויכוח הזה. מה פירוש "יופי. מותר לגנוב מהעשירים". אין מקום לציניות: מדובר בטיעון מוסרי חשוב ממדרגה ראשונה ואי-אפשר לפטור אותו ב"יופי" מזלזל. כן, מותר בהחלט לאדם הקטן, הפשוט ולאו-דווקא קשה-היום "לגנוב" מהעשירים. המצב המפלצתי של מערכת המוסר המקובלת דהיום בלבל את כל היוצרות, אז הייתי רוצה להעמיד מעט דברים על דיוקם: (לפני כן, הערה כללית: כל מה שנאמר באופן גורף וקיצוני לגבי ארה"ב, נכון גם לגבינו, בפרופורציות המתאימות) המצב הנתון בארה"ב הוא של חברה מושחתת עד היסוד, שבה לאחדים עושר אגדי ולאחרים - אף לא קורת גג. למרות שכולנו, פחות או יותר, מכירים בכך שזהו מצב גרוע שיש לשנותו (ולכל אחד מאיתנו דרכיו שלו), עדיין ערכי המוסר קפאו על שמריהם, ואותו הומלס אומלל אם יחליט לגנוב דבר-מאכל מרשת סופרמרקטים ששיכת לאיזה מניאק - עלול למצוא עצמו עומד למשפט באשמת גניבה. מאחר ואיני חושב שיש אדם שפוי שבאמת חושב שמגיע להומלס הזה איזשהו עונש, הייתי רוצה להציע שנסיר מעלינו סוף-סוף את מסיכת הצביעות ונגדיר כללים חדשים, שהראשון שבהם יהיה: א. מותר לקחת רכוש מאנשים עשירים מאוד (שבעצמם עשירים מאוד כרגע מפני שכל חייהם ניצלו, עשקו וגנבו מאחרים, למשל: מק'דונלדס). |
|
||||
|
||||
א. לא מדובר כאן באנשים שגונבים מזון בכדי התקיים אלא באנשים שגונבים תוכנות. בשביל להריץ תוכנה אתה צריך מחשב ובגלל שמחשב קצת יותר קשה לגנוב ורוב האנשים קונים את המחשבים שלהם, מחשב עולה כמה אלפי שקלים ולכן אני מניח שאותם גנבי תוכנה הם לא חסרי בית מזי רעב. ב. באיזו צורה חברת מיקרוסופט עשקה וגנבה ממך? חברת מיקרוסופט ידעה לנצל נכון מגמה בשוק של התפשטות מחשבי ה PC. מכאן בא לה כל הכסף היא לא העסיקה עבדים, לא מנצלת כוח עבודה זול בעולם השלישי (אלא אם ישראל נחשבת עולם שלישי בעיניך) זה נכון שהיא מנצלת את כוחה המונופוליסטי בצורה שאינה לגיטימית (ואינה חוקית) אבל לא אנשים קטנים נפגעים מכך אלא חברות ענק כמוה (נטסקייפ, AOL, אפל) כך שאתה בכלל לא צד בעניין הזה. ג. אני מסכים שאדם שגונב בשביל לאכול לא צריך להיענש על כך אבל אני לא מסכים לדעה שאדם צריך להיענש על כך שהצליח להפוך לעשיר או על כך שנולד עשיר? העובדה שאדם הוא בעל סופרמרקט לא הופכת אותו למאנייק ואפילו אם יש לו רשת עולמית, זו זכותו המלאה למנוע מאנשים לגנוב ממנו. |
|
||||
|
||||
I believe the differences between us are
that you dont consider the fact that Bil Gates own Billions of Dollars when on the streets of his country people are hungry to death as a crime . I believe his crime is much much worse than those people who copy his lousy programs. The guilt , of course , is not on Bil Gates alone , but on the whole rotten western society. |
|
||||
|
||||
ראשית אבהיר את כוונתי, לשאלתך בסעיף ב' שלך: אני אישית לא נעשקתי ע"י מייקרוסופט, אלא ע"י מק'דונלדס. מייקרוסופט עשקה אנשים אחרים שאני לא מכיר, דבר שלא מונע ממני לסמפט אותם אוטומטית ולתעב את מייקרוסופט. לטעמי, אם חברה מתעשרת עד כדי מימדים מפלצתיים (כמו מייקרוסופט) - זה אך ורק על חשבון עובדיה שנעשקו. אני שמח שאתה מסכים שאדם שגונב לחם בכדי להתקיים לא צריך להיענש על כך אבל אם אתה מכיר בזכותו של בעל רשת הסופרמרקטים למנוע מאנשים לגנוב ממנו - איך אתה מיישב בין שני הדברים? נניח שבמדינה לפי טעמך היה הומלס נתפס על חם ע"י בעל רשת סופרמרקטים שתפיסותיו אינן נאורות כמו שלך והוא היה מבקש להיפרע ממנו. המדינה, בהתאם לתפיסתך, היתה נמנעת מלהתערב והמשטרה אפילו לא היתה מגיעה למקום שכן לאותו הומלס, כאמור, הזכות לגנוב כדי להתקיים. אבל בעל הסופרמרקט גם כן עומד על הזכות המובטחת לו לפי ראיית עולמך והוא דורש נקיטת צעדים נגד הגנב? מה עושים? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה לא מתכוון לכך שנעשקת ע''י מקדונלדס בכך שנאלצת לשלם מחיר מופקע עבור המבורגר או שבריאותך נפגעה כתוצאה מצריכת המבורגרים לא מבוקרת שחברת מקדונלדס נהנתה ממנה. אם אני הייתי בעל סופרמרקט והייתי תופס חסר בית גונב ממני לחם הייתי לא הייתי מתלונן במשטרה. מצד שני אם מצב כזה היה חוזר על עצמו יותר מידי פעמים, כנראה שבסופו של דבר הייתי מתלונן. אני משער ששופט היה נותן לו עונש סמלי ביותר אם בכלל. בכל אופן, כבעל סופרמרקט אין זה מתפקידי לטפל בעניים וישנם גורמים שזה התפקיד שלהם. תורת המשפט אינה תורה לוגית קשיחה (למזלנו) ולכן קורה שיש בה התנגשויות בין זכויות שונות. אני לא אומר שהשיטה מושלמת ואני חושב שיש הרבה מה לשפר בה. אדם לא אמור להגיע למצב שבו הוא רעב ונאלץ לגנוב כדי לאכול. אבל היא עדיפה בהרבה על אנרכיה שבה כל אדם מחליט עבור עצמו על מה הוא צריך לשלם ועל מה לא או לחילופין קומוניזם שבו אף אחד לא ממש צריך לשלם בעד שום דבר ובעצם לאף אחד אין כלום. בכל אופן לא זה המצב שבו אנו דנים. ואינני רואה כיצד הפלת מיקרוסופט תתרום להקטנת מספר חסרי הבית בארה''ב. אני גם לא חושב שמיקרוסופט עושקת את לקוחותיה. זו עובדה שרובם ממשיכים להשתמש במוצרי מיקרוסופט. |
|
||||
|
||||
לגבי מק'דונלדס: לא. נעשקתי על-ידיהם כעובד שעל גבו ועל גב חבריו (כולם קטינים) הרוויחו זכייני המפלצת הזו את הערך העודף שהוא מקור עושרם. בוא ננסה להתמקד, דורון, השאלה שהפניתי אליך לא היתה מה היית עושה כבעל הסופרמרקט, אלא כאדם מוסרי שצריך להחליט החלטה מוסרית או להעביר שיפוט מוסרי על מצב נתון. השאלה אינה מציבה אותך גם לא בתור רה"מ או אחד מקובעי המדיניות, אלא, שוב, כאדם בעל שיפוט ערכי, והשאלה פשוטה מאוד: האם באותו הומלס שתיארתי, אשר גונב כדי להביא לחם לפיו (או לפי ילדיו) ידבק הפסול המוסרי שבתואר "גנב"? האם הוא גנב בעיניך, על כל המשמעויות הנלוות לכך? אשר להמשך דבריך - אינני אנרכיסט וגם לא קומוניסט, אבל אם נתקדם מעט בויכוח (אם תענה לי על השאלה הנ"ל), אראה לך גם כיצד הפלת מייקרוסופט, או ליתר דיוק, צמצום עושרה באופן דרסטי, יביא להקטנת מספר חסרי הבית בארה"ב. |
|
||||
|
||||
כדי להימנע מפיצול הויכוח אני לא אתייחס לעניין מקדונלדס ורק אציין שאינני רואה בהעסקת עובדים תמורת שכר מינימום עושק, אפילו אם המעסיק יכול להרשות לעצמו לשלם לעובדים יותר. במקרה של אותו חסר בית שגונב מזון. גניבה היא פעולה של לקיחת דבר מה מבעליו ללא הסכמתו. אדם שגונב באופן קבוע הוא גנב (אני חושב שמעטים מאוד יכולים לומר שמעולם לא גנבו דבר). בכל אופן אני לא חושב שיחוס מוסריות לאנשים הוא דבר בינארי. ישנם אנשים מוסריים יותר ומוסריים פחות. קשה לי להאמין שיש הרבה אנשים שהם מוסריים לחלוטין או בלתי מוסריים לחלוטין. אני לא מבין למה אתה מתכוון במילים ''הפסול המוסרי בתואר 'גנב'''. לא התואר הוא הדבר שפסול מוסרית אלא הפעולה. גניבה היא לא דבר מוסרי. המשקל המוסרי שאני מייחס לגניבה תלוי בנזק שנגרם לצד הסובל ולמידת הכורח (אדם שגונב מסטיק בזוקה בקיוסק מבצע פעולה פחות מוסרית מחסר בית שגונב סנדביץ למרות שהנזק שהוא גורם קטן בהרבה). בעל סופרמרקט שמפסיד מדי פעם כיכר לחם וקופסה של גבינה לא סובל סבל גדול ולכן הכתם המוסרי שידבק באותו גנב הוא קטן. לו היה אותו חסר בית גונב לחם מחסר בית אחר, אני חושב שתסכים איתי שהכתם המוסרי היה גדול יותר. אם אתה מקבל את הרעיון שמותר לפגוע באחרים בשביל שאני אמשיך לחיות, אז גם גניבת איברים היא פעולה מוסרית. |
|
||||
|
||||
לגבי מק'דונלדס: באמת לא כדאי לפצל את הויכוח ולפיכך אעיר גם אני רק בקצרה - לדעתי, העסקת עובד בשכר מינימום, כאשר הערך העודף שנעשה על גבו חסר כל פרופורציה ביחס לשכר-המינימום, היא עושק ושפלות לא רק מצד המעסיק-הנצלן אלא גם מצד הממשלה. אבל באמת נשמור את זה לפעם אחרת. ביחס לעיקר תגובתך, לדעתי ניתן לתמצת אותה בשני משפטים: הראשון הוא הגדרת מושגי ה"גניבה" וה"גנב" שלך (בשורה הרביעית לתגובתך) והשני הוא תשובתך לשאלה, שאם הבנתי אותך נכון, היא חיובית, שאכן אותו הומלס שחוזר וגונב ככר לחם מדי יום בכדי לא להתפגר - הוא גנב. גם אני לא חושב שמונחים ערכיים הם "בינאריים" מטבעם וכי יש דרגות ביניים לכל דבר, אבל השורה התחתונה נשארת, אצלך: האדם המדובר הוא גנב. תסכים איתי שלהיות גנב זו תכונה שלילית, ובוא לא נמדוד כרגע את מידת השליליות של ראובן מול זו של שמעון. האדם המדובר הוא טיפוס בעל תכונה שלילית, לשיטתך. ובכן, כאן בדיוק נעוץ ההבדל בינינו: לטעמי פעולת לקיחת ככר הלחם היא פעולה לגיטימית לחלוטין ולא דבק בה ולו אבק שליליות. זוהי פעולה מותרת בעשייה מכל הבחינות: חוקית, מוסרית, תרבותית ואנושית. לא זו בלבד שאין להעניש את הלוקח ולא לגנות אותו, אלא יש לשבח אותו שפעל פעולה חיובית במהותה (שים לב: במהותה, ולאו דווקא בתוצאותיה). אגב, אינני מקבל את הרעיון שמותר לפגוע באחרים למען הצלת חייך-שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין משהו. לטענתך זה לא מוסרי לפגוע באחרים למען מטרה פרטית אפילו תהיה חשובה כמו הצלת חיים אבל אתה טוען שמותר לאדם שאין ידו משגת קניית מזון לקחת מאדם אחר מזון למחייתו ללא רשותו של האדם האחר (אני קורא לזה גניבה). האם בעיניך גניבת מזון מחנות אינה פגיעה בבעל החנות? אני מסכים שאם מדובר באדם אחד שגונב מדי פעם אז הנזק אינו משמעותי אבל הוא בהחלט קיים. אם תכפיל את הנזק הזה במספר משמעותי של חסרי בית שגונבים לחם לבני משפחתם הרעבים (כל אחד מסיבות שהן לגיטימיות מבחינתך) בעל החנות יפסיד סכום משמעותי. לפי תפיסתי גניבת היא פעולה שלילית במהותה. היא לפעמים כורח המציאות (אם אדם חייב לגנוב כדי לחיות) אבל אינני רואה בה פעולה חיובית. |
|
||||
|
||||
סבורני שאי-ההבנה נובעת מאבחנה חשובה שאני עושה ואולי לא חידדתי אותה מספיק: אינני מסכים או מקבל פגיעה בגופו של אדם, בחייו, גם לא לשם הצלת חייך-שלך. לעומת זאת אני מצדיק ואף משבח פגיעה ברכוש של אדם (יהא זה אתה או מישהו אחר) לצורך הצלת חיים, לא משנה של מי. זוהי בדיוק ההבחנה: ברכוש מותר לפגוע לצורך הצלת חיים, לא בחיים אחרים. אשר לעצם העניין - הייתי רוצה שנמקד את הויכוח: אינני עוסק בתוצאות, לעת עתה, כיון שזוהי שאלה נטולת משמעות, לרוב, ולפיכך אינני בוחן את התוצאה הסופית שעשויה להיגרם לבעל החנות. שים לב, אינני מתחמק אלא מבקש למקד את הויכוח ברמה התיאורטית - הדבר דומה לפציפיסט מתוך אידיאולוגיה, שאין שום טעם לשאול אותו את השאלה: "מה היה קורה אם כולם היו כמוך? מי היה מגן על המדינה?" סבורני שגם אני וגם אתה מבקשים לנהל ויכוח ברמה גבוהה מעט יותר מזו. השאלה טעונה מספיק בלא לשער תוצאות תיאורטיות: האם במעשה לקיחת ככר הלחם, בתנאים הידועים, ידבק פסול מוסרי או לא? האם זהו מעשה שלילי מעיקרו שיש להימנע מעשייתו? האם ניתן להציג את הדברים באורח כה פשטני ולענות על השאלה בכן או לא? |
|
||||
|
||||
עניין התוצאה בא רק על מנת להמחיש את העובדה שלבעל החנות אכן נגרם נזק. במעשה הגנבה יש פסול מוסרי. הוא מוצדק (אולי) בגלל הנסיבות, הוא עניין קטן (כל עוד מדובר בגניבות קטנות) והוא אפילו עשוי לעמוד באותו מבחן התוצאה שהזכרתי קודם אם החברה היא בריאה יחסית ויש בה מעט מאוד חסרי בית ורעבים. אבל הנסיבות המקילות אינן מבטלות את הפסול המוסרי. אני חושב שאותו גנב, אם הוא אדם מוסרי, יסבול מיסורי מצפון וימנע ככל האפשר מגניבות מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי: זה בדיוק ההבדל בינינו ושסבורני שהגענו לשורה התחתונה של הויכוח - מעשה כזה, לטעמי, איננו גניבה. לטעמך מדובר בגניבה עם נסיבות מקילות. אני לא כל-כך מבין איך אתה חושב שאותו הומלס ימנע ככל האפשר מלקחת אוכל למחייתו (מה הוא יעשה? יאכל מוסריות בגרוש לארוחת צהריים?) אבל על כל פנים אני מקווה בכנות שלא תצטרך להתנסות בנסיון בו קיבתך תעמוד מול עקרונות המוסר שלך. אני מניח שאם, חלילה, זה יקרה, מה שישתנה יהיו דווקא העקרונות, כי הגמישות של קיבה רעבה די מוטלת בספק. |
|
||||
|
||||
אם אתה טוען שלקיחה ללא רשות של לחם מחנות אינה גניבה כאשר הלוקח הוא חסר בית רעב. עליך להסביר מדוע אינך רואה זאת כגנבה. או יותר טוב, להגדיר מהי גניבה בעיניך. אם אני אגיע למצב שאני חייב לגנוב כדי לחיות אני אעשה זאת בלי יותר מידי היסוסים וזו תהיה עבירה מוסרית. |
|
||||
|
||||
בוא נעזוב שניה את ארצות הברית - פה בארץ יש מערכת רווחה. כל אדם יכול לקבל קצבה מסויימת. נכון - הוא לא יוכל לאכול שרימפס כל היום, אבל הוא יוכל לשרוד עליה. למה שאני ארחם על אדם כזה? למה שאני ארשה לו לגנוב את מה שאני (כבעליה של אותה חנות סופרמרקט) עבדתי כדי להשיג? אם אני מתיר זאת לאחד - מיד תהפוך החנות שלי לבית תמחוי - כל עניי האזור יזרמו אלי, יקחו מצרכים מעל מדפי, ויעברו בעליצות על פני הקופות. ומכיוון שהשכל היהודי ממציא לנו פטנטים, לא יעבור זמן רב עד שסתם אנשים שלא בא להם לבזבז כסף מיותר על אוכל (הם רוצים לשדרג את המחשב שלהם כדי שיוכלו לשחק את המשחק החדש שהם העתיקו מחבר שלהם), יתלבשו בסחבות מהבוידעם, ויבואו גם כן לקחת מוצרים חינם אין כסף. או שאולי עלינו להוציא "תעודת קבצן", שרק מי שנושא אותה יוכל לגנוב? מזכיר לי את "גילדת הגנבים" בדיסקוורלד של טרי פראטצ'ט. במקום לשלם לכח שיטור, שליט העיר פשוט ארגן את הגילדה כך שיעמדו במכסה שלהם ויפטרו מהפרילנסרים בתחום. מבריק. אני אגש להציע את זה לשלמה בן-עמי. |
|
||||
|
||||
על אמירתך שנאמרה בבחינת הזכרת המובן מאליו, כאילו ''פה בארץ יש מערכת רווחה'', אני חולק בהחלט, אבל לדעתי לא כדאי להיכנס לזה, לא חלילה מפאת חוסר העניין שבנושא, אלא פשוט מפני שמדובר בויכוח שעלול להיגרר להמון פרטים טכניים, השוואות וכיו''ב. אינני מסכים אתך שבעל רשת סופרמרקטים גדולה (הדוגמא שנתן דורון, להבדיל מסופרמרקט אחד, שעליו אנו אולי עוד יכולים להגיע לעמק השווה) ''עבד בשביל להשיג'' את כספו. אנשים רבים אחרים עבדו בשביל כסף זה (קופאים, מנקים, מדביקי ברקודים ועוד) אולם, לצערי הרב, זכו לקבל רק חלק זעום מהכסף שהורווח בזכותם. את הרוב תחב בעל הרשת לכיסו, לדעתי שלא בצדק. אגב, פעולה זו הרבה יותר קרובה להגדרה של ''גניבה'' , מבחינתי לפחות. לאור אי-ההסכמה הבסיסית הזו בינינו, אני סבור שאין טעם להיכנס לשאר האפשרויות ההיפותטיות המשעשעות שהעלית בהמשך תגובתך, ובהתאם נחסך גם הצורך בהנפקת ''תעודות קבצן''. |
|
||||
|
||||
אסף, גם אני שותף באופן מסוים לתרעומת שלך, אבל אני מנסה לזכור כי יש דבר כזה נקרא בפשטות החיים. קשים ומלאי פשרות ואי צדק ורמאות ואנרכיה. אתה מבקש להוסיף לאנרכיה. ואז מה? נניח ואני מסכים כי לעניים מותר לגנוב מסופרמרקט. יופי. ואז כולם יתחילו לגנוב, ולא תהיה לך דרך לעשות את ההפרדה בין אלו שבאמת צריכים את חסדי הגניבה לבין הנצלנים. הצע בבקשה פתרון למה שהאנרכיה "שלך" יצרה. ובאשר לבעל הסופרמרקט אשר הרוויח על גבם של עובדיו. באמת. רואים שאין לך מושג, וגם לי אין הרבה, רק מעט מידע אישי, וחייהם של הבוגהים בצמרת אינם קלים כל כך. הם אינם חושבים כל היום על ניצול הבריות. ישנם שיקולים רבים מאוד שאינך מודע להם ולכן כל כך קל לך לומר עליהם נצלנים. הרבה מהם הם כאלו, אך מה עם אלו אשר באמת עובדים קשה וכל חייהם עבדו על מנת להגיע לאן שהגיעו היום? גם אותם האנרכיה שלך הורסת. |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה שותף לתרעומת שלי, זו כבר התחלה טובה. בוא נראה אם נצליח לחלוק עוד כמה דברים: ראשית, אינני מסכים לגישה הפטאליסטית של הרמת ידיים לשמיים ולאמירה "אלו החיים". אלו לא היו "החיים" בתקופת האימפריה הרומית, אז שועבדו אנשים ונמכרו לעבדים, ובשרם נחתך וחולק פיסות-פיסות רק מפני שלא עמדו בחובותיהם. סבורני שאין צורך לחזור על פרקים מזעזעים נוספים מההיסטוריה האנושית, שאותה אתה ודאי מכיר לא פחות ממני. הפואנטה היא שגישתך הפטאליסטית, לו היתה נחלת הכלל, היתה מביאה לידי שימור המצב הקיים והשלמה עימו, למרות שהוא מאוד מחורבן (בימים עברו, או במקומות אחרים כיום) או, למיצער, די מחורבן (בימים אלו, בארצנו זו). אני, כשלעצמי, מכיר בכך שהחיים אינם קלים ורצופים מכשולים שנזרעו ע"י המון אנשים רעים עם כוונות רעות, או אנשים טובים עם כוונות תמימות. אולם הכרה זו אינה מונעת בעדי מלרצות לשנות את העולם, או לפחות את חלקת האלוהים הזו שאני ואתה ועוד כמה חולקים. ולשאלותיך: אכן לא הייתי מתחיל את צעדיי מפשיטות המוניות על סופרמרקטים. הדיון הלז הוא תיאורטי בלבד, למרות שאני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי בו. אכן, יש דברים רבים מאוד לעשות, ואחד החשובים ביניהם כיום הוא כיפוף זרועותיהם של בעלי ההון הפרועים והחזרתם לאמות מידה אנושיות, מכל הבחינות. ואחרון, להערתך בסוף התגובה: לצערי הרב יש עוד כמה חבר'ה בתור הרחמים שלי, לפני הבריות האומללות שהזכרת. תרשה לי לא לרחם עליהם ולא להשתתף בצערם לעת עתה. בינתיים אני עסוק קצת בלנסות לאסוף, כמיטב יכולתי הצנועה, את הרסיסים שנותרו מכל מיני בני-אדם שהם ריסקו כמעט לחלוטין בתאוות הבצע משולחת הרסן שלהם. |
|
||||
|
||||
אינני כלכלן, אך זכור לי משיעורי התיכון המאד רחוקים שלי ההבדל בין רווח לבין שכר. רווח הוא תשלום עבור סיכון. בעל רשת הסופרמרקטים שאתה מדבר עליה משלם שכר לעובדיו. הוא חייב לשלם את השכר בין אם הוא מרויח ובין אם לאו. הסיכון היחיד של העובדים שהזכרת (קופאים, מנקים, מדביקי ברקודים) הוא הסיכון לאבד את מקום עבודתם (וגם אז יש לצפות לפיצוי מסויים). בעל הרשת, לעומתם, נמצא בסיכון להפסיד את כל כספו, אם יתברר שהקמת הרשת היתה שגויה מבחינה כלכלית. זוהי ההצדקה לכך שהוא מרויח הרבה יותר מהם (ובנוסף גם תשלום על החזון ועל יכולת הניהול). |
|
||||
|
||||
רק דבר אחד יש לי עבורך להפריך: אם מייסד או מנהל של סופרמרקט יקבל אותו תשלום כאחרון המנקים, אף אחד לא יקים סופרמרקטים, ולאף אחד לא תהיה עבודה. |
|
||||
|
||||
ומה אם בעל הסופרמרקט ירוויח, נגיד, (רק) חמישים אחוז יותר מהקופאי? אני לא בטוח, אבל אולי אז כבר יהיו כאלה שירצו לייסד סופרמרקט, ולו בשביל העניין, מיצוי הכשרון הניהולי, ו(בכל זאת) היתרון הכלכלי. ומה אם האפשרות (שעליה כתב יובל רבינוביץ') שהשקעתו תיכשל והוא "יאבד את כל כספו"? נו, אז תחכה לו בזרועות פתוחות מערכת הרווחה, בדיוק כמו לעובדיו שאיבדו את פרנסתם. מן הסתם בשיטה כזו לבעל הסופרמרקט לא יהיה לו כסף פנוי לפרסום מסיבי, ואולי הוא יצטרך להקדיש חלק מזמנו להנהלת חשבונות, ולא יוכל לייסד רשת ארצית של סופרמרקטים, אבל זה אולי לא הפסד כה נורא. ייתכן שזו היסחפות. בכל אופן, אולי עדיין אין לי תחליף בשל, אבל איני מקבל כמובן מאליו את הסדר הקפיטליסטי. זה היה המקור לכך שהזכרתי ברשימה המקורית את הונו של גייטס. |
|
||||
|
||||
ראשית, תודתי לירדן. אינני סבור שהייתי יכול לנסח תשובה ממצה ומדויקת יותר, ולכן לא אוסיף תגובה משלי לגוף העניין לדובי וליובל. אבל בכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר, ובכל זאת יש לי עוד גרם או שניים להוסיף למשקולת שהניח ירדן על אותו צד של המאזניים: כאשר יופנו משאביו של אותו בעל סופרמרקט, ועימו - של כל שותפיו למעמד, להנהלת חשבונות, שיפור השירות וכיו"ב, על חשבון פרסומות, כמו שהעיר ירדן, ייחסך מאיתנו, האזרחים התמימים, מבול הטמטום והצואה הכתובה והאלקטרונית המומטרים עלינו בלא הפסק מכל עיתון, מסך ושלט - תחשבו על זה: יהיו פה פחות פרסומות! לא נפלא? וזה עוד החלק הזניח שברווח (הנקי!) שנרוויח כולנו משינוי השיטה. להלן מקבץ קטן מהרווחים העיקריים: פער קטן יותר בין עניים ועשירים, שיוביל לאיחוי הקרע החברתי העמוק ולהקטנת ההתמרמרות המוצדקת בקרב המעמדות הנמוכים. הקטנת הסיכון להפוך לגיהנום עלי אדמות, כמו שקרה לארה"ב (עיין ערך: הומלסים, ג'רי ספרינגר, הקולנוע הקלוקל תוצרת הוליווד, האלהת "כוכבי-תרבות" טיפשים, עילגים וחסרי כל טעם וריח על חשבון פיתוח רוח היצירה והאמנות, שחיטות המוניות בבתי-ספר, רוצחים סדרתיים ועוד כהנה וכהנה). צמצום של מושג ה"תחרות" שחרג מזמן מהקשרו המקורי (והנכון!) בשוק ופלש לכל תחומי חיינו, ביניהם התחום בו הוא גורם את הנזק הגדול ביותר: החינוך. המצפן הקפיטליסטי העולמי, ארה"ב, הגיע לפשיטת רגל, כמו שקרה למקבילו הקומוניסטי. אולי במקום להמשיך לנהות אחריו כמו עיזים עיוורות, נחפש לנו חלופה שפויה יותר? |
|
||||
|
||||
יש לאנשים נטייה לרומנטיזציה של העבר. זה בסדר, באמת, אבל כשמבססים על כך קריאה למהפכה, כדאי לבחון מקרוב על מה מדובר. יש, לא רחוק, מקום שבו אין פרסומאים ואין תשדירים ברדיו ואין כרזות על אוטובוסים - השוק. אכן, השוק הוא מקום נפלא ותמים. רק מה? רועש. כן, כן - רועש. וזה למה? כי, ראה זה פלא, אפילו אנשים פשוטים צריכים לפרסם את עצמם. אז נכון, הם לא משקיעים עשרות אלפי שקלים בקופירייטר וארט-דירקטור שיתן להם איזו פרסומת משעשעת, או לחלופין - נאה, ברדיו, בחוצות העיר או בטלוויזיה, אבל הם כן משקיעים את מיטב צעקותיהם כדי למשוך קונים דווקא אל הדוכן שלהם. לא יודע מה איתך, אבל אני מעדיף לראות פרסומת לאינטרנט זהב בטלוויזיה, ולא שיעבור לי אלטע-זאכן מתחת לבין כשמהרמקול בוקע "חצי דולר ליום, אינטרנט ללא הגבלה, WAP, שמאפ, תנורים, מקררים, אלטע-זאכן!" לפני שאתה דוחה מעליך את עולם הפרסום (שאם נאמץ לרגע את ססמתו שלו - נותן לך את האפשרות לבחור), כדאי שתחשוב מה האלטרנטיבה. כדאי גם שתחשוב על כל מקומות העבודה שיעלמו בגלל שאין יותר תקציבי פרסום. כמו כן - לטענתך, יצתמצם המרמור (המוצדק!) בקרב המעמדות הנמוכים. חשבת פעם על המרמור המוצדק בקרב המעמדות הגבוהים? אלו שכבר כיום נדרשים לשלם למעלה מ-50 אחוז מס על הכנסותיהם, ובקרוב עשויים אף לשלם סכומים ניכרים גם על רווחי הריבית בבנק ועל ירושות ומתנות? בטח שזה לא מעניין אותך, אבל המרמור הזה קיים. אם תיקח את כל האנשים הללו, ותשפיל אותם עד עפר, אני מאחל לך הצלחה ובורח כמה שיותר מהר לכל מדינה אחרת, לפני שהכלכלה הישראלית תסתכל על סוליות נעליה מלמטה. רוח היצירה והאמנות חיה וקיימת, נחש איפה? בקרב המעמדות הגבוהים ובקרב המשכילים. לא, לא בקרב תושבי אזורי המצוקה. למה, לדעתך, זה קורה? בגלל העשירים? או בגלל שהטעם העממי הוא בד"כ כפי שהוא כיום? התרבות והאמנות מאז ומתמיד היו נחלתם של המעמדות הגבוהים. ה"עמך" תמיד נהנו יותר משירי שכרות והצגות סלאפסטיק. אבל אתה לא מדבר על להעלות את המעמד הנמוך למעלה, אתה מדבר, בעיקר, על להוריד את המעמד הגבוה למטה. נקודת המפגש שלהן תהיה מספיק נמוכה כדי שבריטני ספירז עדיין תהיה יותר אהודה מזובין מהטה. עדיין לא ראיתי מדוע ארה"ב צריכה לזכות להשוואה לברה"מ. ארצות הברית משגשגת כיום יותר מאי פעם, מצבה רק הולך ומשתפר, וכל העובדות מצביעות על כך שהשיטה האמריקאית היא הטובה ביותר שהומצאה עד כה. שוב אחזור על אותו פתגם מצויין - if it ain't broken, don't fix it.
|
|
||||
|
||||
כנראה שאנו באמת רואים את העולם בצורה שונה לגמרי. אני מעדיף בכל עת את השוק, על הצעקות, הריחות והבלאגן, על-פני הפרסומות המלוקקות שבטלוויזיה, לאינטרנט זהב או למה שזה לא יהיה. בינינו - מי כבר יכול להבחין בהבדל, שהרי כולן, פחות או יותר, מכילות עיבודי-מוזיקה קלוקלים שמוציאים את הטעם מהמקור והרבה נשים בתפקידים הקלאסיים שהחברה הנאורה והמתקדמת שלנו מותירה להן: עקרת הבית, הכוסית התורנית, סתם מטומטמת שמפטפטת בטלפון ועוד תפקידים ממצים ומספקים. אכן, ברומנטיזציה של העבר, כאשר העבר, למרבה הפלצות, הרבה יותר מתקדם וליברלי מהווה, אין שום פסול. על זה אנחנו מסכימים. פרסומות זה חופש בחירה? אין דבר רחוק יותר מן האמת. הפרסומות הן שטיפת-מח ופרופגנדה בלתי-פוסקת שמעצבת חברה בזבזנית שצורכת כמויות עצומות של מצרכים שאין לה בהם שום צורך תוך מילוי כיסיהם של בעל הון שמממנים את מסעות הפרופגנדה הללו. כמו כן, הפרסומות בפני עצמן הן דלות תוכן, סרות-טעם ומשלבות אלמנטים רגרסיביים רבים , ביניהם שוביניזם בוטה ומחליא והנצחת מודל הנערה האנורקטית כמושא-יופי אולטימטיבי. בין כל שאר הרעות החולות שנובעות מכך אציין רק אחת, שהיא בין החמורות ביותר בעיני, והיא תעשיית הניצול של ילדות המתקראת "דוגמנות", שבמסגרתה מנוצלות ומושחתות ילדות החל מגיל 13. אם ראית את התחקיר המצוין של ה-BBC ששודר בערוץ1 לפני מספר חודשים בנושא זה, תדע עד כמה חמור המצב. נגמרו הימים שניתן היה לגלגל עיניים לשמיים ולהגיד שהכל שוק חופשי ומי שרוצה מוזמן להשתתף במשחק. זה לא משחק. השוק הזה עושה דברים איומים לעולם וזו עובדה. כמו שכבר כתבתי בתגובה אחרת, אודה לך, דובי, אם תרשה לי שלא לתלוש שערותיי ולקונן על העשירים המסכנים. למרבה הצער אני עסוק מדי, בזמני הפנוי המועט, בנסיונות נואשים להציל מעט מן השברים שהם שברו בחברה המשוסעת שלנו ולפיכך בעיותיהם, איך לאמר, לא בדיוק תקועות לי בגרון. לא אגיב על אמירתך בדבר רוח היצירה והאמנות. נדמה לי שהיא מדברת בעד עצמה, ולאו דווקא בקול אליו כיוון אדוניה. ארה"ב לא משגשגת יותר מאי-פעם. היא רקובה יותר מאי-פעם ורק על כך מצביעות העובדות: את מה שקורה ב"וול-סטריט" אינני מחשיב כשגשוג של ארה"ב אלא רק של שכבה מצומצמת מאוד של קפיטלסטים, קוביוסטוסים וספקולנטים למיניהם. אני מעדיף להסתכל על עובדות שנמצאות גם מחוץ לטורים הכלכליים: על שלושים (!) אחוזי הצבעה בבחירות, על ג'רי ספרינגר, על ילדים בני 10 עם תתי-מקלעים, על הוצאות סיטוניות להורג (ידעת שזה אחד הדברים שמונעים את קבלתה של טורקיה לאיחוד האירופי?), על שיעור ימי-כלא הגבוה ביותר בעולם המערבי פר תושב עוד כהנה וכהנה עובדות שמלמדות שהשיטה האמריקנית רחוקה מלהיות הטובה ביותר. |
|
||||
|
||||
צודק. הצעקות של המוכרים בשוק הן מגוונות, מתוחכמות, ומאוד אפשר להבדיל בין המוכר שצועק שכל עגבניה מלמיליאן, לבין זה לידו שצועק שכל מלפפון בונבון. עשה לי טובה. בוא נשאר מציאותיים. לא שאני הולך לטעון שנשים זוכות לתדמית נפלאה במיוחד בפרסומות, אבל גם גברים זוכים רבות להיות הדבילים. בכל מקרה - מדובר בהומור (או במקרה של פרסומות גרועות - סתם טמטום. אבל בגלל זה הן פרסומות גרועות). זה באמת הדבר האחרון שמפריע לי. אני מת לדעת למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהעבר היה יותר ליברלי מימינו. אנא פרט והדגם. אותו תחקיר, אם אני זוכר נכון, דיבר בעיקר על דוגמניות מסלול, ובכל מקרה על דוגמניות אופנה, ולא על פרסומות סטנדרטיות, שם בד"כ מנסים להשיג אווירה "משפחתית" ולכן אנורקטיות אינה מוצאת את דרכה לשם. לפחות למיטב ראייתי. אתה רשאי למרוט את שערותיך לאיזו מטרה שאתה רואה לנכון. אני, ככלל, מעדיף לשמור על מעט השיער שעוד נותר לי, ועל כן אני איני מבכה על גורלו של איש. בזמנו הייתי חבר בנוער לנוער, והתנדבתי במשך מספר שנים שעתיים בשבוע. בין השאר, גם חנכתי ילד משכונת מצוקה. לאחר שראיתי את צורת התנהגותה של האם כלפי ילדיה, חוסר האכפתיות שהיא הפגינה כלפיהם וכלפי החינוך שלהם - נותר לי רק להצטער בעבור אותו ילד (ובעיקר בעבור אחיו הקטן, שעוד היה לו סיכוי). על אמו אין לי שום רחמים. היא מביאה את צרותיה עליה. אני מת לדעת באיזה אופן תוכנית מבויימת כ"ג'רי ספרינגר" שאינה יותר מאשר בידור זול (והרבה יותר מוצלח מ"משפחת עזאני" או "דידיטיוי", שערוץ 2 מפרסם בימינו כבחירה של אנשי היי-טק, משום מה), מצביעה על קריסתה של האימפריה האמריקאית, כפי שאתה מרמז. גם 30 אחוזי ההצבעה במדינה בה אין ממש הבדל בין דעות המועמדים השונים, ומרבית החלטותיהם לא ממש ישנו לאיש הממוצע, הם לא מספר מפתיע. אומר זאת כך: הלוואי שישראל הייתה יכולה להיות במצב בו ל-70 אחוז מהאזרחים באמת לא אכפת מי נמצא בראש הממשלה. |
|
||||
|
||||
אינני יודע מה ההגדרה שלך למציאותיות, אני מצדי מתכוון לכל מילה שאני כותב. בהחלט חביב עלי השוק האנושי, החם והאותנטי עשרות מונים על פני הפרסומות המחליאות, שהיו הגורם העיקרי לכך שהפסקתי לראות טלוויזיה לצמיתות. אולי השווקים בארץ (פרט למחנה יהודה שאין לו תחליף) באמת לא כל-כך משהו, אבל כל מי שביקר בשוק בהודו יסכים איתי לגבי נקודה זו. אם אתה לא מסכים - זכותך. לגופו של עניין, אשמח להסכים איתך שגם הגברים, הילדים והחיות יוצאים מפגרים לגמרי בפרסומות, וזה לא במקרה - מי שמשתתף בחגיגת הקניות של דברים-שלא-דרושים-לגמרי הממוצה באופן כה בוטה בפרסומות - חייב להיראות כמו מפגר. אבל מכאן ועד ללפטור את השוביניזם הבוטה שרווח בפרסומות כ"טמטום" בלבד, הדרך עוד ארוכה. אני, כשלעצמי, אינני רואה שום דבר קל-ערך בשוביניזם, שלא רק מבטא את הלך-הרוחות הרקוב בחברה, אלא גם מעודד אותו, מחזק אותו ונותן לו לגיטימציה. זה ממש מעצבן אותי ואני מניח שלו היית פמיניסט - גם אותך זה היה מעצבן. כנראה שאתה לא. גם זו זכותך. בכל אופן, אני מזמין אותך לבדוק פעם נוספת את "מיטב ראייתך" ולברר האם אכן אין שימוש בנשים אנורקטיות בפרסומות והאם תחום זה שמור אכן רק לדוגמנות מסלול. אין לי שום בעיה לקבוע יום ושעה בה נפתח שנינו ערוץ 2 ונספור את כמות הנשים אכולות-הכפן פר פרסומת. אני בהחלט מזדהה עם צערך לגבי ילדיה של אותה אשה, אבל בניגוד אליך אינני ממהר לשפוט אותה, שכן כבר אמרו חכמים: "אל תדין אדם בטרם תגיע למקומו". בכל אופן - ברור לך שמדובר במקרה פרטי שאינו יכול להעיד על הכלל ולפיכך, די חסר-ערך לצורך הויכוח. הייתי שמח לדעת מניין שאבת את הידיעה ש"ג'רי ספרינגר" היא תכנית מבוימת. לפני כשלושה שבועות היכתה גלים בארה"ב ידיעה לפיה איש וחברתו לחיים חשודים ברצח גרושתו של האיש בעקבות השתתפות כל השלושה בתכנית הנ"ל. כמו כן צוין כי זה לא המקרה הראשון. גם אם נניח שמדובר בביום ולא יותר - מה לגבי השחיטות שהפכו למסורת, ממש כמו טקס-סיום, בבתי הספר של האימפריה החביבה עליך. בינינו - עם בתי-ספר ברמה כזו - כבר עדיף אולי להישחט... אבל ברצינות: מה עם ההוצאות להורג, עם אחוזי הכליאה המטורפים, מערכת הבריאות הממוטטת, מערכת-הרווחה הלא-קיימת, מיליוני ההומלסים, הגזענות הלבנה בדרום ועוד ועוד ועוד. |
|
||||
|
||||
נכון, אני לא פמיניסט. אני לא חושב שנשים הן פחות מטומטמות מאיתנו הגברים. שיוויון מלא. ראית את הפרסומת של "מאמא-עוף"? אנורקטיות זה לא מה שיש שם. אבל נעזוב את זה - יש בפרסומות נשים שנראות טוב. מה לעשות. גם גברים מטופחי כרס ומקריחים אין שם הרבה. כן, נכון, זו אנקדוטה, אבל לדעתי היא דווקא כן מייצגת. לא ראיתי שום הוכחה לכך שהיא לא. "שחיטות שהפכו למסורת", לא פחות. נכון, היו כמה מקרים, שנובעים בתוצאה מהקלות של השגת הנשק באזורים הללו וכן, מאלימות גואה. אבל מכאן ועד האשמת הקפיטליזם, נו... גם האנשים במהלך המהפכה הצרפתית לא היו ידועים במזגם הנוח. מה גורם לך לחשוב שהשיטה הכלכלית היא זו שהביאה את אותם נערים לרצוח את חבריהם? מעולם לא אמרתי שארה"ב היא הדוגמא האולטימטיבית. אין לי ספק שיש שם מספיק בעיות, אבל יש שם גם מספיק דברים טובים. יש מקום לשינוי, אבל המודל שלהם הוא בכיוון הנכון. הרבה יותר, למשל, מאשר המודל המרקסיסטי או הקומוניסטי. |
|
||||
|
||||
לא ירדתי לסוף דעתך במשפט הראשון לתגובתך. הפמיניזם, כפי שודאי ידוע לך, אינה ראיית-עולם שנועדה להפיץ את המסר הברור-מאליו שנשים אינן מטומטמות יותר מגברים אלא ללחום נגד אפלייתן של נשים בתחומים רבים של החיים, ביניהן: התחום התדמיתי, התחום התעסוקתי, התחום האקדמי וכיו"ב, תחומים שודאי משפיעים אחד על השני, כך שהעוול בהצגתן של נשים בתור כוסיות מטומטמות בפרסומות אינו מתמצה בנזק התדמיתי שנגרם לנשים, אלא משליך על כל שדות החיים וגורם לאפליית נשים בתעסוקה, באקדמיה, בשכר ובהתנהגות כלפיהן, בין השאר על השאלה האם מותר לאנוס אותן או לא. עד כדי כך מגיעה השפעתן המזיקה של פרסומות בעיני. בזה מתבטאת הגדרתי כפמיניסט, לא בזה שאני חושב שהחברה שלי לא פחות מטומטמת ממני. כן, למרבה המער השחיטות בבתי-הספר בארה"ב הפכו למסורת. זכורים לי מקרים רבים מאוד כאלה והעובדה שבשאר העולם השפוי אינך יכול להצביע ולו על מקרה אחד אומרת דרשני. גם הקלות של השגת נשק בכל רחבי האימפריה האמריקנית הנערצת (ולא "באזורים הללו" אלא בכל ארה"ב) קשורה לחבל הטבור של המדינה הזו כמדינה קפיטליסטית המקדשת את הרכוש הפרטי על פני כל דבר אחר. הידעת שיש תיקון לחוקה, תיקון שלם, שעוסק בזכותו של אדם להחזיק נשק בארה"ב? לשם השוואה, גם ביטול מוסד העבדות בארה"ב שווה תיקון לחוקה וגם הזכות לחופש הביטוי. אתה קולט? הזכות להחזיק תת-מקלע "עוזי" בארה"ב שווה לזכות של אדם שחור להתהלך חופשי. עד לכאן הגיע העיוות. כמובן שאין שום מקום להשוואה עם המהפכה הצרפתית, שם נעשו השחיטות ע"י ראשי המדינה , כאשר את חלקן ניתן להבין כביטוי של הזעם ההמוני כלפי אנשים מושחתים שניצלו את העם ושתו את דמו במשך מאות בשנים ואילו חלקן האחר אינו יותר מאשר טרור שלטוני, שניתן להמשילו לטרור המאורגן שהפעילה מדינת ישראל באמצעות השב"כ כלפי נחקרים פלסטינים. בארה"ב - השחיטות נעשות ע"י ילדים קטנים. לי יש אח בן עשר. אקדח קפצונים אני בקושי רואה אותו מחזיק. איך ילדים בני עשר מגיעים למצב כזה? ניתן להסביר זאת רק בשיטה הרקובה. אם תרצה לדעת איך אני עושה את הקישור - אשמח להסביר. |
|
||||
|
||||
פרסומות, וצריך להבהיר זאת היטב, אינן יכולות ליצור כלום. זה מנוגד לטבען. הן אינן יוצרות מוצר, הן אינן יוצרות תנועות חברתיות, הן אינן יוצרות סטיגמות. הפרסומות נבנות על כל אלו - הן נבנות על מוצר, על אופנות, על סלנג קיים, על סטיגמות. אם פרסומת תנסה להציג בפניך סטיגמה שלשחורים יש אף ארוך, אתה תעקם את הפרצוף ותגיד "הא?!". אם היא תנצל את הסטיגמה הקובעת כי לשחורים יש אבר מין ארוך (נורא רציתי לכתוב זין, אבל אני עורך, אז אני צריך להשאר ממלכתי), סביר להניח שזה ישעשע אותך. טוב, לא אותך ספציפית, כי אתה, ככל הנראה, נטול חוש הומור לחלוטין, אבל את מרבית שאר האנשים. כולל שחורים, אגב. אותו דבר באשר לבלונדינית המטומטמת, או החנון המגושם, או כל סטראוטיפ אחר שמסתובב לו בימינו. הפרסומות לא יוצרות שום דבר. גם לא, אגב, את אידאל היופי. כשאמרתי "האזורים הללו" כוונתי הייתה לאמריקה. צורת דיבור כזאת, תאלץ להתרגל אליה. כפי הנראה, אין לך מושג על מה אתה מדבר. הזכות לשאת נשק (ואחותה האהובה - הזכות לחמש דובים) נועדה כדי שהשלטון לעולם לא יוכל למנוע מהציבור להתמרד כנגדו, אם הציבור ירצה בכך. יש הגיון גדול מאוד בזכות הזאת, או לפחות היה הגיון רב בה. עד שהגיע מצב שבו יש אנשים פרטיים שחמושים יותר טוב מהשוטר הממוצע. זו, כמובן, התפתחות טכנולוגית שהמייסדים האמריקאיים לא צפו. זו הסיבה שכיום, הזכות הזו היא אחד הנושאים החשובים ביותר על סדר היום האמריקאי, ורבים דורשים לשנות את התיקון המדובר. לטעון שמדובר פה באיזו זכות קפיטליסטית רצחנית זה עיוות כל-כך מגוחך, שהוא הצליח להוריד את ההערכה שהייתה לי אליך אפילו יותר נמוך ממה שהייתה. ואני לא מתכוון לדבר עם מישהו שחושב ש"זעם המוני" הוא עילה קבילה לרצח המוני. אתה מוזמן להצטרף לשורות החמאס, הם חושבים בדיוק כמוך. |
|
||||
|
||||
השאלה האם פרסומות הן מעצבות דעת-קהל או שמא משקפות אותה אינה ניתנת לתמצות במספר משפטים מצומצמים, עם כל הרצון הטוב, והיא שייכת לאותה נישה כמו אחיותיה השאלות האם התקשורת/החינוך הממלכתי/ החברה (וכיו"ב) הינם גופים יוצרי תרבות או משקפי תרבות. הויכוח עמוק מאוד, כאמור, אולם אם חייבים להצביע על מסקנה סופית, לטעמי תהא זו קרובה יותר לטענה שהגופים הנ"ל, וכמותם מוסד הפרסום, ממלאים את שתי הפונקציות כאחת. אמנם, כדבריך, הפרסומות נבנות לרוב על סטיגמות, אופנות, דעות-קדומות וגזענויות ותיקות, אולם, מבלי להיכנס לויכוח "הגדול" ניתן בהחלט לאמר שהן, לכל הפחות, מנציחות את אותן הדעות, הסטיגמות וכו'. ה"סטיגמה" שלשחורים יש זין ארוך ייתכן ואין בה יותר מדי נזק, אבל הדעה הקדומה הגזענית המייחסת טיפשות וזולות לנשים בלונדיניות לא מצליחה להעלות חיוך לא רק על שפתיי, אלא גם על שפתותיהן של עוד אי-אלו פמיניסטיות נטולות-הומור. אשר לארה"ב - אתה זכאי, כמובן, לקנות את הגירסה המצודדת בדבר הזכות להתקוממות עממית. אגב, מעניין אותי לדעת כיצד אתה מיישב בין ה"הגיון הרב" שבזכות לכאורית זו לבין תיוג ה"זעם ההמוני" כעילת אלימות היאה לחמאס בלבד. אם רצח המוני בעקבות "זעם המוני" הוא מעשה חמאסניקי (ומכאן, לשיטתך, ראוי לגינוי ותיעוב אוטומטיים) מהו ההגיון הרב שמאחורי מתן נשק לעם המתקומם? הרי לא תאשים את מייסדי ארצם של החופשיים וביתם של האמיצים בחמאסניקיות לבנטינית נתעבת? אשר לי, אני מרשה לעצמי קצת פחות נאיביות, ובהתחשב בתנאים ההיסטוריים בעת תקומתה של מדינת-חידוש-העבדות אני מניח שהזכות לשאת מיני-תותחים נעוצה יותר בשנאה הרצחנית כלפי ילידי-יבשת-אמריקה המקוריים, כלפי הגזע השחור וכלפי כל מי שאיים על קניינו של מיץ-הזבל הגזעני והרקוב שהשתלט על היבשת האומללה. השורה התחתונה - אין בידיך הסבר לחוליים הרבים המאפיינים את האומה הנרקבת הכל-כך נערצה עליך, חוליים קשים וממאירים אותם מניתי בתגובות הקודמות. לא נורא. יש עוד אנשים שמזדהים עם רגשותיך ומניפים את דגל ארה"ב בגאווה לצד הדגל הישראלי ביום העצמאות, וגם באירועים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני משתדל שלא להכנס לדיונים עם אנשים חסרי הומור. זה לא כיף, וזה גם לא פרודוקטיבי. אני לא מסכים לחיות בעולם ללא הומור רק בגלל שחסרי הומור מוצאים אותו מטריד. צר לי. אתה מסלף את דברי. אין מדובר על "התקוממות עממית" אלא על הגנה עצמית של העם במקרה של מהפכה. מכיוון שהצבא הוא גוף עצמאי, הרי שיש סכנה שתהיה הפיכה צבאית. במקרה כזה, אם לציבור אין כלי נשק להגן על עצמו, אין מי שימנע הפיכה שכזו. כמו כן, הפצת נשק חופשית גם יוצרת מעין "מאזן אימה" שמונע ממיליציות קטנות (שעשויות להשיג כלי נשק גם אם לא תותר הפצה חופשית של נשק) לעשות נסיונות הפיכה דומים, שכן לכלל האזרחים יש אפשרות להלחם בהם. המטרה, אם כן, היא דה-צנטרליזציה של הכוח - כלומר ההפך הגמור מטענתך שלך. יצויין כי כיום, לטעמי, הזכות הזאת כבר מיותרת ומסוכנת הרבה יותר מאשר מועילה, ואני תומך (עד כמה שרלוונטי לישראלי לתמוך בכך) במאבקם של המבקשים להגביל את הזכות לנשיאת נשק. יש לי הרגשה שמי שלוקה בשנאה עיוורת הוא דווקא אתה, שמסרב לקבל את מטרותיהם האציליות ברובן של כותבי החוקה האמריקאית, למרות העובדות הברורות. כן. ביטויים כמו "מיץ הזבל הגזעני והרקוב" גורמים לך לחשוב דברים כאלה... הסבר לחוליים? יש לי הסבר פשוט מאוד - טבע האדם. טבע עלוב למדי, אם לומר את האמת. אין שום סיבה, אגב, להאמין שיש איזושהי חברה שטובה באופן מהותי מהחברה האמריקאית. עם כל הרציחות ההמוניות שם, אחוז התמותה כתוצאה מאלימות בקרב החברה האמריקאית, אגב, אינו עולה על האחוז המקביל בקרב הרבה מאוד תרבויות "טבעיות" יותר, כמו בני הסמואה. ובוא לא נשכח שהאצטקים, כמו גם שאר התרבויות שהוכחדו על ידי הספרדים באמריקה, היו בעצמם תרבות מחרידה שכללה הקרבת אדם במספרים אדירים, ענישה אלימה להזוויע, ובכלל - הן היו אימפריאליסטיות מטבען. אילו היו אלו ספינות אצטקיות שמגיעות לספרד עם כלי נשק מפותחים, אני מבטיח לך שאירופה הייתה זרועה היום בפירמידות מדורגות. אני אינני מניף את דגל ארה"ב ביום העצמאות (גם לא את דגל ישראל, למעשה. לא אוהב דגלים), ואני אינני "מעריץ" את אמריקה. אני חושב שיש להם הרבה מאוד רעיונות נכונים (או לפחות - נכונים יותר מאשר הרעיונות האחרים שיש בסביבתנו), ואני מאמין שהשיטה שלהם היא המוצלחת ביותר שקיימת כיום. |
|
||||
|
||||
צר לי שכל מה שיש לך לאמר על הטענות שהעליתי בעניין השפעתן המזיקה של פרסומות הוא רק תגובה אודות הימצאו או אי-הימצאו של חוש-הומור בדבריי. אינני מוצא את העניין מצחיק, ובכל זאת דבריי נוגעים לנושא חשוב ומכילים כמה נקודות למחשבה. אינני רואה מדוע ויכוח חסר-הומור לא יכול להיות פרודוקטיבי? מה הקשר? הייתי רוצה שתתייחס לעניין לגופו, ואולי יעזרו להבהיר את עמדתי שתי תגובות שנכתבו למאמרך-שלך האחרון בנושא הפרסומות, ע"י אלכסנדר מאן ונטלי, שמראות שלא רק אני חושב שהפרסומות אינן תמימות כמו כיפה אדומה. אשר למעצמת הכוכבים והפסים החביבה עליך: הייתי מציע שלא ניכנס לדקויות ההבדלים בין "התקוממות עממית" לבין "הגנה עצמית של העם" במקרה של הפיכה צבאית. ההבדלים סמנטיים בלבד והכינוי בעיני המתבונן - יש שיכנו פעולתו של עם המתגונן מפני עריצות (צבאית או אחרת) "התקוממות עממית", יש שיכנוה "שימוש בזכות להגנה עצמית" ויש שיכנוה "מרידה בלתי-חוקית של קבוצת-פורעים. אינך מסכים שמייסדי ארה"ב לקו בשנאה רצחנית כלפי האינדיאנים? כלפי השחורים? אם כך מדוע לא התנהגו אליהם בצורה הומנית מעט יותר? מרוב אהבת-אדם קפיטליסטית? להווה ידוע לך שמנסחי החוקה האמריקנית הצבועה היו בעלי-עבדים ברובם, או אחרים שהאמינו שזכותם של הראשונים להיות בעלי-עבדים. אני כשלעצמי אינני מאמין שיצורים כאלה מחזיקים בדעות או מטרות נאצלות כלשהן ואני שומר על זכותי לכנותם מיץ-זבל גזעני ורקוב. כך יאה וכך נאה לבעלי-עבדים, וגרועה מזאת. אשר להסברך - עם כל הכבוד, אין בו כדי להניח את הדעת. כל החוליים שמניתי מיוחדים לחברה האמריקנית בלבד. לא תמצא אותם בשום מקבילה מערבית אחרת, גם אם תחפש בזכוכית מגדלת. אין טעם להכניס לעניין את החברה האצטקית שכן אין שום דרך לעשות הקבלות בין שתי החברות. את החברה הצרפתית, לדוגמא, אפשר להכניס לאותה קלחת. למה שם לא ילדים לא רוצחים ילדים? טבע האדם הצרפתי טוב מזה האמריקני? |
|
||||
|
||||
אינני מתכוון להתווכח על פרסומות עם אדם חסר הומור, שכן הפרסומות, בחלקן הגדול (ובעיקר אלו הלוקות ב"גזענות" או "שוביניזם") מבוססות על הומור. אם אינך יכול להבין הומור, אינך יכול להבין אותן. בדיוק כפי שלא אתווכח עם אדם חסר הומור על איכותה של הסדרה "דרו קרי", כך לא אתווכח איתך על פרסומות. אתה ממשיך לנסות ולטפול עלי כאילו אמרתי שארה"ב היא המודל המושלם, וכולנו צריכים ליפול על ברכינו ולברך אותם על שהרעיפו עלינו מטובם. אינני חושב כך. אני כן חושב שיש להם מודל די טוב, שזקוק לשיפורים פה ושם, בעיקר במערכת החינוך הקלוקלת עד מאוד שלהם. להווי ידוע לך, כמובן (שהרי אתה בבירור מומחה גדול לא רק להיסטוריה אמריקאית ולחוקה, אלא גם לנבכי נפשם של כותביה) כי מגילת הזכויות הינה תוספת מאוחרת לחוקה, ונכתבה על ידי אותם אנשים ששיחררו את העבדים השחורים במלחמת האזרחים. האם גם כל אותם לוחמים אינם אלא מיזנטרופים גזעניים שרוצים רק כסף וכוח? עשה לי טובה. אפילו סוחרי העבדים לא לקו ב"שנאה רצחנית" כלפי ה"סחורה" שלהם. הם כן לקו באדישות מוחלטת כלפיהם. הם לא שנאו אותם יותר משזבן בחנות רהיטים שונא כסאות. כמובן שמדובר בדבר נורא שטוב שנעלם מן העולם, אבל ההאשם עליהם כבד מספיק גם בלי להאשימם בשנאה רצחנית. ראה שתי פסקאות למעלה באשר ליחסי לארה"ב. |
|
||||
|
||||
מהיכן אותו בעל סופרמרקט יביא את השקעתו אם אנשים כמוהו מקבלים בסה"כ 50% מעל לקופאית? אם ילווה מהבנק והשקעתו תכשל הוא ימצא את עצמו שקוע בחובות וזהו סיכון שלא שווה משכורת קטנה. חברתנו צריכה להיות יותר סוציאליסטית וכאן גם המקום לגנות את הורדת מס הקניה, אבל מכאן ועד קומוניזם הדרך ארוכה ורעה. ובקשר לגניבת מזון: כל גניבה מכל אדם היא אסורה אבל העונש אינו אחיד ותמיד אפשר למצוא מקומות להקלות, במקרה שלנו בגניבת מזון. הסיבה להקל מתמסמסת במקרים סדרתיים. כחברה אסור לנו להרשות גניבה כפעולה שבשיגרה אבל ראוי ואף חובה לדאוג שאף אחד לא יצטרך לגנוב מלכתחילה. בעל סופרמרקט שנתקל באדם שנצטרך לגנוב דבר מזון, ראוי לו שיפעל לכך שלא יצטרך לעשות זאת שוב ולו במחיר של הצבת קופת צדקה בקופה או ליד היציאה. |
|
||||
|
||||
קרא לי פסימיסט, אבל לא נראה לי שמישהו יסכן את הונו וידרדר עצמו לידיה הקפוצות של מערכת הרווחה רק בשביל "העניין". זה לא עובד ככה. אנשים מוכנים לסכן את עצמם כשהרווח הוא מספיק גדול. אם הוא יוכל להרוויח רק 50 אחוז יותר מהקופאי, סביר להניח שהוא יוותר על הקופאי וימלא את התפקיד לבד, וכהך כולם מפסידים (פרט לבעלי החנות) - לקופאי לא תהיה עבודה, ולקונים תהיה מכולת קטנה במקום סופר, כי לבעלים אין זמן לנהל יותר ממכולת. גם היצרנים יפסידו, שכן במכולת, יש ליצרנים קטנים פחות סיכוי לקבל מקום על המדף. וכך, בגלל שאתה רצית להעלות בצורה דרסטית את משכרתו של קופאי אחת, כל המערכת הכלכלית סובלת. (אהם). מזכיר לי קצת קטע מתוך הדיסקוורלד של פראטצ'ט (תעצרו אותי כשנמאס לכם לשמוע על הספרים האלה), שם עם מסויים נותן לעבדים שלו עוד ועוד זכויות, עד כי לבסוף, כשבעלי העבדים מנסים לשחרר אותם לחופשי, העבדים מתנגדים מכל וכל לאיום הזה על החיים הנוחים שלהם. או, בעברית, אם אין סיבה לשאוף ליותר, כולם ישארו בתחתית, וכלכלה לא יכולה להתבסס על פירמידה שטוחה כל-כך... |
|
||||
|
||||
אף פעם לא נמאס מהדיסקוורלד... האמת, זה גם מזכיר לי סיפור מפנטזיה 2000 שמראה כמה הכלבים שולטים בבני האדם שיספקו את צרכיהם ע"י החנופה. |
|
||||
|
||||
אדוני קומוניסט? מסתבר שכן. אנחנו חיים בחברה ק-פ-י-ט-ל-י-ס-ט-י-ת. לא מוצא חן בעינייך? קובה פתוחה להגירה. מה בדיוק הבעיה שלך עם בעל רשת הסופרמרקטים? יש לך בעיה עם זה שהוא היה מוכשר מספיק כדי להתעשר ולהפסיק לעבוד עבודה פיסית? גם אתה יכול. אה, אתה אומר. אבל הוא נולד עשיר. נכון. הוא נולד עשיר. הוא נולד עשיר כי אבא שלו/סבא שלו/סבא-רבא שלו הצליח להתעשר, ובחר להעביר את עושרו עם מותו לילדיו במקום לבזבז אותו על עצמו במהלך חייו. איפה אי המוסריות בזה? אני עובד בחברה שלא נזכיר את שמה. מנכ"ל החברה נוהג במכונית שבמחיר שלה ניתן היה לקנות דירה מרווחת ומכונית אחרת. אז מה? זה אומר שמגיע לו שאני אגנוב לו את המכונית? סך הכל, לפי טענתך, היא שלי בדיוק כפי שהיא שלו. לו הגניבה לא תשנה כמעט, הרי הביטוח יפצה אותו עליה. לי, לעומת זאת, המכונית תשנה את החיים - אני אוכל למכור אותה לחלקים ולקנות דירה. אז מה אתה אומר? הגונב מגנב פטור, לא? |
|
||||
|
||||
הרשה לי לדחות את הצעתך האדיבה בנוגע לקובה. כמו שכבר כתבתי לעיל, אני לא קומוניסט ויש לי מחלוקת עמוקה מאוד עם האידיאולוגיה המרקסיסטית, אם כי, בניגוד לרבים אחרים, אינני רואה בקומוניזם מילה גסה. כמו כן אני לא מסכים עם אבחנתך המלומדת לגבי היותה של המדינה קפיטליסטית. לטעמי היא משהו באמצע, עם נטיות לכאן ולכאן באספקטים שונים שלה, אבל לדעתי היא בהחלט נמצאת במורד המדרון החלקלק לכיוון קפיטליזם. ברשותך, אשאר בארץ כדי לנסות ולמנוע, כמיטב יכולתי, את ההדרדרות הזו. לשאלתך, אינני מקבל את הטרמינולוגיה, ואת הלוגיקה הכאילו-מובנת מאליה, של "היה מוכשר מספיק כדי להתעשר" וכו'. לטעמי כשרון אינו נמדד ולא צריך להימדד בכסף. אם במקומות מסוימים ובעיני אנשים מסוימים זה אכן כך - מדובר בעיוות. אולי המפתח למחלוקת בינינו נעוץ בשוני בראיית העולם הבסיסית, שכן זו שלי גורסת כי אנו חיים כולנו על פלנטה אחת שבה משאבים מוגבלים, ועלינו להשתדל ולנצל אותם באופן שוויוני ככל האפשר, ואז נוכל כולנו לחיות ברווחה יחסית. מכאן תבין שאני כופר לגמרי ב"זכותו" של אדם להוריש את רכושו לצאצאיו. לגבי מנכ"ל החברה שלך, אני סבור ששאלת הגדרת הגניבה והתנאים בהם היא מתקיימת והתנאים בהם לא, ממוקדת ומאוזנת יפה בויכוח שלי עם דורון יערי, לעיל. לפיכך לא אענה לך לגופו של עניין ורק אעיר הערה אחת שעולה במוחי אינסטנקטיבית למקרא התיאור של מכונית המנכ"ל: לו הייתי יכול להיות בטוח שלא אתפס ושלא יהיו פגיעות בנפש, הדבר הטוב ביותר שהייתי מוצא לעשות הוא להרים את המכונית של הבוס שלך לשמיים בעזרת כמה ק"ג של חומר נפץ משובח. |
|
||||
|
||||
סליחה?!? לפוצץ את מכוניתו של אדם בגלל שהוא היה יותר מוכשר ממך? עמך הסליחה, מסתבר שאתה לא קומוניסט. אולי אנארכיסט. אולי סתם בן אדם עם בעיות. תלוי אם האידיאולוגיה שלך מתנגדת לממסד או לכל מי שהוא לא אתה. כן, הוא היה יותר מוכשר ממך. הוא, ואבא שלו, וסבא שלו, וכל מי שלקח חלק בשרשרת ההתעשרות של משפחתו. למה מוכשר? לא, הוא לא מוכשר כי יש לו יותר כסף. יש לו יותר כסף *בגלל* שהוא מוכשר. מבין את ההבדל? ולגופו של עניין. מדינת ישראל היא דמוקרטיה סוציאלית. לא סוציאליסטית, סוציאלית. מה זה אומר? שאנחנו קפיטליזם שאי אפשר לגווע בו ברעב. המדינה "חייבת" לך את השמירה על הזכות לחיים. מעבר לזה - זה כבר בעיה שלך. אם אדם מצליח לשמור על כספו לאורך חייו ומעדיף להשאיר אותו לילדיו - מה הבעיה שלך עם זה? יש מיסים במדינה, כך שאתה יודע בבירור שהמדינה (וע"י כך, גם הנזקקים) קיבלה סכום נאה בכל זאת מכל התהליך. מה כל כך גרוע ברצון שילדיך יקבלו תנאים טובים? כל זמן שיש רף תחתון (סעד, חינוך ממלכתי מתקבל על הדעת), לי, אישית, אין שום בעיה עם זה. להיפך. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני מודה לך שהואלת להכיר בכך שאינני קומוניסט. בזה שאני אדם עם בעיות אהיה הראשון להודות, וסבורני שלא הרבה מאתנו יכולים להכריז על עצמם כאנשים ללא בעיות. אם אתה יכול - אשריך. אינני אנארכיסט. גם עם האידיאולוגיה הזו יש לי ויכוח עמוק, שקצרה היריעה מלפרטו במסגרת מצומצמת זו, אולם מה שאמרתי לגבי המכונית לא נבע מצורך אידיאולוגי, בהחלט אינני סבור שאעשה את העולם מקום טוב יותר ע''י פיצוץ המכונית, אלא מתוך רגש טבעי של אדם הסבור שיש יותר משמץ של ברבריות בהתהלכות במכונית מפוארת שבמחירה ניתן לרכוש דירה בשעה שלרבים מבני העם אין יותר מלחם וחמאה להזין את ילדיהם. אבל זה רק אני. תרשה לי לחלוק שוב על הקישור האוטומטי בעיניך בין עושר לכישרון. במקרים רבים אין כל קשר ישיר בין כשרון לעושר. במקרים רבים (לדעתי - רוב המקרים) זה יותר עניין של מצב חברתי מובנה, אפשרויות התחלתיות, אפליה, קומבינות, נפוטיזם או סתם ניצול שרירותי של משאבי הטבע לתועלתם של מעטים. אשר להערתך האחרונה - בזמן שאנו מדברים, כרגע, אין מס על הירושה. הניחוש הזהיר שלי אומר שגם לא יהיה כזה, וגם אם כן - בודאי לא בשיעור שהוצע ע''י ועדת בן-בסט, ולואי ואתבדה. לדעתי הסכומים שהמדינה גובה מהעשירים אינם מספיקים ולפיכך אינני מסכים שהמדינה (וע''י כך גם הנזקקים) קיבלה סכום נאה. אני מצטער, צחי, אבל כל עוד אנשים במדינה גרים בקראוונים, אחרים בשכונות מצוקה נוראיות, אנשים מכורים לסמים, מקבצים נדבות ואין להם כסף לממן לילדיהם יותר מפרוסת לחם עם מרגרינה או שוקולד למריחה לבית הספר - אינני יכול להסכים אתך שה''רף התחתון'', כהגדרתך, הינו הגיוני או סביר מאיזו בחינה שהיא. במיוחד לאור ההשתוללות הפרועה מן העבר השני. כולנו בני-אדם. גם לאדם הכי לא מוכשר והכי עלוב בעולם מגיע יותר מלחם ומרגרינה לילדיו (שתסכים איתי שאינם אשמים בחוסר-כשרונו של אביהם). זו כל התורה כולה, ואידך - זיל גמור. |
|
||||
|
||||
שניה, רגע - כלומר - האינסטינקט הבריא שלך מורה לך לפוצץ את מכוניתו של הבוס, שמחירה כמחיר דירה ממוצעת - היות ויש במדינה ילים רעבים ללחם. אבל למה לעצור כאן? המכונית של הבוס שלי, למשל, שווה רק חצי דירה. הבה נפוצץ גם אותה! המכונית שלי, למשל, שווה אולי שנה של שכירות - בום! המכונית של אחי שווה עוד פחות - אבל מה על שוכני הקרוואנים? טראח. המדינה חייבת לספק אמצעי קיום סבירים לאזרחיה - מזון, שירותי בריאות, חינוך וכדומה. יש פגמים רבים במערכת וצריך לתקן אותם - זו עבודתם של הפוליטיקאים, אישי הציבור ועובדי המדינה. המימון לכך מגיע - מה מוזר! - מאותו בוס בעל מכונית היוקרה ודומיו. בוס כזה משלם למדינה את מחירה של דירה ממוצעת בכל שנה ממס הכנסה בלבד. אם תקשה את התנאים לבוס שכזה הוא פשוט יעזוב. וללא בוסים כאלה, יקירי, יוכלו הנזקקים האלה שאתה מדבר עליהם לחיות בשוויוניות אמיתית, ללקט מזון מן הפחים, לגור תחת כיפת השמיים ולהתפגר מכל מני מחלות אקזוטיות - כי לא יהיה כסף לטפל בהם. אני מאחל לך הצלחה. יום אחד, כשנחיה כולנו בשוויון ואחוה ולא יהיה איש עשיר מרעהו, אוכל לספר לילדי ליד המדורה, תחת כיפת השמיים, מעט צפונה מחורבות העיר תל-אביב, שהכרתי את המפציץ החמקן. |
|
||||
|
||||
בוא נחזיר דברים לפרופורציות, לפני שמפוצצים לאחיך את האוטו. גם לי יש רכב, ואני בהחלט לא סבור שרכב, ואפילו חדש, מעיד על נובורישיות או על התנשאות, ואני גם לא חושב שבגלל שיש במדינה ילדים שניזונים על דיאטה של לחם ומרגרינה אז כולנו צריכים לוותר על מכוניותינו או לעבור לתזונה על בסיס דומה מתוך הזדהות. בכלל, כמו שכבר ציינתי קודם, הרצון שיש לי לפוצץ לבוס של צחי את האוטו, איננו חלק מאידיאולוגיה צרופה, ולכן אין טעם לדבר על דרגות של רכבים הראויים יותר או פחות לעוף לשמיים בבום. אין גם טעם לחפש איזושהי תוצאה חיובית שתנבע מן המעשה או איזה אידיאולוגיה גורפת של מפציצים, חמקנים או לא. האינסטינקט הבריא שלי מעורר בי תחושת גועל-נפש עמוקה כשאני רואה איזה אידיוט מנופח נוהג ברכב שאפשר להאכיל איתו חצי מכלכתה, ולדעתי הבנאדם הזה הוא חתיכת גוש-חרא אגואיסט ואני סמוך ובטוח שהקב"ה מכין לו קבלת פנים רותחת כשהוא ייפח סוף-סוף את נשמתו החוטאת. אבל אין לי אידיאולוגיה שתוכל למנוע את המצב הזה. כאמור, אינני קומוניסט ולא אנארכיסט, אלא סוציאל-דמוקרט מתון בהכרתי הפוליטית, ולפיכך אני סבור שאותו אדם צריך לשלם מסים שינועו בין 50 ל-90 אחוז, תלוי בהכנסותיו, שאני מניח שאינן מוצאות את ביטוין הבלעדי ברכבו. בניגוד אליך אינני חושב שאני צריך להודות יום-יום לקפיטליסט הנצלן על זה שהוא משלם מסים. זו חובתו ואם לא ימלא אותה יעוף לכלא (לפחות בתיאוריה) ולא מגיעה לו שום תודה על זה שהוא מבצע את חובתו ומואיל בטובו לחלוק עם שאר העם את כספו. הכסף הזה אינו שלו, הוא הרוויח אותו כתוצאנ ישירה מקיומה של חברת בני-אנוש והוא חייב להחזיר את רובו של הכסף הזה לשימוש אותה חברה. הוא לא עושה טובות לאף אחד. בניגוד אליך אני גם לא מתרגש מאיומי הקפיטליסטים לעזוב את הארץ אם נמסה אותה יותר מדי. אדרבה - שיסתלקו לאלף עזאזל. סוציומאטים כאלה אינם עוזרים לבנות חברה בריאה, הם הורסים אותה. לשם דוגמא בלבד - על מנכ"ל הבנק הבינ"ל, פיוטרקובסקי שמשתכר בסביבות חצי מיליון שקל בחודש (למיטב זכרוני) הייתי מטיל מס של 80 אחוז. חישוב פשוט ילמד שזה יותיר בידיו 100 אלף שקל בחודש. אחלה משכורת שבעולם, אני בטוח שאתה היית שמח לקבל מזכורת כזו ואני גם בטוח שבנאדם שמרוויח ככה יכול להרשות לעצמו אוטו כמו זה של הבוס של צחי. אם זה לא מספיק לו - שיסתלק לאמריקה ותוך עשר דקות אני מוצא לך מאתיים דוקטורים מובטלים לכלכלה וניהול שיעשו עבודה לא פחות טובה. אני רק מקווה שהילדים של היורד-המורד לא יישחטו בפעם הבאה שאיזה ילד בן 12 או 47 יקבל התקף טירוף באמריקה הגדולה ונטולת-המסים. |
|
||||
|
||||
בקיצור - אתה מתבסס על רגש ולא על שכל. זכותך. באמת. אני לעומת זאת, מחזיק בדעה כי מותר לו לאדם להרוויח הרבה, וכי הדבר אפילו רצוי, בהיותו מועיל לכל המעורבים. עלינו לשאוף כי אלה שאינם מרויחים הרבה ירויחו יותר, ולא כי העשירים ירויחו פחות. הגישה שלך דסטרוקטיבית ונובעת (כך נראה) מקנאה פשוטה - אם לי אין ולו יש, ואני לא יכול לגרום לכך שגם לי יהיה - אז שגם לו לא יהיה! עם כל הכבוד, זו גישה ילדותית. באשר לי - אם בכסף עסקינן, הרי שאשמח מאד להיות מועמד לקבלת פנים רותחת מצד הקב"ה, ואפילו אסכים להאבקות בבוץ עמו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שערבבת קצת בין שני חלקים בתגובה שלי, וכך יצאה מין תערובת מוזרה, שבהחלט אינה מייצגת את עמדותיי. ייתכן שהאשמה בי, על שלא הפרדתי באופן חד יותר בין הדברים. אז הנה: לגבי המכונית - נכון, תשוקתי להרים את האוטו לשמיים נובעת אך ורק מתוך אינסטינקט וחוש-טעם בריא. אפשר גם לקרוא לזה רגש. בהחלט אין לי כוונה להפוך זאת לאידיאולוגיה ולאגד סביבי מפוצצי מכוניות. עד כאן הרגש. אשר לגישתי כלפי השיטה הכלכלית הרצויה, כפי שהזכרתי לראייתי אני סוציאל-דמוקרט מתון. אינני שואף לגרום לחקיקת חוק שיגביל את סכום הרווחים שיכול אדם להפיק מעסקיו או ממשכורתו בסופו של יום. כל רצוני הוא לגרום לחלוקה צודקת ושוויונית יותר של המשאבים וכוחות-הקניה ולפיכך - אין לי בעיה שאותו פיוטרקובסקי ירוויח שלושה מיליון ש"ח בחודש במקום מחצית המיליון שהוא משלשל לכיסו כיום - פשוט שישלם מס הוגן. לסברתי, בטווחי רווחים כאלה - מס הוגן יכול להגיע ל-90 אחוז מסך הרווחים. אינני רואה דבר דסטרוקטיבי בגישה שמאלית יותר מן הבון-טון הקפיטלסטי המקובל - לשיטתי, עדיין יצליח פיוטרקובסקי לגמור את החודש בצורה מכובדת ולחברה תצמח תועלת רבה יותר. כולם מרוצים. להשערתך בדבר מניעיי - אומר לך רק כי אתה טועה, לא יותר. אני באמת סבור שכדאי לשמור את הויכוח יותר אד-הוק, פחות אד-הומיני. לא? אשר לנכונותך להיאבק בבוץ עם הקב"ה תמורת כסף, אני מניח שזו כה גדולה רק בגלל אי-אמונתך בו. אני מעדיף להמשיך להאמין ולקוות שהוא קיים ושיש לו רעיונות יצירתיים כיצד להשחית את צורתם ואת נפשם של אלו שפגעו בילדיו. |
|
||||
|
||||
נו, אם כן, אנחנו מדברים כאן בסופו של דבר רק על כמות ולא יותר. אתה רוצה 90 אחוז במקום 80 או 70 או מה שלא יהיה. נחמד ויפה, אבל אין כאן איזה שינוי מהותי של השיטה. גם בשיטה הנוכחית נתן להגיע לאחוזי מס גבוהים מאד (אינני יודע כמה ועל כמה). באשר לקב"ה - הרי אנו חוזרים לנטיותיך ההרסניות... :-) |
|
||||
|
||||
בשיטה הנוכחית דרגת המס הגבוהה ביותר היא 50 אחוז. למעשה, עד שיעבירו, במהרה בימינו אמן, את הרפורמה (כן, בטח, על מי אני עובד?) יש דרגת ביניים לה יש גבנון של עוד כמה אחוזים, שכן מעל רמה מסויימת (50 אלף?) מפסיקים לשלם ביטוח לאומי, או משהו כזה. אז אנשי הביניים הללו נדפקים הכי קשה. |
|
||||
|
||||
במצב הנוכחי אנשים עם משכורות של מעל 30000 ש"ח משלמים מס הכנסה של 55%. לגבי הביטוח הלאומי, הוא בכלל לא מס אלא ביטוח שמבטח את האזרח מפני הנזקים הכלכליים של מחלה, תאונת עבודה, אבטלה או שירות מילואים. מכיוון שסכום הפיצויים שהביטוח הזה נותן במקרה של אחד הנזקים המצוינים מוגבל, מוצדק לחלוטין שגם הסכום הנגבה יהיה מוגבל. אם יש לך פורשה וחברת הביטוח שלך מוכנה לשלם לך מחיר של סוברו במקרה שהמכונית תיגנב, אין לה שום הצדקה לגבות ממך ביטוח גבוהה יותר מזה שתגבה מבעל סוברו. |
|
||||
|
||||
בוא ניכנס לפרטים, כדי לאתר את נקודות המחלוקת: 1. אתה טוען כי מכונית הבוס הינה התרברבות. אם אותו בוס היה מעדיף לקנות, בוא נגיד, סובארו ליאונה שנת 89 (מחיר מחירון - נדמה לי שבסביבות החמש עשרה אלף), אף אחד לא היה יוצא מורווח - הבוס היה נוהג במכונית פחות טובה, המדינה לא הייתה מקבלת 95% מכס על המכונית, השכבות הנמוכות היו סובלות מכך שלמדינה יש פחות כסף. ובשביל מה? רק כדי שהקנאה לא תמרר את חייהם של העניים יותר - אתה, או אני. נקודה עקרונית נוספת הועלתה כאן ע"י ניר יניב. 2. ההגדרה שלנו למילה "כישרון" כנראה שונה. אני מגדיר אותה בתור "היכולת להשיג את מה שאתה מנסה להשיג". במקרה זה, כסף. אם היכולת שלו מתבטאת בכך שהוא הצליח להוולד להורים עשירים ולא לבזבז את כל כספם על בירה, כנראה שהוא מוכשר. 3. אנשים גרים בקרוואנים, נכון. אתה צודק במאה אחוז. יש עוני בארץ. קטונתי מלהבין את הסיבות לו. אבל יש עוני בכל מקום, ובארץ המצב (יחסית) טוב. אדם לא ימות מרעב בארץ, וזו נקודת התחלה מספיק טובה, לדעתי. כמובן שלא יזיק להעלות את הרף, אבל זה יקח זמן. 4. לדעתי האישית, צריכים להגביל את הילודה בצורה מוחלטת - לחייב הוצאת רשיון מיוחד להורות. העולם היה נראה הרבה יותר טוב אם היו עושים כך. אבל מאחר ומרבית האנושות לא מסכימה איתי בנוגע לכך, מסיבות מובנות, עלי לומר כי זו אשמת האב שהחליט להביא ילדים לעולם למרות שאין ביכולתו לפרנס אותם. 5. למה בדיוק מגיע למסוממים שלא יודעים מתי די פרנסה מהמדינה? זה לא משנה כמה כסף יתנו להם, בכל מקרה הם יכניסו אותו לורידים בסופו של דבר. |
|
||||
|
||||
אתה לא מבין - הוא לא אמר שיקנו סובארו 89, הוא אמר שהוא יפוצץ להם את המכוניות, וההגיון הוא הגיון בריא - הוא יפוצץ, והם יקנו עוד מכונית, ושוב יעברו 95% למדינה, ושוב יפוצצו, ושוב יקנה, וחוזר חלילה. הרי לך שיטה מצויינת להעברה איטית ונעימה של כספי העשירים ה&@$%#^% למדינה. כה לחי. |
|
||||
|
||||
בוא נסגור את עניין המכונית: אינני מתווכח עם הטיעון שלך לגבי חוסר-הכדאיות הכלכלית שבפיצוץ מכוניות. יכול להיות שזה טיעון נכון. כמו שכבר ציינתי, אין בכוונתי לפוצץ באופן סיסטמטי כל רכב ששוויו יותר ממאה אלף דולר. פשוט ציינתי שרכב יוקרתי במדינה שששית מילדיה נמצאים מתחת לקו העוני הוא ניקור-עיניים מיותר, מבחיל וסר-טעם. בתור שכזה, באופן תיאורטי בלבד, הוא ראוי שיפוצצו אותו. ולמען הסר ספק: איני סבור שתצמח תועלת כלכלית כלשהו מפיצוץ הרכב, ולפחות בעתיד הנראה לעין אין בדעתי לנקוט צעדים מעשיים בנושא. אשר להגדרתך למילה כשרון: "להצליח להיוולד" לבנאדם עשיר זה כשרון? בחיאת רבאק צחי, מכבסת מילים שכזו אני לא זוכר מאז שי בזק. לפי ההגדרה הזו גאון מתמטי שנולד להורים עניים ומת בגיל 7 לפני שהצליח לעשות כסף מגאונותו, הוא פחות "מוכשר" מדביל מוחלט שנולד לאב עשיר ומבלה את כל ימיו בשינה וסביאה, ונהיגה במכוניות שוות-פיצוץ. אתה באמת עומד מאחורי ההגדרה הזאת? כמו כן, עם כל הכבוד, אני לא מסכים עם הגישה של "קטונתי". מה זאת אומרת קטונתי? מי לא קטון? אם נפטור כל בעיה חברתית, מורכבת ככל שתהיה, ב"קטונתי", ניתקע לנצח עם אנסים סדרתיים, אלימות במשפחה, פדופילים, גזענות ועוד רעות חולות. צריך לנבור במעמקי הדברים הללו ולעולם לא להפסיק לנסות להבינם, ולא להגיד קטונתי או "יקח זמן". כמה זמן? ממתי? עד מתי? המדינה קיימת כבר יותר מיובל, אנשים הספיקו לחיות ולמות פה מספיק בשביל שנפסיק להאשים את הזמן - צריך לתקן, כאן ועכשיו. אינני מסכים, כמובן, גם עם השקפותיך בנושא הילודה והנרקומנים, אבל נראה לי שזה כבר ויכוח נפרד בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
ההגדרה שלי לכישרון הייתה קצת הומוריסטית, מן הסתם. אבל עדיין - אני חושב שאם אב (או אם, כמובן) מצליח להתעשר, זכותו המלאה להוריש לילדיו סכום כסף משמעותי, אחרי שהמדינה תיקח את חלקה. וכן, זכותו של אותו אב להוריש את רכושו גם לילדיו הדבילים המוחלטים. "קטונתי", כן. אני לא מתיימר להבין הכל על הכל. ויקח זמן, כן. המדינה קיימת מעט יותר מיובל, והמין האנושי בכלל קיים אפילו קצת יותר מכך. אבל בהתחשב בעובדה שרק בדור או שניים האחרונים האנושות התחילה לגלות עניין כללי ברווחתם של "פשוטי העם" כמוני, כמוך, וכמו השישית הרועבת שהזכרת. ואכן, לאט ובטוח, מעלים את הרף - בתחומי הרפואה, הרווחה, ההשכלה וכל מה שבעצם משנה. לא ממש ראלי לצפות להגיע לאוטופיה אינסטנט, אתה לא חושב? לא ציפיתי שתסכים עם דעותי בנושא הילודה, מן הסתם. לרוב האנשים יש בעיה איתן, משום מה. אבל אשמח אם תסביר לי למה אתה חושב שהמדינה צריכה לעזור לנרקומנים לקנות את הסמים שלהם. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמיצינו את נושא ההורשה - בוא נסכים שאיננו מסכימים, מאחר שאני לא רואה מהיכן ניתן להמשיך מכאן. כפי שכבר אמרתי, כיום מבחינה מעשית, אינני חושב שצריך לבטל לחלוטין את זכות ההורשה, אלא להטיל עליה נטל מס כבד מאוד. לעניין הזמן, ובכן, באמת אינני מבין מניין לקחת את הרעיון שרק בדור או שניים האחרונים החלה האנושות לגלות עניין בבעיות העניים? אינך חושב שאתה עושה עוול מסוים למחברי המניפסט הקומוניסטי, שכידוע כילו מלאכה נכבדה זו עוד במחצית המאה ה-19? כמובן אינני מזכיר תנועות רבות במהלך ההיסטוריה שלחמו למען זכויות העניים, אולם זאת אך מפאת קוצר היריעה, אולם די אם נזכיר את הכופרים בנצרות, בימי הביניים, שעיקר משנת "כפירתם" עסקה בסוציאליזם צרוף. אינני חושב שלדרוש קצת יותר צדק חברתי, תיקון פה ושם של עוולות המשטר והומניות תחת ניכור הם רצון ב"אוטופיה אינסטנט". סבא שלי ורבים מבני דורו כבר הספיקו להידרס תחת גלגלי המכונה, בשבילם כבר מאוחר מדי. בשבילנו לא. אשר לנרקומנים, בוא ותן לי להציע לך נקודת ראות חדשה על הנושא, ולצורך זה אבקשך, בכנות, לנסות ולזנוח, ולו לרגע-קט, את נקודת המבט הקיימת שלך על הנושא, זו שבאה לידי ביטוי במשפט כמו "למה המדינה צריכה לעזור לנרקומנים לקנות את הסמים שלהם". "הנרקומנים" אינה מיקשה אחת של אנשים בעלי נטיות עברייניות, טפיליות ואנוכיות, הנוטים לאלימות ומוכנים לבצע כל עבירה מסוכנת כדי להשיג את הסם ממנו הם שואבים הנאה מוחלטת. מן הסתם ישנם לא מעט כאלה, אבל הם אינם מלמדים על הכלל. בין המכונים "נרקומנים" מצויים בחורים שמוכרו לסמים ע"י סביבתם (משפחתם או חבריהם) עוד בגיל צעיר מאוד, לעתים לפני גיל 10, כמו כן מצויים שם אנשים ששיפוטם השכלי לוקה בחסר (מפגרים במידה זו או אחרת, חולי-נפש בדרגות שונות), אמהות הרות (לילדים שייולדו נרקומנים אף הם) ועוד כיו"ב אנשים אומללים ומוכי-גורל להחריד. אני אישית חש רחמים גדולים כלפי אנשים אלה, לא שנאה או תיעוב או פחד. זכותך המלאה להרגיש אחרת ממני כלפיהם ולצורך הויכוח אכן אצא מתוך הנחה שאתה שונא את כולם, מתעב אותם עד בלי די והיית מוכן לשלח את כולם לשאול-תחתיות לו הדבר בידך. עדיין, האנשים הללו מהווים פצצת-זמן חברתית: הם פורצים לבתי ולכלי-רכב, גונבים, מכייסים, שודדים זקנים ומבצעים שלל פשעים אלימים, וכל זאת כדי לשלם את מחיריהם האסטרונומיים של הסמים, אליהם הם מכורים. שים לב: מכורים. לא משנה כרגע איך הגיעו למצב הזה, כרגע הם פשוט מכורים, ולא חשוב מה - הם חייבים להשיג את הסם, בדיוק כפי שאתה חייב היית להשיג ככר-לחם שמתנוצצת מול עיניך במאפייה, אחרי שלא אכלת 3 ימים. ובכן, האנשים הללו פוגעים בי ובך במעשיהם הפליליים, וכמובן פוגעים במשפחתם, חבריהם ומכריהם, שלא לדבר על ילדיהם, שתסכים איתי שהם חפים מכל פשע וגם להם עצמם החיים שווים פחות מקליפת השום. מה עושים איתם, צחי? בהנחה שהפלאפון של השטן לא זמין כרגע, ואי-אפשר לשגר אותם לשאול בדואר-אקספרס? כולאים אותם? ניסו את זה, וזה לא בדיוק עובד. אז הנה ההצעה שלי, שאם תחשוב עליה בראש נקי ובלי דעות קדומות, אני בטוח שתמצא בה הגיון: לנרקומנים מועדים, שרופא מוסמך ומומחה להתמכרויות אישר שהם אכן כאלה, תוצא "תעודת נרקומן" ע"י המדינה, שתקנה להם את הזכות להיכנס לתחנות-טיפול, שם יקבלו הזרקה של מנה מידי אחות מוסמכת, תמורת תשלום סמלי, נניח 10 ש"ח. כמובן שכל צורה אחרת של סחר בסמים קשים תמשיך להיות בלתי-חוקית. כך אתה משיג לא רק שתי ציפורים, אלא את כל הלהקה - אתה שובר לסוחרים את השוק, שכן מי יקנה מהם מנה ב-150 ש"ח כשאפשר להשיג ב-10? וחוץ מזה אתה מנטרל את כל עבירות הרכוש הנלוות לסמים שפירטתי לעיל, ולסיום - אתה מפסיק לעשות מהאנשים האומללים האלה עבריינים פליליים רק מפני שהם לא יכולים להשתלט על דחף שגם אתה, לו חלילה היית מכור לסם, לא היית מצליח להשתלט עליו. ולסיום, עלי להבהיר כי הרעיון דלעיל אינו פרי הגותי האישית אלא מיושם בהצלחה מזה חודשים מספר באמסטרדם וברוטרדם שבהולנד. הוי אמסטרדם... |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים איתך. אנחנו דווקא כן מסכימים בנושא הירושה. הויכוח הוא בקשר לכמות - אתה טוען שיש לקחת לעשירים את כל מה שיש להם, כדי שהם יפסיקו להיות עשירים, ואני טוען שיש לקחת לעשירים חלק ממה שיש להם, כדי שהם יהיו עשירים פחות. בנושא הנרקומנים - שוב, קטונתי... אין לי מושג איפה ולמה השיטה עובדת. לדעתי האישית, סמים לא צריכים להיות אסורים בחוק בכלל (לא יותר מאלכוהול, למשל. נאמר - רק מגיל 18 ומעלה). אם אדם מספיק נחוש בדעתו לטגן לעצמו את המוח, שיבושם לו. אני עושה את זה עם מוניטורים, מיקרוגלים ופלאפונים, שהוא יעשה את זה ביעילות קצת יותר גבוהה. אבל מאחר ועושה רושם שרוב האנשים מסרבים לקחת אחריות על מעשיהם, ומאשימים את החברה כולה על כל פאשלה שהם עושים (להוציא מן הכלל ילדים, כמובן. אבל כבר ראינו שלדעתי לא צריכים להרשות לכל אחד ליצר כאלה רק כי בא לו), נראה שאנחנו חייבים בכל זאת לאסור על אנשים לפגוע בעצמם - ע"י הכנסתם למוסדות גמילה בכפיה, אם אפשר, או בשיטה שתארת, אם היא תתברר כיותר יעילה. בכל מקרה - אני מקווה שלשנינו ברור שאסור לתת להם כסף בידיים. אולי לספק להם מינון קבוע של סם, בתוספת לתלושי מזון, למשל. |
|
||||
|
||||
הגירסה שלך, לפיה אנו חיים על פלנטה שמשאביה מוגבלים, מצודדת אבל לא כל כך נכונה. הכל תלוי במשאב. יערות הגשם הם משאב מוגבל. מחשבים - כנראה שלא. מספרם הולך ועולה, משום שחומרי הגלם (ביסודו של דבר - קצת חול וקצת נפט ונחושת) נמצאים בכמויות גדולות מאד ביחס לצריכתם על ידי תעשיית המחשבים. אני מסכים שאנו צריכים לפקח על השיוויוניות בגישה למשאבים המוגבלים (ובמיוחד לשימורם ולא לחלוקתם). אין סיבה לנצל את הכל באופן שיוויוני. בקשר להצהרה שלך שאתה מעוניין לבצע פשע, אם תדע שאתה לא תיתפס, היא מעניינת הרבה יותר, אולי את המשטרה. אני למשל לא מפוצץ את מכוניותיהם של אנשים שאני מתנגד להם פוליטית כי גם החוק וגם המוסר מפריעים לי. לא כל כך הסיכוי שמא אתפס. ודבר אחרון: לשיטתך - גם מכוניות הם משאב מוגבל. למה לפוצץ? עדיף לגנוב, כי פעם תיגמרנה המכוניות. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא ירדת לסוף דעתי. כוונתי היתה שאנו חיים בעולם שבו המשאבים בכל רגע נתון מוגבלים. הכוונה היא שלא כל אדם יכול לנצל את המשאבים שברשותו להפקת חומרי-גלם נוספים ללא הגבלה וחוזר חלילה. גם את כמות היערות בעולם ניתן להגדיל, אם כי לא באותה מתכונת של היום, אולם הכל פונקציה של מאמץ שמושקע. בסופו של יום, יש מספר מוגבל של משאבים שמתחלקים באופן מסוים בין כל בני-האדם שמאכלסים את העולם. אין זה משנה שהמטוטלת נעה לאן ולכאן במהלך ההיסטוריה, אלא שכרגע יובל רבינוביץ ואסף דרעי נהנים מהרבה יותר משאבים מאשר שני אזרחי בומביי שחולקים ברז-רחצה ציבורי. כמובן אין ברצוני להלאים את כל משאבי העולם ולחלקם מחדש באופן שווה ומדויק. אינני סבור שזה אפשרי או אף שיש בזה טעם. השאיפה שלי היא מאוד פשוטה: להביא לידי חלוקה צודקת מעט יותר של המשאבים מכאן ואילך. זה לא אומר שאנשים לא יוכלו להתעשר, אלא שהם יוכלו להתעשר קצת פחות, ויחוייבו לחלוק מעט יותר. כמו שכתבתי בתגובה לצחי, לעיל, הייתי מפוצץ את המכונית של הבוס שלו לא מתוך מחלוקת אידיאולוגית, אלא מתוך אינסטינקט בריא וטעם טוב. טעות בידך - את המשטרה, לפחות במדינות דמוקרטיות, צריכים לעניין פשעים שמתבצעים בפועל ולא כאלו שבפוטנציה. למרבה הצער כיום לא מעניינים אותה לא אלה ולא אלה. מידת המוסריות או חוסר המוסריות שלי, כמפוצץ תיאורטי, לעומת זו של הנאד הנפוח שנוהג במכונית הנ"ל, היא עניין לויכוח אחר שגם בו אני מניח שנהיה חלוקים. |
|
||||
|
||||
1) This is the second time I write this
message since I got a blue screen the first time. I guess the big brother's eye is still open ;-) 2) I didn't say that stealing from the reach is a morality behavior. On the other hand I would like to see more actions of individuals against powerfull corporations. This action could be an embargo on those companies products (That's what I do). Unfortunally people don't really give a damn these days. Either they have comfortable life and they have no will to make a change or they are too poor and concern about how to put food on their table. I would really want to see more people like your friend who refuses to install Microsoft's products on their computer. This friend of yours (and other that I know like myself) stand for their beliefs. I don't accept , though , that young childrens who want to play on their new computer will install Linux. If they do , they'll probably play snake. So , under these circumstances , I'm happy that their protest is heard , loud and clear. That is , they need , and I repeat - need microsoft products in order to fulfill the capabilities of their computer yet they dont want to pay thousands of Nis for that. Maybe someone will hear that protest someday... 3) It's another argue, but the fact that Microsoft releases a new version so often is because time is very expensive these days (especially in the high-tech). So , instead of releasing a complete product in a year , they release a Beta version , sold as completed one , full of bugs , in full price after 3 months. I don't accept that. |
|
||||
|
||||
העתקת תוכנה אינה בשום מקום מוגדרת כגינבה וכל המשווה אותה לכך נתפס לסיסמאות של מי שמרוויח מהעניין כולו ב, העתקה היא רק העתקה -- היא עלולה לאחר הוכחת שימוש לא הוגן להיות העתקה מפירה של זכויות היוצרים. ההבדל בין השניים משמעותי מאוד כל יצירה סיפרותית ,או אומנותית ניתנת לשימוש הוגן עי הלומד בתנאי שאינו עוסק במיסחורה או פוגע בפוטנציאל השיווקי שלה היצירה. וגם על כך מרבים להתווכח. אין זה בכלל הוגן להציג העתקה של תוכנה או קישקשי בייטים למיניהם כגיבה. ובסופו של דבר- הבעלים על הזכויות היוצרים למשל על יצירה מוסיקלית. עושקים את היוצרים עצמם.ולהם מגיעה התווית הזו. באצילות |
|
||||
|
||||
שימו לב שישנן חברות להגנות על תוכנה וחברה שנלחמת בדיסקים מזוייפים, כשאמנים לא מקבלים תמלוגים על שידורי קליפים בכבלים. ב"גלובס" הציע מנכ"ל הליקון שבערוץ הקליפים אמנים לא יקבלו כסף על תמלוגים. יש לדעת שלפי החוזים הסטנדרטיים כדי להרוויח סכום סביר (של נאמר עשרת אלפים ש"ח לאמן על דיסק בחברה גדולה יש להגיע לפחות ל24 אלף עותקים ושבשנה יש מספר ספור מאוד של מקרים כאלה. |
|
||||
|
||||
הא? נניח שאתם 4 אמנים המשתתפים בהפקת הדיסק ל 4\2.4 ש"ח לדיסק זה כל מה שיוצא לכם? |
|
||||
|
||||
נעלמו כמה תווים נחוצים: צ.ל: ארבע חלקי שניים נקודה ארבע ש"ח לדיסק. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלא הובהרה כראוי הנקודה שבנזק שגורמת מייקרוסופט. 1. איכות התוכנה. מיקרוסופט הפכה למקובל לדרוש כסף על פשלות שלהם, גם בעולם הייטק. למי שלא יודע, עד לא מזמן כל התיקונים למערכות ההפעלה והתוכנות של מיקרוסופט, דרשו קניה של גרסה חדשה. אני מדגיש קניה. לא רק, אלה שלפי כל הסימנים היה זה כלי בידיהם להכריח משתמשים לשדרג. לפי בדיקות מאד מוגבלות שערכתי, רמת הדרישות הבסיסיות למערכות הפעלה, מבחינת משאבי מערכת, עולה עם הגרסה. למרות ובניגוד לכך שהשינויים בממשק משתמש לא משמעותיים. או שמדובר כאן באי יעלות כרונית או כוונה תחילה. יש אפילו שירחיקו להצביע על שת"פ מיקרוסופט/אינטל. שדרוג תוכנה דורש שדרוג חומרה. וכמובן להיפך. התוכנות שלה בעלות איכות לא מספיקה. ללא המונופול הם פשוט לא היו שורדות. אבל שוב, ללא המונופול, הם בטח לא היו כ"כ גרועות. 2. קידום השוק. אם כל הכבוד לתרומתה של מיקרוסופט, זה לא סוד שבתחומים מסוימים מערכות ההפעלה שלה עדיין לא הגיעו לרמה של מערכות שפותחו לפני מעל 20 שנה. 20 שנה. רוב השרתים באינטרנט הם עדיין שרתי יוניקס, ומן הסתם אין שום מערכת קריטית שלחלונות יש שם תפקיד מכריע. מה שקורה זה שמיקרוסופט, כדי למנוע תאימות, דואגת לפתח הכול מחדש. לדוגמא: פעם היה דבר שנקרא "אופן-ג'י-אל". ספריה לפיתוח גרפי. מה עשו מיקרוסופט? פיתחו את "דירקט-אקס". למעשה היה זה גזר דין מוות ל"אופן-ג'י-אל". יצרני כרטיסי המסך, שבהם תלויה ה"אופן" (לקיצור) פשוט הפסיקו לייצר\להשקיע בדרייברים בשבילה. מה התוצאה? מפתחי משחקים יכולים להשתמש בחלונות בלבד, או, אם ברצונם לפנות לשור רחב יותר, להשקיע בשכתוב מחדש. עם "אופן", לא היה בזה צורך. הנקודה שלי כאן היא שמיקרוסופט מזיקה מאד. היא חונקת את התחום. 3. כשחברת ענק כמו מיקרוסופט, נכנסת לכל תחום, אז מתחילה לשנות את הסטנדרטים לטובתה, לא רק שזה חותר תחת כל ניסיון להחיל תקנים, אלה זה גם מונע תחרות. הדבר משול לשליט הנבחר באופן דמוקרטי (כביכול), והמוציא מחוץ לחוק את מתחריו. במקרה כזה מורדים, גם אם זה לא חוקי. ועוד דבר. היום יש לנו בארץ עשרות סיפורי הצלחה של קבוצות קטנות של אנשים. בשוק האידיאלי לפי מיקרוסופט, כל זה היה בלתי אפשרי. כל האנשים היו עובדים עבור חברות ענק, כל סטרט-אפ היה נמחה מיד, וכל הכסף של הרעיון, היה הולך למשקיעים במיקרוסופט ולביל גייטס. רק שתבינו, איך יכולה להתחיל דעיכה בענף. לא ירצו לעבוד שם, לא יהיו תמריצים לתחרות, ומכאן ועד לההשפעה מאיטה על כל שאר התחומים, הדרך קצרה. אגב, זה כבר מתחיל. 4. גניבה היא גניבה, אין מה להתווכח. אבל כשחברת ענק עושקת ואונסת שוק שלם, והרשויות - אין בכוחן למנוע זאת (למרות כל הפסיקות), והנזק העיקרי כבר נעשה, הכבוד שלי לחוק כזה, יורד. אכן, מרידה קטנה, אבל בכ"ז מוצדקת. אני לא שונא את גייטס. אני שונא להיות נאנס, ולראות "צדיקים" נדרסים. להזכירכם, החוקים שלנו הם לא אפודיקטיים. חוק, לא מתקבל ללא הצדקה כלשהי, והחוק אינו הצדקה לאי ביצוע עבירה בפני עצמו. הפגיע שבביצוע , כן, הסלקטיויות שבקיום חוקים מסוימים ואחרים לא - גם כן. אבל בלית ברירה, כהמחוקק לא מגן עליך, עליך להגן על עצמך. אני לא אאשים עני שגונב לחם למחייתו. כך גם לא דתי שלא מקיים מצוות חרם. זה חוק שבחרתי לא לקיים בשביל שלא אפול מן העשירים ממני. זה לא סתם טיעון, אלה שדמיינו לעצמכם שסף הכניסה לפיתוח הייטק, היה מליון דולר. זה היה מביא למצב רצוי? |
|
||||
|
||||
כתבתי את זה לא מהמחשב שלי. השם הוא רומן. |
|
||||
|
||||
בוא נתייחס לנקודות שהעלית, אחת לאחת: 1. איכות התוכנה. הדרישה לשדרג תוכנה בתשלום כל כמה שנים לא הומצאה ע"י מיקרוסופט. חברות כמו IBM נוהגות ככה מאז שביל גייטס היה בגנון. אז מה? רמת דרישות החומרה הבסיסיות של כל מערכת הפעלה אכן עולה עם הזמן, אך זאת בעיקר כתוצאה מהוספת תכונות חדשות לאותה מהדורה. תכונות חדשות רבות גורמות לתקורה גבוהה יותר ודורשות יותר משאבים, בדיוק כמו שמכונית פורמולה 1 צורכת יותר דלק מאשר פיאט אונו. אם עבורך אין תועלת בתכונות החדשות, אל תשדרג. לגבי תיאוריית השת"פ בין מיקרוסופט ואינטל, אני שוב מחזיר אותך לדוגמת IBM שהיתה במשך שנים ארוכות יצרן תוכנה וחומרה מונופוליסטי לחלוטין בשוק המחשבים הגדולים. משום מה זה לא הפריע לאף אחד כשאותו יצרן מכר גם מערכות הפעלה ותוכנה בסיסית שדרשה המון כוח מעבד ושטחי דיסקים, וגם את המחשבים ואת הדיסקים ואת כונני הקלטות ואת המדפסות שהיו מחוברים למחשב הזה. כך הם עובדים עד היום (עם כמה מתחרים אבל לא הרבה) וזה "בסדר", אבל את מיקרוסופט מאשימים שהיא כותבת בכוונה קוד לא יעיל כדי לקדם את עסקיה של אינטל. נו באמת. 2. קידום השוק. ההצהרה שהיתה נכונה פעם, כאילו כל לינוקס על דיסקט משפיט את הגרסה האחרונה של חלונות, כבר לא ממש נכונה. גם הטענה לגבי רוב השרתים באינטרנט טעונה הוכחה לאור העובדה שאתרים מובילים כגון eBay עובדים בסביבת מיקרוסופט טהורה ללא תקלות. יש ליקויים בתוכנות של מיקרוסופט, אבל יש בהן גם יתרונות עצומים על המתחרים. לגבי תקנים, שוב התיאור העגום לא ממש משקף את המציאות, לא בכלל ואפילו לא בהתייחס לדוגמה הספציפית. יש עדיין תמיכה מלאה בתקן OpenGL גם במהדורות החדשות של חלונות, והסיבה שפותח DirectX היא שהוא מכיל אין ספור רכיבים שאינם קיימים כלל ב-OpenGL וקשורים למשל לאודיו, לסינכרון משתמשים ברשת, וכיו"ב תכונות תשתית שדרושות למי שמפתח יישומי רשת בימינו. בנוגע לתקנים אחרים, מיקרוסופט חברה היום בפורומים רבים ופתוחים לתקנים באינטרנט ובסלולר. יש לה שם משקל כמו לכל חבר אחר בפורום, וזה מראה על פתיחות ומודעות מצידה לכך שעדיף בסופו של דבר לעבוד עם התעשייה ולא נגדה. 3. שינוי הסטנדרטים. כל חברה גדולה מנסה להפעיל את כובד משקלה כדי לשנות סטנדרטים בשוק, וזה למעשה היתרון של חברה גדולה מול סטארט-אפ שחייב להסתדר עם מה שיש. עם זאת, מיקרוסופט לא בולטת לרעה בתחום הזה יחסית לחברות אחרות. ראה למשל מה שעושה בימים אלה חברת Phone.com לתקן WAP הפתוח והחופשי. 4. "גניבה היא גניבה, אין מה להתווכח, אבל..." לא ברור לי לאיזה חלק מהמשפט הסותר הזה להאמין. האם אין מה להתווכח, כפי שקובע חלקו הראשון, או שמא דווקא יש מה להתווכח, כפי שמרמז ה"אבל" שבסופו? מעבר לכך, תיאורים ציוריים על חברה שכביכול "עושקת ואונסת שוק שלם" אינם מוסיפים לחוזק הטיעון. באותה מידה אפשר לספר על הסוחרים הרשעים שמשכפלים ומוכרים דיסקים פירטיים באיכות ירודה כשהם צוחקים צחוק מבעבע. בסופו של דבר מדובר פה בעסק ובמדיניות עסקית, לא באונס ולא בעושק של אף אחד. חסר רק שתשוו את ביל גייטס להיטלר. אישית, הרבה יותר קל לי להתחבר למי שאומר שהוא אינו קונה תוכנה כי אין לו כסף והוא זקוק לה למחייתו, מאשר למי שמספר סיפורי רובין הוד על האזרח הקטן אל מול הקונגלומרט האימתני. הבעיה היא שחלק גדול מאד מהאנשים שמעתיקים תוכנה אינו שייך לא למגזר הראשון שציינתי וגם לא לשני (אלא כתירוץ אופנתי). הם מעתיקים תוכנה כי זה קל וזול, אבל היו משלמים את המחיר אם היו חייבים. לפני שבועיים כתבתי פה מאמר שמסביר למה הנאפסטרים של העולם יגרמו בהכרח לשינוי המודל העסקי של מכירת מוסיקה. הטריגר לשינוי לא היה נאפסטר, אלא כפי שציינתי עצם המצאתו של תקן MPEG-3 שלמעשה איפשר לנאפסטרים להקים שירות של העברת שירים ברשת. במקרה של התוכנה זה קרה רק באופן חלקי, שכן עבור רוב האנשים עדיין לא סביר להעביר ברשת מאות או אלפי מגאבייטים רק כדי לשחק באיזה משחק חדש. תוכנות קטנות יותר, כאלה שאפשר להעתיק בקלות רבה, מאמצות כבר את המודלים שהזכרתי במאמר, כולל בין השאר מתן מהדורות מוגבלות לניסוי, שימוש בפרסומות, וחלוקת המוצר הבסיסי (בדרך כלל ה-reader או ה-player) בחינם תוך התבססות על מכירת מוצרים אחרים המלווים אותו. חלק אחר מיצרני התוכנה עדיין משתמש בפתרונות טכנולוגיים לבעיית ההעתקות (כמו למשל מספרים סידוריים שנבדקים מול "רשימות שחורות" של מספרים מועתקים וכיו"ב פטנטים). עמדתי היא שאין לפתרונות האלה עתיד, ושבסופו של דבר רק מודל עסקי שיניח מראש את יכולתו הטכנית של הצרכן לקבל את הביטים בחינם הוא מודל שיכול לנצח בטווח הארוך. נ.ב.: ידידי היקר איש-בלי-כסף, אולי תזדהה בשמך האמיתי? |
|
||||
|
||||
סיפור ששמעתי ברשת: בוא נגיד שאני יושב לי על הבאר ונגיד שניגשת אלי מישהיא ומבקשת אש מייד אני שולף את החוזה הסטנדרטי שלי למכירת אש ומחתים את הגברת על התחייבות לא רק לשלם לי 10 אג' על האש אלא גם שלא לתת לאף אחד אחר להדליק מהאש שלה עוברות כמה דקות ואני לתדהמתי רואה את הבחורה נותנת אש למישהו אחר ואני פותח בצעקות אימים על איך שהיא העזה להפר את החוזה בינינו ולגזול ממני את פרנסתי מה לדעתכם הברמן צריך לעשות? להזמין משטרה שתאסור את הגנבת או לתת לי שתי סטירות ולהעיף אותי מהבאר? |
|
||||
|
||||
הברמן יכול וצריך להעיף אותך, כי אתה פוגע בהכנסות שלו - בזמן שאתה צועק, אף אחד אחר לא קונה כלום, ולא עובד - כולם מסתכלים עליך (בהנחה שאתה צועק מספיק חזק, וכולי). אתה יכול, אם תרצה, לתבוע את הבחורה על הפרת חוזה, ומן הסתם תנצח (אבל לא על סכום ריאלי - לא יותר משקל אחד, אני חושב. או אולי היא תדליק לך סיגריה...). |
|
||||
|
||||
על רוב הטענות כנראה שלא תהיה לי תשובה מוחצת, או תשובה בכלל (וכבר אני מתחרט קצת שהתפתיתי לדון בענייני מוסר). על מיעוטן אענה בעתיד הקרוב (ואני שומר לעצמי את הזכות גם לסתור טענות שתמכו בי...). אבל יש משהו אחד שהייתי מאוד רוצה לנכש מהדיון בהקדם האפשרי. המונח ''גניבה''. יש כאן ויכוחים ארוכים האם העתקת התוכנה היא גניבה או לא. ומתחת לסלע צמח לו לפלא גם וויכוח האם גניבה היא לגיטימית או לא. ''גניבה'' היא לא יותר מהדבקת סיסמה, או שמא גידוף, ורק מוסיפה שכבת בידוד מסביב לשאלה. ''גניבה'', ככל שאני מבין, אינה אלא לקיחה בניגוד לחוק. אז הגידו פשוט שהעתקת תוכנה היא בניגוד לחוק. לחילופין, אם אתם חושבים שגניבה אינה אלא לקיחה בניגוד לצדק, אז אימרו שהעתקת תוכנה היא כן או לא בניגוד לצדק. גם ככה הדיון מספיק מסובך. |
|
||||
|
||||
כדאי להגדיר גניבה יש להגדיר קודם כל קניין. יש המחלקים קניין לשני אברים (1) ההחזקה הפיסית בחפץ, או לענייננו, השליטה ברעיון, בתוכנה לפני הפצתה (2) הבעלות או למי שייך החפץ (אולי Entity). כשאני מלווה ספר הרי הוא לא ברשותי אך הינו בבעלותי. לכל אחד ברור שחפץ מקיף גם קניין שנהוג לכנותו רוחני, אך למעשה אין בינו לבין דבר פיזי אלא צורת הופעתו. שני אלו יצאו מתוך רעיון והוצגו לעולם אם כמכונית, או כנייר ועליו סמני דפוס או תווים. העובדה שיותר קל וזמין להעתיק ספר משעון מהווה רק הבדל טכני. גניבה היא פעולה שבה הדבר עובר מרשותי לרשות הגנב, ללא הסכמתי, ובעלותי עליו שרירה וקיימת. (ההסכמה היא שמבדילה בין גניבה להשאלה) גם העתק הדבר המקורי נשאר תחת אותם הגדרות. בדומה לעותקי CD גם מכוניות או ככרות לחם משוכפלים כרצון הבעלים. תסכים איתי שזיוף רולקס מפר את ההגדרה למעלה. גם בשיכפול כזה הרעיון אינו של המעתיק, הוא משתמש במחרטה (=צורב) ומספק את המתכת CDR. האנלוגיה ברורה. אינני רשאי לפרסם כספר דוקטורט של מישהו אחר, אינני רשאי לבנות בחצר מרצדס, לקרוא לו מרצדס ולנהוג בו ברחוב ככזה. כל שאר הטיעונים ממן איכות המוצר, מצב הבעלים, חסרון כיס וכו' אינם רלוונטיים לשם קביעת בעלות ורשות, ואינם אלא אחיזת עיניים והצטדקות של אלה עם הכובע הבוער בראשם. ראה ראיון עם עו"דינם האבסורדי של נפסטאר ב New York Times מסוף שבוע זה כדאי להבין שזכות הקניין הינה מאושיות החברה. ומכיוון שמאוחר כאן, אזכיר רק שיש גם הבדל בין זכות קניין על החפץ גופו לעומת זכות השימוש בלבד, שזה המקרה שלנו. כמובן שכל האמור כאן בטל אם אתה בורחאס הכותב את דון קישוט www.nytimes.com/library/magazine/home/20000813mag-qaboies.html
|
|
||||
|
||||
ביל גייטס ודומיו רוצים שנאמין שתוכנה היא כמו מכונית או לחם אם אתה מקבל את ההגדרה שלהם לקניין רוחני אזי העתקת תוכנה היא גנבה מצד שני בפעם האחרונה שניסיתי להעתיק פיאט השאסי נתקע בחריץ של הCD |
|
||||
|
||||
להעתיק מכונית בכוחות עצמך זה לא פשוט: גם אם היא בניוטרל צריך לדחוף ולהתאמץ. לעומת זאת, יותר מקובל לגרום לה להעתיק את עצמה (להתעתק?) בעזרת המנוע שלה. לשם השוואה, לפי מרים מקור המילה האנגלית copy קשור לשפע ועושר. |
|
||||
|
||||
כיכרות לחם משוכפלים? אתה יודע משהו שאני לא יודע? |
|
||||
|
||||
ככרות לחם לא, אבל כבשים כן. |
|
||||
|
||||
ניתחת היטב את סוגיית הקניין. רק דבר אחד שכחת להסביר - *מדוע* החשיבות של הקניין. אולי אם ננתח עניין זה, נמצא סייגים אפשריים לזכות הקניין. כדאי רק להזכיר לפחות סייג אחד מקובל מאין כמוהו, והוא זכותה של המדינה לקחת מהאזרחים חלק מקניינם, מה שנקרא מס. הסבר אפשרי אחד לקידושה של זכות הקניין הוא, שיש בביתי, נאמר, כיסא אחד שמאוד נחוץ לי וקשה יהיה לי בלעדיו. יהיה לי מאוד לא נחמד אם אני אדע שכל רגע יכול לבוא מישהו ולקחת אותו. נשים לב שהבעיה אינה זה שלאותו מישהו יהיה עכשיו כיסא, אלא שלי אין. כעת אני עושה השלכה מעצמי לאחרים, ומבין שעלי להמנע מלפלוש לבתים של אחרים ולקחת משם כיסאות. והנה כבר עולה לו הבדל בין קניין פיזי לרוחני, שנחפזת מדי להזניח אותו - כאשר אני מעתיק תוכנה איני לוקח מביל גייטס משהו שהוא התרגל כבר לחיות איתו. גם לאיסור שחל עלי לפרסם דוקטורט של מישהו אחר אפשר לתת ביסוס דומה, המבוסס על המצוקה הרגשית שתיגרם לי אם אני אצור יצירה שעשויה לזכות אותי בתהילה ובאושר ועושר, נאמר מאמר מבריק ל"האייל הקורא" (לפחות מבריק יותר מזה שלעיל), ומישהו אחר יפרסם אותו תחת שמו וממני תיגזל התהילה. שוב, נימוק כזה אינו תופס עבור ביל גייטס, ואני חושב שבכלל לא תופס כאשר הקניין הוא מוצר בעל עותקים רבים לצריכה המונית (שלמעשה מיועדים מראש להמסר לאחרים - והדיון הוא רק על התנאים), תהי זו תוכנה או מכונית. אז מה כן המקור, או ההצדקה, לזכות הקניין במקרה ההמוני? איני מוצא כזה, זולת הנימוק התועלתני, לפיו זכות זו היא המנוע לכלכלה. החברה נותנת זכות לאדם או ארגון לקבוע את השימושים האפשריים, ואת תנאי השימוש, בדברים שהוא מייצר, וזאת כדי לתת לו תמריץ לייצר אותם מלכתחילה. טוב ויפה. אבל אם במיקרוסופט עסקינן, האם לא עברנו מזמן את סף התועלת לחברה? האם הנטייה שלי להעתיק תוכנה שלה תרתיע מישהו בעתיד מלייצר מערכת הפעלה, כי הוא ירוויח רק עשרים מיליארד דולר, ולא עשרים מיליארד ומאתיים אלף דולר? ואולי דווקא ההעתקה שלי, שאותה ניסיתי להצדיק, כזכור, בין השאר בהתנהגותה הלא-ראויה של מיקרוסופט, דווקא תביא תועלת לחברה (כי יצרן מערכות ההפעלה העתידי ישתדל כן להתנהג כראוי?) נקודת תורפה בטיעון שלי, שבה הכרתי כבר במאמר, היא שאני מתקשה לנסח זאת ככלל - מתי באופן כללי מותר להעתיק תוכנה (או לגנוב, אם אתם מתעקשים). אבל אני לא בטוח שזה פוסל את הטיעון. בכל אופן, אני מוכן לנסות "אסור לגנוב, אלא אם מדובר בהעתקת תוכנה של יצרן שהשיג מונופול והונו הוא מעל עשרה מיליארד דולר", או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
או בקיצור, "מותר לגנוב מעשירים". מהכיוון המוסרי, אסור לגנוב. וזה לא משנה אם אדם ממנו גנבים לא ישים לב ולא יפגע. זה אסור. העתקה לא חוקית של תוכנה היא גניבה, משום שכאשר אתה (או מישהו אחר) הולך לחנות וקונה עותק של חלונות 2000, הוא לא קונה את התוכנה עצמה, אלא את הזכות להשתמש בה על מחשב אחד. זה מה שביל מוכר, וזה מה שקונים. כאשר מעתיקים את התוכנה ומתקינים אותה על מחשב אחר, התוצאה היא שאפשר להשתמש בה על מחשב נוסף, למרות שמעולם לא קיבלת זכות להשתמש בה על אותו מחשב. מה שמשחק כאן תפקיד זה זכות הקניין - אין לך זכות כזאתי, משום שלא קיבלת את הזכות הזאת מבעל התוכנה, הריהו גייטס. אסור (מוסרית) לגנוב מאף אדם (או חברה, וכו'), גם אם מוסריות האדם ממנו גונבים היא אפסית עד לא קיימת, מה שאף אחד לא הוכיח בקשר לביל גייטס. ובמקרה הרעב שגונב מהסופרמרקט - זה לא מעשה מוסרי. אבל כשהברירה היא בין הקיבה למוסר, המוסר עף, ובשקט. |
|
||||
|
||||
גניבה היא פעולה שבה הדבר עובר לרשות הגנב, ללא הסכמת הבעלים, ובעלותם עליו שרירה וקיימת!! שאר הטיעונים ממן איכות המוצר, מצב הבעלים, חסרון כיס וכו' אינם רלוונטיים לשם קביעת בעלות ורשות, ואינם אלא אחיזת עיניים והצטדקות של אלה עם הכובע הבוער בראשם... |
|
||||
|
||||
מיקרוסופט, עם כל הגדולה שלה יכלה לעשות הרבה הגנות נגד העתקות תוכנה. אם הם היו רוצים מזמן היו שמים איזה קובץ הגנה מפני העתקה בדיסק של חלונות. האמת, לא נראה לי שהם ממש רוצים למגר את העתקות התוכנה לגמרי. בסה"כ ביל גייטס אמר בעצמו שהמטרה שלו שחלונות יהיו מותקנים בכל בית אב בעולם. תחשבו על זה, חברה גדולה כמו מיקרוסופט לא יכלה לעשות הגנה נגד העתקה? לא נשמע מוזר כל העניין הזה? |
|
||||
|
||||
אינני בטוח שהגנה מפני העתקה היא דבר כל כך קל ובלתי ניתן לפריצה. יתרה מזו, אינני חושב שזה בכלל רלוונטי. גם אם אני משאיר את ביתי לא נעול אסור לך להיכנס ללא רשותי. מצד שני - בשיא ההיסטריה של באג 2000 הודיעה מיקרוסופט שכל אחד יכול להוריד שדרוג לתוכנות, אפילו אם הן גנובות. כך שבהחלט נראה שמיקרוסופט לוקחת במערכת השיקולים שלה את התוכנות המועתקות. |
|
||||
|
||||
One possible reason has to do with the fact that
when a software has more users, this attracts even more people to purchase it as well because of the compatibility. If, for example, I know that all my friends have Word, I will perhaps also get it in order to exchange documents with them. In summary, the sales of a software product 1. Decrease with price (it sells less if it is more expensive) 2. Increase with the number of people already owning it. This means that for Msoft it is well worth it to have more users, even if some of them don't pay for the software, because this will cause more legal buyers to come and purchase the software for the full price. If you want a more mathematical explanation, let me know. So, instead of giving some copies for free, Msoft simply puts a very loose protection on the software, so that some people would copy it while others would buy it and pay the full price. |
|
||||
|
||||
בהודעה קודמת כתבתי שעולם התוכנה חייב בטווח הארוך לאמץ מודל עסקי שמניח בבסיסו שלמשתמשים תהיה אפשרות (טכנית) לקבל את הביטים בחינם. כאילו רק בשביל לחזק את הקביעה הזאת, מגלה היום עיתון "הארץ" שחברת הייעוץ המפורסמת Forrester Research פרסמה מחקר לפיו עד שנת 2004 ניתן יהיה להשיג את כל התוכנות המרכזיות של הארגון הטיפוסי בחינם, ויותר מזה: לא רק שהתוכנות תהיינה בחינם אלא הן גם תיארזנה כ-Open Source מה שאומר שבאותו מחיר יסופק עם התוכנה גם כל קוד המקור שלה. איך זה יעבוד באמת? הלוואי שידעתי. כנראה שההכנסות של חברות התוכנה ינדדו מתמורה מלאה על מכירת תוכנה לכיוון של הכנסות מתמיכה, מפרסומות, משדרוגים, מהדרכות, ומכל שאר הירקות המוכרים בתעשייה. לטענת Forrester מי שירוויח מזה היא בעיקר IBM (אחת החברות היחידות שיכולה ללמד את ביל גייטס שיעור במונופוליזם) וגם יצרנית המחשבים Dell, שתי חברות שתומכות כיום בתוכנות Open Source כחלק מרכזי מפעילותן. המפסידות הגדולות צפויות להיות מייקרוסופט ואורקל, כמובן בתנאי שהמודל העסקי שלהן לא ישתנה בזמן וירכב על הטרנד של קוד פתוח במקום להלחם נגדו. קישור למאמר ב"הארץ": http://www.haaretz.co.il/daily/txt/n137408.asp |
|
||||
|
||||
Perhaps I can raise a hypothesis about one possible future
business model. For every software there will be two groups of users: Those who will pay, and those who will not. Let's call the first group the "preferred" users and the others - "the public". The preferred users will be a group of people or corporations who need the software very much and want to take an active role in its design, so that it will suit their needs very closely. They will also receive it slightly before the others for beta testing. Most of those willing to pay will probably be corporations, not individuals, and they will form some kind of "consortium" that will define what the software should look like (e.g., "What features would we like to have in Acrobat 7.0?"). The software company will simply work as a coordinator and service-provider for the consortium, doing the actual development and coding. All coordination could be done through the internet, including the formation of the consortium itself. The members of the consortium will have to decide how to divide the costs of the development among themselves, but after the software is released, it would be free for the public to use. Naturally, the process will be open for every hacker or expert to express their opinion during the design and testing. The key idea is just that the potential users will be the ones who will actually define the specifications, not the software vendor. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה האינטרס של חברה שחיה על תמיכה והדרכות לייצר תוכנה נקיה מבאגים, קלה להפעלה וידידותית למשתמש? |
|
||||
|
||||
כהיעדר חובה לציית לו... (מי שלא רוצה להתעסק בהשלכות החוקיות של ה EULA מוזמן לדלג לחלקו השני של המאמר: האם תוכנה שגורמת להמשך ההתקנה גם אם לא הסכמת לתנאים, באמת משחררת אותך מן ההגבלות שלהם? סוגיה מרתקת לדעתי) |
|
||||
|
||||
אלע"ד, אבל ההסכם מקנה לך זכויות, תחת מגבלות. בלעדיו – באיזו זכות אתה בכלל משתמש בתוכנה? האין זה כמעט כמו להתנחל בבית של GeG ועוד להצהיר שאני פטור מתשלום חשבון המים, כי "אני בכלל לא חתמתי על הסכם השכירות!"? |
|
||||
|
||||
אני מסכים כמובן, פשוט חשבתי שזו תהיה הזדמנות נוספת להמחיש את הפורמליזם של החוק. רעיון מאגניב, לא? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |