בתשובה לדורון יערי, 16/08/00 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סבורני שאי-ההבנה נובעת מאבחנה חשובה שאני עושה ואולי לא חידדתי אותה מספיק: אינני מסכים או מקבל פגיעה בגופו של אדם, בחייו, גם לא לשם הצלת חייך-שלך. לעומת זאת אני מצדיק ואף משבח פגיעה ברכוש של אדם (יהא זה אתה או מישהו אחר) לצורך הצלת חיים, לא משנה של מי. זוהי בדיוק ההבחנה: ברכוש מותר לפגוע לצורך הצלת חיים, לא בחיים אחרים. אשר לעצם העניין - הייתי רוצה שנמקד את הויכוח: אינני עוסק בתוצאות, לעת עתה, כיון שזוהי שאלה נטולת משמעות, לרוב, ולפיכך אינני בוחן את התוצאה הסופית שעשויה להיגרם לבעל החנות. שים לב, אינני מתחמק אלא מבקש למקד את הויכוח ברמה התיאורטית - הדבר דומה לפציפיסט מתוך אידיאולוגיה, שאין שום טעם לשאול אותו את השאלה: "מה היה קורה אם כולם היו כמוך? מי היה מגן על המדינה?" סבורני שגם אני וגם אתה מבקשים לנהל ויכוח ברמה גבוהה מעט יותר מזו. השאלה טעונה מספיק בלא לשער תוצאות תיאורטיות: האם במעשה לקיחת ככר הלחם, בתנאים הידועים, ידבק פסול מוסרי או לא? האם זהו מעשה שלילי מעיקרו שיש להימנע מעשייתו? האם ניתן להציג את הדברים באורח כה פשטני ולענות על השאלה בכן או לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עניין התוצאה בא רק על מנת להמחיש את העובדה שלבעל החנות אכן נגרם נזק. במעשה הגנבה יש פסול מוסרי. הוא מוצדק (אולי) בגלל הנסיבות, הוא עניין קטן (כל עוד מדובר בגניבות קטנות) והוא אפילו עשוי לעמוד באותו מבחן התוצאה שהזכרתי קודם אם החברה היא בריאה יחסית ויש בה מעט מאוד חסרי בית ורעבים. אבל הנסיבות המקילות אינן מבטלות את הפסול המוסרי. אני חושב שאותו גנב, אם הוא אדם מוסרי, יסבול מיסורי מצפון וימנע ככל האפשר מגניבות מהסוג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי: זה בדיוק ההבדל בינינו ושסבורני שהגענו לשורה התחתונה של הויכוח - מעשה כזה, לטעמי, איננו גניבה. לטעמך מדובר בגניבה עם נסיבות מקילות. אני לא כל-כך מבין איך אתה חושב שאותו הומלס ימנע ככל האפשר מלקחת אוכל למחייתו (מה הוא יעשה? יאכל מוסריות בגרוש לארוחת צהריים?) אבל על כל פנים אני מקווה בכנות שלא תצטרך להתנסות בנסיון בו קיבתך תעמוד מול עקרונות המוסר שלך. אני מניח שאם, חלילה, זה יקרה, מה שישתנה יהיו דווקא העקרונות, כי הגמישות של קיבה רעבה די מוטלת בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען שלקיחה ללא רשות של לחם מחנות אינה גניבה כאשר הלוקח הוא חסר בית רעב. עליך להסביר מדוע אינך רואה זאת כגנבה. או יותר טוב, להגדיר מהי גניבה בעיניך. אם אני אגיע למצב שאני חייב לגנוב כדי לחיות אני אעשה זאת בלי יותר מידי היסוסים וזו תהיה עבירה מוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |